בן-ציון מקלס - גיאו-אנליסט
עדכונים וניתוחים המשלבים אקטואליה וגיאוגרפיה על המתרחש בארץ ובעולם ליצירת קשר, אפשר לפנות בדואר האלקטרוני: contact.bentzitelegram@gmail.com או בפייסבוק: https://www.facebook.com/bentzion.macales?mibextid=ZbWKwL
نمایش بیشتر📈 تحلیل کانال تلگرام בן-ציון מקלס - גיאו-אנליסט
کانال בן-ציון מקלס - גיאו-אנליסט (@bentzionm) در بخش زبانی عبری بازیگری فعال است. در حال حاضر جامعه شامل 26 180 مشترک است و جایگاه 2 259 را در دسته سیاست و رتبه 237 را در منطقه إسرائيل دارد.
📊 شاخصهای مخاطب و پویایی
از زمان ایجاد در невідомо، پروژه رشد سریعی داشته و 26 180 مشترک جذب کرده است.
بر اساس آخرین دادهها در تاریخ 26 سپتامبر, 2026، کانال فعالیت پایداری دارد. در ۳۰ روز گذشته تغییر اعضا برابر 224 و در ۲۴ ساعت گذشته برابر 1 بوده و همچنان دسترسی گستردهای حفظ شده است.
- وضعیت تأیید: تأیید نشده
- نرخ تعامل (ER): میانگین تعامل مخاطب 33.62% است و در ۲۴ ساعت نخست پس از انتشار، محتوا معمولاً 24.95% واکنش نسبت به کل مشترکان کسب میکند.
- دسترسی پستها: هر پست به طور میانگین 8 800 بازدید دریافت میکند. در اولین روز معمولاً 6 531 بازدید جمعآوری میشود.
- واکنشها و تعامل: مخاطبان بهطور فعال حمایت میکنند؛ میانگین واکنش به هر پست 128 است.
- علایق موضوعی: محتوا بر موضوعات کلیدی مانند איראן, לבנון, כוח, בסיס, ישראל تمرکز دارد.
📝 توضیح و سیاست محتوایی
نویسنده این فضا را محل بیان دیدگاههای شخصی توصیف میکند:
“עדכונים וניתוחים המשלבים אקטואליה וגיאוגרפיה על המתרחש בארץ ובעולם
ליצירת קשר, אפשר לפנות בדואר האלקטרוני:
contact.bentzitelegram@gmail.com
או בפייסבוק:
https://www.facebook.com/bentzion.macales?mibextid=ZbWKwL”
به لطف بهروزرسانیهای پرتکرار (آخرین داده در تاریخ 27 سپتامبر, 2026)، کانال همواره بهروز و دارای دسترسی بالاست. تحلیلها نشان میدهد مخاطبان بهطور فعال با محتوا تعامل دارند و آن را به نقطه اثرگذاری مهم در دسته سیاست تبدیل کردهاند.
در حال بارگیری داده...
| تاریخ | رشد مشترکین | اشارات | کانالها | |
| 27 سپتامبر | +7 | |||
| 26 سپتامبر | +4 | |||
| 25 سپتامبر | +5 | |||
| 24 سپتامبر | +4 | |||
| 23 سپتامبر | +5 | |||
| 22 سپتامبر | +50 | |||
| 21 سپتامبر | +47 | |||
| 20 سپتامبر | +6 | |||
| 19 سپتامبر | +8 | |||
| 18 سپتامبر | +12 | |||
| 17 سپتامبر | +20 | |||
| 16 سپتامبر | +7 | |||
| 15 سپتامبر | +7 | |||
| 14 سپتامبر | +9 | |||
| 13 سپتامبر | +3 | |||
| 12 سپتامبر | +3 | |||
| 11 سپتامبر | +9 | |||
| 10 سپتامبر | +25 | |||
| 09 سپتامبر | +3 | |||
| 08 سپتامبر | +15 | |||
| 07 سپتامبر | +4 | |||
| 06 سپتامبر | +7 | |||
| 05 سپتامبر | +4 | |||
| 04 سپتامبر | +1 | |||
| 03 سپتامبر | +23 | |||
| 02 سپتامبر | +14 | |||
| 01 سپتامبر | +4 |
| 2 | סופו של חלאה: הרחפן המשטרתי תיעד את חיסול המחבל שחטף את נועה ארגמני | 1 067 |
| 3 | אשמח אם תוכלו לסייע לי במשהו קטן.
