מהנשמדע
رفتن به کانال در Telegram
5 196
مشترکین
+124 ساعت
+17 روز
-730 روز
در حال بارگیری داده...
کانالهای مشابه
ابر برچسبها
اشارات ورودی و خروجی
---
---
---
---
---
---
جذب مشترکین
سپتامبر '26
سپتامبر '26
+6
در 0 کانالها
اوت '26
+11
در 0 کانالها
Get PRO
ژوئیه '26
+16
در 0 کانالها
Get PRO
ژوئن '26
+11
در 0 کانالها
Get PRO
مه '26
+6
در 0 کانالها
Get PRO
آوریل '26
+13
در 0 کانالها
Get PRO
مارس '26
+29
در 0 کانالها
Get PRO
فوریه '26
+8
در 0 کانالها
Get PRO
ژانویه '26
+23
در 0 کانالها
Get PRO
دسامبر '25
+21
در 0 کانالها
Get PRO
نوامبر '25
+28
در 0 کانالها
Get PRO
اکتبر '25
+31
در 0 کانالها
Get PRO
سپتامبر '25
+22
در 0 کانالها
Get PRO
اوت '25
+20
در 0 کانالها
Get PRO
ژوئیه '25
+34
در 0 کانالها
Get PRO
ژوئن '25
+1 590
در 0 کانالها
Get PRO
مه '25
+17
در 0 کانالها
Get PRO
آوریل '25
+16
در 1 کانالها
Get PRO
مارس '25
+27
در 0 کانالها
Get PRO
فوریه '25
+37
در 0 کانالها
Get PRO
ژانویه '25
+69
در 1 کانالها
Get PRO
دسامبر '24
+23
در 0 کانالها
Get PRO
نوامبر '24
+19
در 0 کانالها
Get PRO
اکتبر '24
+51
در 0 کانالها
Get PRO
سپتامبر '24
+34
در 0 کانالها
Get PRO
اوت '24
+25
در 1 کانالها
Get PRO
ژوئیه '24
+58
در 0 کانالها
Get PRO
ژوئن '24
+24
در 1 کانالها
Get PRO
مه '24
+25
در 0 کانالها
Get PRO
آوریل '24
+13
در 0 کانالها
Get PRO
مارس '24
+31
در 0 کانالها
Get PRO
فوریه '24
+41
در 0 کانالها
Get PRO
ژانویه '24
+1 080
در 3 کانالها
Get PRO
دسامبر '23
+24
در 0 کانالها
Get PRO
نوامبر '23
+8
در 0 کانالها
Get PRO
اکتبر '23
+18
در 0 کانالها
Get PRO
سپتامبر '23
+26
در 0 کانالها
Get PRO
اوت '23
+29
در 0 کانالها
Get PRO
ژوئیه '23
+23
در 0 کانالها
Get PRO
ژوئن '23
+16
در 0 کانالها
Get PRO
مه '23
+21
در 0 کانالها
Get PRO
آوریل '23
+33
در 0 کانالها
Get PRO
مارس '23
+17
در 0 کانالها
Get PRO
فوریه '23
+14
در 0 کانالها
Get PRO
ژانویه '23
+16
در 0 کانالها
Get PRO
دسامبر '22
+18
در 0 کانالها
Get PRO
نوامبر '22
+12
در 0 کانالها
Get PRO
اکتبر '22
+22
در 0 کانالها
Get PRO
سپتامبر '22
+30
در 0 کانالها
Get PRO
اوت '22
+40
در 0 کانالها
Get PRO
ژوئیه '22
+171
در 0 کانالها
Get PRO
ژوئن '22
+46
در 0 کانالها
Get PRO
مه '22
+36
در 0 کانالها
Get PRO
آوریل '22
+35
در 0 کانالها
Get PRO
مارس '22
+57
در 0 کانالها
Get PRO
فوریه '22
+37
در 0 کانالها
Get PRO
ژانویه '22
+53
در 0 کانالها
Get PRO
دسامبر '21
+41
در 0 کانالها
Get PRO
نوامبر '21
+53
در 0 کانالها
Get PRO
اکتبر '21
+50
در 0 کانالها
Get PRO
سپتامبر '21
+337
در 0 کانالها
Get PRO
اوت '21
+95
در 0 کانالها
Get PRO
ژوئیه '21
+79
در 0 کانالها
Get PRO
ژوئن '21
+104
در 0 کانالها
Get PRO
مه '21
+62
در 0 کانالها
Get PRO
آوریل '21
+35
در 0 کانالها
Get PRO
مارس '21
+30
در 0 کانالها
Get PRO
فوریه '21
+58
در 0 کانالها
Get PRO
ژانویه '21
+90
در 0 کانالها
Get PRO
دسامبر '20
+1 661
در 0 کانالها
| تاریخ | رشد مشترکین | اشارات | کانالها | |
| 03 سپتامبر | +2 | |||
| 02 سپتامبر | +1 | |||
| 01 سپتامبر | +3 |
پستهای کانال
מרוב צפרדעים לא רואים את הנסיך
כשיש יותר מדי מחזרים, גם לצפרדעים קשה לבחור. חוקרים בחנו איך מספר הזכרים הקוראים משפיע על בחירת בן זוג אצל נקבות האילנית Hyla chrysoscelis. דרך רמקולים הם השמיעו לנקבות קריאה ארוכה, שידוע שהנקבות מעדיפות, לצד מספר משתנה של קריאות קצרות יותר, ובדקו לאיזה רמקול הנקבה מתקרבת.
