Jerusalem Center for Security and Foreign Affairs - JCFA

סבא"א: יותר משנה אין לנו תמונה עדכנית של מלאי האורניום המועשר של איראן מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, רפאל גרוסי, הודיע בישיבת מועצת הנגידים בווינה כי לסוכנות אין כיום תמונה עדכנית של החומר הגרעיני באיראן, לאחר שבמשך יותר משנה לא נשמרה רציפות המידע על מלאי האורניום המועשר, כולל חומר שהועשר לרמה של 60%. גרוסי הגדיר את המצב "חשש חמור בתחום הפצת הנשק" וקרא לתקנו "בדחיפות המרבית". בסקירת דסק איראן של המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA) מדגישים כי הנתון של 440.9 ק"ג אורניום מועשר ל-60% שממשיך להופיע בדיווחים אינו נתון חדש - אלא המדידה האחרונה שהייתה בידי הסוכנות לפני שאיבדה את יכולת המעקב. לכן, נכון להיום אין בסיס לקבוע אם המלאי נשאר במקומו, הועבר, גדל או נפגע בתקיפות. ארה"ב, בריטניה, צרפת וגרמניה מקדמות כעת החלטה שתעביר את סוגיית אי-העמידה האיראנית למועצת הביטחון.

מומחה למזרח התיכון: "אזורי הפיילוט בלבנון נכשלו – צבא לבנון לא מפרק את תשתיות חיזבאללה" יוני בן מנחם מזרחן וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA), אומר כי המשא ומתן המתנהל בין ממשלת לבנון לאמריקנים טרם הניב תוצאות בשטח וכי הניסיון לקדם "אזורי פיילוט" לפירוק תשתיות חיזבאללה נכשל. "צבא לבנון איננו נלחם נגד חיזבאללה, לא מפרק את תשתיות הטרור שלו. כולם יודעים שזו הצגה", אמר. לדבריו, מול כישלון המנגנון הלבנוני, ההישגים המשמעותיים נמצאים בפעילות הישראלית עצמה: השליטה ברכס עלי טאהר, האחיזה בדרום לבנון והריסת תשתיות חיזבאללה בכפרים הסמוכים לגבול. "אלה הדברים החשובים", אמר.

בכיר אמ"ן לשעבר: חיזבאללה ביקש כסף מאיראן – ונענה: "חביבי, אין כסף" אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, לשעבר בכיר באמ"ן וכיום חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA), אומר בראיון בערבית לכאן ד' כי המשבר הכלכלי באיראן כבר פוגע באופן ישיר ביכולתה לתמוך בחיזבאללה. לדבריו, במהלך ביקור באיראן ביקש חבר הפרלמנט מטעם חיזבאללה חסן פדלאללה סיוע כספי מטהראן, אך נתקל בתשובה: "חביבי, אין כסף". נריה קושר זאת ללחץ הכלכלי שמופעל כיום על איראן ומעריך כי הוא אחד הגורמים לחולשת חיזבאללה מול ישראל. לדבריו, טהראן עסוקה בעימות עם ארה"ב ובמצבה הכלכלי הפנימי, ולכן הוא אינו מעריך שאיראן תמהר להתערב בעקבות ההתפתחויות ברכס עלי טאהר.

