האקדמיה למכניקה מעשית

הרבה זמן לא דיברנו על אירועים של התעשייה אתם יודעים... מלחמה וכל זה... אז בסוף יוני אמורה להתקיים תערוכת ניו טק אני מתכוון להיות שם גם בכדי לראות מה חדש וגם בכדי לפגוש חברים מהתעשייה אם אתה מתכוונים להגיע, מזמין אתכם לקפוץ לומר שלום! נתראה במרחבי התעשיה https://www.new-techevents.com/new-tech-exhibition/

רק 4 בתי יציקה בעולם מסוגלים לייצר את החלק הזה 🏭⚙️ כשמסתכלים על להב של טורבינת גז תעשייתית ענקית, קשה להאמין שמדובר באחד האתגרים ההנדסיים הכי קיצוניים שקיימים על פני כדור הארץ. הלהבים האלו פועלים בטמפרטורות גבוהות יותר מנקודת ההתכה של המתכת עצמה, ותחת כוחות צנטריפוגליים ומאמצים אדירים. הכשל המכאני המאיים ביותר כאן הוא זחילה (Creep). במתכת רגילה, נקודות התורפה המרכזיות הן "גבולות הגרעין" — הקווים שבהם המבנים הגבישיים של המתכת נפגשים. תחת עומס וחום קיצוניים, שם בדיוק מתחילים להיווצר המיקרו-סדקים. הפתרון ההנדסי: גביש יחיד (Single Crystal) כדי לפתור את הבעיה, מפיקים את כל הלהב הענקי כגביש רציף אחד ויחיד. בלי גבולות גרעין ובלי תפרים. בתחתית התבנית ממקמים "בורר גבישים" בצורת ספירלה. כשהמתכת מתקררת מלמטה למעלה, הספירלה חוסמת פיזית את כל הגבישים מלבד אחד בודד שממשיך וממלא את כל חלל הלהב. מכיוון שהתהליך דורש בקרת טמפרטורה קיצונית וציוד ואקום מורכב, רק ארבעה בתי יציקה בעולם מחזיקים ביכולת הזו. צוואר הבקבוק של חוות השרתים (וה-AI): כאן הסיפור ההנדסי הזה פוגש את המציאות הכלכלית הנוכחית. העלייה המטורפת בדרישה לאנרגיה עבור חוות שרתים (במיוחד מודלי AI) מצריכה הקמה דחופה של תחנות כוח מבוססות טורבינות גז. המגבלה הפיזיקלית של ייצור הלהבים האלו הפכה לצוואר בקבוק עולמי. אי אפשר להרחיב את רשת החשמל בקצב שהשוק דורש, פשוט כי שרשרת האספקה תקועה אצל ארבעת היצרנים האלו. מתברר שהעתיד הדיגיטלי הכי מתקדם תלוי ביכולת של יציקת מתכת מסורתית. השאלה לדיון: האם יצא לכם להיתקל בפרויקט שבו צוואר הבקבוק היה רכיב מכאני כל כך ייחודי שפשוט אין לו חלופות בשוק? מתי המכניקה עצרה לכם את התוכנה? מוזמנים לשתף בקבוצת הדיונים 👇 🔗 להסבר טכני מורחב על תהליך הייצור: https://en.wikipedia.org/wiki/Single-crystal_turbine_blade

עוד ספרות טכנית מעניינת הפעם... איך עושים חור! או בשפה יותר "נקייה" - קדח מבנה של הכלים המשמשים לביצוע הפעילות הזו מהבסיס - סימון וקידוח מקדים ועד הגימור - איך מבצעים גימור מדויק ומהם הכלים. * שוב תודה ליניב ששיתף איתי את הספרים ואיפשר לי לחלוק איתכם כאן את הידע הזה

קצת הסבר יותר עמוק על תהליך חיסום בשמן עבור גלגלי שיניים - במיוחד לחברי הערוץ: https://gearsolutions.com/features/oil-quenching-technologies-for-gears/

