נחל איתן
Open in Telegram
על רחפנים ונושאים אחרים. קבוצת תגובות ודיונים: https://t.me/NahalEitanChat
Show more1 550
Subscribers
No data24 hours
+27 days
+4930 days
Data loading in progress...
Attracting Subscribers
September '26
September '26
+6
in 1 channels
August '26
+69
in 5 channels
Get PRO
July '26
+73
in 4 channels
Get PRO
June '26
+112
in 6 channels
Get PRO
May '26
+281
in 6 channels
Get PRO
April '26
+407
in 5 channels
Get PRO
March '26
+227
in 2 channels
Get PRO
February '26
+49
in 2 channels
Get PRO
January '26
+101
in 2 channels
Get PRO
December '25
+59
in 2 channels
Get PRO
November '25
+32
in 1 channels
Get PRO
October '25
+75
in 1 channels
Get PRO
September '25
+241
in 1 channels
| Date | Subscriber Growth | Mentions | Channels | |
| 07 September | 0 | |||
| 06 September | 0 | |||
| 05 September | +1 | |||
| 04 September | +3 | |||
| 03 September | +1 | |||
| 02 September | 0 | |||
| 01 September | +1 |
Channel Posts
מערוץ רוסי "הרחפן המרושע":
טכנולוגיה של משגר רשת חשמלי, שבו סלילים המחוברים לקבלים משמשים להאצת המטען. היתרון הוא שניתן להפעיל אותו שוב ושוב, ללא חומרי נפץ הודפים וללא צורך ברישיונות לשימוש אזרחי. מי שעוסק בייצור משגרי רשת — כדאי לשים לב לטכנולוגיה הזאת, מדובר בגישה מבטיחה מאוד.
| 2 |  מערוץ רוס י"מפתח כטב"מים":
בתחנות דלק בחרקוב מתקינים עכשיו וילונות רצועות מפלסטיק כדי להגן מפני רחפני FPV, שמגיעים לשם באופן שיטתי ופוגעים בתחנות הדלק.
מדובר בווילונות מהסוג שמשמש במתקני שטיפת מכוניות, עשויים מפוליאתילן עבה ומחוזק. הווילונות כבדים, ולכן רחפן FPV שיפגע בהם או יתפוצץ (במרחק מהמשאבה ומהדלק), או פשוט יסתבך בהם וייפול.
נגד תקיפה בעומק ברמה של גרני, כמובן שזה לא יעזור. גם מול "מולניה"/"דארטס", המכשול הזה ייפרץ מכוח האינרציה. אבל רחפ בהחלט אפשר לעצור כך, ולכן למעשה זה לא פתרון טיפשי בכלל, אם כי אני הייתי מתקין את הרצועות בצפיפות גדולה יותר.
גם אצלנו באזורי הגבול צריך להגן על תחנות דלק ועל מתקנים אחרים שאליהם רחפן FPV יכול להגיע. כמובן שהיינו רוצים שרובוטים קרביים עם בלסטרים יעשו את זה, אבל כל עוד רוסטך לא סיפקו אותם, אפשר להשתמש גם באמצעים זמינים ופשוטים כאלה.
מערוץ אוקראיני של סרגיי פלאש:
אפשרות להגנה על תחנות דלק מפני רחפנים. מפני "שאהד" זה לא יעזור, אבל זה יגן מפני רחפני FPV עם שליטה באמצעות סיב אופטי, רחפנים הנשלטים באמצעות קשר רדיו, ואולי גם מפני מזל”טים.
אתגרים חדשים שמציבה המלחמה מולידים פתרונות חדשים בתחום ההגנה.
על היעילות ענגד המזל"טים הם חולקים.
עיינו עוד על "וילונות" כאן ובשתי ההודעות העוקבות, וכן כאן, כאן וכאן.
וכן בשרשור על מיגון המבנים. | 114 |
| 3 |  +2מערוץ אוקראיני של יגאל לוין:
קפטן אלן ו. ווטסון, מפקד פלוגת Blackhawk האמריקאית מהגדוד השני של רגימנט הפרשים ה-7, סיפר כיצד פעלה יחידתו נגד החטיבה האוקראינית ה-412 Nemesis במהלך תרגיל Combined Resolve בן עשרה ימים בגרמניה.
הפרשה זכתה קודם לכן לחשיפה נרחבת בעקבות פרסומים שלפיהם רחפנים אוקראיניים הביסו בקלות יחידה אמריקאית ממוכנת, אולם המפקד עצמו סבור שמדובר בפרשנות פשטנית מדי.
בשלב הראשוני היתרון אכן היה בצד המפעילים האוקראינים.
רחפני סיור שהו באוויר ללא הרף ועקבו אחר תנועת שיירות שכללו נגמ"שי לחימה Bradley וטנקי Abrams, בעוד שלפלוגה האמריקאית לא היה מערך מלא של אמצעים מודרניים להתמודדות עם כלי טיס בלתי מאוישים.
כתוצאה מכך, דפוס הפעולה המקובל של יחידות ממוכנות התברר במהירות כחשוף וצפוי מדי.
כבר בשעות הראשונות החלו האמריקאים לשנות את הטקטיקה.
הכלים והחיילים פוזרו יותר, ה-Bradley הוסתרו בתוך צמחייה צפופה, התנועה בכבישים צומצמה למינימום, והנתיבים תוכננו דרך ערוצים, יערות ותוואי שטח מורכב, שבהם היה קשה יותר לרחפנים לבצע תצפית רציפה.
בנפרד, החיילים החלו להביא בחשבון כיצד העמדות והכלים שלהם נראים מלמעלה, ולא רק מהקרקע.
המפקד מדגיש שעצם נוכחותם של רחפנים אוקראיניים באוויר עדיין לא משמעותה פגיעה אוטומטית במטרה שאותרה.
גם תחת תצפית אווירית רציפה, היחידות האוקראיניות עדיין נאלצו להשלים אותה בתצפית קרקעית, לבנות שרשרת להעברת נתונים ולהעביר במהירות את הקואורדינטות לאמצעים המסוגלים לבצע את התקיפה.
דווקא מהירות סגירת המעגלים (כלומר, מרגע גילוי המטרה ועד לרגע השמדתה — איגאל) הוגדרה על ידי הקפטן כאחד היתרונות המרכזיים של Nemesis.
במחצית השנייה של התרגיל המצב השתנה, והיחידות האוקראיניות כבר פעלו יחד עם האמריקאים, כשהן מעבירות להם ניסיון מעשי בהפעלת רחפנים, בארגון מערך הסיור ובבניית מעגל התקיפה.
לדברי מפקד Blackhawk, המסקנה העיקרית לא הייתה שהשריון הכבד הפך לחסר תועלת בשדה הקרב המודרני.
