מהנשמדע
الذهاب إلى القناة على Telegram
5 205
المشتركون
-124 ساعات
-17 أيام
-430 أيام
جاري تحميل البيانات...
القنوات المماثلة
سحابة العلامات
الإشارات الواردة والصادرة
---
---
---
---
---
---
جذب المشتركين
يوليو '26
يوليو '26
+15
في 0 قنوات
يونيو '26
+11
في 0 قنوات
Get PRO
مايو '26
+6
في 0 قنوات
Get PRO
أبريل '26
+13
في 0 قنوات
Get PRO
مارس '26
+29
في 0 قنوات
Get PRO
فبراير '26
+8
في 0 قنوات
Get PRO
يناير '26
+23
في 0 قنوات
Get PRO
ديسمبر '25
+21
في 0 قنوات
Get PRO
نوفمبر '25
+28
في 0 قنوات
Get PRO
أكتوبر '25
+31
في 0 قنوات
Get PRO
سبتمبر '25
+22
في 0 قنوات
Get PRO
أغسطس '25
+20
في 0 قنوات
Get PRO
يوليو '25
+34
في 0 قنوات
Get PRO
يونيو '25
+1 590
في 0 قنوات
Get PRO
مايو '25
+17
في 0 قنوات
Get PRO
أبريل '25
+16
في 1 قنوات
Get PRO
مارس '25
+27
في 0 قنوات
Get PRO
فبراير '25
+37
في 0 قنوات
Get PRO
يناير '25
+69
في 1 قنوات
Get PRO
ديسمبر '24
+23
في 0 قنوات
Get PRO
نوفمبر '24
+19
في 0 قنوات
Get PRO
أكتوبر '24
+51
في 0 قنوات
Get PRO
سبتمبر '24
+34
في 0 قنوات
Get PRO
أغسطس '24
+25
في 1 قنوات
Get PRO
يوليو '24
+58
في 0 قنوات
Get PRO
يونيو '24
+24
في 1 قنوات
Get PRO
مايو '24
+25
في 0 قنوات
Get PRO
أبريل '24
+13
في 0 قنوات
Get PRO
مارس '24
+31
في 0 قنوات
Get PRO
فبراير '24
+41
في 0 قنوات
Get PRO
يناير '24
+1 080
في 3 قنوات
Get PRO
ديسمبر '23
+24
في 0 قنوات
Get PRO
نوفمبر '23
+8
في 0 قنوات
Get PRO
أكتوبر '23
+18
في 0 قنوات
Get PRO
سبتمبر '23
+26
في 0 قنوات
Get PRO
أغسطس '23
+29
في 0 قنوات
Get PRO
يوليو '23
+23
في 0 قنوات
Get PRO
يونيو '23
+16
في 0 قنوات
Get PRO
مايو '23
+21
في 0 قنوات
Get PRO
أبريل '23
+33
في 0 قنوات
Get PRO
مارس '23
+17
في 0 قنوات
Get PRO
فبراير '23
+14
في 0 قنوات
Get PRO
يناير '23
+16
في 0 قنوات
Get PRO
ديسمبر '22
+18
في 0 قنوات
Get PRO
نوفمبر '22
+12
في 0 قنوات
Get PRO
أكتوبر '22
+22
في 0 قنوات
Get PRO
سبتمبر '22
+30
في 0 قنوات
Get PRO
أغسطس '22
+40
في 0 قنوات
Get PRO
يوليو '22
+171
في 0 قنوات
Get PRO
يونيو '22
+46
في 0 قنوات
Get PRO
مايو '22
+36
في 0 قنوات
Get PRO
أبريل '22
+35
في 0 قنوات
Get PRO
مارس '22
+57
في 0 قنوات
Get PRO
فبراير '22
+37
في 0 قنوات
Get PRO
يناير '22
+53
في 0 قنوات
Get PRO
ديسمبر '21
+41
في 0 قنوات
Get PRO
نوفمبر '21
+53
في 0 قنوات
Get PRO
أكتوبر '21
+50
في 0 قنوات
Get PRO
سبتمبر '21
+337
في 0 قنوات
Get PRO
أغسطس '21
+95
في 0 قنوات
Get PRO
يوليو '21
+79
في 0 قنوات
Get PRO
يونيو '21
+104
في 0 قنوات
Get PRO
مايو '21
+62
في 0 قنوات
Get PRO
أبريل '21
+35
في 0 قنوات
Get PRO
مارس '21
+30
في 0 قنوات
Get PRO
فبراير '21
+58
في 0 قنوات
Get PRO
يناير '21
