עוז סימינובסקי בטלגרם

תראו, אני לא חושב שמישהו חשב שמהלך ההכרה הפתאומי בשואת העם הארמני נעשה מתוך דאגה עמוקה לעשיית צדק היסטורי - ולא, נגיד כאצבע בעין נגד תורכיה לאור השיח האימפריאליסטי והאנטישמי של ארדואן וחבר מרעיו ועוזריהם. אני לתומי חשבתי שהמהלך לפחות תואם עם בעלת בריתנו אזרבייג׳אן, מתוך הבנה של השלכות החלטה שכזאת על היחסים בין המדינות (כזכור האזרים הם עם טורקי שנמצא בסכסוך מתמשך ומדמם עם ארמניה). למרבה הצער עולה הרושם שלא כך היה הדבר. כעת נראה שהממשלה מנסה לעשות בקרת נזקים - ואם נאמין לדיווחים מבאקו נראה שבירושלים החליטו להקפיא את ההליכים בעקבות דרישות תקיפות מצד האזרים. אם נוסיף לזה את העובדה שגם הארמנים לא בדיוק הזילו דמעה בהוקרת תודה, ובירוואן טענו שהחלטה ממשלתית על רקע יריבות עם תורכיה זה בדיוק לא מספק - נקבל מדיניות ישראלית שגם אכלה את הדגים המסריחים וגם גורשה מהעיר בבושת פנים. כמובן שישראל לא צריכה אישור של מדינות זרות כדי לקיים מדיניות חוץ עצמאית. אבל הנדרש הוא לפחות שהמדיניות תהיה הגיונית ומועילה, ושהיא תבוצע באופן שלא יגרור ניכור של בעלות ברית שמתהדרות (ובמידה רבה של צדק) בכך שהן עמדו לצידנו עוד מתחילת המלחמה. מרלין מעדכן בטלגרם