משה פייגלין Moshe Feiglin

ההבדל האידיאולוגי בין הימין לשמאל הוא שהשמאל הולך אל התהום בעיניים פקוחות קדימה, והימין נסוג לאחורה אל התהום בעיניים עצומות. במשך שלושים שנה הימין שכח שעזה היא שלנו, והתרגל רק לתחזק ולשמר את המצב הקיים במקום להציע אלטרנטיבה אמיתית לאוסלו. יש לנו לוחמים אריות בשטח - ומגיעה להם גם הנהגה של אריות.

התרגלנו להיות אסקופה נדרסת של האירופאים. יורקים עלינו ואנחנו מספרים לעצמנו שזה גשם. כשצרפת מחרימה ראש רשות ישראלי מכובד כמו יוסי דגן, חוסר התגובה של הממשלה רק נותן להם תיאבון להשפיל, להגביל ולהחרים אותנו עוד. מדינת ישראל היא כבר לא רפובליקת תפוזים ובננות של שנות ה-50 - והמערב לא יכול בלעדינו, לא כלכלית, לא צבאית ובעיקר לא ערכית. מדינה ריבונית צריכה להשיב במטבע דומה ובתגובה ציונית הולמת: להכריז מיד על כל ראשי הערים בצרפת כ”פרסונה נון גרטה” ולאסור את כניסתם לישראל.

הלילה הרסו את כפר טרפון. שלושה בתי מגורים, דיר כבשים, לול וחדר אוכל נמחקו באישון ליל בידי מג"ב והמנהל האזרחי. שתי משפחות נצטוו להישאר בבתיהן בזמן שהדחפורים עבדו. ולמה? כי ערבים שפלשו לאתר הארכאולוגי הסמוך, השמידו שרידים מימי בית שני ובנו וילות - ואז עתרו לבג"ץ בדרישה שיפנו את הגבעה היהודית ויאבטחו את חזרתם. הפולשים הפכו לעותרים והמדינה נכנעה. צפו בסרטון והבינו בדיוק למה המקום הזה כל כך חשוב: גוש ערורה - לב המדינה הפלסטינית המתוכננת. שטחי A ו-B שמקיפים את עטרת מכל עבר. תוכנית המאה רצתה להפוך את עטרת למובלעת יהודית עם גשר. כפר טרפון תוקע כאן טריז, ומחזיק אלפי דונמים של מרעה. מי שמוותר על ההתיישבות בשטחי C - מפקיד את הלב של יהודה ושומרון. מי שמפנה גבעה כדי לרצות עתירה אבסורדית - ממשיך את אוסלו במו ידיו. הבתים ייחרבו. אבל הגבעה תקום מחדש. כי אין כאן מובלעות - יש כאן ארץ ישראל. נדבר על כך בהרחבה בשידור הלייב 5X5

הרמטכ"ל בדימוס גדי אייזנקוט מכניס עכשיו, במו ידיו, אל תוך קודש הקודשים של ביטחון ישראל - ועדת חוץ וביטחון - את נציגם המובהק של תומכי הטרור. של אותם 19 חברי כנסת ערבים, שקמו ויצאו בשעת שירת ההמנון. של אלה שאינם מקבלים בשום פנים ואופן את עובדת היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית. של אלה שעדיין, אחרי שביעי באוקטובר, מסרבים לראות בחמאס ארגון טרור. זו אינה טעות טכנית, ובוודאי שאין אפשרות לשאת את זה כפשרה פוליטית פרגמטית. זו מתקפה על שורש הזהות והקיום שלנו. ברגע שהורדנו את העין מן המלחמה על זהותה היהודית של המדינה - קיבלנו את הגייס החמישי הזה בתוך הכנסת ובתוך ועדת חוץ וביטחון.

