uz
Feedback
האקדמיה למכניקה מעשית

האקדמיה למכניקה מעשית

Kanalga Telegram’da o‘tish

כלים מעשיים להנדסת מכונות, שיתוף ידע: - אתגרים הנדסיים - סרטונים ומאמרים חדשים - אירועים וובינרים - חידושים בתעשיה לינק לקבוצה: https://t.me/oreneng קבוצת דיון https://t.me/+HIo3BfoXtm1jNmI0 www.oreneng.com https://www.linkedin.com/in/orengartzman/

Ko'proq ko'rsatish
1 785
Obunachilar
Ma'lumot yo'q24 soatlar
+17 kun
-230 kun
Obunachilarni jalb qilish
Sen '26
Sentabr '26
+17
0 kanalda
Avgust '26
+69
0 kanalda
Get PRO
Iyul '26
+22
0 kanalda
Get PRO
Iyun '26
+21
0 kanalda
Get PRO
May '26
+22
0 kanalda
Get PRO
Aprel '26
+20
1 kanalda
Get PRO
Mart '26
+95
0 kanalda
Get PRO
Fevral '26
+3
0 kanalda
Get PRO
Yanvar '26
+17
0 kanalda
Get PRO
Dekabr '25
+9
0 kanalda
Get PRO
Noyabr '25
+7
0 kanalda
Get PRO
Oktabr '25
+3
0 kanalda
Get PRO
Sentabr '25
+1
0 kanalda
Get PRO
Avgust '25
+3
0 kanalda
Get PRO
Iyul '25
+6
0 kanalda
Get PRO
Iyun '25
+22
0 kanalda
Get PRO
May '25
+4
0 kanalda
Get PRO
Aprel '25
+17
0 kanalda
Get PRO
Mart '25
+28
0 kanalda
Get PRO
Fevral '25
+16
0 kanalda
Get PRO
Yanvar '25
+18
0 kanalda
Get PRO
Dekabr '24
+25
0 kanalda
Get PRO
Noyabr '24
+18
0 kanalda
Get PRO
Oktabr '24
+17
0 kanalda
Get PRO
Sentabr '24
+38
0 kanalda
Get PRO
Avgust '24
+13
0 kanalda
Get PRO
Iyul '24
+9
0 kanalda
Get PRO
Iyun '24
+30
0 kanalda
Get PRO
May '24
+25
0 kanalda
Get PRO
Aprel '24
+33
0 kanalda
Get PRO
Mart '24
+34
0 kanalda
Get PRO
Fevral '24
+1 461
0 kanalda
Sana
Obunachilarni jalb qilish
Esdaliklar
Kanallar
29 Sentabr+1
28 Sentabr+1
27 Sentabr0
26 Sentabr+1
25 Sentabr+2
24 Sentabr+1
23 Sentabr+2
22 Sentabr+1
21 Sentabr+1
20 Sentabr+1
19 Sentabr+1
18 Sentabr+1
17 Sentabr0
16 Sentabr0
15 Sentabr+1
14 Sentabr0
13 Sentabr0
12 Sentabr0
11 Sentabr0
10 Sentabr0
09 Sentabr0
08 Sentabr+1
07 Sentabr+1
06 Sentabr0
05 Sentabr+1
04 Sentabr0
03 Sentabr0
02 Sentabr0
01 Sentabr0
Kanal postlari
‏רובוט שקוטף תפוח — בלי קרקע להישען עליה 🍎🚁 זרוע רובוטית רגילה מעבירה את כוח התגובה אל הבסיס. מה קורה כשהבסיס מרחף באוויר? ‏האתגר ההנדסי: קטיף תפוח הוא פעולה של כוח: צריך למשוך, לסובב ולנתק את העוקץ. בזרוע מקובעת הכוח הזה זורם דרך המבנה אל הקרקע. ברחפן אין על מה להישען, וכל כוח שהוא מפעיל על הפרי חוזר אליו שווה והפוך. מערכת הייצוב היא כאן חלק מהכלי. ‏איך זה בנוי: פלטפורמה ממונעת נוסעת בשורת המטע, ואליה קשורים בכבלים כמה רחפנים (לפי הדיווח — ארבעה). הכבל מספק חשמל ואוויר דחוס מהפלטפורמה, כך שאין החלפת סוללות ואפשר לעבוד גם בלילה. בקצה הזרוע גביע ואקום: הוא ניגש לפרי מלמטה, אוחז, מסובב ומנתק אותו יחד עם העוקץ. ‏איפה זה נהיה קשה: ‏Tevel מתארת אלגוריתמי ייצוב שתפקידם לאזן את הכוחות שמפעילים על הרובוט הצמחייה והפרי. זה לא רעש חיצוני אלא עומס תהליך: הרחפן נכנס לתוך העלווה, נתקל בענפים, ומושך פרי שמשקלו נע לפי החברה מ-50 גרם (משמש) עד 700 גרם (תפוח). ‏הכבל — יתרון שהוא גם אילוץ: הכבל מבטל את מגבלת הסוללה, אבל מוסיף בעיה מכנית: ניהול אורך, מניעת הסתבכות בין רחפנים, ומשקל שנגרר בכל תמרון. ככל שמוסיפים רחפנים לפלטפורמה, הבעיה הזו גדלה מהר יותר מהתפוקה שהם מוסיפים. ‏השורה התחתונה: זה לא "רחפן עם זרוע". זו מערכת שבה הכלי מייצר בעצמו את כוח התגובה שלו, בתוך סביבה שזזה ונוגעת בו. הקושי האמיתי הוא ייצוב ובקרה, לא האחיזה בפרי. ‏קצת על מי אלו Tevel? חברה ישראלית מגדרה בהובלת יניב מאור, ולפי דיווחה 11 פטנטים בעולם. היא פועלת במטעים באיטליה, קליפורניה, צ'ילה וישראל, ‏ובמרץ 2026 גייסה 18 מיליון דולר בסבב C, ‏בהשתתפות יצרנית הציוד החקלאי היפנית Kubota. האם קטיף אוטומטי יוכל להתחרות בעבודת ידיים דווקא בשיא העונה, כשכל יום איחור נגבה מאיכות הפרי? ומי מכם תכנן מערכת שמפעילה כוח בלי בסיס קשיח להישען עליו — איך פתרתם את כוח התגובה? מוזמנים לשתף בקבוצת הדיונים 👇 סרטון קצר של המערכת בשטח, ‏מהערוץ של Tevel: ‏https://www.youtube.com/watch?v=DPjTmyT4a8w ‏🔗 מקור: 📎 https://www.fruitnet.com/eurofruit/tevel-secures-funding-for-flying-robot-harvesters/271009.article

2
חזרנו ליומנואידים ו...סינים כמובן... מי קונה רובוט כזה הביתה? https://eu.36kr.com/en/p/3992788881226501
242
3
‏חמש דקות במקום 45 — ומה קורה ל-12% שנשארו 🧠📐 בכל סבב תכן אנחנו מחכים לסולבר. מה אם במקום לפתור, נלמד לנחש את התוצאה? ‏האתגר ההנדסי: ‏בתכן צמיגים משתמשים בניתוח אלמנטים סופיים (FEM) כדי לחשב את העיוות במגע עם הכביש. רשת עדינה יותר נותנת דיוק טוב יותר, אבל גם זמן חישוב ארוך יותר. בפועל: כ-600,000 אלמנטים, וכ-45 דקות לכל ריצה. ובנוסף צריך מהנדס מנוסה שיידע להגדיר את הניתוח נכון. ‏הרעיון — מודל תחליפי (Surrogate Model): במקום לפתור את המשוואות מחדש, ‏מאמנים מודל על תוצאות FEM קודמות שהחברה צברה לאורך שנים. המודל מבוסס רשת נוירונים על גרף ‏(Graph Neural Network — GNN), וזו התאמה טבעית: רשת האלמנטים היא ממילא גרף של צמתים וקשרים ביניהם. ‏מה קיבלו בפועל: ‏ביוני 2026 הודיעו DUNLOP (סומיטומו ראבר) ופוג'יטסו על ניסוי היתכנות משותף. זמן הניתוח ירד מכ-45 דקות לכ-5 דקות. הדיוק הממוצע בחיזוי צורת כתם המגע ‏עמד על 87.7% מול ניתוח FEM מלא. ‏למה 87.7% זה מספר מעניין: מודל תחליפי אינו סולבר. הוא מכליל בתוך התחום שעליו אומן, ומחוצה לו הביצועים יורדים. כלומר זה כלי לסינון מהיר של הרבה חלופות תכן, לא תחליף לאימות הסופי. מי שחותם על התכן ‏עדיין ירצה ריצת FEM מלאה. ‏מה מגיע עכשיו: החברות מפתחות כלי תמיכה למתכנן שאפשר להפעיל בלי ידע מיוחד בניתוח. היעד המוצהר: הטמעה בדאנלופ עד אפריל 