ch
Feedback

不要被骗子欺骗!Telemetrio 会找到并标记这些频道 👉 如果想查看标记,请订阅

מהנשמדע

מהנשמדע

前往频道在 Telegram

תקצירי חדשות מדע ומחקרים עדכניים מכל העולם

显示更多
5 181
订阅者
-224 小时
-117 天
-930 天
帖子存档
המשחק GTA6 שיצא הלילה מציג לנו עולם גרפי מורכב מאין כמותו, עם מעל 600,000 דמויות ושימוש נרחב בסימולציות פיזיקה כדי לדמות חלקי
המשחק GTA6 שיצא הלילה מציג לנו עולם גרפי מורכב מאין כמותו, עם מעל 600,000 דמויות ושימוש נרחב בסימולציות פיזיקה כדי לדמות חלקים נרחבים מהעולם. מדובר בשיפור אדיר במורכבות המשחק, עם פי עשרה עד פי אלף יותר פרטים. אלא שמאז יצא המשחק הקודם ב-2013 המעבדים הגרפיים השתפרו רק פי 4 לערך. אז איך בכלל ניתן ליהנות מכל העושר הגרפי הזה? התשובה: מנוע המשחק לא מדמה את כלל העולם שסביבנו; כדי לתת לנו תחושה של עולם עשיר, הוא משתמש בארבע שיטות עיקריות: סינון חרוטי (Frustum Culling): טעינת האלמנטים שנמצאים בתוך שדה הראייה של השחקן בלבד.  סינון הסתרה (Occlusion Culling): אם רכב או מבנה מסתירים את התוכן שמאחוריהם, המשחק לא יטען אותו. אשליית המרחק: כמו במציאות, המשחק יטען באיכות גבוהה רק פרטים הנמצאים בסמוך לשחקן. השלמות בינה מלאכותית (upscaling): למרות הכל, מרבית הקונסולות עדיין אינן מסוגלות להריץ את המשחק המלא. לכן המשחק רץ עליהן ברזולוציה נמוכה מאד, והקונסולה משתמשת בבינה מלאכותית על מנת "להגדיל" את התמונה לרזולוציית המסך המלאה.  סליחה אם הפרענו לכם בדרך לווייס סיטי. תיהנו! 🎮
19 11月, 08:03

גם ליסעורים יש ג'ט לג היסעור האטלנטי (_Puffinus puffinus_) מקנן במושבות גדולות באיי צפון האוקיינוס האטלנטי. בסוף עונת הנדידה
גם ליסעורים יש ג'ט לג היסעור האטלנטי (_Puffinus puffinus_) מקנן במושבות גדולות באיי צפון האוקיינוס האטלנטי. בסוף עונת הנדידה הוא יוצא למסעות ארוכים בחיפוש אחרי מזון, בטווח שיכול להגיע גם לאלף קילומטר. לאחר מכן הוא חוזר למושבה, לעיתים בטיסה רצופה. מעקב אחרי יסעורים נושאי GPS העלה שהם נעזרים במקומה של השמש בשמיים כדי לנווט. אך יש בעיה: במעופם מזרחה או מערבה הזמן המקומי משתנה. ובדיוק כמו מה שקורה לנו אחרי טיסה ארוכה, השעון הביולוגי של היסעור זקוק לזמן כדי להסתנכרן עם השעון המקומי והוא עלול לחוות ג'ט לג. החוקרים חישבו איך הפער בין השעון הביולוגי של היסעורים לזמן המקומי צפוי להשפיע על השימוש שלהם בשמש כמצפן, והשוו את התחזיות למסלולים בפועל. הם מצאו שהיסעורים סטו עד 15 מעלות בכיוון החזוי. להפתעתם, השפעת הטעות נותרה גם כשהעופות הגיעו לחוף מוכר ויכלו להיעזר ברמזים מהסביבה. הממצאים מעידים שהיסעורים ממשיכים להשתמש במצפן השמש גם כשרמזי ניווט אחרים מצביעים על כיוונים שונים. למזלם הטעות קטנה ומאריכה את דרכם בקילומטרים בודדים בלבד. מאת קרן אור למאמר: https://bit.ly/4zxcWRJ  להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
19 11月, 03:31

