מדע גדול, בקטנה

ד״ר דרור בר-ניר התארח בתוכנית "שלושה שיודעים" ושוחח עם שרון קנטור על נגיפים קטנטנים המכונים וירואידים, שהתגלו גם במיקרוביום האנושי. https://open.spotify.com/episode/1hGfiImfeJ1NeZkCcc02wI?si=abm4L9amQCC9txOB0lIp1w&t=3231&context=spotify%3Ashow%3A2ceMoUGy5368JuWxDeYt6g

עמותת מדע גדול, בקטנה מברכת על החלטת ועדת הכספים להעלות את מיסוי מוצרי העישון כולל סיגריות אלקטרוניות! מיסוי מוצרי עישון הוא צעד חשוב במניעת תחילת עישון ויכול להוביל להפסקה אצל מעשנים. אנחנו מעודדים גם פעילות הסברה מוסדרת ואכיפה כצעדים משלימים למניעה של תחילת עישון אצל בני נוער וצעירים. https://bmcpublichealth.biomedcentral.com/articles/10.1186/s12889-022-13242-5 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3228562/#:~:text=Tobacco%20taxes%20can%20benefit%20smokers,exposure%20to%20second%2Dhand%20smoke. https://www.who.int/activities/raising-taxes-on-tobacco

הקורים של ספיידרמן במציאות. 🕸️ לכבוד יציאת הסרט ׳מאדאם ווב׳, מיכאל לוי סמנכ״ל ניו-מדיה של העמותה התארח ברלוונט ושוחח עם נועה זילברמן בתוכנית ׳טק-טוק׳. האם קורי עכביש בטבע חזקים כל כך? האם אפשר לייצר סיב סינתטי שיחקה את תכונותיהם? ולאלו שימושים? אלו דוגמאות נוספות יש לחיקוי הטבע, ביומימטיקה (Biomimetics)? צפייה נעימה. https://youtu.be/q2eK7v-szFA

בפרק זה אנחנו מארחים את פרופ׳ ינאי גונצ׳רובסקי, פרופסור לכלכלה ולמדעי המחשב באוניברסיטת הרווארד, שחוקר את הממשק שאינו ברור מאליו בין מדעי הכלכלה למדעי המחשב. נדבר על המחקר, על התאוריה שמאחוריו, על הקשר בינה ובין פיתוח הדור האחרון של הבינה המלאכותית שאנו עדים לו, על חוק ורגולציה ועוד שלל נושאים. האזנה נעימה. https://open.spotify.com/episode/5kTNMysvKWzMKsK4cmXojQ?si=qyet9Y1nRaiaq4H3AwGnAw

בקטנה: בסדרת הסרטים של ג'ייסון בורן, מאט דיימון מגלם אדם שאיבד את הזיכרון. במהלך הזמן מתברר שהוא אינו אדם מן השורה אלא למעשה מחסל רב-יכולות בשירות הממשל האמריקאי. כלומר, אף על פי שהוא אינו זוכר אפילו את שמו, הוא כן זוכר איך להילחם, לדבר בשפות שונות, לנהוג במרדפי מכוניות ועוד. האם מצב כזה עומד במבחן המציאות או שמדובר בכלי עלילתי נוח בלבד? בגדול: https://www.lbscience.org/2024/02/20/%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%9B%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%9F/

בשבוע שעבר פורסם כי פרס ישראל בקטגוריית מדע ותרבות יבוטל השנה, והוא יוענק רק בקטגוריה "תקומה: גבורה אזרחית וערבות הדדית". עמותת "מדע גדול, בקטנה", המנגישה מדע לציבור הרחב ושואפת לטפח סקרנות מדעית ואהבה למדע, וכוללת עשרות מדענים, מהנדסים, אנשי חינוך ואומנים שמקדמים תרבות של ידע ואוריינות מדעיים על פני צריכת מידע כזב, שלחו היום מכתב לשר החינוך יואב קיש, ובו הם מוחים על ההחלטה התמוהה.

בשבוע שעבר שיגרה חברת SpaceX משימת ביטחון לאומי מסווגת על גבי טיל פלקון 9. האם ידעתם שמעבורות חלל מבצעות משימות מסווגות? לא רק זאת, כדי למלא את המשימות נעשו שינויים מעמיקים בתכנון, עיצוב ודרך הפעולה של המעבורות. מיכאל לוי, סמנכ"ל ניו-מדיה של העמותה, התארח בתוכנית "שלושה שיודעים" ושוחח עם שרון קנטור על מה שמותר לשוחח עליו 🤫 האזנה נעימה. https://open.spotify.com/episode/5H84CoDB39KN69d7ERdr1i?si=WwsyknSRTCCYoE8Vn4VPKA&context=spotify%3Ashow%3A2ceMoUGy5368JuWxDeYt6g&t=4039

מיכאל לוי, סמנכ״ל ניו-מדיה של העמותה, התארח ברלוונט ושוחח עם נועה זילברמן על המסוק המאדימי שעשה היסטוריה וכיצד הוא ישנה את חקר החלל. ב-17 בדצמבר 1903 המריאה האנושות לראשונה, כאשר אורוויל רייט השלים את הטיסה הממונעת הראשונה המוצלחת של מטוס כבד מהאוויר. 120 שנה לאחר מכן, אנחנו ממשיכים לדחוף את גבולות הטיסה - בעולם הזה ומעבר לו. מסוק ה-Ingenuity הגיע למאדים אחרי מסע של 471 מיליון ק"מ. מאז הוא הספיק לטוס 72 טיסות מפני השטח של מאדים, וחקר את מכתש Jezero לאיתור סימני חיים עתיקים לצד הרובר Perseverance. https://youtu.be/pmrMrdFZYg4?si=DAF6Oq84_YvAMrYb

