האקדמיה ללשון העברית

האקדמיה ללשון העברית on Facebook ‏ ‏ איתן הרפז וקרן כפכפי התחתנו בשעה טובה מזל טוב לחתן ולכלה מהאקדמיה ללשון העברית... 🥰 ‏ כשהכלה גילתה מקק באמצע החופה – היא לא התבלבלה והצדיקה לחלוטין את שמה... 😊 ‏ הקיץ כבר כאן וזו הזדמנות מצוינת לדבר על הכפכף: ‏ 💙המילה כפכף היא שיבוש של המילה קבקב! המילה המקורית קבקב מקורה בערבית قَبْقَاب (קַבְּקַאבּ), 'נעל עץ'. ככל הנראה השם ניתן לה בשל קול הנקישות שמשמיעה נעל זו בעת ההליכה. ‏ 💙לדוברי העברית נוח יותר להגות את ההגה הלא־קולי פֿ במקום ההגה הקולי בֿ בקרבת ההגה ק (שאינו קולי), וכך הפך הקבקב ל"קפקף" (כמו ההגייה "ספתא" במקום 'סבתא'). עם ההגייה בפ"א התקשרה המילה בתודעת דוברי העברית למילה כף (הרגל) וכך החלו לכתוב כפכף. ‏ 💙שימו לב! לפי כללי הדקדוק צורת הרבים היא בדגש: קַבְקַבִּים (kavkabim), כַּפְכַּפִּים (kafkapim). ‏ ‏ שתפו ותייגו גברים שמפחדים ממקקים ונשים בעלות תושייה. 😍 https://scontent-cdg4-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/740487451_1523303489834424_5544409101560855443_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720_tt6&_nc_cat=102&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=390WIJ92S_EQ7kNvwH4K-v6&_nc_oc=Adqu9vzYdQ5_Nd_hd3bkCS0t0CGMfGVsG3SXG8CDiY3YgnfcZXIBYOfRQldR87OifmA&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-cdg4-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=6SINbAa5k4CmlXh1Rtjoqg&_nc_tpa=Q5bMBQGq2Wo-ZdWBm_M7oud7sEzVxNINLBU1rxTjBgCwq8PVGj3fo3lMD5pRIjgvANV98o9siYJ9agJa&oh=00_AQANmxiSbi6UtrW43COfgurhIzFADTPWQAkDj3cVzNW4Bg&oe=6A540219 (Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook לא בעברית, לא טעים לא בעברית, לא טעים. 🧂 ‏ ‍ Ben Levkowitz (Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook ‏ ‍ ‏ ‍ תתפלאו לשמוע שאתם משתמשים ביום־יום במילים ובביטויים שמקורם בלדינו! ‏ ‍ ‏לדינו, הספרדית היהודית, היא לשונם של מגורשי ספרד וצאצאיהם. היא מיוסדת על ניב של ספרדית מימי הביניים, אך נטמעו בה גם מילים רבות משפות אחרות: מעברית ומארמית ושפות של עמים אחרים שמגורשי ספרד התיישבו בקרבם, למשל טורקית. ‏ ‍ הלדינו לא רק הושפעה מעברית אלא גם השפיעה עליה – מילים וביטויים רבים בלדינו נטמעו בעברית החדשה והפכו לחלק בלתי נפרד ממנה. ‏ ‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍רוצים דוגמאות? בבקשה: 👈 ספונג'ה – בעברית צחה שוטפים את הרצפה, אבל רבים מאיתנו פשוט "עושים ספונג'ה". הביטוי נקלט היטב בעברית המדוברת, והגרש בגימל מסגיר את מקורה הלא־עברי של המילה. דרך אגב, ספונג'ה חולקת מוצא משותף עם המילה ספוג. 👈 בורקס (במקור: בוריקאס) – שמו של המאפה הפריך הממולא, שמקורו בטורקית, הגיע אלינו אף הוא בתיווך הספרדית היהודית. במקור צורת היחיד היא בּוּרֵקָה, ובסופית ־ס מדובר בצורת הרבים. 