משה פייגלין Moshe Feiglin

צפו בראיון קצר וממוקד בפטריוטים לחשיפת כל פרטי המשא ומתן לבלוק טכני. זה זמן זהות!

צפו בראיון קצר וממוקד בפטריוטים לחשיפת כל פרטי המשא ומתן לבלוק טכני. זה זמן זהות!

מרגש לראות איך הנשמה מזהה את הבית הרבה לפני שהשכל מסוגל להסביר את הכתובת. מה שקורה פה בלילות האלה זו לא נסיגה לעבר - זו החזרה אל עצמנו, וזו התקווה הגדולה ביותר לתחייה שלנו. ​

קראתי את הדיווחים הבוקר על כך ש"במערכת הביטחון נערכים לכיבוש מדורג של העיר עזה", ושוב אותה שפה טכנוקרטית, חלולה ועקרה. כמעט שלוש שנים אחרי הטבח הנורא ביותר בתולדותינו, הפיקוד הבכיר והדרג המדיני ממשיכים להתנהג כקבלני הדברה במקום כמנהיגים של אומה בריאה - נערכים... לא כובשים. שוקלים. מתכננים. מפנים אוכלוסייה ל"אזורים הומניטריים". מפרקים תשתיות. מפרקים מנשק."פירוק תשתיות", "פגיעה ביכולות", "אזורים הומניטריים" - זו אינה שפה של ניצחון. זו שפה מכובסת של פחד מהכרעה. חמאס משקם את כוחו? כמובן שהוא משקם! כי האויב אינו "חמאס". האויב הוא ערביי עזה. עזה שטבחה, אנסה, שרפה וחטפה. ועזה נשארת במקומה, מקבלת סיוע, בונה מחדש ומחכה לסבב הבא. מי שחושב שאפשר להיכנס לעזה, לסכן את מיטב בנינו, "לנקות" מחסני נשק ואז להעביר את השליטה ל"מועצת שלום", לאמריקנים או לרשות פלסטינית כזו או אחרת - מזמין במו ידיו את השבעה באוקטובר הבא. שום ארגון טרור לא "מתפרק מנשקו" בהסדרים דיפלומטיים. אויב לא נכנע כשמשאירים לו תקווה, שטח ואוכלוסייה שתתמוך בו. המלחמה הזו אינה על "תשתיות טרור" - היא על הריבונות, על הארץ ועל הזהות! עזה היא עיר עברית לחופו המערבי של הנגב. מי שטבח בנו איבד כל זכות על גרגר אחד ממנה.מגיע לחיילים הגיבורים שלנו, שנלחמו שלוש שנים בכל החזיתות, ניצחון. מגיע לעם ישראל ניצחון. חיילינו אינם בשר תותחים לסבבים אינסופיים של כניסות ויציאות. מי שמקריב את בניו ואינו מסיים את המלחמה בהכרעה - מוסר את דמם לשווא, ומשדר לכל אויב סביבנו חולשה. אם מדינת העם היהודי רוצה להמשיך להתקיים, אין ברירה אלא להכריע את האויב. לא לנהל אותו. לא לרסן אותו, אלא לנצח אותו!! לכבוש. לגרש. ליישב. רק כך יבינו גם המדינות העוינות שסביבנו שישראל אינה טרף. מי שלא מסיים מלחמה בניצחון - מזמין את הבאות. הגיע הזמן להפסיק לנהל את הסכסוך, להפסיק להישען על תוכניות זרות, ולהתחיל להכריע - מתוך גאווה לאומית ואמונה בצדקת הדרך. ניצחון הוא שלוש מילים בלבד: כיבוש. גירוש. התיישבות. או שנכבוש את הרצועה כולה, נעודד את הגירת האויב ונקים שם יישובים יהודיים - או שנגלגל את הטבח הבא אל הילדים שלנו. אין שלב ביניים. אין "פירוק מנשק". יש ניצחון - או שיש עוד שבעה באוקטובר.

מי בכלל מצביע לזהות?

