האקדמיה ללשון העברית

האקדמיה ללשון העברית on Facebook איך אומרים בורקס ברבים? איך אומרים בורקס ברבים? תזכורת: בורקס זו כבר צורת הרבים. 😲 ⠀ 🥟 המילה בורקס הגיעה אלינו מטורקית דרך הלדינו. ⠀ 🥟 בשפת המקור צורת היחיד היא בּוּרֵקָה וצורת הרבים היא בורקס. אלא שבעברית הסיומת ־ס אינה נתפסת כסיומת ריבוי, ולכן רבים משתמשים במילה בורקס כצורת יחיד ויוצרים לה צורת רבים עברית: בורקסים. האקדמיה איננה מתערבת בזה. ⠀ 🥟המילונאי ראובן אלקלעי הציע לבורקס חלופה עברית – קיפולית – אבל החידוש לא נקלט, והבורקס נשאר בורקס. ⠀ ⠀ ועכשיו לשאלה החשובה באמת: תנו לנו את דירוג הבורקס שלכם. איזה מילוי הכי טעים? 😋 https://scontent-cdg4-2.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/723853202_1500519098779530_4409629272074457418_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720_tt6&_nc_cat=109&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=MFvdbHPks4oQ7kNvwELOZe7&_nc_oc=AdrnmjbHeF3hcca99XTBn5HaVYzShS9RxBlUjOyalth9LEZLuaKbGXcWSdon5cgVOd0&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-cdg4-2.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=WJ9TOR_edHDB2NVD8hpchQ&_nc_tpa=Q5bMBQE-Xus_oNufNx-CaBxKLhynwSQV0smeq5TIRn7OLWG9FeEu71mbjpbvGiD10GmzRFr0o0gCB-BN&oh=00_Af-cVVhJZuGtIr9MKlvJWXxIr76iT_eL3zDEk6cJdUQ_-g&oe=6A35A317 (Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook אדריכל וארכיטקט – שתי המילים זרות אך משמשות בעברית לבעל המקצוע העוסק בתכנון מבנים וערים, אבל האם יש מילה מועדפת? אדריכל וארכיטקט – שתי המילים זרות אך משמשות בעברית לבעל המקצוע העוסק בתכנון מבנים וערים, אבל האם יש מילה מועדפת? ⠀ 👈 אדריכל – מקור המילה בצירוף מן האכדית (לשונם של האשורים והבבלים): arad ekalli, מילולית: 'עבד ההיכל'. במקורו הוא ציין מעמד משפטי של עובד פשוט בארמון, ובהמשך השתנתה משמעותו ל'בנאי מומחה' או 'רב־בנאי'. בהוראה זו נשאל הצירוף (במילה אחת) לארמית – ארדיכל(א). מן הארמית הגיעה המילה ללשון חכמים והיא משמשת בעברית עד ימינו. ⠀ 👈ארכיטקט – מקור המילה ביוונית: ἀρχιτέκτων (בתעתיק: arkhitekton), מילולית: 'ראש הבנאים', והיא נזכרת מעט בלשון חכמים. עם זאת בעברית החדשה המילה ארכיטקט שאולה ישירות מלשונות אירופה המודרניות. ⠀ אף ששתי המילים ממקור זר, ל'אדריכל' (ו'אדריכלוּת') יש יתרון בולט על פני 'ארכיטקט' (ו'ארכיטקטורה'): ההגייה במלרע – מה שמשווה להן צליל עברי. ⠀ זו הסיבה למשל שצורת הנקבה "אדריכלית" רגילה יותר מ"ארכיטקטית", וצירופים כגון "אדריכלות נוף" רגילים יותר מ"ארכיטקטורת נוף". ⠀ ⠀ אדריכלית או ארכיטקטית – מה לדעתכם משקף יותר את היחס למקצוע😉👇 https://scontent-cdg4-2.