נחל איתן
رفتن به کانال در Telegram
על רחפנים ונושאים אחרים. קבוצת תגובות ודיונים: https://t.me/NahalEitanChat
نمایش بیشتر1 549
مشترکین
+124 ساعت
+37 روز
+5130 روز
در حال بارگیری داده...
جذب مشترکین
سپتامبر '26
سپتامبر '26
+3
در 1 کانالها
اوت '26
+69
در 5 کانالها
Get PRO
ژوئیه '26
+73
در 4 کانالها
Get PRO
ژوئن '26
+112
در 6 کانالها
Get PRO
مه '26
+281
در 6 کانالها
Get PRO
آوریل '26
+407
در 5 کانالها
Get PRO
مارس '26
+227
در 2 کانالها
Get PRO
فوریه '26
+49
در 2 کانالها
Get PRO
ژانویه '26
+101
در 2 کانالها
Get PRO
دسامبر '25
+59
در 2 کانالها
Get PRO
نوامبر '25
+32
در 1 کانالها
Get PRO
اکتبر '25
+75
در 1 کانالها
Get PRO
سپتامبر '25
+241
در 1 کانالها
| تاریخ | رشد مشترکین | اشارات | کانالها | |
| 04 سپتامبر | +1 | |||
| 03 سپتامبر | +1 | |||
| 02 سپتامبر | 0 | |||
| 01 سپتامبر | +1 |
پستهای کانال
+3
מערוץ אוקראיני "Dark Forest Outcome":
טנק M1A1 AIM SA של רגימט הסער 225, מצויד במיגון אנטי-רחפני מאולתר בתצורת «קיפוד».צירפתי הודעה להודעה על Abrams מקופד אחר, אף שיש לי שרשור שלם על מיגון קיפוד.
| 2 |  מערוץ רוסי "המודיע הצבאי":
רכב משוריין קוזאק-2M1 של הכוחות המזוינים של אוקראינה, במצב רוח ירוד ובגרסת Mad Max, אי שם במרחבי המלחמה.
המודיע הצבאי | 90 |
| 3 | מערוץ רוסי "חדשות מעולמות של מערכות הבלתי מאויישות":
מנכ״ל Palantir הופך למשקיע הראשון בחברת הסטארט-אפ הביטחונית של שר ההגנה לשעבר של אוקראינה
ב-1 בספטמבר הודיע מיכאיל פדורוב על הקמת חברה משלו בתחום טכנולוגיות הביטחון. המשקיע המוביל יהיה מנכ״ל Palantir, אלכס קרפ.
הפגישה התקיימה ב-31 באוגוסט במשרדי החברה בוושינגטון, ופרטים נוספים על הפרויקט צפויים להתפרסם בהמשך.
פדורוב עמד בראש משרד ההגנה האוקראיני במשך חמישה חודשים ופוטר ביולי. לדבריו, הצוות צבר במהלך המלחמה ניסיון ייחודי בעבודה עם טכנולוגיות ביטחוניות, וכעת מתכוונים להשתמש בניסיון הזה כדי ליצור פתרונות שיחזקו את אוקראינה ויהיו שימושיים גם עבור בעלות בריתה.
קרפ אמר בסרטון משותף כי עבד עם פדורוב במשך כחמש שנים, התרשם מהישגיה של אוקראינה ורואה בחברה המוקמת גורם בעל חשיבות מכרעת לעולם: היא תהפוך את הידע וההבנה של אמנות המלחמה למוצר עבור מדינות בעלות הברית.
על פי דיווחים בתקשורת, העדיפויות הראשוניות של החברה הן רובוטיקה קרבית, הרחבת הייצור של רוק"ק יירוט סילוניים והשקעות בטילים זולים בעלי הנחיה המבוססת על בינה מלאכותית.
במקביל, פדורוב מחפש השקעות אמריקאיות בקרן ביטחונית נפרדת ומציע לארה״ב סיוע בפיתוח יכולות בלתי מאוישות בתמורה לאספקת מיירטי Patriot — על כך הוא דיבר עם ה-Financial Times ב-30 באוגוסט. בנוסף, החל מ-28 באוגוסט הוא משמש כיועץ לשר ההגנה האיטלקי, גידו קרוזטו, בנושאי טכנולוגיות של לוחמה מודרנית.
💬 מהכותב. כפי שאתם מבינים, מר קרפ יכול היה להשקיע כמעט בכל דבר ובכמעט כל אדם. אבל הוא בחר דווקא במיזם הזה.
למי שלא מעודכן, הדבר המורכב ביותר במערכות בלתי מאוישות כבר מזמן אינו החומרה. שלדה, מנוע, סוללה וערוץ תקשורת יכול להרכיב כל מי שיש לו גישה לבסיס הרכיבים הסיני. אבל מה שבאמת יקר הוא: מתמטיקה עצמאית, מערכות תקשורת, אוטונומיות, מאגרי נתונים, טקטיקות הפעלה, נהלים, סטטיסטיקה של תקלות והבנה של מה בדיוק עובד נגד יריב מסוים.
חלק מהדברים ברשימה הזאת אי אפשר לקנות בשום סכום כסף — אפשר רק לצבור ניסיון עצמאי. ואם אנחנו מדברים על טכנולוגיות צבאיות, את הניסיון הזה אפשר לצבור רק בלחימה.
פדורוב מוכר בזכות מערכת Delta, שמאחדת זרמי מידע מכלים, מכ״מים ונתוני שטח למעגל שליטה אחד. ו-Palantir עושה למעשה את אותו הדבר: היא לא מייצרת את הפלטפורמות עצמן, אלא מוכרת עיבוד נתונים מאוד ספציפי.
הניסוח של קרפ לגבי «אמנות המלחמה כמוצר עבור מדינות בעלות הברית» מתאר במדויק את מהות העסקה — מתכוונים לשכפל את הניסיון שנצבר, לאחר שארזו אותו בתוך תוכנה.
את המסקנות אני מציע לכם להסיק בעצמכם.