+90
في 0 قنوات
Get PRO
ديسمبر '20
+1 661
في 0 قنوات
| التاريخ | نمو المشتركين | الإشارات | القنوات | |
| 27 يوليو | 0 | |||
| 26 يوليو | 0 | |||
| 25 يوليو | 0 | |||
| 24 يوليو | +1 | |||
| 23 يوليو | +1 | |||
| 22 يوليو | 0 | |||
| 21 يوليو | +1 | |||
| 20 يوليو | 0 | |||
| 19 يوليو | 0 | |||
| 18 يوليو | +1 | |||
| 17 يوليو | +1 | |||
| 16 يوليو | +1 | |||
| 15 يوليو | 0 | |||
| 14 يوليو | +1 | |||
| 13 يوليو | 0 | |||
| 12 يوليو | 0 | |||
| 11 يوليو | +1 | |||
| 10 يوليو | +1 | |||
| 09 يوليو | 0 | |||
| 08 يوليو | 0 | |||
| 07 يوليو | +1 | |||
| 06 يوليو | +1 | |||
| 05 يوليو | +1 | |||
| 04 يوليو | +1 | |||
| 03 يوليو | 0 | |||
| 02 يوليو | +2 | |||
| 01 يوليو | 0 |
منشورات القناة
אף מלאכותי למזון מקולקל
דמיינו שאתם עומדים מול המקרר, מתלבטים אם לאכול את שאריות העוף מאתמול, וליתר ביטחון אתם מריחים אותן כדי להחליט. אבל האף האנושי הוא גלאי כימי לא מושלם, ולא תמיד הוא מצליח לזהות בזמן שמזון התקלקל.
פיתוח חדש מציע כעת פתרון טכנולוגי: חיישן זעיר שפועל כמעין אף אלקטרוני, ומתריע על פעילות חיידקים במזון שעלולים להפריש לתוכו רעלנים מסוכנים. כמו כן הוא יודע לזהות את נוכחותם של בוטנים ואגוזי מלך, שעלולים לסכן חיים של אנשים עם אלרגיה. המכשיר אינו מזהה את החיידקים עצמם, אלא משתמש ב-16 קולטנים מולקולריים הרגישים לתרכובות אורגניות נדיפות, כלומר לגזים שנפלטים בתהליכים שמקלקלים את המזון.
עם זאת, נכון לעכשיו מדובר רק בהוכחת היתכנות: היכולת הומחשה על מזון שהוחזק במשך עד יומיים בטמפרטורה מבוקרת במעבדה, והחוקרים מדגישים ושהחיישן אינו יכול לתפוס את מקומן של בדיקות מעבדה. אם הפיתוח יבשיל, יש בו פוטנציאל אמיתי למניעת הרעלות מזון, בזבוז מזון ואלרגיות.
מאת דניאל חייקלסון
למחקר: https://bit.ly/4fvRu7B
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada
| 2 |  למה משמשים סיבים אופטיים? מהי מלנומה? ומי היה האדם הראשון שדרך על הירח?
🦠🔭🧬🔬🌍
זה הזמן להרחיב את הדעת ולבדוק אם עקבתם אחרי חדשות המדע בחידון השבועי של מכון דוידסון, "שטיפת מוח".
לחידון: https://bit.ly/4vQul6f
לקבלת מבזק מדעי יומי לנייד הצטרפו לערוץ הטלגרם של של מגזין המדע של דוידסון "מהנש'מדע": https://t.me/manishmada | 755 |
| 3 | הכירו את ג'ימותי, הדביבון מסיאטל שהפך לוויראלי בין לילה. המראה שלו שונה מזה של בני מינו הדביבונים: במקום שיהיה לו גוף מוארך וזנב עבות, הוא נראה כמו כדור שמנמן עם רגליים ארוכות, כמעט נטול צוואר וזנב.
מאחורי המראה הייחודי עומדת קבוצת הפרעות מולדות נדירות במיוחד המכונה "תסמונת עמוד שדרה קצר". מעריכים כי ג'ימותי לוקה בהפרעה גנטית בשם spondylocostal dysostosis, הנובעת ממוטציה בגנים שמשפיעים על התפתחות העובר.
