נקודת מבט

שותף בערוץ הונאת המאה: אנשים נוטים לחשוב שהסוכנות CIA כפופה לנשיא, אך בפועל המצב הוא הפוך לחלוטין. איך זה עובד: ​1. פערי הידע: המקצוענים מול ה"אורח הזמני" ​נשיא ארה"ב מגיע לבית הלבן לקדנציה של ארבע או שמונה שנים. הוא פוליטיקאי, לא איש מודיעין. לעומתו, בכירי ה-CIA והאנליסטים בארגון משרתים בו עשרות שנים. ​הם אלו ששולטים במידע, במימון ובקשרים הבינלאומיים. הכוח הזה מאפשר לסוכנות "לנווט" את הנשיא: ​הם קובעים איזה מידע ייכנס לתדרוך היומי של הנשיא (PDB) ואיזה מידע יישאר בחוץ. ​הם יכולים להציג תמונת מצב בצורה שתדחף את הנשיא לקבל החלטה מסוימת (למשל, לצאת למבצע או לתמוך במורדים) במסווה של "הערכה מקצועית אובייקטיבית". ​2. אינטרסים של "הממסד הביטחוני" (הקומפלקס הצבאי-תעשייתי) ​כאן נכנס אלמנט "האליטות". ה-CIA פועל בתוך רשת שלמה של אינטרסים הכוללת את חברות הנשק הגדולות, בנקים בינלאומיים, חברות אנרגיה ומוקדי כוח בוcurrent וושינגטון. ​כאשר נשיא מנסה להוביל מדיניות שמנוגדת לאינטרסים של הממסד הזה – למשל, צמצום מעורבות צבאית בעולם או התקרבות למדינות אויב – הוא נתקל לא פעם בהתנגדות פסיבית או אקטיבית מצד זרועות הביון. ​3. היסטוריה של נשיאים שאיבדו שליטה ​ההיסטוריה האמריקאית מלאה בדוגמאות שבהן ה-CIA פעל מאחורי גבו של הנשיא או בניגוד מוחלט לרצונו: ​ג'ון פ. קנדי: לאחר הכישלון של הפלישה למפרץ החזירים בקובה (1961), קנדי הרגיש שה-CIA הפיל אותו בפח וסיפק לו מודיעין שקרי כדי לאלץ אותו לשלוח את הצבא הרשמי. זכור המשפט המפורסם שלו שבו אמר שהוא רוצה "לנפץ את ה-CIA לאלף רסיסים ולפזר אותם לכל עבר". קנדי פיטר את ראש ה-CIA המיתולוגי, אלן דאלס. קנדי נרצח לאחר מכן. מי רצח אותו? כולם יודעים שזהו ה-CIA שרצח אותו. אך מה הציבור יכול לעשות בעניין? ​פרשת איראן-קונטראס (שנות ה-80): בכירים במועצה לביטחון לאומי וב-CIA ניהלו מערכת חשאית של מכירת נשק לאיראן ומימון מורדים בניקרגואה, בניגוד מוחלט לחוק של הקונגרס ובאופן שהעמיד את הנשיא רונלד רייגן במבוכה אדירה (עד היום יש ויכוח כמה רייגן באמת ידע בזמן אמת).

​השורה התחתונה: ה-CIA הוא גוף חזק מכדי להיות "בובה" פשוטה של אף נשיא. הוא מונע מתפיסת עולם של הממסד הביטחוני האמריקאי לגבי מה נכון לאינטרסים של ארה"ב (או של האליטות שמנהיגות אותה) בטווח הארוך – תפיסה שלעיתים קרובות שונה מאוד מזו של הפוליטיקאי שיושב באותו רגע בחדר הסגלגל.