בכיר אמ"ן לשעבר: "הזהרתי אותו לעזוב את לבנון – חודשים אחר כך הוא נחטף ונרצח בידי חיזבאללה" אל"ם (במיל') ד"ר ז'ק נריה, לשעבר סגן ראש חטיבת המחקר באמ"ן וכיום חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA), מספר על המפגש האישי שלו עם ד"ר אלי חלאק, רופא יהודי שנותר בלבנון בשנות ה-80 כדי לשמור על רכוש הקהילה. במהלך ביקורו בלבנון ב-1985 ניסה נריה לשכנע אותו לעזוב: "אמרתי לו 'קח את עצמך וצא'... הוא סירב ואמר שאנחנו מגזימים ושהוא מרגיש בטוח". כמה חודשים לאחר מכן נחטף חלאק בידי חיזבאללה, וכעבור כשנה הוצא להורג. "כואב לי שלא הצלחתי לשכנע אותו לעזוב את לבנון. זה על המצפון שלי", אמר נריה. חלאק היה אחד מ-11 יהודים לבנונים שחיזבאללה חטף ובהמשך רצח בשנות ה-80 בניסיון ללחוץ על ישראל לשחרר אסירים שיעים. כעת, לאחר שראש הממשלה הנחה את צוות המו"מ עם לבנון לנסות לברר מה עלה בגורלם ולהשיב את שרידיהם, נריה מעריך כי הסיכוי לאתר את עשרת הנעדרים שמקום קבורתם אינו ידוע "קלוש עד אפסי", אך לדבריו עדיין יש לפעול כדי לחשוף את מלוא סיפורם.

נשיא איראן לשעבר נגד המשך המלחמה: "מה מועיל מצר הורמוז בלי ספינות?" נשיא איראן לשעבר חסן רוחאני קורא לסיים את המלחמה "באופן מכובד", וטוען כי זהו רצונו של "הרוב המכריע" בציבור האיראני. רוחאני קשר בין המשך המלחמה למצבה הכלכלי של המדינה ושאל: "מה מועיל מצר בלי ספינות?" לדבריו, איראן זקוקה להורמוז משגשג, להשקעות ולשיקום הנזק, ועל ההנהגה להבהיר לציבור מה בדיוק היא מבקשת להשיג במלחמה וכמה זמן היא אמורה להימשך. לפי דסק איראן של המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA), ההתבטאות עוררה מתקפה מצד המחנה הקיצוני, שבו האשימו את רוחאני בהשמעת "קול הכניעה". אלא שהמשמעות הרחבה יותר היא שהוויכוח על עצם המשך המלחמה כבר אינו מתקיים רק בקרב מתנגדי המשטר - אלא בתוך הממסד האיראני עצמו.

גורם ביטחוני ברשות הפלסטינית מגיב לאזהרת "היפוך הקנים": "דברי הבל – זה חלק ממערכת הבחירות" גורם ביטחוני ברשות הפלסטינית דחה את האזהרות בישראל מפני תרחיש שבו מנגנוני הביטחון הפלסטיניים יפנו את נשקם נגד ישראל. בשיחה עם העיתון הסעודי "א-שרק אל-אווסט", שצוטטה על ידי יוני בן מנחם, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA), טען הגורם כי האזהרות הן "דברי הבל שאין להם כל בסיס" וכי מדובר ב"חלק ממערכת בחירות". התגובה מגיעה לאחר ששר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע כי ראש הממשלה והוא הנחו את צה"ל להיערך לאפשרות של "מלחמה כוללת" נגד בכירי ומנגנוני הרשות ותשתיות הטרור ביהודה ושומרון, אם יתברר כי מתוכננת מתקפה בנוסח 7 באוקטובר. הרשות הפלסטינית עצמה טרם פרסמה תגובה רשמית לדברים.

חוקרת JCFA: "גרמניה מתחילה לשכוח את הלקח שעליו נבנתה אירופה שלאחר השואה" ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת בכירה במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA) ויועצת משרד החוץ למאבק באנטישמיות, מזהירה במאמר כי גרמניה הולכת ומאבדת את האיזון ההיסטורי שלה ביחסה לאנטישמיות. לדבריה, האיום מגיע משני הקצוות: בשמאל האנטי-ציונות מאפשרת לעטוף עוינות ישנה כלפי יהודים בשפה "פרוגרסיבית", ואילו בימין הולכים ומתחזקים קולות המבקשים לצמצם את מרכזיות השואה בזיכרון הלאומי הגרמני. נירנשטיין מצביעה על זינוק במספר התקריות האנטישמיות בגרמניה - מ-4,886 ב-2023 ל-8,725 ב-2025 – ועל כך ש-68% מיהודי גרמניה אומרים שהם חשים פחות בטוחים מאז 7 באוקטובר. לדבריה, ההתמודדות הגרמנית עם השואה אינה רק עניין של חרטה היסטורית אלא חלק מ"הארכיטקטורה המוסרית של אירופה שלאחר המלחמה": אם גרמניה תתחיל לשכוח את האחריות הזאת, היא מזהירה, "זה יהיה סימן אזהרה נורא - ולא רק ליהודים".