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/724020148_1499876042177169_2953665547034510471_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720_tt6&_nc_cat=101&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=fPlti5EVziAQ7kNvwGhIWvt&_nc_oc=AdpZRWxIIY3UwZFmgnYDMi1lK6u3ob9OQQgjCNM26jyl1N4vZiOpoMlh-A0CFXBRmF0&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-cdg4-2.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=WJ9TOR_edHDB2NVD8hpchQ&_nc_tpa=Q5bMBQF9d2FuK65Oy2Zvt3yeCgd95gfOa6UxEemCqumBMRLFNjJrUOg9H2-uHTq71GmwLc-JM-Xyd358&oh=00_Af9cYfVSEx3-OW23EYze02OCSaFPzOBEMGNhhqmXuLeZmw&oe=6A3591A0 (Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook מִזְרָן או מזרון? מִזְרָן או מזרון? אין גם וגם, רק מִזְרָן! 😲 ⠀ אנחנו נשאלים על כך הרבה, ולרוב סביב שידורה של פרסומת מסוימת של חברה מסוימת לייצור מזרָנים... ולכן אחת לתקופה אנחנו מפרסמים את ההבהרה: מזרן ולא "מזרון". ‍‍⠀ זכרו גם כי על מזרן יְשֵׁנִים (ולא "יוֹשְׁנִים"). ‍‍⠀ בואו נראה אם נצליח פעם אחת להעלות את הנושא הזה בלי רצף של תגובות צפויות במיוחד... 😊 https://scontent-cdg4-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/721290182_1499626988868741_4774577203981037170_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720_tt6&_nc_cat=104&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=rvlxg7uFQZ8Q7kNvwGYdyOA&_nc_oc=Adrsz-9Nwc8iYuIdm4EOBmG__LtdZ-mi-DbtOW5j9TJSuflA4ZFB_YCrdeP_btYkgrQ&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-cdg4-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=WJ9TOR_edHDB2NVD8hpchQ&_nc_tpa=Q5bMBQEv5rSQ9pShDo_GQwXKgYW-0y7MFGCvIh0ei1idlcXdDWMR_U9gUt5ZYTkmZQg0QAaCGZWzKGHa&oh=00_Af_TlI3J9dK7pzHKEepevT0j8MPN2J7f9mK7NQlCgvCsSQ&oe=6A35904E (Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook ‌‌‏⠀ ‌‌‏⠀ בשעה זו מתקיים מצעד הגאווה בתל אביב וזו הזדמנות מצוינת להזכיר: גַּאֲוָה כמו אַהֲבָה! ❤️🧡💛💚💜💙 ‏⠀ 🏳‍🌈 גַּאֲוָה ולא "גְּאָוָה"! ההגייה הנכונה של המילה היא גַּאֲוָה בשלוש תנועות a – כהגיית המילה אַהֲבָה. ‏⠀ 🏳‍🌈 נשאלנו לא פעם: האם נכון לומר אשתה או בעלו? בהחלט כן! מצד הדקדוק – אם אִשְׁתּוֹ נוטה מאִשָּׁה ובַעֲלָהּ נוטה מבַּעַל – אין מניעה להטות מהן גם את אִשְׁתָּהּ ובַעֲלוֹ. ‏⠀ חג גאווה שמח! 🌈🌈 https://scontent-cdg4-2.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/723331411_1497766872388086_3852695486433424050_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720_tt6&_nc_cat=1&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=BkweIgWeqmUQ7kNvwEKCDZv&_nc_oc=AdrBcZBtNrskJp0FV1e3rzLOAeu1tDceG1vcwS9oLBsPPyDY6t245OS6P0dpFROpDeg&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-cdg4-2.