הסטוריה וארץ ישראל

י"ז סיוון *תל אביב מופגזת* "תושבי תל אביב הוזעקו הלילה פעמיים". זעקו כותרות העיתונים. מלחמת העולם השנייה פרצה כמעט שנתיים קודם לכן. יהודי אירופה נכנסו לגטאות הצפיפות המחלות והרעב חללים רבים הפילו עוד טרום המשלוחים למחנות ההשמדה. מבצע ברברוסה יתרחש בעוד שבועיים. בארץ ישראל בשלב הזה, עוד לא שמעו על הנעשה באירופה. ארץ ישראל נתפסה כמרוחקת מכל המלחמה. אך בליל *י"ז סיוון תש"א* (11-12.6.41) מטוסים צרפתים של ממשל וישי ששיתף פעולה עם הגרמנים צללו אל תל אביב בשני סבבים והפגיזו את תושבי העיר בשני סבבים. בסיבוב הראשון היו פצועים בלבד. בסיבוב השני, ההפגזה הייתה קשה וקטלנית יותר. חנויות ובתי קפה נופצו, אחת הפצצות פגעה פגיעה ישירה בבית מחסה לנכים ברחוב ביל"ו. תוצאות הפגיעה היו קשות אגף שלם ובית המשרדים נהרסו 13 אנשים ברובם נשים נהרגו. למחרת בזמן ההלויה נשמעה אזעקה נוספת. בהלוויה השתתף הרב משה אביגדור עמיאל רב העיר תל אביב. להרוגים נכרה קבר אחים והם נקברו סמוך להרוגי ההפצצה הקודמת, שהתרחשה חצי שנה קודם לכן, ע"י מטוסים איטלקים. לחלק מקורבי המשפחה נודע על האסון רק דרך הידיעות בעיתון. באותו לילה גם חיפה הותקפה שם נגרם נזק קל בלבד. אחד העיתונים סיכם את כל המאורע "גם ארץ ישראל נמצאת במלחמת העולם". י"ז סיוון תל אביב מופגזת. תודה רבה לכל המא(ע)ירים מחמם את הלב ❤️ מאירים את היום שהיה ☀️ https://chat.whatsapp.com/I77Zt951ACg9Uy9Mt2o4Kl

י"ג- י"ד סיוון *שחרור רומא* בתחילת מלחמת העולם השנייה, לא היה שינוי משמעותי במצבם של יהודי איטליה. למרות שאיטליה הצטרפה לגרמניה בציר הרשע. אומנם חוקקו חוקי הגזע ויהודים הופלו לרעה, נשלחו למחנות עונשין, אך לא הייתה פגיעה פיזית ביהודים. והפתרון הסופי לא הוחל באופן גורף על יהודי איטליה. אך לאחר כניעת האיטלקים למדינות המערב וכליאת מוסוליני נכנסו הגרמנים לאיטליה. לאחר ששוחרר מוסוליני מכלאו על ידי צנחנים גרמנים. הוכרז על כינונו של משטר פשיסטי מחודש "הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית" שלמעשה היה ממשלת בובות שנשלט ע"י הגרמנים. תוך שבועות אחדים החלו הגרמנים בשוד שיטתי של רכוש היהודים בתחומי הרפובליקה. החלטתם של מרבית יהודי רומא, אחת הקהילות היהודיות הוותיקות בעולם, לא לנטוש את בתיהם נבעה מאמונתם שהמתינות האיטלקית והקרבה לוותיקן יגנו עליהם מהגרוע מכל. לרומא שלח אייכמן את תיאודור דנקר, בראשות סגל של 44 אנשי ס.ס. עם הוראה שהסמיכה אותו לגרש את יהודי רומא בשבת חול המועד סוכות תש"ד (16.10.43) החלה האקציה שארגן נגד יהודי רומא. ביומיים שיהודי רומא היו במאסר לקראת משלוחם, ראשי הכמורה פעלו בצורה מינורית לביטול הגזירה. יחד עם זאת ראשי המשטר הנאצי לא היו מרוצים מקצב המשלוחים. יהודים רבים התחבאו בעזרת האוכלוסיה המקומית. אך הנאצים לא ויתרו. כשלא הצליחו לבצע את האקציות ביצעו רציחות ביערות ובמחצבות. כאלפיים מיהודי רומא נרצחו בחודשים בהם שלטו הגרמנים בצפון איטליה. *בי"ג סיוון תש"ד* (14.6.44) נכבשה רומא בידי אנשי הארמיה האמריקאית והיהודים הנמלטים יכלו להגיח ממקומות מחבואם . למחרת *בי"ד סיוון* בוטלו חוקי הגזע ובבית-הכנסת הגדול ברומא נערך טכס לשחרור יהודי רומא שבו השתתפו חיילים יהודים מכוחות-הברית. לאחר תשעה חודשי אימה יהודי רומא נשמו לרווחה. https://chat.whatsapp.com/I77Zt951ACg9Uy9Mt2o4Kl

