2 הלכות ביום
Open in Telegram
•"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"•
Show more1 891
Subscribers
-124 hours
+17 days
+430 days
Data loading in progress...
Similar Channels
Tags Cloud
Incoming and Outgoing Mentions
---
---
---
---
---
---
Attracting Subscribers
September '26
September '26
+4
in 3 channels
August '26
+16
in 3 channels
Get PRO
July '26
+6
in 3 channels
Get PRO
June '26
+8
in 3 channels
Get PRO
May '26
+10
in 3 channels
Get PRO
April '26
+10
in 3 channels
Get PRO
March '26
+16
in 3 channels
Get PRO
February '26
+13
in 3 channels
Get PRO
January '26
+11
in 3 channels
Get PRO
December '25
+14
in 3 channels
Get PRO
November '25
+12
in 3 channels
Get PRO
October '25
+18
in 3 channels
Get PRO
September '25
+13
in 3 channels
Get PRO
August '25
+12
in 3 channels
Get PRO
July '25
+14
in 3 channels
Get PRO
June '25
+8
in 4 channels
Get PRO
May '25
+16
in 3 channels
Get PRO
April '25
+21
in 3 channels
Get PRO
March '25
+16
in 4 channels
Get PRO
February '25
+15
in 2 channels
Get PRO
January '25
+23
in 2 channels
Get PRO
December '24
+22
in 2 channels
Get PRO
November '24
+26
in 2 channels
Get PRO
October '24
+20
in 3 channels
Get PRO
September '24
+19
in 3 channels
Get PRO
August '24
+34
in 2 channels
Get PRO
July '24
+24
in 2 channels
Get PRO
June '24
+18
in 2 channels
Get PRO
May '24
+18
in 2 channels
Get PRO
April '24
+22
in 2 channels
Get PRO
March '24
+23
in 2 channels
Get PRO
February '24
+25
in 2 channels
Get PRO
January '24
+24
in 2 channels
Get PRO
December '23
+32
in 2 channels
Get PRO
November '23
+38
in 2 channels
Get PRO
October '23
+39
in 2 channels
Get PRO
September '23
+20
in 0 channels
Get PRO
August '23
+13
in 0 channels
Get PRO
July '23
+19
in 0 channels
Get PRO
June '23
+51
in 0 channels
Get PRO
May '23
+20
in 0 channels
Get PRO
April '23
+19
in 0 channels
Get PRO
March '23
+29
in 0 channels
Get PRO
February '23
+29
in 0 channels
Get PRO
January '23
+40
in 0 channels
Get PRO
December '22
+24
in 0 channels
Get PRO
November '22
+11
in 0 channels
Get PRO
October '22
+21
in 0 channels
Get PRO
September '22
+17
in 0 channels
Get PRO
August '22
+21
in 0 channels
Get PRO
July '22
+29
in 0 channels
Get PRO
June '22
+22
in 0 channels
Get PRO
May '22
+26
in 0 channels
Get PRO
April '22
+32
in 0 channels
Get PRO
March '22
+29
in 0 channels
Get PRO
February '22
+34
in 0 channels
Get PRO
January '22
+30
in 0 channels
Get PRO
December '21
+34
in 0 channels
Get PRO
November '21
+36
in 0 channels
Get PRO
October '21
+41
in 0 channels
Get PRO
September '21
+111
in 0 channels
Get PRO
August '21
+72
in 0 channels
Get PRO
July '21
+157
in 0 channels
Get PRO
June '21
+88
in 0 channels
Get PRO
May '21
+354
in 0 channels
Get PRO
April '21
+87
in 0 channels
Get PRO
March '21
+106
in 0 channels
Get PRO
February '21
+86
in 0 channels
Get PRO
January '21
+72
in 0 channels
Get PRO
December '20
+2 242
in 0 channels
| Date | Subscriber Growth | Mentions | Channels | |
| 05 September | 0 | |||
| 04 September | +1 | |||
| 03 September | +1 | |||
| 02 September | 0 | |||
| 01 September | +2 |
Channel Posts
סעיף ז
כְּתִיב בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ. וְכֵיוָן שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם בְּכָל קְרָבָיו, אָסוּר לְבָרֵךְ עַד שֶׁיְּנַקֶּה אֶת הַקְרָבַיִם, מִצּוֹאָה וּמֵי רַגְלַיִם. וּבְקוּמוֹ בַּבֹּקֶר מִסְּתָמָא הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו, אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת לְהַשְׁתִּין, עַל כֵּן לֹא יְבָרֵךְ בִּרְכַּת עַל נְטִילַת יָדָיִם בִּשְׁעַת נְטִילָה, עַד לְאַחַר שֶׁיְּנַקֶּה אֶת עַצְמוֹ, וְיִּרְחַץ יָדָיו עוֹד פַּעַם אַחַת, וְאָז יְבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדָיִם, וַאֲשֶׁר יָצַר, וּבִרְכַּת הַתּוֹרָה, וּבִרְכַּת אֱלֹהַי נְשָׁמָה וְכוּ'.
אִך אם הִשְׁכִּים וְנָטַל יָדָיו בְּעוֹד לַיְלָה כְּדִינוֹ, וְהָיָה עֵר עַד אוֹר הַיּוֹם, אוֹ שֶׁהָיָה יָשֵׁן אַחַר כָּךְ שֵׁנִית בְּעוֹד לַיְלָה, וְכֵן הַיָּשֵׁן בַּיּוֹם שִׁתִּין נִשְׁמִין (לְעֵרֶךְ חֲצִי שָׁעָה), וְכֵן הַנֵעוֹר כָּל הַלַּיְלָה וְלֹא יָשַׁן שִׁיתִין נִשְׁמִין, בְּכָל אֵלּוּ יֵשׁ סָפֵק אִם צְרִיכִין נְטִילַת יָדַיִם אוֹ לֹא. לָכֵן יִטּוֹל יָדָיו שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּסֵרוּגִין (כְּדִלְעֵיל סְעִיף ג') אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם.