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=rHbrbbwLQS3x_eXdzz9wcw&_nc_tpa=Q5bMBQGqIFHGNnDP8h3_9JMvPDYnBR2E9dqy8w0FJdP7_qUERFDyNcsdGsECV603qqR4KOGODYDCOBCK&oh=00_Af8KHbgJetMCKvPDPm5qdrMMZOjttVJ3We3zDwwOYZd0jg&oe=6A32090E (Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook חידה היסטורית: איזו שנה היא שנת תרפפ"ו? חידה היסטורית: איזו שנה היא שנת תרפפ"ו? (קלקלן [ספוילר]: התשובה אינה מספר). 📜 ⠀ בגימטרייה תרפפ"ו שווה לתשס"ו (השנה העברית ב־2005–2006), אבל האמת היא ששנת תרפפ"ו מעולם לא הייתה... ⠀ את מקור הביטוי אין לחפש בגימטרייה אלא בלדינו – הספרדית־היהודית. חוקרת הלשון העברית והספרדית היהודית, פרופ' אורה (רודריג) שורצולד הסבירה שמקור הביטוי בפתגם "דֵיל טְיֵימפּו דֵי מִי טָארָאפָּאפּוּ" – כלומר "בזמנו של סבי השלישי (סב־סבי)". 👴🏼 ⠀ דוברי העברית שלא ידעו לדינו קישרו בין המילה "טראפאפו" לצליל השנים העבריות (המיוצגות באותיות עבריות), שאף אותן אין הם מצליחים תמיד לפענח, וכך נוצר הביטוי המוכר "שנת תרפפ"ו", המציין "בזמן ההוא" או "בעבר הרחוק". למשל: "השיר שאתה שומע הוא משנת תרפפ"ו", או: "הבית הזה נמצא כאן כבר משנת תרפפ"ו". ⠀ תייגו אנשים שאומרים "משנת תרפפ"ו" בכל הזדמנות, אבל לא ידעו מה המקור. 👇 https://scontent-cdg4-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/723562190_1497140979117342_4972447101252367235_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720_tt6&_nc_cat=110&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=QC3PKDD5MXUQ7kNvwG9aR7k&_nc_oc=Adq5qNpLhd4HmVyRJK4Q0gGoSZzveEwxTriBEE-OOjK6cqKcn_jlzmt7hZpZEuTwBDo&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-cdg4-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=1rdbqbo9ChWzj7tKD82IKA&_nc_tpa=Q5bMBQGcgfoEuHmqIybaViXhzv0cu9M0o3iGxpiX-4c3HO6at3qYFy97zXWlBUvRrBlbmDWK0pXB3cnZ&oh=00_Af92EG-kj15XcRj_KALE3AT6bCCQKSSyqGXT8YnUc36kHQ&oe=6A30A397 (Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook מה הקשר בין דוכן בקניון, תימרות עשן ומתתיהו החשמונאי? מה הקשר בין דוכן בקניון, תימרות עשן ומתתיהו החשמונאי? 🤔 ⠀ שלט שנתלה על דוכן בקניון במודיעין נותן לנו תירוץ מצוין לעשות סדר בשם העיר – ובמילה עצמה... ⠀ ✉️ למה קוראים לעיר מודיעין? החוקר זאב וילנאי מסביר כי ראשיתו של היישוב הייתה ככל הנראה בראש הר שנקרא המודיעים, כי ממנו היו מודיעים – במשואות אש או בתימרות עשן – הודעות ליישובי הסביבה. ⠀ 📍 מודיעים או מודיעית? עירם של החשמונאים מוכרת כיום בשם מודיעין, אך בספרות חז"ל מוצאים שלל צורות אחרות לשם המקום ההיסטורי: מודיעים, מודעים, מודיעות, מודיעית ואפילו מודעית. ⠀ 📍 איך רבים הפכו ליחיד? בתחילה שימשו הצורות "מודיעים" ו"מודיעין" זו לצד זו. עם הזמן גברה הצורה בסיומת נו"ן, והחלו להשתמש בה גם כיחיד (למשל: "מודיעין אזרחי" או ה"מודיעין" שבקניון). נראה שהנו"ן הארמית היא שהכשירה את הקרקע לשימוש במילה כצורת יחיד – בדיוק כפי שקרה למילה תבלין (שהיא ביסודה צורת הרבים של תֶּבֶל). ⠀ 🕵️‍♂️ וחיל המודיעין? מלבד מרכז למסירת מידע (Information), המילה מודיעין משמשת כמובן גם לציון איסוף מידע חשאי (Intelligence). במשמעות זו של בילוש וריגול חודשה לצידה המילה ביון (מן המילה בינה). ⠀ תייגו מודיעים ומודיעות.