מערכות

"מרבית הצבאות בעולם נשענים על מודל היברידי המשלב בין כוח סדיר מצומצם ומערך מילואים גדול אשר מהווה עתודה אסטרטגית של כוח אדם לשעת חירום. מודל זה מאפשר שמירה על צבא קבוע יעיל בעת שגרה והגדלה מהירה של הכוח הלוחם בשעת הצורך. במשך שנים רבות נשענה תפיסת הביטחון בישראל על הנחת היסוד כי המלחמות יהיו קצרות וממוקדות. הנחה זו אפשרה לגייס את אנשי המילואים לפרקי זמן מוגבלים, והודות לכך הובטחה חזרתם המהירה לשגרה של אזרחים המשרתים במילואים בלי להביא לשחיקתם. אולם מלחמת התקומה [...] ערערה את הנחת היסוד הזו [...] מלחמה כה ארוכה מספקת הזדמנות לבחון את המודל הרווח בצבאות רבים בעולם, ובעיקר לנסות להבין את השפעת המעבר החד והמתמשך מהעולם האזרחי לעולם הצבאי על רוח הלחימה והמוטיווציה של החיילים".

מתוך מאמרם של ידידיה פינגרהוט, ד"ר שני אלמוג ופרופ' עוזי בן שלום שהתפרסם בגיליון האחרון של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי ועסק מנהיגות אותנטית, שחיקה ומוטיווציה במילואים בצל קיטוב פוליטי ומלחמה מתמשכת: https://www.maarachot.idf.il/33604

"הטענה המרכזית של מתנגדי הקונספציה הייתה שלא ניתן 'לביית' את תנועת חמאס באמצעים כלכליים, משום שהיא הייתה ונותרה תנועה קנאית מבחינה אידאולוגית. טיעוני המתנגדים נשענו על התקשורת הגלויה, שפעמים רבות שיקפה את הלוחמניות של חמאס והיערכותו ל'מערכת יום הדין'. קולם של מבקרי הקונספציה לא נשמע בדרג המדיני ובגופי הביטחון השונים בזמן אמת, משום שהאווירה הכללית בקרב גורמי הביטחון הייתה דוגמטית, מונוליטית ונעדרת פלורליזם וחשיבה קבוצתית. ההיגיון הפנימי של הקונספציה לא התפוגג אחרי 7 באוקטובר 2023, ולמעשה חלק מהמהלכים הישראלים במהלך מלחמת "חרבות ברזל" נבעו מתוכו".

הספר בעיניים עצומות: מידע גלוי ומלחמת ״חרבות ברזל״ הוא לקט מאמרים מאת חוקרי מרכז משה דיין העוסק בהפתעות אסטרטגיות מזרח תיכוניות הקשורות למלחמה. בפרק זה מנתח ד"ר מיכאל מילשטיין את הקולות האחרים שנשמעו בישראל לפני 7 באוקטובר ועל הקונספציה ושברה. לקריאת הפרק המלא לחצו כאן: https://www.maarachot.idf.il/32417

"בחינה של מהלכי הקרב על־פי עקרונות ההתקפה של צה"ל מעלה שלושה פערים מרכזיים בתוכנית המונגולים: הבחירה באגף שמאל כיעד ההתקפה המרכזי התבררה כשגויה, שכן קריסתו לא הביאה להתמוטטות המערך הממלוכי, וכך כשלו המונגולים ביישומו הנכון של העיקרון "בחירת יעדים וצירים". העיקרון "ריכוז המאמץ תוך תכנון ושימור יכולת הפעולה בכמה מאמצים" מורה על הכנת חלופות למקרה שהמאמץ העיקרי לא יביא להכרעה, אך נראה כי המונגולים למעשה התנו את ההצלחה בקרב כולו בהצלחת ההתקפה על האגף השמאלי, בלי לתכנן מאמצי תמרון נוספים. לבסוף, ההתקפה על האגף השמאלי הממלוכי אמנם לא הביאה להכרעה, אך הביאה לקריסתו של האגף כליל. אם המונגולים היו מנצלים את ההצלחה ומיישמים את עיקרון "שימור התנופה – רציפות והמשכיות" בלי לנתק מגע, גם בזכות כמות הסוסים הרעננים שהחזיקו, ייתכן שתוצאות הקרב היו שונות".

