Вже доступно! Дослідження Telegram за 2025 — головні інсайти року 
האקדמיה למכניקה מעשית
Відкрити в Telegram
כלים מעשיים להנדסת מכונות, שיתוף ידע ו... - אתגרים הנדסיים - סרטונים ומאמרים חדשים - אירועים וובינרים - חידושים בתעשיה קבוצת דיון https://t.me/+aJr4V55VN_40ODVk חומרים נוספים באתר שלי: www.oreneng.com לינקדאין: https://www.linkedin.com/in/orengartzman/
Показати більше1 739
Підписники
Немає даних24 години
+37 днів
+1230 день
Триває завантаження даних...
Схожі канали
Хмара тегів
Вхідні та вихідні згадування
---
---
---
---
---
---
Залучення підписників
липень '26
липень '26
+13
в 0 каналах
червень '26
+21
в 0 каналах
Get PRO
травень '26
+22
в 0 каналах
Get PRO
квітень '26
+20
в 1 каналах
Get PRO
березень '26
+95
в 0 каналах
Get PRO
лютий '26
+3
в 0 каналах
Get PRO
січень '26
+17
в 0 каналах
Get PRO
грудень '25
+9
в 0 каналах
Get PRO
листопад '25
+7
в 0 каналах
Get PRO
жовтень '25
+3
в 0 каналах
Get PRO
вересень '25
+1
в 0 каналах
Get PRO
серпень '25
+3
в 0 каналах
Get PRO
липень '25
+6
в 0 каналах
Get PRO
червень '25
+22
в 0 каналах
Get PRO
травень '25
+4
в 0 каналах
Get PRO
квітень '25
+17
в 0 каналах
Get PRO
березень '25
+28
в 0 каналах
Get PRO
лютий '25
+16
в 0 каналах
Get PRO
січень '25
+18
в 0 каналах
Get PRO
грудень '24
+25
в 0 каналах
Get PRO
листопад '24
+18
в 0 каналах
Get PRO
жовтень '24
+17
в 0 каналах
Get PRO
вересень '24
+38
в 0 каналах
Get PRO
серпень '24
+13
в 0 каналах
Get PRO
липень '24
+9
в 0 каналах
Get PRO
червень '24
+30
в 0 каналах
Get PRO
травень '24
+25
в 0 каналах
Get PRO
квітень '24
+33
в 0 каналах
Get PRO
березень '24
+34
в 0 каналах
Get PRO
лютий '24
+1 461
в 0 каналах
| Дата | Залучення підписників | Згадування | Канали | |
| 08 липня | 0 | |||
| 07 липня | +1 | |||
| 06 липня | +1 | |||
| 05 липня | +4 | |||
| 04 липня | +3 | |||
| 03 липня | +2 | |||
| 02 липня | +2 | |||
| 01 липня | 0 |
Дописи каналу
בהמשך לפוסט מהבוקר - מי שלא הכיר נושא של ברגים פלנטריים, יחסית מוצר חדש בשוק, פחות מ-10 שנים, הנה הסבר על הנושא:
https://www.youtube.com/watch?v=3pMN3BqGk_o
| 2 | ברובוט ההומנואידי של טסלה יש 28 מפרקים — וחצי מהם בנויים אחרת מהחצי השני, בכוונה 🤖⚙️
14 מפרקים סיבוביים (rotary) עובדים עם תמסורת הרמונית (Harmonic Drive).
14 מפרקים ליניאריים עובדים עם בורג גלגלים פלנטרי (Planetary Roller Screw).
זו לא חלוקה אקראית.
זו פשרה הנדסית שאי אפשר לברוח ממנה.
למה לא מנגנון אחד לכל המפרקים?
התמסורת ההרמונית עובדת על עיוות אלסטי:
גליל דק וגמיש מתכופף בתוך גלגל שיניים נוקשה,
ומייצר יחס הילוכים גבוה מאוד — עד 160:1 — בשלב אחד בלבד,
כמעט בלי רפיון (backlash).
בדיוק מה שצריך בכתף או במרפק, שם חשוב דיוק ולא כוח גס.
אבל אותו גליל דק לא בנוי לספוג עומס של גוף שלם.
כשהברך דוחפת את כל משקל הרובוט קדימה בכל צעד,
או כשהירך בולמת זעזוע פתאומי —
הגליל הגמיש הזה יהיה החוליה הראשונה שתישבר.
