האקדמיה למכניקה מעשית

#חידה_שבועית

הרובוט הזה נראה חדשני ומגניב, נכון? אז הסרטון הוא מלפני... 14 שנה 📕 עדיין - המכניקה מאוד מעניינת והרעיון הרובוטי גם פשוט ראיתי פירסום מחדש של הרובוט הזה והלכתי לבדוק - האם זה באמת משהו חדש מסתבר שלא ויש אנשים שפשוט נהנים למחזר 🥹 אז ממחזר לכם את הסרטון המקורי 🥳 רוצים לדבר על זה? בואו לקבוצת הדיונים! https://www.youtube.com/watch?v=z2j69eI9ob8

למי שמעוניין, שותף איתי מחשבון מומנט הידוק לברגים... למרות שיש אופציה מילימטרית, המחשבון נבנה ע"י אמריקאים אז הם שכחו שגם התוצאה צריכה לצאת ב-Nm - חוץ מזה, הכל מושלם 🤠 נסו ותיהנו: https://draftertoolbox.com/tools/bolt-torque

נוזל שמשנה קשיחות אלף פעמים בשנייה ⚡🧲 הנוזל הזה הופך "מוצק" תוך מילישנייה. ממנו עשויים בולמי הזעזועים של Audi, Ferrari ו-Cadillac. האתגר ההנדסי: בולם זעזועים רגיל — קשיחות קבועה מראש. בנסיעה חלקה: נוקשה מדי. בפנייה חדה: רך מדי. אין הגדרה שמרצה את שני המצבים. הפתרון: נוזל מגנטו-ריאולוגי (Magnetorheological Fluid — MRF) הוא שמן סינתטי עם חלקיקי ברזל זעירים — גודל 1 עד 10 מיקרון. ללא שדה מגנטי: נוזל חופשי לחלוטין. הפעל שדה מגנטי: החלקיקים מסתדרים ב"שרשרות", הצמיגות קופצת בסדרי גודל, הנוזל "מתמצק" — הכל תוך פחות ממילישנייה. יישום תעשייתי: Audi Magnetic Ride — מופיעה ביותר מ-15 דגמי Audi — מדגמת את תנאי הדרכה 1,000 פעמים בשנייה ומכוונת כל בולם בנפרד. צריכה ממוצעת: 5 וואט לבולם בלבד. פחות מנורת LED אחת. בשימוש מסחרי מ-2002. Parker Hannifin (לשעבר LORD Corp) — הספקית הגדולה בעולם של MRF — מספקת גם ל-Ferrari, Cadillac ו-BMW. מעבר לאוטומוטיב: בניינים גבוהים ביפן ובסין משתמשים ב-MRF לבלימת תנודות רעידות אדמה. אותו עיקרון בדיוק — בסקאלה של מגדל שלם. השאלה לדיון: איפה עוד תרצו לראות MRF בתעשייה ההנדסית? ואיזה פתרון ריסון תגובתי אחר מתחרה ברמה הזו? 🔗 https://www.pistonheads.com/news/general-pistonheads/what-is-a-magnetorheological-damper-ph-explains/38477

הקיץ הזה מלא באירועים... הנה אחד שאני בספק אם יישאר מקום עד היום בערב. אני לא קשור לאירוע אבל עוקב אחרי חלק מהאנשים שהולכים לדבר שם. אני אישית לא אוכל להגיע - אבל מי שמעניין אותו - מומלץ! https://luma.com/nzztq4w9

כשמתקנים מפציץ בן 70 שנה בלי להדליק אש 🛠️✈️ מפציצי B-52 Stratofortress עפים מ-1955. חלפים מהיצרן המקורי? כמעט לא קיימים. הפתרון של חיל האוויר האמריקאי: לירות מתכת על המטוס — במהירות-על. איך עובד ריסוס קר (Cold Spray): גז חנקן (נייטרוגן) מואץ לזרם-על — 300 עד 1,200 מ"ש. אבקת מתכת — אלומיניום, נחושת, טיטניום — נסחפת בתוך הזרם. כשחלקיק פוגע בפני השטח, הוא עובר עיוות פלסטי (Plastic Deformation) ו"נדבק" — בלי שנמס כלל. מה שמייחד את הטכנולוגיה: אין חום — ולכן אין אזור מושפע-חום (HAZ). אין עיוות תרמי. אין שינוי במבנה הגרגרי. תכונות החומר נשמרות, לעיתים אף משתפרות. זו לא ציפוי רגיל — זה "ריתוך קינטי". מקרה הבוחן — B-52H, Barksdale AFB: בשיתוף עם VRC Metal Systems מתקנים מעטפות מנוע ולוחות שניזוקו בבדיקות שלב (Phase Inspection — בדיקה מקיפה כל 450 שעות טיסה). בלי Cold Spray: חודשי המתנה לחלפים. עם Cold Spray: הכול מסתיים עם בדיקת השלב. רלוונטי גם מחוץ לצבא: תיקון גלי הנעה, מיסבים, מחליפי חום — כל רכיב שנשחק בשדה. בתעשייה, בים, ובתעופה אזרחית. בכל מקום שבו HAZ הוא בעיה, Cold Spray הוא שחקן. האם בתחום שלכם יש רכיבים שנשחקים לאורך חיי השירות? ומה הפתרון הנוכחי — החלפה, ציפוי תרמי, או ריתוך? 🔗 https://www.dvidshub.net/news/555726/barksdale-adopts-cold-spray-technology-improve-b-52h-fleet-readiness

