עוז סימינובסקי בטלגרם

נתניהו חושש מהפסד בבחירות ואמר למקורביו: "ברחו לנו 10 מנדטים"; רה"מ ינסה להיאבק בווינטר, ולסייע לסמוטריץ' לחזור מעל לאחוז החסימה | פרסום של @glick_sh עם @mayarachlin כאן חדשות

הליכוד אומר שזה פייק ניוז אבל לפי הדיווחים של כל העיתונאים שראיתי נראה לי, נתניהו לא מאמין לפילבר

מתקן: 13 הרשעות לפי ג׳וש בריינר מהארץ ועוד 79 הרשעות תעבורה זה פרופיל יותר מקלאסי של אדם שמבצע פשע חמור וכל המדינה כזה ״איך הוא בכלל מסתובב חופשי״?

אני מצטרף לכל ביקורת על בן גביר. אבל מי שחושב שהבעיה היא רק אצל בן גביר - לא יודע על מה הוא מדבר. איך אדם עם 38 הרשעות ממשיך מקבל עונשים רכים וקלילים שוב ושוב, עד שהוא נתפס בחשד להוצאה להורג מטווח אפס? יש בעיה קשות במערכת הענישה במדינת ישראל.

מצד שני לבן גביר יש 8 הרשעות משל עצמו אז זה כן קשור אליו איכשהו

טלטלה בימין: הליכוד מדמם לוינטר שפורץ עם נתון כמעט דו ספרתי // צוריאל שרון, מנכ"ל דיירקט פולס: 24 שעות בלבד מההשקה אמש של מפלגת 'עמך ישראל' בראשות עופר וינטר, ונדמה שמערכת הבחירות של 2026 נפתחת רשמית, לפחות בכל הנוגע לגוש הימין - עם הישג משמעותי של לא פחות מ-8 מנדטים בסקר הנוכחי כאשר היד עודנה נטויה. נדגיש: על פי הסקר שלנו הערב, זה איננו פיק של אירוע ההשקה, אלא הערכה שמרנית מאוד. הדרמה המשמעותית אינה שתיית המנדטים מהציונות הדתית, כפי שנטען בימים האחרונים, אלא דווקא ממקום אחר: ע"פ סקר דיירקט פולס וינטר שואב את מרבית קולותיו דווקא מהליכוד, כאשר הציונות הדתית אמנם נחלשת אבל עדיין עוברת את אחוז החסימה. את הקולות לוינטר תורמות כל מפלגות הקואליציה הקיימת: הליכוד, עוצמה יהודית, ש״ס והציונות הדתית כאמור. בנוסף, וינטר מרסק באופן מוחלט את אופציית הגוש השלישי, שממילא הלכה ודעכה בשבועות האחרונים. כל המפלגות שמנסות למקם את עצמן בין שני המחנות הגדולים מקבלות פחות מאחוז, ונכון לעכשיו נראה שהסיכוי לייצר אלטרנטיבה שלישית קלוש מאוד, גם אם כל המפלגות הללו יתאחדו יחד. יש לסייג, וינטר רק בשלב הפריצה, ועוד מוקדם לדעת אם שמונת המנדטים שלו יהפכו למגמה יציבה, ימשיכו לעלות או דווקא ירדו בהמשך, אבל מגמת הפתיחה שאנחנו רואים הערב משמעותית מאוד, והיא גם מלמדת על הקולות הפריכים בימין, בדגש על הליכוד, וברצונם לחפש אלטרנטיבת ימין אחרת. וינטר אמנם מעלה את גוש הימין במנדט אחד, ל-59 מנדטים, אבל הוא מציב במקום מסוכן מאוד את סמוטריץ', שאחרי תקופה ארוכה של יציבות, מתנדנד בסקר הנוכחי סביב אחוז החסימה. נשארו כעשרה ימים בלבד לסגירת הרשימות, נצח במונחים פוליטיים ובכלל בסדר היום התזזיתי בישראל. זה הזמן של נתניהו לגבש פתרונות בזמן שנותר. הדילמה שניצבת מול נתניהו קשה: טובת הגוש מול טובת הליכוד. וינטר אמנם לא מגדיל משמעותית את הגוש, אבל מציב אופציית הצבעה חדשה שעד כה לא הייתה בפני מתלבטי הימין. נתניהו יצטרך למצוא דרך מקורית לסדר את הגוש ולהניח את דעתם של כל שותפיו, לפני שהקולות האלו יהפכו ממנדטים פוטנציאליים למנדטים אבודים.