סעיף ח
אֵלּוּ דְּבָרִים צְרִיכִין נְטִילַת יָדַיִם בְּמַיִם: הַקָּם מִן הַמִּטָּה, וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הַכִּסֵּא, וּמִבֵּית הַמֶּרְחָץ, וְהַנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו, וְהַמְּגַלֵּחַ שַׂעֲרוֹתָיו, וְהַחוֹלֵץ מִנְעָלָיו, וְהַמְּשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ, וְהַנּוֹגֵעַ בְּכִנָּה, וְהַמְפַלֶה אֶת בְּגָדָיו, אֲפִלּוּ לֹא נָגַע בְּכִנָּה, וְהַחוֹפֵף רֹאשׁוֹ, וְהַנּוֹגֵעַ בְּגוּפוֹ בִּמְקוֹמוֹת הַמְּכֻסִּים, וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הַקְּבָרוֹת, וְהַמַּלְוֶה אֶת הַמֵּת אוֹ שֶׁנִּכְנַס בְּאֹהֶל הַמֵּת, וְהַמַּקִּיז דָּם
| 2 | שתי הלכות ביום
סעיף ה
לֹא יִגַּע קֹדֶם נְטִילָה לֹא בַּפֶּה, וְלֹא בַּחֹטֶם, וְלֹא בָעֵינַיִם, וְלֹא בָאָזְנַיִם, וְלֹא בְפִי הַטַּבַּעַת, וְלֹא בְּאוֹכְלִין, וְלֹא בִּמְקוֹם הַקָּזָה (פצע שניקז וניתז או שתת לו דם משם ) , מִפְּנֵי שֶׁרוּחַ רָעָה הַשּׁוֹרָה עַל הַיָּדַיִם קֹדֶם נְטִילָה מַזִּיק לִדְבָרִים אֵלּוּ.
סעיף ו
טוֹב לְהַקְפִּיד בִּנְטִילַת יָדַיִם שַׁחֲרִית, בִּכְלִי וּבְמַיִם וּבְכֹחַ גַּבְרָא, כְּמוֹ בִּנְטִילַת יָדַיִם לִסְעֻדָּה . אַךְ בִּשְׁעַת הַדְּחָק שֶּׁאֵין לוֹ כָּרָאוּי וְהוּא רוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל, יָכוֹל לִטּוֹל יָדָיו מִתּוֹךְ כָּל דָּבָר, וּבְכָל מִינֵי מַיִם וּבְלֹא כֹּחַ גַּבְרָא, וְיָכוֹל לְבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדָיִם. וְאִם יֵשׁ לְפָנָיו נָהָר, טוֹב יוֹתֵר שֶׁיִּטְבֹּל בּוֹ יָדָיו שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אוֹ אֲפִלּוּ בְּשֶׁלֶג. אֲבָל אִם אֵין לוֹ מַיִם כְּלָל, יְקַנַּח יָדָיו (ינקה ידיו בסמרטוט) או בְּאֵיזֶה דָּבָר, וִיבָרֵךְ עַל נְקִיּוּת יָדָיִם, וְדַי לוֹ לִתְפִלָּה. וּלְכְשֶיִּזְדַּמֵּן לוֹ אַחַר כָּךְ מַיִם, וְכֵלִים הָרְאוּיִים יִטּוֹל יָדָיו כָּרָאוּי, אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ | 196 |
| 3 | סעיף ג
נְטִילַת יָדַיִם שַׁחֲרִית הוּא בְּדֶרֶךְ זֶה: נוֹטֵל אֶת הַכְּלִי בְּיַד יְמִינוֹ, וְנוֹתְנוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, וְשׁוֹפֵךְ תְּחִלָּה עַל יַד יְמִין, וְאַחַר כָּךְ נוֹטֵל אֶת הַכְּלִי בִּימִינוֹ וְשׁוֹפֵךְ עַל יַד שְׂמֹאל, וְכֵן יַעֲשֶׂה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְטוֹב לִטְּלָם עַד פֶּרֶק הַזְּרוֹעַ, אַךְ בִּשְׁעַת הַדְּחָק דַּי עַד קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו, וְרוֹחֵץ פָּנָיו לִכְבוֹד יוֹצְרוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם. וְגַם יִרְחַץ פִּיו מִפְּנֵי הָרִירִין שֶׁבְּתוֹכוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְכִּיר אֵת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. וְאַחַר כָּךְ מְנַגֵּב יָדָיו. וְיִזָּהֵר לְנַגֵּב פָּנָיו יָפֶה.
סעיף ד
צָרִיךְ לִטּוֹל יָדָיו דַּוְקָא לְתוֹךְ כְּלִי. וְאָסוּר לֵהָנוֹת מִמֵּי הַנְּטִילָה מִפְּנֵי שֶׁרוּחַ רָעָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם, וְיִשְׁפְּכֵם בְּמָקוֹם שֶּׁאֵין בְּנֵי אָדָם הוֹלְכִין. | 522 |
| 4 | הִלְכוֹת נְטִילַת יָדַיִם
סעיף א
לְפִי שֶׁהָאָדָם כַּאֲשֶׁר קָם מִמִּטָּתוֹ שַׁחֲרִית הוּא כְּמוֹ בְּרִיָּה חֲדָשָׁה לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, לָכֵן צָרִיךְ לְהִתְקַדֵּשׁ, וְלִטּוֹל יָדָיו מִן הַכְּלִי, כְּמוֹ כֹּהֵן שֶׁהָיָה מְקַדֵּשׁ יָדָיו בְּכָל יוֹם מִן הַכִּיּוֹר קֹדֶם עֲבוֹדָתוֹ. וְסֶמֶךְ לִנְטִילָה זוֹ מִן הַמִּקְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ יְיָ לַשְׁמִעַ בְּקוֹל תּוֹדָה וְגוֹ'. וְעוֹד יֵשׁ טַעַם לִנְטִילָה זֹאת, לְפִי שֶׁבִּשְׁעַת שֵׁנָה שֶׁנִּסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ נִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בָּא רוּחַ הַטֻּמְאָה וְשׁוֹרֶה עַל גּוּפוֹ, וּכְשֶׁנֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ, מִסְתַּלֵּק רוּחַ הַטֻּמְאָה מִכָּל גּוּפוֹ חוּץ מֵאֶצְבְּעוֹתָיו, שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר מֵעֲלֵיהֶם עַד שֶׁשּׁוֹפֵךְ עֲלֵיהֶם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים מַיִם בְּסֵרוּגִין. וְאָסוּר לֵילֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלִי נְטִילַת יָדַיִם, אִם לֹא לְצֹרֶךְ גָּדוֹל מְאֹד.
