en
Feedback
להבין את סין

להבין את סין

Open in Telegram

כל מה שאתם צריכים לדעת על סין - עדכונים שוטפים, סקירות וניתוחי עומק על המעצמה שתעצב את המאה ה-21

Show more
1 200
Subscribers
+224 hours
+117 days
+18930 days
Attracting Subscribers
July '26
July '26
+214
in 1 channels
June '26
+27
in 0 channels
Get PRO
May '26
+16
in 0 channels
Get PRO
April '26
+15
in 0 channels
Get PRO
March '26
+30
in 0 channels
Get PRO
February '26
+19
in 0 channels
Get PRO
January '26
+87
in 2 channels
Get PRO
December '25
+17
in 0 channels
Get PRO
November '25
+50
in 0 channels
Get PRO
October '25
+203
in 2 channels
Get PRO
September '25
+7
in 0 channels
Get PRO
August '25
+9
in 0 channels
Get PRO
July '25
+12
in 0 channels
Get PRO
June '25
+19
in 0 channels
Get PRO
May '25
+20
in 0 channels
Get PRO
April '25
+27
in 0 channels
Get PRO
March '25
+13
in 0 channels
Get PRO
February '25
+11
in 0 channels
Get PRO
January '25
+47
in 0 channels
Get PRO
December '24
+16
in 0 channels
Get PRO
November '24
+19
in 0 channels
Get PRO
October '24
+12
in 0 channels
Get PRO
September '24
+26
in 0 channels
Get PRO
August '24
+12
in 0 channels
Get PRO
July '24
+19
in 0 channels
Get PRO
June '24
+27
in 0 channels
Get PRO
May '24
+10
in 0 channels
Get PRO
April '24
+19
in 0 channels
Get PRO
March '24
+12
in 0 channels
Get PRO
February '24
+11
in 0 channels
Get PRO
January '24
+11
in 0 channels
Get PRO
December '23
+11
in 0 channels
Get PRO
November '23
+16
in 0 channels
Get PRO
October '23
+10
in 0 channels
Get PRO
September '23
+9
in 0 channels
Get PRO
August '23
+5
in 0 channels
Get PRO
July '23
+12
in 0 channels
Get PRO
June '23
+2
in 0 channels
Get PRO
May '23
+12
in 0 channels
Get PRO
April '23
+9
in 0 channels
Get PRO
March '23
+7
in 0 channels
Get PRO
February '23
+2
in 0 channels
Get PRO
January '23
+10
in 0 channels
Get PRO
December '22
+10
in 0 channels
Get PRO
November '22
+15
in 0 channels
Get PRO
October '22
+19
in 0 channels
Get PRO
September '22
+2
in 0 channels
Get PRO
August '22
+13
in 0 channels
Get PRO
July '22
+41
in 0 channels
Get PRO
June '22
+210
in 0 channels
Date
Subscriber Growth
Mentions
Channels
27 July+3
26 July+5
25 July+2
24 July+3
23 July+2
22 July+1
21 July+2
20 July+8
19 July+4
18 July+13
17 July+79
16 July0
15 July+2
14 July+3
13 July+1
12 July+5
11 July+21
10 July+43
09 July+1
08 July+3
07 July+1
06 July+2
05 July+4
04 July+3
03 July+2
02 July+1
01 July0
Channel Posts
האם ישראל צריכה למנוע מחברות סיניות להשתתף בבניית המטרו של ישראל? מדיווחים במאקו ואתרים נוספים עולה שארה״ב לוחצת על משרד האוצר שלא לאפשר לחברות סיניות לקחת חלק בפרויקט הליבה של המטרו של ישראל - פרויקט התשתיות הגדול בתולדות המדינה. הלחץ הזה הוא לא דבר חדש - הוא קיים כבר שנים, והיה בכותרות בממשל ביידן הקודם ובממשל טראמפ הנוכחי. בבניית הקו האדום שכבר פועל בת״א - חברות סיניות שיחקו תפקיד מרכזי. זהו, להזכירכם, קו שעובר בין היתר בסמוך לקריה ומטה משרד הביטחון. אפשר בהחלט להבין את החשש כשמדובר בתוואי כל כך רגיש - אבל הפרויקט יצא לפועל משיקולי כדאיות כלכלית ויעילות תפעולית. אפשר רק לקוות שלצד המלחמות הכלכליות והדיפלומטיות - היו גם מי שהקדישו מספיק זמן, מחשבה ומשאבים לתכנון בטוח ומפוקח של תהליך הבניה והתפעול של הקו. במכרז של הקו הסגול - שוב היו אלו קונצרנים של חברות ישראליות וסיניות שהגישו את ההצעות הנמוכות ביותר - אבל ההצעות שלהן נפסלו בטענות ל״דאמפינג״ (מחיר נמוך בצורה לא סבירה שנועד לחסל תחרות) - והזוכה בתפעול הקו היה קונצרן של חברה ישראלית וספרדית (ממשלת ספרד היא כידוע תומכת גדולה של ישראל…) שהגיש הצעה גבוהה יותר בהפרש משמעותי של מיליארדי שקלים מכספי משלם המיסים הישראלי. איכשהו התחושה שלי היא שגם חלקים בפרויקט ״הספרדי״ יבוצעו בסופו של דבר על ידי קבלני משנה סיניים. לסין אין באמת תחרות ביעילות התפעולית של בניית פרויקטי תשתיות כאלו. ואז עולה השאלה - האם הסיכון מוחשי וגדול מספיק כדי שנשלם עוד הרבה מיליארדי, כנראה אפילו עשרות מיליארדי, שקלים מכספי המיסים שלנו - רק כדי לוודא שחברות זרות אחרות - לא סיניות - הן שבונות את תשתיות התחבורה של ישראל? הטיעון הזה נשמע לי סביר ביותר כשמדובר בתשתיות תקשורת רגישות ובוודאי שבתשתיות ביטחוניות. הוא נשמע הרבה פחות סביר כשמדובר בפרויקט תשתיות התחבורה הגדול והנחוץ ביותר בישראל. המשמעות של הוצאת חברות סיניות מהתחרות אינה רק תשלום ישיר גבוה במיליארדים רבים, אלא בסבירות גבוהה גם התארכות של לוחות הזמנים להשלמת הפרויקט - שאמור לייעל בצורה דרמטית את הסעת ההמונים בעורקי התחבורה העמוסים לעייפה של מרכז העצבים הכלכלי של ישראל. נניח אפילו שפרויקט שמובילה חברה ספרדית הוא חסין לבעיות ביטחוניות (לא סביר…) - מה המחיר שאנחנו מוכנים לשלם על סיכון מסוים? האם אנחנו בכלל יודעים להגידר מהו הסיכון הזה? איך אפשר למנוע אותו או להקטין אותו? האם למשל אפשר לקחת חלק מהמיליארדים שייחסכו ולהשקיע אותו בפיקוח מקצועי של גורמי ביטחון עלך תהליך הבניה? על בחינת הרכיבים? על הגדרות השליטה בתפעול הקו? ועדיין להשאיר מיליארדים רבים שיילכו למטרות חשובות לא פחות לביטחון, חינוך וצמיחה כלכלית בישראל? את כל השאלות האלו צריך לבחון והעריך בצורה מתודית, מסודרת וברורה. אסור שהחלטות כאלו יתקבלו למען איתותי סגולה כאלו או אחרים, בשל לחצים גיאופוליטיים או פוליטיים פנימיים לפי הדיווחים, משרד האוצר עומד עד כה בפני הלחצים האמריקאים - ומעודד אותם לקחת חלק ולהתחרות במכרז במקום לפסול חברות אחרות. זו התחלה טובה וחשובה.

2
הוא גם אמר שסין כנראה התקדמה במאמצים לפתח יכולת של "מתקפת נגד בהתרראה מוקדמת", שבה מתקפה גרעינית על סין מניעה מתקפת נגד בטרם יתפוצץ הטיל של האויב. רוסיה מסוגלת לעשות זאת מזה עשרות שנים. עדויות נוספות עלו מחקירה משותפת לאחרונה של "לה מונד", "דר שפיגל" וה"אינסיידר". בהתבסס על מסמכים שהודלפו, נמצא כי סין ורוסיה דנו בתוכניות להשבתת רשת הלוויינים סטארלינק של אילון מאסק, ושרוסיה תחלוק נתוני שדה קרב בתמורה לכטב"מים ובינה מלאכותית סיניים. כמו כן נמצא כי הן חתמו על הסכם ב-2023 לפיתוח מערכת הגנה אווירית ונגד טילים חדשה שנועדה לעצור טילים בליסטיים והיפרסוניים אמריקאיים. המערכת המתוכננת תעלה אפילו על ה-S-500 של רוסיה, מערכת ההגנה האנטי-בליסטית המתקדמת ביותר שלה. סין עשויה להתייחס למערכות ההגנה האווירית והטילים של רוסיה בספקנות, בהתחשב בכישלונותיהן האחרונות סביב ערים רוסיות ובונצואלה ואיראן. המיירטים שלה מתחרים כעת באלו של רוסיה. אך לרוסיה עדיין יש מומחיות רבה יותר במערכות התראה מוקדמת לטילים אסטרטגיים המשתמשות במכ"מים מעבר לאופק ולווייני אינפרא-אדום. סיום המלחמה באוקראינה יפחית את כוח המיקוח של סין מול הקרמלין, במיוחד אם הסנקציות המערביות על רוסיה יוקלו. אך מר פוטין מוחלש כנראה עדיין יצטרך טובות מסין. ורוסיה עשויה גם לשקוע בתוהו ובוהו, מה שיעורר זליגה לסין של המומחיות והטכנולוגיה הצבאית הטובות ביותר שלה. כך או אחרת, סין צפויה להרוויח באופן שיכול לשנות את הנוף האסטרטגי באסיה למשך עשרות שנים קדימה."