סדרת פוסטים חדשה בנושא: "סלנג הנדסי בארץ ישראל" ⚙️👓 מי שעבד ועובד עם מהנדסים ותיקים שהגיעו לארץ מכל העולם מכיר... ישנם מושגים ששמעתי ממהנדסים לאורך השנים ואני אשתף בכל פוסט מושג אחד, הסבר קצר עליו וכיאה למורה נבוכים - איך תשלבו אותו בשיחה בפינת הקפה, בבית המלאכה, עם ספק ישראלי או קולגה, ותישמעו כאילו אתם בעלי סמכות וידע נסתר 🥸 מוכנים? מושג מס' 7: פלדת מים / שמן / אוויר - Water / Oil / Air Quench הגדרת האקדמיה למכניקה מעשית: בתחום חיסום הפלדות, בלי להיכנס למושגים של קשיות לאחר חיסום, נהוג לחלק לשלוש משפחות, כאשר בכל אחת ניתן להגיע לדרגת קשיות שונה כתלות בפלדה ובתהליך. ההיכרות שלי עם המושג הייתה מתחום ייצור סכינים, אבל לא רק. פלדת שמן היא פשרה בין בין פלדת מים עם קשיות גבוהה, תהליך פשוט וזול ופריכות גבוהה לפלדת אוויר עם קשיות נמוכה ומשיכות גבוהה. שילוב מנצח במשפט: "זה גג"ש קריטי בתמסורת, אני צריך אותו מפלדת שמן, אז אל תייצר אותו מפלדת אוויר זולה שיש לך במלאי." יש לכם הערות או תוספות להגדרה שלי? 🍭 חידשתי לכם משהו? ✨ רוצים להוסיף משהו משלכם? אולי בקשה להגדרה של מושגים נוספים? בואו לקבוצת הדיונים! ✍️

#חידה_שבועית

להדפיס מתכת בחלל: סין עשתה זאת. 🚀🇨🇳 רכיב קריטי נשבר בתחנת החלל? אין משלוחים מהארץ. סין הכריזה השבוע על הצלחה ראשונה בהדפסת מתכת בתלת-ממד בתוך תחנת החלל "טיאנגונג". האתגר ההנדסי: בלי כוח כבידה (Zero-G), המתכת הנוזלית לא נשארת במקום, פיזור האבקה הופך לכמעט בלתי אפשרי, וניהול החום דורש שיטות קירור חדשות לגמרי. השורה התחתונה: זהו שינוי דרמטי בלוגיסטיקה של החלל. במקום לשגר חלקי חילוף כבדים ויקרים "ליתר ביטחון", משגרים רק אבקה ומדפיסים חלקים לפי צורך (On-demand). זה הצעד הראשון בדרך לייצור מושבות על הירח ומאדים. השאלה לדיון: האם אנחנו בדרך לתכנון רכיבים שניתן לייצר רק בחלל? אילו גיאומטריות הייתם מתכננים אם לא הייתם צריכים לדאוג שהן יקרסו תחת המשקל של עצמן בזמן הייצור? מוזמנים לשתף בקבוצת הדיונים 👇 🔗 למקור: https://news.cgtn.com/news/2026-04-29/China-successfully-demonstrates-metal-3D-printing-technology-in-space-1MJtwkryJry/index.html

עוד בונוס קטן להיום, שירות לציבור דורשי.ות העבודה - כמה קישורים לפרסומים שראיתי. אני לא קשור לאף אחת מהמשרות, רק מעביר אליכם.ן הלאה: https://www.linkedin.com/posts/eden-shemesh-468387190_%D7%9E%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%A1%D7%AA-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9D-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%AA%D7%9B%D7%9F-%D7%94%D7%A6%D7%98%D7%A8%D7%A3%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%95-share-7467460941534810112-rR86/?utm_source=share&utm_medium=member_desktop&rcm=ACoAAAFmgH0BRDURtgJ3znE-_BTx6MkqZHXhi9I https://www.linkedin.com/feed/update/urn:li:activity:7463069030250192896/?utm_source=share&utm_medium=member_desktop&rcm=ACoAAAFmgH0BRDURtgJ3znE-_BTx6MkqZHXhi9I https://www.linkedin.com/posts/4nto_mechanical-engineer-svtjobs-share-7465860280103886848-Swf1/?utm_source=share&utm_medium=member_desktop&rcm=ACoAAAFmgH0BRDURtgJ3znE-_BTx6MkqZHXhi9I https://www.linkedin.com/posts/tomer-ram-129407203_%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%A6%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%91-uveye-%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%9F-%D7%9E%D7%9B%D7%A0%D7%99-%D7%95%D7%9E%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%A1-%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%94-share-7466833785096065024-GR_2/?utm_source=share&utm_medium=member_desktop&rcm=ACoAAAFmgH0BRDURtgJ3znE-_BTx6MkqZHXhi9I