ה-Bradley וה-Abrams עדיין סיפקו מיגון, ניידות ויכולת לנוע בשטח, שבו יחידות קלות יותר עלולות לאבד את קצב ההתקדמות.
החיילים ירגישו ביטחון רב יותר כאשר יפעלו בפיזור אם יאמינו ביכולות הציוד שלהם, במקום לראות בו חסר תועלת.
עם זאת, הטקטיקה של היחידות הממוכנות חייבת להשתנות בהתאם לאיום המתמיד של תצפית מהאוויר.
כעת יש להתייחס לאיום הזה באותה רמת חשיבות כמו אש ארטילרית ואיום נ"ט. לכן פיזור, הסוואה, ניצול תוואי השטח ושינוי מתמיד של נתיבי התנועה הופכים לחלק הכרחי מהפעלת כלי הרק"ם.
הקפטן מצביע על לקח חשוב נוסף שהפיק מהתרגיל: ללא קשר לרמת הטכנולוגיה, דווקא בני האדם עדיין נותרים הרכיב החשוב ביותר — ובו בזמן גם החוליה החלשה ביותר — של כל צבא.
כאשר יחידותיו החלו לתמרן באופן אקטיבי ולרדוף אחר מפעילי הרחפנים האוקראינים, אלה כבר לא היו פנויים לשגר רחפנים, וכדברי המפקד, באותו רגע השמיים התבהרו.
צילום: חיילים אמריקאים מפלוגת Blackhawk, הגדוד השני של רגימנט הפרשים ה-7, לאחר תרגיל Combined Resolve בן עשרה ימים, שבמהלכו התמודדו מול מפעילי רחפנים אוקראינים.
@yigal_levin
ותגובה מערוץ רוסי "רשימות הסקיתים. Vault №8":
הערת מנהל ערוץ "Vault 8":
יש כמה דברים לא ידועים שלא מאפשרים להעריך באופן אובייקטיבי את הנתונים מהתרגיל הזה. למשל, מספר צוותי הרחפנים שהשתתפו בו. בנוסף, מעניין מאוד מאיזה קו התחילה התקדמות השיירות האמריקאיות, כך שמפעילי הרחפנים האוקראינים נאלצו לתמרן. ושוב, מה המצב בכל הקשור לשדות המוקשים?
השאלות לגבי מספר הרחפנים שהופעלו עולות מיד, כבר מהמשפט על כך שהאויב הנוכחי שלנו נאלץ להשתמש בתצפית קרקעית.
לגבי הסוואת הכלים ופיזורם — כמובן שהם עושים את הדבר הנכון. אלא ששיירה שנמצאת בתנועה אי אפשר באמת להסתיר.
הדבר שבו הם בהחלט הצטיינו הוא שהם הבינו במהירות שצריך לפגוע בצוותי מפעילי הרחפנים, ולא להשקיע את כל המאמצים במאבק ברחפנים עצמם.
לסיכום, האמריקאים בהחלט הפיקו לקח מסוים מכל הסיפור הזה, אבל שוב — בלי לדעת את הפרטים של התרגיל, אי אפשר להגיע למסקנה חד-משמעית.
ובכן, אם לשפוט לפי הגישה שלהם, האמריקאים השתכנעו פעם נוספת שהם לא צריכים את הרחפנים האלה שלכם-שלנו — תנו להם אמצעים להילחם בהם. | 158 |
| 4 | +2 מערוץ אוקראיני של יגאל לוין:
קפטן אלן ו. ווטסון, מפקד פלוגת Blackhawk האמריקאית מהגדוד השני של רגימנט הפרשים ה-7, סיפר כיצד פעלה יחידתו נגד החטיבה האוקראינית ה-412 Nemesis במהלך תרגיל Combined Resolve בן עשרה ימים בגרמניה.
הפרשה זכתה קודם לכן לחשיפה נרחבת בעקבות פרסומים שלפיהם רחפנים אוקראיניים הביסו בקלות יחידה אמריקאית ממוכנת, אולם המפקד עצמו סבור שמדובר בפרשנות פשטנית מדי.
בשלב הראשוני היתרון אכן היה בצד המפעילים האוקראינים.
רחפני סיור שהו באוויר ללא הרף ועקבו אחר תנועת שיירות שכללו נגמ"שי לחימה Bradley וטנקי Abrams, בעוד שלפלוגה האמריקאית לא היה מערך מלא של אמצעים מודרניים להתמודדות עם כלי טיס בלתי מאוישים.
כתוצאה מכך, דפוס הפעולה המקובל של יחידות ממוכנות התברר במהירות כחשוף וצפוי מדי.
כבר בשעות הראשונות החלו האמריקאים לשנות את הטקטיקה.
הכלים והחיילים פוזרו יותר, ה-Bradley הוסתרו בתוך צמחייה צפופה, התנועה בכבישים צומצמה למינימום, והנתיבים תוכננו דרך ערוצים, יערות ותוואי שטח מורכב, שבהם היה קשה יותר לרחפנים לבצע תצפית רציפה.
בנפרד, החיילים החלו להביא בחשבון כיצד העמדות והכלים שלהם נראים מלמעלה, ולא רק מהקרקע.
המפקד מדגיש שעצם נוכחותם של רחפנים אוקראיניים באוויר עדיין לא משמעותה פגיעה אוטומטית במטרה שאותרה.
גם תחת תצפית אווירית רציפה, היחידות האוקראיניות עדיין נאלצו להשלים אותה בתצפית קרקעית, לבנות שרשרת להעברת נתונים ולהעביר במהירות את הקואורדינטות לאמצעים המסוגלים לבצע את התקיפה.
דווקא מהירות סגירת המעגלים (כלומר, מרגע גילוי המטרה ועד לרגע השמדתה — איגאל) הוגדרה על ידי הקפטן כאחד היתרונות המרכזיים של Nemesis.
במחצית השנייה של התרגיל המצב השתנה, והיחידות האוקראיניות כבר פעלו יחד עם האמריקאים, כשהן מעבירות להם ניסיון מעשי בהפעלת רחפנים, בארגון מערך הסיור ובבניית מעגל התקיפה.
לדברי מפקד Blackhawk, המסקנה העיקרית לא הייתה שהשריון הכבד הפך לחסר תועלת בשדה הקרב המודרני.
ה-Bradley וה-Abrams עדיין סיפקו מיגון, ניידות ויכולת לנוע בשטח, שבו יחידות קלות יותר עלולות לאבד את קצב ההתקדמות.
החיילים ירגישו ביטחון רב יותר כאשר יפעלו בפיזור אם יאמינו ביכולות הציוד שלהם, במקום לראות בו חסר תועלת.
עם זאת, הטקטיקה של היחידות הממוכנות חייבת להשתנות בהתאם לאיום המתמיד של תצפית מהאוויר.