המוטציה גורמת לשיבושים בהתפתחות החוליות והצלעות - כשהן דחוסות, מאוחדות או חסרות, מה שמוביל גם לגוף דחוס ועמוד שדרה קצר, בעוד אורך הגפיים נשאר נורמלי. התסמונת מוכרת גם מציורים היסטוריים ומכמה עשרות כלבים בעולם, שאלה מביניהם ששורדים מצליחים לרוב לחיות חיים מלאים. למרות מבנהו הייחודי ג'ימותי פעלתני, חסין ומסתדר מצוין בטבע.
לקריאה בהרחבה על ג׳ימותי והמוטציה הנדירה בכתבתו של נעם לויתן: https://davidson.org.il/read-experience/sciencenews/jimothy-the-racoon/?utm_source=facebook&utm_medium=social&utm_campaign=website&utm_content=photo | 1 |
| 4 |  פְּלֵיי דֵייט של אורנגאוטנים
מתקשים לתמרן בין הסידורים, המשפחה, והפליידייטים של הילד? אמא אורנגאוטן מבינה לליבכם. אורנגאוטנים אינם חיים בקבוצות, והנקבות מביאות לעולם צאצא יחיד כל 7-8 שנים. עם מי הוא יוכל לשחק?
במחקר חדש החוקרים השתמשו בנתונים שנאספו במשך 15 שנה, על 31 זוגות של אם וצאצא באי בורנאו. שטחי המחיה של הנקבות חופפים, ומדי פעם הן נפגשות באזורים המשותפים והצאצאים שלהן משחקים יחדיו. הממצאים הראו שאימהות לצאצאים קרובים בגיל נפגשו לעתים קרובות יותר, וכך צאצאיהן שיחקו יותר. בנוסף, נראה שהאימהות תכננו את המפגש מראש: יום קודם לכן הן החלו לנוע לכיוון האזור שהן חולקות עם אחת משכנותיהן, וכדי להגיע לשם הן עברו מרחק גדול יותר בהשוואה לימים אחרים. יום לאחר המפגש האימהות פנו חזרה לשטח בו הן מבלות את רוב זמנן, ושוב עברו מרחק גדול מהרגיל. בימים אלו הן גם אכלו פחות, כי היה להן פחות זמן לאסוף מזון.
החוקרים משערים אם כך שהמפגשים האלו לא מקריים: האימהות משקיעות זמן ומשאבים כדי לדאוג שלצאצאיהן יהיה חבר למשחק.
מאת יונת אשחר
לכתבה המלאה: https://bit.ly/4fOQugc
להצטרפות למהנשמדע: https://t.me/manishmada | 1 431 |
| 5 |  שילוב כוחות נגד מלנומה
מלנומה היא סוג אלים במיוחד של סרטן עור. הטיפול המקובל כיום מתחיל בניתוח ואחריו אימונותרפיה – תרופות שמעודדות את מערכת החיסון לתקוף את הגידול.
ניסוי קליני חדש מראה כי שילוב של התרופה האימונותרפית פמברוליזומב (קיטרודה) עם חיסון mRNA מותאם אישית מוביל לשיפור משמעותי בסיכויי ההחלמה.
החוקרים אספו דגימות מ-157 חולי מלנומה וביצעו ריצוף גנטי כדי לזהות את המוטציות הייחודיות שהתרחשו בתאי הסרטן של כל מטופל. הם ייצרו עבור כל חולה מולקולות mRNA שמכילות את המוטציות הללו, כדי שתאי מערכת החיסון ילמדו לזהות ולתקוף אותן. התוצאות היו מרשימות: הממצאים העלו כי 72 אחוז מהמטופלים בטיפול המשולב היו נקיים לחלוטין מסרטן בתום ארבע שנים, לעומת 49 אחוז שקיבלו אימונותרפיה בלבד. בנוסף, 83 אחוז מהמחוסנים נותרו נטולי גרורות, בהשוואה ל-65 אחוז מהלא-מחוסנים.
ההישג המבטיח מצטרף לגוף הולך וגדל של מחקרים, ועשוי לקדם פיתוח של טיפולים נוספים שיגייסו ביעילות את מערכת החיסון לבלימת גידולים סרטניים בתוכנו.
גל חיימוביץ'
לכתבה: https://bit.ly/4gKTlYF
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada | 1 338 |
| 6 |  להצעיר את העין
תאי עצב בוגרים במערכת העצבים המרכזית כמעט אינם מסוגלים להתחדש לאחר פגיעה. לכן, נזק לעצב הראייה, כמו זה הנגרם במחלת הגלאוקומה בשל לחץ תוך-עיני מוגבר, נחשב לבלתי הפיך ועלול להוביל לאובדן הראייה.
