מהנשמדע

רקמה שחיה בלי גוף אצל רוב בעלי החיים, רקמה שמתנתקת מהגוף מפסיקה לקבל חומרי מזון וחמצן ומתפרקת בתוך זמן קצר. לכן חוקרים מאוניברסיטת ממוריאל בקנדה הופתעו לגלות שרגלי המים (podia) של מלפפון הים מהמין Psolus fabricii, שלוחות קטנות המשמשות להליכה ולאחיזה, נותרו חיות גם כמה ימים אחרי שהתנתקו מגופו. בעקבות התצפית חתכו החוקרים רגלי מים, בחנינים (זרועות ציד ומישוש ליד הפה), וחלקים מדופן הגוף ובדקו כמה זמן ישרדו במי ים. דופן הגוף התפרקה בתוך שבועות, אך רגלי המים והבחנינים שרדו יותר משלוש שנים. הם סגרו את הפצע שנוצר בעת הניתוק, התאים שלהם משיכו להתחלק, וספגו חומרי מזון מומסים ממי הים. לדברי החוקרים, האיברים המנותקים עשויים לשמש מודל חדש לחקר הזדקנות ושרידות של רקמות, משום שאפשר יהיה להשוות כך בין רקמות מאותו מקור שגילן שונה, משבועות ועד כמה שנים. מאת נגה כרמון למאמר: https://bit.ly/4wrIXtg לקריאה בהרחבה: https://bit.ly/4h43S13 להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada

אמנות הדיוק החלקלק נתח של דג נא הוא חלקלק ורך, אך שפים מיומנים הופכים אותו לפרוסות סשימי אחידות בתנועות יד עדינות. הגמישות של בשר הדג הופכת את המשימה לאתגר הנדסי מורכב, שהוביל חוקרים לפתח את Sashimi-Bot – מערכת אוטונומית בעלת שלוש זרועות רובוטיות שמנסה לחקות את היכולת הזאת. כדי להתמודד עם הבשר הרך, החוקרים יצרו עבור המערכת סביבת מחשב מדומה, שבה היא עברה 96 אלף אימוני ניסוי וטעייה כדי לפתח אסטרטגיית תנועה ליישור חומר גמיש בלי לקרוע אותו. התוצאה: זרוע אחת מיישרת את הנתח בדחיפות אופקיות עדינות ובהמשך אוחזת בסכין שף ופורסת אותו, השנייה מייצבת את הנתח בזמן החיתוך, והשלישית מרימה את הפרוסות בעזרת מקלות אכילה ומסדרת אותן על מגש. חיישן מגע על הסכין מזהה מתי הלהב פוגש בקרש ומאפשר לרובוט לתקן את מסלולו בזמן אמת. בניסוי אוטונומי מלא פרסה המערכת 34 פרוסות בעוביים שונים. פיתוחים כאלה עשויים בעתיד לסייע בעיבוד דגים ליד אתרי הדיג. עם זאת, בשלב זה מדובר בהדגמה בלבד, שטרם נבחנה מבחינת בטיחות מזון או התאמה לקצב עבודה תעשייתי. מאת אליסה קיסר להרחבה: https://bit.ly/4eM2ONW להצטרפות למהנשמדע: https://t.me/manishmada