342
3
מאמרים אחרונים ב"PLA Daily", עיתון צבאי רשמי, מרמזים על התעניינות סינית מיוחדת במרכז הכטב"מים "רוביקון" של רוסיה, שהוקם ב-2024 כדי לרכז את השליטה על פעולות הכטב"מים. לרוביקון היה תפקיד מרכזי בכיבוש מחדש של העיר הרוסית קורסק, בין היתר באמצעות פגיעה במפעילי כטב"מים אוקראיניים ובקווי אספקה, מציין מאמר ב-PLA Daily. מסמכים פומביים רומזים גם על שיתוף פעולה הדוק בין המכון לתעופה של מוסקבה, גוף פיתוח הכטב"מים המוביל ברוסיה, לבין מכוני מחקר סיניים, כולל אוניברסיטת הנורת'ווסטרן פוליטכניק, שפיתחה כטב"מים עבור ה-PLA. צוללות הן תחום נוסף של שיתוף פעולה הדוק. הדגמים המוקדמים של סין יובאו ברובם מברה"מ או מרוסיה הפוסט-סובייטית. עם זאת, בשני העשורים האחרונים היא בנתה צי של צוללות מונעות בדיזל ובגרעין מתוצרת מקומית. הצי של סין, כיום הגדול בעולם, מפעיל כ-60 צוללות, כולל שש צוללות טילים בליסטיים מונעות גרעין וכשש צוללות תקיפה גרעיניות. היתר הם דגמים המונעים בדיזל, המתאימים ביותר לפעילות סמוך לחופי סין שכן הם איטיים יותר וחייבים לעלות לפני הים בתדירות גבוהה. ארה"ב, לעומת זאת, מפעילה כ-70 צוללות, כולן מונעות בגרעין. תת-אדמירל מייקל ברוקס, ראש המודיעין הימי של ארה"ב, אמר בשימוע בקונגרס במרץ כי עד 2035 סין עשויה להפעיל 80 צוללות, שמחציתן תהיינה מונעות גרעין. יתרה מכך, הוא צופה שהדגמים החדשים יותר ישלבו "התקדמות מהותית בעיצוב כורים גרעיניים, ביצועי חיישנים, שילוב נשק וטכנולוגיות להפחתת רעש". הדבר יאפשר לצוללות התקיפה של סין לפעול בחופשיות רבה יותר ברחבי האוקיינוס ​​השקט, ובכך לאיים על בסיסים ואוניות אמריקאיות במלחמה על טייוואן. זה גם יקשה על מציאת צוללות הטילים הגרעיניים של סין, ויאפשר להן לארוב ללא זיהוי ב"מעוזים" ליד חוף סין ואם יש צורך, להכות ביבשת ארה"ב. הצי של סין ימשיך להתמקד בהודו-פסיפיק, חזה תת-אדמירל ברוקס, אך עד 2040 פריסות שגרתיות של צוללות סיניות צפויות באוקיינוס ​​ההודי, בגישות הארקטיות ובאופן אפשרי גם באטלנטי. חלק מהידע שסין צריכה צפוי להגיע מרוסיה, שצוללותיה החדשות עדיפות מבחינה טכנולוגית על אלו של סין וקרובות יותר למקבילותיהן האמריקאיות, הבריטיות והצרפתיות. אדמירל פאפארו, ראש פיקוד האוקיינוס ​​השקט, אמר בשנה שעברה בשימוע בקונגרס: "במידע שחטזר לסין יש פוטנציאל לעזרה בהפחתת רעש בצוללות וכן עזרה אחרת בכמה מהתחומים שבהם רוסיה חזקה". למעשה, סיוע כזה אולי כבר הגיע: סין השיקה את הראשונה מבין דגם חדש של צוללת תקיפה גרעינית, טיפוס 095, בתחילת 2026, ונראה שהחלה בבניית צוללת טילים גרעיניים חדשה, טיפוס 096. שניהם צפויים לכלול טכנולוגיית השקטות דומה לזו שבה משתמשות כמה מהצוללות השקטות ביותר של רוסיה, כגון דגמי אקולה (Akula) החדשים ביותר שלה. אזור שקט "נראה שלסין כבר יש גישה לטכנולוגיית השקטות ברמת אקולה, שהיא אולי הרמת המתקדמת ביותר שרוסיה מרגישה בנוח להנגיש", כתב אנדרו אריקסון, פרופסור במכללת המלחמה הימית של ארה"ב, במאמר לאחרונה. רוסיה עשויה עדיין להסס לחלוק את הסודות של צוללות התקיפה הגרעיניות השקטות ביותר שלה, קלאס-יאסן (Yasen), אותן היא רואה כ"מפתחות לממלכה", לדבריו. "כמובן, סין עשויה בכל זאת להשיג לפחות חלק ממה שהיא מחפשת בניגוד לרצונה של מוסקבה" באמצעות ריגול, הוסיף. המרגלים של סין מכוונים זה מכבר לתעשיית הביטחון של רוסיה, כולל לשכת תכנון הצוללות רובין. הרשויות הסיניות ניסו גם לעודד מהנדסים רוסים לעבור לסין. סיוע נוסף שמומחי תת-ימיים רוסים יכולים לספק, באמצעות ערוצים רשמיים או בלתי חוקיים, כולל תכנון טורפדו ולוחמה נגד צוללות. בפרט, רוסיה אספה נתונים של עשרות שנים על "החתימות האקוסטיות" של צוללות אמריקאיות, המקלות על הצייד שלהן. סין אוספת גם כמויות עצומות של נתונים כאלה, אך החלה לעשות זאת לאחרונה הרבה יותר והיא פחות מנוסה בפירושם, לפי גורמים רשמיים אמריקאיים. תחום שיתוף פעולה אחרון הוא הגנה אווירית ונגד טילים. ב-2019 הודיע ​​מר פוטין כי רוסיה מסייעת לסין לבנות מערכת התראה מוקדמת גרעינית: "זה דבר רציני שיגדיל באופן דרסטי את יכולות ההגנה של הרפובליקה העממית של סין. כרגע רק לארה"ב ולרוסיה יש מערכות כאלה". סרגיי בויב, ראש חברת הנשק הגדולה הרוסית "וימפל", אישר באותו זמן שהיא "מעצבת" מערכת כזו עבור סין. מאז, אף אחד מהצדדים לא אמר דבר נוסף בפומבי על תוכניות אלו. אך כמה גורמים ומומחים מערביים סבורים שהם התקדמו בשקט ואולי האיצו את הקצב. הדו"ח השנתי של הפנטגון על סין לשנת 2025 ציין: "רוסיה ממשיכה לספק טכנולוגיות ומומחיות מתקדמות כדי לתמוך ביעדים ההגנתיים והאסטרטגיים של סין, כולל עבור הגנה מפני טילים בליסטיים".