👇 https://scontent-cdg4-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/722384647_1496700782494695_570615133934439201_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720_tt6&_nc_cat=110&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=j9pghGquvmMQ7kNvwHe-INU&_nc_oc=AdpygTYKw1bMEs0ct-DuGCB8SCo-FFiQs5idLQVI_-vYXQDhjOUY4iAdP01g9hN7JeA&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-cdg4-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=1rdbqbo9ChWzj7tKD82IKA&_nc_tpa=Q5bMBQFLcczQH1OFHngNEL-_2LrtlnkpYsVi0QqAm6eekDy86JbSgBkNO-2gRrOXX4-x8mp15JZtBSlK&oh=00_Af9rvqZNxSUl3YyWeXEpfRP2CmZPiB9h8OuY1OuLVSrmlg&oe=6A30C34A (Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook ‌‌‏⠀ ‌‌‏⠀ למה לא היה כיף לשחק עם אליעזר בן־יהודה שבץ נא? כי הוא המציא מילים! 😵‍💫 (Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook תנו את היחס הראוי למילות היחס! תנו את היחס הראוי למילות היחס! 😍💪 ‍‍ ‍‍ לטובת המתבלבלים, אנו משתפים שוב טבלה של שגיאות נפוצות בהגיית צורות נוטות של מילות היחס ובצידן תיקוניהן – בתוספת הסבר דקדוקי קצרצר: ‍‍ ‍‍ 1️⃣ אֶתְכֶם, אֶתְכֶן (ולא אותכם, אותכן) – נטיות אלו של ציין המושא 'את' שונות מן הנטיות האחרות שבהן יש חולם (אוֹתִי, אוֹתְךָ), כנראה משום שהן בעלות מבנה הברתי שונה (ההברה הראשונה סגורה). ‍‍ ‍‍ 2️⃣ אֲלֵיכֶם, אֲלֵיהֶם (ולא אֵליכם, אֵליהם) – בגלל המרחק מן ההברה המוטעמת הצירי באל"ף הופך לחטף פתח. ‍‍ ‍‍ ‍‍ 3️⃣ אֶצְלָם, בִּשְׁבִילָם (ולא אצלהם, בשבילהם) – מילות יחס אלו נוטות על דרך היחיד, כמו סִפְרָם (הספר שלהם) ולא כמו סִפְרֵיהֶם (הספרים שלהם). ‍‍ ‍‍ ‍‍ 4️⃣ אוֹתָךְ, אִתָּךְ (בלי ניקוד: איתך) (ולא אותֵך, איתֵך) – כמו לָךְ, בָּךְ. השיבוש נובע מהיקש לנטיות אחרות דוגמת בגללֵך, לידֵך. ‍‍ ‍‍ 5️⃣ אֶצְלְכֶם, אֶצְלְכֶן (ולא אצלָכם, אצלָכן) – כמו בגללְכם, לידְכם. ‍‍ ‍‍ 6️⃣ כְּמוֹכֶם, כְּמוֹהֶן (ולא כָּמוכם, כָּמוהן) – לפי כללי הדקדוק המילים מוטעמות בהברה האחרונה (־כֶם, ־ֶהם), ולכן תנועת ההברה הראשונה מתקצרת לשווא. ‍‍ ‍‍ 7️⃣ מִכֶּם, מִכֶּן (ולא ממכם, ממכן) – הצורות המשמשות מני המקרא ועד ימינו הן מִכֶּם, מִכֶּן (=מן+כם, =מן+כן בהידמות הנו"ן לכ"ף). ‍‍ ‍‍ 8️⃣ מִמֶּנּוּ, אֵינֶנּוּ, עוֹדֶנּוּ (ולא ממנוֹ, איננוֹ, עודנוֹ) – מקור השורוק בכינוי הארוך ־הוּ. ‍‍ ‍‍ 9️⃣ עִמָּכֶם (ולא עמְכם) – כך תמיד במקרא, למשל "לֹא יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם" (בראשית מב, לח), וככל הנראה זה שימור של תנועה היסטורית קדומה.‍‍ ‍‍ ‍‍ ‍‍ שתפו ותייגו את כל המתבלבלים שלא נותנים את היחס הראוי למילות היחס. 