כעת יש להתייחס לאיום הזה באותה רמת חשיבות כמו אש ארטילרית ואיום נ"ט. לכן פיזור, הסוואה, ניצול תוואי השטח ושינוי מתמיד של נתיבי התנועה הופכים לחלק הכרחי מהפעלת כלי הרק"ם.
הקפטן מצביע על לקח חשוב נוסף שהפיק מהתרגיל: ללא קשר לרמת הטכנולוגיה, דווקא בני האדם עדיין נותרים הרכיב החשוב ביותר — ובו בזמן גם החוליה החלשה ביותר — של כל צבא.
כאשר יחידותיו החלו לתמרן באופן אקטיבי ולרדוף אחר מפעילי הרחפנים האוקראינים, אלה כבר לא היו פנויים לשגר רחפנים, וכדברי המפקד, באותו רגע השמיים התבהרו.
צילום: חיילים אמריקאים מפלוגת Blackhawk, הגדוד השני של רגימנט הפרשים ה-7, לאחר תרגיל Combined Resolve בן עשרה ימים, שבמהלכו התמודדו מול מפעילי רחפנים אוקראינים.
@yigal_levin
ותגובה מערוץ רוסי "רשימות הסקיתים. Vault №8
https://t.me/SKIFzametki/2267
הערת מנהל ערוץ "Vault 8":
יש כמה דברים לא ידועים שלא מאפשרים להעריך באופן אובייקטיבי את הנתונים מהתרגיל הזה. למשל, מספר צוותי הרחפנים שהשתתפו בו. בנוסף, מעניין מאוד מאיזה קו התחילה התקדמות השיירות האמריקאיות, כך שמפעילי הרחפנים האוקראינים נאלצו לתמרן. ושוב, מה המצב בכל הקשור לשדות המוקשים?
השאלות לגבי מספר הרחפנים שהופעלו עולות מיד, כבר מהמשפט על כך שהאויב הנוכחי שלנו נאלץ להשתמש בתצפית קרקעית.
לגבי הסוואת הכלים ופיזורם — כמובן שהם עושים את הדבר הנכון. אלא ששיירה שנמצאת בתנועה אי אפשר באמת להסתיר.
הדבר שבו הם בהחלט הצטיינו הוא שהם הבינו במהירות שצריך לפגוע בצוותי מפעילי הרחפנים, ולא להשקיע את כל המאמצים במאבק ברחפנים עצמם.
לסיכום, האמריקאים בהחלט הפיקו לקח מסוים מכל הסיפור הזה, אבל שוב — בלי לדעת את הפרטים של התרגיל, אי אפשר להגיע למסקנה חד-משמעית.
ובכן, אם לשפוט לפי הגישה שלהם, האמריקאים השתכנעו פעם נוספת שהם לא צריכים את הרחפנים האלה שלכם-שלנו — תנו להם אמצעים להילחם בהם. | 1 |
| 5 |  +1מערוץ רוסי "על הכטב"מים והטכנולוגיות":
עוד כטב"ם אויב מסוג מטוס.
החברה האוקראינית «זברובוי» הציגה את מזל"ט B-21, המיועד לביצוע משימות מודיעין ותצפית, פגיעה במטרות וביצוע משימות מיוחדות.
הבסיס לתכנון הוא שוב ה«מולניה» שלנו.
הוא נושא מטען מועיל של 3–7 ק"ג ובעל טווח פעולה של 20–45 ק"מ.
הפעם הוחלט להפוך את המבנה למודולרי, כך שהמפעיל יוכל לבחור בעצמו את מערכות השליטה והעברת הווידאו, וכן את תדרי העבודה המתאימים להן.
הכטב"ם משוגר באמצעות מעוט.
המקור המלא בMilitarniy.
המודולריות, במיוחד בנושא תקשורת של שליטה ווידאו זה מאד חשוב. | 173 |
| 6 |  בהקשר לפגיעה של כטב"ם במשרד של ממלא מקום של ראש SBU (השב"כ האוקראיני), הוא לא נכח ולא נפגע. משרד ההגנה הרוסי לא לקח אחריות, והתפשטו תאוריות קונספירציה, שזה קשור למאבקים בין GUR (מודיעין צבאי אוקראיני) לSBU, שלא מזמן גלשו לקרב יריות עם נפגעים.
מערוץ אוקראיני של סרגיי פלאש:
התקיפה של „שאהד“ על בניין SBU [השב"כ האוקראיני] היא, למעשה, פעולה מיוחדת ומתוכננת של האויב.
לדעתי האישית: ה„שאהד“ נשלט והונחה באופן מקוון באמצעות ממסר רדיו MESH עם גישה לאינטרנט, שאותו סוכן רוסי הפעיל במקום כלשהו בקרבת היעד (עד 5 ק״מ) לפרק זמן קצר במהלך התקיפה.
ממסר כזה הוא בגודל של בערך חצי מתיק בית ספר.
באותו זמן לא היו „שאהדים“ אחרים באוויר. לכן שליטה באמצעות שרשרת ממסרים מרוסיה אינה אפשרית.
והמשך:
ערוצי של האויב מפיצים גרסאות שלפיהן התקיפה על SBU בוימה באמצעות כטב״ם קטן כלשהו.
מה שאני יכול לומר בנושא:
1. כל המערכות תיעדו את נתיב הטיסה של ה״שאהד״ הסילוני הזה מכיוון דונייצק ועד קייב, בגובה של יותר מ־7 קילומטרים.
כלומר, אנחנו יודעים מי שיגר את הכטב״ם ומאיפה.
2. כבר בחנו את השברים וקבענו שהם שייכים ל״גראן-4״, כולל רוב המרכיבים.
כלומר, אנחנו יודעים בדיוק מה הגיע אלינו ובאיזו תצורה.
אגב, במהלך המבצע המיוחד הזה נגד הSBY, שני כטב״מים סילוניים טסו לעבר קייב בזוג. רק אחד מהם הגיע.
תגובה מערוץ רוסי "מפתח כטב"מים" להודעה הראשונה של פלאש:
מובן.
השאהד הבודד, שטס מבלי להתגלות דרך כל מערכות ההתרעה שפלאש עצמו כל כך גאה בהן, הופעל באמצעות משדר ממסר סודי, פגע בדיוק בחלון, ולא מוטט את הבניין כמו אחיו — אלא רק פגע בחזית.
ואת השברים של הכטב"ם, ששקל 200 קילוגרם, פיזרה הרוח הקייבית.
ככה בדיוק הכול קרה.
בפועל, לתוך החלון פגע משהו בסדר גודל של DARTS, אם לא FPV. והוא שוגר מקייב, ולכן גם לא הייתה התרעה.
שיגרו אותו שלהם.