כעת יצא לדרך ניסוי קליני ראשון בבני אדם שבודק אפשרות "להצעיר" את תאי העצב ברשתית של חולי גלאוקומה. במסגרת הטיפול מוחדרים לתאי הרשתית שלושה גנים שמקודדים לגורמי שעתוק – חלבונים שמפעילים ומכבים גֵנים אחרים, במטרה לגרום לתא הבוגר לבטא מאפיינים של תא צעיר. התהליך נועד לשנות את ביטוי הגֵנים ולהשיב לתא הבוגר את יכולת ההתחדשות, מבלי לפגוע בזהותו.
בשלב זה, הניסוי נועד לבדוק את בטיחות הטיפול בחולי גלאוקומה. אם השיטה תתברר כיעילה ובטוחה, היא עשויה להוביל לכיוון רפואי חדש לחלוטין בטיפול במחלות ניווניות של מערכת העצבים, שבהן הגוף מתקשה לתקן את הנזק בעצמו.
מאת: מעיין אילון אשכנזי
לכתבה : https://bit.ly/3T5ah2h
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada | 1 155 |
| 7 |  צילום רנטגן ראשון בחלל
הצוות של משימת החלל הפרטית FRAM-2 צילם בשנה שעברה את צילומי הרנטגן הראשונים בחלל. חוקרים בראשות רופאת החלל שיינה גיפורד (Gifford), ממרפאת מאיו במינסוטה, התאימו מכשיר רנטגן נייד להפעלה בחללית דרגון של ספייס אקס, והעבירו לשלושה מארבעת האסטרונאוטים השתלמות של ארבע שעות בתפעולו. בחלל הם צילמו חלקי גוף שונים, בהם ידיים וחזה.
רדיולוגים מומחים בחנו את הצילומים מבחינת חדות ואיכות, בהשוואה לצילומים שנעשו לפני ואחרי המשימה. ותוצאות הניסוי התפרסמו בשבוע שעבר במאמר בכתב העת הרפואי Radiology. הן ממחישות, לדברי החוקרים, את האפשרות לבצע צילומי רנטגן במשימות חלל, ומרחיבות את אפשרויות האבחון של צוותי חלל, שכיום מבוססות בעיקר על אולטרסאונד. לדברי גיפורד, העובדה שאנשים חסרי הכשרה רפואית ביצעו צילומי רנטגן איכותיים לאחר אימון קצר, מצביעה על הפוטנציאל של המכשירים לא רק במשימות חלל, אלא גם באזורים רחוקים ממרכזים רפואיים בכדור הארץ.
מאת איתי נבו
לסיקור המלא בטור "השבוע בחלל": https://bit.ly/4faGWfj
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada | 1 214 |
| 8 | איך אפשר לכופף קרן אור בעזרת זרם של מים? על ידי בניית סיב אופטי מהזרם. טיפה של חלב מאפשרת לנו לראות בעיניים איך הוא עובד.
🎬 סרטון: https://bit.ly/4ypCXTT
👨🔬 להסבר המדעי המלא בכתבתו של ד"ר אבי סאייג במגזין המדע של מכון דוידסון: https://bit.ly/3Rpcntg
לקבלת מבזק מדעי יומי הצטרפו
למהנשמדע: http://t.me/manishmada | 1 081 |
| 9 |  טיפול הקסם בעצי האבוקדו
עצי אבוקדו משילים את רוב עליהם בתקופת הפריחה באביב, ועומס חום בתקופה רגישה זו גורם לקריסה של עצים צעירים רבים. חוקרים ישראלים השתמשו בהורמון צמחי כדי להגן על עצי אבוקדו צעירים מעומס חום, והופתעו לגלות שהטיפול לא רק מפחית את קריסת העצים, אלא גם מגדיל משמעותית את כמות הפרי שלהם. צוות המחקר, בהובלת ד"ר ורד יריחימוביץ' ממכון וולקני ופרופ' טרין פז-כגן מאוניברסיטת בן גוריון, ריסס את העצים בהורמון ג'יברילין, שמעכב פריחה ונשירת עלים. נוסף על הגנה על העצים מקריסה הטיפול הגדיל עד פי שניים את תנובת הפרי שלהם. החוקרים השתמשו במחקר במערכת חישה מרחוק – רחפן שצילם את החלקות מהאוויר, ועיבוד תמונה עם בינה מלאכותית – ופיתחו כלים שיסייעו גם בניטור מטעי אבוקדו בוגרים. הטיפול בגי'ברלין נכנס בעקבות המחקר לשגרת הגידול של עצים צעירים, וכעת בודקים החוקרים אם כדאי ליישמו גם במטעים של עצים בוגרים.