🥰 https://scontent-cdg4-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/720495479_1495765405921566_2124141078884103574_n.jpg?stp=cp1_dst-jpg_p720x720_tt6&_nc_cat=108&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=0Kdq_aX68dgQ7kNvwFcsl8I&_nc_oc=AdrnzgnHKKFkhWU9BMGPsNmFGsFipMjagxYo-NlgAMRABMFPe2yT2ncff8NlUdxtsyo&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-cdg4-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=1rdbqbo9ChWzj7tKD82IKA&_nc_tpa=Q5bMBQGh5NxSflZyJQA9OCRGecl6Tj11vepGxt1dx1mND0_CSOS-FZjuag4kZuUghGbcEO1wQoVJt9n1&oh=00_Af9Hl4M0192w8d2JiX8TEGdz5l3_5ApM5K-_tv5gn7ID9w&oe=6A30CAFD (Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook אדם נבון הוא לא פתי אדם נבון הוא לא פתי. דֹּב נבון הוא לא פתי בר. הֱיוּ דֹּב נָבוֹן. ‍‍ 👈 פֶּתִי – אדם תמים שאפשר לפתותו ולרמותו על נקלה: "פֶּתִי יַאֲמִין לְכׇל דָּבָר" (משלי יד, טו). את המילה פֶּתִי ואת הפועל פִּתָּה הציעו החוקרים לקשור למילה הערבית فَتًى (פַתַא) שפירושה 'נער', 'צעיר'. ואומנם צעירים הם חסרי ניסיון חיים. ‍‍ צורת הרבים של פֶּתִי היא פְּתָאִים וגם פְּתָיִים (בדומה לצורת הרבים של צְבִי: צְבָאִים וגם צְבָיִים). ‍‍ 👈 פֵּתִי בֵּר – סוג של ביסקוויט (ואם נתעקש על עברית תקנית: מַרְקוֹעַ). מקור הצירוף בצרפתית – Petit Beurre (חמאה קטנה). ‍‍ ‍‍ שתפו חברים פתאים וחברים מרקועים ואל תגידו להם מי הוא מי. 😊 ‍‍ ‍‍ ‍‍ (מזכה לתמונה: Kobi Reuveni) https://scontent-cdg6-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/719852791_1494999429331497_7042555661659344877_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720_tt6&_nc_cat=106&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=Y1IwEBxZYagQ7kNvwEMf5x0&_nc_oc=AdqU7KdnNoymc8X-LkEq2jGw267ALMDzc9Hl48nBwk8IByYHfkx3K1w-qadSqW0syIo&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-cdg6-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=1rdbqbo9ChWzj7tKD82IKA&_nc_tpa=Q5bMBQEO5bSquuOgAn_k47Hh8ZpaDosqHNJ3sf1yevg1dlH87OutYxy-HVM9UEre2BWu8t7ZrkxVhd-X&oh=00_Af8NwLgivThZBZ1fg3oV_dCegdZrqZPf41hhdhDPd2Qzug&oe=6A30A4EC (Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook "האהבה שלי למוזיקה התחילה מאז שהאוזן שלי התחילה לקלוט צלילים ראשונים "האהבה שלי למוזיקה התחילה מאז שהאוזן שלי התחילה לקלוט צלילים ראשונים... אני לא מכניס סלנג במילים של השירים שלי, אני בוחן שיר לפי הטקסט שמאוד מאוד חשוב לי שלא יהיה נמוך, אני מתעקש על זה". ⠀ "אני מאוד אוהב את השפה העברית – אני גדלתי בבית עם אבא סופר סת"ם, חזן, אני למדתי בחדר והדברים האלו מושרשים אצלי בילדות.... יש המון זמרים שלא שרים עם חי"ת ועי"ן – השפה שלנו יפהפייה וצריך לשמור אותה ולשמר אותה". ⠀ (הזמר ישי לוי, מתוך ריאיון על שירה ועל השפה העברית לאתר מטח לפני עשור) ⠀ ---- ⠀ הזמר ישי לוי הלך הבוקר לעולמו, והוא בן 63. ⠀ ישי לוי