290
4
דאגה נוספת היא שיתוף הפעולה הצבאי ההולך וגדל בין רוסיה, סין וצפון קוריאה. אפילו אם האינטרסים של השלישייה רחוקים מלהיות מתואמים, כל אחת מהן עשויה "לנצל באופורטוניזם משבר אזורי כדי לקדם את מטרותיה שלה", אמר האדמירל סמואל פאפארו, ראש פיקוד האוקיינוס ​​השקט של ארה"ב, בשימוע בקונגרס באפריל. סין מנסה לגמד את קשריה הצבאיים עם רוסיה כדי להדוף את הביקורת המערבית על תמיכתה במלחמה באוקראינה. כאשר ולדימיר פוטין, מנהיג רוסיה, ביקר בבייג'ינג במאי, הצהרה משותפת ארוכה כללה רק פסקה קצרה אחת על נושא ההגנה, בה נאמר כי שני הצדדים ירחיבו תרגילים וסיורים משותפים, יחזקו את שיתוף הפעולה הצבאי ו"יפעלו יחד כדי להתמודד עם סיכונים ואתגרים שונים". סין הכחישה דיווחים לפיהם אימנה חיילים רוסים או שלחה חיילים סינים ללמוד מהמלחמה באוקראינה. אך היקף הולך וגדל של ראיות מעיד על ההיפך. כטב"מים מהווים דאגה מרכזית. סין נהנית מיתרון עצום על פני כל יריב כיצרנית הגדולה בעולם של כטב"מים אזרחיים בהפרש ניכר. היא גם החלה מוקדם בפיתוח כטב"מים צבאיים. הרבה לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה, כוחותיה המזוינים החלו להשתמש בגרסאות סיניות מקבילות לכטב"מים האוויריים היוקרתיים "ריפר" ו"פרדטור" של ארה"ב. סין אף ייצאה כטב"מים למזרח התיכון ואפריקה, שם נעשה בהם שימוש בקרב. ומסביבות שנת 2021, סין החלה לפתח נחילי כטב"מים אוויריים אוטונומיים כדרך להתגבר על כוחות אמריקאיים בעימות על טייוואן. עם זאת, בארבע השנים האחרונות לוחמת הכטב"מים התפתחה במהירות מסחררת. אוקראינה חלוצה בשימוש בכטב"מי FPV (ראייה בגוף ראשון) זולים, המבוססים לרוב על רחפנים מסחריים סיניים הנושאים חומרי נפץ. כאשר רוסיה אימצה טקטיקות דומות, שני הצדדים מצאו דרכים חדשות לשבש את כטב"מים אלה. הדבר הוביל לשגשוג משני הצדדים של כטב"מי FPV "קשורים" המחוברים למפעילים באמצעות כבל סיב אופטי. שני הצדדים גם התנסו בכטב"מים המונחים בבינה מלאכותית הננעלים על מטרות גם כאשר הם תחת שיבוש. איראן גם הראתה כיצד מספר רב של כטב"מים זולים יכולים להציף הגנות אוויריות בטווח קצר ולדלדל מאגרים של מיירטי טילים יקרים בהרבה. אזהרת שיטפון ארה"ב ורבות מבעלות בריתה האירופיות נהנות מגישה נוחה לנתוני כטב"מים וללקחים טקטיים מקווי החזית באוקראינה, אותם הן משלבות בתוכניות הכטב"מים שלהן. חלק ממומחיות זו מועברת גם לטייוואן, שהשיקה ב-2022 תוכנית לבניית תעשיית כטב"מים מקומית (ללא הסתמכות על רחבי רכיבים סיניים). מתכננים צבאיים אמריקאיים וטייוואנים פועלים ביחד כדי לפתח קונספיציה אסטרטגית חדשה, המכונה "גיהנום" (Hellscape), שנועדה לסכל פלישה סינית. תוכנית זו צופה הצפת מיצרי טייוואן בכטב"מים ימיים, תת-ימיים ואוויריים זולים יחסית כתגובה אסימטרית לכוחות האוויר והים העצומים של סין. גם סין מעדכנת את גישתה ללוחמת כטב"מים. יש לה גישה לנתונים על ביצועי הכטב"מים הרוסיים דרך החברות הסיניות המספקות את רובם. אך ככל שהמלחמה באוקראינה התקדמה, ה-PLA הפך להוט ללמוד כיצד כל צד משתמש ומשבש כטב"מים, וכן כיצד חיל הרגלים ופעולות אחרות מתאימים את עצמם לשדה קרב שקוף הולך וגדל. "הסינים מבינים את חשיבות הידע הרוסי", אמר אולקסנדר דניליוק, יועץ לשעבר לשר ההגנה של אוקראינה וראש הביון החוץ. "הם כבר הבינו שטבע המלחמה משתנה, ואם אתה רוצה להיות מוכן באמת ללוחמה, אתה צריך ללמוד מאנשים בעלי ניסיון מעשי". קציני הצבא הסיני שביקרו במתחם שליד ולגוגרד עברו ככל הנראה מספר קורסי הכשרה המבוססים על חוויותיהם של הכוחות הרוסים באוקראינה. אלו כללו הפעלת כטב"מים אוויריים, התקפות על מפקדות ולחימה ביישובים, שוחות ואזורי יערות. כמו כן כוסו רפואת שדה והתקנת שדות מזהים נגד טנקים, נגד אדם ושדות מוקשים מעורבים. כל אלו הם תחומים שבהם נהלי ההפעלה הסטנדרטיים השתנו באופן דרמטי מאז תחילת המלחמה באוקראינה, בעיקר בשל התפשטות הכטב"מים האוויריים. היו גם דיווחים מודיעיניים בלתי מאומתים על משקיפים צבאיים סיניים בתוך שטחי אוקראינה הכבושים בידי רוסיה. "החשד הוא שלסינים יש צוותים קרובים לקו החזית שלומדים וסופגים את הלקחים מבחינה מבצעית, כיצד זה עובד עם מפעילי כטב"מים, ואז הם מספקים נתונים בדיוק כמו שהאוקראינים עושים ליצרנים המערביים", אומר אלכסנדר גאבואב ממרכז קרנגי רוסיה אירו-אסיה. רוסיה איטית יותר בחדשנות מאוקראינה, אך עדיין "זריזה ומסתגלת למדי", לדבריו. "יש לה כנראה פחות תחרות אבל יש לה את היכולת ללמוד את הלקחים ולהרחיב את הפתרונות, וזה קריטי עבור הסינים, בוודאי".
248
5
בהמשך לתחקיר שפורסם בתחילת החודש על השת"פ הסיני-רוסי בטכנולוגיות ביטחוניות ולמידה משותפת מהלחימה באוקראינה - ממליץ בחום לקרוא את התרגום שמביא יאיר נבות המצוין של כתבה באקונומיסט המרחיבה על השת"פ המתעצם בין שתי המדינות והמשמעויות שלו, במיוחד לתרחישי אסקלציה בטאיוואן כך כותב יאיר: ה"אקונומיסט" בכתבה מאירת עיניים על מה בדיוק מפיקה סין משיתוף הפעולה הצמוד עם רוסיה ותמיכתה האקטיבית למדי בקרמלין במלחמה באוקראינה. את הצד הרוסי במשוואה והאינטרסים של מוסקבה כבר ניתחתי לא פעם, אבל הכתבה מעניקה סקירה מפורטת למדי של התועלת שרואים הסינים במלחמה באוקראינה, והיא לא קטנה בכלל. הסינים לומדים היטב ומפיקים לקחים לקראת פעולה אפשרית שלהם נגד טייוואן. זו כתבה לא קצרה, אבל שווה לקרוא הכל. הנה התרגום לעברית: "הסיוע שסין מעניקה לרוסיה במלחמה באוקראינה מעורר זה מכבר מורת רוח במדינות המערב. ייצוא של רכיבים בעלי חזות אזרחית, כגון מנועים ואלקטרוניקה, מוצא את דרכו לכטב"מים ולכלי נשק אחרים ההורגים חיילים ואזרחים אוקראינים, ומזין את מלחמת ההתשה של רוסיה. ואולם לאחרונה, דווקא הצד השני של סחר זה הוא שהעלה חשש בבירות המערב. נראה שסין מקבלת מרוסיה אימונים, מודיעין וטכנולוגיה צבאית מתקדמת. דבר זה עשוי להעניק לסין יתרון במלחמה עתידית על טייוואן, ולהטות את מאזן הכוחות בקצה הנגדי של אירו-אסיה. מאז 2024, חיילים סינים עוברים אימונים בלוחמת כטב"מים ולוחמה עירונית במתחם צבאי סמוך לעיר ולגוגרד שבדרום-מערב רוסיה, כך מסרו גורמים המעורים במודיעין אירופי ל"אקונומיסט". מתחם זה נמצא בשימוש תדיר על ידי הארמייה ה-8 של רוסיה, המהווה את עמוד השדרה של הפעולות הרוסיות במזרח אוקראינה. הטקטיקות שלה אינן מהוות בהכרח מודל לחיקוי. ואולם, סין לא לחמה במלחמה מאז עימות גבול קצר עם וייטנאם ב-1979. כדי לכבוש את טייוואן, היא זקוקה לגישה ללקחים ולנתונים העדכניים ביותר משדה הקרב כדי לפצות על היעדר ניסיון קרבי מצדה. כיום יש בידיה גם כוח מיקוח רב יותר להשגת כמה מהטכנולוגיות הצבאיות הטובות ביותר שהקרמלין לא היה מוכן לחלק בעבר. גורמים אמריקאיים ובעלי ברית סבורים כי הדבר עשוי לכלול שדרוגים למערכות ההגנה האווירית והטילים של סין. הם גם חוששים שרוסיה מסייעת לסין לייצר צוללות גרעיניות חמקניות יותר. סין רואה בכלים הללו נדבך קריטי לכל מלחמה על טייוואן, העלולה להסלים לכדי עימות גרעיני עם ארה"ב. תרגלו, ילדים, תרגלו. סין הפגינה את שאיפותיה הגרעיניות ב-6 ביולי כאשר לראשונה בהיסטוריה, אחת הצוללות שלה שיגרה בניסוי טילים בליסטיים בין-יבשתיים. באותו היום הציגה סין את האבולוציה של קשריה הצבאיים עם רוסיה על ידי פתיחת תרגילים ימיים משותפים שכללו פעולות של צוללות, לוחמה נגד צוללות וכטב"מים, כמו גם הגנה אווירית ונגד טילים. לצד שמונה אוניות שטח ושתי צוללות, תרגילי האש החיה מול חופי מזרח סין כללו כטב"מים ימיים ואוויריים. התרגילים תרחישו "תרחיש של לחימה במערכות בלתי מאוישות", אמר תת-אדמירל סרגיי סינקו, מפקד הכוח הרוסי. אלו היו התרגילים הימיים המשותפים הראשונים של סין ורוסיה שהתמקדו בלוחמת כטב"מים ונגד כטב"מים. סין להוטה במיוחד ללמוד מחוויותיו של הצי הרוסי (שברוב המקרים היו גרועות, אך השתפרו לאחרונה) בהדיפת כשב"מים אוקראיניים בים השחור. הייתה זו גם הפעם השנייה בלבד, והשנה השנייה ברציפות, שבה התרגילים כללו צוללות רוסיות וסיניות. צ'אנג ג'ונשה, קצין צי סיני בדימוס, אמר כי מעורבותה של אחת הצוללות הדיזל-חשמליות החדשות ביותר של רוסיה – השקטות קיצונית בעת פעולה על סוללות – תעזור לסין לתרגל ציד צוללות. גם סין השתמשה באחת מצוללות הדיזל-חשמל הביתיות החדישות ביותר שלה. לאחר התרגילים התקיים הסיור הימי המשותף השביעי של שני הציים באוקיינוס ​​השקט בשש השנים האחרונות. רוסיה אינה צפויה להתערב ישירות במלחמה על טייוואן, בדיוק כפי שסין לא התערבה באוקראינה. קשרי ההגנה ביניהן רחוקים מלהיות אמנת הגנה הדדית. אך תרגילים וסיורים משותפים מעניקים לסין הזדמנויות נדירות ללמוד מכוחותיה עתירי הניסיון של רוסיה. יתרה מכך, "סין יכולה כעת לבקש מרוסיה דברים שרוסיה אינה יכולה לבקש מסין", אומר לייל גולדשטיין מאוניברסיטת בראון. הוא מציין שכתבי עת צבאיים סיניים מרמזים כי צבא השחרור העממי (PLA) מתעניין במיוחד בנתונים רוסיים על נשק אמריקאי ושל בעלות ברית, כגון משגרי הרקטות HIMARS, שבהם משתמשת גם טייוואן. אפילו גידול מוגבל בסיוע כזה עשוי להעניק לסין יתרון במלחמה על טייוואן, שתלויה במידה רבה בכטב"מים, צוללות וטילים. רוסיה עשויה גם לספק מודיעין וסיוע נקודתי אחר מבלי להצטרף ללחימה ישירה. ופעולות אוויריות או ימיות רוסיות במקומות אחרים באסיה עשויות להסיט משאבים אמריקאיים ושל בעלות ברית הרחק מטייוואן במהלך משבר.
