מדע גדול, בקטנה

עמותת הנגשת מדע הפופולרית בישראל, עכשיו גם בטלגרם אהבתם? הכנסו לאתר שלנו https://lbscience.org בפייסבוק https://fb.me/MadaGB ביוטיוב https://youtube.com/MadaGadol באינסטגרם https://instagram.com/littlebigscience בטוויטר https://twitter.com/madagadol

Більше

Ізраїль2 888Іврит2 081Факти6 051

Рекламні дописи

657

Підписники

Немає даних24 години

-17 днів

+330 днів

285

Перегляди допису

~ 12724 години

~ 14448 годин

43.45%

Коефіцієнт залучення

19.4%24 години

22.0%48 годин

Згадування

Немає даних7 днів

Немає даних30 днів

Немає даних

Дописів на день

~ 4

Реакції

Немає даних

Коментарі

Немає даних

Поширення

Підписники
Перегляди допису
ER - коефіцієнт залучення

Триває завантаження даних...

חידושים בחלל- על קצה המזלג 👨‍🚀🧑‍🚀 הרצאה - חידושים חלל | מיכאל לוי https://youtu.be/To7QbuiDKNE

Показати все...

הרצאה - חידושים חלל | מיכאל לוי

הרצאה קצרה על חידושים בחלל. רוצים לעזור לנו להמשיך בהנגשת מדע? בעזרתכם נוכל להמשיך ולפרסם תוכן מדעי אמין ואיכותי. כל תרומה תתקבל באהבה!

https://bit.ly/3c2BIyS

צפייה מהנה! עמותת מדע גדול, בקטנה מכבדת את זכותו של המרצה להביע את דעתו במסגרת ההרצאה, אולם אין הנאמר משקף את עמדתה של העמותה בהכרח. הירשמו לערוץ שלנו - לחצו על הפעמון כדי להיות מעודכנים בסרטונים חדשים! האתר שלנו: lbscience.org הפייסבוק שלנו: facebook.com/MadaGB האינסטגרם שלנו: instagram.com/littlebigscience הטוויטר שלנו: twitter.com/madagadol הטלגרם שלנו: t.me/lbscience הטיקטוק שלנו: tiktok.com/@lbscience מי אנחנו? אנחנו עמותת "מדע גדול, בקטנה" (ע"ר מס' 580639797) - עמותה שהוקמה במטרה לגשר בין הקהילה המדעית לציבור הרחב באופן בלתי אמצעי. אנחנו כאן כדי להביא לכם, הקוראים, את התגליות המרגשות, הסיפורים מסמרי השיער והפרטים הקטנים שמרכיבים את עולם המדע, תוך הקפדה בלתי מתפשרת על מהימנות, אובייקטיביות ודיוק. מנהלי העמותה ומתנדביה הם מדענים פעילים או חובבים בעלי תארים מתקדמים במדעי הפיזיקה, הכימיה, הביולוגיה והרפואה, ולא אנשי תקשורת. כולם בעלי נסיון רב בקריאת מאמרים מדעיים והנגשתם לציבור הרחב באמצעות עמוד הפייסבוק "מדע גדול, בקטנה", אתר האינטרנט של העמותה ופלטפורמות נוספות, כמו גם ארגון והשתתפות באירועים וכנסים מדעיים ברחבי הארץ.

https://www.lbscience.org/2024/07/03/%d7%a7%d7%93%d7%97%d7%aa-%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%91-%d7%94%d7%a0%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%a1/

Показати все...

👀 1

Фото недоступнеДивитись в Telegram

בקטנה: "פרינקיפיה" - התנ"ך של המכניקה השבוע לפני 337 שנה, ב-5 ביולי 1687, יצא לאור הספר "עקרונות מתמטיים של פילוסופיית המדע" (Principia Mathematica) , הידוע בקצרה פשוט כ"פרינקיפיה". הפרינקיפיה נחשבת לאחת העבודות החשובות ביותר בהיסטוריה של המדע. ספר זה מהווה בסיס למתמטיקה הקלסית ובו אייזק ניוטון שוטח את התאוריה שפיתח הקשורה לחשבון האינפיניטסימלי, לכוח הכבידה ולכוחות בכלל (שלושת חוקי ניוטון המפורסמים), אשר שינו את האופן שבו אנו תופסים את היקום עד עצם היום הזה. בגדול: עוד על מעלליו המרתקים ופורצי הדרך של סר אייזק ניוטון - https://www.lbscience.org/2017/12/25/%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%95%d7%9c%d7%93%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%97-%d7%90%d7%99%d7%99%d7%96%d7%a7-%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%98%d7%95%d7%9f/

Показати все...

❤ 2👍 1

בקטנה: לפני 50 שנה בדיוק הוקמה אינטל ישראל! בגדול: כיצד פישוט ושימוש במתמטיקה בסיסית - אפילו ברמה תיכונית - יכולים לפעמים לעזור בניתוח, הבהרה והצגה של תופעות מורכבות בעולם ההנדסה, ולאפשר בכך פריצות דרך. https://www.lbscience.org/2018/04/19/%d7%9e%d7%aa%d7%9e%d7%98%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%91%d7%a7%d7%98%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%9b%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%94/

Показати все...