👈 חנוכייה – חמדה בן־יהודה, אשתו של אליעזר בן־יהודה, נחשבת מי שחידשה את המילה, אלא שהיא עצמה מציינת ששמעה את המילה מפיו של "ספרדי מארץ ישראל". ואומנם המילה חנוכייה (במלעיל) מוכרת לדוברי הלדינו – אין זו אלא המילה 'חנוכה' בסופית ־ייה, ששאלה הלדינו מן הערבית. חלקה של בן־יהודה בעברות המילה מסתכם בהטעמתה במלרע. 👈 פיתה – הכתיב בתי"ו (ולא בטי"ת) מְשַווה למילה מראה עברי, כאילו היא קשורה אל המילה פַּת (או אל פִּתָּא בארמית). ואולם הגייתה במלעיל עשויה ללמד על מקורהּ הזר. המילה משמשת את דוברי הלדינו במובן 'מאפה לחם שטוח', ומקורה ככל הנראה יווני. ‏ ‍ 👈 עוד כמה מילים שנטמעו בעברית ומקורן בלדינו: חמינדוס, בקלה, ברבוניה, קלבסה, פיילה, דמיקולו, צ'פצ'ולה וגם קומבינה... ‏ ‍ 👈 מלבד מילים וביטויים שנשאלו ישירות לעברית, הלדינו מספקת לעברית שלל תרגומי שאילה: אכל אותה, האכיל אותו בכפית, הרים ידיים (במובן התייאש), הרים ראש (במובן נעשה יהיר), נפל מהשמיים (במובן התגלה לפתע), עזוב שטויות, פרצוף תשעה באב, פתח שולחן, שם רגל, שם בכיס הקטן. ‏ ‍ שתפו ותייגו באהבה גדולה ללדינו. https://scontent-cdg4-3.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/738511623_1522188903279216_8295637633980298816_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720_tt6&_nc_cat=111&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=5ZnbFTsQSbUQ7kNvwGEaMoY&_nc_oc=AdrImExUcvdMFBh7PoSQaqKi6qxKR2k73eaQ3rvvYmlUbToC4S6J4Zvvc72euYNq3EU&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-cdg4-3.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=zilEiOdzTEE3v_-byI81lQ&_nc_tpa=Q5bMBQHKNJ99Qh8Qx7SA0GodkxN7jdZxMAAb0IC7I2rVYp_gedyx9fMbWb8AdCBeb4EZIu9cPgVsDQO7&oh=00_AQAXiI5qJDKd4CqnN7WRTPClzg_4fpXYuQMcAAn2GhvWBA&oe=6A5294FA (Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook ‏ ‍ ‏ ‍ נעמה היקרה, אכן יש דמיון מפתיע בין by far ל"בפער", אבל הדמיון הזה מקרי – אין קשר גיזרוני (אטימולוגי) בין שתי המילים. ❌ ולמרות זאת דוברי עברית רבים נוטים "לתרגם" את הביטוי by far בַּצירוף "בפער" בעקבות דמיון הצליל. והם לא לבד! 😲 ‏ ‍ במאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים התחבב על הסופרים העבריים הנוהג לחדש מילים וצירופים בעברית המחקים את צליל המילה הלועזית שהם מתרגמים. ‏ ‍ וכך נמצא בעיתונות העברית של התקופה את הצירופים: פרטי־כל (פרוטוקול), חולירע (כולרה), דילוג רב (טלגרף), בו דעה (בודהה), אור הכל (אורקל), פאר עמוד (פירמידה), קנה און (kanone, תותח), אותו מוביל (אוטומוביל), פתק אוויל (פשקוויל). ‍‍‏ ‏ ‍ והינה כמה מילים שחודשו תוך שימור הצליל והמשמעות (תשמו"ץ – "תרגום שומר משמעות וצליל", מונח שטבע הבלשן גלעד צוקרמן): ‏ ‍ ✅ גלידה (gelato) ✅ כֶּבֶל (cable) ✅ קוּקִית (Cookie), קובץ שהאתר במרשתת יוצר במחשב ונועד לזהות את המשתמש בכניסותיו הבאות. ✅ גִּזלות דעת (Gaslighting) ‏ ‍ ‏ ‍ כתבו לנו בתגובות עוד מילים עבריות שמחקות את צליל המילה הלועזית. 