לבנות מחדש לב שבור כשתאי שריר הלב נפגעים ומתים, למשל בעקבות התקף לב, לא מחליפים אותם תאים בריאים חדשים. במקום זאת נוצרת באזור רקמת צלקת, שלא מתכווצת ולא תורמת לפעולת הלב. עם הזמן, הצטלקות הרקמה עלולה להחליש את האיבר החיוני ולהוביל לאי-ספיקת לב. טיפול גנטי חדש, שנבדק כעת לראשונה בבני אדם, מנסה לשנות זאת. בטיפול, נגיף מהונדס מחדיר לתאי הלב מולקולות RNA שמשבשות את פעילות הגן SAV1, אחד הבלמים שמונעים מהתאים להתחלק, וליצור תאי שריר חדשים. בניסויים בעכברים ובחזירים נראו סימנים לחלוקה מחודשת של תאי שריר הלב ולשיפור בתפקודו, אך עדיין לא ברור אם התהליך אכן ישקם רקמה פגועה גם בבני אדם. הניסוי הנוכחי יבדוק קודם כול בטיחות, שכן חלוקת תאים לא מבוקרת בלב עלולה לגרום לנזק ולהפרעות קצב. למרות התקדמות הטכנולוגיה והתקווה הגדולה, ההיסטוריה של טיפולים גנטיים ותאי גזע ללב מחייבת זהירות: הדרך מטיפול ניסיוני להוכחה קלינית עוד ארוכה. מאת ד"ר מעיין אילון אשכנזי לכתבה: https://bit.ly/3QDiXw0 להצטרפות למהנשמדע: https://t.me/manishmada

הומו נָאלֵדִי, לנשים בלבד מאז גילויו במערות “הכוכב העולה” בדרום אפריקה לפני 13 שנה, הומו נאלדי (Homo naledi) לא הפסיק לבלבל את החוקרים. המאובנים הראו מין אדם קדום בעל שילוב חריג של תכונות קדומות ומודרניות, מוח קטן במיוחד, ותיארוך צעיר יחסית של כ־330 אלף שנה לפני זמננו. בשנים האחרונות נוספה מחלוקת סביב האפשרות שנאלדי השתמשו באש, חרטו סימנים על קירות המערה ואף קברו את מתיהם. מחקר חדש בחן חלבונים מאמייל השיניים של 20 פרטים שנמצאו במערה, כדי לזהות את מינם לפי נוכחות חלבון שמקורו בכרומוזום Y. להפתעת החוקרים, אף אחת מהדגימות לא הכילה את החלבון הזכרי, ולכן ייתכן שכל הפרטים שנמצאו במערות היו נקבות. אם כך, הדבר עשוי לרמוז על קבורה נפרדת לנשים וילדות, אך קיימים גם הסברים אחרים: שינוי גנטי נדיר בחלבוניים הזכריים, מבנה חברתי עם רוב נקבי ועוד. בשלב זה ניתן רק לומר שמדובר בתוצאה מוזרה ממין שהיה מוזר עוד קודם לכן – ושיידרשו מחקרים נוספים לפי שנוכל לקבוע בוודאות את משמעותה. מאת ד"ר יונת אשחר לכתבה המלאה: https://bit.ly/3SMU3dV להצטרפות למהנשמדע: https://bit.ly/4sxf2O5

הניווט הלא מדויק של צבות הים צבי ים מפורסמים ביכולת הניווט שלהם: הם מסוגלים לחוש את השדה המגנטי של כדור הארץ, ובעזרתו הנקבות חוזרות להטיל ביצים על אותו חוף בדיוק גם אחרי מסעות נדידה ממושכים. עם זאת, מחקר חדש מצא כי הניווט שלהם רחוק מלהיות מדויק. החוקרים הצמידו מכשירי מעקב, בהם מצפן ו-GPS, לשש נקבות של צב ים ירוק (Chelonia mydas), ועקבו אחרי מסען מאתר הטלת הביצים לאזור בו הן ניזונות, מסע של יותר מאלף קילומטרים שערך כ-27 ימים. החוקרים מצאו שהצבות לא מתבייתות על יעדן במדויק, אלא מסתמכות כנראה על מפה מגנטית גסה שמספקת להן הערכה כללית של מיקומן. הן שחו בכיוון קבוע לאורך זמן, ותיקנו את מסלולן בהדרגה כשהתרחקו מהיעד. למרות חוסר הדיוק במהלך הדרך, החוקרים סבורים שמערכת כזו מספקת מענה יעיל דיו עבור צרכי ההישרדות של הצבות, ואף עשויה להקנות להן גמישות בסביבה משתנה. מאת ענת קציר אלאיל למאמר: https://bit.ly/4brYQb0 להצטרפות למהנשמדע: https://t.me/manishmada