מסתבר שיש איזה גורם מתחזה שפתח ערוץ בטלגרם עם שמי באנגלית. הוא מעתיק כל תוכן שעולה פה ואז מכניס... איך לא... פרסומות לפתיחת חשבון קריפטו.
אתם חכמים ולא נופלים בדברים האלה, אבל מי יודע אם אדם בטעות נכנס למחילת הארנב של נוכלי הקריפטו האלה.
אשמח אם תדווחו על הערוץ הזה שייסגר בהקדם, מבחינת: לפני עיוור לא תתן מכשול
הקישור לערוץ -
https://t.me/BenTzionMacales
אודה לכם מאוד | 4 161 |
| 4 | (אני אתפוס צד ואגיד שיש צורך לעבוד קצת יותר עם בחירת השמות, מצטער) | 5 485 |
| 5 | גם היישוב החדש "מצוקי ארץ", שאושר בדצמבר האחרון, עלה לקרקע ונחנך בשבוע שעבר.
ממקום על הדרך בין צומת רימונים לבקעת ייט"ב | 5 545 |
| 6 | ריכוזי האצות ממשיכות לסגת מאזור מישור החוף, אבל הן עדיין משמעותיות מקו אשקלון ודרומה | 5 806 |
| 7 | חלק מהתקיפות בתימן גם מתועדות מהלווין.
כאן נראה כי ג׳יפ חות'י עולה באש אחרי תקיפה באזור ח'וח'ה בגזרת החוף | 7 |
| 8 | חלק מהתקיפות בתימן גם מתועדות מהלווין.
כאן נראה כי ג׳יפ חות'י עולה באש אחרי תקיפה באזור ח'וח'ה בגזרת החוף | 4 |
| 9 | הסעודים בקמפיין אווירי בלתי פוסק נגד מטרות של החותי'ם במרחב תעז | 6 185 |
| 10 | פעם היו כאן שני בניינים ובונקר גדול.
מלפני שנתיים הם כבר לא שם.
וגם נצראללה | 6 477 |
| 11 | בימים הקרובים, המשפחות הראשונות ייכנסו לקראוונים שהוצבו שבנקודה החדשה "גד נתן".
הנקודה הסמוכה לכביש 60 מזרחית לחלחול אושרה ע"י הקבינט המדיני ביטחוני בחודש אפריל, ועבודות הפיתוח הראשונות הסתיימו בימים אלה.
שימו לב גם לעבודות ההרחבה של כביש 60 שיצאו לדרך בין עוקף אל-ערוב לצומת האבות | 7 113 |
| 12 | מסתבר שהחות'ים לא ויתרו על המנהרות שלהם מאז המבצע האמריקאי במרץ 2025, ומאז הם משקמים את האתרים הקיימים וחוצבים חדשים.
במערב צנעא איתרי שני פתחי מנהרות בתהליכי חציבה מאז סוף 2025 באותו רכס.
צורת הבנייה מעידה שכנראה מדובר במתקני פיקוד ושליטה ואולי גם אחסנה.
נמצאים בדרום-מערב העיר:
15.2608111, 44.1951556
https://goo.gl/maps/4Yc2K3q7U28HbTCX9?g_st=ac | 7 202 |
| 13 | מועדים לשמחה! | 6 825 |
| 14 | בהוקרה והערכה לחיילינו בכל מקום שהם, ביבשה באוויר ובים
שבת שלום וחג שמח! 🇮🇱 | 7 014 |
| 15 | רצועת עזה בהפרש של שלוש שנים | 7 959 |
| 16 | דובר צה"ל מפרסם כי כוח יהל"ם השמיד מנהרה באורך 2 ק"מ בדרום רצועת עזה.
התיעוד מכאן:
📍 31.3414167, 34.3399528
https://goo.gl/maps/nFP6wNGkN8FPa6Pj8 | 7 558 |
| 17 | האם הבריטים סובלים ממוסר כפול?
כן, אין שאלה
אבל...
כבר קראתי בכמה מקומות על "הצביעות" לכאורה הבריטית בין המדיניות האנטי-ישראלית שלהם בנוגע ליו"ש אל מול תביעת הריבונות הארגנטינאית על האיים. רק שזה ממש לא בר השוואה.
