לפני שלוש שנים, הודיע בית המשפט כי לדעתו אין כאן עבירת שוחד - אבל הפרקליטות התעקשה להמשיך.
לאחר שלוש שנים של מלחמה משפטית המתחוללת תוך כדי מלחמה לאומית, לאחר שלוש שנים בהן חיילי צה"ל הקיזו את דמם בשדות הקטל בעוד ראש הממשלה שאמור לפקח על המערכה מכלה את זמנו בדיונים עקרים - שוב חוזרים השבוע השופטים ומחווים את דעתם כי אין בסיס לעברת השוחד.
ומה בכך? מה זה באמת משנה מה אמרו, או לא אמרו השופטים? מה משנה האמת? ומה זה משנה אם אנחנו במלחמה וחיילים נהרגים - מטרת העל היתה ונותרה להפיל את נתניהו.
מי שניצח באמת, זה לא מחנה רק ביבי ולא מחנה רק לא ביבי. מי שמנצח בענק זו המגפה, מגפת הכן ביבי לא ביבי.
המגפה הזו מוחקת כל סיכוי לשיח של מהות. פעם התווכחו כאן על שלום ומלחמה, שטחים והתנחלויות, התווכחו כאן על מהויות. היום?! היום הסיפור הוא לא עובדתי ולא אידאולוגי, כל הסיפור היום הוא אישי ומחנאי. המפלגות לא מגויסות להצגת שיטתן לטיפול באסון, האסון מגויס לניצחון המפלגות זו את זו.
וזה קורה בכל התחומים הקריטיים. מערכת המשפט היא זירה פוליטית, מערכת הביטחון היא זירה פוליטית, וההתמודדות בזירה המדינית, גם היא מגוייסת על מלא לצרכים פוליטיים.
אז אחרי שלושת השנים הקשות ביותר של ישראל, שוב אמרו השופטים לפרקליטות, רדו מזה, אין שם שום שוחד. ומה בכך…
כי הרי השוחד שהיה או לא היה, מעולם לא עניין - לא את הפרקליטות ולא את המחנה הפוליטי שאותו היא מקדמת. המשפט ההזוי הזה מאפשר להלום במחנה היריב? זה כל מה שחשוב ולכן - ממשיכים…
אז אחרי שלוש השנים הקשות ביותר בישראל, אין שום הפקת לקחים מהמחדל הביטחוני הנורא, ואותן קונספציות שהובילו למלחמה ממשיכות לנהל אותה ולהוביל לכך שאין הכרעה בשום חזית ובמציאות שלנו חוסר הכרעה משמעו תבוסה אסטרטגית. ומה בכך… כי הרי הפקת הלקחים והניצחון על אויבנו הוא לא מה שחשוב. מה שחשוב הוא לגלגל את האחריות לאסון הביטחוני והמדיני, האחריות שהיתה עד השביעי לאוקטובר, והאחריות לאסון שנמשך בכל החזיתות מאז השביעי באוקטובר, אל מגרשו של היריב הפוליטי.
זוהי המנצחת הגדולה. מגפת הכן ביבי לא ביבי, שמונעת כל התייחסות אמיתית למציאות, המגפה שתוקעת אותנו על כל אגפינו, בתוך הקונספציה הישנה ובמקום לתקן את המעוות, מגייסת את כל כל כוחותינו אל גילגול האשמה אל המחנה היריב.
יש רק גורם אחד שהולך להתמודד בבחירות הקרובות שאינו נגוע במחלה הממארת הזו. ישנה רק מפלגה אחת שהתריעה במשך עשרות שנים מפני האסון, שמשהגיע התריע מה יקרה אם נמשיך בדרך בה נוקטים, מפלגה אחת שאינה עושה הנחות לא לשמאל שהביא את אוסלו ובעקבותיו את ה- 7 באוקטובר, ולא לימין שבמשך 30 שנה הנציח את אוסלו ובעקבותיו את ה-7 באוקטובר. יש רק מפלגה אחת שלא עושה הנחות, לא לשמאל שהביא את המחבלים מטוניס לעזה, ולא לימין ששיחרר את סינואר, לא לשמאל שהעביר למחבלים את כספי המיסים ולא לימין שהעביר את הכסף הקטארי, לא לשמאל שיצר מערכת משפט מפלצתית ולא לימין שחיזק ושימר אותה, לא לשמאל שהרעיל את הצבא בקונספציות פרוגרסיביות ולא לימין שתיחזק את הפוליטיזציה הזו בצבא, יש רק מפלגה אחת שלא סולחת לשמאל שחיבר את מערכות הביטחון אל חבל הטבור האמריקני, ולא לימין שממש הפך את האמריקנים למפקחים העליונים של הצבא.
זוהי מפלגת זהות.
אנחנו יודעים ומבינים שהאחריות לגדול שבאסונות רובצת לפתחם של שני המחנות. אנחנו לא מהאו"ם, יש לזהות אידאולוגיה מאוד ברורה, אבל זה לא מונע מאיתנו להתייחס למציאות מתוך העיניים והצרכים האמיתיים של עם ישראל בשעתו הקשה ביותר, לא מתוך הצרכים הפוליטיים הקטנוניים.
יש רק מפלגה אחת המביטה במציאות הקשה בצורה אובייקטיבית ונותנת את התשובה - זהות.