גבוה יותר, מהר יותר ובעיקר... רחוק יותר החללית האמריקאית וויאג'ר 1 היא העצם מעשה ידי אדם שהתרחק הכי הרבה מכדור הארץ. היום היא
גבוה יותר, מהר יותר ובעיקר... רחוק יותר החללית האמריקאית וויאג'ר 1 היא העצם מעשה ידי אדם שהתרחק הכי הרבה מכדור הארץ. היום היא תשלים ציון דרך היסטורי, כשתחצה את הקו של יממת אור מכוכב הלכת שלנו. זה המרחק שנדרשת יממה שלמה לעבור אותו במהירות האור, 25,902,068,371 קילומטר. מעכשיו יידרשו יותר מ-24 שעות להגעת כל מסר שיישלח לחללית או ממנה, בעוד היא ממשיכה להתרחק מהשמש במהירות שיא של 61 אלף קמ"ש.  וויאג'ר 1 שוגרה ב-1977, קצת אחרי התאומה שלה וויאג'ר 2, לחקור את כוכבי הלכת החיצוניים של מערכת השמש תוך ניצול סידור נדיר שלהם. היא עברה ליד צדק ושבתאי, ואז חקרה  את טיטאן, ירחו המסקרן של שבתאי. וויאג'ר 2 התחילה גם היא בצדק ושבתאי, המשיכה משם לאורנוס ולנפטון והייתה לחללית היחידה שביקרה בהם. ב-2012 יצאה וויאג'ר 1 ממערכת השמש לחלל הבין-כוכבי, והחללית התאומה עשתה זאת שש שנים אחריה. שתיהן אספו שפע של מידע מדעי, ושרדו הרבה מעבר למתוכנן, בזכות עבודה מסורה של צוותי ההנדסה בנאס"א. בקיץ הקרוב החוקרים מקווים לחגוג איתן 50 שנות פעילות. מאת איתי נבו להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
18 11月, 04:40

די-רקס מלך הפטריות ביערות מחוז יונאן בסין גילו חוקרים פטרייה שגופי הפרי שלה מגיעים לאורך של עד כחצי מטר ולמשקל של 2.2 קילוגרם
די-רקס מלך הפטריות ביערות מחוז יונאן בסין גילו חוקרים פטרייה שגופי הפרי שלה מגיעים לאורך של עד כחצי מטר ולמשקל של 2.2 קילוגרם. החוקרים קראו למין החדש דיאנג'ונוס רקס (Dianjunus rex). "רקס", בלטינית, הוא ''מלך'', והתואר הרם ניתן לפטרייה בזכות גודלה החריג. בחינת מבנה הפטרייה והשוואת ה-DNA שלה לפטריות אחרות העלו שהיא שייכת למשפחה שלא הייתה מוכרת למדע. להערכת החוקרים, המשפחה התפצלה מקרובותיה לפני כ-65 מיליון שנה, סמוך למועד ההכחדה ההמונית שהביאה את עידן הדינוזאורים אל סופו. גופי פרי הם מבני הרבייה של הפטרייה, שכוללים נבגים שמהם יכולות להתפתח פטריות חדשות. הסיבה לגודלם החריג של גופי הפרי של די-רקס עדיין אינה ידועה, אבל החוקרים משערים שהוא מסייע להפצת הנבגים. "גוף פרי שמתנשא מעל הצמחייה עשוי לסייע להפצת נבגים ברוח ביערות צפופים", הציעה אינדוניל סנניאקה (Senanayake) ממכון קונמינג לבוטניקה בסין, שהייתה שותפה למחקר. הגילוי ממחיש כמה הרבה עוד איננו יודעים על מגוון הפטריות ועל התפתחותן. מאת אילנה קוזמינסקי למאמר: https://bit.ly/4eI57kJ  להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
17 11月, 04:34