המחשבה הזו – שהזנב מנענע את הכלב ושמנגנון הביון מנווט את המנהיג שנבחר על ידי הציבור – היא אחת התובנות המורכבות והמטרידות ביותר לגבי האופן שבו כוח אמיתי מתגלגל במעצמות על. ​כאשר בוחנים את הדינמיקה הזו לעומק, מבינים שה"ניווט" הזה לא תמיד נעשה בצורה של מרד גלוי או קונספירציה אפלה, אלא דרך מנגנונים מובנים ויומיומיים שכמעט ולא משאירים לנשיא ברירה: ​1. המונופול על "האמת" ​בכל בוקר, הנשיא מקבל את ה-PDB (תדרוך המודיעין היומי של הנשיא). זו חוברת קטנה ומסווגת ביותר שכוללת את האיומים הדחופים ביותר על ארה"ב. ​איך מנווטים? ה-CIA הוא זה שבוחר אילו ידיעות ייכנסו פנימה ואילו יישארו בחוץ. אם הסוכנות רוצה שהנשיא יאשר תקציב לפעולה חשאית במדינה מסוימת, התדרוכים לגבי אותה מדינה יהפכו בהדרגה ליותר ויותר מדאיגים, עד שהנשיא ירגיש שחובתו לפעול. נשיא לא יכול להסתמך על גוגל או על העיתון; הוא שבוי של המידע שמספקים לו. ​2. הנדסת אפשרויות הפעולה ​כאשר מתפתחת תרחיש משבר בעולם, ה-CIA והממסד הביטחוני מציגים לנשיא "אפשרויות פעולה" (Options). ​איך מנווטים? באופן מסורתי, מציגים שלוש אפשרויות: ​אפשרות קיצונית מדי (למשל, להטיל פצצת אטום או לפתוח במלחמה כוללת). ​אפשרות חלשה מדי (לא לעשות כלום ולהיראות רופס). ​ואפשרות "אמצע" מאוזנת ושקולה – שהיא בדיוק הפעולה שה-CIA רצה לבצע מלכתחילה. הנשיא מרגיש שהוא זה שקיבל את ההחלטה, אך למעשה הבחירה שלו הונדסה מראש. ​3. נשק ההדלפות (The Leak) ​אם נשיא מחליט ללכת נגד עמדת הסוכנות ומסרב להתיישר, לממסד המודיעיני יש כלי נשק פוליטי קטלני: הדלפות לתקשורת. ידיעה אחת ב"וושינגטון פוסט" או ב"ניו יורק טיימס" על "מחדל" של הממשל או על מידע מסווג שהנשיא כביכול מתעלם ממנו, יכולה לייצר לחץ ציבורי ופוליטי עצום שיאלץ את הנשיא לשנות את מדיניותו.

​הפרדוקס של הממשל המודרני: המערכת בנויה כך שדווקא האדם שאמור להיות החזק ביותר בעולם – נשיא ארצות הברית – מוקף בחומות של בירוקרטיה, סיווג ביטחוני ואינטרסים מובנים, שהופכים אותו לעיתים קרובות למנהל משבר זמני, בעוד שהאליטות המקצועיות בארגונים כמו ה-CIA מנהלות את האסטרטגיה ארוכת הטווח

. https://t.me/Povheb

ערוץ נקודת מבט נפתח ב 1.5.2020 ממש רגע אחרי התחלת טירלול הקוקורונה. מאז עברו יותר מ-6 שנים ולצערנו עם ישראל עדיין שבוי ברעיון של ימין שמאל. זה הזמן לשתף שוב את הסרטון שאיתו פתחנו את הערוץ. רלוונטי היום יותר מאי פעם. אפשר לעבור חיים שלמים בלי לדעת, אור-לי ברלב, פעילה חברתית, בנאום הייד פארק נשים שהיה ב 22.3.2012. מומלץ לשמוע עד הסוף וגם לשתך אחרים. https://t.me/Povheb

