אינטרקונטיננטליה

נחום פצ'ניק היה סמל של נפגע מינית על ידי אנשים עם סמכות דתית, והוא לא פיספס הזדמנויות לרדת על העולם החרד"לי בכל מה שקשור לטיוח והשתקה. אתמול הוא פירסם חבורת לימוד עם אוהד אזרחי (גורו בסגנון kabalove), שבעצמו מואשם בפגיעות מיניות חמורות, וכשרבים הגיבו לו בפליאה הוא ענה משהו בסגנון 'אני מאמין בתשובה ובתיקון' (למרות שאזרחי מעולם לא לקח אחריות, ולמרות שבסיפור של מוטי אלון (שככל הנראה עשה דברים הרבה פחות חמורים מאזרחי) - פצ'ניק בעצמו רדף את אלון עם התביעה לקחת אחריות ורק לומר 'חטאתי'. ממה נובע חוסר הכנות של פצ'ניק? אם אני צריך לנחש, מהתחלה הרגיש לי שאנשים מסוגו מסמנים את המטרה סביב החיצים. קודם כל יש שנאה לממסד החרד"לי - אחר כך מוצאים את החוליות החלשות - ותוקפים.

מה הסיכוי שפסק דין כזה יוכל לשמש בידי הימין ככלי למניעת תקציבים מערבים?

אה ותגידו

מה שנקרא, בחרתם בעמידה במקום בתור כלי תחבורה (חיי פאי, שם)

מה שכן, איזה צדק פואטי זה שהתפיסה הפוליטית החרדית של 'כלום פה לא מעניין אותי, אני לשון מאזניים שרוצה רק תקציבים ופטור משירות ולעזאזל כל השאר' - קורסת בקול רעש גדול מול עינינו

הסבירו בבקשה משמעויות של הבגץ הנוכחי

מת להבין איך הוא מדמיין שהמדינה הזאת תתנהל

שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש: "פסיקת בג"ץ מובילה בהכרח ל-2 מדינות כאן. אחת, זו המדינה שמתנהלת כפי שהיא, כעת. ומדינה נוספת בה בני הישיבות ימשיכו ללמוד תורה כפי שנהגו במדינה שבן גוריון הכריז עליה. אין כח בעולם שיוכל לכפות על אדם שנפשו חשקה בלימוד תורה, להימנע מכך".

מאוד