*מלחמה על הבית-יונתן* אשר רוזנמן, אביו של יונתן רוזנמן שנפל בסוכות תשל"ד (1973) בקרבות הבלימה באזור תל יוסיפון סחף אחריו את חבריו של יונתן לגרעין הנח"ל של הפועל המזרחי אליו השתייך בנו. ההנצחה הטובה ביותר ליונתן קבע תהיה להקים ישוב בגולן על שמו. נחישותם של האב, בני המשפחה והחברים תאמה גם את רצונותיה של ממשלת ישראל להעצים את ההתיישבות במרכז הגולן בתגובה להחלטת האו"ם שהשוותה את הציונות לגזענות. הישוב עבר כמה גלגולים -משכונה בקיבוץ מרום גולן, דרך תל פרג' ועד מיקומו הנוכחי סמוך לציר המפלים הידוע. גם מבנה הישוב ידע תהפוכות מ"ממושבוץ" למושב שיתופי וכלה בהפרטה והקמת מושב המתבסס על חיי קהילה ועזרה הדדית. בישוב פועל גם כפר הנוער לבנות איילת השחר הנותן מענה חינוכי לבנות המחפשות מסגרת ייחודית. 150 משפחות יונתן "נטועים בלב הגולן" כפי שמכריזה ססמת הישוב, מחזיקים מטעים מסוגים שונים מכרמים ועד גידולי שלחין, שותפים בהפעלת בית המלון כינר ובעלי אחת הרפתות הגדולות בישראל. חיי התורה והעבודה לא מורתעים מרקטות הנופלות באזור לאחרונה מפעם לפעם. האחיזה בקרקע נמשכת.