חזרה לקרב עין ג'אלות (3 בספטמבר 1260) שבו האנדרדוג - הממלוכִּים, עבדים-חיילים ששלטונם העצמי היה בחיתוליו - הביסו את המונגולים, האימפריה הגדולה באותם הימים. עוד על הקרב - בפנים: https://www.maarachot.idf.il/23313

"כיצד עלינו לפעול כדי להציל את מיליוני נתינינו, או כדי לכפר על עצמנו בפני הרוחות המקודשות של האבות הקיסריים שלנו? [...] על פי תכתיבי הזמן והגורל החלטנו לסלול את הדרך לשלום מלא לכל הדורות הבאים על ידי כך שנישא במה שאי אפשר לשאת ונסבול את מה שאי אפשר לסבול".

ב־15 באוגוסט 1945, לאחר ארבע שנות לחימה ושתי פצצות אטום, נשא הירוהיטו קיסר יפן נאום לאומה וסיים את מלחמת העולם השנייה בחזית האוקיינוס השקט. ההודעה על הפסקת הלחימה וקבלת התנאים של בעלות הברית ("הצהרת פוטסדם") נחשבה לבושה, אך הקיסר נימק זאת ברצונו לשמור על שלמותה של יפן ועל תרבותה. שבועות לאחר מכן (היום לפני 81 שנים) נחתמה רשמית כניעתה של האימפריה היפנית. זמן לחזור למאמר די חדש מאת סא"ל (מיל') ד"ר אלדד שמש וסרן א' שניתח את דרכה של איראן בלחימה ובשולחן המשא ומתן באמצעות מקרי בוחן, שכניעת יפן היא אחד מהם. עוד על בושיעה־דו כדרך חיים ופשרה אסטרטגית לטובת הכלל, תוך שימוש ברטוריקה של הקרבה אישית - בפנים: https://www.maarachot.idf.il/32816 בתמונה: נציגים יפנים עומדים על סיפונה של האונייה מיזורי בהמתנה לחתימה על הסכם הכניעה, 2 בספטמבר 1945

"במשך שנות מאבקנו ועצמאותנו רבות היו אנחות השכול שבקעו מלבות אב ואם. כשמבעד לערפל הדמע הזדקרו לעיניהם תמרורי הדרך הקצרה בה עברו יקיריהם: זכרונות מיום היולדם עלי אדמות ועד יום נפלם עלי אדמתם. וצר, מאד צר, שאנחות אלו אילמות היו ואבדו ללא צורת אות ומלה. נמצאו הורים אשר גם בתתם ארשת לשכולם הפרטי היו עוטרים אותם בדברי הגות גאים על הכלל, או בשעה שהתיחדו בפינותיהם  הם היו מאפקים זכרונות דאובים על שלהם ולא רשמו אלא את רגשותיהם על כולם כאחד [...] וישמש נא אוסף קטן זה של דברי אבות על בנים אנדרטה צנועה לאותו דור נעורים מופלא ושגיב אשר הזה את דם חיותו על מזבח מולדתו והשיב בו את נפש אומתו".

השבוע לפני 52 שנים הלך לעולמו ראובן גרוסמן, עורך המפעלים הספרותיים במחלקה להנצחת החייל במשרד הביטחון שבמהלך השנים כתב ותרגם לעברית יצירות קלסיות של שייקספיר, אדגר אלן פו ועוד. לאחר נפילת בנו במרס 1948 בקרב בלטרון שינה את שם משפחתו לאבינעם, כתב וערך דברים רבים לזכרו ובהם הספר לבבות דובבים ששיצא לאור ב"מערכות" ב־1974, ומוקדש לדברים שכתבו אבות על בניהם שנפלו במערכות ישראל: https://www.maarachot.idf.il/29837

"בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז הפלישה לאוקראינה ב־2022, גובר העיסוק באפשרות לעימות צבאי בנושא טאיוואן [...] המפלגה הקומוניסטית הסינית רואה בטאיוואן חלק בלתי נפרד מסין, ואיחוד בין השתיים נתפס כתיקון עיוות היסטורי וכמימוש של זכות ריבונית טבעית. אף שבייג'ינג מדגישה את העדפתה לאיחוד בדרכי שלום, היא מבהירה כי לא תהסס להשתמש בכוח אם תתרשם שטאיוואן מקדמת נתיב מובהק לעצמאות. הכנה למלחמה אינה רק צבירת אמצעים, אלא גם שכלול מתמיד של כלי החשיבה הצבאית. כפי שהוכיחו משחקי ה־CSIS, כמו גם המציאות, את מחיר הלמידה עדיף לשלם על שולחן המשחקים".