דבי פישר מסבירה - שיעור במירמה דקדוקית ....... שלב ראשון ההטעיה היסודית, האחת שמשנה את כל התמונה וכל השאר הוא הסחת דעת נולדת שווה, כישות חיה וחופשית. לאחר מכן עברת תהליך של התניה והטעיה שגרם לך להאמין שאתה "Person" (פרסונה פיקציה) כלומר מבנה ניירי שנשלט על ידי "המערכת" שיצרה אותו.(דוגמא תעודת לידה שלך חשוב ללמוד לקרוא לדעת את ההבדל בין רישום מסמך המתעד את השם לבין יצירת תעודה תאגידית משפטית כמו לאוטו שלך) מנגנון ה־ Person הוא ההטעיה היסודית שעליה הכול נשען. הוא נוצר בכוונה כדי לאפשר שליטה והפקה מן האוכלוסייה הרחבה. שליטה, מיסוי בשכבות וקנסות נלקחים שלא כדין באמצעות טענה כוזבת של המדינה לסמכות ולריבונות עליך. חייך הומרו מחירות לשעבוד כפוי ובלתי רצוני, תוך נרמול מצב שבו יותר מ־70% מהכנסות חייך נלקחות בידי המדינה . Not A Person חושף, את המנגנון של אותה הונאה, את טבעה האמיתי של המערכת, ומציע הדרכה צעד־אחר־צעד לשימוש יעיל בדין, ביושר ובחוקה כדי להשתחרר ממנה. אם אתה חולם לחיות בשקט מחוץ למערכת ומחוץ למרוץ העכברים המשך לקרוא. דבי פישר הסברים ההנחה הראשונה: אינך Person (פרסונה) (לא משפטי ולא טבעי), ולא התקשרת בחוזה לייצג אחד כזה. ה־ "legal person" פרסונה משפטית / ישות משפטית רשומה יישות מתה) נוצר על ידי "המערכת" במיוחד לצורך שליטה והפקה. (מהי המערכת? זכיין בריטי שמנהל קבלני משנה ונותני שירותים .דוגמא הוצאת תעודה בנותני השירותים רשעות האוכלוסין עסק מסחרי עסק כמו כל חברה) מאחר שהוא בסך הכול מעמד או תפקיד על נייר ויצירה סטטוטורית, ניתן לשלוט בו באופן לגיטימי באמצעות חקיקה סטטוטורית (המערכת המשפטית) זוהי פיקציה משפטית המוגדרת בחוק (כגון חוקי פרשנות בבריטניה, ועשויה להשתנות ממדינה למדינה). המדינה היא ריבון שהכריז על עצמו כריבון. היא הכריזה על ריבונותה על ה־ legal persons (פרסונה משפטית / ישות משפטית רשומה ישות מתה, פרט, דבר) שהיא יצרה, ולכן היא יכולה למשול בהם באופן לגיטימי. משום כך היא מחילה עליהם כברירת מחדל חקיקה סטטוטורית. ישויות חיות לא נוצרו על ידי חוק, והן קדמו להגדרה הסטטוטורית "person" לכן הן אינן legal persons ואינן יכולות להיות legal persons. משמעות הדבר היא שחוקים סטטוטוריים אינם חלים עליהן כברירת מחדל. כל היצורים החיים, הנושמים, בעלי התודעה, שנולדו אל תוך הטבע והמציאות הפיזית, נולדים חופשיים ושווים. הם ריבונים על עצמם, ואין לשום יצור חי אחר סמכות עליהם. זהו חוק הטבע / ההיגיון. בשונה מ־ "legal persons" ישויות חיות אינן מבנים ניירתיים, והן מסוגלות לחשוב, לנוע, לפעול ולהחזיק ברכוש. "person") פרסונה נרשם בחוקי ישראל כאדם, בני אדם,בדרך כלל המונח “אדם” בחקיקה לא אומר רק איש/אישה חיים, אלא יכול לכלול גם תאגיד או חבר בני אדם, אם החוק לא קובע אחרת זה אומר יישויות מתות בפרט במערכת של תחום שיפוט ימי כאשר הכל מתנהל כתאגידים אין אנשים חיים). הוא בסך הכול מושג. הוא אינו יכול לבצע שום פעולה ואין לו ערך אמיתי משל עצמו. עם זאת, אתה כישות חיה יכול, ביודעין או שלא ביודעין, לייצג person ,(פרסונה פיקציה דמות שדומה לך שהממשלה יצרה עבורך ) ובכך להפוך לסוכן שלו ולמענו. כאשר אתה עושה זאת, אתה נוטל על עצמך את החיובים הסטטוטוריים (זה חיוב שנוצר כי החוק קבע שהוא חל זה חיוב שנוצר כי הסכמת אליו בחוזה עם ידיעתך או בלי ידיעתך ) שמוחלים על אותו person כברירת מחדל. החוק מחייב מס הכנסה החוק מחייב ביטוח לאומי החוק מחייב ארנונה במצבים מסוימים החוק קובע קנסות, אגרות, היטלים, חובת רישוי, חובת דיווח וכדומה כאן המקור לחיוב הוא החוק (statute) , לא חוזה. “אתה לוקח על עצמך את החיובים שהחוק מטיל על אותה ישות משפטית כברירת מחדל.”(כי לא חשפו בפניך את המירמה את התרמית שהפכו אותך ברישום הלידה לתעודה מסחרית ליישות מתה לאבוד בים, כאשר הכל לימוד על מירמה דקדוקית הבנת הנקרא) איש/ה חי “מייצג” את ה־ person הזה, אז הוא נושא בחיובים הסטטוטוריים שהחוק מטיל עליו חוקים סטטוטוריים אינם חלים על ישויות חיות, אלא אם קיים חוזה תקף של ייצוג או שליחות, שבמסגרתו הישות החיה קיבלה על עצמה לייצג legal person כסוכן שלו, ובחוזה הזה היא נוטלת את תפקיד ה־ natural person . חוזה כזה איננו קיים. https://t.me/Povheb