סעיף ב
יִלְבַּשׁ מַלְבּוּשׁ הָרִאשׁוֹן אֶת הַטַּלִּית קָטָן, שֶׁלֹּא יֵלֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא צִיצִת. וּלְפִי שֶׁעֲדַיִן אֵין יָדָיו נְקִיוֹת, לֹא יְבָרֵךְ עָלָיו. | 576 |
| 5 | סעיף ה
אִם אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשְׁכִּים וְלָקוּם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה לַעֲשׂוֹת אָז תִּקּוּן חֲצוֹת, מַה טּוֹב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת" וְגוֹ' (איכה ב, יט). וּכְמוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקוֹנֵן בָּעֵת הַהִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: "יְיָ מִמָּרוֹם יִשְׁאַג, וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ, שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ" (ירמיה כה, ל). וְאוֹמֵר: "אוֹי לְבָנִים, שֶׁבַּעֲוֹנוֹתֵיהֶם הֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי, וְשָׂרַפְתִּי אֶת הֵיכָלִי, וְהִגְלֵיתִים לְבֵין הָאֻמּוֹת" (ברכות ג, א). וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לָקוּם בַּחֲצוֹת, יִתְגַּבֵּר עַל כָּל פָּנִים לָקוּם קֹדֶם עֲלוֹת הַשַּׁחַר, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "אָעִירָה שָׁחַר" (תהלים מ, ט) אֲנִי מְעוֹרֵר אֶת הַשַּׁחַר, וְאֵין הַשַּׁחַר מְעוֹרֵר אוֹתִי. וְגַם לְאַחַר חֲצוֹת הַלַּיְלָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת תִּקּוּן חֲצוֹת.
וְאַחַר כָּךְ יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, אִישׁ אִישׁ כְּפִי יְכָלְתּוֹ. וְשִׁעוּר מִשְׁנָיוֹת קוֹדֵם לְכָל דָּבָר (וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִנְשָׁמָה, מִשְׁנָה אוֹתִיּוֹת נְשָׁמָה). וְאִם אֵינוֹ בַּר הָכִי, יַעֲסֹק בִּתְהִלִּים וּמַעֲמָדוֹת וְסִפְרֵי מוּסָר. וְטוֹב מְעַט בְּכַוָּנָה מֵהַרְבּוֹת בְּלֹא כַּוָּנָה.
תָּנָא רַבִּי חִיָּא: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, שְׁכִינָה כְּנֶגְדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת, שִׁפְכִי כַּמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי יְיָ" (איכה ב, יט). פֵּרוּשׁ: שֶׁהַשְּׁכִינָה הִיא אָז כְּנֶגְדְּךָ. עוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁכָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה נִקְרָא "עֶבֶד ה'", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת" (תהלים קלד, א). וּבַלֵּילוֹת הַקְּצָרִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשְׁכִּים כָּל כָּךְ, לְכָל הַפָּחוֹת יִתְאַמֵּץ לָקוּם בְּעוֹד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ זְמַן לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ לָלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר.
סעיף ו
מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים, וְכֵן שְׁאָר פָּרָשִׁיּוֹת מִתּוֹרָה, נְבִיאִים וּכְתוּבִים, שֶׁאֵינָם שְׁגוּרִים בְּפִי הַכֹּל לְאָמְרָם בְּעַל פֶּה, אֲפִלּוּ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְאָמְרָם בְּעַל פֶּה, יֵשׁ לוֹ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְאָמְרָם בְּעַל פֶּה. וְסוּמָא מֻתָּר. | 644 |
| 6 | סעיף ג
"יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְקַל כַּנֶּשֶׁר, רָץ כַּצְּבִי וְגִבּוֹר כָּאֲרִי, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם" (אבות ה, כ). "עַז כַּנָּמֵר" פֵּרוּשׁוֹ, שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי בְּנֵי אָדָם הַמַּלְעִיגִים עָלָיו בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. "קַל כַּנֶּשֶׁר" – כְּנֶגֶד רְאוּת הָעַיִן, לוֹמַר שֶׁתְּהֵא קַל לַעֲצֹם עֵינֶיךָ מֵרְאוֹת בְּרָע, כִּי הוּא הַתְחָלַת הָעֲבֵרָה: הָעַיִן רוֹאָה, וְהַלֵּב חוֹמֵד, וּכְלֵי מַעֲשֶׂה גוֹמְרִין. "רָץ כַּצְּבִי" – כְּנֶגֶד הָרַגְלַיִם, שֶׁרַגְלֶיךָ לְטוֹב יָרוּצוּ. "וְגִבּוֹר כָּאֲרִי" – כְּנֶגֶד הַלֵּב, כִּי הַגְּבוּרָה בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הִיא בַּלֵּב. וְאָמַר שֶׁתְּחַזֵּק לִבְּךָ בַּעֲבוֹדָתוֹ וְתִתְגַּבֵּר עַל הַיֵּצֶר לְנַצְּחוֹ, כְּגִבּוֹר הַמִּתְגַּבֵּר עַל שׂוֹנְאוֹ לְנַצְּחוֹ וּלְהַפִּילוֹ לָאָרֶץ.
סעיף ד
לָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי, וּמִיָּד כְּשֶׁיֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ (וְאָמַר "מוֹדֶה אֲנִי" וְכוּ') – יָקוּם בִּזְרִיזוּת לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה, קֹדֶם שֶׁיִּתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע בִּטְעָנוֹת וְתוֹאֲנוֹת לְבַל יָקוּם, וְיִתְחַכֵּם עָלָיו לְהַשִּׂיאוֹ בַּחֹרֶף: אֵיךְ תָּקוּם עַתָּה בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם וְהַקֹּר גָּדוֹל? וּבַקַּיִץ יַשִּׁיאֶנּוּ: אֵיךְ תָּקוּם מִמִּטָּתְךָ, וַעֲדַיִן לֹא שָׂבַעְתָּ מִשְּׁנָתְךָ? אוֹ בִּטְעָנוֹת אֲחֵרוֹת וְכַדּוֹמֶה. כִּי הַיֵּצֶר הָרָע הוּא יוֹדֵעַ הֵיטֵב לָצוּד בְּנֵי אָדָם בְּמַהֲמֹרוֹת בַּל יָקוּם.
