מרן רבנו עובדיה יוסף זיע"א

*מרן לפרשת השבוע - פרשת במדבר ה'תשפ''ד* להצטרפות לקבלת עוד תוכן עשיר ממרן רבינו עובדיה יוסף זיע"א לחצו כאן https://whatsapp.com/channel/0029VaJoYFcGZNCo4eZaI41g *שתפו לזיכוי הרבים*

*עלון "המרכז למורשת מרן" פרשת במדבר -  גיליון מספר 406* להצטרפות לקבלת העלון ועוד תוכן עשיר ממרן זיע"א מידי שבוע בווצאפ https://whatsapp.com/channel/0029VaJoYFcGZNCo4eZaI41g *מצווה להפיץ ולשתף לזיכוי הרבים*

מְקִימִי מֵעָפָר דָּל: מרן זצ"ל בשיחה מרגשת | אל תחמיצו ר"ח סיון וערב שבת כלה: שיחה נדירה של מרן זצ"ל עם יבדלח"ט הרב אריה דרעי שליט"א, על ימי עוניו ומסירות נפשו לתורה. וגם: עם מי סיים מרן את מסכת שבת, בזמן ההפסקה ? חודש טוב ומבורך! https://t.me/dxfdhj

*זמני כניסת ויציאת השבת ע”פ שיטת מרן – פרשת במדבר ה'תשפ''ד* נהגו בנות ישראל לתת צדקה קודם הדלקת נרות שבת https://pushcoins.org/synagogue/127 *שתפו לזיכוי הרבים*

*ה"פושע" ששכח לעשות עירוב תבשילין* *הלימוד היומי בתורת מרן | יום השישי א' סיון ה'תשפ"ד* *היום חמישה וארבעים יום לעומר שהם שישה שבועות שלושה ימים* א. אדם ששכח לעשות עירוב תבשילין בשני רגלים רצופים יש אומרים שנחשב לפושע ואינו יכול לסמוך על עירוב של גדול העיר. ומכל מקום בזמן הזה כוונת הרב המערב עירובי תבשילין לזכות גם אנשים כאלה הקרובים לפשיעה, ולכן יכולים לסמוך עליו בדיעבד לבשל מיו"ט לשבת. ב. מי שעבר ובישל כמה קדרות מיו"ט לשבת, בלי להניח עירוב תבשילין, מותר לאכול מהם בשבת, ואפילו אם יש לו דברים אחרים לאכול בשבת. אבל אם הערים, שאחר שאכל סעודת שחרית, אמר שהוא רוצה לבשל לצורך יו"ט, ולבסוף לא אכל מהתבשיל ההוא כלל, והניחו לשבת, אסור לאכול ממנו בשבת. שאם תתיר למי שהערים, יבואו הכל להערים וישתקע שם עירוב תבשילין, אבל מזיד הוא דבר שאינו מצוי, דלא יעזוב אדם היתר ויאכל איסור, ולא גזרו בו חכמים. ג. מותר לכתחלה לבשל בליל יום טוב לסעודת שחרית של יום טוב. https://chat.whatsapp.com/I1jA403Sj9V6SQXkq4C8j7 *שתפו לזיכוי הרבים*

האם מותר לשפוך מים רותחים לכוס שמעט רטובה כשמכינים תה בשבת? https://t.me/dxfdhj

הזמן הכי גבוה בתפילה https://t.me/dxfdhj

*אם רב העיר יכול לעשות עירוב תבשילין על כל העיר?* *הלימוד היומי בתורת מרן | יום חמישי כ"ט אייר ה'תשפ"ד* *היום ארבעה וארבעים יום לעומר שהם שישה שבועות שני ימים* א. מצוה על גדול העיר או רב השכונה לערב על בני מקומו, שיזכה את עירובו ע"י אדם אחר בהגבהת טפח לזכותם, ואחר שיזכה להם העירוב, יטול העירוב בידו ויברך, ויסיים בסוף אמירתו ״לנו ולכל בני העיר הזאת״. ב. נכון לכתחלה שהאדם הזוכה לא יהיה מבני ביתו של בעל העירוב, כל שהם סמוכים על שלחנו. וכן לא ע"י אשתו. ואם קשה לו לחפש אדם זר, יוכל לזכות אפילו ע"י אשתו. ואם היה רגיל לערב לאחרים ושכח לזכות העירוב תחלה ע"י אדם אחר, יכולים בני העיר לסמוך על עירובו בדיעבד. ג. לכתחלה חייב כל אדם לעשות עירוב תבשילין בעצמו, ורק אם שכח או נאנס יסמוך על גדול העיר שמערב לכולם. וכשדרך אותו גדול העיר להניח העירוב, סומך עליו מסתמא, ואין צריך לשאול אותו. https://chat.whatsapp.com/I1jA403Sj9V6SQXkq4C8j7 *שתפו לזיכוי הרבים*