בשביל זה יש את בורג הגלגלים הפלנטרי.
במקום שיניים, יש כאן כמה גלילים (rollers) שמתגלגלים סביב בורג מרכזי,
כל אחד נושא חלק מהעומס.
יותר נקודות מגע — יותר נוקשות, יותר עמידות לזעזועים, ופחות רעש
(בלי מסלול החזרת כדוריות כמו בבורג כדורים רגיל).
בדיוק מה שצריך במפרק שנושא משקל: ירך, ברך, קרסול ועמוד שדרה.
השורה התחתונה:
טסלה לא בחרה במנגנון ה"הכי טוב".
היא בחרה בשני מנגנונים — כל אחד למשימה היחידה שהוא יודע לבצע כמו שצריך.
מעניין לציין: רק ברגי הגלגלים הפלנטריים האלה מהווים כ-19% מעלות הרובוט כולו.
כל הדיבור על מודלים ובינה מלאכותית מסתיר עובדה פשוטה —
רוב הכסף עדיין הולך למכניקה.
מה דעתכם —
ככל שיותר חברות בונות רובוטים הומנואידים,
נראה סטנדרטיזציה סביב הצמד הזה של שני המנגנונים,
או שיצוץ מנגנון שלישי שיחליף את אחד מהם?
מישהו כאן עובד עם תמסורות הרמוניות או ברגי גלגלים פלנטריים בתעשייה אחרת?
אשמח לשמוע איך זה מתפקד אצלכם בשטח.
מוזמנים לשתף בקבוצת הדיונים 👇
🔗 מקור: 📎 https://www.kggfa.com/news/another-look-at-the-tesla-robot-the-planetary-roller-screw/ | 221 |
| 3 | מי שלא הצביע, גם אם אתם לא חושבים להשתתף בהדרכה כזו, יעזור לי מאוד לדעת מה אתם חושבים שיכול לעניין מהנדסים בתעשייה בהדרכה קצרה וממוקדת. תודה מראש על העזרה! 😎 | 241 |
| 4 | נכון שתמיד רציתם לווין משלכם? 😎
יש רק עניין קטן של לשגר אותו לחלל,
אבל את זה נפתור אחר כך...
קיט מעניין שנתקלתי בו אונליין
לבנות מודל של לווין
ולקבל ממנו אותו רדיו
כאילו שהוא באמת נמצא בחלל
קיט לימודי מעניין למי שרוצה להבין
כל מיני עקרונות בסיסיים בתכנון לווינים
אני לא קשור לחברה, רק ראיתי פוסט שלהם בנושא
ונראה לי שווה שיתוף כאן בערוץ - תהנו!
https://www.mysatkit.com/
https://www.youtube.com/watch?v=8s2no8atk_c | 243 |
| 5 | מנגנון בן 160 שנה פותר בעיה של רובוטים תעשייתיים 🦾📐
קודם כל הבעיה, כי היא פשוטה ומוכרת לכל מי שעבד עם זרוע רובוטית:
מלחציים מקבילים (Parallel Gripper) רגילים סוגרים על החפץ בתנועת קשת (Arc),
לא בקו ישר.
המשמעות: כשהאצבעות נסגרות, קצה האצבע גם זז מעט למטה או למעלה,
בהתאם לגודל החפץ שנתפס.
כדי לא להתנגש בשולחן העבודה,
הזרוע חייבת כל הזמן "לנחש" ולתקן גובה — ציר תנועה נוסף, זמן מחזור נוסף, עוד מקום לטעויות.
הפתרון בא מ-1864.
קצין צבא צרפתי בשם שארל-ניקולא פוסייה (Peaucellier)
פתר בעיה הנדסית עתיקה: איך ממירים תנועה סיבובית לתנועת קו ישר מושלמת,
בלי מסילות החלקה — רק עם מפרקי ציר.
לפניו השתמשו בקירובים כמו מנגנון ווט (Watt's Linkage),
שהיה מדויק רק על קטע קצר של התנועה.
המנגנון של פוסייה, לעומת זאת, מדויק מתמטית — קו ישר אמיתי, על פני כל הטווח.
האתגר ההנדסי:
מנגנון פוסייה המקורי בנוי מ-8 מוטות — יציב, אבל מסורבל מדי לאצבע של גריפר קטן.