וְלָכֵן, כָּל בַּעַל נֶפֶשׁ הַיָּרֵא וְחָרֵד לִדְבַר ה', צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו וְלֹא יִשְׁמַע לוֹ. וְאַף אִם יִכְבַּד עָלָיו הַדָּבָר, מִפְּנֵי כְּבֵדוּת הַגּוּף וְעַצְלוּתוֹ, יָשִׂים מְגַמָּתוֹ רְצוֹן מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְיָשִׂים אֶל לִבּוֹ, כִּי אִם הָיָה קוֹרֵא אוֹתוֹ אֵיזֶה אָדָם לְאֵיזֶה עֵסֶק שֶּׁיַּרְוִיחַ בּוֹ מָמוֹן, אוֹ לִגְבּוֹת חוֹבוֹ, אוֹ שֶׁהָיָה קוֹרֵא אוֹתוֹ שֶׁיַּצִּיל אֶת מָמוֹנוֹ מִן הַהֶפְסֵד, כְּגוֹן אִם נָפְלָה דְּלֵקָה בָּעִיר וְכַדּוֹמֶה, בְּוַדַּאי הָיָה זָרִיז לָקוּם מִיָּד, מִפְּנֵי אַהֲבַת מָמוֹנוֹ, וְלֹא הִתְרַשֵּׁל. וְכֵן אִם הָיָה צָרִיךְ לָלֶכֶת לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ, הָיָה קָם בִּזְרִיזוּת וְלֹא הָיָה מִתְרַשֵׁל, פֶּן יַעֲלִילוּ עָלָיו, אוֹ כְּדֵי לִמְצוֹא חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לַעֲבוֹדַת מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְהִזָּהֵר לָקוּם בִּמְהִירוּת וּבִזְרִיזוּת. וְהַמַּרְגִיל אֶת עַצְמוֹ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ פְּעָמִים, לֹא יִכְבַּד עָלָיו אַחַר כָּךְ. וְהַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ. | 611 |
| 7 | דִּינֵי הַשְׁכָּמַת הַבּוֹקֶר
סעיף א
"שִׁוִּיתִי יְיָ לְנֶגְדִּי תָמִיד" (תהלים טז, ח) הוּא כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲלוֹת הַצַּדִּיקִים הַהוֹלְכִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים. כִּי אֵין יְשִׁיבַת הָאָדָם וּתְנוּעָתוֹ וַעֲסָקָיו וְהוּא לְבַדּוֹ בְּבֵיתוֹ, כְּמוֹ יְשִׁיבָתוֹ וּתְנוּעָתוֹ וַעֲסָקָיו כַּאֲשֶׁר הוּא לִפְנֵי מֶלֶךְ גָּדוֹל, וְכֵן אֵין דִּבּוּרוֹ וְהַרְחָבַת פִּיו בִּהְיוֹתוֹ עִם אַנְשֵׁי בֵיתוֹ וּקְרוֹבָיו, כְּמוֹ בִּהְיוֹתוֹ בְּמוֹשַׁב הַמֶּלֶךְ, כִּי אָז מַשְׁגִּיחַ בְּוַדַּאי עַל כָּל תְּנוּעוֹתָיו וְדִבּוּרָיו, שֶׁיִּהְיוּ מְתֻקָּנִים כָּרָאוּי. כָּל שֶׁכֵּן כַּאֲשֶׁר יָשִׂים הָאָדָם אֶל לִבּוֹ, כִּי הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲשֶׁר מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, עוֹמֵד עָלָיו וְרוֹאֶה בְּמַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם יְיָ; הֲלֹא אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא" (ירמיה כג, כד), בְּוַדַּאי מִיָּד תַּגִּיעַ אֵלָיו הַיִּרְאָה וְהַהַכְנָעָה מִפַּחַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיֵבוֹשׁ מִמֶּנּוּ.
סעיף ב
וְגַם בְּשָׁכְבוֹ עַל מִשְׁכָּבוֹ יֵדַע לִפְנֵי מִי הוּא שׁוֹכֵב. וּמִיַּד כְּשֶׁיֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ, יִזְכּוֹר חַסְדֵי ה' – יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ – אֲשֶׁר עָשָׂה עִמּוֹ, שֶׁהֶחְזִיר לוֹ אֶת נִשְׁמָתוֹ אֲשֶׁר הִפְקִידָהּ אֶצְלוֹ עֲיֵפָה, וְהֶחֱזִירָהּ לוֹ חֲדָשָׁה וּרְגוּעָה, כְּדֵי לַעֲבוֹד עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ
בְּכָל יְכָלְתּוֹ וּלְשָׁרְתוֹ כָּל הַיּוֹם, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם. כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" (איכה ג, כג). פֵּרוּשׁ, בְּכָל בֹּקֶר נַעֲשֶׂה הָאָדָם בְּרִיָּה חֲדָשָׁה, וְיוֹדֶה בְּכָל לְבָבוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ עַל זֹאת. וּבְעוֹדוֹ עַל מִשְׁכָּבוֹ יֹאמַר: "מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ". (וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן אֵין יָדָיו נְקִיּוֹת, יָכוֹל לוֹמַר זֹאת, כֵּיוָן שֶׁאֵין בּוֹ שֵׁם). וְיַפְסִיק מְעַט בֵּין תֵּבַת "בְּחֶמְלָה" לְתֵבַת "רַבָּה". | 655 |
| 8 | סעיף ג
לֹא יֹאמַר אָדָם, לֹא נִפְרַעְתִּי כְּפִי מַעֲשַׂי הָרָעִים, וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ, שֶׁלֹּא יִפְתַּח פֶּה לְשָׂטָן
סעיף ד
לֹא יֹאמַר אָדָם לָאָבֵל, מַה לְּךָ לַעֲשׂוֹת, אִי-אֶפְשָר לְשַׁנּוֹת מַה שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך-הוּא, כִּי זֶהוּ כְּעֵין גִּדּוּף, דְמַשְׁמָע, הָא אִם הָיָה אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת, הָיָה מְשַׁנֶּה. אֶלָּא צָרִיךְ הָאָדָם לְקַבֵּל עָלָיו גְּזֵרַת הַשֵּׁם, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, בְּאַהֲבָה | 714 |