ככל שנוספו יותר קריאות קצרות לצד הארוכה, הנקבות התקשו לבחור בקריאה המועדפת עליהן, נזקקו ליותר זמן להחליט ולעיתים לא בחרו כלל בפרק הזמן שהוקצב לניסוי.
כדי לברר אם הקושי נובע מריבוי האפשרויות או מרעש רקע, החוקרים בחנו את הנקבות גם עם רעש רקע מרמקול נוסף המדמה מקהלת אילניות בטבע. הביצועים הידרדרו ככל שמספר הזכרים המדומים היה גדול יותר, גם ללא רעשי הרקע, ממצא המצביע על "עומס בחירה" – קושי ביכולת לעבד אפשרויות רבות ולהשוות ביניהן. עומס כזה עשוי להגביר את הסיכוי שנקבה תבחר בזכר בעל קריאה קצרה ומועדפת פחות, מה שבטבע עלול להחליש את הברירה הזוויגית, שבה תכונות שמסייעות לפרט להיבחר כבן או בת זוג עשויות להקנות לו יתרון ברבייה.
מאת ענת קציר אליאל
למחקר: https://bit.ly/4i3kaYL
להצטרפות למהנשמדע: https://t.me/manishmada
| 2 |  טיפול mRNA לגידולי מוח
גליובלסטומה היא אחד מסוגי סרטן המוח האגרסיביים ביותר. אפשרויות הטיפול בה מועטות ומרבית החולים שורדים עד כשנה וחצי מהאבחון. מחקר חדש מציע שיטת טיפול ניסיונית שמתמודדת עם שני אתגרים מרכזיים המקשים על טיפול יעיל במחלה: החדרה של תרופות אל המוח ובהמשך הכוונתן אל תאי הסרטן.
החוקרים פיתחו ננו-חלקיקים שומניים שנושאים בתוכם מולקולות mRNA המכילות הוראות ליצירת חלבון מדכא גידולים, וציפו אותם בסוכר מנוז. המנוז נקשר לחלבון GLUT1, המצוי בשפע הן על גבי תאי מחסום הדם-מוח והן על תאי הגידול, וכך מסייע לננו-חלקיקים לחצות את המחסום ולהכניס את הטיפול לתוך תאי הסרטן. בעכברים חולים הטיפול האט משמעותית את התפתחות הגידול, שמר על משקל גופם והאריך את חייהם. אף על פי שהדרך ליישום בבני אדם עוד ארוכה, המחקר מציג גישה מבטיחה להעברת טיפולי mRNA לגידולי מוח.
מאת רוני זולר
לכתבה: https://bit.ly/461Y9SU
למבזק מדעי יומי – הצטרפו למהנשמדע: http://t.me/manishmada | 709 |
| 3 |  עדה יונת: החוקרת שפענחה את סוד החיים
פרופ' עדה יונת, שהלכה לעולמה אתמול, עסקה בקריסטלוגרפיה – פענוח המבנה המרחבי של מולקולות בעזרת קרני רנטגן. הישגה הגדול ביותר היה גילוי המבנה של הריבוזום, המכונה התאית שאחראית על הייצור של חלבונים. תרופות אנטיביוטיות מסוימות משביתות את הריבוזומים של חיידקים, והיכרות מעמיקה עם המבנה שלהם מאפשרת לפגוע בהם ביעילות רבה יותר. פענוח המבנה של הריבוזומים נחשב משימה בלתי אפשרית, כי קשה מאוד לגבש אותם לגביש יציב. יונת התגברה על האתגרה בסדרה של עבודות מבריקות, והצליחה לפענח את מבנה הריבוזום של חיידק. זה זיכה אותה בפרס נובל לכימיה ב-2009, לצד פרסים נוספים רבים, בהם פרס ישראל ופרס וולף. "מורשתה של עדה אינה טמונה רק בתשובות שמצאה, אלא גם באופן שבו חיפשה אותן: בנכונות לבחור בשאלה קשה, להתמיד גם כשהדרך אינה ברורה, ולא לקבל את גבולות האפשרי כמובנים מאליהם", ספד לה נשיא מכון ויצמן, פרופ' אלון חן.