👇 https://scontent-cdg6-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/741144681_1521251720039601_8817171853112096199_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720_tt6&_nc_cat=105&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=p1rb_PV2UxMQ7kNvwEjqWv8&_nc_oc=AdrMJNC2lNdSuZnLwnPyVY2_IaD-9Qdxf0TR0qeGpB2lGBXjBelBr5WVYwpOJnEwD5c&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-cdg6-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=zilEiOdzTEE3v_-byI81lQ&_nc_tpa=Q5bMBQFTbutiZR5Uiun-sN2rFrOlskCZtTBMqZje9hRftKHSMohL8NeQjWuEE65HvTrCDTb2fqg32imE&oh=00_AQDECmH7xswzZRCWAZVpgnTDDmpaDn7Wa8pQafzT2XX9QA&oe=6A52775C (Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook השאלנו מלועזית וגם שיבשנו? השאלנו מלועזית וגם שיבשנו? לא נעים להגיד, אבל נראה שזה המצב... 😊 ‏ ‍ פעמים רבות דוברי העברית מתקשים להגות מילים שנשאלו משפות אחרות, וכך נוצרות מילים חדשות ומשובשות בעברית המדוברת. ‏ ‍ הינה כמה דוגמאות: ‍ 👈🏼 כלי הרכיבה הצרפתי trottinette הפך ל"קורקינט" (גלגיליים). ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍ 👈🏼 האגזוז הוא בעצם שיבוש של exhaust (צינור פליטה). ‍ 👈🏼 הקרואסון הצרפתי משום מה הפך אצלנו לקוראסון (סהרון). ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍ 👈🏼 בּוֹלינג (bowling) באנגלית ולא "באולינג" (כדורת). ‍‍‍‍‍‍‍‍‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍ 👈🏼 פלייסמט ולא "פלייסמנט" (מצעית). ‍ 👈🏼 מסז' ולא "מסג'" או "משז" (עיסוי). ‍ 👈🏼 ודאודורנט נשמע מפי רבים "דורדורנט" (אל־ריח). ‍ ‍ ספרו לנו בתגובות על עוד שיבושי מילים ששמעתם. 🧐 https://scontent-cdg4-3.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/739699065_1520567116774728_6618183365413300399_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720_tt6&_nc_cat=110&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=DP14LpLVFrwQ7kNvwFzbrUt&_nc_oc=AdoB4AuIDsyTWBeWEpWG90XobNEQtyYTcika08UXFnWn5MmqDOqGPnzwHTIREU_TxZo&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-cdg4-3.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=W_v5D173vvRbGCjResz3oA&_nc_tpa=Q5bMBQFlnMl1qykv6FWW4UZGXzqPR31ZOlgHv2Iv0Fv625ByyqLpW-C1KXsTs3KkACZrEvoy7YZ2GT1L&oh=00_AQBK_b5WGXtKvDIlXJbNqLpj0e1Q8BnAsdcUvroKFHOQhA&oe=6A510642 (Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook תקופת המבחנים עומדת בפתח, וליבנו יוצא אליכם, הסטודנטים תקופת המבחנים עומדת בפתח, וליבנו יוצא אליכם, הסטודנטים. 💔🎓 ‍ לשירותכם, אנו מציגים הפעם בפינתנו "קוראים בין השורות" 🔍 את המילון לתקופת המבחנים. 