| 9 | דיני ניחום אבלים
סעיף א
מִצְוָה גְדוֹלָה לְנַחֵם אֲבֵלִים. וּמָצִינוּ בְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶנִּחֵם אֲבֵלִים, דִּכְתִיב, וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם, וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ. וְהוּא גְמִילוּת-חֶסֶד עִם הַחַיִים וְעִם הַמֵּתִים - וְעֵַין לְעֵיל סִימָן קצג סָעִיף יא. אֵין הַמְנַחֲמִים רַשָּׁאִים לִפְתּוֹחַ פִּיהֶם עַד שֶׁיִפְתַּח הָאָבֵל תְּחִלָּה, כִּדְמָצִינוּ בְאִיּוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר, וְאֵין-דֹּבֵר אֵלָיו דָּבָר. וּכְתִיב, אַחֲרֵי-כֵן פָּתַח אִיּוֹב אֶת-פִּיהוּ, וַהֲדָר, וַיַעַן אֱלִיפַז הַתֵּמָנִי. כְּשֶׁרוֹאִים הַמְנַחֲמִים שֶׁהָאָבֵל פּוֹטֵר אוֹתָם, אֵינָן רַֹשָאִים לֵישֵׁב אֶצְלוֹ
סעיף ב
אָבֵל אוֹ חוֹלֶה, אֵינָן צְרִיכִין לַעֲמוֹד אֲפִלּוּ מִפְּנֵי נָשִׂיא. דֶרֶך-אֶרֶץ הוּא שֶׁאִם אֶחָד רוֹצֶה לְכַבֵּד אֶת חֲבֵרוֹ וְלָקוּם מִפָּנָיו, אוֹמֵר לוֹ חֲבֵרוֹ, שֵׁב. אֲבָל לְאָבֵל אוֹ לְחוֹלֶה, לֹא יֹאמַר כֵּן, מִשּׁוּם דְּמַשְׁמָע, שֵׁב בַּאֲבֵלוּת שֶׁלָּךְ, שֵׁב בָּחֳלִי שֶׁלָךְ | 430 |
| 10 | סעיף ה
מִי שֶׁהָיָה רָגִיל לַעֲשׂוֹת עֲבֵרָה אַחַת, אֲפִלּוּ רַק לְתֵאָבוֹן, ( מחמת שהתאווה תאווה ולא מחמת שרצה להכעיס להקב"ה כלומר שנכנע לתאוותיו) וּמֵת, אִם לֹא הִתְוַדָּה קֹדֶם מוֹתוֹ, אֵין מִתְאַבְּלִין עָלָיו. אֲבָל אִם הִתְוַדָּה, מִתְאַבְּלִין עָלָיו, אֲפִלּוּ הָיָה גַנָּב אוֹ גַזְלָן
סעיף ו
קָטֹן בֶּן שֶׁנָה אוֹ ֹשְנָתַיִם שֶׁהֵמִיר (עבר לאסלם לנצרות או לעבודה זרה שבמזרח וכיו"ב) עִם אָבִיו או עִם אִמּוֹ, וּמֵת, (התינוק, אע"פ שמעולם לא חטא ואין בו דעת עם כל זה ) אֵין מִתְאַבְּלִין עָלָיו | 765 |
| 11 | סעיף ג
קָטָן הַמְאַבֵּד אֶת עַצְמוֹ, חָשׁוּב כְּשֶׁלֹּא לָדָעַת. וְכֵן גָּדוֹל אִם נִרְאֶה שֶׁעָשָה הַדָּבָר מֵחֲמַת רוּחַ רָעָה אוֹ שִׁגָּעוֹן וְכַדוֹמֶה, הֲוֵי שֶׁלֹּא לָדָעַת. וְכֵן אִם עָשָׂה אֶת הַדָבָר מֵחֲמַת אֹנֶס, שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא מֵעִנּוּיִים קָשִׁים, כְּמוֹ שָׁאוּל שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא שֶׁמָּא יַעֲשׂוּ בוֹ הַפְּלִשְׁתִּים כִּרְצוֹנָם, הֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר מֵת, וְאֵין מוֹנְעִין מִמֶּנּוּ שׁוּם דָּבָר
סעיף ד
כָּל הַפּוֹרְשְׁים מִדַּרְכֵי הַצִּבּוּר, וְהֵם הָאֲנָשִׁים שֶׁפָּרְקוּ עֹל הַמִּצְוֹת מֵעַל צַוָּארָם, וְאֵין נִכְלָלִים בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל בַּעֲשִׂיָתָם, אֶלָּא הֲרֵי הֵם כִּבְנֵי חוֹרִין לְעַצְמָן, וְכֵן הַמּוּמָרִים וְהַמּוֹסְרִים וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים, כָּל אֵלּוּ, אֵין אוֹנְנִים וְאֵין מִתְאַבְּלִים עֲלֵיהֶם, אֶלָּא אֲחֵיהֶם ושְׁאָר קְרוֹבֵיהֶם לוֹבְשִׁים לְבָנִים וּמִתְעַטְּפִים לְבָנִים, וְאוֹכְלִים וְשוֹתִים וּשְׂמֵחִים עַל שֶׁאִבְּדוּ שׂוֹנְאוֹ שֶׁל מָקוּם. וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר, הֲלֹּא מְשַׂנְאֶיךָ ה', אֶשְׂנָא. וְאוֹמֵר, וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה
אך אִם נֶהֱרַג, ( מוות בלתי טבעי כגון שנפל במלחמה או נהרג בתאונה או נרצח וכל כיו"ב ) בֵּין בְּדִינָא דְמַלְכוּתָא (בין אם נהרג כיון שעבר על חוקי המלך ) בֵּין בְּעִנְיָן אַחֵר, אֲפִלּוּ הָיָה מוּמָר, מִתְאַבְּלִין עָלָיו, דְּכֵיוָן שֶׁנֶּהֱרַג בִּידֵי אָדָם וְלֹא מֵת כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, הֲוֵּי לֵהּ כַּפָּרָה | 771 |
| 12 | דין המאבד עצמו לדעת
ושאר רשע שמת
סעיף א
הַמְאַבֵּד עַצְמוֹ לָדַעַת, הוּא רָשָׁע ֹשֶאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר, וְאַךְ אֶת-דִּמְכֶם לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם אֶדְרשׁ. וּבִשְׁבִיל יָחִיד, נִבְרָא הָעוֹלָם. וְכָל הַמְאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת מִיִשְׂרָאֵל, מְאַבֵּד עוֹלָם מָלֵא. וְלָכֵן אֵין מִתְעַסְּקִין עִמּוֹ לְכָל דָּבָר. לֹא קוֹרְעִין וְלֹא מִתְאַבְלִין עָלָיו, וְאֵין מַסְפִּידִין אוֹתוֹ. אֲבָל קוֹבְרִין אוֹתוֹ, וּמְטַהֲרִין אוֹתוֹ, וּמַלְבִּישִׁין אוֹתוֹ תַּכְרִיכִין. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, כֹּל שֶׁהוּא מִשּׁוּם כְּבוֹד הַחַיִים עוֹשִׂין לוֹ.