לכאורה כאן דברי פלאש נראים סבירים יותר. | 164 |
| 7 | בערוץ של רגימנט 413 של חיל הכוחות הבלתי מאויישים של אוקראינה יצא סרטון על התמודדות עם התלקחות הסוללות.
להלן הסיכום של קצפ"נ:
מטפי כיבוי מהדור החדש. האויב על הפתרון לבעיית התלקחות סוללות ליתיום-יון
🧯המרכז האנליטי של קצפ״נ תרגם כתבת וידאו מעניינת למדי של האויב. במסגרתה מספר מפקד קבוצת הבטיחות בשירות הצבאי של רגימנט [במקור בקצפ”נ בטעות נכתב “גדוד”] «רייד» הנפרד ה-413 על הדרכים להגן על כוח האדם מפני הסכנה שבסוללות ליתיום-יון וליתיום-פולימר, אשר במקרה של טעינה לא נכונה או נזק עלולות ליצור «גיהינום של ממש».
➖הדבר המפחיד ביותר בשריפה של סוללות ליתיום-יון הוא עצם עקרון הבעירה. לצורך שריפה רגילה דרושים שלושה מרכיבים: חומר בעירה, מחמצן (חמצן) ומקור הצתה. בסוללה כל אלה כבר נמצאים בתוכה.
➖כאשר משטר הטמפרטורה מופר (למשל, התחממות יתר במהלך טעינה עד 70–90 מעלות), מתחילה בתוך הסוללה תגובה כימית בלתי הפיכה. היא מתחילה לייצר בעצמה גם חמצן וגם גזים דליקים. טמפרטורת הבעירה מגיעה במקרה כזה ל-1,000–1,100 מעלות, וגורמת באופן מיידי לכוויות קשות. גרוע מכך, השלב הפעיל יכול להימשך עד 8 שעות! גם אם הלהבה כובתה, הסוללה עלולה להתלקח מחדש או להתפוצץ בכל רגע.
➖שיטות הכיבוי המסורתיות אינן רק בלתי יעילות, אלא גם מסוכנות בתנאי בונקר.
🔵מטפי אבקה פועלים באמצעות סילוק החמצן, אך יוצרים ענן סמיך שבתוכו אי אפשר לנשום ולא ניתן לראות דבר. בחלל סגור של בונקר הדבר הופך לאיום נוסף על החיים.
🔵מטפי פחמן דו-חמצני מקררים היטב, אך יש להם שני חסרונות קריטיים. ראשית, הם כבדים ומגושמים מאוד, דבר שהוא קריטי בעמדה קדמית. שנית, הפחמן הדו-חמצני מתנדף במהירות, והסוללה, לאחר שהבידוד ממנה הוסר, מתחילה שוב לבעור. הם מספקים למעשה רק הפוגה זמנית.
🔵מטפי מים-קצף ואירוסול ישנים משתמשים בקצף שמתפרק במהירות, אינו מספק בידוד ממושך ואינו מספיק לקרר כראוי את התא.
➖הפתרון שמצא רגימנט «רייד» הוא מטפי מים-קצף מודרניים על בסיס מים, בתוספת חומרי הקצפה ג'ליים ומעכבים מיוחדים. רכיבים אלה, מתוצרת אירופית, פועלים על פי עיקרון של פעולה כפולה. המים שבתערובת מורידים ביעילות את הטמפרטורה. בניגוד לדגמים הישנים, הקצף הזה אינו נוזל ואינו מתפרק במגע עם האוויר. הוא עוטף היטב את הסוללה ויוצר מחסום שמבודד אותה מחמצן ומהסביבה למשך זמן ממושך. בדיוק הדבר הזה מאפשר למנוע את התפשטות האש לסוללות סמוכות ולהרוויח זמן לפינוי הרכיב המסוכן.
➖בסרטון «חורט» מבצע הדגמה מעשית. הוא מניח סוללת ליתיום-פולימר (86,000 מיליאמפר-שעה) בין שתי סוללות ליתיום-יון ומפעיל את התגובה הכימית. מטף בנפח של 1 עד 250 ליטר (בהתאם לצורך) מתמודד עם המשימה. אפילו כאשר המטען מתרוקן, הקצף ממשיך לבלום את התגובה, שעדיין מתרחשת בעוצמה בתוך הסוללה.
➖המלצות לשימוש
יש להציב את המטף במקום נגיש, אך לא בצמוד לסוללות, כך שבמקרה חירום ניתן יהיה להגיע אליו. במקרה של התלקחות יש לשלוף את הנצרה ולהתחיל לכבות את הלהבה ממרחק של 1.5–2 מטרים, כדי להגן על עצמכם מהמכת החום. עדיף להשתמש בפיית אוורור (מרסס) היוצרת מסך קצף. סילון ממוקד מקרר נקודתית, אך אינו מגן על האדם שמבצע את הכיבוי מפני הלהבה. יש להתקרב לסוללה בהדרגה, תוך דיכוי האש. אסור בתכלית האיסור להשאיר סוללה שכובתה בתוך המבנה! יש להוציא אותה מיד החוצה באמצעות את חפירה או אמצעי זמין אחר ולקבור אותה באדמה, משום שבמשך 8 שעות היא עלולה להיכנס שוב למצב תגובתי.
📎פרטים נוספים — בסרטון המתורגם.
🚀הירשמו לערוץ שלנו כדי לא לפספס את הפרסומים הבאים!
🇷🇺 קצפ״נ ב-MAX
Cogito ergo vinco
אני חושב, ולכן אני מנצח!