*ראש גדול, פלישה גדולה* האסמית גדולת-הראש (_Pheidole megacephala_), נמלה פולשת מפורסמת במיוחד, התגלתה לאחרונה באזור חיפה. המי
*ראש גדול, פלישה גדולה* האסמית גדולת-הראש (_Pheidole megacephala_), נמלה פולשת מפורסמת במיוחד, התגלתה לאחרונה באזור חיפה. המין, שמקורו באפריקה, התפשט לאזורים טרופיים וסובטרופיים ברחבי העולם. המין מתאפיין בנמלים פועלות גדולות, המכונות חיילות, שראשן הגדול במיוחד יחסית לגופן העניק למין את שמו, לצד פועלות קטנות רגילות. הן ידועות בתוקפנותן כלפי נמלים אחרות, ומסוגלות לגייס במהירות צבא של פועלות ולבזוז קינים מתחרים. בנוסף, האסמית טורפת מגוון רחב של חסרי חוליות וחוליתנים קטנים, ועלולה לשבש מערכות אקולוגיות במקומות שאליהם פלשה. הנמלה אינה מסוכנת לאדם, אך עלולה לגרום נזקים אקולוגיים וחקלאיים כבדים. האסמית מתפשטת בין השאר באמצעות העברה ממקום למקום של עציצים, אדמה או גזם שבהם היא נמצאת. חשוב לזהות מוקדי פלישה חדשים בשלב מוקדם. אם נתקלתם בנמלים קטנות וחומות הנעות מהר ובשבילים צפופים, וביניהן פועלות בעלות ראש גדול במיוחד, ייתכן שזוהי אסמית גדולת-ראש. ראיתם נמלה חשודה? דווחו למשרד להגנת הסביבה:  pestcontrol@sviva.gov.il מאת מאיה סער לכתבה: https://bit.ly/3USLgbC  למבזק מדעי יומי – הצטרפו למהנשמדע:  http://t.me/manishmada
16 11月, 04:01

נחיתה היסטורית לסטארשיפ על מגדל השיגור חברת ספייס אקס הנחיתה בפעם הראשונה חללית סטארשיפ אחרי טיסה מסלולית ותפסה אותה בהצלחה בזרועות "מכזילה" של מגדל השיגור בבסיס החלל שלה בדרום טקסס. החללית שוגרה בלילה שבין שישי לשבת לטיסת הניסוי ה-15 של מערכת סטארשיפ, כחודש וחצי בלבד אחרי הטיסה המסלולית הראשונה שלה. השיגור עבר בשלום, אבל הניסיון להנחית את הטיל על מגדל השיגור נכשל לאחר שהדלק אזל מוקדם מדי, והוא הוכוון לנחיתה מעל הים והושמד בפיצוץ מבוקר שם. החללית נכנסה כמתוכנן למסלול סביב כדור הארץ, הציבה בחלל 26 לווייני סטארלינק מהדור החדש והמשיכה להשלמת 14 הקפות של כדור הארץ במשך 22.5 שעות. בסיום הניסוי היא הפעילה מנוע לחזרה לאטמוספרה, ואחרי יותר משעה של הנמכה השלימה בהצלחה את הנחיתה הראשונה על מגדל השיגור מאת איתי נבו לכתבה: https://bit.ly/4eAWB75 למבזק מדעי יומי – הצטרפו למהנשמדע: http://t.me/manishmada
15 11月, 02:36

איפה מוצאים אירוסולים? מהי דלקת כבד נגיפית? ואיזה עץ הוא התאנה? 🦠🔭🧬🔬🌍 זה הזמן להרחיב את הדעת ולבדוק אם עקבתם אחרי חדשות
איפה מוצאים אירוסולים? מהי דלקת כבד נגיפית? ואיזה עץ הוא התאנה? 🦠🔭🧬🔬🌍 זה הזמן להרחיב את הדעת ולבדוק אם עקבתם אחרי חדשות המדע בחידון השבועי של מכון דוידסון, "שטיפת מוח". לחידון: https://bit.ly/3WKBeKk למבזק מדעי יומי – הצטרפו למהנשמדע:
13 11月, 05:20