סעיף ב
מִסְּתָמָא, לָא מַחְזְקֵינָן אֱנָשֵׁי בְּרַֹשִּיעֵי. וְלָכֵן אִם נִמְצָא אֶחָד חָנוּק אוֹ תָלּוּי וְכַדּוֹמֶה, כֹּל שֶׁאֶפְשָׁר לִתְלוֹת שֶׁמָּא אַחֵר עָשָׂה לוֹ זֹאת, לָא תָלֵינָן בֵּהּ | 416 |
| 13 | סעיף ט
מְבַקְרִין חוֹלֶה גוֹי, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם.
תַּנְיָא בְּסִפְרֵי, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא וְהִתְוַדָּה, זֶה בָּנָה אָב עַל כָּל הַמֵּתִים שֶׁיִטָּעֲנוּ וִדּוּי. וְאִיתָא בַּמִֹּשְנָה, שֶכָּל הַמִּתְוַדֶּה יֶשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם-הַבָּא, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּעָכָן, שֶׁאָמַר לוֹ יְהוֹשֻׁעַ, בְּנִי, שִׂים נָא כָבוֹד לה' אֱלֹהֵי ישְׂרָאֵל וְתֶן-לוֹ תוֹדָה וְהַגֶּד-נָא לִי מֶה עָשִׂיתָ אַל-תְּכַחֵד מִמֶּנִּי. וַיַעַן עָכָן אֶת-יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמַר, אָמְנָה אָנֹכִי חָטָאתִי לה' אֱלֹהֵי ישְׂרָאֵל וְכָזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתִי. וּמִנַּיִן שֶׁכִּפֶּר לוֹ וִדּוּיוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר, וַיֹּאמֶר יְהוֹֹשֻעַ מֶה עֲכַרְתָּנּוּ, יַעְכָּרְךָ ה' בַּיּוֹם הַזֶּה, בַּיוֹם הַזֶּה אַתָּה עָכוּר, וְאִי אַתָּה עָכוּר לָעוֹלָם-הַבָּא. לָכֵן חוֹלֶה שֶׁרוֹאִין בּוֹ שֶׁהוּא נוֹטֶה לָמוּת, מְסַבְּבִים עִמּוֹ בִּדְבָרִים וְאוֹמְרִים לוֹ, הִתְוַדֵּה וְאַל תִּדְאַג מִזֶּה, הַרְבֵּה הִתְוַדוּ וְעָמְדוּ מֵחָלְיָם וְהֵמָה בַּחַיִים, וְהַרְבֵּה שֶׁלֹּא הִתְוַדּוּ וּמֵתוּ. וּבִשְׂכַר שֶׁאַתָּה מִתְוַדֶּה, אַתָּה חָי. וְכָל הַמִּתְוַדֶה, יֶשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם-הַבָּא. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְוַדּוֹת בְּפִיו, יִתְוַדֶה בְּלִבּוּ. וְאִם יָכוֹל לְדַבֵּר אַךְ מְעַט, אוֹמְרִים לוֹ, אֱמֹר, תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל עֲוֹנוֹתָי. וְגַם יֹאמְרוּ לוֹ, שֶׁיְבַקֵּשׁ מְחִילָה מִכָּל אָדָם שֶׁחָטָא כְּנֶגְדּוֹ, בֵּין בְּמָמוֹן בֵּין בִּדְבָרִים. וְכָל אֵלוּ הַדְּבָרִים, אֵין אוֹמְרִים לוֹ, לֹא בִפְנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ, וְלִא בִּפְנֵי נָשִּׁים, וְלֹא בִּפְנֵי קְטַנִּים, שֶׁמָּא יִבְכוּ וְיִשְׁבְּרוּ לִבּוֹ
סעיף י
סֵדֶר הַוִדוּי בִּקְצָרָה, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ, ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁרְפוּאָתִי בְּיָדְךָ וּמִיתָתִי בְּיָדֶךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ שֶׁתִּרְפָּאֵנִי רְפוּאָה שְׁלֵמָה. וְאִם אָמוּת, תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל חֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ, וְתֵן חֶלְקִי בְּגַן-עֵדֶן, וְזַכֵּנִי לָעוֹלָם-הַבָּא הַצָפוּן לַצַדִיקִים. וְאִם רוֹצֶה לְהַאֲרִיךְ כְּוִדּוּי יוֹם-הַכִּפּוּרִים, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. וּכְבָר מְסֻדָּרִים הַוִדּוּיִים בַּסֵּפֶר מַעֲבַר יַבֹּק. וּבְסֵפֶר חָכְמַת אָדָם הֶעְתִּיק גַם כֵּן סֵדֶר הַוִּדּוּי מֵהָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה | 447 |
| 14 | סעיף ז
אֵין מְבַקְּרִין לֹא לְחוֹלֵי מֵעַיִם, מִשּׁוּם כִּסּוּפָא, (משום שהחולה מתבייש מהטינוף) וְלֹא לְחוֹלֵי הָעַיִן, וְלֹא לְחוֹלֵי הָרֹאשׁ. (שהחולה סובל והמבקרים מקשים עליו) וְכֵן כָּל חוֹלֶה דְתַקִּיף לֵהּ עָלְמָא וְקָשֶּׁה לֵהּ דִּבּוּרָא, (שהדיבור קשה לו) אֵין מְבַקְּרִין אוֹתוֹ בְּפָנָיו, אֶלָּא נִכְנָסִין לַבַּיִת הַחִיצוֹן (עומדים בהול או בפרוזדור סמוך לדלת אך לא נכנסים) וְשׁוֹאֲלִין וְדוֹרְשִׁין בּוֹ אִם צָרִיךְ לְאֵיזֶה דָבָר, וְשׁוֹמְעִין צַעְרוֹ, וּמְבַקְשִׁים עָלָיו רַחֲמִים
סעיף ח
מִי שֶׁיֵשׁ לְפָנָיו שְׁתֵּי מִצְוֹת, בִּקּוּר חוֹלִים וְנִחוּם אֲבֵלִים, אִם אֶפְשָׁר לוֹ לְקַיֵם שְׁתֵּיהֶן, בִּקּוּר חוֹלִים קוֹדֵם, כְּדֵי לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלָיו. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְקַיֵם שְׁתֵּיהֶן, נִחוּם אֲבֵלִים קוֹדֵם, שֶׁהוּא גְמִילוּת-חֶסֶד עִם הַחַיִים וְעִם הַמֵּתִים | 831 |
| 15 | סעיף ה
הַמְבַקְּרִים יְדַבְּרוּ אִתּוֹ בְּהַשְׂכֵּל וָדַעַת, וְיֹאמְרוּ לוֹ, דְבָרִים מְחַיִים, וְלֹא דְבָרִים מְמִיתִים. וְיֹאמְרוּ לוֹ, שֶׁיִתֵּן דַּעְתּוֹ עַל עִנְיָנָיו, אִם הִלְוָה אוֹ הִפְקִיד אֵצֶל אֲחֵרִים אוֹ אֲחֵרִים אֶצְלוֹ, וְאַל יְפַחֵד מִפְּנֵי זֶה מֵהַמָּוֶת
סעיף ו
אֵין לִתֵּן נְכָסָיו בְּמַתָּנָה לַאֲחֵרִים וַאֲפִלּוּ לִצְדָקָה וּלְהַנִּיחַ אֶת הַיּוֹרְשִׁים בְּלֹא כְלוּם. וְכָל הָעוֹשֶׂה כֵּן, אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ, וַאֲפִלּוּ אֵין הַיּוֹרְשִׁים נוֹהֲגִין כַּשּׁוּרָה. אֲבָל אִם מַנִּיחַ גַּם לַיּוֹרְשִׁים דָּבָר הַמַּסְפִּיק לָהֶם, מֻתָּר.