2027. פוג'יטסו מתכננת להריץ את המודל ‏על מעבד חדש שהיא מפתחת (FUJITSU-MONAKA) כבר בדצמבר 2026. ‏השורה התחתונה: ‏ה-AI כאן לא מחליף את הפיזיקה. הוא מחליף את ההמתנה. וזה בדיוק מה שמשנה את אופן העבודה של המתכן: במקום שלוש ריצות בשבוע, שלושים ניסיונות ביום. ‏קצת על מי אלו DUNLOP ופוג'יטסו? ‏DUNLOP הוא המותג הגלובלי של סומיטומו ראבר היפנית, מיצרניות הצמיגים הגדולות בעולם. פוג'יטסו היא חברת שירותי הדיגיטל הגדולה ביפן, ‏והביאה לשיתוף הפעולה את צד ה-AI והמעבדים. האם תחתמו על תכן שאושר על ידי מודל תחליפי בלבד, או שתמיד תדרשו ריצת אימות מלאה? ומי מכם כבר משתמש במודל מבוסס למידה בתוך תהליך התכן — ואיך אתם יודעים מתי לא לסמוך עליו? מוזמנים לשתף בקבוצת הדיונים 👇 סרטון קצר שממחיש את רעיון המודל התחליפי בסימולציה, ‏מהערוץ של Ansys: ‏https://www.youtube.com/watch?v=4TZ1xaItmQ0 ‏🔗 מקור: 📎 https://www.srigroup.co.jp/english/newsrelease/2026/sri/2026_055.html
276
4
#חידה_שבועית
406
5
בטר פלייס של שי אגסי גייסה מאות מיליוני דולרים והקימה בישראל רשת תחנות להחלפת סוללות — וב-2013 קרסה. מה הייתה המכשלה המרכזית של המודל?
410
6
‏מדפסת מתכת שעובדת על סיפון בים סוער ⚓⚙️ רוב הדפסת המתכת התעשייתית מבוססת על היתוך: מיטת אבקה, גז אינרטי ולייזר. נסו להעמיד את זה על ספינה בתנועה. ‏האתגר ההנדסי: אונייה בלב ים היא המקרה הקיצוני של שרשרת אספקה: חלק חילוף אחד משבית מערכת שלמה, והמחסן הקרוב נמצא במרחק שבועות. תהליכי היתוך רגישים לרעידות, לאבקה עדינה ולסביבה מבוקרת. ‏הפתרון — ריסוס קר (Cold Spray): גז דחוס מחומם ‏ומואץ בנחיר דה-לאוואל (De Laval) למהירות על-קולית. חלקיקי מתכת נסחפים בזרם ופוגעים במצע במהירות של מאות מטרים בשנייה. הם לא נמסים — הם מתעוותים פלסטית ברגע הפגיעה ונצמדים מכנית ומטלורגית. ‏בנייה במצב מוצק (Solid State). ‏למה זה מתאים לים: אין מיטת אבקה ואין תא בקרה אטמוספרי, והתהליך סבלני יחסית לתנועה ולרעידות. ‏לפי SPEE3D, המערכת ארוזה במכולה יחד עם יחידת עיבוד שבבי וטיפול תרמי, כך שחלק יוצא מוכן לשימוש בלי לרדת מהאונייה. ‏מה קרה בפועל: ‏בתרגיל RIMPAC 2026 סביב איי הוואי, שהתקיים בין סוף יוני לסוף יולי, ‏הופעלה המערכת על סיפון האונייה MV Asterix. לפי הדיווח יוצרו 32 חלקים ברשת שמשלבת ים ויבשה, מתוכם 8 על הסיפון עצמו, ו-29 הושלמו כולל טיפול תרמי ועיבוד. ‏בין החלקים — ידית של פתח (Hatch) מברונזה-אלומיניום. ‏מה המחיר ההנדסי: ‏ריסוס קר מייצר חלק גס (Near-Net Shape), ולכן כמעט תמיד נדרש עיבוד שבבי אחריו. החומרים מוגבלים למתכות שיודעות להתעוות פלסטית בפגיעה: אלומיניום, נחושת, ברונזה ופלדות אל-חלד מסוימות. הצפיפות והחוזק תלויים בכיוון הריסוס, ולכן כל חלק דורש אפיון בפני עצמו. ‏השורה התחתונה: זו לא תחרות על דיוק מול לייזר. זו החלפה של מלאי בתהליך: במקום להחזיק חלפים, מחזיקים אבקה, גז ותוכנית. השאלה הפתוחה היא הסמכה — מי חותם שחלק שיוצר בים מתאים למערכת קריטית. ‏קצת על מי אלו SPEE3D? חברה אוסטרלית מדרווין, נוסדה ב-2015. היא מוכרת מדפסות ריסוס קר בדגש על ייצור בנקודת הצורך. עיקר הלקוחות היום הם גופי ביטחון בארצות הברית ובאוסטרליה. האם ייצור בנקודת הצורך יחליף באמת מלאי חלפים, או יישאר פתרון חירום בלבד? ומי מכם עבד עם ריסוס תרמי או קר לשיקום חלקים — איך זה עמד בבדיקות? מוזמנים לשתף בקבוצת הדיונים 👇 סרטון קצר של התהליך עצמו, מהיצרן: ‏https://www.youtube.com/watch?v=7fB1YmiasV0 ‏🔗 מקור: 📎 https://3dprintingindustry.com/news/us-joint-effort-tests-at-sea-metal-3d-printing-rimpac-2026-254255/
489
7
‏מחליפים מסוע ורובוט בלוח שהחלק מרחף מעליו 🧲⚙️ במכונה קלאסית המוצר נע על מסוע, ורובוט מעביר אותו בין תחנות. מה קורה כשמוותרים על שניהם? ‏האתגר ההנדסי: בייצור סדרות קטנות רוב הזמן הולך על כלי עבודה: מכבש, תבניות כיפוף והתקני אחיזה. לפי הדיווח, ארבעה עד שישה שבועות עד שפרופיל חלק חדש נכנס לייצור. וכשמעבירים חלק בין מכונות נפרדות מצטברות סטיות מיקום. ‏הפתרון — מנוע מישורי (Planar Motor): במקום לנוע על מסילה, ‏הנושא (Mover) הוא מגנט קבוע פסיבי שמרחף מעל אריחים אלקטרומגנטיים פעילים. השדה מזיז אותו בשש דרגות חופש: מישור, גובה, הטיה וסיבוב מלא. החלק עצמו הופך לשולחן מיקום. ‏מה עשו איתו: ‏באוניברסיטת אלבורג (AAU) בדנמרק בנו תא ייצור שבו הלייזר קבוע והחלק זז מתחתיו. ‏כיפוף בלייזר (Laser Bending), חריטה ועיצוב — בתחנה אחת. לפי הדיווח: חזרתיות של 5± מיקרון, מהירות של עד 3 מטר לשנייה, וזמן מהמתכן ועד חלק גמור שיורד לשעה-שעתיים. ‏למה דווקא לא רובוט: רובוט מפרקי נושא שרשרת שגיאות: ‏רווח שיניים (Backlash), גמישות בזרוע וסטייה שתלויה בתנוחה. להעברת חלק זה מספיק, אבל לא כשהחלק עצמו הוא ציר המיקום מתחת ללייזר. ‏איפה זה נהיה קשה: כל וואט שנכנס לאריחים יוצא כחום מתחת למשטח העבודה. הנושא פסיבי, בלי חיישן משלו, והבקרה צריכה לדעת מה המטען ואיפה מרכז הכובד שלו. וככל שמוסיפים אריחים, מחיר הפתרון עולה בחדות. ‏השורה התחתונה: זו החלפה של מכניקה בתוכנה: במקום תבנית שמכתיבה צורה, מסלול שמוגדר בקוד. היתרון הוא זמן מעבר בין מוצרים, המחיר הוא תלות מלאה בבקרה. ‏קצת על מי אלו Beckhoff? חברה גרמנית משפחתית משנות ה-80, ‏שהתמחתה בבקרה מבוססת מחשב (PC-based). ‏היא מוכרת בקרים, מניעים ותוכנת TwinCAT, ‏ו-XPlanar הוא מוצר המנוע המישורי שלה. מה יעצור את זה קודם לדעתכם — העלות לאריח או קצב האימוץ בתעשייה? ומי מכם החליף התקן קשיח בפתרון שמבוסס בקרה — איך זה החזיק לאורך זמן? מוזמנים לשתף בקבוצת הדיונים 👇 סרטון קצר של המערכת בפעולה, מהיצרן עצמו: ‏https://www.youtube.com/watch?v=GgfmckM3BIg ‏🔗 מקור: 📎 https://www.automation-mag.com/news/112075-xplanar-cuts-production-lead-time-from-weeks-to-hours
549
8