חוקרים לקחו את אותה גיאומטריה, ובנו מחדש את הטופולוגיה שלה —
"מחצית-פוסייה" (Semi-Peaucellier) בת 5 מוטות בלבד,
שמייצרת את אותה תנועת קו ישר מדויקת, בפחות מסה ופחות חיכוך.
הוסיפו לזה "סטרוק סרק" (Idle-Stroke) — מנגנון שמאפשר לאצבעות
להסתגל פסיבית לצורת החפץ לפני שהן סוגרות באמת.
התוצאה: גריפר שתופס חפצים בגדלים שונים על שולחן שטוח,
בלי שהזרוע תזוז אנכית אפילו מילימטר.
מה שמרתק כאן זה לא הגריפר עצמו — זו התזכורת שגיאומטריה טהורה מהמאה ה-19,
שנראתה כמו סקרנות אקדמית גרידא, פותרת היום בעיה תפעולית אמיתית בקו ייצור.
אילו עוד מנגנונים קלאסיים מהמאה ה-19,
שנראים כמו "רק גיאומטריה", מחכים לגילוי מחדש ברובוטיקה של היום?
מישהו כאן נתקל במנגנון ישן שפתאום מצא שימוש חדש
בפרויקט שאתם עובדים עליו?
מוזמנים לשתף בקבוצת הדיונים 👇
🔗 מקור: 📎 https://arxiv.org/abs/2510.16517 | 283 |
| 6 | במסגרת האקדמיה למכניקה מעשית, אני מתכנן את הקורסים הבאים ואשמח לשמוע את דעתכם.ן לגבי הנושאים שיכולים לעניין אתכם.ן. רוב ההדרכות מתוכננות עם סדנה מעשית, אורך ההדרכה 3-4 שעות. איזו הדרכה יכולה להיות הכי מעניינת עבורכם.ן אישית? (אפשר לבחור יותר מאפשרות אחת) | 371 |
| 7 | #חידה_שבועית | 398 |
| 8 | החידה השבועית שלנו כאן! 🚀 ב-1903, הכימאי הצרפתי אדואר בנדיקטוס הפיל בקבוק זכוכית ממדף גבוה במעבדה. הבקבוק נסדק — אבל לא התנפץ, וכל הרסיסים נשארו במקומם. התגלית המקרית הזו הובילה לפטנט ששינה את תעשיית הרכב. מה מנע מהבקבוק להתנפץ? | 396 |
| 9 | הרובוט הזה נראה חדשני ומגניב, נכון?
אז הסרטון הוא מלפני...
14 שנה 📕
עדיין - המכניקה מאוד מעניינת
והרעיון הרובוטי גם
פשוט ראיתי פירסום מחדש של הרובוט הזה
והלכתי לבדוק - האם זה באמת משהו חדש
מסתבר שלא ויש אנשים שפשוט
נהנים למחזר 🥹
אז ממחזר לכם את הסרטון המקורי 🥳
רוצים לדבר על זה? בואו לקבוצת הדיונים!
https://www.youtube.com/watch?v=z2j69eI9ob8 | 445 |
| 10 | למי שמעוניין, שותף איתי מחשבון מומנט הידוק לברגים...
למרות שיש אופציה מילימטרית, המחשבון נבנה ע"י אמריקאים
אז הם שכחו שגם התוצאה צריכה לצאת ב-Nm - חוץ מזה, הכל מושלם 🤠
נסו ותיהנו:
https://draftertoolbox.com/tools/bolt-torque | 435 |
| 11 | נוזל שמשנה קשיחות אלף פעמים בשנייה ⚡🧲
הנוזל הזה הופך "מוצק" תוך מילישנייה.
ממנו עשויים בולמי הזעזועים
של Audi, Ferrari ו-Cadillac.
האתגר ההנדסי:
בולם זעזועים רגיל —
קשיחות קבועה מראש.
בנסיעה חלקה: נוקשה מדי.
בפנייה חדה: רך מדי.
אין הגדרה שמרצה את שני המצבים.
הפתרון:
נוזל מגנטו-ריאולוגי
(Magnetorheological Fluid — MRF)
הוא שמן סינתטי
עם חלקיקי ברזל זעירים —
גודל 1 עד 10 מיקרון.