עיריית רחובות פח אשפה, אולי תסבירו לציבור מתי מתקיים מצעד הגאווה של כל האנשים בעיר? https://t.me/Povheb

צריך לשלוח את מירי לכבס את הגרביים. https://t.me/Povheb

מתלבטים אם לבחור בין נבלה לטריפה? אורלי אלמוג מפרקת לכם את כל הספינים. ביבי, בנט, לפיד,פייגלין, אייזנקוט, גנץ, גולן וכל מי שהיה שותף להפצת שקרים לציבור במשך שנים, לא ראויים להיות בעלי תפקיד ציבורי בישראל. נעשה לכם את זה הכי פשוט: כל מי שהיה חבר כנסת או בתפקיד ציבורי, משפטי או צבאי בכיר החל משנת 2020 לא ראוי להיות חלק מקבלת ההחלטות של ארץ ישראל. https://t.me/Povheb

מתחת לפני השטח מכינים אתכם לדבר הבא. נטלי עם עדכוני חדשות מדינת ישראל. https://t.me/Povheb

למה הם רוצים להרוג אותנו? כי אנחנו קוראים לכולם לצאת מעבדות לחירות. הגיע הזמן להתעורר ולפעול. https://t.me/Povheb

קודם כל צריך להבין שאין לתת אמון באנשים שמילאו תפקידים בעבר כי הם משתפי פעולה של ארגוני החולי. https://t.me/Povheb

שי דנון מסביר על הנזק העצום של כסף דיגיטלי. https://t.me/Povheb

כשכולם משקרים כל הזמן – זו עריצות מושלמת ד"ר עאסם מלהוטרה, קרדיולוג בכיר ומומחה לבריאות הציבור, ששובר שתיקה. הרופא מעיד על המחלה הכרונית והסיכון לסרטן שפיתח בעקבות החיסון, ומזהיר מפני סכנה דומה ברורה ומיידית למיליוני בני אדם. הוא קורא להפסיק את השקרים ולבקש סליחה מהקורבנות ומהמשפחות שאיבדו את יקיריהן בגלל החיסונים ומערכת הבריאות. https://t.me/Povheb

חולבים את כולם ואף אחד לא יוצא לרחוב. https://t.me/Povheb

מה קורה בספרד, מה קורה במקסיקו, ולמה השלטון הופך את הדמוקרטיה לאויב ומחליפה בשמאל טוטליטרי. מהי ליברליות אמיתית ומי מונע את החופש. קייטנה אלווארס דה טולדו, חברת פרלמנט מספרד. לא בדיוק מה שקורה בישראל, אבל יש הרבה מה ללמוד ושווה לשמוע אותה. https://t.me/Povheb