294
6
בשל נסיבות אישיות כאלה ואחרות לא הצלחתי להקליט את פרק הפודקאסט השבועי של להבין את סין - אבל כממלא מקום להשבוע, אני רוצה לשים כאן המלצה חמה להאזין לשיחה של קווין ראד עם עזרא קניין מהניו יורק טיימס על מה שי ג'ינפינג בעצם רוצה. מי שעוקב מספיק זמן יודע שיש לי הערכה רבה לקווין ראד, סינולוג במקצועו שהיה לרה"מ ושר החוץ של אוסטרליה, ושרת כדיפלומט בבייג'ינג ןכשגריר בוושינגטון. הנסיון הייחודי הזה שלו כולל גם שיחות אישיות רשמיות עם שי, בסינית. את הפרק שהקלטתי אני על שי, ביססתי בין היתר על הדוקטורט שלו באוקספורד שעשה על משנתו של שי ג'ינפינג - ויצא לאחר מכן כספר בקיצור - המלצה חמה מאד https://open.spotify.com/episode/03u8MlcGdpgpU6jP0cDeMZ?si=cSkmd-IFQTuYycm1y6MAxw&utm_source=copy-link
583
7
כמה יעלה למדינות המערב לנתק את התלות שלהן בסין בתעשיות קריטיות? על פי ניתוח כלכלי של חברת הייעוץ EY-Parthenon, התשובה היא כ-23.6 טריליון דולר על פני 25 השנים הבאות. הסכום האסטרונומי הזה נדרש כדי להשקיע בתשתיות, בשפכול חלקים קריטיים בשרשראות אספקה, ביכולות מחקר ופיתוח ובפסי ייצור שמבוססים כיום באופן עמוק על סין. לפי המחקר המפורט בכתבה שפורסמה ב-FT, ארה״ב תידרש להשקעה של כ-13.7 טריליון דולר. במונחים שנתיים, מדובר בהוצאה של כ-550 מיליארד דולר מצד הממשל והמגזר העסקי האמריקאי - סכום דומה לכלל ההשקעות של ענקיות הטכנולוגיה בארה"ב בחוות שרתים בשנה שעברה. אירופה תידרש להשקיע 9.1 טריליון דולר, ובריטניה תזדקק לכ-800 מיליארד דולר. עבור האיחוד האירופי, המשמעות היא השקעה שנתית המשקפת כמעט הכפלה של תקציב האיחוד כולו. החוקרים מדגישים כי הוצאה כזו, בהיקף של כ-940 מיליארד דולר בשנה בממוצע לכלל המדינות המערביות, אינה בלתי אפשרית, אך יש לזכור שמדובר בהשקעה הנוספת להשקעות השוטפות שכבר מוקצות כיום לביטחון, תשתיות ואנרגיה. המהלך שהעיר את העולם בהקשר הזה היה כמובן ההכרזה הסינית על הגבלות ייצוא לחומרים קריטיים - מהלך שכמעט והשבית את קווי הייצור של תעשיות מפתח במערב והוביל להאצת תוכניות אסטרטגיות באירופה וארה״ב להפחתת התלות בסין ובניית יכולות עצמאיות. בינתיים, השליטה הזו של סין צפויה רק לגדול. על פי סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), אם לא יהיה שינוי מהותי - עד שנת 2035 סין צפויה לשלוט בלמעלה מ-60 אחוזים מאספקת הליתיום והקובלט המזוקקים בעולם, ובכ-80 אחוזים מהגרפיט המותאם לסוללות ומהיסודות הנדירים. בשל השליטה המוחלטת במשאבים חיוניים, ובחומרים פעילים לתעשיית התרופות, ניתוק מוחלט בטווח הקצר פשוט אינו אפשרי מעשית. גם אם המערב יהיה נכון לעשות את ההשקעות הנדרשות ולבצע אותן ביעילות - למהלך כזה יהיה השלכות משמעותיות ביותר. לדוגמא, לחץ אינפלציוני משמעותי היות ולמוצרים המיוצרים בסין יש יתרון מחיר של בין 20 ל-100 אחוזים ביחס למתחרים המערביים. צמצום התלות בייצור הסיני יוביל לעליית מחירים קבועה. המחקר מעריך כי באירופה מהלך כזה עלול לייקר מחירים במגזרים קריטיים ולהותיר את האינפלציה באופן קבוע מעל יעד ה-2 אחוזים של הבנקים המרכזיים. בשל תג המחיר הקיצוני והאתגרים המבניים, המחקר מסיק כי תרחיש של התנתקות מלאה אינו סביר. במקום זאת, כלכלות המערב הולכות לכיוון של "דיקאפלינג חלקי". חברות וממשלות יאלצו לפעול באופן סלקטיבי ולהחליט בקפידה היכן להשקיע את כספן כדי לבנות חוסן רק סביב נקודות החנק הקריטיות ביותר שסין עלולה לנצל. כרגיל, לצד הזעזועים הצפויים - המהלך הזה מייצר גם הרבה הזדמנויות כלכליות וגיאופולטיות לישראל - אם היא תצליח למצב את עצמה כחוליה קריטית בשרשראות האספקה החדשות שהמערב מבקש להקים
569
8
No text...
587
9
ההכרזה של מודל Kimi K3 של חברת Moonshot AI הסינית עוררה הדים שהזכירו את ההכרזה של דיפסיק בתחילת 2025. גם אם השוק הגיב בצורה קצת פחות היסטרית, עם ירידות קלות במניות הטק האמריקאי שמאז כבר חוזרות לעלות - המשמעות האסטרטגית של ההכרזה על המודל היא משמעותית לא פחות. עם 2.8 טריליון פרמטרים, חלון הקשר של מיליון טוקנים, המודל הסיני החדש הרים בצורה דרמטית את הרף של המודלים הפתוחים. במבט ראשון על טבלאות הביצועים, במיוחד בתחומי פיתוח תוכנה וכתיבת קוד - היה נדמה שהפער מול המודלים המובילים של הענקיות האמריקאיות נמחק כמעט לחלוטין. בפועל - יש עוד תחומים שבהם הפער משמעותי. אבל המגמה ברורה, הפערים נסגרים - וסטארטאפים סיניים שהאדם המערבי הממוצע כנראה לא שמע עליהם - מביאים תוצאות מרשימות ביותר. הנה כמה תובנות מרכזיות שכדאי לקחת מהאירוע הזה: Young, Wild and Free בזמן שהמודלים המערביים המובילים נאלצים להתמודד עם רגולציה נוקשה, חסמי בטיחות מחמירים והגנה על זכויות יוצרים, המודלים הסיניים משוחררים לחלוטין מכל אלה. קימי יעזור לכם לשכפל קוד מוגן או לבצע אופטימיזציה למודל מתחרה עם חיוך וירטואלי. בעוד פייבל או קודקס יסבירו לכם שהם לא יכולים לתקן בעיות אבטחה שגיליתם בגלל כללי בטיחות שהוטמעו בהם - קימי יסוגר לכם את הפינה בדקות. זו אינה רק פילוסופיה של קוד פתוח, זו אסטרטגיה שנותנת יתרון מהותי ועשויה להפוך את המודלים הסיניים לברירת המחדל של המפתחים והיוצרים ברחבי העולם על חשבון מודלים אמריקאים שנתחרים עם יד קשורה מאחורי הגב. יצירתיות הנדסה ברמה גבוהה מצמצמות את ההשפעה של הסנקציות: שווה לשמוע את המנכ"ל והמייסד של Moonshot AI, יאנג ג׳לין, מציג את פילוסופיית הפיתוח של החברה ואת הרעיונות המרכזיים בארכיטקטורה שלה. הדרך בהם ממוקדים ב״יעילות טוקנים קיצונית״, חלונות הקשר גדולים במיוחד, ובניה מוכוונת להפעלה של "נחילי סוכנים" הפועלים במקביל. המטרה היא לפצות על מגבלות הגישה לחומרת קצה אמריקאית באמצעות אופטימיזציה קיצונית. אשליית הפער והתקרה של אסטרטגיית ה״זיקוק״: למרות ההישגים המרשימים, כשבחנו את המודלים הללו במדדי עומק טהורים (כמו מדד ה-ECI) ובמבחני קצה ביטחוניים של סייבר ונשק בלתי קונבנציונלי (CBRN), המודלים הסיניים עדיין נמצאים בפער משמעותי. מדוע? משום שחלק ניכר מיכולותיהם מגיע מ"זיקוק" (Distillation) של תוצרי המודלים האמריקאים. ברגע שהמעבדות בארה"ב בוחרות להסתיר ולהגן על היכולות המסוכנות והמתקדמות ביותר שלהן מאחורי פילטרי בטיחות, למפתחים בסין פשוט אין ממה ללמוד או מה להעתיק. או לחלופין - ייתכן שגם הם לא חושפים ומשחררים את החלקים ה״קטלניים״ ביותר במודלים שלהם. וזו גם השורה התחתונה כשמתסכלים על הדבר בעיניים של בטחון לאומי. ארה"ב עדיין שומרת על עליונות איכותית בליבת היכולות האסטרטגיות של הבינה המלאכותית. עם זאת, נוכחותם ההולכת וגוברת של מודלים מתוצרת סין ברמה גבוהה כל כך, פתוחים ונטולי מעצורים - לצד מדיניות ממשלחתית עליה הכריז נשיא סין בעצמו - מחייבת היערכות להפצה חסרת תקדים של טכנולוגיית בינה מלאכותית סינית מתקדמת בעולם. למעשה זה כבר קורה - ראו בתמונה. ועדיין - ההנחה צריכה להיות שגם לסינים יש יכולות שאינן נחשפות ומשוחררות בקוד פתוח. לענקיות האמריקאיות יהיה קשה מאד להתחרות באטרקטיביות של המודלים הסינים אם לא יישארו סגורים, מוגבלים ויקרים. המהירות בה הפערים נסגרים - מבהירה את מידת הדחיפות הנדרשת לחשיבה מחדש על האסטרטגיה האמריקאית בתחום.