איך מרתכים אלומיניום בלי להמיס אותו? 🌀🔥 בשנות ה-90, ניסיונות לרתך סגסוגות אלומיניום מסדרת 7000 (כמו 7075) נגמרו כמעט תמיד באותה הצורה: סדקים חמים ונקבוביות בתוך החומר. הבעיה לא הייתה במהנדסים, אלא בעובדה שריתוך קלאסי בהתכה (Fusion Welding) ואלומיניום מהסדרות האלו פשוט לא מסתדרים פיזיקלית. הפתרון הגיע ממכון הריתוך הבריטי (TWI): ריתוך בערבוב-חיכוך (Friction Stir Welding - FSW). איך זה עובד? כלי סיבובי קשיח מוחדר בכוח לאורך קו החיבור של שני הלוחות. החיכוך יוצר חום גבוה שמביא את האלומיניום למצב פלסטי (בצקי) — אך מבלי להמיס אותו. הכלי פשוט "מערבב" ודוחס את החומר בין שני הצדדים, ויוצר חיבור מוצק ואחיד. בלי קשת חשמלית, בלי חומר מילוי ובלי בריכת התכה נוזלית. למה זה הפך לקריטי דווקא עכשיו? התשובה היא מארזי סוללות לרכבים חשמליים (Battery Enclosures). המארזים האלו הם מבני אלומיניום ענקיים שחייבים להיות קלים, חזקים ואטומים לחלוטין. ריתוך MIG קלאסי פוגע קשות בחומר: האזור מושפע החום (HAZ) מאבד עד 40% מהחוזק המקורי שלו. לעומת זאת, FSW שומר על טמפרטורה נמוכה מנקודת ההתכה, משאיר אזור HAZ מינימלי, וחוזק החיבור קרוב מאוד לחוזק החומר המקורי. ענקיות כמו BMW, היטאצ'י וגראנזבאך כבר הפכו את ה-FSW לסטנדרט בקווי הייצור של מארזי הסוללות שלהן. הסייג המכאני: FSW דורש כוחות לחיצה אנכיים עצומים ואחיזה קשיחה במיוחד. שני הלוחות חייבים להיות נתמכים לחלוטין מלמטה (Backing plate), מה שהופך את התהליך לפחות גמיש מריתוך קשתי רגיל כשמדובר בגיאומטריות תלת-ממדיות מורכבות או גישה חד-צדדית. השאלה הפתוחה: האם לדעתכם FSW יהפוך לסטנדרט הבלעדי בתעשיית הרכב החשמלי, או שטכנולוגיות של דבק מבני וברגים ימשיכו לתת תחרות? מי מכם כבר עובד עם FSW בקווי הייצור שלו, ו מה היו כאבי הראש המרכזיים שלכם בשילוב הטכנולוגיה? מוזמנים לשתף בקבוצת הדיונים 👇 דוגמא לאפליקצית FSW בתחום מארזים לסוללות על ידי ראש מתחלף במכונת CNC: https://www.youtube.com/watch?v=lGOlLfYO_EI

עוד קצת עיבוד שבבי - האחרון שמצאתי, בנושא חריטה, ממש חדש מ-2025 מסתבר שמי שעומד מאחורי זה הם אנשי המקצוע של תעשיות בית אל - קבוצה מעניינת כשלעצמה. אז קודם כל הקישור לספרות: https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/shvavi-31/he/mea_shvavi31.pdf ועכשיו קישור להסבר על תעשיות בית אל. למי שאין כוח לקרוא - בקיצור, זו קבוצה גרמנית ציונית (לא יהודים) ששמו להם למטרה לפתח את התעשיה בישראל - הנה מה שהם כותבים על עצמם: https://www.beind.com/brochure/Overview-Brochures/Hebrew-Overview-Brochures/BEgroup_HE.pdf