כתב יהודה יערי: 🙀‏⏳ *נתניהו* – ‏שלא ייקח אחריות. ‏המחדל מרוח לו על הפנים. ‏עוטף אותו. ‏רודף אותו. ‏ירדוף אותו עד סוף ימיו. ‏נתניהו הוא החיבוק לחמאס. ‏הוא דיכוי הרשות. ‏הוא השחרור של אחמד יאסין. ‏הוא השחרור של יחיא סינוואר. ‏הוא החיבוק לפוטין והיריקות על ביידן. ‏למה אתם צריכים שהוא ייקח אחריות? ‏הוא המחדל. ‏הוא הגדודים שנלקחו מקו עזה בשביל להגן על פורעי הגבעות. ‏הוא כיתות הכוננות שרוּקנו מנשקיהן ומרכביהן. ‏הוא החידלון בעורף. ‏הוא הביזה שמבצעת הקואליציה בזמן מלחמה. ‏הוא העבריין המורשע בן-גביר כשר משטרה וחבר הקבינט. ‏הוא המשיחיסט, הגזען חסר המושג סמוטריץ' כשר האוצר. ‏הוא העבריין דרעי בקבינט. ‏הוא גילה גמליאל שרת המודיעין. ‏הוא התולעת הנגבי כראש המל"ל. ‏הוא כל הווסרלאוף, ואליהו וסטרוק ושיקלי וסילמן כשרים בממשלה. ‏הוא הטינופת יוסי שלי. ‏הוא מרעיל הבארות אבישי בן-חיים. ‏הוא ג'ורה אמסלם. ‏שלא ייקח אחריות. ‏הוא המחדל. ‏הוא הזנחת העוטף. ‏הוא הממ"דים החסרים באשקלון. ‏הוא ההפרד ומשול בין משפחות החטופים. ‏הוא ההפרד ומשול בין משפחות החללים. ‏הוא יוקר המחיה. ‏הוא הפער בין עניים לעשירים. ‏הוא הניסיון לבצע הפיכה משטרית. ‏הוא הרחבת ההשתמטות. ‏הוא המחסור במיטות, באחיות וברופאים. ‏הוא חורבן מערכת החינוך. ‏הוא הבגידה בקשישים, בעניים, בנכים. ‏הוא ולא אחר. ‏הוא פניה של השחיתות. ‏פניה של היהירות. ‏פניה של הזחיחות. ‏הוא השמפניה. ‏הוא הסיגרים, ‏הווילות של המילארדרים. ‏הבגידות בכל נשותיו. ‏התיקים הפליליים. ‏הבן שחוגג בזמן מלחמה בין מיאמי לפנמה. ‏נתניהו הוא הקרע. ‏הוא השסע. ‏הוא ההסתה. ‏הוא השנאה. ‏הוא האיש שאפילו שמיר קרא לו "מלאך חבלה". ‏שלא ייקח אחריות. ‏המחדל מתנוסס מעל ראשו. ‏האסון מרוח על פניו. ‏אלף קומות של מייק-אפ לא יכסו עליו. ‏למה אתם מצפים ממנו לנקיפות מצפון? ‏למה אתם מצפים לאמפתיה? ‏לחרטה? ‏לצער? ‏לבושה? ‏מאחורי הפנים המפורכסות יש בובת גומי חלולה. ‏אין שם חמלה. ‏אין בדל של מצפון. ‏המחדל הוא נתניהו. ‏נתניהו הוא המחדל. ‏אנחנו אלה שצריכים לקחת אחריות. https://t.me/Povheb