ציונות בכוס תה. "ויסצוקי" כוס תה? בקיץ? ציונות? מה הקשר? אתם שואלים ובצדק. קלמן זאב ויסצוקי נולד בשנת תקפ"ד (1824) בפלך קובנה, למשפחה עניה ושומרת מצוות. לאחר חתונתו למד בישיבת וולוז'ין. לאחר מכן התקרב לתנועת המוסר ולעומד בראשה רבי ישראל סלנטר בו ראה ויסצוקי את רבו המובהק. לאחר מספר שנים של לימוד תורה, החליט ויסוצקי, כי עליו לשלב בין לימוד התורה לעבודה. למרות האיסור על יהודים לגור במוסקבה, ויסצוקי מקבל אישור לגור במוסקבה. ומתקבל לעבוד אצל מי שנחשב לחלוץ התה ברוסיה, פיוטר בוטקין. בתחילה כיתת ויסוצקי את רגליו מבית לבית למכור את שקיות התה. לאט לאט החל להתערות בעסקי התה ולהכיר את עולם העסקים. חמש שנים לאחר מותו של בוטיקין החליט ויסצוקי כי עליו לצאת לדרך עצמאית. הוא בוחר לייבא תה לרוסיה דרך הים. החלטה שתביא לשגשוגו הכלכלי והוא ינציח אותה על השקית התה המופרסמת. עסקיו הלכו ופרחו. הוא זכה להיכנס לשורה הראשונה באנשי העסקים המובחרים שברוסיה הצארית. וקיבל רישיון להקים חברה לתה בשם "ויסצוקי ושות' חברה לסחר בתה". ויסוצקי לא רק דואג לעסקיו אלא גם לאחיו. הוא פותח את ליבו וכיסו. תמך כלכלית ורוחנית בילדי הקנטונסיטים, תרם להקמת בית ספר תיכון בביאליסטוק, והחזיק את האגודה לתרבות יהודית במשך שנים רבות. אך המפעל לו היה שותף וגאה בו, הצטרפותו לתנועה הציונית ותמיכה במושבות שקמו בארץ ישראל. הוא מקים סניף של חובבי ציון במוסקבה, והשתתף בועידת קטוביץ המפורסמת ונבחר לחבר ההנהלה של אגודות חובבי ציון. ויסוצקי ביקר בארץ מספר פעמים ודאג לאנשי המושבות הראשונות. הוא תמך בהקמת מוסדות להשכלה גבוהה ולאחר פטירתו נתרמו 200,000 רובל מעזבונו להקמת הטכניון בחיפה. בליל י"א סיוון תרס"ד היום לפני 120 שנה (24.5.1904) נפטר אבי התה. כנשאל מדוע ממשיך להשקיע בעבודת התה הגם שחלה וזקן? ענה: "כי כך קיבל מבית מדרשו של מורו המובהק ר' ישראל סלנטר כי מחויב האדם לעבוד עד הנשימה האחרונה". י"א סיוון- ויסוצקי ציונות בכוס תה. https://chat.whatsapp.com/I77Zt951ACg9Uy9Mt2o4Kl

מחקר חדש קובע: לפני 2,000 שנה, תפילין לא נצבעו בשחור https://travel.walla.co.il/item/3670686

https://haipo.co.il/item/520764 מגדל אשכול – ״מגדל השן״ של אוניברסיטת חיפה

*מלחמה על הבית-קצרין* בירת הגולן הוקמה בשנת 1978 סמוך לשרידי הישוב היהודי מתקופת התלמוד חורבת קיסרין. העיר תוכננה מראש על בסיס עשרה רבעים שונים (שמתוכם נבנו עד עתה שישה) הקרויים על שם הישובים היהודים הקדומים באזור הגולן. כשליש משמונת אלפים תושביה של קצרין הינם יוצאי חבר העמים ואחרים מגיעים מכל קצווי הקשת הישראלית. בשנים האחרונות התחדשה תנופת הפיתוח בעיר והיא מארחת כיום סדרה של מוסדות חינוך לכל הגילאים ובהם מכללת אוהלו, בתי ספר יסודיים ותיכוניים ומסגרות תורניות. מדי בוקר מפיצות עשרות משאיות את המוצרים של "יקבי רמת הגולן" "מחלבות רמת הגולן" ו"מי עדן" מאזור התעשייה העירוני לכל קצווי הארץ, ובפארק הארכיאולוגי נהנים רבים לבקר בשרידי בית הכנסת הגדול שנשמר במקום. בקרבות בכפר עזה בשמחת תורה נפל עמיחי ונינו הי"ד, לוחם מגלן ותושב העיר. בשבועות האחרונים הפכה קצרין למוקד להתקפות החיזבאללה ומפעם לפעם גורמים טילי האויב וכטב"מיו לשריפות ולפגיעות. בקצרין כמו בכל רחבי הצפון ממתינים להכרעה.