מאת איתי נבו
לכתבה : https://bit.ly/4wQiQg2
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada | 1 563 |
| 10 |  תאורה מלאכותית משבשת את השעון של היתושים
יתושי בית אינם מסתמכים רק על הטמפרטורה כדי לדעת שהחורף מתקרב, אלא גם על התקצרות שעות האור. מחקר חדש מראה שאפילו תאורה מלאכותית חלשה בלילה יכולה לשבש את האות העונתי הזה, לעכב את הכניסה לדיאפאוזה (מעין תרדמת חורף) ולהאריך את תקופת הפעילות, הרבייה והעקיצות של היתושים. הממצאים מדגישים כי זיהום אור אינו רק בעיה סביבתית הפוגעת בשמי הלילה, אלא גורם שעשוי להשפיע על מחזורי החיים של בעלי חיים ואף על הסיכון להפצת מחלות לבני אדם.
מאת מאיה סער
לכתבה: https://bit.ly/4vxWmz9
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada | 1 500 |
| 11 |  מערכת האזעקה של החיידק
במלחמת ההישרדות הבלתי נגמרת בין חיידקים לבקטריופאג'ים, נגיפים תוקפי חיידקים, נעזרים חיידק החיידקים בשלל מנגנוני הגנה. מחקר חדש חשף מערכת הגנה בשם "מטיס", הפועלת כמערכת התרעה מתוחכמת.
כאשר נגיף פולש לחיידק הוא מתחיל לפרק את ה-DNA החיידקי כדי לשכפל את עצמו. מערכת מטיס מזהה את תוצרי הפירוק, ובייחוד את אבני הבניין של ה-DNA הנושאות קבוצה כימית בשם מתיל. הן משמשות מעין חותמת זיהוי כימית שמאפשרת למטיס להבחין בין DNA של החיידק ובין DNA זר של הנגיף. זיהוי החלקיקים האלה מפעיל מיד תגובת הגנה: המערכת של החיידק מפרקת במהירות מולקולות בשם NAD החיוניות לקיום התא, וכתוצאה החיידק המודבק מת בטרם הנגיף מספיק להתרבות בתוכו.
אומנם החיידק מקריב את עצמו, אך במותו הוא עוצר את התפשטות הנגיפים ומציל את שאר החיידקים במושבה. הגילוי של מערכת זו עשוי לשמש למגוון יישומים, למשל הנדסת חיידקים העמידים לנגיפים עבור תעשיות המזון והתרופות, וכן פיתוח תרופות אנטיביוטיות שיפעילו את המנגנונים האלו.
מאת גל חיימוביץ'
לכתבה: https://bit.ly/4wkSByt
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada | 1 415 |
| 12 |  בית קברות לדבורים חיות
מי היה מצפה למצוא מיליוני דבורים דווקא בבית קברות? חוקרים מאוניברסיטת קורנל גילו כי מתחת לקרקע בבית עלמין במדינת ניו יורק נמצאת אחת ההתקבצויות הגדולות של דבורי בר שתועדו עד כה. החוקרים תפסו חרקים שהגיחו מהקרקע באביב 2023, והעריכו כי קיננו שם כ־5.5 מיליון דבורי בר מהמין _Andrena regularis_. הדבורים האלה נוהגות לקנן בקרקע, ובית העלמין מספק להן קרקע חולית, מעט הפרעות מצד בני האדם וסביבה שכמות חומרי ההדברה בה נמוכה בהשוואה לשדות הפתוחים.
רשומות היסטוריות מראות שמין הדבורים הזה חי בבית העלמין לפחות מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת, כך שייתכן שהאוכלוסייה נמצאת שם כבר קרוב מאה שנה או אפילו יותר. הממצאים מדגישים את חשיבות השימור של אתרי קינון לא קונבנציונליים עבור מאביקים, ומראים שגם מקומות בלתי צפויים, כמו בתי קברות, יכולים לתרום לשימור המגוון הביולוגי.