חיבור בין AI לעולם הפיזי כנס מיוחד עם שמות מאוד גדולים בתעשיה 🤓 אמנם לא בחינם, אבל מי שמעניין אותו, נראה שזה משהו מאוד רציני... https://physical-ai-2026.events.co.il/home

הזדמנות אחרונה. מפרסם רק כאן בערוץ. מי שרוצה עדיין לבוא מחר להדרכה בנושאי רובוטיקה - יש מקומות פנויים: https://www.oreneng.com/event-details/robotics-06-26

טוב, נו... עוד יומנואיד? לא בדיוק, זה אמנם נראה אנושי אבל... מה אתם אומרים על הקונפיגורציה המכנית הזו? אמנם אנחנו חיים בסביבה שעיצבנו כך שתתאים לנו, בני אדם אבל מבחינה מכנית, כמות דרגות חופש, מה המינימום הנדרש מרובוט כדי לבצע פעולות מורכבות בעולם שלנו? כנראה שאין לזה תשובה אחת נכונה, אבל הקונספט המכני כאן מאוד מעניין וכנראה גם יותר חסכוני במקום פיזי, עלות החומרה וכפועל יוצא, כמות החישובים הנדרשת בכדי להניע אותו במרחב? מה אומרים? בואו להגיב בקבוצת הדיונים!

בעקבות ספאמים חוזרים ונשנים בקבוצת הדיונים, שיניתי הלינק לקבוצת הדיונים כך שידרוש אישור שלי עם כל הצטרפות. עודכן גם בפוסט הנעוץ. הלינק החדש הוא https://t.me/+HIo3BfoXtm1jNmI0 שבת שלום

לקראת הקיץ - כמה טון קירור יש לכם בבית? 🥸 קרדיט לעמוד הזה שמצאתי במקרה בלינקדאין: https://www.linkedin.com/company/industrial-engineering-world/posts/?feedView=all

יד תותבת מלמדת רובוטים תעשייתיים לגעת 🤲🤖 ABB Robotics ו-PSYONIC, חברת תותבות אמריקאית, הכריזו היום על שיתוף פעולה לא שגרתי. הם לוקחים יד תותבת (prosthetic hand) שתוכננה לעזור לקטועי גפיים — ומלמדים אותה לתכנן תפיסה (grasping) לרובוטים תעשייתיים. האתגר ההנדסי: רוב הרובוטים התעשייתיים תופסים בכוח קבוע ובנקודות מגע נוקשות. זה עובד מצוין על קופסאות קרטון, ונכשל על חלקים שבירים או לא אחידים. ה-Ability Hand של PSYONIC נשלטת בשליטה מיואלקטרית (myoelectric control) — היא קוראת אותות חשמליים מהשרירים — ומשולבת בחיישני מגע ורטט שמזהים כוח לחיצה ושחרור בזמן אמת. ABB מחברת את היד הזו לרובוט הקולבורטיבי שלה (collaborative robot), GoFa, כדי לאסוף נתוני אדם אמיתיים — מהירויות אצבעות, מומנט, כוח לחיצה — ולתרגם אותם למודל AI שמלמד את הרובוט לתפוס בעצמו. השורה התחתונה: זה לא רובוט שמחקה תפיסה אנושית מסרטון. זה רובוט שלומד מנתוני שליטה אמיתיים, שנאספו מיד שתוכננה לדייקנות רפואית. המטרה הראשונה: תפיסה והנחה (pick-and-place) בתעשיית הרכב ובלוגיסטיקה, וטיפול בפריטים שבירים באוטומציית מעבדות — עם יעד של מעל 99% אמינות בתוך 6 עד 12 חודשים. השאלה לדיון: מנגנון שתוכנן במקור בשביל גוף אדם אחד שאיבד יד, הופך כיום למורה של ידיים מכניות בכל המפעלים. האם זה הכיוון — לקחת מנגנונים מהעולם הרפואי ולהכשיר אותם להיות "ידיים" תעשייתיות? ואתם נתקלתם במקרה דומה שבו טכנולוגיה רפואית "עברה" לתעשייה? מוזמנים לשתף בקבוצת הדיונים 👇 🔗 מקור: 📎 https://www.therobotreport.com/psyonic-abb-robotics-partner-apply-human-touch-data-robot-dexterity/

איך מייצרים... מזלגות! כל כך הרבה תהליכים מעניינים אחד הטובים שראיתי שמראה את כל התהליך מחיתוך חומר הגלם ועד שזה מגיע למדף בחנות ליד הבית יש כאן תהליך שלא הכרתם? רוצים לשאול על מכונה מסויימת? בואו לקבוצת הדיונים!