הבוקר זה כבר מדווח בגלוי: רגע אחרי הבחירות, הכוח הרב-לאומי מתחיל להיכנס לרצועה. טראמפ חיכה שנתניהו יעבור את הבחירות בשלום - ועכשיו אחיזת העיניים קורסת. חוק טבע בפוליטיקה: הריבון הוא אך ורק מי שמחזיק בנשק. חמאס לא מתפרק ולא יתפרק מנשקו. חמאס לא הולך לשום מקום - ובחסות ממשלת הימין על-מלא הוא מקבל לגיטימציה בינלאומית ומדינה חמושה. כך בדיוק נסללת הדרך לטבח הבא חלילה. אנחנו חייבים להדליק את האור בחדר החשוך של המחנה הלאומי לפני שיהיה מאוחר מדי. צפו באמת שאף אחד לא מעז לומר לכם >>

המחזה המביש שראינו בכנסת - נציגים ערבים שקמים ויוצאים בבוז מופגן בעיצומה של שירת התקווה - איננו עוד תקרית פוליטית נקודתית, אלא תסמין מובהק של מחלה תודעתית עמוקה. כשחברה מאבדת את האמון בצדקת דרכה ומבקשת למצוא חן בעיני שולליה, היא מקבלת בתוך בית המחוקקים שלה אנשים שאינם מוכנים אפילו להגדיר את טבח השביעי באוקטובר כטרור. במשך עשרות שנים הילכו עלינו אימים עם המושג "דמוקרטיה מתגוננת", אך המציאות טופחת על פנינו: מה שנמצא כיום תחת מתקפה איננו המשטר, אלא שורש קיומנו. הדמוקרטיה אינה בסכנה; הזהות היהודית היא זו שנשחקת ומכורסמת עד דק. מערכת המשפט, הממסד ונשיא המדינה משתפים פעולה עם מחיקת הייעוד הלאומי, ומותירים אותנו עם כלי שלטוני חלול שאינו מסוגל עוד להגן על מהותו. הגיע הזמן לעבור מ"דמוקרטיה מתגוננת" ליהודית מתגוננת. מי שאינו מכיר במדינת ישראל כביתנו הלאומי אינו יכול להיות שותף בריבונותה. הצעד הראשון להשבת האמת והחירות התודעתית יהיה החוק שתוביל מפלגת 'זהות': קיבוע שמה של הארץ בחוק כ"ישראל - מדינת העם היהודי". לא עוד משוואה מטושטשת של "יהודית ודמוקרטית". יהודית - נקודה. שהמשטר שלה הוא דמוקרטי. רק כאשר נשוב אל זהותנו, נוכל להשיב לעצמנו את ריבונותנו. צפו ושתפו.

בנאומו באולם שגאל, הרחיב ראש הממשלה בהסבר מקיף על האופן שבו מבקשות המפלגות הערביות לחסל את מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. המחנה הלאומי חייב לעבור מעשרות שנים של אין אונות גמורה מול המתקפה המשולבת על זהותה היהודית של ישראל - למתקפה. את התשובה למתקפת הזהות, תיתן מפלגת זהות, כשבקרוב תגיש את הצעת החוק המוסיפה לשמה של המדינה את המילים, ישראל - מדינת העם היהודי. לא תהיה זו אות מתה בחוק פורמלי, אלא הצהרה חיה המופיע בכל רשיון נהיגה, בכל מסמך רשמי המגיע לביתכם, בתעודת הזהות וכמובן בסמל המדינה שבכנסת ובבתי המשפט. כי ישראל היתה ולנצח תישאר - מדינת העם היהודי. בתמיכת הליכוד וכל מרכיבי הקואליציה בחוק החשוב הזה, יבחן אם כנים דבריו של ראש הממשלה.

העיתונאים שאלו אותי אם אשלים 61 לגוש השמאל, או מתי אכנס לממשלה. התשובה שלי חדה וברורה: לא נהיה האידיוט השימושי של השמאל שהביא עלינו את אוסלו וההתנתקות, ולא נהיה עלה תאנה למחנה לאומי שממשיך מאז 1996 לנהל את אותה הקונספציה. בלי השפעה ביטחונית אמיתית שמשנה כיוון מהיסוד - לא נהיה חלק מאף ממשלה. אני לא מתכוון לשאת באחריות לטבח הבא. אנחנו אמנם סיעת יחיד, אבל בחדר חשוך לחלוטין - מספיק אדם אחד שיודע איפה נמצא המתג כדי להדליק את האור. ובכנסת הזו, אנחנו נדליק את האור.