הרפרטואר הקולי המפתיע של הנשרים מקובל לחשוב שמבנה חברתי מורכב דחף במהלך האבולוציה את התפתחותה של תקשורת מורכבת. מחקר חדש בדק
הרפרטואר הקולי המפתיע של הנשרים מקובל לחשוב שמבנה חברתי מורכב דחף במהלך האבולוציה את התפתחותה של תקשורת מורכבת.  מחקר חדש בדק את המורכבות התקשורתית של הנשר הדרומי (Gyps rueppelli). נשרים לא נחשבים לבעלי חיים עם רפרטואר קולי מורכב, אך מתברר שהוא מגוון מכפי שסברו בעבר. החוקרים הקליטו כ-2500 קולות של נשרים דרומיים בשני גני חיות בהולנד, וזיהו 16 סוגים של קולות שהושמעו בשלל הקשרים חברתיים.  רפרטואר הקולות הפתיע במורכבותו: הקולות השתנו בעוצמה, בגובה הצליל ובמספר החזרות. ייתכן שהמגוון מאפשר לנשרים להעביר מידע על מצבם ועל כוונותיהם.  מלבד הגילוי המפתיע על התקשורת המורכבת, תוצאות המחקר עשויות גם לסייע בשימור הנשר הדרומי, המצוי בסכנת הכחדה חמורה, ונשרים אחרים.  למשל, בפרויקטים של רבייה מלאכותית, החוקרים מציעים להשמיע לזוגות נשרים שביצתם נלקחה להדגרה, קולות של גוזל בביצה. הם משערים שזה יעודד התנהגות הורית מוקדמת וישפר את נכונותם לקבל את הגוזל לאחר בקיעתו. אצלנו בחי-בר כרמל בגרעין הרבייה של הנשר המקראי, כבר עושים זאת.  מאת קרן אור למאמר: https://bit.ly/4AvPGog  למבזק מדעי יומי – הצטרפו למהנשמדע: http://t.me/manishmada
12 11月, 06:18

משמרות הזהב של הפומות טורפי־על ממלאים תפקיד חשוב במערכת האקולוגית. מחקר חדש, שנועד לאמוד את התועלת שלהם לבני האדם, מצא קשר בי
משמרות הזהב של הפומות טורפי־על ממלאים תפקיד חשוב במערכת האקולוגית. מחקר חדש, שנועד לאמוד את התועלת שלהם לבני האדם, מצא קשר בין נוכחות פומות בחצי האי אולימפיק בוושינגטון לירידה בתאונות הדרכים שבהן מעורבים איילים. בשנים 2025-2020 התרחשו באזור 953 תאונות עם חיות בר, שב-97 אחוזים מהן היו מעורבים איילים. החוקרים השתמשו במצלמות כדי למפות את תפוצת האיילים, ובנתוני המעקב ממשדרים שהוצמדו ל־59 פומות. המודל שלהם הראה שבמקומות עם הרבה פומות מספר התאונות הצפוי עם איילים נמוך ב־76 אחוז ממספרן באזורים מעוטי פומות. בנוסף נמצא שבאזורים אלה שיעור גבוה יותר מהתאונות מתרחש בשעות היום.  החוקרים משערים שהאיילים מתרחקים מהפומות, שנוהגות לצוד בשולי היער. מכיוון שבשולי היער יש גם הרבה כבישים, ההתנהגות הזאת מרחיקה את האיילים גם מהכביש. כמו כן משערים שכדי להימנע מהפומות, האיילים העבירו את פעילותם מהלילה ליום, שעות שבהן קל יותר לנהגים להבחין בהם. המחקר ממחיש איך טורפים עשויעם לשנות את התנהגות הטרף שלהם, ובעקיפין לתרום לבטיחות בדרכים. מאת קרן אור למאמר: https://bit.ly/4zA9Wop  להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
11 11月, 06:06

עוקץ לצרעה ופרס לזבוב לראשונה תועד פרח שמחקה פגת פיקוס ומטעה צרעות פיקוס להאביק אותו. פרחיה של ההטרוסטמה דמוית-הפיקוס (Hetero
עוקץ לצרעה ופרס לזבוב לראשונה תועד פרח שמחקה פגת פיקוס ומטעה צרעות פיקוס להאביק אותו. פרחיה של ההטרוסטמה דמוית-הפיקוס (Heterostemma ficoides) דומים לפגות פיקוס במראם ובריחם. במחקר חדש עקבו החוקרים אחר החרקים שמבקרים בפרחים והשוו את ריחותיהם של הפרחים לריח של תאנים. הם גילו שצרעות פיקוס מהסוג קרדיביה (Kradibia), שלרוב מאביקות פיקוס אמיתי, נמשכות לפרחים בחיפוש אחר מקום להטלת ביצים, אך אינן מצליחות להתרבות בהם. חלק מהצרעות נשאו את אבקת הצמח על רגליהן, ועל כן החוקרים הסיקו שהן עשויות לתרום להאבקתו, בלי לקבל תמורה. זבובי מגסליה (Megaselia), לעומתן, נהנים מיחסים הדדיים עם המתחזה, המספק להם אתר רבייה בו צאצאיהם יכולים להתפתח, ובתמורה הם מאביקים עיקריים שלו. "נראה שפרח יחיד יכול לשלב שתי אסטרטגיות האבקה מנוגדות – רמייה והדדיות – כדי לנצל שני מאביקים שונים", אמרה החוקרת ארונרט קידיו, שהובילה את המחקר. מאת אילנה קוזמינסקי לכתבה: https://bit.ly/4k8qjE2 למבזק מדעי יומי – הצטרפו למהנשמדע: https://t.me/manishmada
10 11月, 06:10