מאת איתי נבו
לכתבה המלאה: https://bit.ly/4cFKdll
להצטרפות למהנשמדע: https://t.me/manishmada | 876 |
| 4 |  מחקר חדש מצא כי בדיקה רגישה במיוחד הצליחה לזהות בדמם של חולי סרטן הלבלב מקטעי DNA שמקורם בגידול, גם במקרים שבהם בדיקת ריצוף גנטי רחב יותר החמיצה אותם.
החוקרים עקבו אחר 106 חולים שמחלתם לא התפשטה לאיברים מרוחקים, וחיפשו בדם שינויים גנטיים נפוצים בגֵן בשם KRAS, שמוטציות בו שכיחות מאוד בסרטן הלבלב. לשם כך השוו בין שיטת ריצוף גנטי רחב שסורקת בו-זמנית גֵנים רבים ומחפשת בהם שינויים גנטיים, ובין ddPCR, שיטה ממוקדת ורגישה שמחלקת את הדגימה לאלפי טיפות ובודקת בכל אחת מהן אם המוטציה המבוקשת קיימת.
משך ההישרדות של המטופלים היה כ-11 חודשים כששתי הבדיקות זיהו את המוטציות, כ-27 חודשים כשרק השיטה הממוקדת זיהתה אותן וכ-41 חודשים כששתיהן היו שליליות. הבדיקה הממוקדת הצליחה לזהות חולים שהריצוף החמיץ, והזיהוי היה קשור להישרדות קצרה יותר. בעתיד השילוב בין השיטות עשוי לסייע להעריך כבר בזמן האבחון מי נמצא בסיכון גבוה יותר, אך החוקרים מדגישים שצריך מחקרים נוספים לפני שאפשר יהיה להשתמש בה כדי לכוון החלטות טיפוליות.
מאת מעיין אילון-אשכנזי
לכתבה: https://bit.ly/4cjKSbO
למבזק מדעי יומי – הצטרפו למהנשמדע: http://t.me/manishmada | 895 |
| 5 |  טלסקופ החלל ננסי גרייס רומן שוגר בהצלחה
טלסקופ החלל הגדול "ננסי גרייס רומן" שוגר מפלורידה בטיל פלקון הבי של ספייס אקס. השיגור עבר בהצלחה, ופחות מחצי שעה לאחר מכן הטלסקופ נכנס למסלולו. הוא יעשה דרכו בחודשים הקרובים לנקודת לגראנז' L2, כמיליון וחצי קילומטרים מאיתנו. בדרך לשם המהנדסים יובילו את פתיחת הלוחות הסולריים, מערכות התקשורת, וכן הפעלה וכיול של המכשירים המדעיים. המראה הראשית של הטלקסופ דומה בגודלה לזו של טלסקופ החלל האבל, אבל הוא מצלם בשדה רחב מאוד, ומסוגל לתעד אזורים גדולים של השמיים בהפרדה גבוהה. משימותיו העיקריות הן מדידות של תנועות גלקסיות וכוכבים, בניסיון לפענח את תעלומות האנרגיה האפלה והחומר האפל. כמו כן הוא צפוי לגלות כוכבי לכת רבים במערכות שמש אחרות, בהם כוכבי לכת קטנים וקרירים יחסית, שיכולים להתאים לקיום חיים כמו שלנו. הטלסקופ נקרא על שמה של ננסי גרייס רומן, שניהלה את תחום האסטרונומיה בנאס"א והייתה האישה הראשונה בתפקיד ניהולי בכיר בסוכנות החלל.
מאת איתי נבו
לכתבה על טלסקופ החלל: https://bit.ly/4gHsMC3
לכתבה על ננסי גרייס רומן: https://bit.ly/4x25o8q
הצטרפו למהנשמדע: http://t.me/manishmada | 966 |
| 6 |  עוטף כקליפת הדלעת
כשאנחנו אוכלים דלעת, כמעט תמיד נזרוק את הקליפות לפח, אף על פי שהן ראויות למאכל. מדובר בבזבוז של כעשירית ממשקל הפרי. כעת חוקרים מציעים להשתמש בקליפה לייצור עטיפת מזון מתכלה, ששומרת על טריות טוב יותר מפלסטיק.
החוקרים חיממו את הקליפות בלחץ גבוה, קיררו וייבשו אותן בהקפאה, וקיבלו אבקה שחורה של ננו-חלקיקי פחמן. את האבקה שילבו ביריעה של תאית-קרבוקסימתיל וג'לטין – שני חומרים ממקור ביולוגי – והיריעה אף נהייתה חזקה יותר בזכות התוספת. בניסוי עטפו עגבניות שרי ביריעה החדשה או בעטיפת פלסטיק רגילה. יריעת הדלעת בלמה טוב יותר התפתחות של מיקרואורגניזמים לעומת הפלסטיק, וגם חסמה קרינה על-סגולה שמזרזת את קלקול המזון. החלקיקים בולעים את הקרינה הזאת ופולטים חלק מהאנרגיה בחזרה כאור נראה, לכן היריעה זוהרת באור על-סגול.
