משה פייגלין Moshe Feiglin
Open in Telegram
הצטרפו לקמפיין של מפלגת זהות! https://zehut.org.il/מחזירים-את-המדינה-לעם/
Show more📈 Analytical overview of Telegram channel משה פייגלין Moshe Feiglin
Channel משה פייגלין Moshe Feiglin (@m_feiglin) in the Hebrew language segment is an active participant. Currently, the community unites 10 345 subscribers, ranking 4 865 in the Politics category and 559 in the Israel region.
📊 Audience metrics and dynamics
Since its creation on невідомо, the project has demonstrated rapid growth, gathering an audience of 10 345 subscribers.
According to the latest data from 31 August, 2026, the channel demonstrates stable activity. Although there has been a change in the number of participants by 132 over the last 30 days and by 7 over the last 24 hours, overall reach remains high.
- Verification status: Verified (Officially confirmed by Telegram)
- Engagement rate (ER): The average audience engagement rate is 25.37%. Within the first 24 hours after publication, content typically collects 16.72% reactions from the total number of subscribers.
- Post reach: On average, each post receives 2 624 views. Within the first day, a publication typically gains 1 729 views.
- Reactions and interaction: The audience actively supports content: the average number of reactions per post is 117.
- Thematic interests: Content is focused on key topics such as ישראל, מדינה, נתניהו, זהות, עזה.
📝 Description and content policy
The author describes the resource as a platform for expressing subjective opinions:
“הצטרפו לקמפיין של מפלגת זהות!
https://zehut.org.il/מחזירים-את-המדינה-לעם/”
Thanks to the high frequency of updates (latest data received on 01 September, 2026), the channel maintains relevance and a high level of publication reach. Analytics show that the audience actively interacts with content, making it an important point of influence in the Politics category.
10 345
Subscribers
+724 hours
+527 days
+13230 days
Posts Archive
משה פייגלין ובצלאל סמוטריץ' בהצהרה משותפת על איחוד פוליטי. צפו בצעד החשוב למען עתיד המחנה הלאומי ומדינת ישראל.
11 רופאים ו-36 אחים ואחיות מבית החולים של אוניברסיטת א-נג'אח בשכם עומדים להיכנס להכשרה בבית החולים איכילוב בתל אביב.
כן, אותה אוניברסיטה בדיוק שבה תא חמאס ניצח בבחירות למועצת הסטודנטים - ניצחון שחמאס עצמו חגג כהוכחה לכך ש"העם מתאחד סביב דרך ההתנגדות".
ואנחנו? תודעת העבדים הישראלית ממשיכה בשלה. נפתח להם לרווחה את הדלת. נכניס אותם אל לב מערכת הבריאות, נעניק להם גישה, ניסיון וידע רפואי מתקדם בתוך אחת המערכות הרגישות ביותר במדינה. הכול, כמובן, במימון "נאור" של פוליטיקאים אמריקאים ובחיבוק חם של אליטה שמתמוגגת מה"הומניזם" של עצמה.
זו כבר לא נאיביות. זו פתולוגיה לאומית של השמדה עצמית.
והטירוף הזה הוא רק קצה הקרחון של מנגנון עמוק ומעוות בהרבה: במשך שנים מערכת הבריאות הישראלית מקדמת מדיניות של "העדפה מתקנת" וסלחנות כלפי מי שמזדהים עם אויבינו, בזמן שהיא מערימה ספי קבלה כמעט בלתי אפשריים על הצעירים שלנו.
מיטב הצעירים הישראלים - מילואימניקים ששופכים את דמם בחזית, עוצרים את חייהם ומקריבים שנים - נתקלים בחומות בצורות, נדחים מחוסר מקום ונאלצים לעזוב את הארץ, לקרוע את עצמם כלכלית וללמוד רפואה באירופה, כי "אין תקנים" ו"אין מקום" באקדמיה ובבתי החולים הישראליים.
אבל בשביל אנשי שכם מאוניברסיטה שבה תא חמאס זוכה לתמיכה משמעותית? בשבילם תמיד יימצא המקום. בשבילם הדלתות נפתחות לרווחה והמשאבים זורמים.
כך בדיוק נראית השתלטות זוחלת על אחד מעורקי החיים הקריטיים ביותר במדינה - בחסות עיוורון מוחלט של המערכת.
זוהי מחלת הפרוגרס במלוא עליבותה וסכנתה: שנאה עצמית ממוסדת, שבה אנו דוחקים החוצה את בנינו, את הלוחמים ואת הנאמנים לנו ביותר - ובמו ידינו מכשירים את סביבת האויב.
אחרי 7 באוקטובר כבר אין לאיש את הפריווילגיה להעמיד פנים שאינו מבין לאן העיוורון המוסרי הזה מוביל. מי שמרחם על אכזרים, סופו שמתאכזר לבניו שלו.