קצת חדשות מעולם הסטארטאפים... מכניקה פשוטה רובוטיקה שכל אחד יכול לעשות בשקל וחצי אז... מה מיוחד כאן? תיכנסו לכתבה ותראו אמ;לק גייסו 650 מיליון דולר לפי שווי של 9 מיליארד היזם מכר סטארטאפ קודם לוולמארט ב-3.3 מיליארד ואת זה שלפניו הוא מכר לאמזון ב-2010 ב-550 מיליון אז הרובוטיקה אותה רובוטיקה היישום לא חדש אבל המודל העסקי... זה כנראה כבר משהו מיוחד למה אני כותב לכם את זה? מדי פעם יוצא מחוץ לתחום מכניקה קלאסית להגדיל ולהרחיב אופקים אני בטוח שיש כאן הרבה עם רעיון טכני ממש טוב רק לזכור שרעיון טכני זה לא עסק זה הכל... חתימה טובה לכולנו 🇮🇱🍎🍯 https://www.fastcompany.com/91606368/marc-lore-startup-wonder-infinite-makeline-robotic-food-prep
601
9
שנה טובה לכל חברי.ות הערוץ! שנה של למידה, עשייה, בנייה של דברים חדשים, והגעה לאופקים חדשים! 🍾🍎🍯
שנה טובה לכל חברי.ות הערוץ! שנה של למידה, עשייה, בנייה של דברים חדשים, והגעה לאופקים חדשים! 🍾🍎🍯
725
10
#חידה_שבועית
760
11
🚀 החידה השבועית שלנו כאן! ב-1965 מכרו לוסיין ודיתה ברוניצקי את דירתם בירושלים והקימו מפעל קטן בשם אורמת — שהפך לימים לשחקנית גאותרמית עולמית. מה היה האירוע שדחף אותם להקים את המפעל?
769
12
מהנדסי.ות מכונות! 10 דברים שהלוואי שידעתי כשסיימתי את האקדמיה: נושא 5: בחירת חומרים לעיבוד ⚙️ (ספוילר – אין דבר כזה "חומר טוב
מהנדסי.ות מכונות! 10 דברים שהלוואי שידעתי כשסיימתי את האקדמיה: נושא 5: בחירת חומרים לעיבוד ⚙️ (ספוילר – אין דבר כזה "חומר טוב" 😎) יש לכם תוכנית, פטנט! זה הולך לשנות את העולם, בדוק! כבר רואים איך זה עובד בדמיון ואז... רגע – מאיזה חומר נייצר כל חלק? אז... מה הייתי רוצה לדעת כבר בהתחלה? 🔰 1. באקדמיה מספרים לנו רק על מתכות, אולי קצת גזים בקורס כימיה, אומרים שיש דבר כזה פלסטיק – אז קודם כל: חומרים שאפשר לעשות מהם "משהו", לעצב אותם בצורה אחרת יגיעו אליכם בגדלים מוגדרים מראש. למה? כי לשנע ולתמחר בלגן הרבה יותר קשה – אז נשים את זה בצד רגע ונחזור לזה בהמשך 2. אתם תעבדו מגוון מאוד קטן של חומרים ביום יום: אלומיניום, פלדות פחמניות פשוטות, ברונזה, פליז, קצת טפלון, דלרין, לערבב הכל, להוסיף שמן וברגים, להדק בלוקטייט, 30 דקות בשמש (כי צריך בקרת איכות) והנה המנגנון שלכם עובד! 3. "לא טוב היות החומר לבדו" – הרבה פעמים תצטרכו לבצע טיפולי גמר לחלקים שלכם: שינוי קשיות, ציפויים מונעי קורוזיה, צביעה... תלוי בסוג החומר ותפקיד החלק בהרכבה הסופית – החומרים שבחרתם משפיעים על התהליכים שתוכלו ליישם בהמשך – שימו לב! 4. תא גלווני! נו – בכל זאת לימדו משהו טוב באקדמיה, זו אכן בעיה פרקטית ואין אחד שלא שמעתי פולט בכדרך אגב בסקר תכנון כלשהו "אני מקווה שהוא בדק שלא נוצר שם תא גלווני..." אז נו – זוכרים את הציפויים מסעיף קודם – הם עוזרים, אל תשכחו אותם בהקשר הזה. 5. זוכרים שחומרים מגיעים בגדלים ידועים מראש? נניח חומר משוך בקור, פרופיל מרובע כלשהו, מידות מדוייקות ברמה של שתי עשיריות למטר, פנטסטי! אבל לא