אני מגיע לכנסת הזו כשליח של הנופלים. כשליח של הלוחמים בחזית, כשליח של הדור הצעיר. שליח שתפקידו לעשות הכל כדי שלא ישלחו עוד חיילים לסבבים חסרי תוחלת, בזמן שכל אותן קונספציות שהובילו לאסון השבעה באוקטובר ממשיכות להתקיים כאילו דבר לא קרה. יש בכנסת "אחדות מופלאה" בין ימין לשמאל - אחדות סביב המשך הזרמת מאות משאיות אספקה לחמאס תוך כדי לחימה, והשלמה עם הקמת מדינה לאויב בחסות אמריקאית. וכולם מבינים שמי שחוזר על אותו הניסוי לא יכול לצפות לתוצאה שונה. התפקיד שלנו בכנסת הזו יהיה להדליק את האור בתוך הבית המבולבל הזה. למענם, ולמען הלוחמים כולם.

הבוקר שלחתי מכתב דחוף לראש השב"כ, דוד זיני, בעקבות עדותו המטלטלת של נצ"מ בדימוס, אבישי מועלם, בתוכנית "הפטריוטים". מה שתיאר מועלם הוא לא כשל נקודתי, אלא מציאות מבהילה של זיוף פראפרזות, תפירת תיקים והמצאת ראיות כדי להשליך מתיישבים למעצרים מנהליים - לעיתים אפילו כאלה שבכלל שהו בחו"ל בזמן האירוע. כמי שמלווה את הנושא מקרוב כבר שנים, אין ספק שהחטיבה היהודית הפכה למנגנון רדיפה אידיאולוגי שפועל במחשכים, מונע ייצוג משפטי ורומס ברגל גסה את זכויות האזרח הבסיסיות ביותר. לאור הדברים, דרשתי מראש השב"כ פגישה דחופה כדי להציג בפניו מקרים חמורים נוספים, פתיחה בחקירה מקפת שתביא להדחת כל המעורבים והעמדתם לדין פלילי, ומעל לכל - סגירה לאלתר של החטיבה היהודית הפוליטית והעברת כלל סמכויותיה למשטרת ישראל. הגיע הזמן לשים קץ לשימוש הפוליטי בגופי הביטחון ולהחזיר את שלטון החוק והצדק למדינת ישראל.

המלט והברזל לבניית מנהרות הטרור בעזה - אותן מנהרות שבהן מוחזקים החטופים ונרצחו מאות מחיילינו - הגיעו ישירות ממדינת ישראל. ​והאבסורד לא נעצר שם: גם לאחר הטבח הנורא, ממשלת ישראל ממשיכה הלכה למעשה באותה מדיניות עצמה, ומאפשרת הכנסת חומרי גלם, בטון ומלט, שמשמשים בפועל לשיקום המנהרות שפוצצו, ולבנייה מחודשת של תשתיות הטרור לקראת המערכה הבא. ממשלת ה​ימין, ממשלת השמאל, ממשלת האחדות - כולם מלבד 'זהות' נותרו שבויים באותה קונספציה הרסנית שהובילה לטבח ה-7 באוקטובר, ותוביל חלילה וחס, הישר לטבח הבא. ​ניצחון אמיתי יושג רק באמצעות כיבוש, גירוש והתיישבות. כל שאר החירטוטים, זו תבוסה.

מול העיניים שלנו מתפתחת מפלצת, וכולם מסביב ממשיכים לעסוק בתרגילים פוליטיים. השאלה האמיתית איננה איזו קואליציה תקום ואיך מסתדרים איתם פוליטית. השאלה היסודית היא איך אנחנו מתכוונים להסתדר איתם אזרחית. שנים של התרפסות, ויתורים וזכויות יתר יצרו מציאות שבה ציבור שלם בז לחוק, בז לסמלי המדינה ומסרב להכיר באתוס המכונן של 1948 - מדינה יהודית בארץ ישראל. כסף זר כבד הינדס תודעה, פירק אותנו מבפנים, והוביל להשתלטות עוינת על הפוליטיקה הישראלית. הגיע הזמן שהמחנה הלאומי יתפכח ויאמר את האמת הפשוטה: מי שלא נאמן למדינת ישראל כמדינה יהודית - אינו יכול להיות אזרח בה. אולי תושב קבע, סוג של גרין קארד, אבל לא אזרח.

אין באמת דבר כזה שידור ציבורי ומעולם לא היה. יש שידור שמאלני - ומי שמממן אותו, באופן אבסורדי, הוא בעיקר הרוב הימני של משלמי המיסים בישראל. מדובר בשוד לאור יום. התאגיד הזה הוא כמו כלי חרס טמא - שאין תקנתו אלא בשבירתו. מיליארד ש”ח בשנה יוצאים מהכיס שלכם כדי לתחזק עוד שופר אידאולוגי. הגיע הזמן לסגור, לפתוח את השוק לתחרות חופשית, ולשחרר את התדרים הישראליים מהמונופול הזה.

"וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ, מַחֲרִישׁ" יש מילה אחת בפרשת חיי שרה ששובה את עיניי תמיד: משתאה. אליעזר עבד אברהם אינו מופתע. הוא רואה בדיוק את מה שידע שיקרה - את ההבטחה שמתגשמת לנגד עיניו. ובכל זאת, כשהדברים מתממשים במציאות, הוא עומד נפעם ונרעש. הוא משתאה. אי אפשר שלא להרגיש כך גם היום, מול גלגלי ההיסטוריה שמניעה יד נעלמה. השבוע ישבתי בתל השומר ושוחחתי בידידות עם אלמנתו של עיתונאי בכיר - מהברנז'ה המובהקת של השמאל. היא סיפרה לי כיצד הוריה, קומוניסטים אדוקים שנמלטו מאירופה, עלו בסופו של דבר ארצה. אמרתי לה: תראי מה קורה פה. איזו יד נעלמה קיבצה לכאן לפני 77 שנים קומוניסטים אתאיסטים מצד אחד, ויהודים מתימן עם ספרי תורה עתיקים מצד שני? קצוות מנוגדים שכולם נשאבים לאותה חלקת אלוקים ומקימים מדינה פורחת. הנביאים דיברו על כך במפורש - ועדיין, לראות את זה קורה כאן ועכשיו זו השתאות עצומה. אותה יד מכוונת מנערת כעת את העולם כולו. האנטישמיות הגואה שמטלטלת את התפוצות, והמערכות הפוליטיות במערב שמתפרקות ומאבדות יציבות - הכל נסדק כדי שנבין שאי אפשר עוד להישען על מבנים רעועים של יציר כפינו. ומה התורה מלמדת אותנו לעשות מול האויב והערעור על ריבונותנו? התשובה מופיעה כבר אצל אברהם אבינו. כשהוא מבטיח את ירושת הארץ ליצחק, הוא אינו מהסס: "וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים... נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת, וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ... קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם". הוא מעודד הגירה. בטוב ובממון, אך בהכרעה חדה וברורה לגבי השאלה מי בעל הבית ומי יורש את הארץ. זהו בדיוק הפתרון: מול אויב תוקפני - הכרעה, כיבוש והתיישבות; ומול אוכלוסיית אויב - עידוד הגירה מסודר. כולנו ניצבים על במה היסטורית שמנוהלת מאחורי הקלעים. החובה שלנו היא לפעול בעוצמה ובאמונה, ולהמשיך להשתאות מול הנס הגדול של שיבת ציון. שבת שלום, שבת חיי שרה מבורכת!

