Washington Express🇺🇸

דיווחים גוברים בתקשורת האמריקאית על כך שהנהגת הקונגרס - צ'אק שומר הדמוקרט ומייק ג'ונסון הרפובליקני - פועלת להזמין את ראה"ם נתניהו לנאום בקונגרס

יש פה שני דברים מעניינים: 1. האמירות המעומעמות של טראמפ מראות שהוא יודע כמה נושא הפרטיות* נפיץ פוליטית, והוא נזהר שלא לדרוך על מוקשים מיותרים - מישהו כמו מייק פנס או רון דה-סנטיס כנראה היה נותן תשובה נחרצת יותר, וחוטף יותר. 2. הדיון על אמצעי מניעה הוא המשך של הדיון על הזכות לפרטיות (שעוגנה בפסה"ד רו נ' וייד, שכזכור בוטל) ומי מעגן אותה ומגן עליה. מעבר לעובדה שיש לו השלכות ישירות על תכנון המשפחה, יש לו גם נגזרות אחרות - מיחסים מחוץ לנישואים ועד זכויות להט"ב - כולן במסגרת הוויכוח הפוליטי החריף על דת-ומדינה ועל מוסד המשפחה. https://www.nytimes.com/2024/05/21/us/politics/trump-birth-control-restrictions.html?smid=url-share

שווה לציין שלענ"ד בכל הקשור בישראל, ובפרט לראש הממשלה נתניהו, רודס איבד מזמן את הקרדיביליות שלו. לא שהוא הפך לשונא ישראל, אבל הטינה שלו לנתניהו משבשת לו את שיקול הדעת, כמו במקרה הנ''ל.

בן רודס, שהיה הסמן הפרוגרסיבי בממשל אובמה (אחת הסיבות שלא קיבל תפקיד אצל ביידן), בתגובה לפרסום לפיו ביידן ישתף פעולה עם הקונגרס בלחץ על האג: זו תהיה טעות היסטורית ומסוכנת אם ממשל דמוקרטי ישתתף בהתקפה על שלטון החוק ועל מוסדות.

https://www.ynet.co.il/news/article/h1krlicqc#autoplay אם הדיווחים על הדברים של סאליבן נכונים, זה מחזק את הטענה הזו - "החרב" בדמות האג עשויה, לפי איך שהאמריקאים רואים את המצב, לתמרץ את הממשלה להסכם נורמליזציה.

ככל שאני חושב על זה יותר, התרחיש האופטימלי עבור ממשל ביידן - כל כך אופטימלי עד שיש סיכוי שהוא מקודם בכוונה - הוא "האג תמורת ריאד". בתרחיש כזה, ישראל תהיה שותפה לנורמליזציה עם סעודיה ולעסקה המשולשת (כולל חותמת הכשרות לערבויות האמריקניות לריאד), ובמקביל תבלע את הגלולה המרה של הפסקת אש ארוכת-טווח (לצד שחרור חטופים), ובתמורה - ביידן יוריד את חאן מהעץ. כפי שכתב ידידי ד"ר שי הר-צבי, ביידן נמצא בדילמה אמיתית - האינטרס למנוע צווי מעצר נגד בכירים ישראלים ברור, הן פוליטית והן אסטרטגית; ומנגד, גם המחירים של "להישכב על הגדר למען ישראל", בוודאי כשמדובר בצווים נגד אישים ישראליים (שאינם אהודים בבייס הדמוקרטי), ברורים. אבל תרחיש כזה, של "האג תמורת ריאד", מאפשר לכולם to save face: בעזרת הפסקת אש, אפשר להוריד את חאן מהעץ ("צריך לבדוק שוב", "יש שאלות ראייתיות"). בעזרת הפסקת אש, אפשר למכור את סגירת סוגיית האג לבייס - ולא עוד פעם "הצלנו את ישראל והיא ממשיכה להילחם". סגירת התיק בהאג תיתן לממשלת ישראל ניצחון ("הצלחנו לעצור את האג"), לצד שחרור חטופים ונורמליזציה, שאולי יוכלו להמתיק את הגלולה המרה של הפסקת האש. סעודיה - לא צריך להרחיב. וביידן יוצא המנצח מכל הכיוונים: גם סגר את המלחמה (בתזמון המושלם מבחינתו), גם הציל את ישראל (שוב) מהפסד בזירה הבינלאומית, גם הביא נורמליזציה מתחת לאף של טראמפ. למעשה, זה נראה כל כך אופטימלי מבחינת הבית הלבן שיש סיכוי שהממשל מבשל לנו שחמט - בהנחה והם אכן משחקים שחמט ולא בייסבול.

וגם ג׳פריס

תיקון - שומר כן גינה.

נעדרים לבינתיים, כמובן

בין המגנים את החלטת התובע בהאג - בממשל ובקונגרס, רפובליקנים ודמוקרטים - נעדרים קולותיהם של מנהיגי הדמוקרטים בקונגרס, הסנאטור שומר וחה"ק ג׳פריס (שניהם מניו יורק). ג׳פריס ידיד ישראל ובניגוד לשומר לא זכור לי פעם שהוא ביקר אותה בפומבי. זה לא אומר שהדמוקרטים בעד צווי המעצר, רק אולי שיהיה יותר קשה לגייס אותם להתנגד להם.