cookie

ما از کوکی‌ها برای بهبود تجربه مرور شما استفاده می‌کنیم. با کلیک کردن بر روی «پذیرش همه»، شما با استفاده از کوکی‌ها موافقت می‌کنید.

avatar

האקדמיה ללשון העברית

نمایش بیشتر
پست‌های تبلیغاتی
962
مشترکین
+424 ساعت
+107 روز
+3030 روز

در حال بارگیری داده...

معدل نمو المشتركين

در حال بارگیری داده...

האקדמיה ללשון העברית on Facebook יש הייטקיסטיות והייטקיסטים בקהל? יש הייטקיסטיות והייטקיסטים בקהל? יש לכם הזדמנות לשנן בסוף השבוע את שיר האל"ף־בי"ת – גרסת הטכנולוגיה העילית! 😎 (Feed generated with FetchRSS)
نمایش همه...
האקדמיה ללשון העברית on Facebook ⚠️ אזהרה לבני 35 ומעלה: לא שותים "סודה לשתייה"! ⚠️ אזהרה לבני 35 ומעלה: לא שותים "סודה לשתייה"! ⚠️ ‏ אבל אם לא שותים אותה – למה קוראים לה כך? ‏ ההסבר פשוט: המילה הבין־לאומית "סודה" משמשת לכמה תרכובות כימיות שהן בעלות רכיבים משותפים אך אינן זהות. ‏ נראה שכדי להבדיל בין תרכובות סודה שאינן ראויות למאכל ולשתייה ואפילו מסוכנות לאדם ובין תרכובת הסודה שבמטבח, קיבלה התרכובת המשמשת לאפייה ולמזון את הכינוי "סודה לשתייה". ‏ ‍‍‍‍ ‏ אבל למה דווקא "סודה לשתייה" ולא "סודה לאפייה"? המונח השתרש בעברית בעקבות הרוסית שבה משתמשים בצירוף דומה. יש הנוהגים להמס את אבקת הסודה במים ולשתות את התמיסה כדי להקל על צרבות, כאבי בטן ועוד, ונראה שמכאן השם "סודה לשתייה". ‏ ‍‍‍‍ למדקדקים שלא רוצים להתבלבל, תוכלו להשתמש במונחים שנקבעו במילון האפייה של האקדמיה ללשון העברית משנת תשי"ט (1959): "סודה לאפייה" או "נַתְרָן דּוּ־פַּחְמָתִי". ‏ ‏ שתפו ותייגו חברים שאתם אוהבים אותם למרות ובשל אהבתם לסודה. 🥰😎 https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/448702341_876100491221397_808711988389977643_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720&_nc_cat=104&ccb=1-7&_nc_sid=5f2048&_nc_ohc=hXUCEELG52gQ7kNvgHeKOVs&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&oh=00_AYAFqC_2ZpifZDDo4lBL1pQdht2tr8dyuFxCjvLS77sAJw&oe=667AEBD3 (Feed generated with FetchRSS)
نمایش همه...
האקדמיה ללשון העברית on Facebook סתם רצינו להזכיר… סתם רצינו להזכיר… ‏ ‏ 👈🏼 משכיר – בעל הנכס, מי שנותן דבר שבבעלותו לשימוש זמני תמורת תשלום. ‏ ‍‍‍‍‍‍‍‍ 👈🏼 שוכר – מי שמשלם תמורת השימוש הזמני בנכס. Ron Beider סטטוסים מצייצים https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/448587863_875709241260522_2993187535338899353_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720&_nc_cat=100&ccb=1-7&_nc_sid=5f2048&_nc_ohc=SV0Pj9JzWp4Q7kNvgERiaqT&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&oh=00_AYDfyucucv6uFLYFbxbypwWvLrVR1YvJP6RCByPdDK22YQ&oe=66798B66 (Feed generated with FetchRSS)
نمایش همه...