ללא שדה מגנטי: נוזל חופשי לחלוטין.
הפעל שדה מגנטי:
החלקיקים מסתדרים ב"שרשרות",
הצמיגות קופצת בסדרי גודל,
הנוזל "מתמצק" —
הכל תוך פחות ממילישנייה.
יישום תעשייתי:
Audi Magnetic Ride —
מופיעה ביותר מ-15 דגמי Audi —
מדגמת את תנאי הדרכה
1,000 פעמים בשנייה
ומכוונת כל בולם בנפרד.
צריכה ממוצעת: 5 וואט לבולם בלבד.
פחות מנורת LED אחת.
בשימוש מסחרי מ-2002.
Parker Hannifin (לשעבר LORD Corp) —
הספקית הגדולה בעולם של MRF —
מספקת גם ל-Ferrari, Cadillac ו-BMW.
מעבר לאוטומוטיב:
בניינים גבוהים ביפן ובסין
משתמשים ב-MRF
לבלימת תנודות רעידות אדמה.
אותו עיקרון בדיוק —
בסקאלה של מגדל שלם.
השאלה לדיון:
איפה עוד תרצו לראות MRF
בתעשייה ההנדסית?
ואיזה פתרון ריסון תגובתי אחר
מתחרה ברמה הזו?
🔗 https://www.pistonheads.com/news/general-pistonheads/what-is-a-magnetorheological-damper-ph-explains/38477 | 400 |
| 12 | הקיץ הזה מלא באירועים...
הנה אחד שאני בספק אם יישאר מקום עד היום בערב.
אני לא קשור לאירוע אבל עוקב אחרי חלק מהאנשים שהולכים לדבר שם.
אני אישית לא אוכל להגיע - אבל מי שמעניין אותו - מומלץ!
https://luma.com/nzztq4w9 | 374 |
| 13 | כשמתקנים מפציץ בן 70 שנה בלי להדליק אש 🛠️✈️
מפציצי B-52 Stratofortress עפים מ-1955.
חלפים מהיצרן המקורי?
כמעט לא קיימים.
הפתרון של חיל האוויר האמריקאי:
לירות מתכת על המטוס — במהירות-על.
איך עובד ריסוס קר (Cold Spray):
גז חנקן (נייטרוגן) מואץ לזרם-על —
300 עד 1,200 מ"ש.
אבקת מתכת — אלומיניום, נחושת, טיטניום —
נסחפת בתוך הזרם.
כשחלקיק פוגע בפני השטח,
הוא עובר עיוות פלסטי (Plastic Deformation)
ו"נדבק" — בלי שנמס כלל.
מה שמייחד את הטכנולוגיה:
אין חום — ולכן אין אזור מושפע-חום (HAZ).
אין עיוות תרמי.
אין שינוי במבנה הגרגרי.
תכונות החומר נשמרות,
לעיתים אף משתפרות.
זו לא ציפוי רגיל —
זה "ריתוך קינטי".
מקרה הבוחן — B-52H, Barksdale AFB:
בשיתוף עם VRC Metal Systems
מתקנים מעטפות מנוע ולוחות
שניזוקו בבדיקות שלב (Phase Inspection —
בדיקה מקיפה כל 450 שעות טיסה).
בלי Cold Spray: חודשי המתנה לחלפים.
עם Cold Spray: הכול מסתיים עם בדיקת השלב.
רלוונטי גם מחוץ לצבא:
תיקון גלי הנעה, מיסבים, מחליפי חום —
כל רכיב שנשחק בשדה.
בתעשייה, בים, ובתעופה אזרחית.
בכל מקום שבו HAZ הוא בעיה,
Cold Spray הוא שחקן.
האם בתחום שלכם יש רכיבים
שנשחקים לאורך חיי השירות?
ומה הפתרון הנוכחי —
החלפה, ציפוי תרמי, או ריתוך?
🔗 https://www.dvidshub.net/news/555726/barksdale-adopts-cold-spray-technology-improve-b-52h-fleet-readiness | 478 |
| 14 | חיבור בין AI לעולם הפיזי
כנס מיוחד עם שמות מאוד גדולים בתעשיה 🤓
אמנם לא בחינם, אבל מי שמעניין אותו, נראה שזה משהו מאוד רציני...
https://physical-ai-2026.events.co.il/home | 681 |
| 15 | AnimatedSticker.tgs | 701 |
| 16 | הזדמנות אחרונה. מפרסם רק כאן בערוץ.