לשכוח שיש חומרים (בעיקר פלדות פשוטות) שמגיעים עם מאמצים פנימיים. זה אומר ששתי העשיריות שבנית עליהן, יעלמו בקלות אם הגדרת את תהליכי העיבוד השבבי לא נכון 6. לכל חומר יש כלי עיבוד מתאימים לו ושיטת עיבוד שמתאימה לו – יש כרסומים לפלדה, שונים לאלומיניום ושונים לברונזה. גם הקירור לפעמים שונה ולפעמים בכלל לא צריך. גם בחריטה – השימות שונות לכל חומר, צורת השבב שונה וקצב העיבוד שונה. עם כלים נכונים וידע עיבוד פלדה יהיה המון פעמים מהיר יותר מעיבוד אלומיניום – אז אל תטעו לחשוב שחומר רך יותר שווה עיבוד מהיר יותר. 7. פלסטיק (1) וואו – עולם שלם, אף אחד לא סיפר עליו באקדמיה. הלוואי שהיו מלמדים אותי על סוגים שונים של פלסטיק, שטפלון לא נמס, הוא מתפורר כי הוא תרמוסטי ובכלל איך מתכננים משהו להזרקת פלסטיק ואיך זה שאפשר לייצר תבניות הזרקת פלסטיק מחומרים שונים והן נשחקות עם הזמן – נו באמת, פלסטיק שוחק מתכת? שטויות... 8. פלסטיק (2), או יותר נכון פולימרים, הם חומרים מאוד מסובכים לבחירה. לא רק שהם צריכים לבוא עם סט תכונות מאוד מוגדר, התכונות האלו צריכות להתאים לתהליך העיבוד ופלסטיק רגיש מאוד לתהליכי עיבוד שונים – אם רק ניגע בדבר אחד: זוכרים מאמצים פנימיים? אז בפלסטיק זה הפוך – אם לא תקררו אותו טוב בעיבוד שבבי, החום יעוות אותו ותקבלו מידות... כלשהן 9. גם במתכות, פחות מפלסטיק, יש חשיבות לחומר הגלם כך שיתאים לתהליך העיבוד. הדוגמאות הנפוצות הן אלומיניום 5052 לכיפופי פח (לא 6061) ופלדות עם אחוז פחמן נמוך מ-0.2% כך שיתאימו לריתוך (ניתן לרתך הכל, רק הרבה יותר קשה עם אחוז פחמן גבוה) 10. תמיד דיברנו איתנו על מאמצי כניעה, מאמץ פלסטי, עיבורים... במציאות – החומרים שבחרתם לא יישברו או ייקרעו כל כך מהר, תתפלאו איזה עומסים כבדים פח 2 מ"מ מכופף יכול לשאת. החומרים שבחרתם תמיד ישנו את המידה שלהם אחרי הרכבה, אחרי שימוש מסוים, במשך הזמן – אנליזות הן חשובות, אבל חשוב יותר להרגיש את החומרים בידיים, לבנות ולהתנסות.
917
13
הערוץ (וגם אני) יוצאים לחופשה קצרה נחזור לפעילות באמצע שבוע הבא ובינתיים... עוד מעט יעלה כאן פוסט מעניין, רגע לפני החופשה! 🎉
הערוץ (וגם אני) יוצאים לחופשה קצרה נחזור לפעילות באמצע שבוע הבא ובינתיים... עוד מעט יעלה כאן פוסט מעניין, רגע לפני החופשה! 🎉😎
647
14
מעל 40% הצביעו שרוצים לראות נושאים שקשורים להדפסות תלת מימד - הסוכן שלי שמע אתכם וביצע! חשוב לי לומר שאני לא מאשר אוטומטית כל
מעל 40% הצביעו שרוצים לראות נושאים שקשורים להדפסות תלת מימד - הסוכן שלי שמע אתכם וביצע! חשוב לי לומר שאני לא מאשר אוטומטית כל פוסט שהוא יותר ובכל פוסט אני גם מוסיף ומחדד דברים משלי כך ש-AI עוזר לי בכתיבה ובמציאת נושאים מעניינים, אבל הוא לא מנהל את התוכן בערוץ בצורה אוטונומית זו הדרך לטעמי להשתמש ב-AI כדי להעצים את היכולות שלכם, לא לעשות אוטומציה מלאה לכישורים שלכם... מקווה שאתם נהנים מהתוכן - אם כן - תנו לייקים שאני אדע שזה מעניין!