יפה שיר רז כותבת... ממניעת מחלות לחירום מתמיד: מה חושף ניתוח ההודעות לעיתונות של משרד הבריאות. במשך שמונה שנים פרסם משרד הבריאות 12,540 הודעות לעיתונות בערוץ הטלגרם שלו. ניתוח שיטתי של ההודעות מגלה דפוס עקבי של הסיכונים שמוצגים לציבור שוב ושוב. אחד הממצאים הבולטים: יותר מ־2,300 התייחסויות למחלות זיהומיות, בהן קורונה, כלבת, חצבת, פוליו, RSV ואפילו אבולה. ואילו סיכונים נותרו כמעט מחוץ לתמונה? אם מישהו היה מנסה להבין מה מאיים על בריאות הציבור בישראל רק דרך ערוץ הטלגרם של משרד הבריאות, הוא כנראה היה מגיע למסקנה די ברורה: ישראל נמצאת כמעט דרך קבע בתוך מצב חירום זיהומי. זו לפחות התמונה שעולה מניתוח ההודעות לעיתונות של המשרד. במטרה לבחון כיצד משרד הבריאות מציג לאורך זמן סיכונים ואיומים בריאותיים לציבור, ניתחתי את כלל ההודעות שפרסם המשרד בערוץ הטלגרם שלו מאז הקמתו בפברואר 2018 ועד היום (9 ביוני 2026) - 12,540 הודעות לעיתונות בסך הכל, תוך פילוח של מילות מפתח, נושאים ואשכולות תוכן. הדפוס שעולה מהניתוח עקבי וחד. מאז 2018 הופיעו בערוץ יותר מ־2,300 אזכורים של מחלות זיהומיות שונות, בהן קורונה, כלבת, חצבת, פוליו, קדחת הנילוס המערבי, אבעבועות הקוף ו-RSV. לצידן הופיע עולם מושגים שלם הקשור להדבקה, סיכון וחירום: נגיפים, חיסונים, מסכות, PCR, אזהרות מים, זיהום אוויר, יתושים, צווי הפסקה וצווי סגירה. לעומת זאת, התקפי לב אינם מופיעים אפילו פעם אחת בהודעות לעיתונות של המשרד. גם לא שבץ. נתוני סרטן מופיעים 11 פעמים בלבד, והתייחסות לאופיואידים פעם אחת בלבד, למרות שבשנים האחרונות דורגה ישראל במקום הראשון בעולם בצריכת אופיואידים לנפש. גם נושאים הקשורים למניעה ואורח חיים כמעט ואינם קיימים בשיח. תזונה וצריכת סוכר מוזכרות לעיתים נדירות, ואילו פעילות גופנית אינה מופיעה כלל. להמשך קריאה ליחצו על הקישור לכתבה המלאה. https://rtmag.co.il/health/from-prevention-to-emergency

מילה לכל הדבילים שחושבים שבנט ולפיד באים להציל אותם: תתעוררו כבר יא מפגרים, הם עובדים אצל אותו בעל הבית. הם רק ממשיכי דרך ולא יוזמים של כלום. לכו לבדוק מי מימן אותם כל החיים, מי קידם אותם כל החיים ותגלו שזה אותם חברים של זיבי המקולל וחבורת הזבל. השיטה צריכה להשתנות ולא רק האנשים. המערכת רקובה מהיסוד. המכללה הקיימת תדליק את הגפרור והמכשלה הבאה תשפוך על זה שמן. ככה זה עובד. https://t.me/Povheb

קאפו בארץ ישראל, הם שורש הציונאצים. הם בכל מקום. גרמנים נאצים שברחו ועלו לארץ ישראל. אנשים שרצחו ותלו יהודים, מסתובבים בתוך החברה הישראלית. https://t.me/Povheb