ובהמשך לאירועים... יש עוד מספר מקומות פנויים לאירוע שאני מעביר בשבוע הבא מוזמנים להירשם ולהגיע ללמוד איך ניגשים תכנון מערכת הנעה רובוטית פרקטי, ממוקד - חצי יום. עלות 299 ש"ח https://www.oreneng.com/event-details/robotics-06-26

הרבה זמן לא דיברנו על אירועים של התעשייה אתם יודעים... מלחמה וכל זה... אז בסוף יוני אמורה להתקיים תערוכת ניו טק אני מתכוון להיות שם גם בכדי לראות מה חדש וגם בכדי לפגוש חברים מהתעשייה אם אתה מתכוונים להגיע, מזמין אתכם לקפוץ לומר שלום! נתראה במרחבי התעשיה https://www.new-techevents.com/new-tech-exhibition/

רק 4 בתי יציקה בעולם מסוגלים לייצר את החלק הזה 🏭⚙️ כשמסתכלים על להב של טורבינת גז תעשייתית ענקית, קשה להאמין שמדובר באחד האתגרים ההנדסיים הכי קיצוניים שקיימים על פני כדור הארץ. הלהבים האלו פועלים בטמפרטורות גבוהות יותר מנקודת ההתכה של המתכת עצמה, ותחת כוחות צנטריפוגליים ומאמצים אדירים. הכשל המכאני המאיים ביותר כאן הוא זחילה (Creep). במתכת רגילה, נקודות התורפה המרכזיות הן "גבולות הגרעין" — הקווים שבהם המבנים הגבישיים של המתכת נפגשים. תחת עומס וחום קיצוניים, שם בדיוק מתחילים להיווצר המיקרו-סדקים. הפתרון ההנדסי: גביש יחיד (Single Crystal) כדי לפתור את הבעיה, מפיקים את כל הלהב הענקי כגביש רציף אחד ויחיד. בלי גבולות גרעין ובלי תפרים. בתחתית התבנית ממקמים "בורר גבישים" בצורת ספירלה. כשהמתכת מתקררת מלמטה למעלה, הספירלה חוסמת פיזית את כל הגבישים מלבד אחד בודד שממשיך וממלא את כל חלל הלהב. מכיוון שהתהליך דורש בקרת טמפרטורה קיצונית וציוד ואקום מורכב, רק ארבעה בתי יציקה בעולם מחזיקים ביכולת הזו. צוואר הבקבוק של חוות השרתים (וה-AI): כאן הסיפור ההנדסי הזה פוגש את המציאות הכלכלית הנוכחית. העלייה המטורפת בדרישה לאנרגיה עבור חוות שרתים (במיוחד מודלי AI) מצריכה הקמה דחופה של תחנות כוח מבוססות טורבינות גז. המגבלה הפיזיקלית של ייצור הלהבים האלו הפכה לצוואר בקבוק עולמי. אי אפשר להרחיב את רשת החשמל בקצב שהשוק דורש, פשוט כי שרשרת האספקה תקועה אצל ארבעת היצרנים האלו. מתברר שהעתיד הדיגיטלי הכי מתקדם תלוי ביכולת של יציקת מתכת מסורתית. השאלה לדיון: האם יצא לכם להיתקל בפרויקט שבו צוואר הבקבוק היה רכיב מכאני כל כך ייחודי שפשוט אין לו חלופות בשוק? מתי המכניקה עצרה לכם את התוכנה? מוזמנים לשתף בקבוצת הדיונים 👇 🔗 להסבר טכני מורחב על תהליך הייצור: https://en.wikipedia.org/wiki/Single-crystal_turbine_blade

עוד ספרות טכנית מעניינת הפעם... איך עושים חור! או בשפה יותר "נקייה" - קדח מבנה של הכלים המשמשים לביצוע הפעילות הזו מהבסיס - סימון וקידוח מקדים ועד הגימור - איך מבצעים גימור מדויק ומהם הכלים. * שוב תודה ליניב ששיתף איתי את הספרים ואיפשר לי לחלוק איתכם כאן את הידע הזה