בונוס קטן לעוקבים שלי כאן - יש לי קוד שמאפשר למי שרוצה להתנסות בקלוד קוד בחינם למשך שבוע השלושה הראשונים שלוחצים ומפעילים זוכים על כל אחד שעושה בעקבות זאת מנוי לקלוד קוד (כלומר ממשיך לשלם אחרי השבוע חינם) אני מקבל 10$ בקרדיטים - מה שיאפשר לי כמובן לפרוש לפנסיה מוקדמת, לא תעזרו? 🥳 הנה הקוד: https://claude.ai/referral/bQiubzbNrw

יש סוג של מנגנון ששווה לשמור בארגז הכלים — ולא כולם מכירים אותו מספיק. ⚙️🌀 הכוונה היא למנגנון גמיש (Compliant Mechanism): במקום לחבר גופים קשיחים דרך מסב, מאפשרים לחומר עצמו לעבור עיוות אלסטי מבוקר. המקטע הצר הופך ל"ציר" — ללא שמן, ללא שחיקה, ללא הרכבה. וזה לא רעיון תיאורטי — אתם עובדים עם זה כל יום. דוגמאות בחלקי פלסטיק: ציר חי (Living Hinge) בקופסת Tic Tac — פוליפרופילן בעובי 0.25 מ"מ שמתכופף מיליוני פעמים ללא שבירה. חיבור נקישה (Snap Fit) בחלקים מוזרקים — לשונית שמתכופפת בהרכבה ונועלת חזרה. אלה לא פשרות — אלה מנגנונים גמישים שתוכננו מראש. דוגמאות בחלקי פח: לשוניות מגע בתא סוללות — פח כפוף שמייצר לחץ קבוע ורצוף. לשוניות מנעול בארגזי פח — חריץ שנחתך מהמעטפת עצמה ומשמש כנועל ללא ברג. קליפסי גוף ברכבים — פח שמתכופף בהכנסה, נועל, וחוזר ללא עיוות קבוע. הטריק ההנדסי: קשיחות הסיבוב של הגשר נקבעת על ידי שלושה פרמטרים בלבד: רוחב המקטע, עומקו, וחומר הבסיס. ניתן לחשב ולאמת — ואין חלק נוסף בשרטוט. הסייג: טווח התנועה מוגבל — בדרך כלל 20–40 מעלות לפני שמגיעים לגבול האלסטי. ועיוות חוזר = עייפות חומר. הנושא הזה חייב להיכנס לחישוב מהתחלה, לא בדיעבד. האם יש בתוצרים שלכם חיבורים שניתן להחליף בגשר גמיש — ולחסוך חלקים, הרכבה ותחזוקה בבת-אחת? ואם ניסיתם — מה עצר אתכם? 🔗 https://en.wikipedia.org/wiki/Compliant_mechanism

קצת הסבר יותר עמוק על תהליך חיסום בשמן עבור גלגלי שיניים - במיוחד לחברי הערוץ: https://gearsolutions.com/features/oil-quenching-technologies-for-gears/

סדרת פוסטים חדשה בנושא: "סלנג הנדסי בארץ ישראל" ⚙️👓 מי שעבד ועובד עם מהנדסים ותיקים שהגיעו לארץ מכל העולם מכיר... ישנם מושגים ששמעתי ממהנדסים לאורך השנים ואני אשתף בכל פוסט מושג אחד, הסבר קצר עליו וכיאה למורה נבוכים - איך תשלבו אותו בשיחה בפינת הקפה, בבית המלאכה, עם ספק ישראלי או קולגה, ותישמעו כאילו אתם בעלי סמכות וידע נסתר 🥸 מוכנים? מושג מס' 6: פיק - Pik הגדרת האקדמיה למכניקה מעשית: בתהליך ריתוך, כאשר רוצים לקבע חלקים אחד לשני פרוביזורית (מה אומרים? גם זה סלנג הנדסי - או כללי מדי?) נותנים ריתוך קטן, בנקודה אחת, שרק תקבע יחסית את החלקים אחד לשני ותאפשר מדידה ראשונית של מיקום החלקים בהתאמה לשרטוט. מבצעים כמה נקודות כאלו במידת הצורך לפני מעבר לריתוך הסופי, בין אם במקטעים או מלא. באיור שלי - ריתוך אלקטרודה, אבל כמובן שנכון גם לריתוך חוט. שילוב מנצח במשפט: "תקבע את החלקים על השולחן ריתוך ותן פיקים, אני אבוא למדוד יחד איתך ואאשר לפני שאתה מרתך סופית, סומך עליך שתדע איפה לשים את הפיקים!" יש לכם הערות או תוספות להגדרה שלי? 🍭 חידשתי לכם משהו? ✨ רוצים להוסיף משהו משלכם? אולי בקשה להגדרה של מושגים נוספים? בואו לקבוצת הדיונים! ✍️