מאת מאיה סער
למאמר (באנגלית): https://bit.ly/4eZHN2j
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada | 1 286 |
| 13 |  להחליף סיגריה בסיגריה אלקטרונית
בשנים האחרונות יותר ויותר מעשני סיגריות עוברים לסיגריות אלקטרוניות. זו נשמעת כמו חלופה טובה, אך בפועל לא היה ברור איך המעבר משפיע על הסיכון לחלות בסרטן הריאות. במחקר חדש, שבחן נתונים על למעלה מ-4.5 מיליון בני אדם, נמצא כי שימוש בסיגריות אלקטרוניות אומנם לא מזיק כמו עישון, אך מעבר אליהן עלול לפגוע ביתרונות שיש להפסקת עישון סיגריות טבק רגילות.
מהנתונים עולה שמעשנים לשעבר שעברו לסיגריות אלקטרוניות היו בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן ריאות ולמוות הקשור בסרטן ריאות, בהשוואה לאנשים שלא השתמשו בסיגריות אלקטרוניות לאחר הפסקת העישון של סיגריות רגילות. אומנם אי אפשר להסיק מכך שסיגריות אלקטרוניות מובילות ישירות לעלייה בסיכון לסרטן ריאות, אך הממצאים מראים שהשימוש בהן עלול לצמצם את התועלת הטמונה בהפסקת עישון סיגריות טבק. ההמלצה הטובה ביותר היא להפסיק לעשן לחלוטין. ועם זאת, אצל מעשנים לשעבר שעברו לסיגריות אלקטרוניות הייתה ירידה בתמותה לעומת אלה שהמשיכו לעשן סיגריות רגילות.
מאת סהר צדקה
למאמר המלא: https://bit.ly/4ygpDkz
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada | 1 293 |
| 14 |  רקמה שחיה בלי גוף
אצל רוב בעלי החיים, רקמה שמתנתקת מהגוף מפסיקה לקבל חומרי מזון וחמצן ומתפרקת בתוך זמן קצר. לכן חוקרים מאוניברסיטת ממוריאל בקנדה הופתעו לגלות שרגלי המים (podia) של מלפפון הים מהמין Psolus fabricii, שלוחות קטנות המשמשות להליכה ולאחיזה, נותרו חיות גם כמה ימים אחרי שהתנתקו מגופו.
בעקבות התצפית חתכו החוקרים רגלי מים, בחנינים (זרועות ציד ומישוש ליד הפה), וחלקים מדופן הגוף ובדקו כמה זמן ישרדו במי ים. דופן הגוף התפרקה בתוך שבועות, אך רגלי המים והבחנינים שרדו יותר משלוש שנים. הם סגרו את הפצע שנוצר בעת הניתוק, התאים שלהם משיכו להתחלק, וספגו חומרי מזון מומסים ממי הים.
לדברי החוקרים, האיברים המנותקים עשויים לשמש מודל חדש לחקר הזדקנות ושרידות של רקמות, משום שאפשר יהיה להשוות כך בין רקמות מאותו מקור שגילן שונה, משבועות ועד כמה שנים.
מאת נגה כרמון
למאמר: https://bit.ly/4wrIXtg
לקריאה בהרחבה: https://bit.ly/4h43S13
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada | 1 888 |
| 15 |  אמנות הדיוק החלקלק
נתח של דג נא הוא חלקלק ורך, אך שפים מיומנים הופכים אותו לפרוסות סשימי אחידות בתנועות יד עדינות. הגמישות של בשר הדג הופכת את המשימה לאתגר הנדסי מורכב, שהוביל חוקרים לפתח את Sashimi-Bot – מערכת אוטונומית בעלת שלוש זרועות רובוטיות שמנסה לחקות את היכולת הזאת.
כדי להתמודד עם הבשר הרך, החוקרים יצרו עבור המערכת סביבת מחשב מדומה, שבה היא עברה 96 אלף אימוני ניסוי וטעייה כדי לפתח אסטרטגיית תנועה ליישור חומר גמיש בלי לקרוע אותו. התוצאה: זרוע אחת מיישרת את הנתח בדחיפות אופקיות עדינות ובהמשך אוחזת בסכין שף ופורסת אותו, השנייה מייצבת את הנתח בזמן החיתוך, והשלישית מרימה את הפרוסות בעזרת מקלות אכילה ומסדרת אותן על מגש. חיישן מגע על הסכין מזהה מתי הלהב פוגש בקרש ומאפשר לרובוט לתקן את מסלולו בזמן אמת.