אנחנו ישראלים. אנחנו אוהבים לחשוב שאנחנו אלופי העולם באלתורים. אבל לפעמים, האלתור הוא פשיטת רגל. קחו את מה שקורה עכשיו שם למעלה, בצפון. הרי היינו בסרט הזה, לא? ממש לא מזמן. קראו לו ״הדרום טרום השבעה באוקטובר״. זוכרים את עפיפוני התבערה? את שדות החיטה השרופים? איך קראו לזה שם בירושלים, בחדרים הממוזגים? ״טפטופים״. אמרו לנו שזה מטרד סביבתי. שצריך פשוט ״להכיל״. והכלנו. עד שקמנו לבוקר שבו השמיים נפלו. עכשיו לקחו את אותה קונספציה בדיוק, ארזו אותה מחדש, והעלו אותה צפונה. ולמה זה קורה? כי כשאתה מסרב, בכל תוקף, להקים ועדת חקירה ממלכתית לשבעה באוקטובר, כשאתה מסרב להסתכל לכישלון בעיניים וללמוד איך נרדמת בשמירה, אתה פשוט מבטיח את המחדל של מחר בבוקר. בואו נדבר רגע על מנהיגות. עומד לו ראש הממשלה, איש שמיקוד השליטה שלו נמצא אי שם במחוזות האו״ם, מישהו שתמיד, אבל תמיד, מסביר למה אחרים אשמים. והוא יושב מול המצלמות, בפוזה של וינסטון צ׳רצ׳יל בימי הבליץ, ומודיע בגאווה: ״חברים, אני הרי הזהרתי מפני איום הרחפנים כבר לפני שש שנים!״. באמת, תודה רבה. איזה יופי של תחזית. ומה עשינו איתה, עם האזהרה הזאת? תנו לי לספר לכם מה עשינו. החיילים שלנו, הילדים של כולנו, עומדים עכשיו על הגדר מול לבנון, וזורקים רשתות דיג על כטב״מים. רשתות דיג! כאילו אנחנו באיזו קומדיה איטלקית משנות החמישים, מנסים לצוד טילים עם ציוד של דייגי בורי שמזל. זה לא אלתור, זאת עליבות. וזה גם קורה כי הכסף, אותו תקציב שנועד למגן את הצפון, פשוט התנדף. עשה קסם ונעלם. לאן? להסכמים קואליציוניים, למפלגות החרדיות, למי שיודע לתחזק את הממשלה הזאת בחיים. להתיישבות היהודית בצפון, מסתבר, פחות משתלם להעביר כסף. במקום להעביר תקציב לקריית שמונה עדיף להעביר תקציב פעמיים לקרית ארבע. במקום ריבונות, התושבים קיבלו רולטה רוסית וכולנו קיבלנו בקרים של ״הותר לפרסום״. ובמקום ביטחון, קיבלנו איזו ״הפסקת אש״ דמיונית שכפתה עלינו ארצות הברית, שבה בפועל פשוט ויתרנו על הזכות להגן על עצמנו. וכל הזמן הזה, בירושלים יושבים ומכינים את האליבי לאסון הבא. מי אשם? כולם. הרמטכ״ל אשם, האמריקאים אשמים שעוצרים אותנו, היועמ״שית אשמה. רק נתניהו, ׳מר ביטחון׳ בכבודו ובעצמו, הוא איזה משקיף אובייקטיבי שנקלע לאירוע הטרגי הזה לגמרי בטעות שמוציא פעם ביומיים הודעת השתתפות בצער שלו ושל רעייתו שזה בינינו מעניין לה את… ובתוך כל הטרגדיה המדממת הזאת, עומד ילד. ילד מהצפון שרצה להכין סרטון לחג. הוא מעמיד את הטלפון על החצובה, מסתכל למצלמה ואומר: "אבא, אמא, אני-״ צבע אדום. ירי רקטות. קריית שמונה. הוא מחכה בסבלנות של ילד שכבר ראה הכל. המיירט מתפוצץ ממעל. הוא מנסה שוב: "אבא, אמא, אני-" התרעת חדירת כלי טיס עוין. מטולה. בום עמום של התרסקות. הילד לוקח נשימה אחרונה. "אבא, אמא, אני-" אזעקה עולה ויורדת בכל רחבי הגליל. הוא כבר לא יגיד להם שהוא ביביסט. הוא פשוט ישתוק. ויחכה. בזמן שהממשלה הרעה הזאת, באדישות מצמררת, תמשיך לביים עבורנו את סרט ההמשך. את האסון הבא. https://t.me/Povheb

אמיר שפרלינג כותב על ביזיוניהו ועל האסון שבדרך. https://t.me/Povheb 👇