📖 ⠀ ‍ בין שזו הודעת דוא"ל מנומסת מסטודנט מיואש או עדכון בתוכנית הקורס מאת המרצה – קילפנו את שכבות הנימוס, וריכזנו עבורכם את התרגום הכֵּן (והכואב) למה שבאמת קורה מאחורי הקלעים של התואר. 🫠📝 ‍ ספרו לנו בתגובות – אילו עוד ביטויים צריכים להיכנס למילון שלנו? 🤔👇💬 ‍ בהצלחה לכולכם! 🍀💯 https://scontent-cdg4-2.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/737730445_1520321596799280_4654051149567540743_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720_tt6&_nc_cat=107&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=L67AImVr4XIQ7kNvwE3XehT&_nc_oc=AdqU5ST7Pn7chKgC88of0sGYrzLe5xHkz0Yc31l5c9B88C6IRaIwoSfP2WoTY63vIqY&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-cdg4-2.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=W_v5D173vvRbGCjResz3oA&_nc_tpa=Q5bMBQEPTOEFMHp0yiPkRVbBUILCdP7lHskWKX3vYui_q9qZf8hVC3juQ62fK7ZfWfLAMAj9Gtaz-oUW&oh=00_AQDG2Xi3Y-0fZMCYB3a1YwjU43Mi3XTlSV9SZ682aAQvPg&oe=6A511E42 (Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook כבר טרחת והבאת פרחים לשבת, כבר טרחת והבאת פרחים לשבת, למה לקלקל הכול בטעות בעברית? ‍ כְּשֶׁ־ ולא שֶׁ־, זה בכלל לא קשה! ‍ בפתיחה של תיאור זמן נכון לומר 'כש' – בלי להשמיט את ה־כ: ❌ הייתי מופתע ששמעתי שגל זכתה ב"אח הגדול". ✅ הייתי מופתע כששמעתי שגל זכתה ב"אח הגדול". הרצף כְּשֶׁ, בדיוק כמו כַּאֲשֶׁר, פותח פסוקית זמן ועונה על השאלה 'מתי?' 👈🏻 חשבתי עליך כשקניתי גויאבה (ולא "שקניתי"). 👈🏻 כשאני נקי אני מותק (ולא "שאני"). ‍‍ ‍‏ לעומת זאת המילית שֶׁ־ עונה על השאלה 'איזה?' או 'מה?' ‏ 👈🏻 הסרט שראינו היה מצוין (עונה על השאלה: איזה סרט?) 👈🏻 הצהרתי שאני לא מנקה יותר חלונות בשבוע של אובך (עונה על השאלה: מה הצהרתי?). ‍ שתפו ותייגו, וביחד לא נֶחֱשֶׁה – כְּשֶׁ ולא שֶׁ! https://scontent-cdg4-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/735476016_1518327110332062_7208890342972319776_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720_tt6&_nc_cat=102&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=-fyeNuMBvmAQ7kNvwGCwcvD&_nc_oc=AdqPPS7O7o5Nj_EuarrH7UEZYFey6DpiPs-3Hol4ko4hAbvZQ4v2897t_vVvhhcPA7g&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-cdg4-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=w1_GGtAZHTVEYx0YZU0s0Q&_nc_tpa=Q5bMBQE3Z3u9zKrIECYOHVdXjF9FOzJPV66RJfqh8mjUiyjhFpGSIIazlKepjBHyZ-W7FLy3uRpXx5A1&oh=00_AQCNOsQh8uYR7fIe-4U08q9_wKQENvKB--mTonnDg62T8w&oe=6A4DC704 (Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook עד ש־GTA 6 יֵצא, ננסה לסמן “וי” על שאר הדברים שאנחנו ממתינים להם ברשימה, ונעזור לכם לעזור לנו: 👇 עד ש־GTA 6 יֵצא, ננסה לסמן “וי” על שאר הדברים שאנחנו ממתינים להם ברשימה, ונעזור לכם לעזור לנו: 👇 ⠀ ⏱️ מתי נכון לומר ‘מעולם לא’ ומתי נכון לומר ‘לעולם לא’? הכלל פשוט: מעולם (‘מאז ומעולם’) – לעבר: “מעולם לא שיחקתי במשחק הזה”, “מעולם לא נתקלתי בשגיאה כזאת”. לעולם (‘לעד, לנצח’) – לעתיד : “לעולם לא אצליח לעבור את השלב הזה”, “לעולם לא נפסיק לתקן שגיאות כתיב”. ⠀ 🏛️למה אין חלופה עברית למילה אקדמיה? ראשית לא לכל מילה לועזית מחפשים חלופה עברית. בדיוק כפי שאין חלופות עבריות (ואף אין מחפשים כאלה) למילים ‘טכנולוגיה’, ‘טלפון’ או ‘טלוויזיה’, וגם למילה ‘אקדמיה’ ולמילים לועזיות אחרות. לשאלת שמו של המוסד העליון העברית יש גם היבט היסטורי, והיא העסיקה לא רק את אנשי ועד הלשון, אלא אף את מנהיגי המדינה בשנותיה הראשונות. בסופו של דבר אושר החוק שקבע כי המוסד יקבע את שמו בעצמו. נשיאי האקדמיה וחבריה לדורותיהם בחרו לכבד את רצונם של מייסדי האקדמיה לשמר את השם המושרש והבין־לאומי (בדיוק כפי ששימרו לפניה את המילה היוונית ‘סנהדרין’). ⠀ אז מעולם לא (עד כה) נכנענו ללחץ למצוא לעצמנו שם עברי, ולעולם לא נתייאש מלוודא שכולכם מקפידים על עברית תקינה. 😉 ⠀ ולגבי GTA 6? נמשיך להמתין. 🤷‍♀️ https://scontent-cdg6-1.xx.fbcdn.net/v/t51.82787-15/735687426_18451215259139401_2787823988923182330_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720_tt6&_nc_cat=105&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=YUGsGg2eyVMQ7kNvwF8CNo4&_nc_oc=AdqdspDW5AwknRDbyhwjfQ2rWQKWw1xvN8y3UKNjMYN2XZK87fFQ-5Ov4sASrkHi6kI&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-cdg6-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=w1_GGtAZHTVEYx0YZU0s0Q&_nc_tpa=Q5bMBQE7J54wVEn7GmXTrMTbHLswgKZxckHz_w_ThNSB3PgUoipnh_LGmOaYBuubTSen2A2Ls0TwX3RT&oh=00_AQBcw7V4jlChCx8IskqnfqsaJmf_rTBOUlRJ9m8xryGIFQ&oe=6A4DD011 (Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook הסלמה מהמילה אסלאם? הסלמה מהמילה אסלאם? 🤯 ⠀ מדי פעם אנחנו נשאלים אם המילה הסלמה קשורה למילה אסלאם. אולי יש החושבים כך בגלל הדמיון בצליל, אבל למען האמת אין קשר בין השתיים. ⠀ המילה הַסְלָמָה נגזרה מן המילה סֻלָּם. כשהמצב מסלים, הוא עולה שלב אחר שלב – כמו טיפוס בסולם. ⠀ את המילה חידש המשורר יונתן רטוש בימי מלחמת וייטנאם, כחלופה עברית למילה הלועזית אסקלציה (escalation), שנגזרת מהמילה סולם (scale). ⠀ ומה ההפך מהסלמה? האקדמיה לא קבעה חלופה למונח הזה. מילים קיימות בעלות משמעות דומה הן שיכוך והרגעה, ובהקשרים מסוימים אפשר להשתמש גם במילה הַשְׁקָטָה או בצירוף ירידת מדרגה. ⠀ בברכת ימים שקטים, האקדמיה ללשון העברית 🧘🏻‍♀️ https://scontent-cdg4-2.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/736540311_1517206277110812_7526232275853960236_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720_tt6&_nc_cat=109&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=W9rO81dDuwcQ7kNvwEIiBe2&_nc_oc=Ado0MuszriNvaj754eQXGcVB0tDH6p7KHrcEhdt41frihCleYoUjxrbZ-iLQaGq_tmw&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-cdg4-2.