נעם בנעט: שפת הקריקטורות במזרח התיכון | אֻסְכֻּת

איראן: ״אנחנו קורבנות הטרור!״ נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, מוצג כבובה על חוטים קרועים. גופו מסתיים בלהב סכין הננעץ בגבו של מפגין, השרוע בשלולית דם לצד שלט שעליו כתוב ״חירות״. מעליו מכריז הנשיא: ״אנחנו קורבנות הטרור!״ בידו הוא מחזיק תמונה של עלי ח׳אמנאי, המנהיג העליון השני של הרפובליקה האסלאמית, שחוסל במכת הפתיחה של מבצע ״שאגת הארי״. בתוך התמונה ח׳אמנאי מוצג כמפעיל בובות, האוחז במתקן השליטה בחוטים. הנשיא הוא הבובה, והמנהיג שבתמונה הוא מי שמשך בחוטיה. הקריקטורה מתייחסת לנאומו של פזשכיאן בעצרת הכללית של האו״ם ב־23 בספטמבר, שבו הניף את תמונת ח׳אמנאי והציג את איראן כקורבן לטרור. היוצר העניק לקריקטורה את הכותרת ״קינתה של בובה רוצחת על מות מפעיל הבובות״. הוא מאשים את הנשיא בצביעות: מי שממשלתו הייתה, לטענת הקריקטוריסט, שותפה לדיכוי אזרחים, מתאבל על המנהיג שהורה על הדיכוי ומציג אותו כקורבן. המפגין שמתחתיו נותר ללא קול. בדברים שצירף לקריקטורה מותח היוצר ביקורת גם על האו״ם, שלטענתו מעניק במה למשטרים מדכאים, בעוד קולם של העמים שהם מדכאים נדחק הצדה. קריקטורה של מַאנַא נֵיֶסְתָאנִי – קריקטוריסט איראני שגר כיום בפריז, שהתפרסמה ב'דויטשה ולה' (Deutsche Welle), גוף השידור הבין־לאומי של גרמניה, המפרסם תכנים גם בפרסית. אהבת? יאללה - לשתף! נעם בנעט – שפת הקריקטורות במזרח התיכון | אֻסְכֻּת

ניו יורק: ממדאני מנקה אחרי "שקרי נתניהו " זהראן ממדאני, ראש עיריית ניו יורק, עומד יחף, בחליפה ובמכנסיים מקופלים, וגורף במגב שלולית סגולה. שולי השלולית יוצרים את המילה ״שקרים״. ברקע נראים גורדי השחקים ופסל החירות. הקריקטורה פורסמה בעקבות נאום נתניהו בעצרת האו״ם ב־24 בספטמבר. בנאומו תקף נתניהו את ממדאני, כינה אותו אנטישמי והאשים אותו בהפצת שקרים על ישראל. ממדאני השיב כי נתניהו חזר על ״שקרים חסרי בסיס״ שנועדו, לטענתו, להלבין את מעשי ישראל נגד הפלסטינים. הקריקטוריסט מאמץ את עמדתו של ממדאני והופך את חילופי ההאשמות לפעולת ניקיון: דברי נתניהו מוצגים כלכלוך שנותר בעיר, וממדאני הוא מי שמסלק אותו. החיוך, הרגליים היחפות והמכנסיים המקופלים מציגים ראש עיר שניגש בעצמו לעבודה. היוצר אף צירף לקריקטורה את ההסבר: ״ממדאני מנקה את עירו אחרי נאומו של נתניהו״. קריקטורה של מֻחַמַּד סַבַּאעַנֶה, קריקטוריסט פלסטיני. אהבת? יאללה - לשתף! נעם בנעט - שפת הקריקטורות במזרח התיכון | אֻסְכֻּת

אד שירן קריקטורה של מֻחַמַּד קַאסֶם, יליד מחנה הפליטים הפלסטיני יַרְמוּכּ בסוריה. אהבת? יאללה - לשתף! נעם בנעט - שפת הקריקטורות במזרח התיכון | אֻסְכֻּת

'תימן' קריקטורה של אֻסַאמַה חַגַ׳אג׳ הירדני, מקריקטוריסטי היומון הלונדוני אל־קֻדְס אל־עַרַבִּי, המזוהה כיום עם בעלות ומימון קטריים. אהבת? יאללה לשתף! נעם בנעט – שפת הקריקטורות במזרח התיכון | אֻסְכֻּת