מקור: https://www.cnbc.com/2026/09/02/palantir-alex-karp-ukraine-federov-defense-startup.html
#כטבם #טכנולוגיות_ביטחוניות #Palantir #נתונים #אוטונומיות
@news_UAV | 71 |
| 4 | והודעת המשך, המתייחסת לידיעה אוקראינית על מחסור בטילי אוויר-אוויר בצבא אוקראינה, מערוץ המהנדס הרוסי:
בהמשך לפוסט על ה״ניצחוניות״ של הכוחות המזוינים של אוקראינה ולדקויות של הפיזיקה והמתמטיקה. תועמלנים אוקראינים סותרים את עצמם, משום שלא למדו את חוקי הלוגיקה הפורמלית: בזמן שאחד מהם מתגאה בבזבוז של טיל R-60, אחרים מתלוננים שחסרים להם טילים מהסוג הזה. אמנם שם הם מונים גם דגמים מערביים, ברמיזה לאדון הלבן שייתן להם קצת. אלא שכיום גם לאדון הלבן עצמו חסרים כאלה.
בכלל, כפי שאנחנו רואים, השינויים במבנה הייצור של אמצעי ההשמדה, עם המעבר לכטב״מים סילוניים מסוג «דאן-Т», יוצרים מצב מורכב מאוד עבור הכוחות המזוינים של אוקראינה. הרי האפקטיביות של התקיפות שלנו גדלה פי כמה, ובאותו כסף בדיוק, מה שמעלה את יעילות ההוצאה. וזה בהחלט משמח.
נשאר רק שאצלנו יופיע טיל בליסטי "מגויס" [דהיינו מפושט ומוזל] להמונים, או מערכת טילים מבצעית-טקטית כבדה ומוזלת, כדי שנוכל לשלוח לאוקראינים, בנוסף ל״דאן״, גם ״רפרציה״ — 2–3 טונות בכל כלי.
המהנדס הרוסי
✅ הירשמו לערוץ | 59 |
| 5 | באתר אוקראיני Tochniy יצאה כתבה באנגלית על פגיעה בלוגיסטיקה ימית בים אזוב ומעבר לו.
להלן הסיכום של קצפ"נ:
צי הצללים תחת מתקפה: מדוע התקיפות על רוסיה בים אזוב הפכו לאזהרה עבור נאט״ו. OSINT של האויב
🔔 המרכז האנליטי קצפ"נ תרגם חומר מקיף של חוקרי OSINT מהצד השני, העוסק בפגיעוּת של הלוגיסטיקה הימית שלנו בים אזוב ומעבר לו.
באופן כללי, הדברים כאן מתייחסים אלינו, וחשוב לזכור שמדובר בנתוני האויב, שלעולם אין לראות בהם נתונים אובייקטיביים. עם זאת, התמונה כולה משליכה על הלוגיסטיקה הימית העולמית, שכבר לעולם לא תהיה כפי שהייתה.
➖ «ביולי 2026 התרחש בים אזוב אירוע שמדיאר (טרוריסט, קיצוני, להט״ב) כינה מבצע כטב"מים "בקנה מידה תעשייתי" נגד הספנות הרוסית בים אזוב, ונקודת מפנה בלוחמה הימית המודרנית.כטב"מים אוקראיניים ביצעו סדרת תקיפות נגד "צי הצללים" הרוסי — מכליות שהובילו דלק לחצי האי קרים. בתוך כמה ימים הותקפו יותר מ-20 כלי שיט, בהם מכליות שנשאו אלפי טונות של דלק. זהו שיעור באשר לאופן שבו ניתן להשמיד לוגיסטיקה ימית בתנאי הלוחמה המודרנית. וזהו אות אזהרה לנאט״ו, שעלולה להתמודד עם מצב דומה בים הבלטי».
➖ «ההיגיון של שיירות צבאיות פשוט: כאשר ספינות מטען בלתי חמושות מתאגדות לקבוצה תחת הגנת ספינות מלחמה וחיל האוויר, התוקף נאלץ לחדור דרך מערך הגנה רב-שכבתי. זוהי טקטיקה קלאסית מימי מלחמת העולם השנייה, כאשר בעלות הברית הגנו על שיירות האספקה האטלנטיות שלהן מפני צוללות גרמניות. עם זאת, מה שרוסיה ניסתה לעשות בים אזוב יכול להיקרא שיירה רק באופן חלקי. הסוד המרכזי להצלחת ההגנה הוא נוכחות של ליווי חמוש רב עוצמה, המצויד במערכות הגנה אווירית ולוחמה אלקטרונית מודרניות. בדיוק את זה לא היה לרוסיה».
➖ חודשים לפני התקיפות על כלי השיט, הכוחות המזוינים של אוקראינה ניהלו מערכה שיטתית להשמדת מכ״מים ומערכות הגנה אווירית רוסיות לאורך החוף. המסדרון המרכזי «אזוב—קרים» הפך לאזור שבו הושמדו או נפגעו יותר מ-270 נכסי הגנה אווירית. תחילה "עיוורו" את המכ״מים, ולאחר מכן השמידו מערכות קצרות-טווח («טור», «פנציר»), שהיו יכולות להפיל את הכטב”מים.
➖ «צי הים השחור הרוסי נאלץ להתרחק מקו החוף. לא נותרו לו מספיק כוחות כדי ללוות את כלי השיט האזרחיים. גם מטוסי ההתרעה והשליטה המוקדמת (A-50), שיכלו לשלוט במרחב האווירי, התמודדו עם קשיים. לכן המכליות האיטיות נותרו חסרות הגנה מול נחיל של כטב"מיפ בעלי חתימה נמוכה. זהו דוגמה אידיאלית לאופן שבו הכנת שדה הקרב (השמדת מערך ההגנה האווירית) הופכת את ההגנה על מטרות בעלות ערך לבלתי אפשרית, ולקח עבור מדינות נאט״ו».
➖ «התוצאה הזאת אינה מקרית, אלא תוצאה של דוקטרינה צבאית אוקראינית חדשה. מדובר ביצירת "קו רחפנים" רציף, המכסה אזורים שלמים. אבל גם רוסיה פועלת באופן פעיל בכיוון הזה.