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=w1_GGtAZHTVEYx0YZU0s0Q&_nc_tpa=Q5bMBQFd_N2mKy5EZWfEaMvJSlhlMmRB6dKCq7FFVX9xj7sLin749Gevlo3vqVGiov70xYpFptGoXO3I&oh=00_AQAIkkJq5XbhkUTTLc6CJwr6RKB7GV6b27S9ZGwDPqkZ5A&oe=6A4DC20B (Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook דברים שלא ידעתם שקיימות להם מילים בעברית – הגרסה הלבנה 🤍 דברים שלא ידעתם שקיימות להם מילים בעברית – הגרסה הלבנה 🤍 @stavneu (Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook מתקשים להבדיל בין דיאן שוורץ לעדן גולן על הרחבה ב״רוקדימים״? מתקשים להבדיל בין דיאן שוורץ לעדן גולן על הרחבה ב״רוקדימים״? ‍ תתנחמו בזה שיש צמד שמשגע את דוברי העברית כבר למעלה מאלף שנה: צירי וסגול. 🪩 אז מה באמת ההבדל ביניהם? ‍ בלשונם של רוב דוברי העברית היום אי אפשר להבחין ביניהם בשמיעה. אנחנו הוגים את שניהם בדיוק אותו הדבר (כתנועת e). אבל בעבר הניקוד הטברני כלל שבע תנועות – ובהן צירי וסגול נשמעו אחרת לגמרי! ‍ אם הם נשמעים אותו הדבר, איך יודעים מתי לנקד כך ומתי כך? ‍ כאן נכנסים לתמונה חוקי הדקדוק: ‍ 🔹 צֵירֵי (םֵ) נחשב לתנועה גדולה, ולכן יופיע לרוב בהברות פתוחות, או סגורות ומוטעמות (כמו במילים כֵּן או מַחְשֵׁב). ‍ 🔹 סֶגּוֹל (םֶ) נחשב לתנועה קטנה, ולכן נראה אותו לרוב בהברות סגורות ולא מוטעמות (כמו מֶרְכָּז או אֹהֶל), או במילים מלעיליות (כמו יֶלֶד או פֶּרַח). ‍ השמות שלהם, אגב, מספרים את ההיסטוריה: "צירי" מלשון סדק או חריץ בארמית, לפי מצב הפה בהגייה הקדומה, ו"סגול" נקרא כך כי צורתו מזכירה אשכול ענבים ("סגולא" בארמית). ‍ בהגייה האשכנזית המסורתית נוצר הבדל בין הגיית הצירי ובין הגיית הסגול: צירי נהגה ey, וסגול e. כיום הבחנה זו עודנה נשמעת בפי דוברים מעטים, ואולם במילים רבות שיש בהן צירי מלא נפוצה ההגייה ey, כגון אֵימה, בֵּיצה, זֵיתים, ובעיקר בסופי מילים, כגון לפנֵי, אַחֲרֵי, ובנסמך הרבים כגון אבנֵי־, מוֹרֵי־. ‍ איזה צמד קשה לכם יותר לזהות? ספרו לנו בתגובות 👇💬 https://scontent-cdg6-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/735018723_1516187450546028_2708946008034172911_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720_tt6&_nc_cat=105&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=MCvFprXHWycQ7kNvwF2M0Jx&_nc_oc=Adpb8fdNUX_klo8nibNYqbSwLuSq8105y3htCINBLfoHDxGR8XuxVODNocmM7hZ7e1s&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-cdg6-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=W9W8mB9iBwvprrt4QcimZA&_nc_tpa=Q5bMBQFUdqBD-VgSn_R0NnaGi-XzhLpXdLsaBgNPUBGZ6zdzCr3R8-R0rQpNEETglS6mNljosKDUHrjW&oh=00_AQD8znbaSNukwOhJDNVZ_azaHCwuQDEsNu1Mst2Ajcd5OA&oe=6A4BD09E (Feed generated with FetchRSS)