פסטרנק שהם השקעות - עדכוני שוק ההון

Dell Technologies - Q2 FY27: דוח חזק מאוד והעלאת תחזיות משמעותית הכנסות של 47 מיליארד דולר, עלייה של 58% והכאה ברורה של הצפי 44.9 מיליארד. רווח מתואם למניה של 7.04 דולר, לעומת צפי ל4.91 דולר ועלייה של 203% משנה שעברה. מנוע הצמיחה המרכזי ממשיך להיות שרתי הAI: הכנסות של 16.4 מיליארד דולר, כפול משנה שעברה ומעט מעל הצפי. חטיבת התשתיות ISG הגיעה להכנסות של 31.8 מיליארד דולר, עלייה של 89%. הנתון הבולט ביותר הוא הביקוש לAI: דל קיבלה במהלך הרבעון הזמנות בהיקף שיא של 60.9 מיליארד דולר, וסיימה אותו עם צבר הזמנות של 95 מיליארד דולר. החברה העלתה בצורה חדה את תחזית FY27: הכנסות: 192 מיליארד דולר, לעומת 167 מיליארד קודם וצפי שוק של 172.7 מיליארד. הכנסות משרתי AI: 74 מיליארד דולר, לעומת תחזית קודמת של 60 מיליארד. רווח למניה EPS מתואם: 25.50 דולר, לעומת 17.90 דולר קודם וצפי של 18.90 דולר. גם התחזית לרבעון הבא חזקה מאוד: 49 מיליארד דולר הכנסות, לעומת קונצנזוס של כ41.4 מיליארד. בשורה התחתונה: דוח חריג בעוצמתו, עם האצה חדה בביקוש לתשתיות AI, צבר עצום, שיפור משמעותי ברווחיות והעלאת תחזיות הרבה מעל ציפיות השוק. האמור אינו מהווה יעוץ השקעות

טבע וממשל טראמפ בדרך להסכם על מחירי התרופות בארה״ב טבע הודיעה הערב כי היא נמצאת בדיונים פעילים עם ממשל טראמפ לקראת הסכם בנושא הורדת מחירי תרופות וחיזוק שרשרת האספקה בארה״ב. במסגרת ההסכם המתגבש: • טבע צפויה להתאים את המחירים של תרופות מסוימות הניתנות במסגרת Medicaid לעקרון ה-MFN, כלומר למחירים הנמוכים הנהוגים במדינות מפותחות אחרות. • החברה צפויה להתחייב לעקרונות תמחור דומים גם עבור תרופות חדשניות רלוונטיות שיושקו בעתיד בארה״ב. • ההסכם כולל גם מרכיב של חיזוק שרשרת האספקה והייצור האמריקאית. • טבע היא אחת מתשע חברות פארמה שעליהן הכריז היום הבית הלבן במסגרת גל חדש של הסכמי תמחור. בכך עולה מספר חברות התרופות שהגיעו להסכמות MFN עם הממשל ל-26, המייצגות לפי הבית הלבן כ-89% משוק התרופות הממותגות בארה״ב. חשוב להדגיש: מבחינת טבע ההסכם עדיין אינו סופי. החברה משתמשת בניסוח של “כוונה להגיע להסכם” ומציינת שהדיונים עם הממשל עדיין פעילים. מבחינת המשקיעים, עצם ההתקדמות להסכם עשויה להפחית חלק מהאי-ודאות הרגולטורית סביב מדיניות מחירי התרופות של טראמפ. עם זאת, בשלב הזה טבע עדיין לא פרסמה את מלוא התנאים הכלכליים או את ההשפעה הצפויה על ההכנסות והרווחיות, ולכן מוקדם לכמת את המשמעות הפיננסית. האמור אינו מהווה יעוץ השקעות