היום, ח"י באלול, הוא יום הולדתו ה 22 של יאיר שלנו, השם יקום דמו. חי באלול. המלאך הטהור הזה שהסתער ראשון וכל כך רצה לנצח, קורא לכולנו לחזור בתשובה בחודש אלול ולבחור בניצחון ובחיים - חיי האומה עבורה הקרבת בגבורה עילאית את חייך שלך. על קברך נשבעתי יאיר, מלאך שלי, לא אתן לקחת לך את הניצחון.

ברית המילה היא הרבה יותר מאשר עוד סתם מצווה, זו הברית עם הבורא שהופכת אותנו לעם, זו התרבות שלנו! זו הזהות שלנו! אני לא מבין איך אפשר לקחת מילד את זהותו?!

עדכון חשוב!

באר שבע - אנחנו צריכים אתכם איתנו. עכשיו. לא מחכים לבחירות. לא מורידים הילוך. ולא נותנים לאף אחד אחר לקבוע איך תיראה המדינה שלנו. ביום ראשון אנחנו מגיעים לבאר שבע לכנס גדול של זהות, לדבר על מה שתושבי הנגב מרגישים על בשרם כבר שנים: אובדן המשילות הוא לא בעיה מקומית. הוא איום על מדינת ישראל כולה. אנחנו רוצים אולם מלא. לא צופים מהצד - נרשמים, מגיעים ומביאים איתכם עוד אנשים. 📍 מלון לאונרדו, באר שבע 🕗 20:00 זה הזמן לתת את כל הנשמה. כנסו עכשיו והירשמו>> https://lp.vp4.me/iws7

אתם מבינים מה הולך פה? מדינת ישראל מסרבת להבין את גודל האיום שמתפתח לה בתוך הבית. במשך עשרות שנים מכרה לנו המערכת אשליות של דו-קיום, קניית שקט ותירוצים של “היעדר שילוב” ו”קיפוח”. הפקרנו את הנגב לאקס-טריטוריה של היעדר חוק, פרוטקשן, מאגרי נשק בלתי חוקיים ואובדן ריבונות מוחלט. עכשיו אנחנו מופתעים כשההפקרות הזו מתורגמת לאידיאולוגיה ג’יהאדיסטית רצחנית. כאשר אין ריבונות - יש טרור. כאשר אין זהות יהודית גאה והרתעה חד-משמעית - האויב מריח חולשה ומבקש להשמידנו מבפנים. אחרי 7 באוקטובר אסור לחכות לעוד טבח כדי להתפכח! תושבי באר שבע והנגב זועקים שהם יושבים על חבית חומר נפץ - והפעם, פשוטו כמשמעו. מדינת ישראל לא יכולה להמשיך להישען על ניסים של השב”כ ועל סיכולים נקודתיים. הפתרון אינו עוד כתב אישום רפה או שמירה בכניסה למועדון. הפתרון דורש הכרעה! החזרת הריבונות המלאה והמוחלטת לנגב ביד ברזל, באיסוף טוטאלי של כל הנשק הבלתי חוקי! א פ ס סובלנות לגיס חמישי - שלילת אזרחות, גירוש מיידי והחרמת רכוש לכל מי שמעורב, תומך או מזדהה עם טרור. אזרחות איננה רק סל זכויות ותקציבים; ללא נאמנות מוחלטת לקיומה של המדינה היהודית - אין זכות להיות כאן. חייבים לשים סוף לקונספציית ההכלה והטיוח - הכרה ברורה בכך שאנו במלחמת קיום על הארץ הזו, מבחוץ ומבפנים. ב-7 באוקטובר שילמנו מחיר בלתי נתפס על אשליית ה”יהיה בסדר”. בנגב אסור לנו ללמוד את אותו הלקח שוב בדם. הגיע הזמן להפסיק להתגונן ולהתחיל לנצח. הגיע הזמן שנחזיר את המדינה לעם! הבטיחו את מקומכם>> https://lp.vp4.me/iws7

אין יהדות בלי עם. כל דתי חייב את החילוני כדי לקיים מצוות.