האקדמיה ללשון העברית on Facebook כי מעזה לא יצא מתוק כי מעזה לא יצא מתוק... ‌‏ ד"ר נטע דן, העובדת אצלנו במדור לחקר העברית החדשה המוקדמת, כותבת: הלב נצבט כשרואים את הפתקה השמורה בארכיונו של המשורר אברהם שלונסקי: "כי מעזה לא יצא מתוק". ‌‏ שלונסקי השתעשע בביטוי המקראי "מעז יצא מתוק", שמקורו בסיפור שמשון, אבל כעת עזה צרובה בתודעה של כולנו במשמעות עכשווית כואבת. את הפתקה מצאתי בין הררי פתקים, פנקסים, מחברות ומעטפות השמורים בארכיון של שלונסקי באוניברסיטת תל אביב. העיון במסמכים המצהיבים היה מלהיב, מצחיק ומפתיע. ‌‌‏ ---- ‌‌‏ אברהם שלונסקי היה דמות מפתח בתרבות העברית המתחדשת. הוא כתב שירים, מחזות וספרי ילדים, תרגם ממיטב ספרות העולם, ייסד במות ספרותיות, עמד בראש הוצאה לאור, ומעל לכול יצר בעברית אפיקי ביטוי חדשים – נועזים ושובבים, שהרחיבו את אפשרויות הביטוי בשפה. גם אמרות דוגמת "על טעם ועל ריח אין להתווכח" ו"אותה הגברת בשינוי אדרת" הן פרי המצאתו, ונכנסו למחזור הדם של העברית. ‌‌‏ לקט מהמכמנים שמצאה ד"ר נטע דן, החושפים טפח מן "המעבדה הלשונית" של המשורר, יוצגו בהרצאה מקוונת של האקדמיה שתיערך לציון 50 שנה למותו. בהרצאה נתוודע לחדשנות הלשונית של שלונסקי, והיא מומלצת לכל מי שמחפש קצת אוויר בימים האלה. ‌‌‌‏ אתם מוזמנים להצטרף אלינו להרצאה שתיערך היום (יום רביעי) בשעה 19:30. את כל הפרטים וקישור לצפייה ב"זום" תוכלו למצוא בתגובה הראשונה. ‌‌‌‌‏ (הסריקה באדיבות מרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית, אוניברסיטת תל אביב.) https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/448682480_875411114623668_2140950144553596312_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720&_nc_cat=100&ccb=1-7&_nc_sid=5f2048&_nc_ohc=4ofGNyHmk0cQ7kNvgFvt7Wq&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&oh=00_AYCYxu6VQmQPTwXMIgbGvx62fqVO26dimN8u-crb7dJ-4A&oe=66798C3B (Feed generated with FetchRSS)
نمایش همه...
האקדמיה ללשון העברית on Facebook אנחנו דווקא מבינים את פלורית, אנחנו דווקא מבינים את פלורית, גם אנחנו לפעמים לא מצליחים להירדם בגלל סוגיות לשוניות... 🤓 ‏ כשהמלצר שואל אם להביא לכם קטשופ, חרדל ומיונז – הוא מתכוון ל'רטבים' או ל'רוטבים'? טוב ששאלתם! ‏ צורת הרבים של רֹטֶב היא רְטָבִים, כמו בֹּקֶר–בְּקָרִים, צֹרֶךְ–צְרָכִים, גֹּדֶל–גְּדָלִים, צומת-צְמָתִים, וכן פֹּעַל–פְּעָלִים, תֹּאַר–תְּאָרִים. ‏ תייגו את החברה שאתן מתכתבות איתה בשתיים לפנות בוקר. 🥰 ‏ Meitar Ben Ishay https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/448753896_874828448015268_2084860988256076537_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720&_nc_cat=106&ccb=1-7&_nc_sid=5f2048&_nc_ohc=iOI4G_ZnuQMQ7kNvgHgDx2j&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&oh=00_AYAhGcn4JOsXQ4BtA4de8dOhy-VscnENZOcpm1OqbQAaKQ&oe=6678074E (Feed generated with FetchRSS)
نمایش همه...
یک طرح متفاوت انتخاب کنید

طرح فعلی شما تنها برای 5 کانال تجزیه و تحلیل را مجاز می کند. برای بیشتر، لطفا یک طرح دیگر انتخاب کنید.