מתוך מאמרה של ד"ר שי יגר על תרומת משחקי המלחמה של CSIS, ראייתם כדיסציפלינה המצריכה למידה, שכלול וביקורת עצמית מתמדת והצורך בפיתוח תחום הלמידה עצמו: https://www.maarachot.idf.il/33128

"הסכם 17 במאי 1983 הציע ללבנון מתווה מדינתי־ביטחוני להסדרה בדרום המדינה. על רקע אירועי 7 באוקטובר, הצטרפות חזבאללה למערכה והמחירים הכבדים ששילמה לבנון, התחזקו הקולות במערכת הפוליטית והחברתית, הקוראים לחזרה למסלול של הסדרה מדינתית עם ישראל. חרף כישלונו ההיסטורי, ההסכם מוסיף להציע עקרונות רלוונטיים להסדרה ביטחונית-מדינית בדרום לבנון גם היום, בכפוף להפקת לקחים מהתנאים שהביאו לכישלונו בעבר".

מאמר חדש מאת ד"ר שאול ברטל בוחן את הסכם 17 במאי 1983 בין ישראל ללבנון על רקע התערערות הסדר בדרום המדינה ועליית חזבאללה ככוח הנתמך בידי איראן. לקריאת המאמר המלא לחצו כאן: https://www.maarachot.idf.il/33646

"על ישראל להיזהר מהתמקדות בצפון ובמזרח, ולהקצות את המשאבים אך ורק לבניית ביצורים ומערכי הגנה [...] ההיסטוריה מלמדת שלא מעט קרבות מסתיימים בתבוסה בשל ההכנה לקרב של האתמול, ולא לקרב של המחר [...] המאבק מול איראן חייב לקחת בחשבון את שליחיהם ואת הגעתם של כוחות עוינים מחזיתות אחרות. הם כאן כדי להתכונן לקרב הבא שכנראה עוד יגיע. לנו מוטב להיות מוכנים ולא להילחם שם לבדנו".

הטקסט הנ"ל, על אף שנדמה כאילו נכתב בימים אלה, שייך למאמר מ־2020 שנגע בקרב בן 1390 שנים. קרב הירמוך שהתרחש ברמת הגולן הסורית באוגוסט 636 בין האימפריה הביזנטית בראשות הקיסר הרקליוס וח'ליפות הראשידון בראשות ח'אלד בן אל־וליד, ארך שישה ימים והבהיר שלא תמיד מצפון תיפתח הרעה: https://www.maarachot.idf.il/23485

בשעה טובה עלה לאוויר גיליון 11 של כתב העת האקדמי חברה, צבא וביטחון לאומי שיוצא לאור בשיתוף פעולה בין מערכות ואגודת חוקרי צבא וחברה בישראל.   בגיליון: עוגן בלב הסערה: מנהיגות אותנטית, שחיקה ומוטיווציה במילואים בצל קיטוב פוליטי ומלחמה מתמשכת | ידידיה פינגרהוט, ד"ר שני אלמוג, פרופ' עוזי בן־שלום "כל בחור שלומד (תורה) זה אלף (חיילים)": יחסם של גדולי הדור החרדים לפטור משירות בצה"ל | ד"ר גלעד מלאך פוליטיזציה ואמון בצה"ל בראי המלחמה | ד"ר ענת שפירא, ד"ר עידית שפרן־גיטלמן ועינב גרושקה שילוב נקודת מבט הורית בתפיסת הפיקוד | ד"ר ירון אליאס מסגור המשפחה הישראלית בפוסטי האינסטגרם של צה"ל לאחר 7 באוקטובר | נעם שר שלום מדור ובו מאמר קלסי לעיון מחודש, מדור ביקורת ספרים ומדור תקצירי עבודות מחקר.   קריאה מהנה: www.maarachot.idf.il/33581

הסכמים נחתמים בחדרים ממוזגים; בריתות נבחנות תחת אש. ההסכם שנחתם בתחילת החודש בין ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטאן, מציב אתגר בפני ישראל: עליה לפעול כך שגם בתוך מערכת משתנה של צירים ושותפויות חופפות היא תישאר נכס שאי אפשר לוותר עליו.