התאים המתפוצצים של הפלנריה תולעי הפלנריה מפורסמות ביכולת ההתחדשות שלהן, שנובעת מהרבה תאי גזע המתחלקים במהירות והופכים למגוון רב של סוגי תאים, ואף יוצרים מחדש איברים שלמים שנקטעו. חלוקת תאים מהירה וממושכת טומנת בחובה סכנה להיווצרות תאים פגומים. כדי להתמודד עם הסכנה הזו ועם פולשים מבחוץ נדרשה התולעת לפתח מנגנון בקרה והגנה ייחודי. כעת התגלה בפלנריה סוג לא מוכר של תאי בלוטה המשתתפים בתגובה החיסונית. התאים, בשם רפטובלסטים, נחשפו כשהחוקרים עוררו בתולעים תגובה דלקתית עם ההורמון אקטיבין, שבאופן טבעי מופרש בגוף התולעת בזמן זיהום. לתאים הללו מנגנון פעולה ייחודי: הם מתוכנתים להשמיד את עצמם בתהליך של מוות תאי שמתחיל בשחרור מהיר של סידן מתוך מאגרים פנימיים בתוך התא. שחרור הסידן מוגבר על ידי השלד הפנימי של התא, ובתוך דקות ספורות גל הסידן גורם לפיצוץ שמחריב את גרעין התא, את קרום התא ואת סיבי השלד שלו. רפטובלסט שהתפוצץ משחרר חומרים רעילים ומשמיד בקרבתו תאים פגומים, חיידקים מחוללי מחלות, ואפילו תאי יונקים. מאת קסניה ז'ורבל לכתבה באתר: https://bit.ly/3SVpdzH להצטרפות למהנשמדע: https://t.me/manishmada

גם נוכחות האדם מפריעה לחיות מחקר רחב היקף שהתפרסם לאחרונה השתמש בנתוני מיקום סלולריים מתקופת הקורונה ובמידע על 37 מיני עופות ויונקים ממושדרים בארצות הברית, ומצא שבעלי חיים משנים את התנהגותם לא רק בגלל שינוי הנוף בידי האדם, אלא גם בגלל נוכחות בני האדם עצמם. נוכחות האדם השפיעה על כ-68 אחוזים מהעופות ומהיונקים. יותר ממחצית מהמינים הושפעו גם מנוכחות האדם וגם מהשינוי בסביבה. רוב היונקים, וחלק מהעופות, השתמשו בשטח מצומצם יותר נוכח פעילות האדם. בעלי החיים צמצמו יותר את שטח הפעילות באזורים טבעיים מאשר באזורים מופרעים. ייתכן שבאזורים המופרעים הם כבר הסתגלו לנוכחותנו, או שפשוט לא נשאר להם לאן לצמצם עוד את שטח פעילותם. נכון להיום, שמורות טבע רבות בארצות הברית פתוחות לקהל 24 שעות ביממה. באחרות הביקור מוגבל לשעות מסוימות או לעונות מסוימות. יתכן מאוד שכדי לשמור על חיות הבר, כדאי להרחיב את הגבלות הביקור ולאפשר לבעלי החיים זמן חופשי מנוכחותנו המעיקה. כפי שקורה למשל, בשמורות הטבע בארץ, שבהן אסורה שהייה בלילה. מאת קרן אור למאמר: https://bit.ly/4wddf2J להצטרפות למהנשמדע: https://t.me/manishmada