575
10
בשביל להבין את המשמעות הרחבה של השקת מודל ה-AI הפתוח החדש Kimi K3 של מונשוט הסינית כדאי לשים לב לנאום של נשיא סין שי ג'ינפינג בכנס ה-AI העולמי (WAIC) ביום שישי - השנה הראשונה בה הוא נושא דברים בכנס בעצמו. שי סימן את המעבר של הבינה המלאכותית מליבת התעשייה המקומית אל ליבת מדיניות החוץ, האסטרטגיה הכלכלית ונסיון עיצוב הממשל הגלובלי של סין. סין כבר לא רק במגננה ונסיון להתגבר על ההגבלות האמריקאיות על תעשיית השבבים שלה - היא פועלת באופן אקטיבי לעיצוב האקוסיסטם הגלובלי כולו באמצעות מוסדות חדשים, סטנדרטים בינלאומיים ואימוץ המודלים הסינים ברחבי העולם, עם דגש על הדרום הגלובלי. היא הודיעה על הקמת ארגון מולטילטראלי סביב הכנס - WAICO, אליו הצטרפו בחתימה 29 מדינות נוספות - כולל ברזיל, אינדונזיה ורוסיה. סין מקווה שתוכל להפוך את מגבלות החומרה האמריקאיות לפחות רלוונטיות - דרך הפיכת המודלים הסיניים לתשתית וסטנדרט הבינה המלאכותית שעליה פועל העולם. אחד הטייקים הנאים על הנאום היה שמודל סיני מזכיר מאוד את התחרות בין "אפל" ל"אנדרואיד" בעולם הסמארטפונים. סין מציגה את ארה"ב כמודל סגור בסגנון אפל: מערכת ריכוזית שבה הכוח, השליטה והרווחים זורמים חזרה לתאגידים אמריקאיים, תוך מינוף הדומיננטיות של וושינגטון ושימוש בכלי אבטחה ומגבלות ייצוא כדי לחסום אחרים. לעומת זאת, סין ממצבת את עצמה כמודל הפתוח, סטייל אנדרויד: הנשיא שי הגדיר בנאומו את ה-AI כ"טובין ציבורי גלובלי" שאסור שינוהל כמונופול. סין מציגה תמיכה מוצהרת במודלים עם קוד פתוח ומשקולות פתוחות, המאפשרים למדינות אחרות נגישות ופיתוח עצמאי. במקום להתחרות בארה"ב רק במישור הטכנולוגי הישיר של "מי בונה את המודל החזק ביותר במעבדה", סין מעבירה את המלחמה למישור שיעורי האימוץ בשטח. היא מציעה למדינות מתפתחות בדרום הגלובלי - בדרום מזרח אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית חבילה שלמה: תשתית, הכשרה, מודלים פתוחים ומסגרות רגולטוריות. דיפלומטיית ה-AI הזו ממוצבת כחלק משמעותי במדיניות החוץ הסיניצ, לצד יוזמות ענק ותיקות ומוכרות כמו יוזמת החגורה והדרך. ניכר ששי ביקש להציג עמדה מאוזנת שמשלבת תמיכה בחדשנות ובפתיחות יחד עם דגש חזק על בטיחות, ניהול סיכונים ופיקוח אנושי. המיצוב הזה נועד להציג את סין כ״מבוגר האחראי״ בזירה הבינלאומית, שמקדם מנגנוני הגנה עבור מודלי קצה, שלטענת סין חסרה במסגרת האמריקאית הנוכחית. זהו כמובן הנראטיב הסיני, והוא למרבה הנוחות שופע באירוניה. תור הזהב הנוכחי של הבינה המלאכותית, כולל ההצלחות המרשימות של חברות סיניות בשנה האחרונה, נבנה ישירות על גבי פתיחות אמריקאית יוצאת דופן ששותפה עם העולם לאורך השנים. בין אם מדובר בפרסומים מדעיים פתוחים שהציגו לעולם בין היתר את ארכיטקטורת הטרנספומר שעליה בנויים כל המודלים המובילים, מאגרי מידע קריטיים, כנסים מדעיים בינלאומיים פתוחים, והעובדה שאוניברסיטאות אמריקאיות הכשירו דורות של חוקרים וסטודנטים סינים מבריקים - כל אלו נכסים שהמערב, ובמיוחד ארה״ב, הציעו לעולם. אבל זו תהיה טעות לבחון את הנאום של שי לפי הדיוק הטכנולוגי שלו. הקרב כאן הוא על נראטיב ותחרות השפעה גיאופוליטית. הצלקת הגדולה שסין נושאת איתה של ״מאה שנות ההשפלה״ נוצרה בגלל שסין פספסה את המהפכה התעשייתית והושפלה ע״י המעצמות שהקדימו אותה. היא נחושה שזה לא יקרה במהפכה הגדולה המתרחשת בימים אלו - ורוצה לוודא שהפעם לא רק שהיא לא תושפל - אלא הי תמנף את המהפכה כדי לקדם את מטרות הליבה הותיקות של מדיניות החוץ הסינית - תוך הצגת ארה"ב ככוח סגור, מגביל והגמוני. המהלך הזה מציב אתגר מורכב ביותר עבור המערב וארה"ב. רק לאחרונה העולם הטכנולוגי געש בשל ההגבלות על המודל החדש והעוצמתי של אנתרופיק שהוגבל להפצה לאזרחים לא אמריקאים, ולבסוף הוחזר לשימוש - והנה, בדומה לאותו ״רגע דיפסיק״ מתחילת 2025 - מגיעה חברה סינית שאינה מוכרת למי שלא עוסק בתחום - ומציגה מודל שנותן לו תחרות ראויה (על כך בהרחבה - בהמשך השבוע). הפער בין סין וארה״ב בתחום הולך ומצטמצם - והאימוץ של המודלים הסינים, הפתוחים, נגישים ולרוב גם זולים יותר משמעותית, הופך לנפוץ יותר ויותר. חסימת הגישה של סין לחומרה מתקדמת אמנם אמורה להאט את הפיתוח של מודלי הקצה שלה, אך הניסיון לחסום את הגישה הגלובלית למודלים הסיניים הפתוחים, או לחלופין כישלון מערבי באספקת חלופות אטרקטיביות ונגישות לדרום הגלובלי, עלולים להוביל בדיוק לתוצאה שבייג'ינג שואפת אליה: אימוץ נרחב של מערכות AI סיניות כברירת מחדל ברוב חלקי העולם.
436
11
No text...
3 851
12
הסיפור של הסדר העולמי המתעצב מחדש בגרף אחד פשוט ומזוקק. לפי סקר דעת הקהל העדכני שפורסם ע״י Pew - האזרחים ב-25 מתוך 36 מדינות שנבדקו מחזיקים בדעה חיובית יותר על סין מאשר על ארה״ב - אחרי ירידה דרמטית בדעה החיובית על ארה״ב בשנתיים הראשונות של ממשל טראמפ. יש עוד הרבה נתונים מעניינים בסקר - אבל אולי הגרף המדהים ביותר הוא זה שיצר מהנתונים קייל צ׳אן - ומראה באופן מובהק עד כמה הנראטיב של הדרום הגלובלי מול הצפון הגלובלי עובד - למעט חריגות ספציפיות של סינגפור והודו - קורלציה מדהימה בין רמת התל״ג של המדינה ליחס שלה לסין. ככל שכלכלת המדינה מפותחת פחות - היחס לסין חיובי יותר. הערת שוליים - הצניחה בדעה החיובית על סין בישראל, שפעם היתה חריגה בנושא כמו סינגפור כמעט - מדהימה.