664
15
‏הסוד במדפסת המתכת הזו הוא לא הלייזר — אלא ה-GPU 🔦⚙️ בהדפסת מתכת במיטת אבקה ‏(Laser Powder Bed Fusion — L-PBF) לייזר מתיך שכבת אבקה דקה, מסלול אחרי מסלול. ריתוך זעיר שחוזר מיליוני פעמים. ‏האתגר ההנדסי: התהליך רץ ב"לולאה פתוחה". מכיילים סט פרמטרים על דגימות מבחן — הספק לייזר, מהירות סריקה, מרווח בין מסלולים ועובי שכבה — מקפיאים אותו, ומדפיסים ימים שלמים בלי לגעת. ‏למה זה לא מספיק: המתכת לא מתנהגת אותו דבר בכל נקודה. צלע דקה מפנה חום אחרת מקיר עבה, ‏ומשטח תלוי (Overhang) יושב על אבקה שמוליכה חום פחות טוב מהמתכת שמתחתיה. אותו סט פרמטרים ייתן כאן היתוך תקין ושם נקבוביות או היתוך חסר — ומגלים את זה רק בסוף, ‏בסריקת CT או בבדיקה הרסנית. ‏הרעיון: לסגור את הלולאה במקום לקבע פרמטרים מראש, חיישנים מנטרים את ההדפסה בזמן אמת, ‏סימולציה פיזיקלית רצה על מעבדים גרפיים (GPU) והבקרה מתקנת תוך כדי. כדי שזה יעבוד צריך למדוד, לחשב ולהגיב בקצב של תהליך תרמי מהיר מאוד — ולכן המחשוב הוא כאן רכיב תכן, לא תוספת. ‏איפה זה נעשה קשה מכנית: כשמוסיפים לייזרים על אותו מגש, הבעיה מפסיקה להיות אופטית. ‏כל לייזר מייצר נתזים (Spatter) ואדי מתכת שמתעבים, והם נסחפים לנתיב של השכנים. זרימת הגז האינרטי מעל המיטה צריכה לפנות את הלכלוך בלי להעיף את האבקה עצמה. ‏מה מגיע עכשיו: בפברואר 2026 גויסו 67 מיליון דולר, ‏בהשתתפות זרוע ההשקעות של NVIDIA, ‏לפלטפורמה בשם Skyfall. לפי הודעת החברה: מעבר מ-18 לייזרים למאות, פי 25 קיבולת ייצור, ואלפי קילוגרמים של חלקים ביום. ההשקה יועדה למחצית הראשונה של 2026. ‏השורה התחתונה: בהנדסת ייצור קלאסית ‏מכשירים תהליך (Process Qualification), נועלים אותו ומניחים שיחזור על עצמו. כאן מנסים ההפך: לא לנעול — לשלוט. זה ההבדל בין תנור עם טיימר לתנור עם בקר טמפרטורה, רק שה"חיישן" הוא בריכת ההיתוך עצמה. ‏קצת על מי אלו Freeform? חברה קליפורנית שהוקמה על ידי ‏מהנדסים לשעבר מ-SpaceX. היא לא מוכרת מדפסות אלא חלקים, וביולי 2026 זכתה בחוזה של ‏יחידת החדשנות ההגנתית האמריקאית (DIU) לרכיבי הנעה ומבנה לחלל. האם ייצור בלולאה סגורה יחליף את התפיסה של "מכייל, נועל ומדפיס" — או שהתקינה והאיכות לא ערוכות לאשר תהליך שמשנה את עצמו תוך כדי? ומי מכם עבד עם הדפסת מתכת בייצור אמיתי — מה היה אחוז הפסילה, ובאיזה שלב גיליתם את התקלות? מוזמנים לשתף בקבוצת הדיונים 👇 סרטון קצר של החברה ‏על מערכת Skyfall והמפעל: ‏https://www.youtube.com/watch?v=Zvq_pvPs_eM ‏🔗 מקור: 📎 https://www.voxelmatters.com/freeform-closes-67m-series-b-to-fund-skyfall-laser-melting-platform/
573
16
תודה לכל מי שהשתתף בסקר, ברגעים אלו ממש ה-AI שלי טוחן ומנתח עמוקות את תוצאות הסקר ויעזור לי לכתוב פוסטים שיעיפו לכם את הסכך כל זה כמובן לקראת החגים הבאים עלינו לטובה! Stay tuned and tell a friend 🥰
404
17
#ספרות_מקצועית כבר הרבה זמן לא היה לנו! הפעם משהו ששותף איתי וניתן להורדה ברשת של חברת שיפלר, אחת מיצרניות המיסבים הגדולות בעולם. ספר שהוא למעשה הרבה ממה שלומדים בתואר בהנדסה מכנית, אבל יש בונוס גדול בסוף - סידורי מיסבים וההגיון שמאחוריהם, בעיקר בסידורי מיסבים לעומסים גבוהים והתפשטויות תרמיות. קריאה מהנה!