הפרקליט הצבאי לשעבר: "המקום היחיד שהעולם סגר את דלתותיו בפני הפליטים ממנו הוא עזה" סא"ל (במיל') עו"ד מוריס הירש, הפרקליט הצבאי לשעבר ביהודה ושומרון ומנהל יוזמת האחריות והרפורמה ברשות הפלסטינית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA), טוען כי יש לאפשר לתושבי עזה המעוניינים בכך לעזוב את הרצועה, לפחות באופן זמני. לדבריו, בעוד מיליוני בני אדם הורשו לברוח ממלחמות באוקראינה ובסוריה, תושבי עזה נותרו לכודים ברצועה: "המקום היחיד שהעולם סגר את דלתותיו עליו זה עזה. השנאה של העולם כלפי העזתים פשוט לא יודעת גבולות". לדברי הירש, הדיון אינו צריך להתמקד רק באינטרס הישראלי אלא גם בשאלה מהי החלופה עבור האוכלוסייה האזרחית: "מה אנחנו רוצים עבור העזתים - שיחיו בהריסות, או שתינתן להם אפשרות לעבור למקום אחר, גם אם זה לתקופה זמנית, להיפטר מחמאס?" לדבריו, ישראל צריכה להציג ולהוביל מדיניות שתאפשר זאת.

חוקר JCFA: "הרשות הפלסטינית בנתה צבא טרור של 70 אלף איש - חלקם עוברים אימוני RPG וארטילריה" סא"ל (במיל') עו"ד מוריס הירש, מנהל יוזמת האחריות והרפורמה ברשות הפלסטינית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA), אומר בכאן ב' כי מחקר שערך מצביע על התרחבות דרמטית של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים. לדבריו, בעוד הסכמי אוסלו אפשרו הקמת משטרה אזרחית של עד 12 אלף איש, כיום עומדים לרשות הפלסטינית כ-70 אלף אנשי כוחות ביטחון. "חלקם נשלחים לחו"ל כדי לעבור אימונים על ירי ארטילרי, ירי פגזים ו-RPG. הם צבא טרור לכל דבר", אמר. הירש הדגיש כי המידע שעליו מבוסס המחקר גלוי וכי ישראל מודעת לתהליך. לדבריו, חלק מהנשק החורג מהכמויות שנקבעו באוסלו אף הועבר לרשות לאורך השנים בידי ממשלות ישראל, ומחבלים גויסו למנגנונים למרות זכות הווטו הישראלית. הירש קרא לצמצם את המנגנונים להיקף שנקבע באוסלו ולדרוש מהרשות למסור לישראל את הנשק והאמצעים העודפים שבידיה.

חיזבאללה חושש שישראל מציבה לו מלכודת: תגובה עלולה להרחיב את המערכה בלבנון יוני בן מנחם, מזרחן וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA), מדווח כי לאחר כיבוש רכס עלי טאהר, חיזבאללה ניצב בפני דילמה חריפה: תגובה צבאית משמעותית עלולה לספק לישראל עילה להעמיק את המערכה בלבנון, בעוד המשך ההבלגה מחזק את הביקורת נגד הארגון ומציג אותו כמי שאינו מסוגל להגיב לפעולות ישראל. לדברי גורמי ביטחון בכירים, גם היעדר תגובה איראנית לכיבוש הרכס החריף את הלחץ על חיזבאללה. בסביבה השיעית ובלבנון גוברת הביקורת על הארגון, כאשר ההבלגה מתפרשת כהוכחה לכך שישראל מצליחה לקבוע מציאות חדשה בדרום לבנון מבלי לשלם עליה מחיר.