←תמכו בחיילים הרוסים באמצעות רובל
אם תרצה, אוכל גם לשמור על ניסוח יותר צבאי/טכני, או להפוך את התרגום לעברית טבעית יותר בסגנון הפוסטים שאתה מפרסם בערוץ. | 158 |
| 8 | מערוץ רוסי "רשימות הסקיתים. Vault №8":
בנוגע לפוסט האחרון על צפיפות השימוש ברחפני תצפית, התקבלה תגובה כזו מהשטח (מתפרסמת באישור המספר):
"מניסיון בגזרת דוברופיליה:
בעיות אופק הרדיו ממש זועקות את הצורך בממסרים אוויריים, הן עבור FPV והן עבור מאוויקים (ל־DJI אין ממסרים כאלה במבחר); משום מה, הנושא של ממסרים אוויריים מעצבן את הפיקוד 🤷♂️;
הרחבת אזור ההשמדה לא מאפשרת לצוותים להתבצר כראוי; בסופו של דבר, מחסות מאולתרים של 'צואה וענפים' הובילו לעלייה באבדות;
הרחבת אזור ההשמדה גורמת לשיבושים באספקת דלק, מזון, חלקי חילוף ו'ציפורים' [רחפנים]; נאלצנו להקים צוותי ביניים של מפעילי כטב״מים לצורכי אספקה;
כל האמור לעיל מוביל לכך שצוותי המאוויקים נאלצים לטוס למרחק של 12–14 ק״מ, זמן ביצוע התצפית מתקצר ומספר ה'חורים' [בכיסוי] גדל;
מאוויקים אינם מתאימים לעבודת אש נגד-סוללות איכותית; את המל"טים אוקראינים מופלים בהמוניהם. צריך מל"ט זול (ייתכן ש־KVO — עדיין לא נתקל בזה);
והחלק האהוב עליי — ההיבטים הארגוניים: באופן רשמי הקצו לנו רק צוות אחד של רחפנים (וגם אותו ניסו לקחת לחיל הכוחות הבלתי מאויישים), בעוד שאנחנו מחזיקים מאז 2022 ארבעה צוותים (והפיקוד הישיר דורש מאיתנו בפועל בדיוק את זה); במקביל, דרך משרד ההגנה קיבלנו רק UCO [העתק פחות איכותי של Autuel] וAutel, וגם הם ללא קושחה, 2–3 'אינקובטורים'; כל המאוויקים וכל 10 האינקובטורים נקנו מכספנו או התקבלו ממתנדבים; ואם בשנים 2022–2024 איבדנו בממוצע רחפן אחד או שניים בחודש, הרי שב־2025–2026 זה הגיע עד ל־6 בשבוע מנקודת תצפית אחת; ברור שבמצב כזה שום 'קופה משותפת' לא תספיק, והגענו למצב שמתוך 4 נקודות תצפית, אחת בלבד עבדה. הנה לכם צפיפות התצפית והמשכיותה."
ועוד תוספת מעניינת, על האופן שבו מהשטח רואים את הארגון הנכון של התנועה ב"אזור האפור":
"בנוסף, צריך תפיסה ויישום של 'אזור נייד של הגנה אווירית זעירה': ליצור 'מטרייה' עבור קבוצות קטנות (אי אפשר להמשיך להילחם עם רמת האבדות הנוכחית), להכניס לאזור ההשמדה אמצעי לוחמה אלקטרונית יעילים, ליצור רשת של עמדות תצפית־אש מבוצרות היטב (ולהכריח אותן לפתוח באש), ולארגן כוננות 24/7 של מיירטים. לאורך המסדרון הזה להעביר קבוצות עם מינימום אבדות, ולא לשלוח אותן עוד 15–20 ק״מ קדימה, אלא 2–5 ק״מ. להפוך את הקבוצות האלה לחלק מה'מסדרון', ואת הכוחות שמאחור להזיז קדימה. משהו דומה מתאר הכתב פילאטוב בנוגע לעבודה שלו עם "בלי"י. בזמן גשם כבד אפשר לבצע הסתערות באמצעות שיירות קטנות של כלי רכב, שבהן צריכים להיות היסודות של ה'איים' הבאים של ההגנה האווירית הזעירה." | 183 |
| 9 |  מערוץ רוסי "המודיע הצבאי":
אני שיח, שיח, שיח, אני בכלל לא דוב.
המודיע הצבאי
נ.ב. בגירסה של פו הדוב, פו הדוב קושר את עצמו לבלון ע"מ לעלות לכוורת ולאסוף דבש. כדי שהדבורים לא יתקפו אותו הוא מתחיל לשיר "אני ענן, ענן,ענן אני כלל לא דוב". ללא הצלחה. | 169 |
| 10 | ותגובה של המהנדס הרוסי לשתי הודעות לעיל של סרגיי פלאש:
סרגיי פלאש מפנטז בהתלהבות על כמות מספקת של מיירטים סילוניים... אלא שכאן מסתיים העיצוב המסחרי ההמוני, שאפשר לקנות ממנו מיליוני יחידות בסין, ומתחיל תכנון קיצוני, הנתון לעומסים מכניים ותרמיים גבוהים, המבוסס על רכיבים נדירים ומורכבים. רכיבים שמתברר פתאום שאי אפשר לקנות אפילו מאות אלפים מהם בסין. ובוודאי שלא בארה״ב.
כל מה שצריך זה להקים תעשייה ביטחונית מלאה, הנשענת על המדע, ולהמציא מחדש ייצור עצמי של טילי נ״מ. כאלה שבעצם אף אחד בעולם לא מצליח כיום להתמודד איתם מול כטב״מי תקיפה סילוניים המוניים וזולים.
איזו הפתעה מעצבנת ולא צפויה...
מהנדס רוסי
✅ הירשם לערוץ | 210 |
| 11 |  +3מערוץ אוקראיני "Dark Forest Outcome":
טנק M1A1 AIM SA של רגימט הסער 225, מצויד במיגון אנטי-רחפני מאולתר בתצורת «קיפוד».
צירפתי הודעה להודעה על Abrams מקופד אחר, אף שיש לי שרשור שלם על מיגון קיפוד. | 252 |
| 12 |  מערוץ רוסי "המודיע הצבאי":
רכב משוריין קוזאק-2M1 של הכוחות המזוינים של אוקראינה, במצב רוח ירוד ובגרסת Mad Max, אי שם במרחבי המלחמה.
המודיע הצבאי | 227 |
| 13 | מערוץ רוסי "חדשות מעולמות של מערכות הבלתי מאויישות":
מנכ״ל Palantir הופך למשקיע הראשון בחברת הסטארט-אפ הביטחונית של שר ההגנה לשעבר של אוקראינה
ב-1 בספטמבר הודיע מיכאיל פדורוב על הקמת חברה משלו בתחום טכנולוגיות הביטחון. המשקיע המוביל יהיה מנכ״ל Palantir, אלכס קרפ.
הפגישה התקיימה ב-31 באוגוסט במשרדי החברה בוושינגטון, ופרטים נוספים על הפרויקט צפויים להתפרסם בהמשך.
פדורוב עמד בראש משרד ההגנה האוקראיני במשך חמישה חודשים ופוטר ביולי. לדבריו, הצוות צבר במהלך המלחמה ניסיון ייחודי בעבודה עם טכנולוגיות ביטחוניות, וכעת מתכוונים להשתמש בניסיון הזה כדי ליצור פתרונות שיחזקו את אוקראינה ויהיו שימושיים גם עבור בעלות בריתה.
קרפ אמר בסרטון משותף כי עבד עם פדורוב במשך כחמש שנים, התרשם מהישגיה של אוקראינה ורואה בחברה המוקמת גורם בעל חשיבות מכרעת לעולם: היא תהפוך את הידע וההבנה של אמנות המלחמה למוצר עבור מדינות בעלות הברית.
על פי דיווחים בתקשורת, העדיפויות הראשוניות של החברה הן רובוטיקה קרבית, הרחבת הייצור של רוק"ק יירוט סילוניים והשקעות בטילים זולים בעלי הנחיה המבוססת על בינה מלאכותית.