מאמר חדש מאת ד"ר יואל גוז'נסקי על הסכם מכה ומשמעויותיו למזרח התיכון ולישראל בפרט: https://www.maarachot.idf.il/33620 מאמר זה הוא פרי שיתוף פעולה בין מרכז משה דיין להוצאת "מערכות".

"הבולדוזר והעיור משנים את העולם, סוגי הנשק החדשים תורמים את חלקם, וזאת בלי להמעיט בחשיבות התנאים הפיזיים. כיום בכל הקורסים הבכירים של מערכת הביטחון הנושאים הגאוגרפיים וההיסטוריים נלמדים כחלק מתוכנית הלימודים שלהם, וטוב שכך - למידת הטופוגרפיה לפני יציאה למלחמה רק תועיל".

אמש הובא למנוחות פרופ' ארנון סופר, ממקימי אוניברסיטת חיפה שנודע בזכות מחקריו בנושאי דמוגרפיה ואיכות הסביבה. פרופ' סופר כתב מאמרים רבים ל"מערכות", כולל לגיליון 500 שבו חזר למאמרו של יגאל ידין על הגיאוגרפיה הצבאית של הגליל. יהי זכרו ברוך. לקריאת המאמר המלא לחצו כאן: https://www.maarachot.idf.il/33611

היא החלה ב־11 ביוני 1967, ממש עם תום מלחמת ששת הימים, בהפרה מצרית. היא ארכה למעלה משלוש שנים בחזיתות המצרית, הירדנית והסורית (באמצעה אף נפתחה חזית עם ברית המועצות) ועיקרה היה, כפי שבא לידי ביטוי בשמה - התשה (חרב אלסתנזאף בפי הערבים). בסיומה, השבוע לפני 56 שנים – הושגה שוב הפסקת אש ונרשם תיקו אסטרטגי בין הצדדים, עד פרוץ מלחמת יום הכיפורים 3 שנים לאחר מכן. הספר אש בקווים מאת זאב דרורי גולל את תולדותיה מקיץ 1967 ועד קיץ 1970 לאורך גבולה המזרחי של ישראל. אמנם חלק הארי של תשומת הלב הופנה ללחימה שהתנהלה באותה התקופה לאורך תעלת סואץ, אולם בשני היבטים הייתה הלחימה במזרח מאיימת יותר. ראשית, היא איימה באופן ישיר על חייה של אוכלוסייה אזרחית גדולה ועל מוקדים כלכליים חשובים כמו נמל אילת ומפעלי ים המלח. שנית, היא הייתה המחסום היחיד בפני החדרה בלתי נשלטת של חוליות טרור לשטחי יהודה ושומרון ומשם אל לב מדינת ישראל. עוד על תפיסת המאבק של הארגונים הפלסטיניים החמושים, מדיניות ממשלת ישראל לגבי יהודה ושומרון וארץ המרדפים - בפנים: https://www.maarachot.idf.il/28823

"אחד האתגרים המהותיים העומדים בפני המסו"ל בשדה הקרב המודרני נע על ציר שבין שני קצוות מנוגדים: לספק אש רציפה, זמינה וקטלנית לכוחות המתמרנים, מול הדרישה לשמר את שרידות הכוח בסביבה רוויית איומים - משימה מול אנשים. אין פתרון יחיד למתח זה, וההצלחה נמדדת ביכולת להחזיק במיומנות, ולמצוא את האיזון המאפשר הן את ביצוע המשימה הן את חזרתם של הלוחמים הביתה בשלום".