מדובר בבדיקה ראשונית בלבד, שנעשתה על מזון אחד בלבד ולתקופה קצרה. החוקרים מקווים לשלב בעתיד ביריעה גם חומרים טבעיים נגד עובש, ולפתח דרך לייצור מסחרי שלה.
מאת דניאל חייקלסון
למאמר: https://bit.ly/4ghjLR6
להצטרפות למהנשמדע: https://t.me/manishmada | 1 350 |
| 7 |  פילים שבים לטבע
השבה לטבע של בעלי חיים שחיו בשבי היא משימה מורכבת ומאתגרת. חוקרים בדרום אפריקה עקבו אחרי 11 פילי סוואנה אפריקניים ששוחררו לטבע בשמורות סגורות. הם עקבו אחריהם ותיעדו התנהגויות שמעידות על דריכות ומצוקה. הם גם דגמו צואה ומדדו את רמת ההורמונים שמבטאים מתח נפשי. בניגוד לציפיות, תדירות ההתנהגויות המבטאות מצוקה אצל זכרים ונקבות צעירות היתה זהה לזו של פילי בר, והם היו אפילו פחות דרוכים מאשר פילי הבר. אצל חלק מהפילים ההתנהגויות המעידות על מתח לוו ברמה גבוהה של הורמוני עקה, אבל לא אצל כולם. ייתכן והחיים בשבי פגמו במנגנון שמווסת את ההורמונים הללו. החוקרים מדגישים שיש לזכור שפילים הם בעלי חיים חברתיים ונבונים מאוד. כל פיל, ממש כמונו, ניחן באופי משלו, שמשפיע על יכולתו להסתגל לתנאים חדשים ועל ההתנהגות והפיזיולוגיה שלו. אף שיש להמשיך לפתח את השיטות להערכת רווחת הפילים המושבים לטבע, הממצאים מעודדים ומראים שגם פילים ששהו שנים רבות מאוד בשבי יכולים להסתגל לחיים בשמורות טבע.
מאת קרן אור
למחקר: https://bit.ly/4wKI7Yl
להצטרפות למהנשמדע: https://t.me/manishmada | 1 343 |
| 8 |  ספוג צפרדעי נגד רעלים
במזג אוויר חם ושמשי, אצות חד-תאיות מתרבות במהירות וצובעות גופי מים רחבים, מלוחים ומתוקים, בגוון ירקרק. חלקן מייצרות את הרעלן סקסיטוקסין (STX), שמצטבר במים והשפעתו קטלנית דיה כדי להיחשב נשק כימי. לאדם הוא מגיע בעיקר דרך יצורי ים כמו צדפות, שצרכו את הרעלן ובעל כורחם הגיעו לצלחת שלנו. כשהרעלן מגיע לגוף הוא חוסם תעלות נתרן במערכת העצבים, ועלול לגרום לשיתוק ולמוות.
אך יש בעלי חיים, ובהם צפרדעי שור, שמייצרים חלבון בשם סקסיפילין הפועל כספוג שמנטרל את הרעלן, ומונע ממנו לפגוע במערכת העצבים. במחקר חדש חוקרים בחנו את יעילותו של החלבון הצפרדעי. עכברים לא מוגנים שנחשפו לרעלן מתו תוך כמה דקות; לעומת זאת, 90-83 אחוז מאלה שקיבלו את החלבון המגן – דקה לפני או דקה אחרי הרעלן – שרדו. בנוסף, החלבון מנע מהרעלן לחסום תעלות נתרן של תאי אדם. החוקרים מסכמים כי בעולם מתחמם, בו שכיחותן של פריחות אצות מזיקות עולה, מוטב להזדרז ולפתח טיפול לרעלן עבור בני אדם, והחלבון הצפרדעי מסתמן כמועמד מבטיח.