ח' סיוון *מחדש פתח תקווה*. בבוקר לח בשנת תרל"ח יצאו מיפו על סוסים חמישה רוכבים להקים את "אם המושבות" הלא היא פתח תקווה. בשנים הראשונות סבלו מייסדי פתח תקווה קשות מפגעי הטבע. מחלות, רעב, הירקון עלה על גדותיו ובתיהם קרסו. לאט לאט ננטשה המושבה. חלקם חזרו לירושלים וחלקם התיישבו ביהוד הסמוכה. אך יהודי אחד בשם הרב אריה ליב פרומקין, לא ויתר על המקום ולמרות הסכנות הכרוכות בהתיישבות במקום, החליט לחזור ולהקים מחדש את המושבה. הוא הקים את בית האבן הראשון במושבה שלימים ישמש כמגן לנשים ולילדים כשתותקף פתח תקווה בפעם הראשונה. נטע את הכרם הראשון והגדול ביותר. שקדים ופרדס לאתרוגים ולימונים. הרב אריה ליב נולד בליטא בשנת תר"ה (1845) למשפחה דתית מאוד וציונית מאוד. אביו, הרב שמואל קלמר. עלה ארצה זמן קצר לפני פטירתו, ונקבר בהר הזיתים. הבן ר' אריה ליב יצא להשתטח על קבר אביו ובמשך שנה סייר בארץ. לאחר ששב לליטא נתמנה לרב קהילת אלקוסט. הרב אריה ליב הרבה לדבר על הצורך לעלות ארצה והשפיע על גדולי ישראל שיפעלו בעניין. בגרמניה פגש את הגביר אמיל לחמן ואת הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר ורתם אותם לחזונו הציוני, הקמת הקמת אחוזה חקלאית ומוסד חינוכי לילדי ישראל. בתחילה יצא ר' אריה ליב ארצה ללא משפחתו וחיפש אדמה בה יוכל להגשים את חזונו. הוא מוצא את מקומו בין מתיישבי פתח תקווה. ושם הוא קונה חלקת אדמה. ומקים עליו את בית האבן הראשון במושבה אחוזה גדולה בשם אחוזת לחמן על שם הגביר שתמך בו כלכלית. ר' אריה חוזר להביא את משפחתו ארצה. והם מצטרפים למייסדי פתח תקווה שישבו ביהוד. לאחר מספר חודשים של הליכות יומיומית מיהוד לפתח תקווה. החליט ר' אריה, למרות מחאותיהם של חבריו כי סכנת נפשות לשוב לפתח תקווה, לבנות את ביתו צמוד לאחוז לחמן. בתחילה גרה משפחת פרומקין לבדה. ולאט לאט הצטרפו אליה עוד ועוד משפחות ופתח תקווה הוקמה מחדש. ר' אריה ניגש ליוזמתו השניה להקים מוסד חינוכי. ולראשונה מוקם בית ספר מחוץ לירושלים, בו למדו מקצועות חול לצד לימודי קודש והכל בעברית. לאחר עשר שנים של הצלחה חקלאית וחינוכית, בעקבות עלילה בה נטען כי רצח שני ערבים אצלו בחצר, נאלץ ר' אריה לצאת לחו"ל עם כל משפחתו. לאחר 17 שנים חזר ר' אריה למושבה אותה חידש. במהלך חייו, לצד פעילותו הציונות הענפה. כתב ספרים רבים, בהלכה ובאמונה ואף היסטוריה יהודית. *ביום ח' בסיוון תרע"ו* (9.6.1916) נפטר ר' אריה ליב פרומיקין מחדש "אם המושבות"