מורידים את המים, מעלים את החלקיקים מה קורה באוויר כשמורידים את המים באסלה? בסקירה חדשה של 22 מחקרים נמצא שההדחה משחררת טיפות
מורידים את המים, מעלים את החלקיקים מה קורה באוויר כשמורידים את המים באסלה? בסקירה חדשה של 22 מחקרים נמצא שההדחה משחררת טיפות וחלקיקים זעירים (אירוסולים), שחלקם יכולים לשאת חיידקים או נגיפים. בכמה מהמחקרים החלקיקים הגיעו עד לגובה אזור הנשימה, ונשארו באוויר לפחות 20 שניות. החוקרים מצאו גם שנפח המים בהדחה קשור לריכוז החלקיקים שנמדד באוויר, ובניסויים מבוקרים ריכוז גבוה יותר של חיידקים ונגיפים באסלה נקשר לריכוז גבוה יותר שלהם באוויר. הממצאים מצביעים על דרך אפשרית לחשיפה לגורמי מחלה, אך עדיין לא ברור כמה מהם נשארים חיים ומסוגלים לגרום למחלות בפועל, ועד כמה הדחת האסלה באמת תורמת להעברת מחלות. מאת אליסה קיסר לכתבה: https://bit.ly/4itBHsR למבזק מדעי יומי – הצטרפו למהנשמדע: http://t.me/manishmada
09 11月, 02:28

הציפור הרועשת ביותר בעולם עופות יכולים לעשות הרבה רעש, אבל איזה עוף הוא הרועש ביותר? קריאת החיזור של זכרי הפעמונית הלבנה (Pro
הציפור הרועשת ביותר בעולם עופות יכולים לעשות הרבה רעש, אבל איזה עוף הוא הרועש ביותר? קריאת החיזור של זכרי הפעמונית הלבנה (Procnias albus) מגיעה ל-130 דציבלים, כמו פטיש אוויר, ומציבה את הציפור הזו בראש רשימת הרעשנים. אלא שאליה הצטרפו כעת שתי שיאניות נוספות. חוקרים שניסו למדוד את הקשר האבולוציוני בין עוצמת הקול לגודל הגוף, לבית הגידול ולמשתנים נוספים, גילו שגם הפעמונית חשופת הגרון (Procnias nudicollis) והקריאמה אדומת הרגל (Cariama cristata) טוענות לכתר. שלושתן יכולות להיחשב לרועשות ביותר, וההכרעה תלויה באופן המדידה של עוצמת הקול. החוקרים גילו שעוצמת הקול עולה עם גודל הגוף של העוף ועם מִפְתח המקור, אבל לא מצאו מתאם בין העוצמה לבית הגידול, ליכולת תעופה או לנטייה לפוליגמיה – ריבוי בנות זוג. המחקר עשה צעד קדימה בהבנת הקשר בין מבנה הגוף של העוף ועוצמת הקול שהוא מפיק. עם זאת, הגורמים האבולוציוניים שהובילו לרעשנותם של העופות נשארו בגדר תעלומה.   מאת קרן אור לסרטון בנושא: https://bit.ly/4yWBBih למבזק מדעי יומי – הצטרפו למהנשמדע: https://t.me/manishmada
05 11月, 03:11