מי מכם ראה אי פעם דבר כזה בפעולה? מי מכם אי פעם בנה מערכת שמכילה כזה מוצר? מה בעצם אנחנו רואים כאן?   עם ההתפתחות המטורפת של תחום הרובוטיקה ובעיקר תחום דמויי האדם (יומנואידים) יש פריחה מחודשת של כל עולם המכניקה בעיקר ברכיבי ההנעה, והם... מסתמכים על אותם עקרונות מעשיים ופשוטים   בתמונות אנחנו רואים מוצר בשם  Rotary Actuator אבל... בטח תגידו לי, מה אתה מראה לנו מנוע חשמלי? לנוע בסיבוב כבר יש לנו מזמן, לא?   אז... כן ולא. מנועי חשמל, מערכות סרוו מבוקרות, זה לא מוצר חדש אבל... מוצר שבו הכל בא בחבילה אחת למרות שהיה קיים לפני כן הופך נפוץ יותר וזול יותר בשנים האחרונות בזכות פריחת תחום היומנואידים   היום תקבלו יחידת הנעה שכוללת: מנוע, אינקודר אבסולוטי, בלם, דרייבר, יחידת תקשורת ובקר תנועה, גיר הרמוני וכל זה במארז קומפקטי ששוקל פחות מקילו וחצי מומנטים של עשרות נ"מ ומחירים שמתחילים מ-500 דולר ליחידה עם גיר הרמוני!!!   רגע... יש כאן מושגים שלא הכרתם?   אז...   אם אתם רוצים לגלות עוד על המוצרים האלו, על הרכיבים שמניעים אותם ואיך בכלל בוחרים מערכת מתאימה?   מוזמנים ללמוד אצלי בקורס הקרוב "בחירת מנוע וגיר במערכת רובוטית" ב-24.6.26 בפתח תקוה - 09:30 עד 13:30   לפרטים והרשמה, מוזמנים: https://www.oreneng.com/event-details/robotics-06-26

#חידה_שבועית

מיליארד דולר בחצי שנה: הכסף הגדול חוזר לחומרה 💰⚙️ כבר דיברנו כאן בערוץ על המגמה הזו, והנה עוד דוגמה חיה ומטורפת למה שקורה בשוק: הכסף הגדול נוטש את התוכנה הטהורה וחוזר ל"ברזלים" — ובמיוחד לאוטומציה תעשייתית. הפעם מדובר בחברת חומרה חדשה שהקים המייסד של יצרנית הרכב Rivian. החברה הצעירה גייסה סכום אסטרונומי של מיליארד דולר תוך חצי שנה בלבד, לפי שווי שוק מטורף של 3.4 מיליארד דולר. החלק המדהים? הכל קורה בעיקר על בסיס ה"שם" והחזון, עוד לפני שיש בכלל מוצר מסחרי משמעותי בשטח. עולם הטכנולוגיה מבין שהשלב הבא של ה-AI הוא לא בתוך המסכים, אלא על רצפת המפעל. כדי שהבינה המלאכותית תהיה באמת אפקטיבית, היא חייבת להזיז אטומים, לא רק ביטים. השאלה לדיון: מתי לדעתכם ה"בום" הזה של השקעות בחומרה וברובוטיקה יגיע בצורה מורגשת גם לתעשייה המקומית שלנו בארץ? מוזמנים לשתף בקבוצת הדיונים 👇 🔗 למאמר המלא: https://automationnavigator.substack.com/p/a-billion-dollars-for-a-name