"אחד מהם אמר זה בית של יהודים, בואו…" "שכנים של אתמול נהפכו לאויבים של היום. שוטרים, שאמורים היו לשמור על הסדר, פשטו את מדיהם והשתתפו בהרג". מספרות מג'דלן חי, הלה קרגולה (צארף) ניצולות הפגורום ההוא בחג השבועות תש"א בעירק הפרהוד (השוד, הביזה). עוד קודם למעשי הרצח והשוד, שגרירות גרמניה בעירק בראשות פריץ גרובה, רכשה את העיתון "העולם הערבי" והחלה לפרסם את הספר "מיין קאמפ" בתרגום לערבית, מורים לימדו בכיתה להצדיע במועל יד, רדיו ברלין שידר בערבית הסתה נגד היהודים, תנועת נוער תאומת תנועת הנוער ההיטלראי, 'אל פתאווה' הוקמה בעירק. המופתי חג' אמין אל חוסייני הגיע לעירק לאחר שנמלט מארץ ישראל גרם להפיכה השלטונית שהביאה לשלטון פרו נאצי. המופתי דאג שגרמניה תשלח כספים רבים להמשך הפעילות וההסתה נגד היהודים. ההסתה חלחלה, במשך יומיים בו' וז' סיוון תש"א רצחו שרפו ואנסו כ 180 מיהודי בגדד. הפורעים עברו בית בית וחיפשו נערות יהודיות, גברים ונשים הורדו מאוטובוסים ונטבחו באכזריות, העיראקים השתמשו בכל אמצעי שעמד לרשותם כולל נשק קר וחם, ואף דריסה עם כלי רכב, שרפו בתי כנסת בזזו וניפצו חנויות בבעלות יהודים, מספר היהודים שרכושם נבזז הגיע לכ-50,000. הטבח נפסק רק כשהבריטים, שידעו מה עומד להתרחש והעלימו עין, נכנסו לתוך בגדד והפסיקו את הפוגרום. הפרהוד נצרב עמוק בתודעת יהודי עירק שרואים בפרהוד המשך ישיר לרדיפת הנאצים את היהודים. יש שקראו לאותם ימים ליל הבדולח של יהודי עירק. הפרהוד גרם לזעזוע עמוק בקהילה היהודית שרבים מהם ראו בעירק את מולדתם, הביא לכך כי רוב רובה של יהדות עירק תעזוב את עירק ותעלה ארצה. ו'-ז' סיוון-פרעות הפרהוד. https://chat.whatsapp.com/I77Zt951ACg9Uy9Mt2o4Kl

*מלחמה על הבית-נטור* בין הנופים המרהיבים של ציר המפלים בדרום הגולן, סמוך לשרידי גמלא, בירת הגולן בימי המרד ברומאים ו"אום אל קנטיר" בית הכנסת המפואר ששרד מימי התלמוד, הוקם בראשית שנות השמונים קיבוץ נטור. הקיבוץ הוקם בידי אנשי "השומר הצעיר" בראשית שנות השמונים של המאה הקודמת וזכה לתמיכת התנועה למרות ההסתייגות של חלק מראשיה מהתיישבות ברמה. בשנת 2007 לאחר משבר כלכלי וחברתי הפך הקיבוץ למושב דתי-חילוני שסחף אליו משפחות מכל רחבי הארץ. לצד מאה משפחות המקיימות אורח חיים של כבוד הדדי ושיתוף פעולה, הוקמו בישוב מוסדות חינוך שונים כמו: מכינה קדם צבאית מעורבת, ישיבה תיכונית חקלאית, בית ספר "שורשים" ברוח השילוב הדתי חילוני ומוסדות נוספים. תושבי נטור עוסקים בחקלאות, תיירות ומקצועות חופשיים ובין אנשי הישוב דמויות ציבוריות כמו יואל זילברמן מייסד ומנכ"ל ה"שומר החדש" וחבר הכנסת יצחק קרויזר. ככל ישובי דרום הרמה סובל הישוב מפעם לפעם מטילי אויב המגיעים מצפון ומזרח ולפעמים אפילו מעירק. למרות הכל בנטור ממשיכים להתפתח ולהרים אל על את דגל אחדות ישראל.