המסר המרכזי מהנאום של יו”ר הפד קווין וורש בג’קסון הול הוא ניצי למדי: מבחינתו הכלכלה האמריקאית חזקה, שוק העבודה אינו הבעיה כרגע, ולכן האינפלציה היא המוקד המרכזי של הפד. ⁠ הנקודות החשובות האינפלציה גבוהה מדי: מדד ה-PCE עלה 3.7% ב-12 החודשים האחרונים, ובקצב שנתי של 4.1% בששת החודשים האחרונים, רחוק מיעד הפד של 2%. וורש הדגיש ש-2% הוא יעד “קבוע וחד-משמעי”. ⁠ הוא לא מתרשם במיוחד מהנתונים הטובים יותר של הקיץ: לדבריו, הם לא מוכיחים שהמגמה הבסיסית של האינפלציה השתפרה משמעותית. ⁠ האינפלציה גם רחבה יחסית: כ-54% מרכיבי סל ה-PCE עלו ביותר מ-3% בשנה האחרונה, לעומת ממוצע של כ-32% לפני הקורונה. ⁠ ומה לגבי הכלכלה? כאן וורש דווקא מאוד חיובי: אבטלה 4.1%, ושוק העבודה מבחינתו תואם למעשה תעסוקה מלאה. הצריכה הריאלית עלתה ביותר מ-2% בשנה. השקעות בציוד ונכסים בלתי מוחשיים צומחות בקצב של כ-9%, הגבוה מאז 2021. יותר ממחצית מצמיחת ה-CapEx השנה קשורה לדבריו ל-AI. רווחי חברות ה-S&P 500 צמחו ביותר מ-20% בשנה האחרונה. מרווחי האשראי נמוכים ותנאי האשראי אינם נראים מגבילים במיוחד. לכן המסקנה שלו היא שבגדול הכלכלה יכולה לספוג מדיניות מוניטרית הדוקה יותר. ⁠ ומה הוא אמר על הריבית? פה נמצא החלק החשוב לשוק: הוא לא התחייב להעלאת ריבית וגם לא נתן תחזית למסלול הריבית. למעשה הוא ממשיך להתנגד ל-“Forward Guidance” מפורט מצד הפד. המשפט המסכם שלו היה למעשה: הוא מחויב למשמעת ולא להחלטה מסוימת. כלומר, הוא לא אומר “נעלה בספטמבר”, אבל כן מציב מבחן ברור: הפד צריך להיות משוכנע שהאינפלציה הבסיסית חוזרת ל-2% באופן ברור ובקצב מספיק מהיר, אחרת יש לפד עוד עבודה לעשות. ⁠ המשמעות לשוק מדובר בנאום Hawkish, גם בלי הכרזה מפורשת על העלאה. ההיגיון פשוט: כלכלה חזקה + תעסוקה מלאה + תנאים פיננסיים לא מגבילים + אינפלציה 3.7%-4.1% = אין כמעט הצדקה להורדת ריבית כרגע. להפך, אם האינפלציה לא תרד במהירות, האפשרות להעלאה נשארת ממשית. לפני הנאום השוק כבר תמחר לפחות העלאה אחת של 25 נ”ב עד סוף השנה, והדברים של וורש אינם נותנים סיבה משמעותית לסגת מהתמחור הזה. ⁠ האמור אינו מהווה יעוץ השקעות

אנבידיה אחרי שיחת הוועידה: הביקוש ל-AI ממשיך לדהור, אבל שולי הרווח נכנסים לפוקוס אחרי דוח חזק מאוד של אנבידיה, שיחת הוועידה חידדה את התמונה: הבעיה של החברה כרגע אינה ביקוש, אלא היכולת לספק מספיק תשתיות AI. אז מה למדנו משיחת הוועידה? הביקוש לBlackwell נותר חזק, ובמקביל Vera Rubin כבר נכנס לייצור ומשלוחים החלו בתחילת אוגוסט. נכון לעכשיו לא רואים עצירה של לקוחות לקראת המעבר לדור החדש. ג’נסן ממשיך לתאר את בניית תשתיות הAI ככזו שנמצאת בעיצומה, כאשר NVIDIA עדיין מתמודדת עם מגבלות אספקה. איפה נמצאת נקודת החולשה? בשולי הרווח. הGross Margin המתואם עמד ברבעון על 75%, אך ברבעון הבא צפוי לרדת לכ־74% ±0.5%. עלויות זיכרון גבוהות יותר והעלויות הכרוכות בהגדלת הייצור של מערכות חדשות מפעילות לחץ על הרווחיות, ולכן זה הופך לאחד הנתונים המרכזיים שהשוק יצטרך לעקוב אחריהם ברבעונים הקרובים. ועדיין, חשוב לשים את זה בפרופורציה: מדובר בשולי רווח חריגים לחברת חומרה, בזמן שההכנסות ממשיכות לצמוח בקצב עצום. אנבידיה הודיעה על הרחבת השותפות עם Amazon Web Services⁠, הכוללת פריסה של 2 מיליון GPUs נוספים במהלך 2027–2028. זו הייתה אחת ההודעות שחיזקו את המניה לאחר התגובה הראשונית החלשה. המספר הגדול ביותר מהשיחה הוא התחזית הרחוקה יותר: NVIDIA צופה כעת צמיחה של כ70% בהכנסות ב-FY28. השורה התחתונה: הדוח ושיחת הוועידה לא מצביעים כרגע על האטה במחזור ההשקעות ב־AI. הסיפור מתחיל להשתנות מ־“האם הביקוש ל-AI ימשיך?” לשאלה אחרת: כמה זמן אנבידיה תוכל להמשיך לספק את קצב הצמיחה החריג הזה, תוך שמירה על שולי רווח של מעל 70%, בזמן שהיא מגדילה במהירות את הייצור ועוברת לדור Rubin. נכון לעכשיו, לפחות לפי המספרים והמסרים של ההנהלה, בניית תשתיות הAI ממשיכה במלוא העוצמה. $NVDA האמור אינו מהווה יעוץ השקעות

אנבידיה מסכמת רבעון נוסף של צמיחה חריגה, והביקוש לתשתיות AI ממשיך להאיץ אנבידיה פרסמה את תוצאות הרבעון השני של שנת הכספים 2027 עם עקיפה של התחזיות בשורה העליונה והתחתונה, ובעיקר עם תחזית חזקה מהצפי לרבעון הבא. עיקרי התוצאות: • הכנסות של 96.2 מיליארד דולר, לעומת צפי של 92.2 מיליארד, צמיחה של 106% משנה שעברה. • רווח מתואם למניה של 2.22 דולר, לעומת צפי של 2.10 דולר, צמיחה של 120%. • פעילות הדאטה סנטר הגיעה ל89 מיליארד דולר, לעומת צפי של 85.8 מיליארד, צמיחה של 117%. • שיעור הרווח הגולמי המתואם עמד על 75%, בהתאם לצפי ושיפור של 2.5 נקודות אחוז משנה שעברה. • הרווח התפעולי המתואם זינק 124% ל64 מיליארד דולר. • תזרים המזומנים החופשי הגיע ל21.3 מיליארד דולר, לעומת 13.5 מיליארד בשנה שעברה. אחת הנקודות המעניינות בדוח היא מאיפה מגיעה הצמיחה בדאטה סנטר. הכנסות מהHyperscalers הגיעו ל48.7 מיליארד דולר, כמעט פי שניים משנה שעברה, אבל פעילות AI Clouds, תעשייה ולקוחות Enterprise צמחה אפילו מהר יותר והגיעה ל־40.3 מיליארד דולר, לעומת 16.9 מיליארד בלבד אשתקד. כלומר, הביקוש ל-AI כבר אינו נשען רק על קומץ ענקיות הטכנולוגיה. ומה הלאה? אנבידיה צופה ברבעון השלישי הכנסות של 108 מיליארד דולר ±2%, מעל צפי השוק של כ104.2 מיליארד דולר. והנקודה החשובה: התחזית הזו אינה מניחה כלל הכנסות משבבי Data Center Compute בסין. במקביל, החברה כבר החלה בתחילת אוגוסט במשלוחי ייצור של Vera Rubin, הדור הבא שלה, בזמן שהביקוש לBlackwell ממשיך להיות חזק. החברה גם החזירה לבעלי המניות סכום שיא של כ26 מיליארד דולר ברבעון באמצעות רכישות עצמיות ודיבידנדים. נקודה אחת שכדאי לעקוב אחריה היא הרווחיות: ברבעון הבא החברה צופה Gross Margin מתואם של כ74%, לעומת 75% ברבעון הנוכחי. השורה התחתונה: קשה למצוא בדוח הזה סימנים להאטה במחזור ההשקעות ב-AI. אנבידיה יותר מהכפילה את ההכנסות בתוך שנה, הדאטה סנטר צמח ב117%, הרווח התפעולי צומח מהר יותר מההכנסות והתחזית לרבעון הבא שוב גבוהה מהציפיות, גם ללא תרומה מסין. אבל אולי הנתון החשוב ביותר הוא התרחבות בסיס הלקוחות: הצמיחה מחוץ לHyperscalers מהירה אפילו יותר מהצמיחה אצל ענקיות הענן. האתגר מכאן הוא כבר לא להוכיח שיש ביקוש ל-AI. הוא להמשיך לשמור על קצב הצמיחה והרווחיות החריגים האלה, תוך מעבר מBlackwell לRubin ובזמן שענקיות הטכנולוגיה מפתחות יותר שבבים עצמאיים. נכון לעכשיו, לפחות לפי המספרים של הרבעון הזה, בניית תשתיות ה-AI ממשיכה במלוא העוצמה. האמור אינו מהווה יעוץ השקעות

למי שלא ידע: לגוגל יש רגל עמוק בתוך עולם התרופות כשחושבים על Alphabet חושבים בעיקר על חיפוש, פרסום, YouTube, Cloud ו-AI. אבל מתחת לפני השטח היא בונה גם פעילות מעניינת מאוד בתחום פיתוח התרופות. הסיפור מתחיל ב-Google DeepMind ובמערכת AlphaFold, שפיתחו דמיס הסביס וג׳ון ג׳מפר. המערכת הצליחה לחזות את המבנה התלת-ממדי של חלבונים ברמת דיוק ששינתה את עולם הביולוגיה המבנית, וב-2024 השניים זכו על העבודה הזו בפרס נובל לכימיה. מכאן נולד הצעד הבא: Isomorphic Labs, חברת AI לפיתוח תרופות שהוקמה מתוך DeepMind ומגובה כיום בין היתר על ידי Alphabet. הרעיון פשוט אבל שאפתני מאוד: להשתמש ב-AI כדי להבין כיצד חלבונים ומולקולות מתקשרים, לתכנן מולקולות חדשות ולנסות לקצר משמעותית את אחד התהליכים הארוכים והיקרים ביותר בעולם, גילוי ופיתוח תרופות. וזה כבר לא רק מחקר. חברת Isomorphic משתפת פעולה עם ענקיות פארמה כמו Novartis, Eli Lilly ו-Johnson & Johnson, ובמאי האחרון גייסה 2.1 מיליארד דולר כדי להרחיב את מנוע פיתוח התרופות שלה ולקדם את צבר התרופות העצמאי שלה לכיוון ניסויים קליניים. הדמות שמחברת הכול היא Sir Demis Hassabis: מייסד ומנכ״ל Google DeepMind, חתן פרס נובל לכימיה, ובמקביל מייסד ומנכ״ל Isomorphic Labs. כלומר, Alphabet לא מנסה להפוך מחר לפייזר. אבל היא כן מחזיקה דריסת רגל באחד התחומים שבהם ל-AI עשויה להיות השפעה כלכלית עצומה: הפיכת גילוי תרופות מתהליך של שנים רבות של ניסוי וטעייה לתהליך הרבה יותר חישובי, צפוי ומהיר. עבור משקיעי Alphabet זו עדיין פעילות קטנה ביחס למנועי ההכנסות המרכזיים, אבל זו בדיוק מסוג האופציונליות שלעתים קל לפספס כשמסתכלים רק על הפרסום, Gemini וה-Cloud. האמור אינו מהווה יעוץ השקעות

וולמארט מאותתת על צרכן זהיר יותר, אבל מנועי הצמיחה החדשים ממשיכים לעבוד וולמארט פרסמה דוח מעורב, עם פספוס יחסית חריג במכירות הזהות בארה”ב, אבל גם עם העלאת התחזית השנתית והמשך צמיחה חזקה מאוד באונליין ובפרסום. המכירות הזהות בארה”ב עלו ב-2.6% בלבד, לעומת צפי ל-3.8%. החברה הצביעה על כך שהצרכנים מצמצמים הוצאות על רקע עליית מחירי הדלק ומעדיפים מזון ומוצרים חיוניים על פני צריכה דיסקרציונית. מספר העסקאות עלה ב-1.5%, בעוד ההוצאה הממוצעת לעסקה עלתה ב-1.1% בלבד. תחום המזון המשיך לצמוח בקצב חד-ספרתי בינוני, בעוד מוצרים כלליים צמחו בקצב חד-ספרתי נמוך. מנגד, מנועי הצמיחה שמחוץ לקמעונאות המסורתית ממשיכים לבלוט: Walmart Connect, פעילות הפרסום בארה”ב, צמחה ב-43%, בעוד פעילות המסחר המקוון צמחה ב-24%. החברה גם העלתה את תחזית המכירות השנתית לצמיחה של 4%-5%, לעומת 3.5%-4.5% קודם, ואת תחזית הרווח המתואם ל-2.80-2.87 דולר למניה. עם זאת, התחזית לרבעון השלישי הייתה חלשה יותר מהצפי, עם רווח מתואם של 0.62-0.64 דולר למניה לעומת צפי של 0.68 דולר, וצמיחת מכירות של 3%-3.75% לעומת צפי של כ-4.9%. השורה התחתונה: הדוח מספק עוד אינדיקציה לכך שהצרכן האמריקאי נעשה בררני וזהיר יותר, במיוחד בהוצאות שאינן חיוניות. עבור וולמארט עצמה, התמונה מאוזנת יותר: הליבה הקמעונאית מתמתנת, אבל הפרסום, האונליין וה-Marketplace הופכים למנועי צמיחה משמעותיים יותר ובעלי פוטנציאל לשולי רווח גבוהים יותר. $WMT האמור אינו מהווה יעוץ השקעות

מודרנה מזנקת בכ-100% לאחר הצלחה בניסוי מתקדם בחיסון אישי נגד סרטן מודרנה ומרק הודיעו על הצלחה בניסוי שלב 3 בטיפול האישי לסרטן Intismeran, המבוסס על טכנולוגיית mRNA ומשולב עם Keytruda של מרק, בחולי מלנומה בסיכון גבוה לאחר הסרת הגידול. הטיפול מותאם אישית לכל מטופל. החברה מנתחת את המוטציות הייחודיות בגידול, מייצרת חיסון mRNA שמציג אותן למערכת החיסון, ובכך מנסה ללמד אותה לזהות ולתקוף תאי סרטן שנותרו בגוף. הניסוי כלל יותר מ-1,100 מטופלים והשיג את היעד המרכזי של הארכת הזמן ללא חזרת המחלה, לצד הפחתת הסיכון להתפשטות הסרטן לאיברים נוספים. בנוסף, לא דווחו בעיות בטיחות חדשות. החשיבות למודרנה גדולה בהרבה מהמלנומה עצמה. עד היום אחד מסימני השאלה המרכזיים סביב החברה היה האם טכנולוגיית ה-mRNA יכולה להפוך מפלטפורמה שהצליחה בעיקר בחיסונים למחלות זיהומיות לפלטפורמה טיפולית משמעותית גם באונקולוגיה. הצלחה בשלב 3 מספקת חיזוק משמעותי לתזה הזאת. מודרנה ומרק בוחנות כיום את הטכנולוגיה במספר סוגי סרטן נוספים, בהם סרטן ריאות, כליה ושלפוחית השתן. אם ההצלחה תחזור גם באינדיקציות רחבות יותר, פוטנציאל השוק עשוי להיות גדול משמעותית מזה של מלנומה בלבד. בניסוי מוקדם יותר, במעקב של חמש שנים, השילוב הפחית ב-49% את הסיכון לחזרת המחלה או למוות וב-59% את הסיכון לגרורות מרוחקות או למוות לעומת Keytruda לבדה. השוק מגיב בהתאם: מניית מודרנה מזנקת בכ100% כאשר המשקיעים מתמחרים לא רק הצלחה של מוצר בודד אלא עלייה משמעותית בהסתברות שפלטפורמת חיסוני הסרטן של החברה אכן עובדת. עם זאת, הנתונים שפורסמו בשלב זה הם נתוני כותרת בלבד. עדיין חסרים הנתונים המלאים, כולל עוצמת האפקט המדויקת, שיעורי הישרדות ללא מחלה ותוצאות ארוכות טווח. האמור אינו מהווה יעוץ השקעות

אובר מעמיקה את הכניסה לעולם משלוחי הרחפנים חברת אובר, הנסחרת תחת הסימול UBER, ו-Zipline הודיעו היום על שיתוף פעולה משמעותי בתחום המשלוחים האוטונומיים, עם יעד שאפתני במיוחד: להגיע למיליון משלוחי רחפן ביום עד סוף 2029. במסגרת המהלך צפויה אובר גם להשקיע ישירות ב-Zipline, כאשר סכום ההשקעה טרם פורסם. המטרה היא לשלב את מערך הרחפנים של Zipline בתוך פעילות Uber Eats, ולאפשר זמני משלוח קצרים יותר, הגדלת טווחי המשלוח והרחבת אזורי השירות. מנכ”ל אובר, דארה קוסרשאהי, מעריך כי רחפנים יכולים להאיץ את צמיחת פעילות המשלוחים של החברה, בעיקר ככל שהדרישה מצד הצרכנים למשלוחים מהירים יותר ממשיכה לעלות. הנקודה האסטרטגית המעניינת היא שאובר אינה מנסה להפוך ליצרנית רחפנים בעצמה. בדומה לאסטרטגיה שהיא מיישמת בתחום הרובוטקסי, החברה רוצה להיות הפלטפורמה שמחברת בין המשתמשים ובתי העסק לבין ספקי הטכנולוגיה האוטונומית. במודל הזה Zipline מספקת את הרחפנים ואת התשתית התפעולית, בעוד אובר מביאה את בסיס המשתמשים, רשת בתי העסק, מערכות התשלום והמערכת הלוגיסטית. אם היעד ל-2029 יתקרב למימוש, מדובר בקנה מידה שעשוי להפוך את הרחפנים מניסוי טכנולוגי לערוץ הפצה משמעותי בתוך פעילות המשלוחים של אובר. בשורה התחתונה: אובר ממשיכה לבנות את עצמה כפלטפורמת תחבורה ולוגיסטיקה שמאגדת תחתיה טכנולוגיות אוטונומיות של חברות אחרות, במקום לשאת בעצמה במלוא עלויות וסיכוני פיתוח החומרה. האמור אינו מהווה יעוץ השקעות

ארה”ב מעלה את רף ההגנה על שוק הכטב”מים - ומה המשמעות האפשרית עבור נקסט ויז’ן? הממשל האמריקאי הודיע על מהלך מכסים חדש בתחום הרחפנים והכטב”מים, כחלק ממדיניות רחבה יותר לצמצום התלות בשרשראות אספקה זרות ולחיזוק הייצור המקומי. במסגרת המהלך יוטל מכס של 100% על כטב”מים מעל 25 ק”ג ועל מערכות הכוללות צילום תרמי, לצד תחנות עגינה ורכיבים קריטיים מסוימים. על רחפנים קטנים יותר ועל חלק מהרכיבים יוטל מכס של 25%. הנקודה המרכזית היא שהמהלך אינו מתייחס רק לרחפנים צבאיים. שוק ה-UAS בארה”ב כולל גם שימושים אזרחיים ומסחריים רחבים, בהם תשתיות, אנרגיה, חקלאות, כיבוי והצלה, משטרה, מיפוי ובדיקות הנדסיות. לצד המכסים, הממשל מעניק תנאים מועדפים למספר מדינות, בהן מדינות האיחוד האירופי, בריטניה, יפן, דרום קוריאה וטאיוואן. ישראל אינה נכללת בשלב זה ברשימת המדינות המועדפות. נקסט ויז’ן בתמונה נקסט ויז’ן אינה יצרנית כטב”מים, אלא מפתחת ומייצרת מערכות צילום מיוצבות מסוג EO/IR המשולבות ברחפנים ובכטב”מים של יצרנים אחרים. החברה כבר פעילה משמעותית בשוק האמריקאי. במחצית הראשונה של 2026 הסתכמו הכנסותיה מצפון אמריקה בכ-42.4 מיליון דולר, כ-27.3% מהכנסות החברה. בנוסף, מערכות של נקסט ויז’ן משולבות במספר פלטפורמות הנמצאות במסגרת Blue UAS האמריקאית, עובדה המחזקת את מיקומה בתוך שרשרת האספקה הביטחונית בארה”ב. חשוב להבחין בין שני תרחישים: יצרן אמריקאי שמייצר את הרחפן בארה”ב ומשלב מצלמת NextVision במקרה כזה לא מיובא לארה”ב כטב”ם מוגמר, ולכן המכס על המערכת המוגמרת אינו חל באותו אופן. ככל שהמכסים יובילו להעברת ייצור והרכבה לארה”ב, ספקי רכיבים קיימים של ה-OEMs האמריקאים עשויים ליהנות מגידול בהיקפי הפעילות. יצרן זר שמרכיב בחו”ל רחפן עם מצלמת NextVision ומייבא את המערכת המוגמרת לארה”ב כאן החשיפה למכסים גבוהה יותר, במיוחד במערכות הכוללות צילום תרמי. נקודה נוספת היא שכרגע מצלמות EO/IR כמוצר עצמאי אינן מופיעות במפורש ברשימת הרכיבים שעליהם הוטלו מכסי ה-UAS החדשים, כך שההשפעה הישירה על משלוח מצלמה של נקסט ויז’ן לארה”ב עשויה להיות מוגבלת. עם זאת, הסיווג הסופי תלוי בקוד המכס של כל מוצר וביישום של הרשויות האמריקאיות. השורה התחתונה מהלך המכסים מסמן שינוי רחב יותר במדיניות האמריקאית: מעבר מהגנה על יצרני רחפנים בלבד ליצירת שרשרת אספקה מקומית ומאובטחת לכל תעשיית ה-UAS. עבור נקסט ויז’ן, המשתנה המרכזי יהיה לא רק גובה המכס, אלא גם היקף המעבר של יצרני רחפנים לייצור והרכבה בארה”ב, ומידת ההעדפה העתידית לרכיבים המיוצרים מקומית. במקביל, העובדה שישראל אינה נכללת כרגע ברשימת המדינות המועדפות היא נקודה שראוי לעקוב אחריה, במיוחד אם המדיניות האמריקאית תתרחב בהמשך גם לדרישות ייצור מקומי של רכיבים קריטיים. האמור אינו מהווה יעוץ השקעות

סאנדיסק מזנקת בכ15% בעקבות יום המשקיעים, והסיפור כאן גדול יותר מעוד יום חיובי במניית אחסון. המסר שהשוק מתחיל להפנים הוא שסאנדיסק מנסה לשנות את האופן שבו צריך להסתכל על עסקי ה-NAND שלה: פחות יצרנית זיכרונות שחיה ממחזור למחזור, ויותר ספקית תשתית לעידן ה-AI עם ראות ארוכת טווח לביקוש ולהכנסות. החברה כבר חתמה על 8 הסכמים רב שנתיים עם 6 לקוחות, בהיקף מינימלי מצטבר של כ-93.9 מיליארד דולר, לתקופה ממוצעת של כארבע שנים. כמחצית מתפוקת FY2027 וכשני שלישים מתפוקת FY2028 כבר משויכים להסכמים הללו. חשוב לסייג: לא מדובר בצבר הזמנות חשבונאי רגיל של 93.9 מיליארד דולר, אבל מבחינת ראות עסקית מדובר בשינוי משמעותי מאוד עבור חברה שפועלת בענף מחזורי כל כך. למה זה חשוב? אחת הבעיות הקלאסיות בהשקעה בחברות זיכרונות היא שמכפיל הרווח נראה הכי זול דווקא כאשר המחזור נמצא קרוב לשיא. מחירי NAND עולים, המרווחים מזנקים והרווח קופץ, ואז כניסת היצע חדש הופכת את התמונה במהירות. סאנדיסק מנסה לשבור חלק מהדפוס הזה באמצעות חוזים ארוכי טווח, רצפות ותקרות מחיר והתחייבויות פיננסיות מצד הלקוחות. המשמעות היא ויתור מסוים על חלק מהאפסייד כאשר מחירי הזיכרונות מזנקים, בתמורה לרווחיות צפויה ויציבה יותר לאורך זמן. ומאחורי כל זה נמצאת מגמת הבינה המלאכותית. הרחבת מרכזי הנתונים אינה דורשת רק מאיצים של אנבידיה או AMD. ככל שמייצרים, מאמנים ומריצים יותר מודלים, צריך גם לאחסן כמויות עצומות של מידע ולשלוף אותן במהירות. לכן, אחסון ו-NAND הופכים לחלק משמעותי יותר משרשרת הערך של תשתיות AI. בדוח האחרון סאנדיסק כבר הציגה הכנסות Data Center של כ-2.98 מיליארד דולר, כאשר החברה ממשיכה ליהנות מביקוש חזק מאוד לאחסון מצד תשתיות בינה מלאכותית. ועדיין, חשוב לא להתעלם מהסיכון. ה-NAND נשאר שוק מחזורי, המרווחים הנוכחיים גבוהים מאוד, וחלק משמעותי מהשיפור האחרון בתוצאות הגיע מעליית מחירים. לכן, השאלה המרכזית עבור המשקיעים אינה האם 2026 חזקה, אלא כמה מהרווחיות הזאת יכולה להישמר גם כאשר מחזור המחירים יתמתן. זו בדיוק הסיבה שיום המשקיעים היום חשוב כל כך. האירוע נועד לעסוק במצב העסק ובתחזית קדימה, והשוק מגיב כעת בחיוב. האמור אינו מהווה יעוץ השקעות

נתוני האינפלציה בארה”ב ממשיכים להתמתן מדד המחירים לצרכן לחודש יולי הציג תמונה נוחה יחסית עבור הפד: • האינפלציה השנתית עמדה על 3.4%, בהתאם לצפי וירידה מ-3.5% בחודש הקודם. • אינפלציית הליבה ירדה ל-2.5%, גם היא בהתאם לצפי ולעומת 2.6% בחודש הקודם. כלומר, אין כאן הפתעה חיובית מול התחזיות, אבל המגמה ממשיכה להיות בכיוון הנכון: גם האינפלציה הכללית וגם אינפלציית הליבה מתמתנות. עבור השווקים מדובר בנתון חיובי. הוא מפחית מעט את הלחץ על הפד להמשיך בהידוק מוניטרי ומחזק את האפשרות להמתין ולבחון נתונים נוספים לפני החלטה על העלאת ריבית נוספת. בשורה התחתונה: דוח אינפלציה נוח לשוק. לא “קר” במיוחד, אבל בהחלט לא מספק לפד סיבה חדשה להיות אגרסיבי יותר. כעת הפוקוס יעבור לנתוני המאקרו הבאים ולשאלה האם מגמת ההתמתנות תימשך גם באוגוסט.

אנבידיה מחברת את וול סטריט לבום ה-AI: תוכנית מימון של 500 מיליארד דולר אנבידיה הכריזה על שיתופי פעולה עם שישה מענקי הפיננסים הגדולים בעולם, בהם BlackRock, Blackstone, Apollo, Brookfield, Goldman Sachs ו-KKR, במטרה לאפשר מימון של עד 500 מיליארד דולר ללקוחות הרוכשים את שבביה ומקימים תשתיות AI. חשוב להדגיש: אנבידיה לא משקיעה בעצמה 500 מיליארד דולר. המטרה היא לרתום הון של גופים פיננסיים וקרנות Private Equity ו-Private Credit כדי לממן את ה-CapEx העצום הנדרש להקמת Data Centers. המהלך עשוי להסיר את אחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של תעשיית ה-AI: היכולת של הלקוחות לממן את רכישת התשתיות. מנגד, בוול סטריט עולות שאלות סביב “Circular Financing” - החשש שאנבידיה מסייעת ללקוחות לממן רכישות של מוצריה, ובכך תומכת באופן עקיף בביקוש ובהכנסות שלה. ג’נסן הואנג טוען שהמבנה החדש דווקא מפחית את החשש, מכיוון שעיקר ההון מגיע מגופים פיננסיים חיצוניים. השורה התחתונה: אנבידיה כבר לא מסתפקת במכירת השבבים. היא מנסה לחבר מאות מיליארדי דולרים של הון מוסדי ישירות למחזור ההשקעות בתשתיות AI. אם המודל יצליח, הוא עשוי להסיר מגבלת מימון משמעותית ולהאריך את גל ההשקעות האדיר בתשתיות AI. האמור אינו מהווה ייעוץ השקעות.