➖ «הכוחות הרוסיים למערכות בלתי מאוישות גדלים במהירות — מ-80,000 איש בתחילת 2026 ל-210,000 מתוכננים עד 2030. ייצור רוק"ק התקיפה מגיע למאות ביום, והתוכניות לעתיד מדברות על עשרות אלפים בשנה. אין מדובר בצעד זמני, אלא ביצירת זרוע צבאית חדשה שתתקיים גם לאחר המלחמה הזאת. הדוקטרינה הרוסית לא רק מתאימה את עצמה לניסיון האוקראיני, אלא גם משכללת אותו».
➖ מדוע נאט״ו צריכה ללמוד בקפידה את המצב בים אזוב: «התשובה נעוצה בגאוגרפיה של מזרח אירופה. נתיב האספקה היבשתי היחיד למדינות הבלטיות הוא מסדרון סובאלקי — רצועת גבול צרה בין פולין לליטא, הכלואה בין קלינינגרד לבלארוס. אם המסדרון ייחסם או יהפוך למסוכן מדי בשל מתקפות מסיביות של כטב"מים וטילים, לנאט״ו יישאר רק נתיב אחד להעברת ציוד כבד ואספקה — הים. אבל הים הבלטי הוא מרחב קטן וסגור בחלקו, שמתאים באופן אידיאלי לתקיפות מהאוויר ומהחוף. למעשה, נאט״ו תיאלץ לארגן את אותן שיירות שישראל? אוקראינה משמידה בהצלחה כה רבה בים אזוב».
📎 פרטים נוספים על מה שנאט״ו צריכה לעשות וכיצד לארגן צי היברידי — מומלץ מאוד לקרוא במסמך המתורגם.
🚀 הירשמו לערוץ שלנו כדי לא לפספס את הפרסומים הבאים!
🇷🇺 קצפ”נ ב-MAX
Cogito ergo vinco
אני חושב, ולכן אני מנצח!
← לתמוך בחיילים הרוסים ברובל
תובלה ימית הרבה יותר זולה, וגם מדינות עם "עורף יבשתי" כמו אוקראינה שיש לה גבולות יבשתיים עם כמה מדינות. זקוקות לים.
גם לאוקראינה תובלה דרך ים השחור נפגעה מאד בחודשים האחרונים.
ויש עוד מדינות שלוגיסטיקה שלהם תלוי בשיט חופשי בים, דרך משל ים התיכון וים סוף, וגם ללא עורף יבשתי בטוח ממדינות הסמוכות. | 75 |
| 6 | מערוץ רוסי "רשימות הסקיתים. Vault №8":
#תרגום
שוב פינת התרגום שלנו, ושוב מאמר ממכון המלחמה המודרנית של וסט פוינט.
ושוב, המאמר עוסק בסוגיית לימוד הניסיון של הכוחות המזוינים של אוקראינה, לצורך שילובו בדוקטרינה הצבאית האמריקאית. גם המחבר הוא מאותם אנשים ששימשו יועצים צבאיים באוקראינה.
המאמר עצמו עוסק בנושא האצלת הסמכויות בנוגע להליך פתיחת האש, כפי שנכתב שם — לנווט של צוות רחפן קטן. והוא עוסק כולו בשינויים מוסדיים במדריכים ובהנחיות השונים. לאדם שמכיר את המערכת הצבאית המקומית, די לא שגרתי לגלות עד כמה הכול מוסדר ומוגדר בתקנות במערכת השליטה והפיקוד הקרבית של צבא ארה״ב.
המחבר עצמו שירת כצופה קדמי, ומשווה את עבודתו לאופן שבו פעלו בשנת 2023 צוותי רחפני הסיור של הכוחות המזוינים של אוקראינה. זה מעניין במיוחד, בהתחשב בכך שבאותה תקופה האדמין היה בצד השני, בתפקיד מפעיל רחפן סיור — אמנם בגזרה אחרת. למרות זאת, אופן העבודה של הצוות האוקראיני מובן ומוכר לי, וההשוואה לאופן שבו בדיוק אותו הדבר מתבצע בצבא ארה״ב מעניינת. ציטוט (כאן ובהמשך — תרגום מכונה):
"בקיץ 2023, במהלך מתקפת הנגד בדרום אוקראינה, צפיתי בשני חיילים שעבדו מתחת לרשת הסוואה מאחורי בית ספר הרוס בזפורוז׳יה, ובתוך תשעים שניות ביצעו רצף של משימות שהצבא מחלק בין צוות שלם לתמיכה באש. ביניהם היו שולחן מתקפל, טאבלט סדוק וסוללת גיבוי. אחד מהם הפעיל את הרחפן; הנווט עשה את כל השאר. הרחפן איתר מטרות עבור קו האש. בזמן שהנווט שוחח עם המטיס שישב לידו, הוא עקב אחר תמונת הרחפן במסך אחד ואחר מיקום הכוחות שלו במסך אחר; קו האש שמע אותו בקשר, שאותו הוא מעולם לא הביט בו. הוא אישר שהמטרה נקייה מכוחות ידידותיים, העביר את התיקון בקול מונוטוני כל כך, עד שנשמע כמעט משועמם, וצפה בהתפוצצות.
עשר שנים קודם לכן, בקונדוז, ביצעתי עבודה דומה — כצופה קדמי, שעבר הכשרה כצופה לתמיכה באש. העבודה שאליה הוכשרתי חילקה את התפקידים האלה בין אנשים רבים. בזפורוז׳יה, לעומת זאת, כולם התרכזו בראשו של חייל אחד. צפיתי באותה פעולת אש בדיוק, אך עם חלוקת עבודה מחדש: הרחפן סיפק לצופה חיישן שאותו הוא יכול להזיז, לכוון אל המטרה ולשמור עליה במעקב, כך שהתיאום שבעבר התבצע בין הצופה לבין התותחים מתרחש כעת בתוך ראשו של חייל אחד. החייל המבקש סיוע באש מפעיל תהליך שאנשים אחרים משלימים. הנווט באוקראינה השלים אותו בעצמו. הוא ארגן את הסיוע באש — ובדוקטרינה של צבא ארה״ב, שעדיין מתארת רק את החייל שמבקש אותו, אין שם לאדם שעליו צפיתי. נקרא לו צופה תמיכה באש באמצעות רחפן."