היה מהאומנים הוותיקים והמשפיעים במוזיקה בישראל. קול ייחודי, ברור ומרגש שהותיר אחריו שורה של להיטים גדולים ובהם "צליל ענבלים", "רעיה", "רקדי", "את", "האחת שלי" ו"ריקוד רומנטי". ⠀ הוא תיאר כיצד הייתה השירה נובעת ממנו בטבעיות וללא תכנון מוקדם: "אני לא חושב, אני פשוט פותח את הפה ושר. אלוהים נתן לי מתנה, גרון, ואני משתמש בו". ⠀ ישי לוי רחש כבוד גדול לשפה העברית בבחירת הטקסטים ובהגייה המופתית. ⠀ יהי זכרו ברוך. https://scontent-cdg4-2.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/718380864_1492773846220722_4751023210405482662_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720_tt6&_nc_cat=1&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=PTkMigZy4IUQ7kNvwFPQtlg&_nc_oc=AdrbxsR7ESy9xi5Q-8iLqIYN48jRKawvLdPV8qCQ1ycsHtfjtG-twqWMSaVXYQZ7_Bg&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-cdg4-2.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=u8qlPfwHykmIJKi6XLkHvg&_nc_tpa=Q5bMBQHvzMYD2byc3U0lhoy7zR1yZ3tzN-qukUxG9ctHnk9ZxTWmn-NGBuZqzdn3LU5LYMJ_mjSK_j5g&oh=00_Af8LJQXTuAXgfaecwuLfoVewrKf6JSDd8Py8ZikPOrhnGA&oe=6A2B4988 (Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook ‌‌‏⠀ ‌‌‏⠀ שאלה ששאל אותנו ילד מתוק בן 5: למה רק לחלק מהאותיות בעברית יש אותיות סופיות? 🤔 ⠀ כידוע בעברית יש חמש אותיות סופיות – ם, ן, ץ, ף, ך (ראשי תיבות מנצפ"ך). ⠀ ✍️ למרבה הפלא דווקא האות הסופית מייצגת את הצורה הקדומה יותר! בעבר הרחוק האותיות כ, נ, פ, צ נכתבו רק בצורה הישרה והארוכה שלהן — ך, ן, ף, ץ.חז"ל אף קראו להן אותיות 'פשוטות' (כלומר 'פתוחות', כמו "לפשוט יד"), ואילו הצורות האחרות נקראו 'כפופות'. ⠀ ✍️ איך נולדו הצורות ה"רגילות" (הכפופות)? עם הזמן החלו הסופרים לכתוב את האותיות בצורתן הכפופה באמצע המילה, בשל הנטייה למשוך את הקולמוס שמאלה, בכיוון הכתיבה – וכך נוצרו הצורות כ, נ, פ, צ. ⠀ ✍️ ומה לגבי מ"ם סופית? כאן מדובר במקרה מעט שונה. בעיקרה לא הייתה המ"ם הסגורה צורה סופית דווקא, אלא צורה שהתפתחה מתוך המ"ם הרגילה ושימשה לצידה. בהמשך התייחדה לסוף המילה בלבד. ⠀ הסוף.😌 https://scontent-cdg4-2.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/713824557_1490062496491857_7733417344107770733_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720_tt6&_nc_cat=1&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=q3MianiqZUMQ7kNvwG56HCl&_nc_oc=AdpmsGCHVIWU_beTo1yjgvBnXhUc3erW41ZENv7X_i_uqXFf_L-4H7rdWJR_wzgd_eA&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-cdg4-2.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=QozzswA-3K4azFw_Y3eJSA&_nc_tpa=Q5bMBQFvshe97eCKpvuEkN2G0Tx7dtTMZHmw4jej06xuDTvi3mP127XxWB0PZVXZ92g2MWVHMZbOLcKy&oh=00_Af8kde9ffIBwESnfgFblzVWAGbAOyJynCdCldsY7kYg0lg&oe=6A28854B (Feed generated with FetchRSS)