מומחה למזרח התיכון: "70 אלף חמושים – חייבים לפרק את מנגנוני הרש״פ מנשקם לפני שיתרחש אסון" יוני בן מנחם, מזרחן וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA), קורא לישראל לדרוש מהרשות הפלסטינית לצמצם באופן דרמטי את הכוח החמוש שבידיה. לדבריו, בעוד שבהסכמי אוסלו הותר לרשות להחזיק כ-12 אלף אנשי ביטחון, כיום עומדים לרשות מנגנוניה כ-70 אלף חמושים. "בשביל מי הם צריכים 70 אלף כלי נשק? האם הם נלחמים בחמאס? התשובה היא לא", אמר. בן מנחם הזהיר כי תרחיש של "היפוך קנים" מחייב פעולה עוד לפני התממשותו: "הם מכינים לנו פה כנראה משהו הרבה יותר גדול מה-7 באוקטובר שהיה ברצועת עזה, ולכן חייבים לפרק אותם לפני שיתרחש האסון הזה". לדבריו, לא די בכך שצה"ל מתאמן ונערך לתרחיש - ישראל צריכה גם להציב בפני הרשות והקהילה הבינלאומית דרישה לצמצום הנשק שבידי מנגנוניה.

סקר: 77% מהישראלים חוששים ממתקפת 7 באוקטובר מיהודה ושומרון סקר חדש של המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA) מגלה כי 77% מהישראלים - ובהם 86% מהציבור היהודי - חוששים שמנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית עלולים לבצע מתקפה רחבת היקף בדומה ל-7 באוקטובר. עוד עולה מהסקר כי 67% מכלל הישראלים ו-75% מהיהודים מתנגדים להקמת מדינה פלסטינית בקווי 1967. הממצאים מתפרסמים על רקע אזהרת "היפוך הקנים" של JCFA ומחקרו של סא"ל (במיל') עו"ד מוריס הירש על התעצמות מנגנוני הביטחון הפלסטיניים. המחקר מצביע על כ-70 אלף אנשי מנגנונים ועל ארבעה צירים, באורך של כ-22 ק"מ כל אחד, שדרכם ניתן להגיע בתוך זמן קצר יחסית לריכוזי אוכלוסייה ישראליים. הסקר נערך בשיתוף מכון לזר בקרב מדגם מייצג של 703 נשאלים, בין 2 ל-4 בספטמבר.

מומחה לרשות הפלסטינית בעקבות הפיגוע בשומרון: "אנחנו לא יכולים לחכות לעוד התראות - צריכים לנקוט יוזמה כבר היום" סא"ל (במיל') עו"ד מוריס הירש, מנהל יוזמת האחריות והרפורמה ברשות הפלסטינית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA), התייחס ב-i24NEWS לחשש מתרחיש של "היפוך קנים" מצד מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, על רקע הפיגוע אמש בשומרון והיערכות ישראל לאפשרות של הסלמה רחבה ביהודה ושומרון. לדברי הירש, ישראל אינה יכולה להסתפק בהיערכות לתרחיש עתידי: "אנחנו לא יכולים לחכות לעוד התראות שאולי יבואו ואולי לא יבואו. אנחנו צריכים לנקוט יוזמה כבר היום".