מאת ד"ר מעיין קרלינסקי
למחקר: https://bit.ly/4x3NkLK
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada | 1 304 |
| 9 |  האדם הדניסובי היה ממש גבוה
הדניסובים, קרובי משפחה קדומים שלנו שהיו קרובים מאוד לניאנדרטלים, חיו באסיה עד לפני כמה עשרות אלפי שנים. עד היום נמצאו מעט מאובנים שלהם, ולכן קשה היה להעריך כיצד נראו. במחקר חדש, שטרם עבר ביקורת עמיתים, בחנו חוקרים עצם ירך ועצם שוקה שנמצאו ליד טייוואן. ניתוח חלבונים אישר שהעצמות שייכות לדניסובים, והערכת ממדיהן העלתה כי בעל עצם הירך היה בגובה של כ־180 ס"מ ובמשקל של כ־83 ק"ג, ואילו בעל עצם השוקה הגיע לכ־190 ס"מ וכ־91 ק"ג. מדובר בממדים גדולים במיוחד ביחס לבני אדם קדומים אחרים באזור, ואף לרוב האוכלוסיות המודרניות. הממצא מפתיע גם משום שטייוואן נמצאת באזור חם, שבו בדרך כלל צפויים מבני גוף קטנים וקלים יותר מאלו שמתפתחים באזורים קרים. החוקרים משערים שתזונה עשירה בבשר וציד של בעלי חיים גדולים תרמו להתפתחות גוף גדול וחזק, אך בשלב זה מדובר בהשערה בלבד.
ד״ר יונת אשחר
לכתבה המלאה: https://bit.ly/46iCXIb
למבזק מדעי יומי – הצטרפו למהנשמדע: https://t.me/manishmada | 1 212 |
| 10 |  החלבון שעוקב אחרי השינה
האנזים protein kinase A (או PKA) מוסיף קבוצת זרחן לחלבונים ובכך מניע סדרת תגובות בתא. במחקר חדש התגלה כי כמות החלבונים המזורחנים (שנקשרה אליהם קבוצת זרחן) על ידי PKA קשורה לבקרה על מחזורי שינה וערות של עכברים. בזמן ערות, PKA פעיל ונמדדה רמה גבוהה של חלבונים מזורחנים. בזמן שהעכברים ישנו רמת הזרחון ירדה בהדרגה. כשהשינה הופרעה והעכברים התעוררו לזמן קצר, נרשמה עלייה חדה בזרחון. כשהחוקרים יצרו אצל העכברים מחסור ממושך בשינה ואז אפשרו להם לישון, הירידה ברמות הזרחון הייתה גדולה יותר בהשוואה לשינה רגילה. כלומר האנזים אינו פועל כ"טיימר שינה" פשוט, אלא פעילותו בזמן השינה משתנה בהתאם לחוסר השינה שהצטבר לפני כן. מכיוון שהחלבון קיים גם בבני אדם, מדד זה עשוי לסייע בעתיד להבין ולטפל בהפרעות שינה. עם זאת, המדידות בוצעו באמצעים פולשניים, ויש לזכור שבקרה על שינה וערות היא תהליך מורכב שמערב חלבונים והורמונים רבים בנוסף ל-PKA. בנוסף, המאמר טרם עבר ביקורת עמיתים, ולכן יש להתייחס לממצאים בזהירות.
מאת ד"ר עדי יניב
למאמר המלא: https://bit.ly/4gnunfX
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada | 1 300 |
| 11 |  נכשלה המשימה להצלת טלסקופ החלל
סוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א, וחברת קטליסט הודיעו על כישלון המשימה להאריך את חייו של טלסקופ החלל האמריקאי סוויפט. החללית לינק, ששוגרה בתחילת יולי, הייתה אמורה לחבור לטלסקופ ולהעלות אותו למסלול גבוה יותר. כשלושה שבועות לאחר השיגור היא החלה להסתחרר בגלל תקלה. החברה והסוכנות הודיעו כי התקדמו במאמץ להתגבר עליה, אבל אתמול עדכנו כי החללית לא תנסה להתחבר לטלסקופ החלל. המשמעות היא שהטלסקופ צפוי להישרף באטמוספרה בחודשים הקרובים.
הטלסקופ לחקר קרני גמא שוגר ב-2004 ופעל הרבה מעבר למתוכנן, אבל איבד גובה בהדרגה מכיוון שאין לו מערכת הנעה משלו. משימת ההצלה עוררה עניין רב, בגלל הפוטנציאל של משימות כאלה בהארכת חייהם של לוויינים אחרים ובפינוי פסולת חלל. "קיווינו לקבל עוד מדע מטלסקופ סוויפט, אבל ידענו שיהיה שווה לנסות בכל מקרה, והרווחנו הרבה מכל מה שהצלחנו לבצע עד כה" אמר מנהל תחום האסטרופיזיקה בנאס"א, שון דומגל-גולדמן.
מאת איתי נבו
לכל חדשות ״השבוע בחלל״: https://bit.ly/4gnzHjG
למבזק מדעי יומי – הצטרפו למהנשמדע: https://t.me/manishmada | 1 693 |
| 12 |  מבחנים לקופים בלב היער
קופי קפוצ'ין נחשבים לבעלי יכולות למידה ופתרון בעיות מפותחות, אך רוב המחקרים שבוחנים אותן נעשים בגני חיות או במעבדות – הרחק מהסביבה שבה הקופים חיים ומתמודדים עם אתגרי היומיום. חוקרים מנסים כעת להביא את שיטות המעבדה אל לב יער הגשם בקוסטה ריקה: הם הציבו שם מערכת עם מסך מגע שמחלקת פרוסת בננה יבשה כפרס, ופיתחו מערכת בינה מלאכותית שמסוגלת לזהות את הקוף ולהתאים לו בהמשך את המשימה שמתאימה לנסיונות הקודמים שלו. בפיילוט של שבועיים, 16 קופים התקרבו למתקן, ועשרה מהם נגעו במסך וקיבלו פרס; שמונה חזרו על הפעולה שוב ושוב, עדות לכך שלמדו מה עליהם לעשות.