מדינה יהודית חפצת חיים ובעלת ריבונות אמת הייתה אומרת דבר פשוט: קודם כול העם שלנו. קודם כול החיילים והמילואימניקים שלנו. קודם כול הסטודנטים והרופאים שלנו. קודם כול החיים והביטחון של הילדים שלנו.
מי שאחרי הטבח הנורא בתולדותינו עדיין מכניס את סביבת האויב לקודש הקודשים הישראלי - לא שכח דבר ולא למד דבר.
הגיע הזמן להתעורר, לחזור לשפיות ולבחור בחיים.
יש לעצור את החרפה הזו לאלתר ולבטל את אשרות הכניסה של צוותי הרפואה משכם.
הבוקר בהר הבית פגשתי את איציק. הקשיבו היטב לדברים שהוא מספר - הגיע הזמן לשוב הביתה. לזהות.
צפו בראיון קצר וממוקד בפטריוטים לחשיפת כל פרטי המשא ומתן לבלוק טכני. זה זמן זהות!
צפו בראיון קצר וממוקד בפטריוטים לחשיפת כל פרטי המשא ומתן לבלוק טכני. זה זמן זהות!
מרגש לראות איך הנשמה מזהה את הבית הרבה לפני שהשכל מסוגל להסביר את הכתובת. מה שקורה פה בלילות האלה זו לא נסיגה לעבר - זו החזרה אל עצמנו, וזו התקווה הגדולה ביותר לתחייה שלנו.
קראתי את הדיווחים הבוקר על כך ש"במערכת הביטחון נערכים לכיבוש מדורג של העיר עזה", ושוב אותה שפה טכנוקרטית, חלולה ועקרה.
כמעט שלוש שנים אחרי הטבח הנורא ביותר בתולדותינו, הפיקוד הבכיר והדרג המדיני ממשיכים להתנהג כקבלני הדברה במקום כמנהיגים של אומה בריאה - נערכים...
לא כובשים. שוקלים. מתכננים. מפנים אוכלוסייה ל"אזורים הומניטריים". מפרקים תשתיות. מפרקים מנשק."פירוק תשתיות", "פגיעה ביכולות", "אזורים הומניטריים" - זו אינה שפה של ניצחון. זו שפה מכובסת של פחד מהכרעה.
חמאס משקם את כוחו? כמובן שהוא משקם! כי האויב אינו "חמאס". האויב הוא ערביי עזה. עזה שטבחה, אנסה, שרפה וחטפה. ועזה נשארת במקומה, מקבלת סיוע, בונה מחדש ומחכה לסבב הבא.
מי שחושב שאפשר להיכנס לעזה, לסכן את מיטב בנינו, "לנקות" מחסני נשק ואז להעביר את השליטה ל"מועצת שלום", לאמריקנים או לרשות פלסטינית כזו או אחרת - מזמין במו ידיו את השבעה באוקטובר הבא.
שום ארגון טרור לא "מתפרק מנשקו" בהסדרים דיפלומטיים.
אויב לא נכנע כשמשאירים לו תקווה, שטח ואוכלוסייה שתתמוך בו.
המלחמה הזו אינה על "תשתיות טרור" - היא על הריבונות, על הארץ ועל הזהות!
עזה היא עיר עברית לחופו המערבי של הנגב. מי שטבח בנו איבד כל זכות על גרגר אחד ממנה.מגיע לחיילים הגיבורים שלנו, שנלחמו שלוש שנים בכל החזיתות, ניצחון.
מגיע לעם ישראל ניצחון.
חיילינו אינם בשר תותחים לסבבים אינסופיים של כניסות ויציאות. מי שמקריב את בניו ואינו מסיים את המלחמה בהכרעה - מוסר את דמם לשווא, ומשדר לכל אויב סביבנו חולשה. אם מדינת העם היהודי רוצה להמשיך להתקיים, אין ברירה אלא להכריע את האויב. לא לנהל אותו. לא לרסן אותו, אלא לנצח אותו!!
לכבוש. לגרש. ליישב. רק כך יבינו גם המדינות העוינות שסביבנו שישראל אינה טרף. מי שלא מסיים מלחמה בניצחון - מזמין את הבאות.
הגיע הזמן להפסיק לנהל את הסכסוך, להפסיק להישען על תוכניות זרות, ולהתחיל להכריע - מתוך גאווה לאומית ואמונה בצדקת הדרך.
ניצחון הוא שלוש מילים בלבד: כיבוש. גירוש. התיישבות.
או שנכבוש את הרצועה כולה, נעודד את הגירת האויב ונקים שם יישובים יהודיים - או שנגלגל את הטבח הבא אל הילדים שלנו. אין שלב ביניים. אין "פירוק מנשק". יש ניצחון - או שיש עוד שבעה באוקטובר.