מומחה למזרח התיכון: "איראן נערכת למכה גדולה נגד האמריקנים לקראת בחירות האמצע בנובמבר" יוני בן מנחם, מזרחן וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA), מעריך כי השקט היחסי במפרץ מטעה וכי איראן מנצלת את התקופה כדי להתכונן לעימות צבאי יזום לקראת בחירות האמצע בארה"ב. לדבריו, "הם מייצרים טילים בליסטיים, מייצרים כטב"מים ונערכים לקראת המכה הגדולה שהם רוצים להנחית על האינטרסים האמריקניים באזור המפרץ". בן מנחם מעריך כי המטרה האיראנית תהיה לגבות מחיר דמים מארה"ב דווקא בסמוך לבחירות: "הם רוצים לשפוך דם אמריקני בבסיסים האמריקניים במפרץ, להרוג חיילים אמריקנים כדי לסבך את טראמפ בבחירות האמצע". לדבריו, הלחץ הכלכלי אינו מוביל את טהראן לכניעה: "אין להם שום כוונה להרים דגל לבן". הוא הזהיר כי העימות עלול בסופו של דבר להגיע גם לישראל.

הציבור כבר חושש, המחקר התריע, וכעת כ"ץ מורה להיערך: תרחיש "היפוך הקנים" ביהודה ושומרון שר הביטחון ישראל כ"ץ חשף הבוקר כי הוא וראש הממשלה בנימין נתניהו הנחו את צה"ל להיערך לתרחיש של עימות רחב מול מנגנוני הרשות הפלסטינית, בכיריה ותשתיות הטרור ביהודה ושומרון – על רקע החשש מ"היפוך קנים" וממתקפה בסגנון 7 באוקטובר מצד כוחות הרשות. הדברים נאמרים על רקע ממצאים חדשים מסקר של המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA), שנערך בין 2 ל-4 בספטמבר 2026 על ידי "לזר מחקרים", בקרב מדגם מייצג של 703 משיבים. הסקר, שיפורסם בקרוב במלואו, מצביע על חשש ציבורי משמעותי מפני האיום הנשקף מיהודה ושומרון: 🟢 77% מכלל הציבור הישראלי, ו-86% מהציבור היהודי, חוששים מאירוע דומה ל-7 באוקטובר שייצא מיהודה ושומרון. 🟢 67% מכלל הציבור הישראלי, ו-75% מהציבור היהודי, מתנגדים להקמת מדינה פלסטינית בקווי 1967. ב-15 ביולי 2026 פרסם המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון את מחקרו של סא"ל (במיל') עו"ד מוריס הירש, "22 קילומטר: הסכנה הנשקפת מצבא הטרור של הרשות הפלסטינית". המחקר מיפה את תרחיש "היפוך הקנים" ואת היכולת הצבאית שנבנתה בשטחי הרשות הפלסטינית: 🔻סדר הכ

בכיר לשעבר במשרד החוץ: "לבריטניה אין בסיס משפטי להציג את הבנייה ב-E1 כהפרת ההסכמים" שגריר (בדימוס) עו"ד אלן בייקר, לשעבר היועץ המשפטי וסמנכ"ל משרד החוץ וכיום מנהל התוכנית למשפט בינלאומי במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA), יוצא נגד האיומים הבריטיים בצעדים נגד ישראל בעקבות המכרז לבניית 1,200 יחידות דיור ב-E1. לדבריו, השטח מוגדר במסגרת הסכמי אוסלו כשטח C, שבו ישראל שמרה על סמכויות התכנון והבנייה עד להסדר הקבע. בייקר טוען גם כי "פתרון שתי המדינות" מעולם לא נקבע בהסכמי אוסלו כתוצאה המחייבת של המשא ומתן, ולכן מדינות חיצוניות אינן יכולות לקבוע מראש את תוצאתו. הוא מותח ביקורת גם על השימוש הבריטי במונח "טרור מתנחלים": לדבריו, יש להעמיד לדין יהודים קיצונים ואלימים, אך אין להפוך מעשים של יחידים לכתב אישום נגד ציבור שלם תוך התעלמות מטרור פלסטיני.