בן גביר: בתי הכלא כבמת בחירות השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, עומד באגרופים קמוצים על בית סוהר, המעוצב כבימת מנצחים: חלק מרכזי גבוה ושני אגפים נמוכים. החלונות המסורגים והדלת האטומה הופכים לחלק מהבמה שעליה הוא מציג את דמותו הקשוחה. הכיתוב בערבית: „בתי הכלא הם תעמולת בחירות”. הקריקטוריסט מאשים את בן גביר בהפיכת המדיניות כלפי המחבלים לכלי לצבירת תמיכה פוליטית. בית הכלא מגביה אותו, פשוטו כמשמעו, והופך לבסיס שעליו הוא בונה את תדמיתו. המחבלים עצמם אינם נראים בציור. כל תשומת הלב מופנית לפוליטיקאי שמעליהם. בעיני הקריקטוריסט, זה בדיוק העניין: בתי הכלא משמשים תפאורה, ובן גביר הוא כוכב הקמפיין. קריקטורה של מֻחַמַּד סַבַּאעַנֶה, קריקטוריסט פלסטיני תושב איו"ש. סַבַּאעַנֶה פרסם במשך שנים בעיתון הרשמי של הרשות הפלסטינית אל־חַיַאת אל־גַ׳דִידַה, עד שפוטר ממנו בינואר 2023, לאחר שפרסם ברשתות החברתיות קריקטורה ביקורתית על מחמוד עבאס. כיום הוא מפרסם בין היתר בעיתון הלונדוני אל־קֻדְס אל־עַרַבִּי. אהבת? יאללה, לשתף! נעם בנעט – שפת הקריקטורות במזרח התיכון | אֻסְכֻּת

אד שירן: ניטרליות מתחת למגף הישראלי? הזמר אד שירן שרוע על הקרקע, מיקרופון בידו, ומגף ענק מוחץ את גבו. מעל המגף מופיעים דגל ישראל והכיתוב „הלובי”. מכיסו מבצבץ שטר דולר, והוא מחייך ואומר: „אני לא נוקט צד”. ברקע עומדת הסערה סביב הראפר מקלמור, שהופיע כאמן חימום בסיבוב ההופעות של שירן. במהלך הופעה בניו ג׳רזי קרא „פלסטין חופשית” והאשים את ישראל ברצח עם. בעקבות הדברים התנגדו בעלי אצטדיונים להופעותיו, והוא הוסר מהסיבוב. שירן טען שההחלטה הייתה של המפיק ובעלי האצטדיונים, ושהוא ניסה לתווך. הוא גם הדגיש שהופעותיו אינן במה פוליטית. הקריקטוריסט לועג לעמדה הזאת. בעיניו, שירן מצהיר על ניטרליות בעודו נכנע ללחץ פרו־ישראלי. המגף מסמל כוח וכפייה, ואילו שטר הדולר רומז למניע הכלכלי שהקריקטוריסט מייחס לזמר: הנכונות לספוג השפלה כדי שסיבוב ההופעות יימשך. כך שירן מוצג גם כקורבן של לחץ וגם כמי שמשלים עמו למען הכסף. זו האשמת הקריקטוריסט, ולא הוכחה למניעיו של שירן. ב־19 בספטמבר שירן התייחס בפומבי למצב בעזה וכינה אותו „קטסטרופלי ובלתי מוצדק”, לצד גינוי מתקפות 7 באוקטובר. כלומר, שירן כבר הביע עמדה פומבית, גם אם זו אינה העמדה שמבקריו דורשים ממנו. קריקטורה של קרלוס לטוף, קריקטוריסט ברזילאי המזוהה עם ביקורת חריפה על ישראל. פורסמה בחשבון של Mondoweiss ב־X. אהבת? יאללה, לשתף! נעם בנעט | שפת הקריקטורות במזרח התיכון | אֻסְכֻּת

עזה: "החזרה לבית הספר" ילדה עם צמה ובגד מטולא יוצאת מאוהל מגורים בדרכה ללימודים באוהל הסמוך. אישה, כנראה אמה, מלווה אותה במבט. בכיתה המאולתרת כבר יושבים ילדים מול מורה ולוח. ברקע נראים מבנים הרוסים ודגל פלסטיני קרוע. קריקטורה של מַחְמוּד עַבָּאס (לא אַבּוּ מַאזֶן) - קריקטוריסט פלסטיני, תושב שבדיה. אהבת? יאללה - לשתף! נעם בנעט - שפת הקריקטורות במזרח התיכון | אֻסְכֻּת