בעתיד מתכוונים החוקרים להציג בפני הקפוצ'ינים אתגרים ברמות קושי עולות, כמו למצוא את הצורה יוצאת הדופן מבין כמה צורות על המסך. הם מקווים שהמערכת תאפשר להם לבדוק יכולות חשיבה של קופים בתנאים טבעיים, וכך לבחון כיצד הסביבה, הניסיון האישי והמעמד החברתי משפיעים עליהן, וכיצד הביצועים של כל פרט קשורים לסיכוייו לשרוד ולהתרבות.
מאת יונת אשחר
לכתבה המלאה: https://bit.ly/4bVhsR6
להצטרפות למהנש'מדע: https://bit.ly/4sxf2O5 | 1 529 |
| 13 |  *טיפול CAR-T במחלה אוטואימונית*
רופאיה של אישה שסבלה משלוש מחלות אוטואימוניות, שבהן מערכת החיסון תוקפת את הגוף, דיווחו על הפוגה במחלתה לאחר טיפול בתאי CAR-T. המחלות פגעו בתאי הדם האדומים של האישה, בטסיות הדם ובמנגנון קרישת הדם ואילצו אותה לקבל עירויי דם מדי יום. כמוצא אחרון היא טופלה בשיטת CAR-T, שנועדה במקור לטיפול בסרטן, כדי למחוק באופן יזום את החלק הבעייתי במערכת החיסון שלה.
הרופאים הנדסו גנטית את תאי ה-T של המטופלת עצמה כך שיזהו חלבון מסוים שאופייני לתאי B. תאי B הם תאי מערכת החיסון שייצרו את הנוגדנים העצמיים שפגעו בתאי הדם, בטסיות הדם ובמערכת הקרישה שלה.
בתוך שבוע מהטיפול המטופלת לא נזקקה עוד לעירויי דם. בתוך 25 ימים רמת ההמוגלובין שלה חזרה לערכים תקינים, והמדדים שהעידו על הרס מוגבר של תאי דם אדומים התמתנו. גם הנוגדנים העצמיים שפגעו במערכת הקרישה ירדו עד לטווח התקין, ומחלת הטסיות התייצבה בלי צורך בטיפול נוסף.
כיום, למעלה מ-11 חודשים לאחר הטיפול הניסיוני המטופלת אינה זקוקה לכל טיפול תרופתי.
מאת מעיין אילון אשכנזי
לכתבה המלאה: https://bit.ly/4wXK98l
להצטרפות למהנש'מדע:https://bit.ly/4sxf2O5 | 1 686 |
| 14 |  הצלחה מרשימה לאפוד המגן הישראלי בחלל
אפוד שפיתחה החברה הישראלית StemRad להגנה על אסטרונאוטים מפני קרינת החלקיקים בעת סערות שמש, נמצא יעיל במחקר מדעי שמסכם את הניסוי בו במשימת ארטמיס 1. במשימה ששוגרה ב-2022 הוצבו בחללית אוריון שטסה סביב הירח שתי בובות, אחת עם האפוד ואחת בלי מיגון. בשתיהן הותקנו אלפי חיישנים שמדדו את רמות הקרינה על פני הגוף ובאיברים פנימיים. הניסוי בוצע בשיתוף פעולה בין סוכנות החלל הישראלית, נאס"א וסוכנות החלל של גרמניה, ותוצאותיו פורסמו כעת בכתב העת המדעי Science Advances. החוקרים מצאו כי הבובה שלבשה את האפוד היתה סופגת 60 אחוז פחות קרינה בהתפרצות שמש כמו הסערה החזקה של 1972, ו-40 אחוז פחות קרינה בסערה החזקה של 1989. "הצורך בציוד לביש להגנה מקרינה יגדל ככל שיתרבו המשימות לירח ולמאדים. הראינו שהאפוד שלנו יעיל, ואנחנו מקווים להיות אלה שיספקו אותו", אמר מנכ"ל StemRad אורן מילשטיין.