סקר יוצא דופן וניתוח מציג את האירוע באופן כללי כרע מאוד לנתניהו. מרוויח מנדט אחד בתרחיש הדימיוני כמעט שכל הוינטר בקואליציית נתניהו הצרה וכולם עוברים. סמוטריץ על סף אחוז החסימה והליכוד מאבד את רוב ההון של וינטר

בגלל הבדלי הסקרים הגדולים, אנחנו לא יודעים מי יהיה כפסע מה61 אחרי הבחירות. אבל איזה מהגושים שזה יהיה, מפלגת לשון המאזניים התיאורטית תוכל לתת לו את ה61 או לקחת לעוד בחירות. זו העמדה

כי יש מפלגות ערביות שמחוץ למשחק

אני רואה בתגובות שלא כולם על זה שאין מציאות של מפלגת לשון מאזניים שיכולה לתת את ה61 לכל אחד

ההתקפות של נתניהו ואנשיו על וינטר טובות לעם ישראל הן מכריחות אותו להיות מבודל מהגוש. הן מייצרות גוש שלישי בעל כרחו(?) של וינטר ואז, כשיש כזה, כל הגורמים צריך לשכנע את הבוחר שהגוש השלישי מיותר. כלומר סמוטריץ והליכוד צריכים לשכנע שהם ציונים מספיק. החרדים צריכים לשכנע שיש להם חברים גם בשמאל. אייזנקוט צריך לשכנע שהוא ימני מספיק קרב על המתנדנדים. זה גורם שמחדיר שפיות בכל הקמפיין

אבל לגבי הרשימה עצמה - אני אומר לכם. זו לא רשימה שמעוניינת באותה קואליציה כמו הקודמת רק עם וינטר במקום סמוטריץ. זו לא רשימה שתשרוד את ההסכמים הקואליציוניים עם החרדים (אלא אם כן החרדים יתנו טוויסט ענק של התפשרות שבחיים לא הייתי בונה עליו)

לו אני גןש נתניהו, מרגע סגירת הרשימות אני מחבק את וינטר. שולח את העמית סגלים שלי להסביר שהוא חתום עם ביבי. כך כל מהלך אחר אחרי הבחירות ייתפס כמעשה בנט

סוף

איך מצליחים לשמור על הסטריליות? להשאר מאה אחוז מנותק מהאופוזיציה, מהסוציולוגיה שלה, מסולם הערכים הלא פופולארי שלה ומהתקיעות שלה בעולם שאין בו בשורה בטחונית חדשה? וכל זה בלי להשביע אמונים לנתניהו ולהיבלע בקואליציית האחראים? וינטר, לפי מה שנראה עד כה, הכין את התכנית שמכוונת כולה לאתגר הזה. קודם כל, הוא סמל של אופוזיציית ימין. הממסד הצבאי! אולי האופוזיציה הימנית החביבה ביותר על הקואליציה שלנו. וינטר מעביר מסרים על טהרת הימין, כמעט אך ורק בכלים שלו. לא מתראיין, לא עושה פודקאסטים. מייצר תוכן שתפור לעמדה הזאת. בקושי מעביר ביקורת על הממשלה. פשוט תכני ימין במבחן הפצ״רית, המבחן הקבוע של תקשורת הממשלה לזיהוי ימין אמיתי - הוא עמד. דיבר עליה בלי סוף. בין הסוכנים הרבים שניסו לתת אלטרנטיבה התקפית לממשלה, רבים ״נכשלו״ במבחן הניתוק המוחלט מהאופוזיציה הישנה. וינטר לקח לו את אלה שלא נפלו שם. שאין לפחות על פני השטח כתם של סמי קפלניזם, בנטיזם אם סמולניזם בהתנהלותם. יוסף חדאד הוא הדוגמה המושלמת. אנחנו יודעים שהוא נפגע לפעמים מגזענות. אנחנו יודעים שחשוב לו שנבין בהסברה, נקודה שממשלתנו איומה בה במיוחד. אבל אופוזיציה? זה לא קיבלנו ממנו במילה. רק ימין. כעת וינטר יעמוד במלוא הסופה שתנסה להצמיד אותו לאופוזיציה. כל השאלות הקשות יישאלו. עם מי יישב? לא ישלים 61 לנתניהו? גם אם זה אומר עוד בחירות? ישלים ממשלה בלי בן גביר? יגרום לסמוטריץ ליפול? כל השאלות יכוונו אל אחד משני הכיוונים המוחלטים: שבועת אמונים לנתניהו או הזדהות עם האופוזיציה. בתוך זה יצטרך וינטר לנווט. אני אישית השתכנעתי לפני שהכריז על הרשימה, שהוא בסך הכל אחד שחולם להביא את הימין על מלא הנורא ספציפי שלו, כמו פייגלין. הרשימה מספרת סיפור אחר לגמרי. ואני מדגיש שאני עדיין לא יודע לאן פניו. אבל לפי הרשימה שאסף - זה החשבון, וזה האתגר