בניסוי אוטונומי מלא פרסה המערכת 34 פרוסות בעוביים שונים. פיתוחים כאלה עשויים בעתיד לסייע בעיבוד דגים ליד אתרי הדיג. עם זאת, בשלב זה מדובר בהדגמה בלבד, שטרם נבחנה מבחינת בטיחות מזון או התאמה לקצב עבודה תעשייתי.
מאת אליסה קיסר
להרחבה: https://bit.ly/4eM2ONW
להצטרפות למהנשמדע: https://t.me/manishmada | 1 994 |
| 16 |  לבנות מחדש לב שבור
כשתאי שריר הלב נפגעים ומתים, למשל בעקבות התקף לב, לא מחליפים אותם תאים בריאים חדשים. במקום זאת נוצרת באזור רקמת צלקת, שלא מתכווצת ולא תורמת לפעולת הלב. עם הזמן, הצטלקות הרקמה עלולה להחליש את האיבר החיוני ולהוביל לאי-ספיקת לב.
טיפול גנטי חדש, שנבדק כעת לראשונה בבני אדם, מנסה לשנות זאת. בטיפול, נגיף מהונדס מחדיר לתאי הלב מולקולות RNA שמשבשות את פעילות הגן SAV1, אחד הבלמים שמונעים מהתאים להתחלק, וליצור תאי שריר חדשים. בניסויים בעכברים ובחזירים נראו סימנים לחלוקה מחודשת של תאי שריר הלב ולשיפור בתפקודו, אך עדיין לא ברור אם התהליך אכן ישקם רקמה פגועה גם בבני אדם. הניסוי הנוכחי יבדוק קודם כול בטיחות, שכן חלוקת תאים לא מבוקרת בלב עלולה לגרום לנזק ולהפרעות קצב. למרות התקדמות הטכנולוגיה והתקווה הגדולה, ההיסטוריה של טיפולים גנטיים ותאי גזע ללב מחייבת זהירות: הדרך מטיפול ניסיוני להוכחה קלינית עוד ארוכה.
מאת ד"ר מעיין אילון אשכנזי
לכתבה: https://bit.ly/3QDiXw0
להצטרפות למהנשמדע: https://t.me/manishmada | 1 854 |
| 17 |  הומו נָאלֵדִי, לנשים בלבד
מאז גילויו במערות “הכוכב העולה” בדרום אפריקה לפני 13 שנה, הומו נאלדי (Homo naledi) לא הפסיק לבלבל את החוקרים. המאובנים הראו מין אדם קדום בעל שילוב חריג של תכונות קדומות ומודרניות, מוח קטן במיוחד, ותיארוך צעיר יחסית של כ־330 אלף שנה לפני זמננו. בשנים האחרונות נוספה מחלוקת סביב האפשרות שנאלדי השתמשו באש, חרטו סימנים על קירות המערה ואף קברו את מתיהם. מחקר חדש בחן חלבונים מאמייל השיניים של 20 פרטים שנמצאו במערה, כדי לזהות את מינם לפי נוכחות חלבון שמקורו בכרומוזום Y. להפתעת החוקרים, אף אחת מהדגימות לא הכילה את החלבון הזכרי, ולכן ייתכן שכל הפרטים שנמצאו במערות היו נקבות. אם כך, הדבר עשוי לרמוז על קבורה נפרדת לנשים וילדות, אך קיימים גם הסברים אחרים: שינוי גנטי נדיר בחלבוניים הזכריים, מבנה חברתי עם רוב נקבי ועוד. בשלב זה ניתן רק לומר שמדובר בתוצאה מוזרה ממין שהיה מוזר עוד קודם לכן – ושיידרשו מחקרים נוספים לפי שנוכל לקבוע בוודאות את משמעותה.