במקביל, פדורוב מחפש השקעות אמריקאיות בקרן ביטחונית נפרדת ומציע לארה״ב סיוע בפיתוח יכולות בלתי מאוישות בתמורה לאספקת מיירטי Patriot — על כך הוא דיבר עם ה-Financial Times ב-30 באוגוסט. בנוסף, החל מ-28 באוגוסט הוא משמש כיועץ לשר ההגנה האיטלקי, גידו קרוזטו, בנושאי טכנולוגיות של לוחמה מודרנית.
💬 מהכותב. כפי שאתם מבינים, מר קרפ יכול היה להשקיע כמעט בכל דבר ובכמעט כל אדם. אבל הוא בחר דווקא במיזם הזה.
למי שלא מעודכן, הדבר המורכב ביותר במערכות בלתי מאוישות כבר מזמן אינו החומרה. שלדה, מנוע, סוללה וערוץ תקשורת יכול להרכיב כל מי שיש לו גישה לבסיס הרכיבים הסיני. אבל מה שבאמת יקר הוא: מתמטיקה עצמאית, מערכות תקשורת, אוטונומיות, מאגרי נתונים, טקטיקות הפעלה, נהלים, סטטיסטיקה של תקלות והבנה של מה בדיוק עובד נגד יריב מסוים.
חלק מהדברים ברשימה הזאת אי אפשר לקנות בשום סכום כסף — אפשר רק לצבור ניסיון עצמאי. ואם אנחנו מדברים על טכנולוגיות צבאיות, את הניסיון הזה אפשר לצבור רק בלחימה.
פדורוב מוכר בזכות מערכת Delta, שמאחדת זרמי מידע מכלים, מכ״מים ונתוני שטח למעגל שליטה אחד. ו-Palantir עושה למעשה את אותו הדבר: היא לא מייצרת את הפלטפורמות עצמן, אלא מוכרת עיבוד נתונים מאוד ספציפי.
הניסוח של קרפ לגבי «אמנות המלחמה כמוצר עבור מדינות בעלות הברית» מתאר במדויק את מהות העסקה — מתכוונים לשכפל את הניסיון שנצבר, לאחר שארזו אותו בתוך תוכנה.
את המסקנות אני מציע לכם להסיק בעצמכם.
מקור: https://www.cnbc.com/2026/09/02/palantir-alex-karp-ukraine-federov-defense-startup.html
#כטבם #טכנולוגיות_ביטחוניות #Palantir #נתונים #אוטונומיות
@news_UAV | 176 |
| 14 | והודעת המשך, המתייחסת לידיעה אוקראינית על מחסור בטילי אוויר-אוויר בצבא אוקראינה, מערוץ המהנדס הרוסי:
בהמשך לפוסט על ה״ניצחוניות״ של הכוחות המזוינים של אוקראינה ולדקויות של הפיזיקה והמתמטיקה. תועמלנים אוקראינים סותרים את עצמם, משום שלא למדו את חוקי הלוגיקה הפורמלית: בזמן שאחד מהם מתגאה בבזבוז של טיל R-60, אחרים מתלוננים שחסרים להם טילים מהסוג הזה. אמנם שם הם מונים גם דגמים מערביים, ברמיזה לאדון הלבן שייתן להם קצת. אלא שכיום גם לאדון הלבן עצמו חסרים כאלה.
בכלל, כפי שאנחנו רואים, השינויים במבנה הייצור של אמצעי ההשמדה, עם המעבר לכטב״מים סילוניים מסוג «דאן-Т», יוצרים מצב מורכב מאוד עבור הכוחות המזוינים של אוקראינה. הרי האפקטיביות של התקיפות שלנו גדלה פי כמה, ובאותו כסף בדיוק, מה שמעלה את יעילות ההוצאה. וזה בהחלט משמח.
נשאר רק שאצלנו יופיע טיל בליסטי "מגויס" [דהיינו מפושט ומוזל] להמונים, או מערכת טילים מבצעית-טקטית כבדה ומוזלת, כדי שנוכל לשלוח לאוקראינים, בנוסף ל״דאן״, גם ״רפרציה״ — 2–3 טונות בכל כלי.
המהנדס הרוסי
✅ הירשמו לערוץ | 132 |
| 15 | באתר אוקראיני Tochniy יצאה כתבה באנגלית על פגיעה בלוגיסטיקה ימית בים אזוב ומעבר לו.
להלן הסיכום של קצפ"נ:
צי הצללים תחת מתקפה: מדוע התקיפות על רוסיה בים אזוב הפכו לאזהרה עבור נאט״ו. OSINT של האויב
🔔 המרכז האנליטי קצפ"נ תרגם חומר מקיף של חוקרי OSINT מהצד השני, העוסק בפגיעוּת של הלוגיסטיקה הימית שלנו בים אזוב ומעבר לו.
באופן כללי, הדברים כאן מתייחסים אלינו, וחשוב לזכור שמדובר בנתוני האויב, שלעולם אין לראות בהם נתונים אובייקטיביים. עם זאת, התמונה כולה משליכה על הלוגיסטיקה הימית העולמית, שכבר לעולם לא תהיה כפי שהייתה.
➖ «ביולי 2026 התרחש בים אזוב אירוע שמדיאר (טרוריסט, קיצוני, להט״ב) כינה מבצע כטב"מים "בקנה מידה תעשייתי" נגד הספנות הרוסית בים אזוב, ונקודת מפנה בלוחמה הימית המודרנית.כטב"מים אוקראיניים ביצעו סדרת תקיפות נגד "צי הצללים" הרוסי — מכליות שהובילו דלק לחצי האי קרים. בתוך כמה ימים הותקפו יותר מ-20 כלי שיט, בהם מכליות שנשאו אלפי טונות של דלק. זהו שיעור באשר לאופן שבו ניתן להשמיד לוגיסטיקה ימית בתנאי הלוחמה המודרנית. וזהו אות אזהרה לנאט״ו, שעלולה להתמודד עם מצב דומה בים הבלטי».
➖ «ההיגיון של שיירות צבאיות פשוט: כאשר ספינות מטען בלתי חמושות מתאגדות לקבוצה תחת הגנת ספינות מלחמה וחיל האוויר, התוקף נאלץ לחדור דרך מערך הגנה רב-שכבתי. זוהי טקטיקה קלאסית מימי מלחמת העולם השנייה, כאשר בעלות הברית הגנו על שיירות האספקה האטלנטיות שלהן מפני צוללות גרמניות. עם זאת, מה שרוסיה ניסתה לעשות בים אזוב יכול להיקרא שיירה רק באופן חלקי. הסוד המרכזי להצלחת ההגנה הוא נוכחות של ליווי חמוש רב עוצמה, המצויד במערכות הגנה אווירית ולוחמה אלקטרונית מודרניות. בדיוק את זה לא היה לרוסיה».