4 298
13
בימים אלו מציינים עשור להחלטה עם חשיבות היסטורית של בית הדין הבינלאומי לבוררות בהאג שדחתה את תביעותיה של בייג'ינג בים סין הדרומי וקבעה שהיא לא עומדת בקנה אחד עם UNCLOS, אמנת חופש חוק הים של האו״ם. ההחלטה הזו, שסין אינה מכירה בחוקיות שלה - עומדת במרכז המתיחות בים סין הדרומי בין סין מספר מדינות בדרום מזרח אסיה - שהיא אולי הנפיצה ביותר ביחסי הכוחות באזור. במקביל לציון עשור לאותה החלטה, הצהרה משותפת של ויאטנם והפיליפינים, שתיים מהמדינות שבמוקד המתיחות, הביאה לשדרוג השותפות האסטרטגית ביניהן. ההחלטה הכוללת הקמת קו חם בין משמרי החופים ושיפור התיאום הימי ביניהן, היא אולי הצהרתית וראשונית בעיקרה, אך היא נושאת משמעות סימבולית ואסטרטגית עמוקה. והיא בעיקר, איך לומר בעדינות, לא באה טוב לסין. כדי להבין למה המהלך הזה מטריד את בייג'ינג, צריך להכיר את הפלייבוק הסיני באזור. סין תמיד העדיפה גישה בילטרלית, כלומר לנהל משא ומתן מול כל מדינה בנפרד. מול מעצמה בסדר הגודל של סין, לכל מדינה קטנה בדרום-מזרח אסיה יש עמדת מיקוח נחותה בהרבה. ברגע ששתיים מהתובעות המרכזיות באזור מתחילות לשתף פעולה ולחלוק מידע, היתרון המובנה של סין בשיטת "הפרד ומשול" מתחיל להישחק. על מה בעצם המהומה? התביעות של סין באזור מתבססות על מה שמכונה "קו תשעת הקו-קווים", תביעה היסטורית עוד מימי הרפובליקה של סין שקדמה להקמתה של סין העממית - המקיפה כמעט 90 אחוזים משטחו של ים סין הדרומי. בייג'ינג טוענת לריבונות על איים קטנים ושוניות באזור על בסיס פעילות ימית סינית לאורך דורות. אלא שבית הדין בהאג קבע לפני עשור שלתביעות ההיסטוריות הללו אין בסיס חוקי לפי אמנת האו"ם לחוק הים. סין, כמובן, בחרה שלא להשתתף בדיונים ההם ודחתה את הפסיקה לחלוטין. במקום משפט בינלאומי, היא בחרה לקבוע עובדות פיזיות בשטח. בעשור האחרון בייג'ינג הרימה פרויקט הנדסי חסר תקדים שזכה לשם "חומת החול הגדולה" - ייבוש הים ובניית איים מלאכותיים על שוניות מרוחקות. שוניות אלמוגים מבודדות כמו פיארי קרוס, מיסצ'יף וסובי הפכו לבסיסים צבאיים לכל דבר, המצוידים במסלולי המראה, מערכות טילים ומעגנים לספינות מלחמה. במקביל לצבא, סין משתמשת בתשתיות אזרחיות כדי לקבע את הריבונות דה-פקטו. היא בונה יישובי דייגים קבועים ומטיסה תיירים סינים לאיים מרוחקים כמו "אי העץ" (Tree Island). עבור האזרח הסיני, ביקור באיים האלה מתווך כחובה פטריוטית עמוקה; עבור הממשל בייג'ינג, זוהי הוכחה חיונית לשליטה אזרחית רציפה בשטח. וכאן נכנס המהלך האחרון של מנילה והאנוי. הן מבינות שהפער בין החוק הבינלאומי לבין המציאות הגיאופוליטית על המים רק הולך ומעמיק, ושהן חייבות לייצר משקל נגד. ועדיין, מומלץ שלא להפריז בעוצמת הברית הזו כרגע. לא מדובר בברית צבאית רשמית, ושתי המדינות מחזיקות באסטרטגיות שונות לחלוטין, לעיתים אף מנוגדות, לניהול הסכסוך מול הענק הסיני. הפיליפינים, תחת הנשיא מרקוס, מובילה מדיניות של "שקיפות אסרטיבית". הם מפרסמים, מצלמים ומפיצים כל היתקלות אלימה עם משמר החופים הסיני כדי לגבות מחיר תדמיתי מבייג'ינג, כשהם נשענים על הברית הצבאית שלהם עם ארה"ב ועל שיתוף פעולה מתהדק עם יפן ואוסטרליה. ויאטנם, לעומת זאת, מנהלת משחק מורכב ושקט בהרבה של "מאבק לצד שיתוף פעולה". האנוי דבקה במדיניות "ארבעת הלאווים" שלה (הכוללת איסור מוחלט על בריתות צבאיות או הקמת בסיסים זרים), מעדיפה לפתור מחלוקות בערוצים דיפלומטיים ישירים מול בייג'ינג, ובמקביל מבצעת בעצמה פרויקט שקט ונרחב של ייבוש שטחים באיי ספרטלי כדי לא להישאר מאחור. מעבר לכך, גם בין ויאטנם לפיליפינים עצמן יש תביעות טריטוריאליות חופפות באותו הים בדיוק. רק בשנה שעברה ויאטנם מחתה רשמית על הנפת דגלים של סין והפיליפינים בשטח ימי ששלושתן טוענות לבעלות עליו. ובכל זאת, הצעד הנוכחי מראה שהלחץ הסיני המתמשך מייצר דינמיקות אזוריות חדשות. שיתוף הפעולה הזה אולי מרגיש מעט נאיבי וראשוני, והמרחק לפטרולים צבאיים משותפים או שיתוף מודיעיני רגיש כנראה עוד קיים, אך הוא מסמן לבייג'ינג מגמה מדאיגה של התגבשות קואליציות מקומיות. עבור המדינות הקטנות בדרום-מזרח אסיה, המאבק הימי הוא מזמן לא רק על דגה או על מאגרי גז ונפט; הוא על הזכות לעצב את עתיד האזור שלהן, ולא לאפשר למציאות של סין כהגמון אזורי שבה "החזק קובע" הפוך לחוק הבינלאומי החדש.
729
14
פרק חדש לפודקאסט! ובפרק הזה - צלילה לעומקו של התחקיר המעניין שפורסם על השת״פ בין סין ורוסיה בנוגע לטכנולוגיות ביטחוניות והלימוד המשותף שלהם מהמלחמה באוקראינה. במה הם עוסקים, מה התכנית שעולה מהמסמכים שנחשפו, ולא לפחות חשוב - איך זה נתפס בקרב הצד השני ? אז במקביל נאט״ו מתחילה לשנות את הטון גם כלפי סין, וסימנים לאיחוד של המאמצים בין נאט״ו לבעלות ברית שלה במזרח אסיה והאוקיינוס הפסיפי מתחילים להפוך למוחשיים יותר. כל זה בהרחבה - בפרק שעלה היום. להאזנה בכל הפלטפורמות: https://share.transistor.fm/s/53f3eeab לצפיה: https://youtu.be/DyH6h2pwWzI
527
15
לפני 55 שנה, ביולי 1971, הנרי קיסינג׳ר לקה בקלקול קיבה חמור באיסלמבאד בירת פקיסטן ונאלץ לקחת מנוחה של יומיים במהלך הביקור שלו באסיה. נשמע הגיוני בסה״כ - קארי פקיסטני חריף ליהודי גרמני שלא מתורגל בנושא יכול להיות קטלני… אבל למעשה - זה היה סיפור כיסוי לביקור חשאי שישנה את ההיסטוריה ויעצב מחדש את מאזן הכוחות העולמי. המגעים בין וושינגטון לבייג'ינג החלו בגישושים זהירים באפלה. שתי המעצמות חיפשו משקל נגד לאיום הסובייטי, במיוחד על רקע סכסוך הגבולות העקוב מדם בין סין לברית המועצות ב-1969 שהגיע עד כדי חשש אמיתי מאסקלציה גרעינית, ורצונה של ארה"ב להיחלץ מהבוץ של וייטנאם. למרות ההבנה הגיאופוליטית הברורה משני הצדדים שתפסו את ברה״מ כאיום המוחשי ביותר עליהם, צריך לזכור שרטורית - סין עדיין מגדירה רשמית בשלב זה את ארה״ב כמקור כל הרשע האימפריאליסטי והבורגני בעולם, ומהפכת התרבות של מאו שעושה שמות במדינה מוקיעה כל קשר עם אמריקה, ולא בקריאת ספרים אמריקאים - כבגידה. ובכל זאת, האינטרסים והחשיבה האסטרטגית הרחבה גברו על הרטוריקה שעל פני השטח ושני הצדדים ניסו להתחיל ולקיים דיאלוג. נסיונות ראשונים ליצור קשר הסתיימו במחוות קטנות כמו ביקור משלחת הפינג פונג האמריקאית בסין באפריל של אותה שנה, או בכשלונות משעשעים כמו אירוע בתצוגת אופנה בוארשה בה אנשי השגרירות האמריקאית שניסו לפנות למקביליהם הסינים רדפו אחרי הדיפלומטים המפוחדים שחששו לדבר עם הגורמים האימפריאליסטים בצעקות ״קיבלנו הוראה לקיים אתכם שיח!״. לפי קיסינג׳ר, הערוץ החשאי והאמין ביותר עבר דרך פקיסטן. נשיא פקיסטן, יחיא חאן, שימש כשליח אישי שהעביר מסרים סודיים בין מנהיגי המדינות, הרחק מעיניה הבוחנות של מחלקת המדינה האמריקאית שלא הייתה מודעת למהלך. וכך במהלך סיור רשמי באסיה, קיסינג'ר עצר בפקיסטן למנוחה כפויה - ובעוד העיתונאים האמינו שהוא נח ומתאושש במעון ההארחה הרשמי, הוא הוברח באישון לילה בשיירה חשאית אל שדה התעופה. משם הוא המריא במטוס בואינג של חברת התעופה הפקיסטנית היישר לבייג'ינג. ברובו של הביקור החשאי, קיסינג'ר נועד עם ראש ממשלת סין, ג'ואו אנלאי. המפגש הראשון לא היה בעיקרו משא ומתן טקטי, אלא התנגשות וחיבור אינטלקטואלי בין שתי תפיסות עולם גיאופוליטיות. קיסינג'ר נכבש במוצהר בקסמו של ג'ואו אנלאי, אותו תיאר לאורך השנים כאחת הדמויות המרשימות שפגש בחייו. השיחות ביניהם היו נטולות פטפוטי סרק והן צללו מיד להיסטוריה, לפילוסופיה ולתפיסת הביטחון הלאומי של שתי המעצמות. ג'ואו הציג את התפיסה הסינית של מאזן כוחות בפרספקטיבה ארוכת טווח, בניגוד לחיפוש האמריקאי אחר פתרונות מיידיים. סוגיית טאיוואן ֿריחפה מעל החדר כמוקש המרכזי של השיחות, הרבה לפני ששבבים יוצרו על האי. על פי הרישומים האמריקאים שפורסמו מאז, שני הצדדים הבינו שכדי לפרוץ את הדרך הם חייבים להסכים על עמימות מסוימת. סין עמדה על שלה בנוגע לריבונות, אך ג'ואו ואנשיו הסכימו להשאיר את הפתרון לעתיד כדי לאפשר את ביקורו ההיסטורי של הנשיא. וכך נסללה הדרך להצהרה הדרמטית של הנשיא ניקסון ב-15 ביולי 1971, ימים ספורים לאחר חזרתו החשאית של קיסינג'ר לארה"ב שעלה לשידור והודיע כי קיבל הזמנה רשמית לבקר ברפובליקה העממית של סין בשנה שלאחר מכן. ההודעה הזו הכתה את העולם בתדהמה, טרפה את הקלפים מול ברית המועצות, ופתחה עידן חדש ביחסים הבינלאומיים של המחצית השנייה של המאה ה-20 - שבלעדיה ייתכן שהסדר העולמי היום היה נראה שונה בתכלית.
