מרן רבנו עובדיה יוסף זיע"א

*עלון "המרכז למורשת מרן" פרשת אמור - גיליון מספר 403* להצטרפות לקבלת העלון ועוד תוכן עשיר ממרן זיע"א מידי שבוע בווצאפ https://whatsapp.com/channel/0029VaJoYFcGZNCo4eZaI41g *מצווה להפיץ ולשתף לזיכוי הרבים*

*מרן לפרשת השבוע - פרשת אמור ה'תשפ''ד* וְלֹ֤א תְחַלְּלוּ֙ אֶת־שֵׁ֣ם קׇדְשִׁ֔י וְנִ֨קְדַּשְׁתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃ להצטרפות לקבלת עוד תוכן עשיר ממרן רבינו עובדיה יוסף זיע"א לחצו כאן https://whatsapp.com/channel/0029VaJoYFcGZNCo4eZaI41g *שתפו לזיכוי הרבים*

*זמני כניסת ויציאת השבת ע”פ שיטת מרן – פרשת אמור ה'תשפ''ד* נהגו בנות ישראל לתת צדקה קודם הדלקת נרות שבת https://pushcoins.org/synagogue/127 *שתפו לזיכוי הרבים*

*ספר ימים ללא שבועות, האם ממשיך לברך?* *הלימוד היומי בתורת מרן | יום השישי ט' אייר ה'תשפ"ד* *היום ארבעה ועשרים יום לעומר שהם שלשה שבועות ושלשה ימים* א. אם ספר הימים ולא ספר השבועות, או שבועות ולא ימים, נחלקו בזה הפוסקים אם יכול להמשיך לספור בברכה, ולכן להלכה אם נזכר באותו לילה יחזור ויספור בלא ברכה, ואם לא נזכר עד הלילה שאחריו, ימנה משם והלאה בברכה, כדין המסופק אם ספר העומר, שסופר בברכה מטעם ספק ספיקא. ב. הוא הדין למי שטעה במספר הימים ולא טעה במספר השבועות, או להיפך, שטעה במספר השבועות ולא טעה במספר הימים, שאם לא נזכר עד הלילה שאחריו, סופר מכאן ואילך בברכה. ג. החבוש בבית האסורים בימי הספירה, והמקום מטונף, רשאי לספור העומר בלי ברכה, ואף על פי שמצוה היא, ואין ראוי לכתחלה לעשותה במקום מטונף, מכל מקום כדי שלא יפסיד לגמרי המצוה לאחר שיצא מבית הסוהר, יכול לעשות כן. https://chat.whatsapp.com/I1jA403Sj9V6SQXkq4C8j7 *שתפו לזיכוי הרבים*

בזכות מי רבי עקיבא נהיה מנהיג ישראל? https://t.me/dxfdhj

האם התורה תשתנה אי פעם? https://t.me/dxfdhj

*מי שאמר לחבירו "היום ל"ג לעומר", האם יכול להמשיך לספור בברכה?* *הלימוד היומי בתורת מרן | יום חמישי ח' אייר ה'תשפ"ד* *היום שלשה ועשרים יום לעומר שהם שלשה שבועות ושני ימים* א. אם אמר לחבירו אחר שקיעת החמה של יום ל״ב לעומר, אל תאמר וידוי כי היום ל״ג לעומר, יוכל לחזור ולספור בברכה, שהרי לא ספר שבועות. ועוד, שלא ספר המספר רק בראשי תיבות, ובזה יש לומר שלא יצא. ועוד, שאין כוונתו לומר מנין ספירת העומר כלל, אלא לומר שהוא יום טוב כדי שלא יאמר וידוי. וכן עיקר. ב. אם שכח לספור לילה ויום, שמן היום ההוא והלאה סופר בלי ברכה, אינו רשאי לעבור לפני התיבה כדי לברך ולספור העומר להוציא אחרים. ג. אם טעה במנין הספירה (במנין הימים והשבועות), ולא נזכר עד הלילה שאחריו, דינו כמי שלא ספר כלל. ואם נזכר באותו ערב, אם הפסיק בינתים, או ששהה כשיעור ״שלום עליך רבי״, חוזר וסופר ״בברכה״. ואם נזכר ביום, סופר ביום בלי ברכה. ומכאן ואילך יספור בברכה. https://chat.whatsapp.com/I1jA403Sj9V6SQXkq4C8j7 *שתפו לזיכוי הרבים*

מה סופו של דבר שבני אדם קובעים אותו? https://t.me/dxfdhj

*מי ששאל אותו חבירו כמה היום לעומר, ואמר לו "מחר" כך וכך, האם יכול לברך?* *הלימוד היומי בתורת מרן | יום רביעי ז' אייר ה'תשפ"ד* *היום שנים ועשרים יום לעומר שהם שלשה שבועות וים אחד* א. מי ששאל אותו חבירו אחר השקיעה: "כמה הלילה לספירת העומר?". ישיבנו: "אתמול היה כך וכך לספירה". שאם יאמר לו "היום כך וכך" (אפילו בלועזית), לא יוכל לברך אחר כך על ספירת העומר, משום שההלכה היא שאם מנה ולא בירך, יצא. ומכל מקום אם ענה רק המספר של הלילה ההוא, ולא אמר תיבת ״היום״ יוכל לחזור ולספור בברכה. ב. אם בשעה שאמר "היום כך וכך" נתכוון בפירוש שלא לצאת ידי חובה, חוזר וסופר בברכה. וכן אם היה קורא בשלחן ערוך אחר השקיעה [קודם צאת הכוכבים], ״היום יום אחד לעומר״ יכול לחזור ולספור אחר צאת הכוכבים בברכה. ואם אמר "מחר כן וכך", נראה שיספור אחר כן בברכה. ג. כל זה קודם שיגיע למספר שבועות, אבל אם היה משבוע אחד ואילך, והשיב רק מספר הימים בלא שבועות, חוזר וסופר בברכה באותו ערב. https://chat.whatsapp.com/I1jA403Sj9V6SQXkq4C8j7 *שתפו לזיכוי הרבים*