לכל יתושה טעם משלה האם יתושות ממינים שונים נמשכות לאותם אנשים? יתושות נעזרות בריח הגוף כדי לאתר בני אדם, ונמשכות יותר לריחות
לכל יתושה טעם משלה האם יתושות ממינים שונים נמשכות לאותם אנשים? יתושות נעזרות בריח הגוף כדי לאתר בני אדם, ונמשכות יותר לריחות מסוימים – וכמובן, הרכב הריח משתנה מאדם לאדם. מחקר חדש בדק את תגובתן של יתושות משלושה מינים לריחם של 119 מתנדבים, ומצא שאף אחד מהם לא משך במידה גבוהה מאוד את כל  שלושת המינים. כדי להבין מה עומד מאחורי ההעדפות השונות, החוקרים בדקו אלו חומרים מתנדפים מעורם של המתנדבים ומהם החיידקים שנמצאים עליו. הם מצאו קשר בין הרכב ריח הגוף ואוכלוסיית החיידקים לבין מידת המשיכה של היתושות, אך הקשרים לא היו זהים בשלושת המינים. עדיין לא ברור איזה חומר ואילו חיידקים, אם בכלל, אחראים להבדלים במשיכה. מחקרים נוספים יוכלו לבדוק אם אפשר לנצל את תוצאות המחקר לפיתוח חומרים נגד יתושים, או חומרים שישמשו כפיתיון למלכודות - וכך יפחיתו את העקיצות של היתושות. מאת אליסה קיסר לכתבה: https://bit.ly/4kvIweK  למבזק מדעי יומי – הצטרפו למהנשמדע: http://t.me/manishmada
04 11月, 03:39

הקרדיט המאוחר של רוזלינד פרנקלין פענוח מבנה ה-DNA נחשב לאחת התגליות הגדולות של המאה ה-20. מחברי המאמר שחשף את מבנה הסליל הכפו
הקרדיט המאוחר של רוזלינד פרנקלין פענוח מבנה ה-DNA נחשב לאחת התגליות הגדולות של המאה ה-20. מחברי המאמר שחשף את מבנה הסליל הכפול של ה-DNA, ג'יימס ווטסון ופרנסיס קריק, קיבלו אומנם פרס נובל ברפואה, אך על תהילתם העיבה הדרתה של הקריסטלוגרפית רוזלינד פרנקלין. אחד מצילומיה, שמספרו הסידורי היה 51, היה המפתח לפענוח מבנה המולקולה. פרנקלין הלכה לעולמה בגיל 38 בלבד, לפני הענקת הפרס, ותרומתה לא זכתה להכרה בין השאר עקב הטענה שהיא לא הבינה מה בדיוק ראתה. שבעה עשורים לאחר מכן חברו יחד קריסטלוגרף והיסטוריון של המדע להאיר באור חדש את העשייה המדעית של פרנקלין. עיון במחברותיה ובתצלום נוסף שעשתה לפני תצלום 51, מספקים  ראיות משכנעות שפרנקלין לא רק זיהתה שמבנה ה-DNA הוא סלילי, אלא גם חישבה מאפיינים חשובים של מבנה ה-DNA. הממצאים תורמים לתיקון הסיפור ההיסטורי, שהמעיט בחשיבות תרומתה של פרנקלין לפענוח מבנה ה-DNA ומנגנון התורשה. מאת יהונתן ברקהיים לכתבה: https://bit.ly/3V2Ls8k  להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
03 11月, 04:57

כמה יער עולה הענן? אומרים שמערכות בינה מלאכותית פועלות ב"ענן". בפועל ה"ענן" הזה הוא מחשבים במרכזי נתונים – מבנים ענקיים שדורש
כמה יער עולה הענן?  אומרים שמערכות בינה מלאכותית פועלות ב"ענן". בפועל ה"ענן" הזה הוא מחשבים במרכזי נתונים – מבנים ענקיים שדורשים חשמל, מים ושטח רב. כדי להקים מרכז כזה כרתה גוגל כ-400 אלף עצים בצפון פינלנד, אלא שהדבר נעשה לפני שהושלמה ההערכה הסביבתית הנדרשת בחוק. השטח שנפגע גדול מ-700 מגרשי כדורגל, ובמקום נותר משטח בוצי שהוסרה ממנו שכבת הקרקע העליונה. תושבים סיפרו שמי הנחל הסמוך הפכו חומים, ולדבריהם נצפו זאבים בכפר סמוך שהגיעו אליו בעקבות הכריתה. באוקטובר הורו הרשויות לעצור את העבודות עד שתושלם בדיקה, והמשטרה פתחה בחקירה. מנהל גוגל בפינלנד התנצל, אך טען שהחברה פעלה לפי הבנתה את החוק, והודיעה שתיטע עצים על חלק מהשטח שנפגע. חברות טכנולוגיה מעדיפות להקים מרכזי נתונים בצפון אירופה, שם האקלים הקר מקל על קירור המחשבים. מנכ"ל פאלנטיר קנה שטח גדול פי שלושה משטח תל אביב בשוודיה. התושבים חוששים שיוקם גם שם מרכז נתונים, אך החברה מכחישה זאת. מאת קסניה ז'ורבל למידע נוסף: https://bit.ly/4jUxteT  להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
02 11月, 05:57