➖ חודשים לפני התקיפות על כלי השיט, הכוחות המזוינים של אוקראינה ניהלו מערכה שיטתית להשמדת מכ״מים ומערכות הגנה אווירית רוסיות לאורך החוף. המסדרון המרכזי «אזוב—קרים» הפך לאזור שבו הושמדו או נפגעו יותר מ-270 נכסי הגנה אווירית. תחילה "עיוורו" את המכ״מים, ולאחר מכן השמידו מערכות קצרות-טווח («טור», «פנציר»), שהיו יכולות להפיל את הכטב”מים.
➖ «צי הים השחור הרוסי נאלץ להתרחק מקו החוף. לא נותרו לו מספיק כוחות כדי ללוות את כלי השיט האזרחיים. גם מטוסי ההתרעה והשליטה המוקדמת (A-50), שיכלו לשלוט במרחב האווירי, התמודדו עם קשיים. לכן המכליות האיטיות נותרו חסרות הגנה מול נחיל של כטב"מיפ בעלי חתימה נמוכה. זהו דוגמה אידיאלית לאופן שבו הכנת שדה הקרב (השמדת מערך ההגנה האווירית) הופכת את ההגנה על מטרות בעלות ערך לבלתי אפשרית, ולקח עבור מדינות נאט״ו».
➖ «התוצאה הזאת אינה מקרית, אלא תוצאה של דוקטרינה צבאית אוקראינית חדשה. מדובר ביצירת "קו רחפנים" רציף, המכסה אזורים שלמים. אבל גם רוסיה פועלת באופן פעיל בכיוון הזה.
➖ «הכוחות הרוסיים למערכות בלתי מאוישות גדלים במהירות — מ-80,000 איש בתחילת 2026 ל-210,000 מתוכננים עד 2030. ייצור רוק"ק התקיפה מגיע למאות ביום, והתוכניות לעתיד מדברות על עשרות אלפים בשנה. אין מדובר בצעד זמני, אלא ביצירת זרוע צבאית חדשה שתתקיים גם לאחר המלחמה הזאת. הדוקטרינה הרוסית לא רק מתאימה את עצמה לניסיון האוקראיני, אלא גם משכללת אותו».
➖ מדוע נאט״ו צריכה ללמוד בקפידה את המצב בים אזוב: «התשובה נעוצה בגאוגרפיה של מזרח אירופה. נתיב האספקה היבשתי היחיד למדינות הבלטיות הוא מסדרון סובאלקי — רצועת גבול צרה בין פולין לליטא, הכלואה בין קלינינגרד לבלארוס. אם המסדרון ייחסם או יהפוך למסוכן מדי בשל מתקפות מסיביות של כטב"מים וטילים, לנאט״ו יישאר רק נתיב אחד להעברת ציוד כבד ואספקה — הים. אבל הים הבלטי הוא מרחב קטן וסגור בחלקו, שמתאים באופן אידיאלי לתקיפות מהאוויר ומהחוף. למעשה, נאט״ו תיאלץ לארגן את אותן שיירות שישראל? אוקראינה משמידה בהצלחה כה רבה בים אזוב».
📎 פרטים נוספים על מה שנאט״ו צריכה לעשות וכיצד לארגן צי היברידי — מומלץ מאוד לקרוא במסמך המתורגם.
🚀 הירשמו לערוץ שלנו כדי לא לפספס את הפרסומים הבאים!
🇷🇺 קצפ”נ ב-MAX
Cogito ergo vinco
אני חושב, ולכן אני מנצח!
← לתמוך בחיילים הרוסים ברובל
תובלה ימית הרבה יותר זולה, וגם מדינות עם "עורף יבשתי" כמו אוקראינה שיש לה גבולות יבשתיים עם כמה מדינות. זקוקות לים.
גם לאוקראינה תובלה דרך ים השחור נפגעה מאד בחודשים האחרונים.
ויש עוד מדינות שלוגיסטיקה שלהם תלוי בשיט חופשי בים, דרך משל ים התיכון וים סוף, וגם ללא עורף יבשתי בטוח ממדינות הסמוכות. | 147 |
| 16 | מערוץ רוסי "רשימות הסקיתים. Vault №8":
#תרגום
שוב פינת התרגום שלנו, ושוב מאמר ממכון המלחמה המודרנית של וסט פוינט.
ושוב, המאמר עוסק בסוגיית לימוד הניסיון של הכוחות המזוינים של אוקראינה, לצורך שילובו בדוקטרינה הצבאית האמריקאית. גם המחבר הוא מאותם אנשים ששימשו יועצים צבאיים באוקראינה.
המאמר עצמו עוסק בנושא האצלת הסמכויות בנוגע להליך פתיחת האש, כפי שנכתב שם — לנווט של צוות רחפן קטן. והוא עוסק כולו בשינויים מוסדיים במדריכים ובהנחיות השונים. לאדם שמכיר את המערכת הצבאית המקומית, די לא שגרתי לגלות עד כמה הכול מוסדר ומוגדר בתקנות במערכת השליטה והפיקוד הקרבית של צבא ארה״ב.
המחבר עצמו שירת כצופה קדמי, ומשווה את עבודתו לאופן שבו פעלו בשנת 2023 צוותי רחפני הסיור של הכוחות המזוינים של אוקראינה. זה מעניין במיוחד, בהתחשב בכך שבאותה תקופה האדמין היה בצד השני, בתפקיד מפעיל רחפן סיור — אמנם בגזרה אחרת. למרות זאת, אופן העבודה של הצוות האוקראיני מובן ומוכר לי, וההשוואה לאופן שבו בדיוק אותו הדבר מתבצע בצבא ארה״ב מעניינת. ציטוט (כאן ובהמשך — תרגום מכונה):
"בקיץ 2023, במהלך מתקפת הנגד בדרום אוקראינה, צפיתי בשני חיילים שעבדו מתחת לרשת הסוואה מאחורי בית ספר הרוס בזפורוז׳יה, ובתוך תשעים שניות ביצעו רצף של משימות שהצבא מחלק בין צוות שלם לתמיכה באש. ביניהם היו שולחן מתקפל, טאבלט סדוק וסוללת גיבוי. אחד מהם הפעיל את הרחפן; הנווט עשה את כל השאר. הרחפן איתר מטרות עבור קו האש. בזמן שהנווט שוחח עם המטיס שישב לידו, הוא עקב אחר תמונת הרחפן במסך אחד ואחר מיקום הכוחות שלו במסך אחר; קו האש שמע אותו בקשר, שאותו הוא מעולם לא הביט בו. הוא אישר שהמטרה נקייה מכוחות ידידותיים, העביר את התיקון בקול מונוטוני כל כך, עד שנשמע כמעט משועמם, וצפה בהתפוצצות.
עשר שנים קודם לכן, בקונדוז, ביצעתי עבודה דומה — כצופה קדמי, שעבר הכשרה כצופה לתמיכה באש. העבודה שאליה הוכשרתי חילקה את התפקידים האלה בין אנשים רבים. בזפורוז׳יה, לעומת זאת, כולם התרכזו בראשו של חייל אחד. צפיתי באותה פעולת אש בדיוק, אך עם חלוקת עבודה מחדש: הרחפן סיפק לצופה חיישן שאותו הוא יכול להזיז, לכוון אל המטרה ולשמור עליה במעקב, כך שהתיאום שבעבר התבצע בין הצופה לבין התותחים מתרחש כעת בתוך ראשו של חייל אחד. החייל המבקש סיוע באש מפעיל תהליך שאנשים אחרים משלימים. הנווט באוקראינה השלים אותו בעצמו. הוא ארגן את הסיוע באש — ובדוקטרינה של צבא ארה״ב, שעדיין מתארת רק את החייל שמבקש אותו, אין שם לאדם שעליו צפיתי. נקרא לו צופה תמיכה באש באמצעות רחפן."
בהמשך המאמר מתוארים כבר הדקויות הבירוקרטיות של ההנחיות האמריקאיות, וכן הסיבות לכך שהן כבר אינן תואמות את המציאות שהשתנתה. לא רק אצלנו הנייר אינו מספיק להדביק את קצב השינויים, אבל צריך לתת קרדיט לאמריקאים — הם באמת מנסים. שוב, כמה ציטוטים:
"במדריך FM 3-09, המהווה את המדריך המרכזי של הצבא לתמיכה באש, הפער בסיווג האש הקטלנית הולך ומחריף. סעיפים 1–3 במהדורת אוגוסט 2024 מונים את המערכות המספקות אש קטלנית: ארטילריית שדה, מרגמות, אש ארטילרית ימית ותחמושת המוטלת ממטוסים וממסוקים — רשימה שעברה בירושה במלואה מתקופת התעופה המאוישת. במדריך מוזכרים "כלי טיס בלתי מאוישים חמושים" שלוש פעמים; בזרוע מכירים בכך שהנשק הזה קיים, אבל הוא אינו מופיע ברשימה."
"הדירקטיבה מיולי 2025 בנושא העליונות של מערכות בלתי מאוישות העבירה את הסמכות לרכישה ולהפעלת רוק"ק "מהבירוקרטיה אל החיילים שלנו". המערכת מעבירה רחפנים לרמה הנמוכה ביותר של הכוחות המזוינים, אבל במערכת התמיכה באש עדיין לא נקבע מי רשאי להשתמש בנתונים שמגיעים מהרחפנים האלה כדי לבצע תקיפה מאושרת, ובאיזו רמה ניתן לעשות זאת."
והמשך:
כל המאמר הזה הוא למעשה סמן לתהליך של שינוי הצבא של ימי שלום בעידן של מהפכת הרחפנים. כפי שאנחנו רואים, התהליכים מתקדמים לאט, אבל הם מתקדמים.
מהמאמר ברור שלמרות הניסויים בשימוש ברוק"ק קטנים ואפילו שילוב שלהם ברמת הפלוגה, עדיין יש הרבה מאוד דברים שלא הגיעו לכדי מימוש מלא.
אבל אני חוזר ואומר — האמריקאים משתדלים. נקודת החוזק שלהם היא הדיונים הפתוחים והפולמוס סביבם. כך גם העברת הידע והניסיון מתרחשת מהר יותר. | 173 |
| 17 | מערוץ אוקראיני של סרגיי פלאש:
אוווו, מסתבר שאף אחד לא מבין מה זה מיירט סילוני.
אז ככה: כרגע יש לנו, למשל, את P1-SUN או את STING. המטיס, כשהוא מסתכל דרך המצלמה, רודף אחרי שאהד עם מנוע בנזין, דרך משל [לא תרגום הכי טוב, אבל גם “באופן מותנה” לא נשמע משהו] נועל עליו, מאחור ותוקף. במקביל, המטיס מטיס את המיירט כמו רחפן, באמצעות שלט. המיירט עולה, כעקרון, אלף דולר. כאן הכול ברור.
איך אתם מדמיינים מיירט סילוני ואת אלגוריתם הפעולה שלו נגד מטרה שטסה במהירות של 500 קמ״ש, מסוגלת לתמרן ולטוס בגובה של 8 ק״מ?
האם זה אמצעי יירוט קינטי סילוני חד־פעמי? או שמדובר בכטב״ם־קרב סילוני זעיר ורב־פעמי?
אם זה מיירט קינטי סילוני חד־פעמי עם נעילה אוטומטית על המטרה — אז זה כבר נקרא טיל. ואם מדובר בכלי חד־פעמי, בשביל מה הוא צריך מנוע בדלק נוזלי?
אם זה כטב״ם־קרב רב־פעמי, אז צריך להתקין עליו תותחים כלשהם ומערכת בקרת אש. זה כבר איזה F-16 קטן. | 187 |
| 18 |  מערוץ רוסי "המודיע הצבאי":
תהליך ההתקנה של מבני ענק נגד כטב"מים על גבי מכלים באחד מבתי הזיקוק הרוסיים.
זה עשוי לסייע כקו הגנה אחרון מפני חלק מכטב”מים מתאבדים.
המודיע הצבאי | 190 |
| 19 |  מערוץ אוקראיני של סרגיי פלאש:
זה היום השני ברציפות שמערכות ההגנה האווירית שלנו מפילות באזור קייב את טילי ה«גראן-5» הסילוניים. הרוסים משגרים אותם ממרחק של 400 קילומטרים.
הצד החיובי — מערכות ההגנה האווירית שלנו מצליחות להפיל אותם.
הצד השלילי — האויב מייצר אותם, משתמש בהם, וככל הנראה ימשיך להשתמש בהם. מיירטים סילוניים לא יעזרו כאן במיוחד. | 177 |
| 20 | מערוץ אוקראיני של סרגיי פלאש:
לכל החברים והמכרים שלי מקייב יש אליי שאלה אחת: מתי ייגמר הסיוט הזה עם השאהדים הסילוניים שטסים לעבר קייב?
אני עונה: כשיהיו לנו מספיק מיירטים סילוניים כדי לבנות מערך הגנה רב־שכבתי ומדורג, כך שהשאהדים הסילוניים לא יצליחו להגיע לבירה מכל הכיוונים.
היום הנשיא הגדיר בישיבת המטה את המשימה הזאת כמשימה בעדיפות עליונה. | 154 |