בהמשך המאמר מתוארים כבר הדקויות הבירוקרטיות של ההנחיות האמריקאיות, וכן הסיבות לכך שהן כבר אינן תואמות את המציאות שהשתנתה. לא רק אצלנו הנייר אינו מספיק להדביק את קצב השינויים, אבל צריך לתת קרדיט לאמריקאים — הם באמת מנסים. שוב, כמה ציטוטים:
"במדריך FM 3-09, המהווה את המדריך המרכזי של הצבא לתמיכה באש, הפער בסיווג האש הקטלנית הולך ומחריף. סעיפים 1–3 במהדורת אוגוסט 2024 מונים את המערכות המספקות אש קטלנית: ארטילריית שדה, מרגמות, אש ארטילרית ימית ותחמושת המוטלת ממטוסים וממסוקים — רשימה שעברה בירושה במלואה מתקופת התעופה המאוישת. במדריך מוזכרים "כלי טיס בלתי מאוישים חמושים" שלוש פעמים; בזרוע מכירים בכך שהנשק הזה קיים, אבל הוא אינו מופיע ברשימה."
"הדירקטיבה מיולי 2025 בנושא העליונות של מערכות בלתי מאוישות העבירה את הסמכות לרכישה ולהפעלת רוק"ק "מהבירוקרטיה אל החיילים שלנו". המערכת מעבירה רחפנים לרמה הנמוכה ביותר של הכוחות המזוינים, אבל במערכת התמיכה באש עדיין לא נקבע מי רשאי להשתמש בנתונים שמגיעים מהרחפנים האלה כדי לבצע תקיפה מאושרת, ובאיזו רמה ניתן לעשות זאת."
והמשך:
כל המאמר הזה הוא למעשה סמן לתהליך של שינוי הצבא של ימי שלום בעידן של מהפכת הרחפנים. כפי שאנחנו רואים, התהליכים מתקדמים לאט, אבל הם מתקדמים.
מהמאמר ברור שלמרות הניסויים בשימוש ברוק"ק קטנים ואפילו שילוב שלהם ברמת הפלוגה, עדיין יש הרבה מאוד דברים שלא הגיעו לכדי מימוש מלא.
אבל אני חוזר ואומר — האמריקאים משתדלים. נקודת החוזק שלהם היא הדיונים הפתוחים והפולמוס סביבם. כך גם העברת הידע והניסיון מתרחשת מהר יותר. | 82 |
| 7 | מערוץ אוקראיני של סרגיי פלאש:
אוווו, מסתבר שאף אחד לא מבין מה זה מיירט סילוני.
אז ככה: כרגע יש לנו, למשל, את P1-SUN או את STING. המטיס, כשהוא מסתכל דרך המצלמה, רודף אחרי שאהד עם מנוע בנזין, דרך משל [לא תרגום הכי טוב, אבל גם “באופן מותנה” לא נשמע משהו] נועל עליו, מאחור ותוקף. במקביל, המטיס מטיס את המיירט כמו רחפן, באמצעות שלט. המיירט עולה, כעקרון, אלף דולר. כאן הכול ברור.
איך אתם מדמיינים מיירט סילוני ואת אלגוריתם הפעולה שלו נגד מטרה שטסה במהירות של 500 קמ״ש, מסוגלת לתמרן ולטוס בגובה של 8 ק״מ?
האם זה אמצעי יירוט קינטי סילוני חד־פעמי? או שמדובר בכטב״ם־קרב סילוני זעיר ורב־פעמי?
אם זה מיירט קינטי סילוני חד־פעמי עם נעילה אוטומטית על המטרה — אז זה כבר נקרא טיל. ואם מדובר בכלי חד־פעמי, בשביל מה הוא צריך מנוע בדלק נוזלי?
אם זה כטב״ם־קרב רב־פעמי, אז צריך להתקין עליו תותחים כלשהם ומערכת בקרת אש. זה כבר איזה F-16 קטן. | 132 |
| 8 |  מערוץ רוסי "המודיע הצבאי":
תהליך ההתקנה של מבני ענק נגד כטב"מים על גבי מכלים באחד מבתי הזיקוק הרוסיים.
זה עשוי לסייע כקו הגנה אחרון מפני חלק מכטב”מים מתאבדים.
המודיע הצבאי | 125 |
| 9 |  מערוץ אוקראיני של סרגיי פלאש:
זה היום השני ברציפות שמערכות ההגנה האווירית שלנו מפילות באזור קייב את טילי ה«גראן-5» הסילוניים. הרוסים משגרים אותם ממרחק של 400 קילומטרים.
הצד החיובי — מערכות ההגנה האווירית שלנו מצליחות להפיל אותם.
הצד השלילי — האויב מייצר אותם, משתמש בהם, וככל הנראה ימשיך להשתמש בהם. מיירטים סילוניים לא יעזרו כאן במיוחד. | 121 |
| 10 | מערוץ אוקראיני של סרגיי פלאש:
לכל החברים והמכרים שלי מקייב יש אליי שאלה אחת: מתי ייגמר הסיוט הזה עם השאהדים הסילוניים שטסים לעבר קייב?
אני עונה: כשיהיו לנו מספיק מיירטים סילוניים כדי לבנות מערך הגנה רב־שכבתי ומדורג, כך שהשאהדים הסילוניים לא יצליחו להגיע לבירה מכל הכיוונים.
היום הנשיא הגדיר בישיבת המטה את המשימה הזאת כמשימה בעדיפות עליונה. | 114 |
| 11 |  +3מערוץ אוקראיני של סרגיי פלאש:
FPV על גבי שאהדים.
אנחנו מזהים אצל האויב טכנולוגיה כזאת כבר יותר משנה. על גבי שאהד או גרברה מחוברים שני רחפני FPV. רחפני ה-FPV נשלטים באמצעות מודם LTE. היעילות של פתרון כזה נמוכה מאוד, והאויב משתמש בו לעיתים רחוקות — ממש פעם בשבוע או פעם בשבועיים. ה-FPV מאבד לעיתים קרובות את הקשר ואת השליטה, ואז מתרסק.