הסינים בדרך לירח סין חשפה פרטים חדשים על התוכנית שלה להנחית בני אדם על הירח לפני שנת 2030, והציגה את מתווה הנחיתה המתוכנן. על
הסינים בדרך לירח סין חשפה פרטים חדשים על התוכנית שלה להנחית בני אדם על הירח לפני שנת 2030, והציגה את  מתווה הנחיתה המתוכנן. על פי התוכנית שהוצגה בסוף השבוע בכינוס בבייג'ינג, רכיבי המשימה ישוגרו בשני טילי לונג מרץ' 10: אחד יישא חללית מנגז'ו (Mengzhou) ובה שלושה אנשי צוות, והאחר את נחתת הירח – לניואה (Lanyue). שתי החלליות יחברו זו לזו במסלול סביב הירח. שניים מאנשי הצוות יעברו לנחתת, ינחתו על הירח ויעבדו על פניו במשך שלושה ימים. לאחר מכן הם ימריאו בנחתת מפני הירח, יחברו לעמיתם שממתין בחללית מנגז'ו, יעברו לתוכה וישובו בה לכדור הארץ. עוד לפני המשימה מתכוונת סין לבחון את רוב מרכיביה בטיסות ניסוי לא מאוישת של נחתת הירח ושל חללית הצוות. ארצות הברית מתכוונת לשוב ולהנחית בני אדם על הירח באמצעות חלליות פרטיות לקראת סוף 2028, אך ספק אם תעמוד במועד זה בגלל עיכוב בפיתוח רכבי הנחיתה האמריקאים, שהם גדולים ומורכבים בהרבה מהנחתת הסינית. מאת איתי נבו לכתבה: https://bit.ly/4iv3s2S למבזק מדעי יומי – הצטרפו למהנשמדע: https://t.me/manishmada
01 11月, 09:58

מה קורה כשהפאב קוויז נפגש לבירה עם חידוני שטיפת מוח של מכון דוידסון? נולד פאב קוויז מדעי! 🍻🧠🔬 שיתוף הפעולה שלנו מגיע לתל א
מה קורה כשהפאב קוויז נפגש לבירה עם חידוני שטיפת מוח של מכון דוידסון? נולד פאב קוויז מדעי! 🍻🧠🔬 שיתוף הפעולה שלנו מגיע לתל אביב ולירושלים, לבילוי מעניין, מאתגר וכיפי, לא רק למדענים ומדעניות! 👥 עד 6 משתתפים בקבוצה (אל תשכחו לבחור שם מקורי!) 📆 בירושלים: מייק'ס פלייס, יום שני, 23.11.26, בשעה 19:00 📆 בתל אביב : בר גיורא, יום שלישי 24.11.26 בשעה 21:00 💰 60 ש״ח למשתתף ⚠️ מספר המקומות מוגבל שתפו חברים שאתם חייבים בנבחרת שלכם ושריינו מקום: https://bit.ly/3W0wKit
30 10月, 08:27