לכתבה המלאה: https://bit.ly/4qmSxfm
לקבלת מבזק מדעי יומי לנייד הצטרפו למהנש'מדע: https://t.me/manishmada | 2 143 |
| 15 |  בתוך כל נמלה מסתתרת מלכה, ולפעמים כל שנדרש כדי לשחרר אותה הוא תולעת טפילית
פועלות של נמלי בַּלּוּט חיות בדרך כלל פחות משנתיים בעוד המלכה חיה עד 20 שנה. אולם, פועלות שנדבקו בשַׁרְשׁוּר מסוים כשעוד היו זחל, זוכות לאריכות ימים של מלכה וליחס מועדף משאר הפועלות, שמטפלות בהן אפילו יותר מאשר במלכה האמיתית.
כיצד הטפיל עושה זאת? על פי מחקר חדש הוא ככל הנראה משנה בעקיפין את פעילות הגנים של הנמלה. ברקמה בשם גוף השומן הם מתחילים לפעול בדומה לאלו של המלכה, מה שעשוי להסביר את אריכות הימים. במוח, לעומת זאת, מדוכאים גנים הקשורים לפעילות חברתית וחיפוש מזון, מה שכנראה הופך את המודבקות לעצלות.
אבל לסיפור האגדה הזה יש קאץ': כדי להשלים את מחזור חייו השרשור צריך להגיע למעי נקר. הוא מאריך את חיי הנמלה, צובע אותה בצהוב בולט והופך אותה לאדישה לסכנה, וכך גדל הסיכוי שנקר יאכל אותה. כשנקר תוקף את הקן, הפועלת המודבקת נשארת רגועה כאילו היא מחכה להיאכל. מחיר ההדבקה נופל גם על אחיותיה הבריאות, שנאלצות לטפל בה ותוחלת החיים שלהן עצמן עלולה להתקצר.
מאת נעם לויתן
לכתבה באתר: https://bit.ly/4g5OuPw
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada | 2 068 |
| 16 |  הנסיכות הלוחמניות של מצרים
לפני כ-130 שנה חשף הארכיאולוג הצרפתי ג'ק דה-מורגן שרידי עצמות אדם בני כ-3,800 שנה מאתר הקבורה המלכותי דהשור במצרים. שרידיהם של שניים מהנקברים, המלך חור והנסיכה נובחטפתי, נחקרו מיד, והנותרים נשכחו במרתפי המוזיאון המצרי בקהיר במשך למעלה ממאה שנה. נוסף על העצמות, החוקרים נתקלו בממצא מבלבל: הנסיכות נקברו עם נשק. למה נסיכה צריכה להיות חמושה? האם הנשק נטמן רק לאות כבוד?
כעת, חוקרים מציעים הסבר לתעלומה. כשבחנו את השרידים במרתף התברר שכולם שייכים למשפחת מלוכה: מלך וחמש נסיכות. באשר לנשק, בדיקת השלדים העלתה סימנים המצביעים על פעילות גופנית מאומצת ופצעים שהחלימו שיכולים לנבוע משימוש מתמשך בכלי נשק כמו קשתות ופגיונות, שנמצאו בקבריהן. לדבריהם, הדפוסים הללו מרמזים שכלי הנשק לא היו רק סממני מעמד, אלא שימשו את הנסיכות בפעילויות הדורשות כוח ומיומנות, כמו ציד ותרגולי לחימה. הממצאים מספקים זווית מבט חדשה על תפקידיהן של נשות המלוכה, שאולי היו רחוקות מהדימוי הקישוטי המקובל שדבק בהן.
מאת ענת אליאל קציר
למאמר: https://bit.ly/3TJ83G5
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada | 1 965 |
| 17 |  הריח המסרס של מלכת החולדים
החולד העירום הוא מכרסם, אבל הוא חי כמו נמלה או דבורה: במושבות שמורכבות ממלכה, מספר זכרים מתרבים, והרבה פועלים ופועלות. הפועלים אינם פוריים – עד שהמלכה מתה, ואז הם מתחילים להראות התנהגויות מיניותה.
איך המלכה מדכאת את הפוריות של בני המעמד התחתון? במחקר חדש, חוקרים זיהו מולקולה בשם איזופרופיל מיריסטאט (IPM) שהמלכה מפרישה. כשהוציאו את המלכה מהמושבה, אך ריססו בה כל יום IPM, הפועלים והפועלות לא הפכו לפוריים. הנקבות גם לא החלו לתקוף אחת את השנייה, כפי שקרה לאחר שהפסיקו לרסס את החומר.
המולקולה מפעילה אזורים שונים במוחם של החולדים העירומים, כולל ההיפותלמוס, שאחראי בין השאר על ייצור הורמונים. אצל חולדים לא מתרבים שנחשפו למולקולה עלתה רמת ההורמון פרולקטין, שמעכב שחרור של הורמונים שקשורים להתבגרות מינית. המלכה עצמה חסינה להשפעות של המולקולה שהיא מייצרת – איך זה קורה, אנחנו עדיין לא יודעים.