מאת ד"ר יונת אשחר
לכתבה המלאה: https://bit.ly/3SMU3dV
להצטרפות למהנשמדע: https://bit.ly/4sxf2O5 | 1 733 |
| 18 |  הניווט הלא מדויק של צבות הים
צבי ים מפורסמים ביכולת הניווט שלהם: הם מסוגלים לחוש את השדה המגנטי של כדור הארץ, ובעזרתו הנקבות חוזרות להטיל ביצים על אותו חוף בדיוק גם אחרי מסעות נדידה ממושכים. עם זאת, מחקר חדש מצא כי הניווט שלהם רחוק מלהיות מדויק. החוקרים הצמידו מכשירי מעקב, בהם מצפן ו-GPS, לשש נקבות של צב ים ירוק (Chelonia mydas), ועקבו אחרי מסען מאתר הטלת הביצים לאזור בו הן ניזונות, מסע של יותר מאלף קילומטרים שערך כ-27 ימים. החוקרים מצאו שהצבות לא מתבייתות על יעדן במדויק, אלא מסתמכות כנראה על מפה מגנטית גסה שמספקת להן הערכה כללית של מיקומן. הן שחו בכיוון קבוע לאורך זמן, ותיקנו את מסלולן בהדרגה כשהתרחקו מהיעד. למרות חוסר הדיוק במהלך הדרך, החוקרים סבורים שמערכת כזו מספקת מענה יעיל דיו עבור צרכי ההישרדות של הצבות, ואף עשויה להקנות להן גמישות בסביבה משתנה.
מאת ענת קציר אלאיל
למאמר: https://bit.ly/4brYQb0
להצטרפות למהנשמדע: https://t.me/manishmada | 1 648 |
| 19 |  התאים המתפוצצים של הפלנריה
תולעי הפלנריה מפורסמות ביכולת ההתחדשות שלהן, שנובעת מהרבה תאי גזע המתחלקים במהירות והופכים למגוון רב של סוגי תאים, ואף יוצרים מחדש איברים שלמים שנקטעו. חלוקת תאים מהירה וממושכת טומנת בחובה סכנה להיווצרות תאים פגומים. כדי להתמודד עם הסכנה הזו ועם פולשים מבחוץ נדרשה התולעת לפתח מנגנון בקרה והגנה ייחודי.
כעת התגלה בפלנריה סוג לא מוכר של תאי בלוטה המשתתפים בתגובה החיסונית. התאים, בשם רפטובלסטים, נחשפו כשהחוקרים עוררו בתולעים תגובה דלקתית עם ההורמון אקטיבין, שבאופן טבעי מופרש בגוף התולעת בזמן זיהום.
לתאים הללו מנגנון פעולה ייחודי: הם מתוכנתים להשמיד את עצמם בתהליך של מוות תאי שמתחיל בשחרור מהיר של סידן מתוך מאגרים פנימיים בתוך התא. שחרור הסידן מוגבר על ידי השלד הפנימי של התא, ובתוך דקות ספורות גל הסידן גורם לפיצוץ שמחריב את גרעין התא, את קרום התא ואת סיבי השלד שלו. רפטובלסט שהתפוצץ משחרר חומרים רעילים ומשמיד בקרבתו תאים פגומים, חיידקים מחוללי מחלות, ואפילו תאי יונקים.
מאת קסניה ז'ורבל
לכתבה באתר: https://bit.ly/3SVpdzH
להצטרפות למהנשמדע: https://t.me/manishmada | 1 900 |
| 20 |  גם נוכחות האדם מפריעה לחיות
מחקר רחב היקף שהתפרסם לאחרונה השתמש בנתוני מיקום סלולריים מתקופת הקורונה ובמידע על 37 מיני עופות ויונקים ממושדרים בארצות הברית, ומצא שבעלי חיים משנים את התנהגותם לא רק בגלל שינוי הנוף בידי האדם, אלא גם בגלל נוכחות בני האדם עצמם. נוכחות האדם השפיעה על כ-68 אחוזים מהעופות ומהיונקים. יותר ממחצית מהמינים הושפעו גם מנוכחות האדם וגם מהשינוי בסביבה. רוב היונקים, וחלק מהעופות, השתמשו בשטח מצומצם יותר נוכח פעילות האדם. בעלי החיים צמצמו יותר את שטח הפעילות באזורים טבעיים מאשר באזורים מופרעים. ייתכן שבאזורים המופרעים הם כבר הסתגלו לנוכחותנו, או שפשוט לא נשאר להם לאן לצמצם עוד את שטח פעילותם.
נכון להיום, שמורות טבע רבות בארצות הברית פתוחות לקהל 24 שעות ביממה. באחרות הביקור מוגבל לשעות מסוימות או לעונות מסוימות. יתכן מאוד שכדי לשמור על חיות הבר, כדאי להרחיב את הגבלות הביקור ולאפשר לבעלי החיים זמן חופשי מנוכחותנו המעיקה. כפי שקורה למשל, בשמורות הטבע בארץ, שבהן אסורה שהייה בלילה.
מאת קרן אור
למאמר: https://bit.ly/4wddf2J
להצטרפות למהנשמדע: https://t.me/manishmada | 2 043 |