איפה מתרחש ביקוע גרעיני? איזה הורמון מווסת את מחזור השינה? ומדוע האוכל בתנור המיקרוגל מסתובב? 🦠🔭🧬🔬🌍 זה הזמן להרחיב את הד
איפה מתרחש ביקוע גרעיני? איזה הורמון מווסת את מחזור השינה? ומדוע האוכל בתנור המיקרוגל מסתובב? 🦠🔭🧬🔬🌍 זה הזמן להרחיב את הדעת ולבדוק אם עקבתם אחרי חדשות המדע בחידון השבועי של מכון דוידסון, "שטיפת מוח". לחידון: https://bit.ly/4f1eUCm למבזק מדעי יומי – הצטרפו למהנשמדע: https://t.me/manishmada
30 10月, 08:20

כוכב לכת ננסי חדש? הטלסקופ האמריקאי ורה רובין גילה גרם שמיים שעשוי להיות כוכב לכת ננסי חדש ובלתי מוכר בשולי מערכת השמש. הגוף,
כוכב לכת ננסי חדש? הטלסקופ האמריקאי ורה רובין גילה גרם שמיים שעשוי להיות כוכב לכת ננסי חדש ובלתי מוכר בשולי מערכת השמש. הגוף, שמכונה בינתיים ED138, נמצא במרחק של כמעט שבעה מיליארדי קילומטרים מהשמש, כמיליארד קילומטר מעבר למסלול של פלוטו. המסלול שלו נוטה ב-25 מעלות לעומת מישור ההקפה של רוב כוכבי הלכת, והחוקרים מעריכים כי קוטרו בין 600 ל-1,500 קילומטרים, כך שהוא עשוי להיות אחד מכוכבי הלכת הננסיים הגדולים ביותר שהתגלו עד כה. את גרם השמיים גילה מתיו הולמן (Holman) מאוניברסיטת הרווארד. הוא ניתח נתונים מתקופת ההרצה של הטלסקופ וניסה לבודד עצמים בתנועה. הזיהוי אומת בדיעבד בתצפיות קודמות, ואף בצילומים של טלסקופים אחרים משנת 2016 ואילך. אם מחקרי המשך יאשרו שזה אכן כוכב לכת ננסי, הוא יצטרף לחמישה גופים מאומתים כאלה: פלוטו, קרס, אריס, האומה ומאקה-מאקה. החוקרים מקווים כי הגילוי הוא רק קצה הקרחון מבחינת היכולות של הטלסקופ הענקי החדש.   להרחבה על הגילוי ועדכוני חלל נוספים: https://bit.ly/4zTbauS למבזק מדעי יומי – הצטרפו למהנשמדע: http://t.me/manishmada
29 10月, 13:44

העופות שעפים אל האש (בשביל לצוד) במחקר חדש בדקו חוקרים מאוסטרליה את נוכחותם של 16 מיני עופות שידועים בחיבתם לשריפות, לפני, בז
העופות שעפים אל האש (בשביל לצוד) במחקר חדש בדקו חוקרים מאוסטרליה את נוכחותם של 16 מיני עופות שידועים בחיבתם לשריפות, לפני, בזמן ואחרי שריפות יזומות. שמונה מיני עופות הראו נוכחות גדולה באזור השריפה, כשהשיאנית היתה דיה מצויה, דורס יום המצוי גם בישראל, שנצפתה בזמן השריפות פי 23 יותר מאשר כשלא היו שריפות. הדיה צדה בעיקר על הקרקע, גם כשזו הגיע לטמפרטורה של כ-40 מעלות, וכמות הטרף שצדה כך הייתה גדולה פי 16 מאשר בשיטת הציד הרגילה שלה, מהאוויר. הדורסים במחקר צדו בממוצע פי 10 יותר טרף בזמן השריפות, וכשהשריפות היו גדולות יותר, הם הצליחו לצוד יותר טרף. במחקרים קודמים אף נראו דורסים נושאים במקורם צמחייה בוערת ומשליכים אותה במקום אחר, אולי כדי להצית אש במכוון. החוקרים ציינו שיש לבחון את השלכותיה של הטריפה המוגברת ואת השפעתה על יחסי טורף-נטרף. הם גם תהו אם ההתנהגות הזו היא התאמה אבולוציונית לחיים באיזור שבו שריפות הן תופעה טבעית, או שעופות יכולים ללמוד לנצל את התופעה וללמוד דרכים חדשות להשיג מזון. מאת קרן אור למאמר: https://bit.ly/3UTYmW6 למבזק מדעי יומי – הצטרפו למהנשמדע: https://t.me/manishmada
28 10月, 07:16