ההחלטות שיצאו מישיבת ועדת המעקב בבאקה אל-גרביה אינן פרי עטו של ארגון שולי, אלא יוצאות ישירות מבית מדרשה של ההנהגה הפוליטית המרכזית של ערביי ישראל בהובלת ג'מאל זחאלקה. זוהי תוכנית סדורה שכל תכליתה אחת: לחרב את הריבונות הישראלית, להשתלט על חבלי מולדת ולפרק את המדינה היהודית מבפנים. התעוזה הזו אינה צומחת בחלל ריק; היא תולדה ישירה של ההתרפסות הפוליטית של השמאל לדורותיו - כיום בהובלת איזנקוט - מחד, ומאידך, האין אונות האידאולוגית והפוליטית הגמורה של הימין לדורותיו, אשר מתחילת שנות ה-90 הכשירו יחדיו - גם הימין וגם השמאל - כל התרפסות ומתן זכויות יתר לערבים. לרוח הגבית שנתנה ישראל ללאומנות הערבית, חבר עכשיו מימון זר והיא חותרת תחת הריבונות של מדינת ישראל. במו ידיו מזין עכשיו אייזנקוט וכל הקולות משמאל המבקשים לקבור את הפיגוע האסטרטגי בבחירות בישראל - את המרד הבא, את מאורעות תשפ"ז אשר מאורעות תשפ"א יתגמדו לעומתם. מי שמתעקש לקרוא לזה "מאבק אזרחי על תשתיות" מסרב לקרוא את מפת המערכה שהם מניחים בגלוי על השולחן. הצעדות והקמפיינים "נגד גזענות" הם העתקה מדויקת של השיטה שהבעירה את ערי אירופה - שימוש ציני בטרמינולוגיה של זכויות אדם כדי להוציא המונים לרחובות, לייצר אנרכיה ולהכשיר את גל האלימות הבא. זו אינה התנגדות תכנונית בטייבה, אלא בלימה עקרונית של התיישבות יהודית כדי לייצר רצף ערבי מאיים בלב הארץ. כך גם בנגב, שבו הם מבקשים לגייס את הבדואים למלחמה גלויה במדינה ולהפוך אותו סופית לאוטונומיה עבריינית חסרת חוק, וכך בגליל - חבל ארץ שכבר איבד את רובו היהודי, ושבו הם כבר מרגישים בעלי הבית. הפעלת "הוועדים העממיים" - אותם מנגנונים לאומניים שעמדו מאחורי פרעות תשפ"א - נועדה לסכל במפורש כל פיתוח יהודי ולהבטיח שהגליל יישאר שטח כבוש ונקי מיהודים. כל החזיתות הללו מתכנסות בסופו של דבר אל מוקד הכובד: הר הבית, מקום המקדש. הקריאה להזרים המונים ולהתבצר במסגד אל-אקצא היא ניסיון לכיבוש ירושלים דרך השתלטות על קודשי האומה. ועדת המעקב מבינה היטב שמי ששולט בהר שולט בארץ כולה, והיא רואה בחרדה כיצד רבבות יהודים מחזירים יום-יום את הריבונות דרך הרגליים והופכים את האחיזה במקום המקדש לעובדה חיה. את ההתעוררות היהודית הזו הם מנסים לגדוע כעת, כדי לדחוק את רגלינו ולהכריז קבל עם ועולם מי הריבון בארץ. זוהי מלחמת קודש קיומית על עצם הבעלות והמשך קיומנו בארץ הזו. העיוורון של מחנה השמאל, והימין שאינו עומד מנגד, מנרמל את האויב מבית וממשיך לטמון את הראש של העם בישראל בחול. זהו בדיוק המתכון שמכשיר את הפרעות הבאות. אסור לעבור על כך לסדר היום: הבחירות הללו הוכרעו באמצעות התערבות בוטה ומימון של מדינות זרות. זוהי גניבה לאור יום ופגיעה אנושה בריבונות המדינה. גניבה שיצרה ראש גשר עבור כל מבקשי נפשנו, בדמות גייס חמישי עם 19 מנדטים בכנסת. יש לבטל את תוצאות הבחירות הפסולות הללו ולצאת מיד לבחירות חדשות ונקיות ויש לשלול את אזרחותו של כל נושא תעודת זהות כחולה אשר אינו מכיר בישראל כמדינה יהודית ומזדהה עם אויביה (ערבים ויהודים כאחד). לא חזרנו אל ארצנו והקמנו לעמנו מדינה, רק כדי לפרקה אחרי 77 שנים, למוסרה לערבים ולפשוט את צווארנו לשחיטה הגדולה שעליה הם חולמים. עם ישראל יבחר את הנהגתו לבדו. מי שכמו הדרוזים, נאמן לאתוס המכונן - "מדינה יהודית בארץ ישראל - היא מדינת ישראל", מוזמן להיות שותף בכל הזכויות והחובות האזרחיות, ומי שאינו יכול להיות נאמן לתשתית קיומה של המדינה (ואינו תומך בטרור) יסתפק במעמד של תושב קבע. את המדינה היהודית ומנהיגותה, יבחר וינהל רק עם ישראל - לא החותרים תחת אושיות קיומה והמבקשים לפרקה מבפנים בסיוען הנדיב של מדינות עויינות.

האם החברה הערבית באמת שואפת להשתלבות? הבוז לחוק והצטברות הנשק לא נובעים מפערי שיטור, אלא מהתכחשות עמוקה לעצם היותנו מדינה יהודית. ​יש מי שמציעים נרטיב של השתלבות, כמו יוסף חדאד. אך כמה תמיכה נרטיב כזה מקבל בפועל בקלפיות בנצרת למשל? ​הגיע הזמן להפסיק לטפל בסימפטומים ולהביט ישירות אל שורש העניין. ​מוזמנים לצפות בקטע מהשיחה >>