זה מה ששאב במידה רבה את הקולות האלטרנטיביים בממשלה למאבק לגיוס חרדים. וזו הסיבה שהשמאל האמיתי לא התלהב בכלל מהמאבק הזה. זה מאבק שטוען, בעצם, בשכל או רק באינטואיציה, שמבנה ה״ימין על מלא״ הנוכחי הוא חלש. הפרוטקציות, השחיתות והראיה פרובינציאלית הצרה שלו מהווים מחסום בפני חוסן וניצחון של המדינה, לא מקדם. במיוחד, כאשר החלקים פורעי החוק, הקונספירטיביים והמשתמטים בקואליציה הזאת במגמת עליה, והימין בעל האוריינטציה הממסדית נמצא בו במגמת ירידה שלא לומר צלילה. יפה. אבל מאבק לגיוס חרדים זה לא מספיק. וכמובן, ככל שבאופוזיציה קולטים שהסדק הזה מתקיים במחנה השני, מתחילים לצהול סביב החבורה החדשה המתגבשת (ימין ממלכתי?) ולנכס אותה. נוצר ערבוב בין השניים שמשרת להפליא את האופוזיציה הישנה ופוגע בחדשה. את זה קולטת הקואליציה ומצביעה בכל כוחה על הקשר, בין הכוחות הוריים המאתגרים את האחראים לטבח לבין האופוזיציה שאיכזבה לאחריו. ההצבעה על הקשר הזה, היתה נכונה. וזה היה הנשק הכי מוצלח נגד האופוזיציה החדשה. זה הרקע בו עומד וינטר

למי שלא אוחז את הקונפליקט הגדול היה שבעה באוקטובר. תחת ממשלת הימין על מלא. היינו מצפים שכמו אוסלו וההתנתקות, גם פה הנהגה מדינית עם אופי מאוד ברור שגררה אחריה אסונות איומים, תוכתם ותוחלף לאיזה עידן אלא שכמה דברים קרו. בקואליציה לא היה מי שיפרק. לאיש לא השתלם. באופוזיציה מימין לא היה איש. משמאל, החמיצו באופן בלתי נתפס את ההזדמנות ועשו אפס צעדים כדי ללקט את המאוכזבים (שאם אתם זוכרים התכנסו בהתחלה בהמוניהם אצל גנץ). בשדה הפוליטיקה החדשה, היה אחוז החסימה האימתני שהפך את כל המתחרים החדשים לגמדים מגוחכים ומילא את השטח בשחקנים ממוחזרים למה כל זה קורה? האם זה מקרה? לא. הקיטוב, שתקופת ה״ביחד ננצח״ הזיזה אותו זמנית מהאופנה, נשאר. הוא נשאר בתקשורת ובמבנה הקואליציה-אופוזיציה. ניתן לומר שעזיבת גנץ ואייזנקוט את הממשלה סימנה את שיבתו של המבנה המקוטב מבנה הקיטוב דוחף, במקום את הגושים השונים להיאבק על המתנדנדים באמצע - את כל הגושים להקצין כדי לא להתפס כבוגדים. שום התפכחות ימנית משמעותית לא נמצאה במחנה המרכז-שמאל. כולם התיישרו לדרישות המסוכנות ביותר של מטה משפחות החטופים שהתמזג עם המחאה נגד הממשלה. מנגד פעלה הקואליציה לסמן כל חדשן או מאתגר מימין כבנט חדש, סוס טרויאני ושמאל בתחפושת או שלא. הקיטוב הוא מבנה שמקדש קיפאון. והקיפאון חזר ובגדול. רעיון האחדות נמס מול מבחני הנאמנות המוחלטים לגושים השונים. באופוזיציה התקשחו בהתנגדות המהותית לקואליציית השבעה באוקטובר ובקואליציה, לאט לאט עם המון עזרה מהתקשורת החדשה וכל האמצעים העומדים לרשותו של שלטון, הצליחו לצייר את המבנה השלטוני הנוכחי כאפשרות היחידה עלי אדמות להבריא מהשבעה באוקטובר הזה. המלחמה המשיכה כנגד המחאות של האופוזיציה המאכזבת, והביאה לצד מחירים כבדים, גם הישגים מאוד גדולים. וכך נעמדנו שוב מול שתי הברירות: האחראים לאסון, ואלה שלא מוכנים לשלם מחיר כדי להוציא אותנו ממנו. פוליטיקאים חדשים, בתוך הסבך הזה, היו צריכים להסביר איך הם כאלה שיש להם את האומץ, את ההתקפיות, את התעוזה, ובכל זאת הם מעזים לאתגר את הקואליציה הימנית היחידה בעולם

מי שמשחק עם אידאליסטים לא יכול לזגזג. בנט לא הבין את זה וקיבל ראשות ממשלה תמורת התפרקות פוליטית. מי שלא יהיה שבנה לוינטר את התכנית בטוח חישב את זה שוק הפוליטיקאים החדשים היה עד כה אסופה של נסיונות בוסר מביכים. שאפו ליחיד שמשחק עד כה כמו מקצוען כשהוא יתחיל להתראיין יהיה הרבה יותר קשה. וכשיצטרך להכנס לקואליציה אם בכלל יעבור - הרבה יותר

ללי, אביב ודוידי הם ימין הארדקור יחסית לסצנה של המשרתים. לא אנשים שמזוהים עם ישיבה עם הדמוקרטים. לא אנשים שמזוהים עם בנט או תמיכה בממשלת השינוי. הרשימה של וינטר היא מלאכת מחשבת, אני מתרשם ככה אפילו בלי שאני מבין עד הסוף מה הוא מנסה לעשות

כמובן יש המון פוסטים בסגנון בפיד ביביזם