ליפול מהחלל בכוונה חברת ספייס אקס שיגרה לניסוי ראשון קפסולה ייעודית שפיתחה להחזרה בטוחה של מטענים קטנים מהחלל. הקפסולה "סטארפוֹל" (Starfall), היא בצורת דיסקה שטוחה וקעורה מעט, שקוטרה כשלושה מטרים וגובהה 75 סנטימטרים. היא מיועדת לשאת מטענים של עד אלף קילוגרמים, ולהחזיר אותם לכדור הארץ מהחלל. היא אינה מתוכננת להטיס בני אדם, אלא בעיקר ניסויים מדעיים וציוד שאמור לחזור מתחנות חלל לכדור הארץ. כמו כן, ספייס אקס עשויה להעביר באמצעותה משלוחי ציוד ברחבי כדור הארץ, במהירות שיא. הקפסולה מצוידת במנועי תמרון שמאפשרים לה לכוון את עצמה בחלל, ולהיכנס למסלול חזרה לאטמוספרה. חלקה התחתון הוא מגן חום עשוי מסיבי פחמן, ולאחר החזרה לאטמוספרה היא משחררת את המגן ופותחת מצנחים. הקפסולה הראשונה שוגרה ביום רביעי בטיל פלקון 9 מפלורידה, ובסוף השבוע נחתה בים מול חופי קליפורניה ונאספה לבדיקות במתקני החברה. ספייס אקס עדיין לא פרסמה הודעה על תוצאות הניסוי. לכתבה: https://bit.ly/4xS7itT להצטרפות למהנשמדע: https://t.me/manishmada

(עוד) חומרים אורגניים על מאדים רכב המאדים האמריקאי פרסבירנס איתר שני מצבורים גדולים של מולקולות אורגניות בשני סלעים בשולי מכתש ג'זרו על כוכב הלכת האדום. הרכב ניתח את דגימות הסלע בספקטרוסקופ שמאפשר לקבוע את הרכבן, ומצא בהן מאות סוגים של תרכובות פחמן גדולות יחסית. חומרים כאלה נוצרים במקרים רבים בתהליכים ביולוגיים, ועל כן הם מרמזים על אפשרות לקיומם של חיים מיקרוביאליים על מאדים לפני מיליארדי שנה, כשהיו מים על פניו. עם זאת, הם יכולים להיווצר גם ללא חיים. בשנה שעברה גילה רכב המאדים הוותיק יותר, קיוריוסיטי, מצבורים של מולקולות אורגניות מורכבות באזור אחר של כוכב הלכת, ולדברי החוקרים, הממצאים מרמזים כי חומרים אורגניים היו נפוצים ברחבי כוכב הלכת בעברו הרחוק. עם זאת, החוקרים מדגישים כי גילוי החומרים האורגניים אינו ראיה לכך שאכן היו שם חיים. כדי לדעת בוודאות אם מקורם אכן בחיים, נצטרך להביא דגימות מהם לבדיקה מעמיקה יותר בכדור הארץ. מאת איתי נבו לכתבה: https://bit.ly/4oVjMNm להצטרפות למהנשמדע: https://t.me/manishmada

**אוזבקיסטן מתייבשת** אמש הפסידה אוזבקיסטן 0-5 לנבחרת פורטוגל. בעוד נבחרתה מתייבשת, כדאי לדבר גם על ההתייבשות החמורה שמתרחשת בשטחה של המדינה. בצפונה של אוזבקיסטן, ובדרומה של קזחסטן, נמצאת, או לפחות הייתה, ימת ארָאל. בעבר הימה הייתה האגם הרביעי בגודלו בעולם, עם שטח של 68 אלף קמ"ר. האגם היה בית לדגים רבים, אך בשנות ה-50, כחלק מ"התכנית הגדולה לשינוי הטבע" של סטלין, השקיעה ברה"מ משאבים רבים בגידול כותנה, ולשם כך הטתה מים מנהרות במרכז אסיה, כולל אלו שסיפקו מים לאראל. הממשל בברה"מ ניסה להסתיר זאת, ועד שהעולם נחשף להתייבשות האגם, בשנות ה-80, הוא איבד כ-80 אחוזים מנפחו, ויותר מ-30 אלף קמ"ר של קרקעית האגם הפכו לשדות מלח יבשים. המים שנשארו נהיו מלוחים יותר, רוב הדגים באגם מתו ותעשיית הדיג באזור התמוטטה. ניסיונות שיקום החלו בשנות ה-90, וב-2005 בנתה קזחסטן סכר שחסם את יציאת המים מהחלק הצפוני של האגם. מאז "האראל הצפוני" כמעט הכפיל את נפח המים שלו ומינים שונים של דגים חזרו אליו. האגם הדרומי, שחציו באוזבקיסטן, ממשיך להתייבש, ומליחותו כבר עולה על זו של ים המלח. מאת יונת אשחר להצטרפות למהנשמדע: https://t.me/manishmada

