2 הלכות ביום

סעיף ז הַמֲּלְוֶה עַל הַמַּשְׁכּוֹן, צָרִיךְ לִזָּהֵר ֹשֶלֹֹּא יִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמוֹ רִבִּית. וְאִם הִלְוָה לְעָנִי עַל מָרָא וְקַרְדֹּם (מעדר ופטיש) וְכַיוֹצֵא בוֹ, שֶׁשְׂכָרוֹ מְרֻבָּה וְאֵינוֹ נִפְחָת אֶלָּא מְעַט,(שאפשר היה בזמנם להשתכר הרבה עם כלים אלו והבלאי שלהם נמוך) יָכוֹל לְהַשְׂכִּירוֹ אַף בְּלִי נְטִילַת רְשׁוּת מֵהַלֹּוֶה, וּלְנַכּוֹת לוֹ דְמֵי הַשְּׂכִירוּת בְּחוֹבוֹ, דְמִסְּתָמָא נִיחָא לֵהּ לַלֹּוֶה בְּכָךְ. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, דְּדַוְקָא לַאֲחֵרִים יָכוֹל לְהַשְׂכִּירוֹ, אֲבָל לֹא לְעַצְמוֹ, שֶלֹּא יַחְשְׁדוּהוּ דְמִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּחִנָם, רַק בִּשְׁבִיל הַהַלְוָאָה סעיף ח אִם רוֹצֶה הַמַּלְוֶה לָקַחַת מַשְִׁכּוֹן מִן הַלֹּוֶה ֹשֶלֹּא בִּשְׁעַת הַלְוָאָה אֶלָּא אַחַר כָּךְ, לֹא יַעֲשֶׂה כִּי אִם עַל פִּי בֵּית-דִּין (משום סרך ריבית האסורה)