לקריאה על הדברים המשונים שאנחנו כן יודעים על החולד העירום במגזין סוף השבוע של ד"ר יונת אשחר:
https://bit.ly/4pZ6AHH
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada | 2 107 |
| 18 |  המחלוקת על טביעות הרגליים הקדומות
טביעות רגליים מאובנות, שקרובי משפחתנו הקדומים הותירו לפני כ-1.4 מיליון שנים בבוץ שבשולי אגם טורקאנה באפריקה, עומדות כיום במרכזה של מחלוקת מדעית שצפויה לשנות את הידע הקיים על שושלת האדם. את העקבות הותירו חמישה פרטים, ככל הנראה של ההומינין פרנתרופוס בויזאי (Paranthropus boisei). החוקרים קבעו זאת לפי מבנה כף הרגל, שלה מאפיינים המזכירים כף רגל של קוף אדם, עם בוהן נוטה הצדה. אלא שלפי גודל טביעות הרגל, מדובר בפרטים שקומתם היתה כ-1.80 מטר, בעוד ככל הידוע לנו קומתם הממוצעת של פרנתרופוס היתה כ-1.30 מ' בלבד. גם ריכוז הטביעות של חמישה פרטים יחד מפתיע, כי עד כה לא היו ראיות שפרנתרופוס פעלו בקבוצות של זכרים. אפשרות אחרת היא שמדובר בטביעות רגל של הומו ארקטוס (Homo erectus), אלא שכפות הרגליים שלו אמורות להיות דומות יותר לאלו שלנו. ככל הידוע כיום לא היו מיני הומינים נוספים פעילים באותה סביבה בתקופה האמורה, כך שנראה כי יש לנו עוד הרבה מה ללמוד על המינים שאנו מכירים, ועל ההיסטוריה של השושלת שלנו.
מאת ד"ר יונת אשחר
לכתבה המלאה: https://bit.ly/4fRhf2E | 2 007 |
| 19 | למה פינגווינים הולכים מצחיק?
פינגווינים אינם עפים, אבל הם שחיינים מצוינים. לעומת זאת, כשהם הולכים על היבשה הם נראים מסורבלים ומתנדנדים מצד לצד. חוקרים מצאו כי הסיבה להליכה המשעשעת הזו היא שריר שתואר לפני מאה שנה, אך תפקידו לא היה ברור עד כה. החוקרים ניתחו פגרים של פינגווין סלעים (Eudyptes chrysolophus) שהורדמו בגן חיות מסיבה רפואית, וגילו כי השריר שמחובר מצד אחד לעצם החזה ומצדו האחר לעצם השוקה, מקרב זו לזו את שתי הברכיים של הפינגווין, שנמצאות בתוך בטנו, מה שמעניק לפינגווין בסיס יציב ואף מאפשר לו להישען על רגל אחת ולהניף רגל שנייה ביעילות וביציבות בעת ההליכה. השריר הזה, עם שרירים נוספים, מאפשר לפינגווין מבנה גוף הידרודינמי ושחייה חלקה ואלגנטית. מכיוון שהשריר הזה קיים רק רק בפינגווינים ולא בעופות מעופפים, יתכן שהוא טומן בחובו רמזים אודות האבולוציה של העופות המיוחדים האלה.
למחקר: https://bit.ly/4yQFcQ8 להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada | 2 021 |
| 20 |  החרקים הנעלמים מעין
לפעמים נדמה לנו שכבר גילינו את רוב בעלי החיים בכדור הארץ, אך ייתכן שהמציאות שונה לחלוטין. מחקר חדש מעריך שבעולם כולו קיימים 20-14 מיליון מינים של חרקים. האומדן הזה גבוה פי שניים או אפילו שלושה מההערכה המקובלת, שעמדה על כשישה מיליוני מינים. רק מעטים מתוך המגוון העצום הזה תוארו עד כה.
כדי להגיע להערכה הזו שילבו החוקרות והחוקרים נתונים מאיסופי חרקים שנמשכו קרוב ל-17 שנה, לצד זיהוי גנטי שלהם, והסתייעו בשיטה סטטיסטית שפותחה במקור לחקר התפרצויות מחלות. בדומה לאופן שבו אפידמיולוגים מעריכים כמה אנשים באמת נדבקו במחלה מסוימת, על סמך המידע החלקי שקיים על חולים מאובחנים או מתים, הם העריכו כמה מיני חרקים נוספים עדיין חומקים מגילוי. הממצאים מראים שהעולם הביולוגי הסובב אותנו עשיר ומגוון הרבה יותר מכפי שחשבנו, ומדגישים כמה חשוב להגן על המגוון הביולוגי לפני שמינים שעדיין לא התגלו יאבדו לעד.
מאת מאיה סער
למחקר: https://bit.ly/4fRTGGN
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada | 1 882 |