וּמִדַּת חֲסִידוּת, שֶׁלֹּא לַחְתֹּם אֶת עַצְמוֹ עֵד וְלֹא לִהְיוֹת בְּעֵצָה בְּצַוָּאָה שֶׁמַּעֲבִירִין בָּהּ אֶת הַיְרֻשָׁה מֵהַיּוֹרֵשׁ, אֲפִלּוּ מִבֵּן שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג כַּשׁוּרָה, לְאָחִיו חָכָם וְנוֹהֵג כַּשׁוּרָה, כִּי שֶׁמָּא יֵצֵא מִמֶּנּוּ זֶרַע טוֹב וְהָגוּן. וַאֲפִלּוּ לְמַעֵט מִזֶּה וּלְהַרְבּוֹת לָזֶה, יֵשׁ מִי ֹשֶאוֹסֵר, וְרָאוּי לָחוּשׁ לִדְבָרָיו. | 513 |
| 16 | סעיף ג
עִקַּר מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים הוּא לְעַיֵן בְּצָרְכֵי הַחוֹלֶה מַה הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ, וְשֶׁיִמְצָא נַחַת רוּחַ עִם חֲבֵרָיו, וְגַם שֶׁיִתֵּן דַעְתּוֹ עָלָיו וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלָיו. וְאִם בִּקֵּר וְלֹא בִקֵּשׁ, לֹא קִיֵם אֶת הַמִּצְוָה. וְלָכֵן אֵין מְבַקְּרִין בְשָׁלשׁ שָׁעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת ֹשֶל הַיוֹם, מִפְּנֵי שֶׁאָז כָּל חוֹלֶה מֵקֵל עָלָיו חָלְיוֹ וְלֹא יָחוּשׁ לְבַקֵש עָלָיו רַחֲמִים. וְלֹא בְשָׁלשׁ שָׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל הַיוֹם, שֶׁאָז מַכְבִּיד עָלָיו חָלְיוֹ וְיִתְיָאֵשׁ מִלְּבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים
סעיף ד
כְּשֶׁמְּבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים, אִם מְבַקֵּשׁ בְּפָנָיו, יָכוֹל לְבַקֵּשׁ בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁיִרְצֶה, שֶׁהֲרֵי מְבַקֵּשׁ כִּבְיָכוֹל לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא אֵצֶל הַחוֹלֶה. אֲבָל כְּשֶׁמְּבַקֵּשׁ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, דְּאָז מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת נִזְקָקִין לְהַעֲלוֹת תְּפִלָּתוֹ, וְאֵינָם נִזְקָקִין לְכָל הַלְּשׁוֹנוֹת, עַל כֵּן יְבַקֵּשׁ בִּלְשׁוֹן-הַקֹּדֶשׁ, וְיִכְלוֹל אוֹתוֹ בְּתוֹךְ כָּל חוֹלֵי יִשְרָאֵל, שֶׁמִתּוֹךְ ֹשֶכּוֹלְלוֹ עִם הָאֲחֵרִים, תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת יוֹתֵר בִּזְכוּתָן ֹשֶל רַבִּים. וְיֹאמַר, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עָלֶיךָ בְּתוֹךְ כָּל חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל. וּבַשַּׁבָּת יֹאמַר, שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק, וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבוֹא, וְרַחֲמָיו מְרֻבִּים, וְשִׁבְתוּ בְּשָלוֹם | 811 |
| 17 | הלכות בקור חולים
סעיף א
כְּשֶׁחָלָה הָאָדָם, מִצְוָה עַל כָּל אָדָם לְבַקְרוֹ, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁמְּבַקֵּר חוֹלִים, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בְּפָסוּק וַיֵרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא, מְלַמֵּד שֶׁבָּא אֵלָיו לְבַקֵּר הַחוֹלֶה. הַקְּרוֹבִים וְהַחֲבֵרִים שֶׁרְגִילִים לִכָּנֵס לְבֵיתוֹ תָמִיד, הֵמָה הוֹלְכִים לְבַקְּרוֹ מִיָד כְּשֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁהוּא חוֹלֶה. אֲבָל הָרְחוֹקִים שֶׁאֵינָם רְגִילִים בְּבֵיתוֹ, לֹא יִכָּנְסוּ מִיָד, כִּי הֵיכִי דְלָא לִתְרַע מַזָּלֵהּ לְהַטִּיל עָלָיו שֵׁם חוֹלֶה. וְאֵינָם נִכְנָסִים עַד לְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים. וְאִם קָפַץ עָלָיו הַחוֹלִי, גַּם הָרְחוֹקִים נִכְנָסִים מִיָד. אֲפִלּוּ הַגָּדוֹל, יֵלֵךְ לְבַקֵּר אֶת הַקָּטָן, וַאֲפִלּוּ כַּמָּה פְעָמִים בַּיוֹם. וְכָל הַמּוֹסִיף, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָטֹרַח עַל הַחוֹלֶה. הַשּׂוֹנֵא לֹא יְבַקֵּר אֶת שׂוֹנְאוֹ הַחוֹלֶה, וְלֹא יְנַחֲמֶנּוּ כְּשֶׁהוּא אָבֵל, שֶלֹּא יַחְשֹׁב שֶׁשָּׂמֵחַ לְאֵידוֹ. אֲבָל מֻתָּר לְלַוּותוֹ, וְלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ, שֶׁיֹּאמְרוּ כִּי הוּא שָׂמֵחַ לְאֵידוֹ, בַּאֲֹשֶר זֶהוּ סוֹף כָּל אָדָם.