מאמר חדש מאת סרן תמיר חליבה, מסו"ל בגדוד 411 ובוגר מחזור כ"ה במלט"ק, נגע באיום האווירי על שטחי הפריסה של חילות התותחנים ברוסיה, אוקראינה ובצה"ל. עוד על שרידות הארטילריה במהלך ההיסטוריה, חיל התותחנים במלחמה ועוד – בפנים: https://www.maarachot.idf.il/33337

"כל מאמץ רציני לנסות וליישם את חוכמת אמנות המלחמה של סון דזה על מלחמה מודרנית חייב להתחיל במחיקת כל מה שאנשים חושבים שהם יודעים לגביו. סון דזה לא כתב על תחרות באופן אבסטרקטי - הוא כתב על מלחמה בין מדינות. אם המשטר האיראני יקרוס בעקבות המלחמה, התוצאות הנלוות לשינוי משטר עשויות להתרחש, אך יש להבחין בין מצב זה ובין הפיכת שינוי המשטר לתכלית המדינית המוצהרת. אם היעד יוסט, או ייתפס ככזה שמוסט מכפיית שינוי התנהגות לעבר שינוי משטר המחייב הפעלת כוחות קרקעיים בהיקף נרחב, יש סיכון של חזרה על דפוסים שנראו במלחמות עבר. האזהרה של סון דזה ברורה. אסטרטגיה חייבת להיות בהלימה לתכלית המדינית, או שיתרונות שהושגו מוקדם במבצע עלולים להיאבד".

רוחות המלחמה באיראן שמתחזקות ונחלשות הן זמן לחזור למאמר בן כמה חודשים מאת ג'ון ספנסר על מבצע "שאגת הארי" מעיניו של חכם סיני עתיק: https://www.maarachot.idf.il/33125

"אחת התופעות הקשורות להתנהלות הייחודית של הלוחמים הימיים היא נוהל 'צד תורן'. נוהל זה, שבבסיסו דומה לתופעת 'הצעירות־ותיקות' הקיימת גם ביחידות צבאיות אחרות, מייצר הפרדה בין לוחמים בדרגת סמל ומעלה ללוחמים האחרים. הלוחמים הצעירים מבצעים משימות תפעוליות (שמירות, תורנויות וכדומה) בעומס רב יותר, עם פחות יציאות הביתה, בעוד הלוחמים הוותיקים מבצעים משימות 'איכות', בעומס מופחת, עם יציאות טובות יותר הביתה ותוך מעין פיקוד ופיקוח על 'הצעירים'. תופעה זו גורמת לשחיקה רבה בקרב הלוחמים הצעירים, לתחושת חוסר צדק, למוטיבציה נמוכה לשרת ולנשירה בתקופת השירות הראשונה, והיא משפיעה לרעה על רמת הלכידות והאפקטיביות בספינה".

מתוך הפרק "מלחמת מעמדות: הובלת שינוי תרבותי לצמצום תופעת "צעירּות - ותיקּות" בספינות הטילים" מאת תא"ל גיא גולדפרב, אל"ם ארז בן ציון וסא"ל בת חן פרימור־יוסף שיצא בספר תבונת השדה, ונגע בתהליך המערכתי שעשו בשייטת ספינות הטילים כדי להתמודד עם התופעה, ואת השינוי התרבותי הנרחב שהתרחש בעקבותיו: https://www.maarachot.idf.il/25165

"ניהול כל מוסד גדול בצורה יעילה ומסודרת מחייב להנהיג כללי משטר ומשמעת אחידים, ברורים ומחייבים. הצבא, שהוא המוסד הגדול ביותר במדינה, קבע נוהלי משטר ומשמעת; נהלים אלה מחייבים כל בו פרט ופרט כדי שהמשימות המוטלות על הצבא תוצאנה לפועל במלוא היעילות. אנשי הצבא מופקדים על חיי אדם ועל בטחון המדינה; אחריות זו עושה את החובה לנהוג לפי נוהלי משטר ומשמעת לרבת חשיבות. אין המפקד רוכש את לב חייליו בוותרו על גינוני הטכס, אלא בביצוען היעיל והנכון של המשימות המוטלות עליו, לפי כללי המשטר הצבאי, ובדאגתו לחייליו".

מתוך מאמר בן למעלה מיובל שכתב רס"ר דוד רוקני על המשמעת: https://www.maarachot.idf.il/17054