​דוד שוקן שאל אותי שאלה נוקבת: האם אני יכול לכבד את הבחירה שלו שלא למול את בנו, כחלק מרצון להשתחרר מ"חומות הגלות" עכשיו כשאנחנו בבית הלאומי שלנו? ​התשובה שלי מורכבת משני חלקים: במישור המעשי, אני מאמין שזו טעות עמוקה. אבל במישור המהותי, אני מקדש את זכות הבחירה שלו. ​אלוהי ישראל לא מחפש ציות של עבדים ולא כניעה עיוורת. הוא מצפה מאיתנו לבחור בחיים, לבחור בטוב, ולהיות שותפים פעילים ביצירה. בלי חירות אמיתית אין שום משמעות לבחירה. ​מותר לנו לחלוק, מותר לנו להתווכח על המהות, אבל המפגש האנושי והכבוד לחירותו של האחר חייבים להישאר הבסיס לכל מה שאנחנו בונים כאן. ​מוזמנים לצפות ולהצטרף לדיון בתגובות.

מסר אישי ממני אליכם, פעילי ותומכי ׳זהות׳ האהובים: עושים הכל למען חיבורים במחנה הלאומי- כנסו לשבת רגועים ובחיוך!

כשראיתי השבוע את הפעילים והמתנדבים שלנו, אנשים מכל גווני הקשת הישראלית, משקיעים מכספם הפרטי לרכוש חומרי הסברה של המפלגה, מקדישים מזמנם וממרצם כדי להפיץ את הבשורה ברחובות - עמדתי מולם בענווה ובהערכה עמוקה. ברגעים כאלה מתחדדת אצלי ההבנה הפשוטה והמזככת ביותר: הסיפור הזה מעולם לא היה, ולעולם לא יהיה, סביב אדם כזה או אחר. מנהיגים ופוליטיקאים הם בני חלוף, אך הרעיון הוא הנצחי. הרעיון של חירות אישית, של אחריות, של זהות שורשית ושל ערבות הדדית - הוא זה שמצית את הלבבות ומניע אנשים לפעול מתוך תחושת שליחות אמיתית, ללא שום ציפייה לתמורה. החזון שלנו היה ונשאר לבנות בית רעיוני ותרבותי משותף. מקום שמסוגל להתעלות מעל המגבלות והמחיצות של השפה הישנה - אותן תוויות של 'דתיים' ו'חילונים' שהתרגלנו להגדיר דרכן את עצמנו - ולפתוח מרחב חדש של הקשבה, שבו המכנה המשותף והכבוד ההדדי קודמים לכל פילוג. השיחה המרתקת שזכיתי לקיים עם דוד שוקן המחישה לי עד כמה הקרקע בשלה לשינוי הזה. ישבנו יחד במשך שעתיים תמימות ושוחחנו על מהות, על שורשים, על אתגרי הזהות של החברה הישראלית ועל העתיד של כולנו כאן - שיחה נקייה מסיסמאות, נטולת מניפולציות ורחוקה מרעשי הרקע של עונת הבחירות. עשרות אלפי הצפיות, קרוב לאלף התגובות וההדים הרבים שהגיעו בתוך שעות ספורות, לא מעידות עלינו - הן מעידות על הלך רוח של הציבור, ומצביעות על דור שלם שצמא לעומק, לתוכן אמיתי ולשיח שמכבד את התבונה שלו. הצימאון הזה לחירות, למשמעות ולחיבור אנושי אותנטי הוא המנוע האמיתי שלנו. אנחנו ממשיכים לצעוד בדרך הזו באמונה גדולה, ומזמינים כל מי שהרעיון והשאיפה הזו פועמים בליבו להצטרף, להשפיע ולקחת חלק במסע המשותף של כולנו לחיבור אל הזהות ולהחזרת המדינה אל העם.

סימה היקרה, ברוכה הבאה ל’זהות’! אני גאה ומברך על הצטרפותך לשורותינו. את מביאה איתך מנהיגות שטח אמיצה, חיבור עמוק לארץ, ועשייה בלתי מתפשרת מתוך אהבה אמיתית למען לוחמי צה”ל ולמען הניצחון. מול גמגום והססנות, קולך הברור והלא-מתנצל הוא חיזוק עצום. יחד נוביל קו יהודי גאה, ימין של אמת, חירות והכרעה לאומית. שמח מאוד לצעוד איתך יחד. בהצלחה! https://youtu.be/tEgFdFMGu6w?si=zAD821NknEmnJpWe