שאלנו אתכם לאיזה יונק אין פופיק. ובכן, נתחיל בהבהרה לגבי המילה "פופיק". פופיק הוא כמובן לא מילה מדעית. הצלקת הקטנה שיש לנו וליונקים אחרים באמצע הבטן נקראת בשפה מדעית טבור, והיא מה שנשאר לנו אחרי ניתוק חבל הטבור שקישר אותנו לשליה של אימנו כשהיינו עוברים ברחם. רק ליונקי שליה יש טבור כזה. האם ליונקי כיס יש טבור? ההיריון ביונקי הכיס קצר מאוד. בקנגורו אדום למשל, הוא נמשך חודש אחד בלבד ובסופו נולד גור קטנטן ועוברי למראה שמטפס אל הכיס. בעוד שבמהלך ההיריון הקצר העובר ניזון דרך השליה, כאשר הוא מגיע לכיס האם הוא עובר להיות מוזן מהפטמה שלה. אז כן, יש לו טבור, אבל הוא ניתק ממנו בשלב מאוד מוקדם של חייו, והצלקת שנשארת לו היא קטנה מאוד ולא כזו שיכולה להיקרא פופיק. גם ליונקי הביב שמטילים ביצים, כמו הברווזן, יש צלקת קטנה, במקום ששק החלמון היה מחובר אל העובר. אך גם הצלקת הזאת לא מספיק מכובדת כדי שנכנה אותה פופיק. נסכם ונאמר שלכל בעלי החוליות יש למעשה צלקת קטנה במקום שהיה מחובר לצינור ההזנה, אם זה משליה או משק חלמון, אבל פופיק אמיתי ומשמעותי אפשר למצוא רק אצל יונקי השליה.

Показати все...

👍 3

באמת אין כמו במבה בקטנה: ההורים שביניכם ודאי מכירים את תחושת האשמה שנובעת מהעובדה שהייתם עייפים מכדי לאפות לקטנטנים שלכם פשטידת קישואים טרייה ומזינה, ושוב נתתם להם במבה. בטלנים, תנו לעצמכם טפיחה על השכם; ייתכן שמנעתם מהילדים שלכם אלרגיה לבוטנים. מחקר ארוך טווח חדש מוכיח כי חשיפה לבמבה בינקות מספקת עמידות בפני אלרגיה לבוטנים, שנשמרת עד גיל 12 לפחות. בגדול: https://www.lbscience.org/2024/07/01/%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%9f-%d7%9b%d7%9e%d7%95-%d7%91%d7%9e%d7%91%d7%94/

Показати все...

באמת אין כמו במבה

אלרגיה לבוטנים נגרמת מתגובה לא מותאמת של מערכת החיסון שלנו לחלבון שנמצא בבוטנים, והיא גורמת לתסמינים הנעים מנזלת ועד לשוק אנפילקטי, שעלול לגרום למוות אם אינו מטופל בזמן. שכיחותה של האלרגיה בעולם המערבי גבוהה (1-2%) ואף נמצאת בעלייה. מה שהופך את ההתמודדות עם האלרגיה למסובכת הוא העובדה שבוטנים, או שאריות שלהם מפסי ייצור, נפוצים מאוד […]

👍 2🔥 1

Фото недоступнеДивитись в Telegram

חידה קיצית לכבוד החופש הגדול: מי הוא היונק שאין לו פופיק?

Показати все...

🤔 1

חשבתם שכדי ללמוד על היכולת הקוגנטיבית של האדם, הקוף הוא חיית המודל המתאימה ביותר למחקר? אז חשבתם. מתברר שחיית המודל הטובה ביותר היא דג הצלף, וכדי לספר לנו על המחקר הייחודי שגילה זאת אנחנו מארחים את ד״ר עשהאל רווה, מנהל המעבדה לניורוקוגניציה אבולוציונית במכון לעיבוד וקבלת החלטות ברשות המחקר של אוניברסיטת חיפה. https://open.spotify.com/episode/57zRWwvoXKd3aRBXDsFdnK?si=KouaJY-4Sxe0STkJUQmt2w

Показати все...

Фото недоступнеДивитись в Telegram

#נשים_במדע 👩🏻‍🔬 השבוע בשנת 1906 נולדה הפיזיקאית זוכת פרס הנובל מריה גופרט-מאייר. בעבודת הדוקטורט שלה, הציגה גופרט-מאייר את התזה בדבר הבליעה הדו-פוטונית על ידי אטומים, תזה שהוכחה לאחר מכן עם התפתחות אמצעים לאימותה בניסוי. בין שלל הישגיה ניתן למנות את השתתפותה בפרויקט מנהטן, עזרה לפליטים ממלחמת העולם השנייה וזכייה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1963, יחד עם ינס ינסן עבור פיתוח מודל השכבות של גרעין האטום ⚛. כך הפכה לאישה השנייה שזכתה בפרס נובל לפיזיקה, אחרי החלוצה מארי קירי. אף על פי שעבודתה תרמה רבות להבנת המבנה וההתנהגות של גרעין האטום - והמודל שלה עדיין משפיע על מחקר הפיזיקה הגרעינית כיום - היא נאלצה להעביר את מרבית הקריירה האקדמית שלה כחוקרת לא מתוגמלת, ואף לימדה תקופה ללא שכר כלל. רק ב-1960 היא זכתה למקום ראוי כפרופסורית מן המניין באוניברסיטת קליפורניה.

Показати все...

👍 5👏 3

https://www.lbscience.org/?p=31950

Показати все...

Оберіть інший тариф

На вашому тарифі доступна аналітика тільки для 5 каналів. Щоб отримати більше — оберіть інший тариф.