האיים אמנם ממוקמים יותר מ-12 אלף קילומטרים מחוף בריטניה, ורק 500 קילומטרים מחופי ארגנטינה אבל התביעה הבריטית עליה מעט יותר חזקה.
היסטורית, התביעה הבריטית מוקדמת יותר, והשליטה הבריטית בפועל רציפה מאז 1833.
ב-1764 הקימו הצרפתים את יישוב הקבע הראשון באיים שהיו ריקים מאדם וללא ילידים, וב-1765 תבעה בריטניה ריבונות עליהם והקימה בהמשך יישוב בפורט אגמונט. צרפת העבירה את המושבה שלה לספרד, ובריטניה נסוגה מהיישוב שלה ב-1774, אך טענה שלא ויתרה בכך על תביעת הריבונות. ספרד מצדה המשיכה לשלוט ביישוב שלה עד 1811. לאחר עצמאותה מספרד טענה ארגנטינה כי ירשה את הזכויות הספרדיות, וב-1820 הכריזה על ריבונות ובשנים שלאחר מכן ניסתה לבסס באיים התיישבות ושלטון עד 1833. מאז חזרה בריטניה וביססה שליטה בפועל, ומנהלת את האיים ברציפות למעט הכיבוש הארגנטינאי הקצר במהלך מלחמת פוקלנד ב-1982.
יש הרבה צביעות במקומות אחרים, אבל לא כאן | 7 372 |
| 18 | כפי שהוזכר לעיל, העבודות הכלליות על החלק העיקרי של המתחם הופסקו ב-2016.
מיד לאחר מבצע "שאגת הארי" צילומי הלווין מוכיחים דבר אחד - האיראנים החליטו לחזור לפרויקט והם התחילו עם עבודות חציבה בקצב גבוה מאוד שלא נראו כבר עשור, ישר עם תום הלחימה.
האיראנים מבינים שסוגיית המנהרות הוא מאוד אפקטיבי כדי להגן על הנכסים שלהם.
מה שהוביל אותם להפעיל פרויקט רדום מחדש.
בסרטון כאן אפשר לראות את הפעילות הרחבה באתר מאז חודש אפריל | 7 399 |
| 19 | עבודות חציבה מחודשות במתחם תת-קרקע רדום באיראן:
אתר 311 הוא מתחם תת-קרקעי גדול סמוך לעיר אביכ על ציר טהראן-קזוין, כק100 ק"מ מטהראן. המתקן נחצב באזור הררי וכולל מספר פתחי מנהרות המחוברים ככל הנראה למערכת תת-קרקעית נרחבת. מהגדולות ביותר ברפובליקה. תצלומי לוויין מצביעים על פרויקט משמעותי, עם כמויות גדולות של שפוכת חציבה, תשתיות נלוות וכיסוי סלע משמעותי המעניק הגנה למתקנים שבתוך ההר.
עבודות החציבה העיקריות התבצעו בין 2007 ועד 2016. אך העבודות הופסקו מאז, ורק חלקים מהקומפלקס הושמשו.
האתר זכה לתשומת לב בינלאומית ב-2010, לאחר ארגון האופוזיציה האיראני מוג'אהדין ח'לק טען כי מדובר במתקן חשאי להעשרת אורניום. הטענה לא אומתה באופן עצמאי, ועד היום אין ראיות פומביות חד-משמעיות לכך שבאתר אכן התבצעה העשרת אורניום. ייעודו המדויק נותר לא ידוע, ובניתוחי מקורות גלויים הועלו אפשרויות לקשר לתוכנית הגרעין, למערך הטילים או לפעילות צבאית רגישה אחרת.
החלק שהושמש באתר 311 הותקף ביוני 2025 ע"י ישראל ב-"עם כלביא", ומאוחר יותר גם ב-"שאגת הארי". התקיפות הצביעו על כך שישראל ראתה באתר יעד בעל חשיבות אסטרטגית, אך טרם פורסם מה ייעוד האתר | 7 319 |
| 20 | תמונה מגובה הקרקע על בית חאנון (לשעבר).
גרוסה לגמרי
צילום: לירן בן חיים | 7 188 |