525
16
הכנס הלאומי למדע וטכנולוגיה בבייג'ינג סיפק הצהרת כוונות לחשיבות והרוח הגבית שנותן הממשל לנושא המחקר המדעי והטכנולוגי - שנתפס כעמוד בסתירה מובהקת ליחס של ממשל טראמפ למחקר המדיע במדינה. האירוע, שנערך במעמד הנשיא שי ג'ינפינג וכל חברי הודעה הקבועה של הפוליטביורו (הצהרה ברורה של הממשל), שילב בין הענקת פרסי המדע הגבוהים ביותר במדינה לבין האספות של האקדמיות למדעים והנדסה. שי נאם בפני כ-4,300 משתתפים והציג רשימה מרשימה של הישגים טכנולוגיים מהעת האחרונה: החל מפריצות דרך בבינה מלאכותית, מחשוב קוונטי ומדעי החיים, דרך ההישג ההיסטורי של משימת צ'אנג-אה 6 שהביאה דגימות ראשונות מהצד הרחוק של הירח, ועד לזינוק בפיתוח רובוטיקה חכמה, רחפנים ותרופות מקוריות. אבל הקטע המעניין באמת בנאום של שי אינו רשימת ההישגים המרשימה, אלא דווקא החלק שבו הוא נעמד מול הקהל ומצביע בגלוי על הבעיות המבניות של המדע הסיני - בדיוק הביקורת שתשמעו במערב לגבי ה״חדשנות הבסיסית״ שמייצרת סין. ההכרה בחולשה והנחישות להשתפר בתחום - הם המפתח להצלחה העתידית של סין בנושא. שי אמר בצורה מפורשת כי בייג'ינג עדיין סובלת מ"יכולת חדשנות מקורית בלתי מספקת" בחלק מהתחומים, ממבנה הון אנושי לא מאוזן, ויעילות נמוכה של חלק מההשקעות במחקר ופיתוח. מעבר לכך, הוא הודה בקיומם של חסמים מחשבתיים ומנגנוניים שמעכבים את המערכת. וגם הציג את הצעדים והיעדים המרכזיים כדי להתמודד ולהשתפר בהם. בנוסף, שי חזר והזהיר את השלטון המקומי בפרובינציות מפני מרוץ עיוור אחרי "טרנדים חמים" ותחרות הרסנית ("אינוולוציה" - 内卷) בתחום החדשנות - שינוי משמעותי בהמראה על הסקת מסקנות ושיפור בדרך ההוצאה לפועל של תכניות החומש והתכניות הלאומיות הגדולות. שווה לציין ששי הדגיש גם את הצורך לקבוע תקנים וקווים מנחים ברורים בתחומים כמו AI ומדעי החיים כדי להתמודד עם אתגרים אתיים, לצד השתתפות פעילה של סין בעיצוב הכללים והחוקים הבינלאומיים בתחום הטכנולוגי. היכולת להגדיר את הסטנדרטים נתפס בצדק כעמוד תווך של היכולת לבסס עוצמה טכנולוגית גלובלית - וסין משקיעה רבות בתחום. את החשיבות שהממשל מייחס למחקר היישומי וארוך הטווח אפשר לראות היטב בדמויות שזכו בפרס המדע והטכנולוגיה העליון של המדינה: צ׳ן ליצ'ואן (Chen Liquan), בן 86, חוקר שייסד תחומי מחקר קריטיים בסין ובנה את סוללת הליתיום הראשונה במדינה. צ׳ן לא רק פרץ את מחסומי הפטנטים המערביים בתחום, אלא היה גם המנחה לדוקטורט של צנג יו-צ'ון, מייסד ענקית הסוללות CATL. בן דה (Ben De), בן 88, שפיתח את מכ"ם בקרת האש המוטס הראשון של סין ואת מכ"ם ההתרעה המוקדמת ארוך הטווח שלה, מערכות המהוות עד היום את חוט השדרה של מערך ההתרעה של הצבא הסיני. המסר שיוצא מבייג'ינג חד וברור: הטכנולוגיה והמדע אינם עוד ענף כלכלי, אלא ליבת הביטחון הלאומי והחוסן האסטרטגי של סין. זה אמנם כבר מסר שמובן ברחבי העולם, אבל הממשל הסיני לא מסתפק רק בהצהרות - הוא מעניק למחקר ולפיתוח רוח גבית אדירה, תקציבים ולא פחות חשוב - מעמד פוליטי-חברתי עליון. במקביל, הנכונות של ההנהגה להודות בפערים ולסמן בגלוי את נקודות התורפה המבניות, היא בדיוק מה שמאפשר לה לבצע התאמות, לרכז מאמץ מדינתי, ולהמשיך לסגור את הפערים מול המערב בקצב מהיר. למדינות המערב יש לא מעט מה ללמוד מהנחישות, התכנון האסטרטגי וההוצאה לפועל של סין בתחומים האלו.
607
17
המסמכים הללו למעשה מפרקים את הנראטיב של בייג׳ינג באופן שיקשה מאד על הממשלות במערב להעלים מהם עין. שימו לב גם למועד פרסום התחקיר - בעת ההתכנסות של נאט״ו באיסטנבול. אם נשים רגע בצד את השאלה האם טורקיה עצמה היא לא הסוס הטרויאני בנאט״ו שיהפוך להיות היריב התורן שמעלימים ממנו עין מטעמי נוחות - ההצהרות של מארק רוטה שעומד בראש הברית הצפון אטלנטית מראות שלפחות הוא מפנים את המציאות, גם או קצב ההטעמה עדיין טעון הוכחה. שימו לב לדבריו: ״סין ממשיכה לחדש את הכוחות המזוינים שלה ולהרחיב את יכולותיה הגרעיניות ללא שקיפות. צפון קוריאה ממשיכה להרחיב את תוכנית הגרעין שלה ולתספק את רוסיה. המדינות האלה עובדות יותר ויותר ביחד, וזה צריך להדאיג את כולנו, כי אני מבטיח לך שאין להן בראש האינטרסים שלנו.״ ואז הוא מצהיר: ״זה מה שאנחנו עומדים מולו. זו המציאות שעומדת בפנינו. כדי לעמוד באתגר, אנחנו צריכים מהפכה תעשייתית ביטחונית טרנס-אטלנטית". המידע המפורט שעולה מהתחקיר וההצהרות האלו מבהירים שאנחנו לא נמצאים במצב של עימותים נפרדים - אירופי ואסייתי. מוסקבה ובייג'ינג פועלות כישות אסטרטגית אחת בעלת אויב משותף. לא מפורך בכלל שהשלב הבא יהיה ההרחבה של ברית נאט״ו לאסיה - שסין מזהירה מפניה ומתנגדת לה בחריפות. נקווה רק שבשונה מאוקראינה - ההזהרות והלחץ ההדדי שבהתרחבות השת״פים הביטחוניים לא תביא גם למלחמה חמה בפועל. אם זה יקרה - אז כבר באמת יהיה לדבר על מלחמת עולם שלישית. ובנימה ״אופטימית״ זו - שבת שלום וסופ״ש רגוע, למרות הכל
1 190
18
ואוו! זה סיפור גדול מאד שצפויות להיות לו השפעות משמעותיות מאד. קצת ארוך - אבל חשוב! תחקיר משותף ומעמיק של דר שפיגל, לה-מונד ו-The Insider שהתפרסם אתמול חושף את "קודש הקודשים" של ה״שותפות ללא גבולות״ של רוסיה וסין ומציג נראטיב שונה לחלוטין מה״נייטרליות״ שסין מנסה לשווק לאירופה בנוגע למלחמה באוקראינה. וגם מבהיר שלאילון מאסק יש סיבות טובות לדאוג. במשך שנים, בייג'ינג מקפידה על טרמינולוגיה מדויקת ברמה כירורגית. המלחמה באוקראינה היא "המשבר באוקראינה", וסין היא מתווך הוגן, נייטרלי, שמחפש רק שלום ויציבות. אלא שהדלפת מסמכים מסווגים מתוך "הפורום הרוסי-סיני לטכנולוגיה צבאית" חושפת מציאות הפוכה לחלוטין. לא רק שסין אינה נייטרלית, היא מעורבת עמוקות בעיצוב ובפיתוח של כלי הנשק האסטרטגיים ביותר של רוסיה. מה שהתחקיר של שלושה גופים עיתונאיים רציניים חושף שובר את הסיפור המקובל על מכירת רכיבים אזרחיים לשימוש כפול (Dual-use) מסין לרוסיה תוך ״העלמת עין״ שקופה מהשימוש שנעשה בהם בפועל. מה שעולה מהתחקיר היא תוכנית עבודה משולבת, רב-תחומית יוצאת דופן, שנשמרה תחת איפול מוחלט, לפחות פומבית - אפילו מפני סוכנויות המודיעין במערב. אני ממליץ לקרוא את התחקירים שהתפרסמו במלואם אם הנושא מעניין אתכם, אבל בינתיים הנה כמה סיפורים גדולים שעולים מן המסמכים, ומוסיפים עוד שמן לעולם מתוח עד הקצה גם כך: נושא אחד שעולה מהמסמכים ונחשב אולי להפתעה הגדולה ביותר היא נכונותה של רוסיה לחלוק עם סין את סודותיה הכמוסים ביותר, אלו