תימן: דרבי ספטמבר שתי ידיים כמעט נוגעות זו בזו, אבל הן מייצגות שני תאריכים טעונים מאוד בהיסטוריה התימנית. על היד התחתונה כתוב "26 בספטמבר". ב־26 בספטמבר 1962 התחוללה בצפון תימן המהפכה שהפילה את משטר האִמאמוּת הזיידית והביאה להקמת הרפובליקה הערבית של תימן. האִמָאם מֻחַמַּד אל־בַּדְר אמנם שרד ונלחם עוד שנים לצד המלוכנים, אבל זהו התאריך המזוהה עם קץ המשטר האמאמי וראשית הרפובליקה. על היד העליונה כתוב "21 בספטמבר". הפעם התאריך קרוב יותר: 21 בספטמבר 2014, אז השתלטו אַנְצַאר אַללָּה, החות'ים, על צַנְעַאא' והפכו לכוח הדומיננטי בבירה ובמערכת הפוליטית התימנית. החות'ים מכנים את האירוע "מהפכת 21 בספטמבר"; מתנגדיהם רואים בו הפיכה. וזה מה שיפה בקריקטורה: 26 בספטמבר סימל את הפלת שלטון האמאמים הזיידים; 52 שנה אחר כך, ב־21 בספטמבר, תנועה שצמחה מתוך התחייה הזיידית חזרה והפכה לכוח השולט בצנעאא'. לא מדובר בחזרה פשוטה של האמאמות, ולא כל הזיידים מזוהים עם החות'ים, אבל הסמליות ברורה. הקריקטוריסט לוקח את המאבק הזה צעד נוסף. היד של 26 בספטמבר צומחת מתוך הירוק והחרב של דגל סעודיה, בעוד יד "21 בספטמבר" נפגעת משלושה טילים הנושאים את סמליהן של ישראל, ארה"ב וסעודיה. כלומר, זה לא רק דרבי בין שני תאריכים. זה מאבק על הזיכרון ועל השאלה איזו "מהפכה" מייצגת את תימן: המהפכה הרפובליקנית שהפילה את האמאמות ב־1962, או "מהפכת 21 בספטמבר" שהחות'ים מבקשים להציג כמהפכה החדשה של תימן. קריקטורה של כַּמַאל שַׁרְף התימני, המזוהה עם מחנה אַנְצַאר אַללָּה, החות'ים. להרחבה, מוזמנים להאזין לשני הפרקים של אֻסְכֻּת על המצב בתימן ועל העימות המתחדש עם סעודיה, שבהם התארחה ענבל נסים־לוּבְטוֹן: פרק המבוא https://bit.ly/Uskut-Houthi פרק עכשווי https://pod.link/aravimislam/episode/NzgyMTUwMGQtNDY3YS00MjYyLThiZDEtNGUwYWRkMTBmYjg2 אהבת? יאללה לשתף! נעם בנעט: שפת הקריקטורות במזרח התיכון | אֻסְכֻּת

הסרט נז"א קריקטורה של מַאהֶר רַשֻוַאן המצרי שהתפרסמה בעיתון הכוויתי 'אל-ג'רידה'. אהבת? יאללה לשתף! נעם בנעט - שפת הקריקטורות במזרח התיכון | אֻסְכֻּת

האו״ם: דוחפים לשווא דמות העשויה מענפי זית דוחפת סלע ענק וסדוק במעלה הר תלול. על הסלע מופיעה מפת העולם המוכרת מסמל האו״ם. גם הדרך זרועה סדקים, ולאורך המדרון פזורים סמלים קטנים נוספים של הארגון. הדמות מגלמת את סיזיפוס מהמיתולוגיה היוונית, שנידון לדחוף סלע במעלה הר שוב ושוב, רק כדי שיתגלגל בחזרה למטה. מכאן הביטוי „עבודה סיזיפית”: מאמץ מתמשך שאינו מגיע לתכליתו. הקריקטוריסט העניק לקריקטורה את הכותרת „ארגון האומות המאוחדות... דחיפה ללא תועלת!”. בערבית יש כאן חריזה בין „דַפְע”, דחיפה, ל„נַפְע” תועלת. משחק המילים מחדד את המסר: האו״ם מתאמץ, אבל בעיני הקריקטוריסט המאמץ אינו מניב את השלום המיוחל. קריקטורה של עִמַאד חַגָּ'אג' הירדני, שהתפרסמה באתר העיתון הלונדוני „אל-עַרַבִּי אל-גַ'דִיד”, הנמצא בבעלות קבוצת תקשורת קטרית. אהבת? יאללה לשתף! נעם בנעט - שפת הקריקטורות במזרח התיכון | אֻסְכֻּת

ישראל והחות׳ים עם אותה מטרה? שני כלי ירייה, שני קליעים אנושיים ושני מקומות קדושים. משמאל, כלי ירייה המסומן במגן דוד יורה דמות בעלת כיפה ופאות, שעל גופה נכתב „מתנחלים”, לעבר מסגד אל־אקצא. מימין, כלי ירייה הנושא את סמל איראן יורה דמות שעליה נכתב „חות׳ים”, לעבר הכעבה במכּה. לקריקטורה צירף היוצר את המשפט: „בלי קשר לזהות האויב, היעד נשאר אחד. אלוהים, שמור על האסלאם ועל המוסלמים”. מסגד אל־אקצא בירושלים והכעבה במכּה הם שני אתרים שונים, אבל בעיני הקריקטוריסט הם מייצגים יעד משותף: האסלאם וקודשיו. ישראל ואיראן מוצגות ככוחות המשגרים, ואילו המתנחלים והחות׳ים הופכים לתחמושת שבאמצעותה הן פועלות. כך הקריקטוריסט מציב את החות׳ים, המבקשים להציג את עצמם כמגיני הפלסטינים, לצד המתנחלים, ומציג את שניהם כאיום על קודשי האסלאם. מיותר לציין כי אף גורם ישראלי לא תקף את מסגד אל-אקצא והחות'ים עצמם מכחישים שירו באופן ישיר על הכעבה. קריקטורה של נַוָּאף אל־מֻלָּא, קריקטוריסט בעיתון „אל־בִּלָאד” הבחרייני. אהבת? יאללה - לשתף! נעם בנעט - שפת הקריקטורות במזרח התיכון | אֻסְכֻּת