והַחוֹלֶה אֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲמֹד אֲפִלּוּ מִפְּנֵי נָשִׂיא. וְאִם רוֹצֶה לַעֲמֹד, אֵין אוֹמְרִים לוֹ שֵׁב
סעיף ב
כְּשֶׁהַחוֹלֶה שׁוֹכֵב עַל הָאָרֶץ, לֹא יֵשֵׁב הַמְבַקֵּר עַל גַּבֵּי כִסֵּא שֶׁגָּבֹהַּ מִמֶּנּוּ, לְפִי שֶהַשְׁכִינָה לְמַעְלָה מְרַאֲשׁוֹתָיו ֹשֶל חוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר, ה' יִסְעָדֶנוּ עַל עֶרֶשׂ דְוָי. אֲבָל כְּשֶׁהַחוֹלֶה שׁוֹכֵב בַּמִּטָּה, מֻתָּר לַמְבַקֵּר לֵישֵׁב עַל כִּסֵּא וְסַפְסָל | 755 |
| 18 | סעיף ט
בָּחֳלִי מֵעַיִם, (שנפל למשכב מחמת החולשה ושצריך לנקות אותו המקום) אֵין הָאִישׁ מְשַׁמֵּשׁ (סועד) אֶת הָאִשָּׁה, פֶּן יִתְגַּבֵּר יִצְרוֹ, כֵּיוָן שֶׁהוּא בָרִיא. אֲבָל הָאִשָּׁה, מְשַׁמֶּשֶׁת אֶת הָאִישׁ, כֵּיוָן שֶׁהוּא חוֹלֶה
סעיף י
מִי שֶׁיֵשׁ לוֹ סַמְמָנִים,(תרופות) וַחֲבֵרוֹ חוֹלֶה וְצָרִיךְ לָהֶם, אָסוּר לוֹ לְהַעֲלוֹת בְּדָמֵיהֶם יוֹתֵר מִן הָרָאוּי | 567 |
| 19 | שתי הלכות ביום
סעיף ז
חוֹלֶה שֶׁיֵשׁ בּוֹ סַכָּנָה, מִתְרַפֵּא בְּכָל הָאִסּוּרִין, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי פִקּוּחַ נֶפֶשׁ חוּץ מֵעֲבוֹדָה-זָרָה, גִּלּוי-עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת-דָּמִים, שֶׁהֵן בְּיֵהָרֵג וְאַל יַעֲבוֹר, וְאֵין מִתְרַפְּאִין בָּהֶן
סעיף ח
מֻתָּר לָרוֹפֵא לְהַקִיז דָּם וּלְמַשֵּׁשׁ הַדֹּפֶק וּשְׁאָר מְקוֹמוֹת שֶׁבְּאִשָּׁה, אֲפִלּוּ בְּאֵשֶׁת אִיֹשׁ, וַאֲפִלּוּ בִּמְקוֹם תָּרְפָּהּ כְּדֶרֶךְ הָרוֹפְאִים, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה דֶּרֶךְ תַּאֲוָה וְחִבָּה, אֶלָּא שֶּׁבִּמְלַאכְתּוֹ הוּא עוֹסֵק. וְאַךְ בְּאִשְׁתּוֹ נִדָּה, יֵשׁ לְהַחְמִיר כְּשְׁאֵין סַכָּנָה בַדָּבָר וְיֶשׁ שָׁם רוֹפֵא אַחֵר בָּקִי כָמוֹהו - וְעַיֵן לְעֵיל (בהלכות כיבוד אב ואם) אִם הַבֵּן מֻתָּר לְהַקִּיז דָּם לְאָבִיו ולאמו וְכַיוֹצֵא בו | 619 |
| 20 | סעיף ה
חוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, אִם יוּכַל לְהִתְרַפְּאוֹת בִּדְבַר הֶתֵּר, אַף-עַל-פִּי שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁהוֹת קְצָת עַד שֶיַשִּׂיגוּהוּ, אֵין מַתִּירִין לוֹ שׁוּם דְּבַר אִסּוּר. וְאִם צָרִיךְ דַּוְקָא לִדְבַר אִסּוּר, אִם צָרִיךְ לְאָכְלוֹ כְּמוֹ שֶׁהַדֶּרֶךְ הוּא לֶאֱכֹל דָּבָר זֶה, אָסוּר לוֹ לְאָכְלוֹ, אֲפִלּוּ הוּא רַק אִסּוּר דְּרַבָּנָן, כֵּיוָן ֹשֶאֵין בּוֹ סַכָּנָה. אֲבָל שֶׁלֹּא כְדֶרֶךְ הֲנָאָתוֹ, כְּגוֹן שֶׁמְּעָרֵב בּוֹ דָבָר מַר, וְכֵן לַעֲשֹוֹת מִמֶּנּוּ רְטִיָה וְכַדּוֹמֶה, מֻתָּר, אֲפִלּוּ הוא דָבָר הָאָסוּר בַּהֲנָאָה מִדְּאוֹרָיְתָא, חוּץ מִכִּלְאֵי הַכֶּרֶם וּבָשָׂר בְּחָלָב, שֶׁאֲסוּרִין אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הֲנָאָתָן בְּמָקוֹם שֶׁאֵין סַכָּנָה.
סעיף ו
יֵשׁ אוֹמְרִים, דְּכָל אִסּוּרֵי הֲנָאָה מִדְּרַבָּנָן מֻתָּר לְהִתְרַפְּאוֹת בָּהֶן, אֲפִלּוּ חוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, וַאֲפִלּוּ כְּדֶרֶךְ הֲנָאָתָן - וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאכַל וְלִא יִשְׁתֶּה אֶת הָאִסּוּר | 574 |