היום, ח"י באלול, הוא יום הולדתו ה 22 של יאיר שלנו, השם יקום דמו. חי באלול. המלאך הטהור הזה שהסתער ראשון וכל כך רצה לנצח, קורא לכולנו לחזור בתשובה בחודש אלול ולבחור בניצחון ובחיים - חיי האומה עבורה הקרבת בגבורה עילאית את חייך שלך. על קברך נשבעתי יאיר, מלאך שלי, לא אתן לקחת לך את הניצחון.
ברית המילה היא הרבה יותר מאשר עוד סתם מצווה, זו הברית עם הבורא שהופכת אותנו לעם, זו התרבות שלנו! זו הזהות שלנו! אני לא מבין איך אפשר לקחת מילד את זהותו?!
באר שבע - אנחנו צריכים אתכם איתנו. עכשיו.
לא מחכים לבחירות. לא מורידים הילוך. ולא נותנים לאף אחד אחר לקבוע איך תיראה המדינה שלנו.
ביום ראשון אנחנו מגיעים לבאר שבע לכנס גדול של זהות, לדבר על מה שתושבי הנגב מרגישים על בשרם כבר שנים: אובדן המשילות הוא לא בעיה מקומית. הוא איום על מדינת ישראל כולה.
אנחנו רוצים אולם מלא.
לא צופים מהצד - נרשמים, מגיעים ומביאים איתכם עוד אנשים.
📍 מלון לאונרדו, באר שבע
🕗 20:00
זה הזמן לתת את כל הנשמה. כנסו עכשיו והירשמו>>
https://lp.vp4.me/iws7
אתם מבינים מה הולך פה?
מדינת ישראל מסרבת להבין את גודל האיום שמתפתח לה בתוך הבית. במשך עשרות שנים מכרה לנו המערכת אשליות של דו-קיום, קניית שקט ותירוצים של “היעדר שילוב” ו”קיפוח”. הפקרנו את הנגב לאקס-טריטוריה של היעדר חוק, פרוטקשן, מאגרי נשק בלתי חוקיים ואובדן ריבונות מוחלט. עכשיו אנחנו מופתעים כשההפקרות הזו מתורגמת לאידיאולוגיה ג’יהאדיסטית רצחנית.
כאשר אין ריבונות - יש טרור.
כאשר אין זהות יהודית גאה והרתעה חד-משמעית - האויב מריח חולשה ומבקש להשמידנו מבפנים.
אחרי 7 באוקטובר אסור לחכות לעוד טבח כדי להתפכח! תושבי באר שבע והנגב זועקים שהם יושבים על חבית חומר נפץ - והפעם, פשוטו כמשמעו.
מדינת ישראל לא יכולה להמשיך להישען על ניסים של השב”כ ועל סיכולים נקודתיים. הפתרון אינו עוד כתב אישום רפה או שמירה בכניסה למועדון. הפתרון דורש הכרעה!
החזרת הריבונות המלאה והמוחלטת לנגב ביד ברזל, באיסוף טוטאלי של כל הנשק הבלתי חוקי!
א פ ס סובלנות לגיס חמישי - שלילת אזרחות, גירוש מיידי והחרמת רכוש לכל מי שמעורב, תומך או מזדהה עם טרור. אזרחות איננה רק סל זכויות ותקציבים; ללא נאמנות מוחלטת לקיומה של המדינה היהודית - אין זכות להיות כאן.
חייבים לשים סוף לקונספציית ההכלה והטיוח - הכרה ברורה בכך שאנו במלחמת קיום על הארץ הזו, מבחוץ ומבפנים.
ב-7 באוקטובר שילמנו מחיר בלתי נתפס על אשליית ה”יהיה בסדר”. בנגב אסור לנו ללמוד את אותו הלקח שוב בדם. הגיע הזמן להפסיק להתגונן ולהתחיל לנצח.
הגיע הזמן שנחזיר את המדינה לעם!
הבטיחו את מקומכם>>
https://lp.vp4.me/iws7
דוד שוקן שאל אותי שאלה נוקבת: האם אני יכול לכבד את הבחירה שלו שלא למול את בנו, כחלק מרצון להשתחרר מ"חומות הגלות" עכשיו כשאנחנו בבית הלאומי שלנו?
התשובה שלי מורכבת משני חלקים:
במישור המעשי, אני מאמין שזו טעות עמוקה. אבל במישור המהותי, אני מקדש את זכות הבחירה שלו.
אלוהי ישראל לא מחפש ציות של עבדים ולא כניעה עיוורת. הוא מצפה מאיתנו לבחור בחיים, לבחור בטוב, ולהיות שותפים פעילים ביצירה.
בלי חירות אמיתית אין שום משמעות לבחירה.
מותר לנו לחלוק, מותר לנו להתווכח על המהות, אבל המפגש האנושי והכבוד לחירותו של האחר חייבים להישאר הבסיס לכל מה שאנחנו בונים כאן.
מוזמנים לצפות ולהצטרף לדיון בתגובות.