רחפני ה-FPV מחוברים לשאהד רגיל. מהגרסה הסילונית שלהם הם פשוט יעופו החוצה מזרם האוויר.
מעניינים התדירות והיעילות הנמוכים.
מעניין מה פוגע ביעילות? האמצעים שאוקראינים נוקטים כנגד "סמארטפונים המעופפים" (דהיינו פעולות לחסימת תקשורת סלולרית מרחפנים וכטב"מים)? זמו השהיה גבוה? | 117 |
| 12 | לפני שלושה חודשים בערוץ אוקראיני "УТ-2" יצא ראיון וידאו עם מפקד יחידת כרב"מים התקפיים.
להלן סיכום של קצפ"נ:
גלגלים נגד זחלים, צריחים ותוכנה עצמאית. «אזוב»* על האבולוציה של כרב"מים
🔔המרכז האנליטי של קצ"פ"ן תרגם חומר וידאו של מפקד יחידת כרב"מים התקפיים של חטיבת «אזוב»* של המשמר הלאומי האוקראיני — מיכאיל מלכוש. בסרטון הוא מספר על מה שקורה כיום אצלם בתחום המערכות הרובוטיות הקרקעיות, כיצד הן התפתחו וכיצד הן עוברות התאמות לצורכי שדה הקרב המודרני.
➖לפני חצי שנה מלכוש התראיין כמהנדס ומפעיל, וכעת הוא כבר התקדם לניהול יחידה שלמה ומגבש מאפס את טקטיקת ההפעלה של כרב”מים.
➖אחד ה"תובנות" המרכזיות בראיון הוא ההעדפה של מערכות רובוטיות קרקעיות קטנות, מהירות וזולות על גלגלים: «עדיין יצרנים רבים מנסים לייצר פלטפורמות זחליות ענקיות (כמו "טרמיט"), אבל בחזית הן נתקלות במציאות הקשה. הזחלים נסתמים בבוץ הדביק של דונבאס, למנועים אין מספיק כוח משיכה, הבקרים מתחממים ונשרפים. קשה מאוד להזיז ממקומה מכונה זחלית כבדה. טווח הנסיעה של כרב"מים כאלה במצבם המקורי לעיתים רחוקות עולה על 15 ק"מ. אי אפשר להסוותכרב"ם ענק בגודל של אדם. הוא נוסע לאט (6–15 קמ"ש), והופך למטרה אידיאלית ויקרה עבור רחפני FPV של האויב».
➖כפורמט האידיאלי הוא רואה מערכות כרב"מים אופניים קטנים (למשל «היינה» או «מנגל»). הם מהירים, קשה יותר לזהות אותם, והן עוברים בקלות במקומות שבהם כלי זחלי שוקע ומחליק. כן, צריך לבצע בהן התאמות בשטח (להכפיל את הסוללות, לאלתר תושבות), אבל דווקא הן מספקות תוצאות.
➖קשר רדיו ישיר (ELRS, Crossfire) עבור מערכות רובוטיות קרקעיות הולך בהדרגה ונעשה נחלת העבר. Starlink הפך למונופול מוחלט. עדיין אין חלופות, אבל היחידה נערכת לתרחישים שבהם Starlink עלול להיות משובש או להגיע לעומס יתר. כאמצעי גיבוי נשקלים רחפני ממסר באוויר (על בסיס Starlink או LTE), שיעבירו את האות לכלים הקרקעיים.
➖שליטה מרחוק הפכה לסטנדרט החדש. מפעיל המערכת הרובוטית הקרקעית כבר לא חייב לשבת בשוחה במרחק קילומטר מהכלי. אם על הכרב"ם מותקן Starlink, המפעיל יכול לשלוט בו מעמדת פיקוד עורפית ובטוחה.
➖הדבר דרש שינוי במבנה הארגוני:
1️⃣הטייסים יושבים בחמ"ל מוגן, מתאמים ביניהם, מנתחים נתונים ושולטים בכלים.
2️⃣"ספוטרים" / קבוצות החדרה מביאות את המערכות הרובוטיות אל קו החזית, משגרות ומתחזקות אותן.
➖תוכנות מסחריות עבור כרב"מים לעיתים קרובות אינן מספקות את הצבא: Jarvis — השהיה נוראית, אי אפשר לשלוט. Droidbox — מוצר מצוין, אבל יקר מדי לצייד באמצעותו כמות גדולה של מערכות. Хмарка — טובה ללוגיסטיקה, אבל אינה נותנת מענה לכל צורכי הלחימה.
➖היחידה פיתחה קופסת שליטה וממשק Web משלה. עלות העניין: כ־100 דולר לערכה (זול פי כמה ממוצרים מקבילים).
השהיה: פחות מ־100 מילישניות (ברמת החומרה שלהם; ההשהיה הכוללת תלויה ב-Starlink). התמונה והתגובה של הסטיקים מיידיות. המומחים אינם מתערבים ב"מוח" (בקר הטיסה) של הכרב"ם עצמו. הם מתחברים למעגל שבין מקלט ה־ELRS לגרב”ם, ומדמים את פרוטוקול CRSF. הכרב:ם "חושב" ששולטים בו באמצעות ערוץ רדיו, אך בפועל הפקודות עוברות דרך החלל באמצעות Starlink. התוצאה היא ממשק Web נוח, הגדרה בלחיצה אחת, יצירת קונפיגורציות ועדכוני תוכנה מרחוק לרחפנים ישירות מהעמדה.
➖בכל הנוגע לצריחים, «בראונינג» — זה יקר וחסר טעם.
לכאורה, כרב"ם עם מקלע הוא מכונת הרג. אבל בפועל צריחים כבדים (למשל עם M2 Browning) מתמודדים עם בעיות. הצריח עצמו + כרב"ם + המקלע עולים כ־2.5 מיליון גריבנה. זהו מוצר יחידני שחבל לאבד. אי אפשר להסתיר מפלצת כזאת במארב. הזנת סרט של מקלעים רגישה לתקלות. בתנאי בוץ, קור ועמידה ממושכת במארב, מעצור של הסרט הוא תופעה שכיחה. הזנה ממחסניות (כמו ב־AK) אמינה יותר מבחינה זו.