מי שרוצה עדיין לבוא מחר להדרכה בנושאי רובוטיקה - יש מקומות פנויים:
https://www.oreneng.com/event-details/robotics-06-26 | 727 |
| 17 |  טוב, נו... עוד יומנואיד?
לא בדיוק, זה אמנם נראה אנושי אבל...
מה אתם אומרים על הקונפיגורציה המכנית הזו?
אמנם אנחנו חיים בסביבה שעיצבנו
כך שתתאים לנו, בני אדם
אבל מבחינה מכנית, כמות דרגות חופש,
מה המינימום הנדרש מרובוט
כדי לבצע פעולות מורכבות בעולם שלנו?
כנראה שאין לזה תשובה אחת נכונה,
אבל הקונספט המכני כאן מאוד מעניין
וכנראה גם יותר חסכוני במקום פיזי,
עלות החומרה וכפועל יוצא,
כמות החישובים הנדרשת בכדי
להניע אותו במרחב?
מה אומרים? בואו להגיב בקבוצת הדיונים! | 777 |
| 18 | בעקבות ספאמים חוזרים ונשנים בקבוצת הדיונים, שיניתי הלינק לקבוצת הדיונים כך שידרוש אישור שלי עם כל הצטרפות. עודכן גם בפוסט הנעוץ. הלינק החדש הוא
https://t.me/+HIo3BfoXtm1jNmI0
שבת שלום | 862 |
| 19 |  לקראת הקיץ - כמה טון קירור יש לכם בבית? 🥸
קרדיט לעמוד הזה שמצאתי במקרה בלינקדאין:
https://www.linkedin.com/company/industrial-engineering-world/posts/?feedView=all | 680 |
| 20 | יד תותבת מלמדת רובוטים תעשייתיים לגעת 🤲🤖
ABB Robotics ו-PSYONIC, חברת תותבות אמריקאית,
הכריזו היום על שיתוף פעולה לא שגרתי.
הם לוקחים יד תותבת (prosthetic hand)
שתוכננה לעזור לקטועי גפיים —
ומלמדים אותה לתכנן תפיסה (grasping) לרובוטים תעשייתיים.
האתגר ההנדסי:
רוב הרובוטים התעשייתיים תופסים בכוח קבוע
ובנקודות מגע נוקשות.
זה עובד מצוין על קופסאות קרטון,
ונכשל על חלקים שבירים או לא אחידים.
ה-Ability Hand של PSYONIC נשלטת
בשליטה מיואלקטרית (myoelectric control) —
היא קוראת אותות חשמליים מהשרירים —
ומשולבת בחיישני מגע ורטט
שמזהים כוח לחיצה ושחרור בזמן אמת.
ABB מחברת את היד הזו
לרובוט הקולבורטיבי שלה (collaborative robot), GoFa,
כדי לאסוף נתוני אדם אמיתיים —
מהירויות אצבעות, מומנט, כוח לחיצה —
ולתרגם אותם למודל AI שמלמד את הרובוט לתפוס בעצמו.
השורה התחתונה:
זה לא רובוט שמחקה תפיסה אנושית מסרטון.
זה רובוט שלומד מנתוני שליטה אמיתיים,
שנאספו מיד שתוכננה לדייקנות רפואית.
המטרה הראשונה: תפיסה והנחה (pick-and-place)
בתעשיית הרכב ובלוגיסטיקה,
וטיפול בפריטים שבירים באוטומציית מעבדות —
עם יעד של מעל 99% אמינות
בתוך 6 עד 12 חודשים.
השאלה לדיון:
מנגנון שתוכנן במקור בשביל גוף אדם אחד שאיבד יד,
הופך כיום למורה של ידיים מכניות בכל המפעלים.
האם זה הכיוון — לקחת מנגנונים מהעולם הרפואי
ולהכשיר אותם להיות "ידיים" תעשייתיות?
ואתם נתקלתם במקרה דומה
שבו טכנולוגיה רפואית "עברה" לתעשייה?
מוזמנים לשתף בקבוצת הדיונים 👇
🔗 מקור: 📎 https://www.therobotreport.com/psyonic-abb-robotics-partner-apply-human-touch-data-robot-dexterity/ | 781 |