בעלי החיים הראשונים התפתחו לאט ונמנעו ממין כשהחיים המורכבים החלו להופיע בכדור הארץ, לפני יותר מחצי מיליארד שנים, היה זה בדמות יצורים חסרי פה או עיניים, שחיו על קרקעית האוקיינוס. חוקרים בחנו מושבות של יצורים כאלו שחיו 574-560 מיליון שנים לפני זמננו והתרבו בצורה א-מינית על ידי שליחת שלוחות מהגוף העיקרי. השלוחות צמחו והפכו לפרטים נוספים שנשארו מחוברים זה לזה. צורת הרבייה הזו הובילה לחיים עם מעט תחרות. פרטים מאותה מושבה היו מחוברים, חלקו חומרי מזון ולא התחרו זה בזה. בנוסף, גם אם מין מסוים התפתח, למשל, להיות יעיל במיוחד בהשגת מזון, הוא לא היה יכול להגר בקלות לאזורים אחרים ולהתחרות במינים יעילים פחות. כל זה גרם לכך שמינים חדשים הופיעו בקצב איטי מאוד. זה השתנה לפני כ-550 מיליון שנים. החוקרים הראו שבתקופה זו בעלי החיים התיישבו במים רדודים, שחשופים לשינויי טמפרטורה וסערות. רבים מהמינים עברו לרבייה מינית, שמגדילה את השונות הגנטית ועוזרת בהתמודדות עם סביבה משתנה. צורת הרבייה הזו הגבירה את התחרות, וקצב האבולוציה הואץ. מאת ד"ר יונת אשחר לכתבה: https://bit.ly/4eYhutd להצטרפות למהנשמדע: https://t.me/manishmada

הקישורים של המתבגרים במשך שנים סברו שהשינויים המתרחשים במוחם של מתבגרים מתמקדים בעיקר בגיזום של קשרים בין תאי עצב (סינפסות) שנותרו מיותרים לאחר הילדות. כלומר בגיל ההתבגרות המוח מנקה מתוכו את הקשרים החלשים או הלא-שימושיים כדי להתייעל ולפעול מהר יותר. מחקר חדש שנעשה על עכברים לא הסתפק בספירת מספר הסינפסות הכולל, אלא מיפה היכן בדיוק הן פזורות לאורך שלוחות תאי העצב. כך זיהו החוקרים כי לצד תהליך הגיזום נוצרים בגיל ההתבגרות "אתרי קישור": אזורים בעלי צפיפות גבוהה במיוחד של סינפסות. עוד נמצא כי אצל עכברים שהונדסו גנטית לדמות סכיזופרניה התהליך הזה השתבש: בשעה שאצל עכברים בריאים נרשמה עלייה משמעותית במספר הסינפסות באתרים הללו, אצל העכברים המהונדסים לא התפתחו אתרי קישור כלל. אף שהמחקר נערך בעכברים אולי אפשר ללמוד ממנו גם על סכיזופרניה של בני אדם. הממצאים מראים שייתכן שהדעיכה במספר הסינפסות של חולי סכיזופרניה אינה קשורה לגיזום יתר, אלא לכשל ביצירת סינפסות באתרי הקישור במהלך חלון הזמן הקריטי בגיל ההתבגרות. מאת ד"ר עדי יניב לכתבה: https://bit.ly/4vWB0fo להצטרפות למהנשמדע: https://t.me/manishmada

