כפית אלתרמן ביום

יָרֵאנוּ סְעָרָה, יָרֵאנוּ מַגֵּפָה אֲשֶׁר תִּפְשֹׁט וְאֵין סַמִּים וּמַיִם אָיִן. שני חששות מתבקשים של העולים לספינה הרעועה והצפופה. סערה ומגפה. אם תפשוט המגפה, אין באונייה תרופות ואין די מים. לא ידוע לי על מחסור במי שתייה באוניות, אבל אולי הכוונה לשלב המניעתי למגפה: לכך שאין די תנאים סניטריים ומספיק מים לרחצה. למים יש, ואולי זה הטעם לשיבוצם כאן, תפקיד צלילי כאן. הם מתחרזים עם אָין שאחריהם (ומוסיפים להם מ, להציל את התחרזותם הרעועה עם "רעם" בעוד שתי שורות). ובולט מכך, הם חוזרים בעיצוריהם (ובאותיותיהם) על רוב המילה "סמים" שלפניהם. מעניין: סמים מוסר למים עיצורים, מים מוסר לאין תנועות. הלאה לאחור, וסמוי מכך (ראיתם מה עשיתי במילה סמ-וי, ובמילה יו-שׂם?), "סם" הוא ראשי התיבות של שני היסודות מעוררי היראה הנזכרים כאן, סערה ומגפה! ואם תרצו, סמים ברבים מוסיף לנו את י של המילה הנשארת, יראנו. אז כך: (יראנו + סערה + מגפה) > סמים > מים > אָיִן. כשמוסיפים ומקשיבים לשורות הללו ומביטים בהן, מגלים עוד. "אין סמים ומים אין" יוצר מעין פלינדרום של מילים. "אֵין" הקודם ל"אָין" נשמע כבר פעמיים בשורה הקודמת, בתוך המילים "יראנו". ההגייה התקנית של אין לא משמיעה את העיצור י, כך ש"אֵנ" ממש נאמר כולו, ופעמיים, בתוך "יראנו". כך, חרדת ה"אין", המחסור, מהדהדת שוב ושוב. נוסף על כך, פחות מרהיב אך מוסיף לאחדות, "תפשוט" סוכם את פ רפה ו-ש של "מגפה אשר" שלפניו. כך: ירֵאנו > יראנו > אֵין > אָין (מגפה + אשר) > תפשוט #חופת_ימים