➖החזית זקוקה למערכות רובוטיות קרקעיות המוניות, זולות ומהירות, המותאמות ל־AK-74 רגיל (למשל צריחי K-2 של «ריס» או מקבילים).
➖פרטים נוספים בסרטון המצורף.
*אזוב — ארגון המוגדר ברוסיה כטרוריסטי וקיצוני, וכן נציג של ארגון להט"ב האסור ברוסיה.
🚀הירשמו לערוץ שלנו כדי לא לפספס את הפרסומים הבאים!
🇷🇺 קצפ"נ ב-MAX
Cogito ergo vinco
אני חושב, משמע אני מנצח!
← תמכו בחיילים הרוסים ברובל | 117 |
| 13 |  מערוץ "SkyIndustry":
בטיבט, ביום השמיני למבצע החילוץ, הצטרף לחיפושים רחפן המצויד במערכת מגנטית-אווירית. מעל אזור מפולת הבוץ במחוז גירונג סורק הכטב"ם את ערימות ההריסות במקומות שבהם מסוכן מדי למחלצים לעלות על הקרקע הלא יציבה.
המערכת מזהה מתחת לשכבות של בוץ וסלעים עצמים מתכתיים ואנומליות מגנטיות אחרות, ובכך מסייעת לזהות באופן מדויק יותר את האזורים שבהם כדאי להמשיך את עבודות החיפוש. כך היא מגדילה את הסיכוי לאתר אנשים שנלכדו מתחת למפולות הבוץ.
✈️ הירשמו לערוץ בטלגרם | MAX | 121 |
| 14 |  +2מערוץ "SkyIndustry":
מל"ט המונע באנרגיית רוח
הסטארטאפ ההודי Alteon גייס 2.5 מיליון דולר לפיתוח מל"ט המסוגל להישאר באוויר במשך יותר משנה, כמעט ללא מאגר אנרגיה על סיפונו. כלי הטיס, שמוטת כנפיו כ־3 מטרים, משתמש ב־דאייה דינמית (Dynamic Soaring) — עקרון תעופה שבו משתמשים האלבטרוסים, המאפשר להפיק אנרגיה מההבדל במהירות הרוח סמוך לפני האוקיינוס ובגובה רב יותר. השימוש הראשון המתוכנן הוא לניטור ימי ממושך.
Alteon כבר ניסתה טיסה אוטונומית מעל מפרץ בנגל: המל"ט ביצע שבעה מחזורי טיסה במהירות של יותר מ־100 קמ"ש, תוך מעבר בגובה של כמטר מעל פני המים. היעד הבא הוא להגיע לטיסה נייטרלית לחלוטין מבחינה אנרגטית, כשהמנוע כבוי. בהמשך מתכננים להשתמש במדחפים כטורבינות לצורך טעינת הסוללות ישירות במהלך הטיסה.
אם הטכנולוגיה תאשר את החישובים, מל"טים כאלה יוכלו לבצע משימות ניטור מעל האוקיינוס במשך חודשים ללא נחיתה.
✈️ הירשמו לערוץ בטלגרם | MAX | 139 |
| 15 |  +4מערוץ "המהנדס הרוסי":
על מה שהזכרתי לאחרונה — ״מוצר 358״, הידוע גם בשם Ghaem-118. הוא פותח במיוחד כאמצעי נגד כטב"מים, ובקונספט שלו הושם דגש על עלות נמוכה, שימוש ברכיבים מסחריים זמינים, פריסה המונית ויכולת ליירט מטרות לא־מתמרנות בגובה נמוך ובגובה בינוני — מאפיינים האופייניים לכטב״מי הסיור המודרניים.
בדיוק הדבר הזה אפשר לו לשמש בהצלחה נגד ה-MQ-9 Reaper האמריקאי ונגד כטב״ם Hermes 900 הישראלי.
"הצד האיראני אינו מפרסם באופן רשמי נתוני ביצועים מפורטים, ולכן הנתונים מבוססים על מקורות אנליטיים פתוחים ועל תצפיות בהדגמות של המערכת:
• טווח פעולה של כ-25 ק״מ.
• מהירות טיסה של 650–850 קמ״ש.
• מערכת הנחיה משולבת — מכ״ם, חיישנים אלקטרו־אופטיים וחיישנים תרמיים (ראש ביות). תצורה רב־חיישנית זו מסייעת לשמור על נעילה על המטרה גם תחת הפעלת אמצעי לוחמה אלקטרונית.
• מנוע טורבו־סילון קטן. הדבר מאפשר לטיל לשמור על מהירות יציבה ועל יכולת תמרון במהלך שלב היירוט, דבר החשוב בהתמודדות עם מטרות המנסות להתחמק.
• ראש קרבי רסס־נפיץ. המבנה שלו מותאם לפגיעה בכלים בלתי מאוישים: אפקט הרסס מגדיל את הסיכוי להשבית חיישנים, מנועים או מערכות בקרה גם ללא פגיעה ישירה.
• המשגר בעל חמישה צינורות ומותקן על משאית טקטית ARAS-3. הדבר מעניק ניידות, מכיוון שהסוללות יכולות לשנות עמדה במהירות, ובכך להקשות על האויב לדכא את מערך ההגנה האווירית. ניתן לחבר את מכ״ם בקרת האש למספר משגרים במקביל, לצורך פגיעה במספר מטרות.”
כפי שכבר כתבתי בעבר, מדובר באחת הפגיעות המוצלחות מאוד בנישה הנכונה, ולכן התרומה שלה לאפקטיביות הלחימה אינה פרופורציונלית לעלות ולמורכבות של המערכת.
אמנם העתקה חסרת מחשבה של הקונספט כבר פחות רלוונטית, אבל במערב כבר הבינו את האפשרויות הטמונות בו ומחפשים דרכים הן להתמודד איתו והן לפתח את הקונספט הלאה.
לכן מרחב הפעולה עבור האינטלקט רחב למדי. אפשר לחשוב מחוץ לתבניות המקובלות ובמקביל ליצור משהו חדש. או שאפשר פשוט לשבת בחיבוק ידיים, ואז לרוץ ולהדביק את הפער, להעתיק וכן הלאה.