תחמסים מוחאים כנפיים בעלי חיים משמיעים מגוון גדול של קולות במגוון דרכים, שרבות מהן לא קשורות בהפקת קול מהפה. מחקר חדש שנערך בארגנטינה בדק באיזו דרך העוף הלילי תחמס זנב-מספריים (_Hydropsalis torquata_) מפיק את צליל ה"תק" שהוא משמיע בכמה הזדמנויות הקשורות בשמירה על טריטוריה, מצגי חיזור והזדווגות. מצילומים ומהקלטות באור תת-אדום עלה שהזכרים מפיקים את הצליל בזמן שהם מנתרים באוויר ומרימים את שתי הכנפיים מעל גופם, כך שעצמות החישור פוגעות זו בזו במעין מחיאת כנף. אגב, גם התחמס האירופי שאפשר לראות בישראל משמיע קולות דומים, אם כי לא ברור אם הוא מפיק אותם באותה צורה. החוקרים השוו את עצם החישור של תחמסים זנב-מספריים זכרים עם אלו של נקבות, שאינן משמיעות קולות כאלו, וגם עם עצמותיו של מין אחר, תחמס קטן, שלא מוחא כנפיים כלל. הם לא מצאו התאמות מיוחדות בעצמותיו של תחמס זנב-המספריים להשמעת קולות, וגם לא מצאו הבדלים בין זכרים ונקבות, אך ציינו שיש צורך במחקר מעמיק יותר שיבדוק את הסוגייה. מאת קרן אור למאמר: https://bit.ly/4uSMf7I להצטרפות למהנשמדע: https://t.me/manishmada

אימפריית הקובלט הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שהפתיעה אמש במונדיאל עם 1:1 נגד פורטוגל, היא אחת המדינות העניות בעולם, כתוצאה משחיתות עמוקה, חוסר יציבות פוליטית ומלחמות בלתי פוסקות, למרות שהיא עשירה במחצבי טבע. אחד מהם הוא הקובלט (Cobalt) – שהיא היצואנית המובילה שלו בעולם. קובלט היא מתכת חזקה וסגסוגות שלה משמשות בין השאר לבניית מנועי סילון. השימוש העיקרי שלה הוא בסוללות נטענות של סמרטפונים וכלי רכב חשמליים. קובלט הוא גם מרכיב חשוב בחומרי צבע, זרז בתהליכי עיבוד של נפט ועוד. הוא חיוני לבריאותנו בכמות זעירה, כמרכיב בוויטמין B12. יש לו שימושים גם ברפואה, בחקלאות ועוד. רוב הקובלט בעולם מגיע ממכרות ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, במקרים רבים תוך פגיעה קשה באוכלוסייה המקומית: סיכון בריאותי לתושבים, מפגעים בטיחותיים והעסקת תושבים, בהם ילדים, בתנאי ניצול קשים ומסוכנים. המדינה היא גם יצואנית מובילה של יהלומים תעשייתיים, ויש לה מרבצים עצומים של מחצבים נוספים, בהם נחושת. נקווה שהמאמצים לייצב את המדינה יעלו יפה ויסייעו לה לממש את הפוטנציאל הכלכלי שלה, ולצאת ממעגל העוני והשחיתות. לצטרפות למהנשמדע: https://t.me/manishmada