שבברית המועצות נשמרו מכל משמר. התחקיר חושף פרויקט משותף לפיתוח מערכת הגנה אווירית ונטילת טילים מהדור הבא. המטרה היא מערכת ליירוט טילים בליסטיים מתמרנים וטילים היפר-סוניים אמריקאיים בגבהים של עד 40 ק"מ (בתוך החלל הקרוב) ובטווחים של עד 4,000 ק"מ. המערכת הזו מיועדת לעלות בביצועיה המערכות הקיימות היום - בארה״ב, רוסיה או ישראל.. בייג'ינג ומוסקבה בונות מטריה אווירית משותפת שתנטרל את יכולת המכה המדויקת של ארה"ב, עם יעד מבצעי סביב שנת 2030. כדאי שישראל תזכור את העניין הזה והנכסיות האדירה שלה בתחום - במהלך הדיונים המתקיימים בימים אלו על מזכר ההבנות הביטחוני והפיתוח המשותף עם ארה״ב… נושא נוסף מעניין ביותר הוא מה שאפשר לכנות כ"ברית אנטי-סטארלינק" בין סין ורוסיה - עם טוויסט של הפרדוקס של אילון מאסק. ההצלחה והחשיבות האסטרטגית של רשת הלוויינים של סטארלינק במלחמה אוקראינה גורמת לסין ורוסיה לחוסר נוחות בלשון המעטה - ולקנאה. עבור סין, סטארלינק היא לא רק כלי עזר לאוקראינה, היא איום מרכזי על תוכניותיה בתרחישים שונים מול טאיוואן. החוקרים הסינים הציגו בפורום תוכנית הסלמה בת שלושה שלבים לניטרול והשמדת הרשת של מאסק: מלחץ רגולטורי ותפיסת תדרים, דרך מתקפות סייבר להחדרת וירוסים, ועד פיתוח "נשק זול" להשמדת לוויינים במסלול (כמו פיזור ענני כדוריות מתכת שיגרמו לאפקט קסקדה וישמידו את הלוויינים בקצב מהיר מקצב השיגור של SpaceX). נקודת צד מעניינת מאד בסיפור הזה היא התסביך הגיאופוליטי של אילון מאסק. בזמן שמאסק מתבטא בצורה פרו-סינית ומחמיא לבייג'ינג - בה הוא משוקע מאד במיוחד עם טסלה, אותה ממשלה ממש בונה עם רוסיה תוכניות מבצעיות להשמדת הנכס האסטרטגי שלו. צריך לציין שנראה שמאסק לא פראייר ומבין היטב שקיים סיכון - דיווחים שונים מראים שהוא עובד חזק כדי לנתק את התלות שלו בשרשראות אספקה סיניות ככל הניתן (גם אם ממשיך לעבוד עם ספקים סיניים כעדיפות ראשונה בלא מעט מקרים). נשמע סביר שהתחקיר הזה יגרום לגלגלים שלו בראש להסתובב ב״ludicrous mode". עוד נקודה מעניינת מאד היא חלוקת העבודה והרווחים בברית הזו שמבוססים על השלמה הדדית של החוסרים של כל צד. סין לא נלחמה מאז 1979; רוסיה, לעומת זאת, מנהלת מלחמת התשה מודרנית וכבר כמויות של נפגעים. רוסיה מביאה אל השולחן נתוני אמת משדה הקרב וניתוח פגיעות של נשק מערבי כמו ג'אוולין והימארס, וסין מספקת את יכולות הייצור והטכנולוגיה. לפי התחקירים, את התוצאות כבר רואים בשטח - הכטב"ם הרוסי האוטונומי V2U הפועל באוקראינה מבוסס כולו על רכיבי בינה מלאכותית, חיישני ליידאר, סוללות ורכיבים סיניים. הסינים למעשה משתמשים באוקראינה כמגרש ניסויים חי לכלי הנשק שלהם לקראת עימות פוטנציאלי במזרח אסיה. לפי התחקיר, האיחוד האירופי אימת רשמית כי סין אירחה והכשירה מאות חיילים ומפעילי רחפנים רוסים ב-6 אתרים שונים בשטחה, וקצינים סינים נשלחו לחזית באוקראינה כמשקיפים. וזאת בנוסף למה שהיתה הערכה די רווחת עד עכשיו - שסין מספקת את המכונות והשבבים שמחזיקים את תעשיית הנשק הרוסית בחיים בארבע השנים האחרונות, ובתמורה מקבלת מרוסיה חומרי גלם וגישה חופשית לערוצי אספקה חלופיים.
1 253
19
פרופ' עומר יאגי, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2025, עוזב את ארה״ב ועובר לאוניברסיטת צ'ינגחואה היוקרתית בסין. זה הרבה מעבר עוד ידיעה אקדמית משמחת - זה עלול להיות סימן מדאיג למאזן הכוחות האקדמיים בין ארה״ב וסין. למי שפחות מכיר, פרופ' יאגי, יליד ירדן ממוצא פלסטיני שעשה את רוב הקריירה המפוארת שלו באוניברסיטאות מובילות ארה"ב אליה היגר בתור נער, נחשב לאחד מחוקרי החומרים המובילים בעולם ואחראי לשורת תגליות ופריצות דרך בעולם הכימיה שהביאו לו בין היתר את פרס הנובל בשנה שעברה. במסגרת תפקידו בצ׳ינגחואה הוא יעמוד בראש מכון מחקר חדש בשם AIMATRY, השואף לשלב בין AI, כימיה ומדע החומרים. סיו מבקשת לבסס ולבצר את ההובלה שלה בתחום החומרים הקריטיים ע״י השקעה גדולה בפיתוח חומרים חדשים באמצעות AI. המטרה המוצהרת של המכון בראשו יעמוד יאגי היא לקצר בסדר גודל שלם את מחזורי המחקר והפיתוח של חומרים חדשים, לעבור משיטות של "ניסוי וטעייה" מסורתיות למערכת פיתוח חכמה מקצה לקצה, ולהגדיר תקנים טכנולוגיים עצמאיים בתחום. לא במקרה הטקס הרשמי בבייג'ינג היה במעמד נשיא האוניברסיטה -ומזכיר המפלגה במוסד. אחד התחומים המרכזיים של התחרות הגיאופוליטית על בינה מלאכותית הוא השילוב שלה במדעים מדויקים (AI for Science). חיבור היכולות של יאגי בתחום המולקולרי עם פקולטות ה-AI והמחשבים של צ'ינגחואה שנחשבת גם היא לאחת המובילות בעולם - מראה בדיוק לאן הנהגת האוניברסיטה - והממשל - מכוונים: פריצות דרך יישומיות בחומרים מתקדמים. העובדה שהם גייסו חוקר ברמתו של יאגי מארה״ב - היא מה שקרוי בכדורגל ״ניצחון של 6 נקודות״ - גם הרווח של סין, וגם ההפסד של ארה״ב. זה כבר לא מעט שנים שבייג'ינג מפעילה מאמץ מרוכז למשוך אליה את המדענים והחוקרים המובילים בעולם תוך מתן גב כלכלי, תשתיות מחקר אדירות וחופש פעולה. בשנים בהן הרוחות המנשבות מוושינגטון נתפסות כפועלות נגד המוסדות האקדמיים המובילים וגופים כמו ה-NSF, וגם היחס למהגרים נהיה חדשני יותר - סין מנסה לנצל את ההזדמנות כדי לצמצם את מה שמסורתית נתפס כחיסרון משמעותי שלה מול האמריקאים - היכולת למשוך את הכשרונות המדעיים המובילים בעולם. כשזוכה נובל פעיל עוזב את המוסדות המובילים בארה"ב ועובר במשרה מלאה לסין, שבה הוא יכול לדבריו "לעשות מדע עם יותר אנרגיה, עוצמה ושאפתנות מאי פעם" - סין יכולה לרשום לעצמה הצלחה משמעותית.
565
20
פרק חדש לפודקאסט! והפעם פרק מיוחד בו ניסיתי להביא לכם טעימה של איך האירועים החמים הנוכחיים נראים ומפורשים ע״י כמה מהחוקרים המובילים מסין באוניברסיטאות, מכוני המחקר וגם קצת בשוק הפרטי. הפרק מבוסס על הסקירה החודשית של הניוזלטר המומלץ Sinification (לינק בהערות הפרק) שמביא קולות מובילים מבין חוקרי סין ומנגיש אותם באנגלית. בין השאר מובאים כאן דעת המומחים הסינים על היחסים עם ארה״ב ושאלת טאיוואן, תוצאות המלחמה באיראן, אירופה, רוסיה, יפן, צפון קוריאה וגם נושאים כמו הכלכלה הסינית, השפעת מלחמות הסחר, מתכות נדירות ועוד. שווה להכיר את נקודת המבט של כמה מטובי החוקרים בסין על הנושאים שמעסיקים גם אותנו כאן בשוטף. כמו כן - ואמוס ארגנטינה! לצפיה https://youtu.be/ltDKaIFZjw8?si=NV4h8_ItW3JlVSAW להאזנה https://share.transistor.fm/s/c9779327
499