מומחה למזרח התיכון: כיבוש רכס עלי טאהר הוא מכה אסטרטגית ומוראלית לחיזבאללה יוני בן מנחם, מזרחן וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA), מסביר כי השליטה שהשיג צה"ל ברכס עלי טאהר בדרום לבנון, מעל ומתחת לקרקע, היא הרבה מעבר להישג טקטי. הרכס מהווה נקודת מפתח אסטרטגית, והאחיזה בו מרחיבה את העומק ההגנתי של ישראל ומחלישה את מעמד חיזבאללה במרחב. לדברי בן מנחם, ישראל נערכת גם לאפשרות שהמהלך יוביל להסלמה ולעימות מוגבל של כמה ימי קרב, אף שבשלב זה גורמי ביטחון מעריכים שהסבירות לכך אינה גבוהה. במקביל, אובדן המתחם והתשתיות התת-קרקעיות שבו מצטרף לפגיעה בשורת מעוזים שעליהם בנה חיזבאללה במשך שנים את תדמית ההרתעה שלו מול ישראל.

איראן מאיימת על חברות הספנות: מי שיציית לארה"ב עלול להיכנס ל"רשימה שחורה" איראנית סקירת דסק איראן של המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: טהראן מתכננת להרחיב את מנגנון השליטה שלה מעבר למצר הורמוז ולהכריז על "אזור איסור חדש" במפרץ הפרסי ובמפרץ עומאן. מוחסן רזאא'י, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, הזהיר כי ספינות שינועו באזור ללא תיאום עם איראן יוכלו להיכנס לרשימת סנקציות שתשפיע על הביטוח שלהן ועל יכולתן לעבור באזור בעתיד. המהלך הוא למעשה ניסיון איראני להפוך את מודל הסנקציות האמריקני על ראשו: אם במשך שנים חברות נאלצו לבחור בין מסחר עם איראן לבין גישה למערכת האמריקנית, טהראן מבקשת כעת לגרום לכך שגם לציות לוושינגטון יהיה מחיר. עם זאת, איראן טרם פרסמה מפה, קואורדינטות או מועד כניסה לתוקף של האזור החדש, ובמקביל פועל במרחב כוח אמריקני של יותר מ-20 כלי מלחמה.

בכיר לשעבר במוסד: "חלון ההזדמנות להפלת המשטר באיראן הוא עד סוף ממשל טראמפ" שגיב אסולין, לשעבר בכיר במוסד וחוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA), מעריך כי השנים הקרובות עשויות לספק חלון הזדמנויות משמעותי להפלת המשטר האיראני. לדבריו, העיתוי הפוליטי בארה"ב קריטי: "מה שנשיג עד בחירות האמצע - ואחרי בחירות האמצע בארצות הברית יהיה מדובר בשיח אחר לחלוטין". אסולין מעריך כי שילוב של מנהיגות ביטחונית נחושה בישראל, ממשל טראמפ והמשך הלחץ הכלכלי והסנקציות על טהראן עשוי ליצור את "הסערה המושלמת". לדבריו, "אני אופטימי מאוד. עם המצב הכלכלי שם, עם המשך הסנקציות - יש חלון משמעותי של זמן להפלת המשטר, ובעזרת השם זה יקרה".

מומחה למזרח התיכון: "באיראן הדלק עולה – והמשטר כבר נערך להתפרצות ברחובות" יוני בן מנחם, מזרחן וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA), מזהיר כי העלייה במחירי הדלק באיראן עלולה להפוך לאיום פנימי משמעותי על המשטר. לדבריו, למרות עתודות הנפט העצומות שלה, איראן מתקשה לספק את צורכי הדלק שלה בשל מגבלות הזיקוק והלחץ האמריקני על שרשרת האספקה, ונאלצת להסתמך על עתודות. בן מנחם מזכיר כי עליית מחירי הדלק הציתה כבר ב-2019 מחאה רחבה נגד המשטר. לדבריו, בטהראן מודעים היטב לסכנה: "יש תורים, יש לחץ איראני גדול מאוד מעליית מחירי הדלק, וזה פוטנציאל לעורר את הרחוב האיראני להפגנות נגד המשטר". לדבריו, גם הבסיג' כבר נערך לאפשרות של התפרצות מחודשת.