הדבורים שפותרות בעיות בעלי חיים רבים מסוגלים לפתור בעיות באמצעות תכנון ושימוש בכלים שעומדים לרשותם. עד כה היו ראיות לכך בעיקר אצל יונקים ועופות, אבל מחקר חדש מצא כי היכולת הזו קיימת גם אצל חרקים, לפחות אצל דבורי בומבוס. חוקרים מפינלנד לימדו דבורים לשתות תמיסת סוכר מפרח מלאכותי, ואז הציבו פרח כזה סמוך לתקרת המיכל שבו הוחזקו הדבורים – גבוה מכדי שיוכלו להגיע אליו, אך התקרה היתה נמוכה מכדי שיוכלו לעופף אליו. במיכל היה גם כדור קלקר, ורוב הדבורים בניסויים הבינו שהן יכולות לגלגל את הכדור למקום מתאים ולטפס עליו כדי להגיע לאוכל. הן הצליחו בכך גם כשהכדור היה בחדר אחר במיכל, והן לא ראו אותו ואת הפרח באותו הזמן. הממצאים מראים כי התנהגות הדבורים מוכוונת מטרה, ומרמזים כי לחרקים עשויות להיות יכולות קוגניטיביות מפותחות משחשבנו עד כה. מאת ד"ר יונת אשחר לכתבה: https://bit.ly/43ysjMl להצטרפות למהנשמדע: https://t.me/manishmada

סוד הצבעוניות של חשופיות הים חשופיות הים הן מהחיות הצבעוניות ביותר באוקיינוס. מחקר חדש מגלה שרוב הצבעים העזים שלהן הם צבעים פיזיקליים: הם לא נוצרים מפיגמנטים, חומרים כימיים שסופגים חלק מאורכי הגל של האור ומחזירים אחרים, אלא בעיקר ממבנים זעירים בעור. במקרה של החשופיות מדובר בערימות של גבישי גואנין, מולקולה המוכרת גם מה-DNA. כל ערימת גבישים מחזירה אור בגוון מסוים, לפי עובי הגבישים והמרווח ביניהם, בדומה לפיקסלים במסך. ערימות בכל אזור דומות מאוד זו לזו ומחזירות אל הצופה את אותו גוון, אבל נחות בזוויות שונות ופונות לכל הכיוונים. ולכן הצבע נראה אחיד כמעט מכל זווית, ולא מבריק ומשתנה כמו בכנפי פרפר. החוקרים מציעים שלתכונה זו יש יתרון אבולוציוני: צבעי האזהרה של חשופיות רעילות או דוחות טורפים נשארים ברורים מכל כיוון, וכך מגנים עליהן טוב יותר. עם זאת, המנגנון נבדק רק בשישה מינים מתוך כמה אלפים, ועדיין לא ברור עד כמה הוא נפוץ או כיצד התפתח. בעתיד הוא עשוי להעניק השראה לפיתוח צבעים מבניים וידידותיים לסביבה. מאת דניאל חייקלסון לכתבה: https://bit.ly/3PZylm4 להצטרפות למהנשמדע: https://t.me/manishmada

בינה מלאכותית מאבחנת מוקדם את סרטן הלבלב סרטן הלבלב הוא אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר עקב היעדר תסמינים בשלביו הראשונים, מה שמביא לעיתים לגילוי מאוחר. האבחון נעשה בידי רדיולוגים, רופאים מומחים בדימות רפואי, שמסתכלים בצילומי CT ו-MRI ומחפשים אזורים לא תקינים ברקמת הלבלב. מחקר חדש רתם את הבינה המלאכותית לצורך גילוי מוקדם. המודל החדש אומן בזיהוי שינויים זעירים ברקמת הלבלב על ידי השוואת סריקות CT של אנשים בריאים וחולי סרטן לבלב בשלב הסמוי. לאחר האימון, המודל בחן צילומים של 493 נבדקים והצליח לזהות את סרטן הלבלב כ-15 חודשים לפני האבחון הקליני, ובמקרים מסוימים אף שלוש שנים לפניו. בנוסף השוו החוקרים את יכולות האבחון של המודל לעומת אלה של שני רדיולוגים ומצאו שהוא הצליח לגלות 73% מחולי הסרטן הסמויים בהשוואה ל-39% שזיהו הרדיולוגים – שיעור כמעט כפול. היתרון של המודל היה גדול עוד יותר בסריקות שנעשו יותר משנתיים לפני הגילוי, בהן הוא איתר פי 3 יותר חולים מאשר איתרו הרופאים. החוקרים מקווים כי בעזרת המודל יינצלו חייהם של חולים רבים. מאת מאי שדה למאמר: https://bit.ly/4oAbNVO להצטרפות למהנשמדע: https://bit.ly/3YqTGmk