548
18
‏המיסב שמחזיק את כל הטורבינה — ומחליפים אותו בלי מנוף ⚙️🌬️ המיסב הראשי בטורבינת רוח הוא פחות מאחוז אחד מעלות הטורבינה. ‏לפי Miba, כשהוא נכשל ההפסד יכול להגיע עד מלוא ערך הטורבינה. ‏האתגר ההנדסי: המיסב הראשי נושא את עומסי הרוטור ואת מומנטי הכפיפה, ומעביר את המומנט הלאה לתיבת ההילוכים. הוא עושה את זה במהירות סיבוב של כמה סיבובים בדקה בלבד, תחת משבי רוח ועצירות חוזרות. ‏במיסבי גלגול (Roller Bearings) בקוטר כזה המגע בין גוף הגלגול למסלול הוא נקודתי או קווי, ולחצי המגע גבוהים מאוד. מכאן מגיעים הכשלים המוכרים: ‏התקלפות שטח (Spalling), ‏שחיקת מגע בעצירה (False Brinelling) ‏וסדקים מסוג White Etching Cracks (WEC). ‏הגישה שחוזרת לשולחן: במקום גופי גלגול — מיסב החלקה מפולח ‏(Segmented Journal Bearing). הציר "צף" על סרט שמן הידרודינמי שנוצר בין הציר לבין מקטעי המיסב. העומס מתפרס על שטח גדול, ולחצי השיא צונחים. ‏Miba האוסטרית מדווחת שהגיאומטריה שלה מייצרת סרט שמן יציב כבר ממהירות החלקה של 0.05 מ'/שנייה, בערך סיבוב אחד בדקה — בדיוק הנקודה שבה מיסב החלקה רגיל עלול "להידבק" ולהישחק. ‏המקטעים עצמם: מצע פלדה 42CrMo4 ‏עם ציפוי לייזר של ברונזה CuSn12Ni2. ‏למה זה משנה בשטח: היתרון הגדול הוא לא רק תוחלת החיים. מיסב מפולח בנוי ממקטעים נפרדים, ולטענת היצרניות אפשר להחליף מקטע פגום ‏בתוך תא הציוד שבראש העמוד (Nacelle), בלי מנוף חיצוני ובלי לפרק את הרוטור. זה משנה את כל משוואת התחזוקה: גיוס מנוף לטורבינה מודרנית הוא פרויקט של ימים ועלות עצומה. ‏השורה התחתונה: ‏Miba מדווחת על סדרות ראשונות בשנים 2026–2027, ‏ובמקביל Waukesha Bearings השיקה ‏מיסב סרט-שמן משלה לציר הראשי (NordAlign) עם אותה הבטחה של החלפה בראש העמוד. עיקרון בן יותר ממאה שנה חוזר דווקא למקום שבו מיסב הגלגול מתקשה. האם נראה מעבר למיסבי החלקה גם ביישומים איטיים וכבדים אחרים, כמו עגורנים, מכרות וציוד ימי? ואתם — נתקלתם בפרויקט בהחלטה בין מיסב גלגול למיסב החלקה? מה הכריע בסוף? מוזמנים לשתף בקבוצת הדיונים 👇 ‏סרטון קצר שמראה את הרעיון — מיסב סרט שמן לציר הראשי (Waukesha Bearings, NordAlign): ‏https://www.youtube.com/watch?v=FEVgrM2ZMzc ‏🔗 מקור: 📎 https://www.miba.com/en/product-areas/hydrodynamic-bearing-technology/wind-turbine-main-bearing
635
19
איזה נושאים הכי מעניינים אתכם? אפשר לסמן יותר מאחד. זו רשימה של כללית של נושאים - חלקם הופיעו וחלקם יופיעו יותר אם יהיה ביקוש. מוזמנים להוסיף עוד בקבוצת הדיונים 📕
668
20
#חידה_שבועית
621