המהנדס הרוסי -
✅ הירשמו
מה שכן הטילים המדוברים בהודעה הזאת ובהודעה הקודמת תופסים נישות שונות לגמרי מבחינת הטווח. | 158 |
| 16 |  מערוץ "המהנדס הרוסי":
בתקופה האחרונה ניכרת בעולם מרוץ מעניין ליצירת מערכות הגנה אווירית בעלות טווח ארוך מאוד. האמריקאים תולים מתחת ל-F-35 טיל אוויר־אוויר לטווח של כמה מאות קילומטרים, וכעת היפנים הופכים טיל נגד ספינות ל״זרוע ארוכה״ לטווח של 1,000 ק״מ:
"מדווח, כי בהתאם לבקשת התקציב שפרסם משרד ההגנה היפני לשנת הכספים 2027, מתוכנן עבור חיל האוויר של כוחות ההגנה העצמית של יפן לפתח טיל מונחה חדש מסוג אוויר־אוויר ארוך־טווח, המבוסס על הטיל העל־קולי נגד ספינות ASM-3A, שנכנס לשירות בשנת 2025. הטיל האווירי נגד ספינות ASM-3A, שפותח ומיוצר על ידי Mitsubishi Heavy Industries, מצויד במנוע מגח סילוני (ramjet) המופעל בדלק מוצק. במשקל שיגור של 940 ק״ג ובאורך של 6 מטרים, הטיל מציג טווח טיסה מוצהר של ״יותר מ-400 ק״מ״ ומהירות שיוט של יותר מ-Mach 3.
במקביל מפותחת גרסה משופרת נגד ספינות, ASM-3 Kai, שעל פי הדיווחים עשויה להגיע לטווח של עד 1,000 ק״מ. כעת מתוכנן להשתמש בגרסה המשופרת הזו גם כטיל אוויר־אוויר ארוך־טווח. נציג משרד ההגנה היפני אף ציין במפורש כי ASM-3 Kai יהיה טיל דו־שימושי, המסוגל לפגוע הן במטרות ימיות והן במטרות אוויריות. בתמונה — דגם של הטיל ASM-3A בתערוכת ההגנה DSEI Japan 2025 בטוקיו. (ג) ATLA
https://t.me/bmpd_cast/26561”
אבל מה אפשר לומר על זה? ככל הנראה מדובר בלקח מהשימוש המוצלח באחד הפיתוחים האיראניים המוצלחים ביותר — ״מוצר 358״, שמאפשר, באופן שהפתיע מאוד את מדינות המערב, להתמודד ביעילות עם כטב״מי סיור בגובה רב.
אלא שלמערב יש משאבים וטכנולוגיות בהיקפים שאינם בני־השוואה, ולכן הוא מנסה לממש את הקונספט הזה ברמה טכנולוגית אחרת. למעשה, מדובר ביצירת אמצעי לחימה שנועדו להתמודד עם מטרות אווירודינמיות נישתיות, שלמרות זאת חשיבותן במסגרת הפעולה האווירית המערכתית היא עצומה.
כלומר, לפגוע במטרות איטיות ולא מתמרנות, שמספקות את השדה החיישני של הכוח התוקף — מל"טי סיור ותקיפה [מקווה שתרגמתי נכון, אני לא בטוח בזה] ובקרה אלקטרונית, מטוסי התרעה מוקדמת ובקרה (AEW&C), מטוסי מודיעין אלקטרוני (SIGINT/ELINT) — וכן במטוסי תובלה ובמטוסי תדלוק אווירי, המבוססים על מטוסים אזרחיים או דומים להם במאפייניהם.
כך, ההסתמכות הקודמת על שדה חיישנים מפותח לצורך ניהול פעולה אווירית מתחילה להתפורר. ובמקביל עולה השאלה כיצד לממש את אותו שדה חיישנים בעולם שבו ״הזרוע הארוכה״ של ההגנה האווירית תהפוך לנורמה.
וזה כבר עכשיו נושא חריף במיוחד עבור כוחות האוויר והחלל שלנו, משום שלאחר אובדן מטוסי ההתרעה המוקדמת והבקרה, מטוסי הסיור הימי ומטוסי המודיעין האלקטרוני, התגובה האינסטינקטיבית היא פשוט להגדיל את הייצור שלהם. אלא שההיגיון של הלחימה ב״קומה שמתחת״ מצביע דווקא על הצורך בפיזור מרבי ובהוזלת המחיר של כל ״יחידה״ בודדת.
בקיצור, עבור מדע הצבא שלנו מדובר במשימה רצינית מאוד, עם כמה כוכביות. מהפתרון שלה תלויים הכיוון שאליו יוזרמו סכומי עתק, התצורה של מערכות הנשק, והדוקטרינה להפעלתן — החל ממשימות טקטיות ועד למבצע אסטרטגי.
האם האקדמאים הצבאיים יצליחו להתמודד עם זה, או שנחכה עד שהבורגנים יסיימו את שלהם — ואז נרכיב גרסת ״אין־אנלוגים״ משלנו, עם כפתורי פנינה?
המהנדס הרוסי -
✅ הירשמו | 134 |
| 17 | הידיעה מתייחסת להפלת כטב"ם רוסי "בנדרול" ע"י מיג-29 אוקראיני עם טיל אוויר-אוויר R-60. אני גם התפלאתי שכמעט כל התגובות לידיעה הזאת היו חיוביים.
מערוץ "המהנדס הרוסי":
האוקראינים חוגגים את ה״ניצחון״. כביכול הפילו ״בנדרול״.
אלא שהשטן, כידוע, נמצא בפרטים הקטנים. כדי לפגוע בכטב״ם נאלצו להשתמש בטיל אוויר־אוויר R-60, שאוקראינה אינה מייצרת ומשתמשת עדיין במלאים סובייטיים. המלאים האלה לא תוכננו להיקפי השימוש המודרניים באמצעי לחימה.
לכן בדרך כלל הם משתמשים בטילים האלה ובטילים נוספים מאותה קטגוריה נגד טילי שיוט יקרים ומורכבים יותר, כמו ״קליבר״ ו-X-101. לעומת זאת, כטב״מים פשוטים ורבים בעלי מנוע בעירה פנימית מופלים באמצעות רחפני יירוט, קבוצות אש ניידות ומקלעים או באש ממטוסי יירוט קלים. כלומר, באמצעים זולים שמאפשרים להתמודד עם תקיפות המוניות.
אבל שימוש בטילי אוויר־אוויר נגד כטב״מים סילוניים בכמות גדולה עלול להביא ל״תקרית פטריוט״. במקביל, הדבר אפילו יגדיל את היעילות של טילי השיוט הרגילים, משום שכל טיל שמשוגר לעבר כטב״ם שעולה בסדר גודל פחות מטיל שיוט הוא טיל אחד פחות שיכול לשמש נגד טיל שיוט.
כלומר, בפועל ״בנדֶרול״/״דאן״ משמשים גם כמטרות דמה כאשר הם פועלים יחד עם טילי שיוט כבדים במסגרת תפיסת ה״ספאם של כטב"מים״. וגם לא ניתן פשוט להתעלם מהם ולא ליירט אותם.
בקיצור, עבור הכפריים ה״ניצחון״ יעבור, אבל מי מהאוקראינים שמבין את הניואנסים של בניית מערך הגנה אווירית ומכיר קצת מתמטיקה — יכול קצת להתבאס.
כי החורף מתקרב, והרוסים הערמומיים האלה ישלחו את ה״דאן״ בהיקפים גדולים בהרבה.
מהנדס רוסי -
✅ הירשמו | 143 |
| 18 | ותגובה של ערוץ רוסי "אוגדת המשחתות":
זו לא ״חדשות״ (לייזרים דומים על גבי רק״ם סיני) — זה קיים כבר 15–20 שנה.
ואכן חיפוש העלה שסינים התחילו עם הסיפור הזה לפני משהו כמו 15 שנה. | 144 |
| 19 |  מערוץ "בלתי מאוייש":
״קבוצת חיסול״ מה־Black Hawk: המסוק משגר רוק”ק, וה רוק”ק בוחרים בעצמם את הקורבן
▶️ במהלך תרגיל Project Convergence Summit 6 שנערך לאחרונה, צוות מסוק H-60M Black Hawk תרגל שיגור של כטב״מי תקיפה Altius-700, שיוכלו לפעול במסגרת ״קבוצת חיסול״.
כך המערכת אמורה לפעול:
⏺️ שיגור — מהמסוק, באמצעות מאיץ רקטי.
⏺️ חיפוש — הרחפנים סורקים באופן עצמאי את השטח, מאתרים מטרות ומחלקים אותן ביניהם.
⏺️ תקשורת — הנתונים מועברים באופן מיידי בין הרוק”ק לבין הכוחות הקרקעיים.
⏺️ תקיפה — הרוק”ק המדויק ביותר פוגע במטרה, בעוד האחרים מחפים עליו או מחפשים מטרות חדשות.
היתרון המרכזי הוא שטייסי ה־Black Hawk נשארים בביטחון, הרחק מאחורי קו החזית. ה־Altius-700 יכול לטוס למרחק של עד 290 ק״מ ולשהות באוויר עד 5 שעות, כשהוא נושא מצלמות, אמצעי לוחמה אלקטרונית או ראש קרב. מתוכנן שהמערכת תיכנס לשירות כבר ב־2027.
בלתי מאוייש בטלגרם | ב־MAX
מעניין עד כמה הנחיל הזה אכן מבצעי. | 149 |
| 20 |  +3מערוץ "בלתי מאוייש":
Voltaic Marine הפכה כשב"ם ימי עילי למערכת הגנה אווירית
▶️ החברה האמריקאית Voltaic Marine, בשיתוף עם Moog Space and Defense, השלימה בהצלחה סדרת ניסויים ימיים, שבמסגרתם שולבה פלטפורמת RIwP בכשב"ם AEU39. התוצאה היא מערכת הגנה אווירית אוטונומית לחלוטין, המסוגלת להישאר בים במשך שבועות ולסייר בחשאי בשטח ימי.
מהם AEU39 ו־RIwP?
⏺️ מערכת ההנעה והאנרגיה: מערכת הנעה חשמלית היברידית עם פאנלים סולאריים המשולבים בגוף, וסוללה בנפח של 300 קוט״ש. הדבר מאפשר לכלי להישאר בים במשך מספר שבועות ללא תדלוק.
⏺️ טווח: עד 5,000 מייל ימי.
⏺️ כושר נשיאה: שני תאים מודולריים, בעלי קיבולת כוללת של עד 1,814 ק״ג.
⏺️ כושר שיט: פעילות בתנאי ים עד דרגה 4.
⏺️ שינוע: ניתן להוביל את הכלי על גבי נגרר, לשגר אותו ממסלול החלקה רגיל, להכניסו למכולה באורך 45 רגל או להטיסו על גבי מטוס C-130/C-17.
RIwP (Reconfigurable Integrated-weapons Platform) היא פיתוח של חברת Moog, שכבר הוכיח את עצמו על גבי פלטפורמות יבשתיות. מדובר בעמדת נשק נשלטת מרחוק, אשר:
⏺️ רב־תכליתית. תומכת בתותח 30 מ״מ, בטילי כתף FIM-92 Stinger, בטילים APKWS II ובאמצעי לחימה נוספים.
⏺️ קלה. משקלה נמוך בערך פי שלושה מזה של הגרסה הסטנדרטית של RIwP.
⏺️ מודולרית. מאפשרת למפעיל לבחור את סוג החימוש בהתאם לאיום הספציפי.
ה־RIwP מותקנת בתא המודולרי הקדמי של ה־AEU39, מתחת למכסה משוריין המחובר בצירים. במצב שאינו קרבי, עמדת הנשק שקועה לחלוטין בתוך גוף הכלי ושומרת על חתימה נמוכה. עם גילוי מטרה, המכסה נפתח וצריח הנשק מתרומם לעמדת לחימה.
בלתי מאויש בטלגרם | ב־MAX | 138 |