*מהו קורטיזול? איזה בעל חיים הוא הקוברה? ומהו החומר הלבן בפופקורן?* 🦠🔭🧬🔬🌍 זה הזמן להרחיב את הדעת ולבדוק אם עקבתם אחרי חדשות המדע בחידון השבועי של מכון דוידסון, "שטיפת מוח". לחידון: https://bit.ly/4ejY40y רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד? הצטרפו למהנשמדע: http://t.me/manishmada

הנוצות המבריקות של הזוחלים המעופפים הרבה לפני הציפורים והרבה לפני העטלפים שלטו בשמיים הפְּטֶרוזאורים. בעלי החוליות המעופפים הראשונים האלה עפו בעזרת קרום עור שנמתח בין רגליהם, ולפחות חלקם היו מכוסים בסיבים קצרים דמויי פלומת נוצות, הקרויים פִּיקְנוֹפַייבֶּר. לפני כמה שנים התגלו בסיבים האלה מלנוזומים (melanosomes), מבנים שמכילים את הצבען מלנין, שנותן את הצבע לעור, לנוצות, לשיער ולעיניים של בעלי חיים רבים. נוכחות המבנים האלו מרמזת שלפטרוזאורים היו נוצות צבעוניות, ועל פי מאמר חדש היו להם גוונים מבהיקים-מתכתיים. החוקרים מצאו אצל מאובן שמור היטב של פטרוזאור קטן ובעל כרבולת, Sinopterus dongi, שהמלנוזומים ערוכים בסיבים בשכבות סדורות. כשאור פוגע בשכבה כזו הוא נשבר ומוחזר לקבלת צבעים שונים, כמו בנוצות של יונה או זרזיר. אלה הם צבעים פיזיקליים, או מבניים. על פי הדמיות מחשב הסיבים של Sinopterus זהרו בירוק-כחול ובמג'נטה, ויתכן שכמו בעלי הנוצות בני ימינו, הפטרוזאורים השתמשו בצבעים האלה לחיזור, והקדימו גם בכך את העופות. מאת נעם לויתן למאמר: https://bit.ly/4dWzKCY להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada

תמנונים משתמשים בראי לגילוי טרף תמנונים הם רכיכה נבונה במיוחד. מחקר חדש מראה שהם יכולים לאתר חפצים באמצעות ראי, יכולת תפיסה מרחבית שתועדה עד כה רק אצל כמה יונקים ועופות. החוקרים הרגילו שלושה תמנוני שני־כתמים (Octopus bimaculoides) לנוכחות ראי, ואז אימנו אותם כדי שיבינו מה הראי עושה: הם הניחו צנצנת שמכילה סרטן טעים כך שהתמנונים לא יכלו לראות אותה ישירות, אלא רק את הבבואה שלה. לאחר כמה ניסיונות התמנונים למדו לאתר את הצנצנת המוסתרת. כדי לבדוק שהתמנונים מוצאים את הסרטן רק לפי השתקפותו, ולא לפי סימנים אחרים, הניחו אותם החוקרים בקופסה אטומה שפתוחה מלמעלה ומקדימה, הקרינו תמונת סרטן משמאל או מימין לקופסה, והניחו לפניה ראי בו תשתקף ההקרנה. התמנונים "תפסו" את ההקרנה ב-73% מהמקרים, וקיבלו סרטן אמיתי כפרס. תמנונים מאוד רחוקים אבולוציונית מבני אדם: האב הקדמון המשותף לנו ולהם חי לפני כ-500 מיליון שנה. העובדה שאנו חולקים יכולת תפיסה מרחבית מצביעה על התפתחות נפרדת של תכונות שכליות דומות, שמאפשרות להתמודד עם סביבה מורכבת. מאת נעם לויתן למחקר: https://bit.ly/4v01LPU להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada