2 הלכות ביום

סעיף ה כְּשֶׁהוֹלְכִין לְבֵית-הַכְּנֶסֶת לִתְפִלַּת מִנְחָה, נוֹהֲגִין לִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת. בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה, אוֹמְרִים לְאַחַר שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה אֶת הַוִּדּוּי. דְּהַיְנוּ, קֹדֶם אֱלֹהַי נְצֹר, אוֹמְרִים אֶת הַפָּסוּק יִהְיוּ לְרָצּוֹן וגוֹ', וּמַתְחִילִין אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינו תָּבוֹא לְפָנֶיךָ, עַד וָחֳלָיִים רָעִים, וְאַחַר כָּךְ אוֹמְרִים אֱלֹהַי נְצֹר וכוֹ', וְאוֹמְרִים עוֹד הַפַּעַם הַפָּסוּק יִהְיוּ לְרָצוֹן וְגוֹ'. אִם בְּעוֹד שֶהוּא אוּמֵר אֶת הַוִּדוּי, חוֹזֵר שלִיחַ-הַצִּבּוּר אֶת הַתְּפִלָּה, כֵּיוָן שֶהוּא כְּבָר אָמַר אֶת הַפָּסוּק יִהְיוּ לְרָצוֹן, יָכוֹל לַעֲנוֹת אָמֵן וְלוֹמַר קְדֻשָׁה וּמוֹדִים סעיף ו צָרִיךְ לוֹמַר אֶת הַוִּדוּי מְעֻמָד, וְיִשְׁחֶה כְּמוֹ בְּמּוֹדִים. וּכְֹשֶמַּזְכּיר אֶת הַחֵטְא, יַכֶּה בָּאֶגְרוֹף עַל הַלֵב, כְּלוֹמַר(כאומר לליבו) , אַתָּה גָרַמְתָּ לִי שֶׁחָטָאתִי. סֵדֶר הַוִּדּוּי כַּכָּתוּב בַּסִּדּוּרִים, אוֹמְרִים כֻּלָּם בְֹּשָוֶה. וּמִי שֶהוּא יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ חֵטְא שֶׁלֹּא נִזְכַּר בַּוִּדּוּי, כֵּיוָּן שֶהוּא אוֹמֵר אֶת הַוִּדוּי בְּלַחַש, נָכוֹן שֶיְפָרֵט אֶת הַחֵטא הַהוּא וְיִתְוַדֶּה עָלָיו בִּמְרִירוּת הַלֵב וּבִדְמָעוֹת שָׁלִיש. וְכֵן אִם הַחֵטְא הוּא אֶחָד מֵהַמְפֹרָשִׁים בַּוִּדּוּי, אֲזַי כְּשֶׁמַּגִיעַ אֵלָיו, יִתְמַרְמֵר עָלָיו בְּיוֹתֵר. עֲוֹנוֹת שֶׁהִתְוַדָּה עֲלֵיהֶם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁעָבַר, אַף-על-פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא עָשָׂה אוֹתָם יוֹתֵר, מִכָּל מָקוֹם יָכוֹל לַחֲזוֹר וּלְהִתְוַדּוֹת עֲלֵיהֶם, וַהֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, שֶׁנֶּאֱמַר, וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד

סעיף ג מִצְוָה עַל כָּל אָדָם לִטְבֹּל אֶת עַצְמוֹ בְּעֶרֶב יוֹם-הַכִּפּוּרִים לִטַּהֵר מִטֻּמְאַת קֶרִי. וְעוֹד, מִשּׁוּם תְֹּשוּבָה, וּכְמוֹ גֵר שֶנִּתְגַיֵר ֹשֶצָּרִיךְ טְבִילָה. וְלָכֵן גַּם נְעָרִים וּבְתוּלוֹת, יֵש לָהֶם לִטְבֹּל. וְיֵש לְדַקְדֵּק שֶלֹּא תְהֵא עָלָיו שׁוּם חֲצִיצָה. וְעִקַּר זְמַן הַטְּבִילָה הוּא לְאַחַר חֲצוֹת הַיוֹם. מִי שֶהוּא אָבֵל, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ שִׁבְעָה, יָכוֹל לִרְחוֹץ וְלִטְבּוֹל אֶת עַצְמוֹ כְּמוֹ שָׁעָה אוֹ שְׁתֵּי שָׁעוֹת קֹדֶם הַלַיְלָה, אֲפִלוּ קֹדֶם מִנְחָה. אֲבָל שְׁאָר כָּל דִּינֵי אֲבֵלוּת, כְּגוֹן יְשִׁיבָה עַל גַּבֵּי קַרְקַע וּבְלֹא מִנְעָלִים, נוֹהֵג עַד הַלָּיְלָה סעיף ד נוֹהֲגִין שֶׁכָּל בַּעַל-הַבַּיִת עוֹשֶׂה נֵר לְבֵיתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁבְּיוֹם-הַכִּפּוּרִים יָרַד מֹשֶה עִם הַלּוּחוֹת הַשְּׁנִיּוֹת, וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת נֵר, וְעוֹד נֵר אֶחָד בִּשְׁבִיל נִשְׁמוֹת אָבִיו וְאִמּוֹ ֹשֶמֵּתוּ, לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם. וְנוֹהֲגִין שֶׁמַּדְלִיקִין אֶחָד בְּבֵיתוֹ, שֶׁיִדְלַק מכניסת יום הכיפורים עד צאתו) עַד שְׁעַת הַבְדָּלָה וְיַבְדִּיל עָלָיו. וְאֶחָד מַדְלִיקִין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּמִהְיוֹת ֹשֶקְצָּת מַקְפִּידִים אִם אֵרַע שֶׁכָּבָה נֵרוֹ בְּיוֹם-הַכִּפּוּרִים, אַף כּי בֶּאֱמֶת אֵין בָּזֶה ֹשוּם חֲשָׁשׁ, מִכָּל מָקוֹם טוֹב לִמְנוֹעַ מִזֶּה, וְיִתֵּן אֶת הַנֵּר לַשַׁמָּשׁ, שֶׁהוּא יַעֲמִידוֹ בְּמָקוֹם שֶׁיִרְצֶה, וְהָאִישׁ לֹא יֵדַע כְלָל מְקוֹם נֵרוֹ. וְיֵשׁ לָשֵׂאת אֶת הַנֵּר לְבֵית-הַכְּנֶסֶת, כְּשֶׁהוֹלֵךְ לִתְפִלַּת מִנְחָה לְהַעֲמִידוֹ עַל מְכוֹנוֹ וּלְהַדְלִיקוֹ אַחַר כָּךְ קֹדֶם בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת, כִּי בְּעֵת שֶׁבָּאִים אַחַר כָּךְ לְבֵית-הַכְּנֶסֶת לְעַרְבִית, הַזְמָן בָּהוּל

וְאַדְרַבָּה, אִם הַחוֹטֵא אֵינוֹ מִתְעוֹרֵר לָבוֹא אֵלָיו לְבַקֵֹּש מְחִילָה, יֵשׁ לוֹ לְהָאִישׁ הֶעָלוּב (שהחוטא העליבו הרבה) לְהַמְצִיא אֶת עַצְמוֹ לְאוֹתוֹ שֶׁחָטָא, כְּדֵי שֶׁיְבַקֵּשׁ מִמֶּנוּ מְחִילָה. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַעֲבִיר שִׂנְאָה בְּיוֹם-הַכִּפּוּרִים, אֵין תְּפִלָתוֹ נִשְׁמַעַת, חַס וְֹשָלוֹם. וְכָל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּותָיו, מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו

קצת הלכות לימים שקודם יום כיפורים סעיף א נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת כַּפָּרוֹת בְּעֶרֶב יוֹם-כִּפּוּרִים בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר, שֶׁאָז הָרַחֲמִים גּוֹבְרִין. (יש נוהגים ש) לוֹקְחִין תַּרְנְגוֹל שֶׁאֵינוֹ מְסֹרָס, לְזָכָר, וְתַרְנְגֹלֶת לִנְקֵבָה. וּלְאִשָּׁה מְעֻבֶּרֶת, תַּרְנְגוֹל וְתַרְנְגֹלֶת. תַּרְנְגוּל, שֶׁמָּא הַוָּלָד הוּא זָכָר. וְאִם הַוָּלָד הוּא נְקֵבָה, דַּי לְאִמָּה וּלְבִתָּהּ בְּתַרְנְגֹלֶת אֶחָת. וַאֲפִלּוּ שְׁאָר בְּנֵי אָדָם, יְכוֹלִין שְׁנַיִם לִקַּח כַּפָּרָה אֶחָת. וּבוֹחֲרִים בִּלְבָנִים, עַל שֵׁם שֶׁנֶּאֶמַר, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינו. אֲבָל אֵין לְחַזֵר בְּפֵרוּשׁ בִּשְׁעַת קְנִיָה אַחַר לְבָנִים וְלִקְנוֹתָם בְּיֹקֶר, כִּי זֶהוּ כְּעֵין דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי, אֶלָּא כְּשֶׁיִזְדַּמֵּן לוֹ לָבָן - אוֹ שֶׁקָּנָה אוֹתוֹ בֵּין אֲחֵרִים, יִבְחַר בּוֹ. לוֹקֵח כָּל אֶחָד כַּפָּרָתוֹ בְּיָדוֹ הַיְמָנִית, וְאוֹמֵר הַפְּסוּקִים, בְּנֵי אָדָם וְגוֹ', וּמְסַבְּבָהּ סְבִיב רֹאשׁוֹ וְאוֹמֵר, זֶה חֲלִיפָתִי וכוּ' שָׁלשׁ פְּעָמִים. אִם מְסַבֵּב לְאַחֵר, אומֵר, זֶה חֲלִיפָתְךָ. וְיֶשׁ לוֹ לְסַבֵּב תְּחִלָּה לעַצְמוֹ וְאַחַר כָּךְ לַאֲחֵרִים. וְטוֹב שֶתְּהֵא הַשְּׁחִיטָה גַם כֵּן בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר תֵּכֶף לְאַחַר הַסִּבּוב. וְאַל יַחְשׁוֹב הָאָדָם שֶׁזּוֹהִי כַּפָּרָתוֹ מַמָּשׁ, אֶלָּא יַחְשֹׁב כִּי כָל מַה שֶּעוֹשִֹין בָּעוֹף הַזֶּה, הָיָה רָאוּי לָבוֹא עָלָיו בַּעֲוֹנוֹתָיו. וְיִתְאוֹנֵן עַל חֲטָאָיו, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוא בְּרַחֲמָיו יְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ. וְנוהֲגִין לזְרוֹק בְּנֵי הַמֵּעַיִם וְהַכָּבֵד וְהַכְּלָיוֹת שֶל הַכַּפָּרוֹת במְקוֹם שֶׁהָעוֹפוֹת יְכוֹלִים לָקַחַת מִשָּׁם, (להאכיל לעופות) לְפִי שֶרָאוּי לְרַחֵם עַל הַבְּרִיוֹת בְּיוֹם זֶה, כְּדֵי שֶׁיְרַחֲמוּ עָלָיו מִן הַשָּׁמָיִם . וְעוֹד, מִפְּנֵי שֶׁאָכְלוּ גָזֵל, כְּדֵי שֶׁיִתֵּן הָאָדָם אֶל לִבּוֹ לְהַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ מִן הַגָּזֵל. אִם אֵין תַּרְנְגוֹלִים מְצוּיִים, יָכוֹל לִקַּח אַוָּז אוֹ שְׁאָר בַּעַל חַי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהַקְרָבָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אֲפִלּוּ דָגִים, אַךְ לֹא תוֹרִין וּבְנֵי יוּנָה, שֶׁהֵם רְאוּיִין לְהַקְרָבָה, וִיהֵא נִרְאֶה כְּאִלּוּ מַקְדִּישׁ קָדָשִׁים בַּחוּץ. יֵשׁ נוֹהֲגִים לִתֵּן אֶת הַכַּפָּרוֹת לַעֲנִיִים, אֲבָל יוֹתֵר טוֹב לִפְדּוֹת אֶת הַכַּפָּרוֹת בְּמָמוֹן וְלִתֵּן אֶת הַמָּמוֹן לַעֲנִיִים. (ורבים נוהגים לעשות הכפרות לסובב המעות על ראשם וליתן המעות לצדקה והוא מנהג טוב מאוד) ומִצְוָה לְהַרְבּוֹת בִּסְעוּדָה (ביום ראשון הקרוב) וְלֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת. וְכָל הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בְּעֶרֶב יוֹם-הַכִּפּוּרִים לְֹשֵם מִצְוָה, נֶחְשָׁב לוֹ כְּאִלּוּ הִתְעַנָּה גַם הַיּוֹם. וּמִצְוָה לֶאֱכֹל דָּגִים בַּסְּעוּדָה הָרִאשׁוֹנָה סעיף ב עֲבֵרוֹת שֶבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם-הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ, שֶׁנֶּאֶמַר, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. כְּלוֹמַר, חַטֹּאתֵיכֶם שֶׁהֵם לִפְנֵי ה' בִּלְבַד, יוֹם-הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. אֲבָל מַה שֶּׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם-הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ. לָכֵן צָרִיךְ כָּל אָדָם לְדַקְדֵּק, שֶׁאִם יֵשׁ בְּיָדוֹ מָמוֹן שֶל אֲחֵרִים שֶׁלֹּא כַדִּין, יַחֲזִיר לוֹ וִיפַיֵס אוֹתָן. וְאִם יֵשׁ בְּיָדוֹ מָמוֹן שֶׁהוּא מְסֻפָּק בּוֹ, אִם הוּא שֶׁלוֹ עַל פִּי הַדִּין אוֹ לֹא, יוֹדִיע לַחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה לַעֲמֹד עִמּוֹ מִיָד לְאַחַר יוֹם-הַכִפּוּרִים לְדִין הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וִיקַבֵּל עָלָיו בֶּאֶמֶת לְקַיֵם כַּאֲשֶׁר יֵצֵא מִפִּי בֵּית-הַדִּין. וְגַם אִם לֹא חָטָא כְּנֶגֶד חֲבֵרוֹ אֶלָּא בִּדְבָרִים, צָרִיךְ לְפַיְסוֹ, וּמְחֻיָב לָלֶכֶת בְּעַצְמוֹ לְפַיְסוֹ. אַךְ אִם קָשֶׁה עָלָיו, אוֹ שֶׁהוּא מֵבִין כִּי יוֹתֵר קָרוֹב שֶׁיִתְפַּיֵס עַל יְדֵי אֶמְצָעִי, (מתווך /מגשר) יַעֲשֶׂה עַל יְדֵי אֶמְצָעִי. וְהָאִישׁ אֲֹשֶר מְבַקְשִֹין מִמֶּנוּ מְחִילָה, יִמְחוֹל בְּלֵב שָׁלֵם וְלֹא יְהֵא אַכְזָרִי, כִּי אֵין זֶה מִמִּדַּת יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא מִמִּדַּת עֵשָׂו, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר, וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח. וְכֵן הוּא אוֹמֵר עַל הַגִבְעוֹנִים, לְפִי שֶׁלֹּא מָחֲלוּ וְלֹא נִתְפַּיְסוּ, וְהַגִּבְעוֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָה. אֲבָל דַרְכָּן שֶל זֶרַע יִשְׂרָאֵל הוּא לִהְיוֹת קָשֶׁה לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת. וּכְשֶׁהַחוֹטֵא מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִמְחוֹל, יִמְחוֹל בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה. וַאֲפִלּוּ הֵצֵר לוֹ הַרְבֵּה, לֹא יִקֹּם וְלֹא יִטֹּר.

דיני עשרת ימי תשובה סעיף א עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשֹוּבָה, שְׁמָם מוֹרֶה עֲלֵיהֶם, שֶׁהֵם מְיֻחָדִים לִתְשׁוּבָה. וְכָל אָדָם מְחֻיָב אָז לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לִפְנֵי ה', יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, קֹדֶם בּוֹא הַיוֹם הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא יוֹם-הַכִּפּוֹרִים, שֶׁנֶאֱמַר לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ, וְנֶאֱמַר דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֵלוּ עֲשָׂרָה יָמִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ-הַשָּׁנָה לְיוֹם-הַכִּפּוּרִים. לָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם בַּיָמִּים הָאֵלּוּ לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וְלָשׁוּב מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים. וּסְפֵק עֲבֵרָה צָרִיך יוֹתֵר תְּשׁוּבָה מֵעֲבֵרָה וַדָּאִית, כִּי יוֹתֵר מִתְחָרֵט הָאָדָם כְּשֶׁהוּא יוֹדֵעַ ֹשֶעָשָׂה עֲבֵרָה מֵאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ. (וְלָכֵן להלכה קָרְבַּן אָשָׁם תָּלוּי צָרִיךְ לִהְיוֹת יוֹתֵר בְּיֹקֶר מִקָּרְבַּן חַטָּאת) . וְיִרְבֶּה בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת וּבִצְדָקָה, וִימַעֵט בַּעֲסָקָיו. וְכָתַב הרמ"ק, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁיִהְיוּ יָמִים אֵלוּ כּמוֹ חֹל הַמוֹעֵד, שֶלֹּא יַעֲשֶׂה בָהֶם אֶלָּא מְלָאכָה הֶכְרֵחִית. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ הָאָדָם לְתַקֵּן דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ, אֲשֶׁר עַלֵיהֶם אֵין כַּפָּרָה עַד שֶׁיַחֲזִיר אֶת הַגָזֵל וְאֶת הָעֹשֶׁק, וִיפַיְּסוֹ שֶׁיִמְחוֹל לו סעיף ב רָאוּי לְאָדָם ֹשֶיִתְנַהֵג בַּיָמִים הָאֵלּוּ גַּם בְּחֻמְרוֹת ֹשֶאֵנוֹ נוֹהֵג בָּהֶם כָּל הַשָֹּנָה, כִּי גַם אָנוּ מְבַקְשִׁים מֵאֵת ה', יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶיִתְנַהֵג עִמָּנוּ בַּחֲסִדוּת. וְהָאוֹכֵל כָּל הַשָּׁנָה פַּת פַּלְטֵר (מאינו יהודי) , לֹא יֹאכַל בַּיָמִים הָאֵלּו כִּי אִם פַּת יִשְׂרָאֵל, וְכַדּוֹמֶה לָזֶה

סעיף י כְּשֶׁיּוֹצְאִין מִבֵּית-הַכְּנֶסֶת (אחרי תפילת מוסף) , יֵשׁ לָלֶכֶת בְּשׁוּבָה וָנַחַת, שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, בְבִטָּחוֹן כִּי שָׁמַע ה' בְּקוֹל תְּפִלָּתֵנוּ וּתְקִיעוֹתֵינוּ בְּרַחֲמִים, וְאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין כְּיַד ה' הַטּוֹבָה. וּמִכָּל מָקוֹם יִזָּהֵר שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֲכִילָה גַּסָּה, וּתְהֵא יִרְאַת ה' עַל פָּנָיו. וְיֵשׁ לִלְמֹד תּוֹרָה עַל הַשֻּׁלְחָן. לְאַחַר בִּרְכַּת-הַמָּזוֹן, (יש נוהגים) שאֵין לִישֹׁן, אֶלָּא הוֹלְכִין לְבֵית-הַכְּנֶסֶת וְאוֹמְרִים תְּהִלִּים בְּצִבּוּר עַד תְּפִלַּת מִנְחָה. וְאַךְ מִי שֶׁרֹאשׁוֹ כָּבֵד עָלָיו, יָכוֹל לִישוֹן מְעַט קֹדֶם שֶׁיֵלֵךְ לְבֵית-הַכְּנֶסֶת סעיף יא שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, כְּיוֹם אֶחָד הֵן חֲשׁוּבִים, וּקְדֻשָּׁה אַחַת הֵן - וְלָכֵן נֶחְלְקוּ הַפּוֹסְקִים, אִם לְבָרֵךְ בְּלֵיל שֵׁנִי בַּקִּדּוּשׁ וְכֵן בְּהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת וְכֵן בַּתְּקִיעוֹת שֶׁל הַיּוֹם שֵּׁנִי שֶׁהֶחֱיָּנוּ אוֹ לֹא, כִּי יֵשׁ אוֹמְרִים, כֵּיוָן דִּקְדֻשָּׁה אַחַת הֵן וּכְבָר בֵּרַךְ שֶׁהֶחֱיָּנוּ בָּרִאשׁוֹן, אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ עוֹד בַּשֵּׁנִי. וְעַל כֵּן נוֹהֲגִים שֶׁבְּקִדּוּשׁ לֵיל שֵׁנִי, מַנִּיחִין עַל הַשֻּׁלְחָן פְּרִי חָדָֹש, שֶׁתְּהֵא בִרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ שֶׁבַּקִּדּוּשׁ גַּם עַל הַפְּרִי, אוֹ שֶׁלּוֹבֵשׁ בֶּגֶד חָדָשׁ. וְאִם אֵין לוֹ אֵינוֹ מְעַכֵּב, וְאוֹמֵר שֶׁהֶחֱיָנוּ בַּקִּדּוּשׁ - כִּי אָנוּ תּוֹפְסִין הָעִקָּר כְּהַפּוֹסְקִים שֶׁאוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ. וְכֵן הָאִשָּׁה בְּהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת בְּלֵיל שֵׁנִי - אִם נוֹהֶגֶת לְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ אֲזַי עַל-כָּל-פָּנִים אִם אֶפְשָׁר, תִּלְבַּשׁ בֶּגֶד חָדָשׁ אוֹ תַנִּיחַ פְּרִי חָדָשׁ, שֶׁתְּהֵא בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ גַּם עַל זֶה. וְאִם אֵין לָהּ, אֵינוֹ מְעַכֵּב. וְכֵן הַתּוֹקֵעַ בְּיוֹם שֵׁנִי, אִם אֶפְשָׁר, יֵשׁ לוֹ לִלְבּוֹשׁ בֶּגֶד חָדָשׁ. וְאִם (כמו השנה) חָל יוֹם רִאשׁוֹן בַּשַׁבָּת אֵינוֹ צָרִיךְ, דְּהָא עֲדַיִן לֹא בֵּרְכוּ שֶׁהֶחֱיָנוּ עַל הַשּׁוֹפָר

סעיף ז כְּשֶׁהַתּוֹקֵעַ אוֹמֵר אֶת הַבְּרָכוֹת, אַל יֹאמְרוּ הַקָּהָל, בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ אַךְ יִשְׁמְעוּ הֵיטֵב אֶת הַבְּרָכוֹת, וְאַחַר כָּל בְּרָכָה יֹאמְרוּ בְּכַוָּנָה אָמֵן. וְאָסוּר לְהַפְסִיק מִכָּאן עַד לְאַחַר כָּל הַתְּקִיעוֹת שֶׁבַּחֲזָרַת הַתְּפִלָּה וְעַל כֵּן אֵין לַשַּׁמָּשׁ לְהַכְרִיז, שְׁתִיקָה יָפָה בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, אַף שֶׁהוּא נוֹהֵג כֵּן בְּפַעַם אַחֶרֶת סעיף ח נוֹהֲגִין הָעוֹלָם לוֹמַר בֵּין הַסְּדָרִים יְהִי רָצוֹן וכוּ', כְּמוֹ שֶׁנִּדְפַּס בַּמַּחֲזוֹרִים. וּצְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא בַּפֶּה שְׁמוֹת הַמַּלְאָכִים הַנִּזְכָּרִים שָׁם. וּבְהַרְבֵּה קְהִלּוֹת אֵין אוֹמְרִים כְּלָל אֶת הַיְהִי רָצוֹן, וְכֵן נָכוֹן יוֹתֵר. וְהָעִקָּר הוּא לְהִתְעוֹרֵר אָז בִּתְשׁוּבָה בְּלֵב שָׁלֵם - וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה - בְּהִלְכוֹת תְֹּשוּבָה פֶּרֶק ג הֲלָכָה ד, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, אַף-עַל-פִּי שֶׁתְּקִיעַת שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה גְּזֵרַת הַכָּתוּב, רֶמֶז יֵשׁ בָּהּ, כְּלוֹמַר, עוּרוּ יְשֵׁנִים מִשְּׁנַתְכֶם, וְנִרְדָּמִים הָקִיצוּ מִתַּרְדֵּמַתְכֶם, וְחַפְּשׂוּ בְּמַעֲשֵׂיכֶם, וְחִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, וְזִכְרוּ בּוֹרְאֲכֶם--אֵלּוּ הַשּׁוֹכְחִים אֶת הָאֱמֶת בְהַבְלֵי הַזְּמָן וְשׁוֹגִים כָּל שְׁנָתָם בְּהֶבֶל וָרִיק אֲשֶׁר לֹא יוֹעִיל וְלֹא יַצִּיל, הַבִּיטוּ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם, וְהֵטִיבוּ דַּרְכְּיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם. יַעֲזֹב כָּל אֶחָד מִכֶּם דַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמַחְשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר לֹא טוֹבָה וכוּ', עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ

סעיף ה בִּסְעוּדַת הַלַּיְלָה, נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת סִימָנִים לְשָׁנָה טוֹבָה. טוֹבְלִין פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא בִּדְבָשׁ. וְאַחַר שֶׁאָכַל כַּזַּיִת, אוֹמֵר, יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּחַדֵּשׁ עָלֵינו שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָּה. וְאַחַר כָּךְ טוֹבֵל קְצָת תַּפּוּחַ מָתוֹק בִּדְבַשׁ וּמְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ וְאוֹכְלוֹ, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר גַּם כֵּן יְהִי רָצוֹן וכוּ'. וְנוֹהֲגִין לֶאֱכֹל רֹאשׁ שֶׁל בַּעַל-חַי וְאוֹמְרִים, יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּהְיֶה לְרֹאשׁ. וְיֵשׁ לְהַדֵּר אַחַר רֹאשׁ כֶּבֶשׂ, שֶׁיִּהְיֶה גַּם כֵּן זֵכֶר לְאֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק. וְגַם יְרָקוֹת אוֹכְלִים אוֹתָן שֶׁיֵּשׁ לָהֶן בַּמְּדִינָה הַהִיא שֵׁם הַמּוֹרֶה לְטוֹבָה. כְּמוֹ זֵכֶר לְאֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק. גַם אוֹכְלִים אוֹתָן-הַיְרָקוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בַּמְּדִינָה הַהִיא שֵׁם הַמּוֹרֶה לְטוֹבָה, כְּמוֹ בִּמְדִינָתֵנוּ [גֶּזֶר] - מעהרען, וְאוֹמְרִים יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּרְבּוּ זְכֻיּוֹתֵינוּ. וְיֵשׁ נוֹהֲגִין גַּם כֵּן לְהַדֵּר לֶאֱכֹל דָּגִים, שֶׁיֵּשׁ רֶמֶז לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת כְּמוֹ הַדָגִים. וְאֵין לְבַשֵּׁל אוֹתָם בְּחֹמֶץ, כִּי אֵין אוֹכְלִים דְּבָרִים חֲמוּצִים אוֹ מְרִירִים בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה. וְאוֹכְלִין בָּשָׂר שָׁמֵן וְכָל מִינֵי מְתִיקָה. גַּם נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֱגוֹזִים וְלוּזִים, כִּי אֱגוֹז בְּגִמַטְרִיָּא ח"ט, וְגַם מַרְבִּים כִּיחָה וְנִיעָה הַמְבַטְּלִים אֶת הַתְּפִלָּה) תקפג. וְיֵשׁ לִלְמֹד עַל הַשֻּׁלְחָן תּוֹרָה. וְנוֹהֲגִין קְצָת לִלְמֹד מִשְׁנָיוֹת מַסֶּכֶת רֹאשׁ-הַשָּׁנָה סעיף ו בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה כְּשֶׁאוֹמֵר אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, אֵין לְהַכּוֹת בְּאֶגְרוֹף עַל הֶחָזֶה כְּמוֹ בַּחֹל וּבְיוֹם-הַכִּפּוּרִים, כִּי אֵין אוֹמְרִים וִדּוּי בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה שֶׁהוּא יוֹם טוֹב. אֶלָּא יְכַוֵּן הַפֵּרוּשׁ, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, כְּלוֹמַר, אֲבוֹתֵינוּ חָטְאוּ לְפָנֶיךָ שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה-זָרָה, אֲבָל אֲנַחְנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה. לָכֵן אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ - תקפד

סעיף ג אִם שָׁכַח זָכְרֵנוּ, אוֹ מִי כָּמוֹךָ, וּכְתֹב, בְּסֵפֶר חַיִּים, לֹא נִזְכַּר עַד שֶׁאָמַר בָּרוּךְ אַתָּה ה', כֵּיוָן שֶׁאָמַר אֶת הַשֵּׁם, גּוֹמֵר אֶת הַבְּרָכָה וּמִתְפַּלֵּל כַּסֵּדֶר, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר. וְכֵן אִם שָׁכַח לוֹמַר וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ וְחָתַם הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וַאֲפִלּוּ לֹא אָמַר עֲדַיִן רַק בָּרוּךְ אַתָּה ה', חוֹתֵם הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ וְאוֹמֵר אַתָּה בְּחַרְתָּנוּ וכוּ סעיף ד בְּסִיּוּם הַשְּׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה, יֵשׁ מְסַיְמִים עוֹשֵׂה הַשָּׁלוֹם, וְיֵשׁ שֶׁאֵינָם מְשַׁנִּין אֶלָּא אוֹמְרִים הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. וְאַךְ בְּקַדִּישִׁים אוֹמְרִים עוֹשֵׂה הַשָּׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו וכוּ ואִם חָל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה בְּשַׁבָּת,(כמו השנה) יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁאוֹמְרִים לְכוּ נְרַנְּנָה, כְּמוֹ בִֹּשְאָר שַׁבָּת. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּתְחִילִין, מִזְמוֹר לְדָוִד. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּתְחִילִין, מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. וְכָל מָקוֹם יַחְזִיק מִנְהָגָיו לְאַחַר גְּמָר תְּפִלַּת מַעֲרִיב בְּלֵיל רִאשׁוֹן, נוֹהֲגִין לוֹמַר כָּל אֶחָד לַחֲבֵרוֹ, לְשָׁנָה טוֹבָה תִּכָּתֵב וְתֵחָתֵם. וְלִנְקֵבָה אוֹמְרִים, תִּכָּתְבִי וְתֵחָתֵמִי. אֲבָל בַּיּוֹם, אֵין אוֹמְרִים, לְפִי שֶׁכְּבָר נִגְמְרָה הַכְּתִיבָה קֹדֶם חֲצוֹת הַיּוֹם, וּבְלֵיל שֵׁנִי, יֵשׁ נוֹהֲגִין לְאָמְרוֹ, כִּי לִפְעָמִים נִדּוֹנִין בְּיוֹם שֵׁנִי

הלכות ראש השנה סעיף א כָּל הַשָּׁנָה, אוֹמְרִים בַּתְּפִלָּה, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חוּץ מִן רֹאשׁ-הַשָּׁנָה עַד לְאַחַר יוֹם-הַכִּפּוּרִים, שֶׁצְּרִיכִין לוֹמַר, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹש, הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָט. לְפִי שֶׁבְּיָמִים הָאֵלּוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַרְאֶה מַלְכוּתוֹ לִשְׁפֹּט אֶת הָעוֹלָם. אִם טָעָה וְאָמַר הָאֵל הַקָּדוֹשׁ, אוֹ שֶׁהוּא מְסֻפָּק אִם אָמַר הָאֵל הַקָּדוֹשׁ אוֹ הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, אִם נִזְכַּר תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר, אוֹמֵר הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר לְרֹאשׁ, וְכֵן הַדִּין בְּהַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט. אֲבָל אִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר כְּדֵי דִּבּוּר, אֲזַי בְּהַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ צָרִיךְ לַחֲזֹר לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה, - אֲפִלּוּ מִסְּפֵקָא, מִפְּנֵי שֶׁשְׁלֹשׁ הַבְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת נֶחְשָׁבוֹת כְּאֶחָת - כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסִימָן יט סָעִיף ב. וַאֲפִלּוּ שְּׁלִיחַ-הַצִבּוּר בַּחֲזָרַת הַתְּפִלָּה צָרִיךְ לַחֲזוֹר לָראֹשׁ, וּצְרִיכִין לוֹמַר קְדֻשָּׁה שֵׁנִית. אֲבָל בְּהַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט, אֲפִלּוּ יָחִיד, אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר אֲפִלּוּ לְאוֹתָהּ בְּרָכָה, כֵּיוַן שֶׁהִזְכִּיר תֵּבַת מֶלֶךְ בִּבְרָכָה זֹאת. בְּכָל הַשָּׁנָה אִם טָעָה וְאָמַר, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט, אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר - קיח תקפב סעיף ב בְּשַׁבָּת עַרְבִית, בְּבִרְכַּת מֵעֵין-שֶׁבַע מָגֵן אָבוֹת וכוּ', אוֹמְרִים גַּם כֵּן בִּמְקוֹם הָאֵל הָקָּדוֹשׁ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. וְאִם טָעָה שְּׁלִיחַ-הַצִבּוּר וְאָמַר הָאֵל הַקָּדוֹשׁ, אִם נִזְכַּר מִיָּד תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר, חוֹזֵר וְאוֹמֵר הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹש וכוּ', אֲבָל לְאַחַר כָּךְ, אֵינוֹ חוֹזֵר - פרי חדש ופרי מגדים

סעיף ז כְּתִיב בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ. וְכֵיוָן שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם בְּכָל קְרָבָיו, אָסוּר לְבָרֵךְ עַד שֶׁיְּנַקֶּה אֶת הַקְרָבַיִם, מִצּוֹאָה וּמֵי רַגְלַיִם. וּבְקוּמוֹ בַּבֹּקֶר מִסְּתָמָא הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו, אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת לְהַשְׁתִּין, עַל כֵּן לֹא יְבָרֵךְ בִּרְכַּת עַל נְטִילַת יָדָיִם בִּשְׁעַת נְטִילָה, עַד לְאַחַר שֶׁיְּנַקֶּה אֶת עַצְמוֹ, וְיִּרְחַץ יָדָיו עוֹד פַּעַם אַחַת, וְאָז יְבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדָיִם, וַאֲשֶׁר יָצַר, וּבִרְכַּת הַתּוֹרָה, וּבִרְכַּת אֱלֹהַי נְשָׁמָה וְכוּ'. אִך אם הִשְׁכִּים וְנָטַל יָדָיו בְּעוֹד לַיְלָה כְּדִינוֹ, וְהָיָה עֵר עַד אוֹר הַיּוֹם, אוֹ שֶׁהָיָה יָשֵׁן אַחַר כָּךְ שֵׁנִית בְּעוֹד לַיְלָה, וְכֵן הַיָּשֵׁן בַּיּוֹם שִׁתִּין נִשְׁמִין (לְעֵרֶךְ חֲצִי שָׁעָה), וְכֵן הַנֵעוֹר כָּל הַלַּיְלָה וְלֹא יָשַׁן שִׁיתִין נִשְׁמִין, בְּכָל אֵלּוּ יֵשׁ סָפֵק אִם צְרִיכִין נְטִילַת יָדַיִם אוֹ לֹא. לָכֵן יִטּוֹל יָדָיו שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּסֵרוּגִין (כְּדִלְעֵיל סְעִיף ג') אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם. סעיף ח אֵלּוּ דְּבָרִים צְרִיכִין נְטִילַת יָדַיִם בְּמַיִם: הַקָּם מִן הַמִּטָּה, וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הַכִּסֵּא, וּמִבֵּית הַמֶּרְחָץ, וְהַנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו, וְהַמְּגַלֵּחַ שַׂעֲרוֹתָיו, וְהַחוֹלֵץ מִנְעָלָיו, וְהַמְּשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ, וְהַנּוֹגֵעַ בְּכִנָּה, וְהַמְפַלֶה אֶת בְּגָדָיו, אֲפִלּוּ לֹא נָגַע בְּכִנָּה, וְהַחוֹפֵף רֹאשׁוֹ, וְהַנּוֹגֵעַ בְּגוּפוֹ בִּמְקוֹמוֹת הַמְּכֻסִּים, וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הַקְּבָרוֹת, וְהַמַּלְוֶה אֶת הַמֵּת אוֹ שֶׁנִּכְנַס בְּאֹהֶל הַמֵּת, וְהַמַּקִּיז דָּם

שתי הלכות ביום סעיף ה לֹא יִגַּע קֹדֶם נְטִילָה לֹא בַּפֶּה, וְלֹא בַּחֹטֶם, וְלֹא בָעֵינַיִם, וְלֹא בָאָזְנַיִם, וְלֹא בְפִי הַטַּבַּעַת, וְלֹא בְּאוֹכְלִין, וְלֹא בִּמְקוֹם הַקָּזָה (פצע שניקז וניתז או שתת לו דם משם ) , מִפְּנֵי שֶׁרוּחַ רָעָה הַשּׁוֹרָה עַל הַיָּדַיִם קֹדֶם נְטִילָה מַזִּיק לִדְבָרִים אֵלּוּ. סעיף ו טוֹב לְהַקְפִּיד בִּנְטִילַת יָדַיִם שַׁחֲרִית, בִּכְלִי וּבְמַיִם וּבְכֹחַ גַּבְרָא, כְּמוֹ בִּנְטִילַת יָדַיִם לִסְעֻדָּה . אַךְ בִּשְׁעַת הַדְּחָק שֶּׁאֵין לוֹ כָּרָאוּי וְהוּא רוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל, יָכוֹל לִטּוֹל יָדָיו מִתּוֹךְ כָּל דָּבָר, וּבְכָל מִינֵי מַיִם וּבְלֹא כֹּחַ גַּבְרָא, וְיָכוֹל לְבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדָיִם. וְאִם יֵשׁ לְפָנָיו נָהָר, טוֹב יוֹתֵר שֶׁיִּטְבֹּל בּוֹ יָדָיו שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אוֹ אֲפִלּוּ בְּשֶׁלֶג. אֲבָל אִם אֵין לוֹ מַיִם כְּלָל, יְקַנַּח יָדָיו (ינקה ידיו בסמרטוט) או בְּאֵיזֶה דָּבָר, וִיבָרֵךְ עַל נְקִיּוּת יָדָיִם, וְדַי לוֹ לִתְפִלָּה. וּלְכְשֶיִּזְדַּמֵּן לוֹ אַחַר כָּךְ מַיִם, וְכֵלִים הָרְאוּיִים יִטּוֹל יָדָיו כָּרָאוּי, אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ

סעיף ג נְטִילַת יָדַיִם שַׁחֲרִית הוּא בְּדֶרֶךְ זֶה: נוֹטֵל אֶת הַכְּלִי בְּיַד יְמִינוֹ, וְנוֹתְנוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, וְשׁוֹפֵךְ תְּחִלָּה עַל יַד יְמִין, וְאַחַר כָּךְ נוֹטֵל אֶת הַכְּלִי בִּימִינוֹ וְשׁוֹפֵךְ עַל יַד שְׂמֹאל, וְכֵן יַעֲשֶׂה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְטוֹב לִטְּלָם עַד פֶּרֶק הַזְּרוֹעַ, אַךְ בִּשְׁעַת הַדְּחָק דַּי עַד קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו, וְרוֹחֵץ פָּנָיו לִכְבוֹד יוֹצְרוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם. וְגַם יִרְחַץ פִּיו מִפְּנֵי הָרִירִין שֶׁבְּתוֹכוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְכִּיר אֵת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. וְאַחַר כָּךְ מְנַגֵּב יָדָיו. וְיִזָּהֵר לְנַגֵּב פָּנָיו יָפֶה. סעיף ד צָרִיךְ לִטּוֹל יָדָיו דַּוְקָא לְתוֹךְ כְּלִי. וְאָסוּר לֵהָנוֹת מִמֵּי הַנְּטִילָה מִפְּנֵי שֶׁרוּחַ רָעָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם, וְיִשְׁפְּכֵם בְּמָקוֹם שֶּׁאֵין בְּנֵי אָדָם הוֹלְכִין.

הִלְכוֹת נְטִילַת יָדַיִם סעיף א לְפִי שֶׁהָאָדָם כַּאֲשֶׁר קָם מִמִּטָּתוֹ שַׁחֲרִית הוּא כְּמוֹ בְּרִיָּה חֲדָשָׁה לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, לָכֵן צָרִיךְ לְהִתְקַדֵּשׁ, וְלִטּוֹל יָדָיו מִן הַכְּלִי, כְּמוֹ כֹּהֵן שֶׁהָיָה מְקַדֵּשׁ יָדָיו בְּכָל יוֹם מִן הַכִּיּוֹר קֹדֶם עֲבוֹדָתוֹ. וְסֶמֶךְ לִנְטִילָה זוֹ מִן הַמִּקְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ יְיָ לַשְׁמִעַ בְּקוֹל תּוֹדָה וְגוֹ'. וְעוֹד יֵשׁ טַעַם לִנְטִילָה זֹאת, לְפִי שֶׁבִּשְׁעַת שֵׁנָה שֶׁנִּסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ נִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בָּא רוּחַ הַטֻּמְאָה וְשׁוֹרֶה עַל גּוּפוֹ, וּכְשֶׁנֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ, מִסְתַּלֵּק רוּחַ הַטֻּמְאָה מִכָּל גּוּפוֹ חוּץ מֵאֶצְבְּעוֹתָיו, שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר מֵעֲלֵיהֶם עַד שֶׁשּׁוֹפֵךְ עֲלֵיהֶם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים מַיִם בְּסֵרוּגִין. וְאָסוּר לֵילֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלִי נְטִילַת יָדַיִם, אִם לֹא לְצֹרֶךְ גָּדוֹל מְאֹד. סעיף ב יִלְבַּשׁ מַלְבּוּשׁ הָרִאשׁוֹן אֶת הַטַּלִּית קָטָן, שֶׁלֹּא יֵלֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא צִיצִת. וּלְפִי שֶׁעֲדַיִן אֵין יָדָיו נְקִיוֹת, לֹא יְבָרֵךְ עָלָיו.

סעיף ה אִם אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשְׁכִּים וְלָקוּם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה לַעֲשׂוֹת אָז תִּקּוּן חֲצוֹת, מַה טּוֹב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת" וְגוֹ' (איכה ב, יט). וּכְמוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקוֹנֵן בָּעֵת הַהִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: "יְיָ מִמָּרוֹם יִשְׁאַג, וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ, שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ" (ירמיה כה, ל). וְאוֹמֵר: "אוֹי לְבָנִים, שֶׁבַּעֲוֹנוֹתֵיהֶם הֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי, וְשָׂרַפְתִּי אֶת הֵיכָלִי, וְהִגְלֵיתִים לְבֵין הָאֻמּוֹת" (ברכות ג, א). וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לָקוּם בַּחֲצוֹת, יִתְגַּבֵּר עַל כָּל פָּנִים לָקוּם קֹדֶם עֲלוֹת הַשַּׁחַר, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "אָעִירָה שָׁחַר" (תהלים מ, ט) אֲנִי מְעוֹרֵר אֶת הַשַּׁחַר, וְאֵין הַשַּׁחַר מְעוֹרֵר אוֹתִי. וְגַם לְאַחַר חֲצוֹת הַלַּיְלָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת תִּקּוּן חֲצוֹת. וְאַחַר כָּךְ יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, אִישׁ אִישׁ כְּפִי יְכָלְתּוֹ. וְשִׁעוּר מִשְׁנָיוֹת קוֹדֵם לְכָל דָּבָר (וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִנְשָׁמָה, מִשְׁנָה אוֹתִיּוֹת נְשָׁמָה). וְאִם אֵינוֹ בַּר הָכִי, יַעֲסֹק בִּתְהִלִּים וּמַעֲמָדוֹת וְסִפְרֵי מוּסָר. וְטוֹב מְעַט בְּכַוָּנָה מֵהַרְבּוֹת בְּלֹא כַּוָּנָה. תָּנָא רַבִּי חִיָּא: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, שְׁכִינָה כְּנֶגְדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת, שִׁפְכִי כַּמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי יְיָ" (איכה ב, יט). פֵּרוּשׁ: שֶׁהַשְּׁכִינָה הִיא אָז כְּנֶגְדְּךָ. עוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁכָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה נִקְרָא "עֶבֶד ה'", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת" (תהלים קלד, א). וּבַלֵּילוֹת הַקְּצָרִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשְׁכִּים כָּל כָּךְ, לְכָל הַפָּחוֹת יִתְאַמֵּץ לָקוּם בְּעוֹד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ זְמַן לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ לָלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר. סעיף ו מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים, וְכֵן שְׁאָר פָּרָשִׁיּוֹת מִתּוֹרָה, נְבִיאִים וּכְתוּבִים, שֶׁאֵינָם שְׁגוּרִים בְּפִי הַכֹּל לְאָמְרָם בְּעַל פֶּה, אֲפִלּוּ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְאָמְרָם בְּעַל פֶּה, יֵשׁ לוֹ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְאָמְרָם בְּעַל פֶּה. וְסוּמָא מֻתָּר.

סעיף ג "יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְקַל כַּנֶּשֶׁר, רָץ כַּצְּבִי וְגִבּוֹר כָּאֲרִי, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם" (אבות ה, כ). "עַז כַּנָּמֵר" פֵּרוּשׁוֹ, שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי בְּנֵי אָדָם הַמַּלְעִיגִים עָלָיו בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. "קַל כַּנֶּשֶׁר" – כְּנֶגֶד רְאוּת הָעַיִן, לוֹמַר שֶׁתְּהֵא קַל לַעֲצֹם עֵינֶיךָ מֵרְאוֹת בְּרָע, כִּי הוּא הַתְחָלַת הָעֲבֵרָה: הָעַיִן רוֹאָה, וְהַלֵּב חוֹמֵד, וּכְלֵי מַעֲשֶׂה גוֹמְרִין. "רָץ כַּצְּבִי" – כְּנֶגֶד הָרַגְלַיִם, שֶׁרַגְלֶיךָ לְטוֹב יָרוּצוּ. "וְגִבּוֹר כָּאֲרִי" – כְּנֶגֶד הַלֵּב, כִּי הַגְּבוּרָה בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הִיא בַּלֵּב. וְאָמַר שֶׁתְּחַזֵּק לִבְּךָ בַּעֲבוֹדָתוֹ וְתִתְגַּבֵּר עַל הַיֵּצֶר לְנַצְּחוֹ, כְּגִבּוֹר הַמִּתְגַּבֵּר עַל שׂוֹנְאוֹ לְנַצְּחוֹ וּלְהַפִּילוֹ לָאָרֶץ. סעיף ד לָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי, וּמִיָּד כְּשֶׁיֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ (וְאָמַר "מוֹדֶה אֲנִי" וְכוּ') – יָקוּם בִּזְרִיזוּת לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה, קֹדֶם שֶׁיִּתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע בִּטְעָנוֹת וְתוֹאֲנוֹת לְבַל יָקוּם, וְיִתְחַכֵּם עָלָיו לְהַשִּׂיאוֹ בַּחֹרֶף: אֵיךְ תָּקוּם עַתָּה בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם וְהַקֹּר גָּדוֹל? וּבַקַּיִץ יַשִּׁיאֶנּוּ: אֵיךְ תָּקוּם מִמִּטָּתְךָ, וַעֲדַיִן לֹא שָׂבַעְתָּ מִשְּׁנָתְךָ? אוֹ בִּטְעָנוֹת אֲחֵרוֹת וְכַדּוֹמֶה. כִּי הַיֵּצֶר הָרָע הוּא יוֹדֵעַ הֵיטֵב לָצוּד בְּנֵי אָדָם בְּמַהֲמֹרוֹת בַּל יָקוּם. וְלָכֵן, כָּל בַּעַל נֶפֶשׁ הַיָּרֵא וְחָרֵד לִדְבַר ה', צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו וְלֹא יִשְׁמַע לוֹ. וְאַף אִם יִכְבַּד עָלָיו הַדָּבָר, מִפְּנֵי כְּבֵדוּת הַגּוּף וְעַצְלוּתוֹ, יָשִׂים מְגַמָּתוֹ רְצוֹן מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְיָשִׂים אֶל לִבּוֹ, כִּי אִם הָיָה קוֹרֵא אוֹתוֹ אֵיזֶה אָדָם לְאֵיזֶה עֵסֶק שֶּׁיַּרְוִיחַ בּוֹ מָמוֹן, אוֹ לִגְבּוֹת חוֹבוֹ, אוֹ שֶׁהָיָה קוֹרֵא אוֹתוֹ שֶׁיַּצִּיל אֶת מָמוֹנוֹ מִן הַהֶפְסֵד, כְּגוֹן אִם נָפְלָה דְּלֵקָה בָּעִיר וְכַדּוֹמֶה, בְּוַדַּאי הָיָה זָרִיז לָקוּם מִיָּד, מִפְּנֵי אַהֲבַת מָמוֹנוֹ, וְלֹא הִתְרַשֵּׁל. וְכֵן אִם הָיָה צָרִיךְ לָלֶכֶת לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ, הָיָה קָם בִּזְרִיזוּת וְלֹא הָיָה מִתְרַשֵׁל, פֶּן יַעֲלִילוּ עָלָיו, אוֹ כְּדֵי לִמְצוֹא חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לַעֲבוֹדַת מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְהִזָּהֵר לָקוּם בִּמְהִירוּת וּבִזְרִיזוּת. וְהַמַּרְגִיל אֶת עַצְמוֹ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ פְּעָמִים, לֹא יִכְבַּד עָלָיו אַחַר כָּךְ. וְהַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ.

דִּינֵי הַשְׁכָּמַת הַבּוֹקֶר סעיף א "שִׁוִּיתִי יְיָ לְנֶגְדִּי תָמִיד" (תהלים טז, ח) הוּא כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲלוֹת הַצַּדִּיקִים הַהוֹלְכִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים. כִּי אֵין יְשִׁיבַת הָאָדָם וּתְנוּעָתוֹ וַעֲסָקָיו וְהוּא לְבַדּוֹ בְּבֵיתוֹ, כְּמוֹ יְשִׁיבָתוֹ וּתְנוּעָתוֹ וַעֲסָקָיו כַּאֲשֶׁר הוּא לִפְנֵי מֶלֶךְ גָּדוֹל, וְכֵן אֵין דִּבּוּרוֹ וְהַרְחָבַת פִּיו בִּהְיוֹתוֹ עִם אַנְשֵׁי בֵיתוֹ וּקְרוֹבָיו, כְּמוֹ בִּהְיוֹתוֹ בְּמוֹשַׁב הַמֶּלֶךְ, כִּי אָז מַשְׁגִּיחַ בְּוַדַּאי עַל כָּל תְּנוּעוֹתָיו וְדִבּוּרָיו, שֶׁיִּהְיוּ מְתֻקָּנִים כָּרָאוּי. כָּל שֶׁכֵּן כַּאֲשֶׁר יָשִׂים הָאָדָם אֶל לִבּוֹ, כִּי הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲשֶׁר מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, עוֹמֵד עָלָיו וְרוֹאֶה בְּמַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם יְיָ; הֲלֹא אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא" (ירמיה כג, כד), בְּוַדַּאי מִיָּד תַּגִּיעַ אֵלָיו הַיִּרְאָה וְהַהַכְנָעָה מִפַּחַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיֵבוֹשׁ מִמֶּנּוּ. סעיף ב וְגַם בְּשָׁכְבוֹ עַל מִשְׁכָּבוֹ יֵדַע לִפְנֵי מִי הוּא שׁוֹכֵב. וּמִיַּד כְּשֶׁיֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ, יִזְכּוֹר חַסְדֵי ה' – יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ – אֲשֶׁר עָשָׂה עִמּוֹ, שֶׁהֶחְזִיר לוֹ אֶת נִשְׁמָתוֹ אֲשֶׁר הִפְקִידָהּ אֶצְלוֹ עֲיֵפָה, וְהֶחֱזִירָהּ לוֹ חֲדָשָׁה וּרְגוּעָה, כְּדֵי לַעֲבוֹד עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בְּכָל יְכָלְתּוֹ וּלְשָׁרְתוֹ כָּל הַיּוֹם, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם. כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" (איכה ג, כג). פֵּרוּשׁ, בְּכָל בֹּקֶר נַעֲשֶׂה הָאָדָם בְּרִיָּה חֲדָשָׁה, וְיוֹדֶה בְּכָל לְבָבוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ עַל זֹאת. וּבְעוֹדוֹ עַל מִשְׁכָּבוֹ יֹאמַר: "מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ". (וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן אֵין יָדָיו נְקִיּוֹת, יָכוֹל לוֹמַר זֹאת, כֵּיוָן שֶׁאֵין בּוֹ שֵׁם). וְיַפְסִיק מְעַט בֵּין תֵּבַת "בְּחֶמְלָה" לְתֵבַת "רַבָּה".

סעיף ג לֹא יֹאמַר אָדָם, לֹא נִפְרַעְתִּי כְּפִי מַעֲשַׂי הָרָעִים, וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ, שֶׁלֹּא יִפְתַּח פֶּה לְשָׂטָן סעיף ד לֹא יֹאמַר אָדָם לָאָבֵל, מַה לְּךָ לַעֲשׂוֹת, אִי-אֶפְשָר לְשַׁנּוֹת מַה שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך-הוּא, כִּי זֶהוּ כְּעֵין גִּדּוּף, דְמַשְׁמָע, הָא אִם הָיָה אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת, הָיָה מְשַׁנֶּה. אֶלָּא צָרִיךְ הָאָדָם לְקַבֵּל עָלָיו גְּזֵרַת הַשֵּׁם, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, בְּאַהֲבָה

דיני ניחום אבלים סעיף א מִצְוָה גְדוֹלָה לְנַחֵם אֲבֵלִים. וּמָצִינוּ בְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶנִּחֵם אֲבֵלִים, דִּכְתִיב, וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם, וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ. וְהוּא גְמִילוּת-חֶסֶד עִם הַחַיִים וְעִם הַמֵּתִים - וְעֵַין לְעֵיל סִימָן קצג סָעִיף יא. אֵין הַמְנַחֲמִים רַשָּׁאִים לִפְתּוֹחַ פִּיהֶם עַד שֶׁיִפְתַּח הָאָבֵל תְּחִלָּה, כִּדְמָצִינוּ בְאִיּוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר, וְאֵין-דֹּבֵר אֵלָיו דָּבָר. וּכְתִיב, אַחֲרֵי-כֵן פָּתַח אִיּוֹב אֶת-פִּיהוּ, וַהֲדָר, וַיַעַן אֱלִיפַז הַתֵּמָנִי. כְּשֶׁרוֹאִים הַמְנַחֲמִים שֶׁהָאָבֵל פּוֹטֵר אוֹתָם, אֵינָן רַֹשָאִים לֵישֵׁב אֶצְלוֹ סעיף ב אָבֵל אוֹ חוֹלֶה, אֵינָן צְרִיכִין לַעֲמוֹד אֲפִלּוּ מִפְּנֵי נָשִׂיא. דֶרֶך-אֶרֶץ הוּא שֶׁאִם אֶחָד רוֹצֶה לְכַבֵּד אֶת חֲבֵרוֹ וְלָקוּם מִפָּנָיו, אוֹמֵר לוֹ חֲבֵרוֹ, שֵׁב. אֲבָל לְאָבֵל אוֹ לְחוֹלֶה, לֹא יֹאמַר כֵּן, מִשּׁוּם דְּמַשְׁמָע, שֵׁב בַּאֲבֵלוּת שֶׁלָּךְ, שֵׁב בָּחֳלִי שֶׁלָךְ

סעיף ה מִי שֶׁהָיָה רָגִיל לַעֲשׂוֹת עֲבֵרָה אַחַת, אֲפִלּוּ רַק לְתֵאָבוֹן, ( מחמת שהתאווה תאווה ולא מחמת שרצה להכעיס להקב"ה כלומר שנכנע לתאוותיו) וּמֵת, אִם לֹא הִתְוַדָּה קֹדֶם מוֹתוֹ, אֵין מִתְאַבְּלִין עָלָיו. אֲבָל אִם הִתְוַדָּה, מִתְאַבְּלִין עָלָיו, אֲפִלּוּ הָיָה גַנָּב אוֹ גַזְלָן סעיף ו קָטֹן בֶּן שֶׁנָה אוֹ ֹשְנָתַיִם שֶׁהֵמִיר (עבר לאסלם לנצרות או לעבודה זרה שבמזרח וכיו"ב) עִם אָבִיו או עִם אִמּוֹ, וּמֵת, (התינוק, אע"פ שמעולם לא חטא ואין בו דעת עם כל זה ) אֵין מִתְאַבְּלִין עָלָיו