מיכאל לוי, סמנכ״ל ניו-מדיה של העמותה, התארח ברלוונט ושוחח עם נועה זילברמן על המסוק המאדימי שעשה היסטוריה וכיצד הוא ישנה את חקר החלל. ב-17 בדצמבר 1903 המריאה האנושות לראשונה, כאשר אורוויל רייט השלים את הטיסה הממונעת הראשונה המוצלחת של מטוס כבד מהאוויר. 120 שנה לאחר מכן, אנחנו ממשיכים לדחוף את גבולות הטיסה - בעולם הזה ומעבר לו. מסוק ה-Ingenuity הגיע למאדים אחרי מסע של 471 מיליון ק"מ. מאז הוא הספיק לטוס 72 טיסות מפני השטח של מאדים, וחקר את מכתש Jezero לאיתור סימני חיים עתיקים לצד הרובר Perseverance. https://youtu.be/0lYrlcVhPkc?si=D8-aW1VFigSATBOm

חדשות טובות לראמי הסהרה! לאחר שבשנת 2000 קיבל ראם הסהרה את התואר המפוקפק "נכחד בטבע", שונה לאחרונה סטטוס סכנת ההכחדה שלו ל"בסכנת הכחדה". איך זה קרה? בשנת 2016 החל פרויקט מורכז של השבה לטבע בצ'אד שבאפריקה של ראמי סהרה מאוכלוסייה בת קיימא מתוכנית הרבייה של ארגון גני החיות העולמי. הראמים המושבים שרדו ואף התרבו יפה, וכעת הוחלט שמצבם בטבע מזכה אותם בשינוי הסטטוס המשמח. החדשות הטובות האלו מדגישות את תפקידם החשוב של גני חיות מודרניים שמחזיקים באוכלוסיות של מינים רבים בסכנת הכחדה וגם כאלו שכבר נכחדו בטבע, ויש להם את היכולת, עם עזרה מגופים שומרי טבע אחרים, לסובב את הגלגל אחורנית ולהשיב מינים מהכחדה. קרן אור שוחחה על כך עם שרון קנטור בתוכנית "שלושה שיודעים". האזנה נעימה. https://open.spotify.com/episode/4iK4K7SJ8eubkGRhuTAC5I?si=kbMNecn5TFWU__VPOJQIwA&t=3600&context=spotify%3Ashow%3A2ceMoUGy5368JuWxDeYt6g

תזכורת, היום בשעה 20:00 https://us06web.zoom.us/j/85951889490

לכבוד יום הנשים והנערות במדע 2024, ביקשנו מחברות וחברי הצוות שלנו לבחור מדענית אהובה: עלי שמשוני: מרי קלייר-קינג (Mary-Claire King). גנטיקאית שגילתה שסרטן השד יכול לעבור בתורשה דרך מוטציות בגן BRCA, שנפוץ בנשים ממוצא אשכנזי. בישראל כיום, בדיקה גנטית למוטציות ב-BRCA1 ו-BRCA2 נמצאת בסל הבריאות ובעזרתה אפשר להעריך את הסיכון לפתח סרטן שד ולנקוט אמצעים למניעה. https://www.lbscience.org/2019/02/24/%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99-%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F/ מיכאל לוי: פלורנס נייטינגייל (Florence Nightingale). למה דווקא היא? היא הייתה אחות וסטטיסטיקאית פורצת דרך, שחוללה מהפכה בתחום הטיפול הרפואי הודות לסטנדרטים של היגיינה שקבעה ויישמה ולשימוש חדשני בסטטיסטיקה ובאינפוגרפיקה. https://www.lbscience.org/2023/08/15/%d7%a1%d7%98%d7%98%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%a9%d7%94%d7%a6%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/ שיר טבק-אגם: ג'ודית לאב כהן (Judith Love Cohen). מהנדסת חלל וסופרת אמריקאית שהשתתפה בפרויקטים כמו טלסקופ החלל האבל ותוכנית אפולו. לאחר פרישתה מהעבודה כמהנדסת בנאס"א, הקימה חברת הוצאה לאור וכתבה למעלה מעשרים ספרי ילדים העוסקים במדע בכלל ובנשים במדע בפרט. רבים מאיתנו אולי מכירים את בנה המפורסם, השחקן ג'ק בלאק. https://viterbischool.usc.edu/news/2016/07/in-memory-of-judith-love-cohen-mother-wife-friend-author-engineer/ תום הרן: ברברה מקלינטוק (Barbara McClintock). גנטיקאית פורצת דרך, שתגליותיה אודות הטרנספוזונים - "מקטעים קופצים" בדנ"א - לא התקבלו תחילה על ידי הקהילה המדעית. אף על פי כן היא המשיכה לדבוק באמיתות ממצאיה, ולבסוף זכתה בפרס נובל. https://www.lbscience.org/2020/09/02/%d7%aa%d7%a7%d7%a4%d7%a6%d7%95-%d7%9c%d7%94/ עדי ארמוני: אמי נתר (Emmy Noether). לדעתי המתמטיקאית והפיזיקאית החשובה ביותר בתולדות המדע. תרומתה המפורסמת ביותר היא ניסוח הקשר בין חוקי שימור - חוק שימור האנרגיה, חוק שימור המטען החשמלי, חוק שימור התנע - לבין סימטריות בטבע. בזכות נתר אנחנו מבינים מדוע גדלים מסוימים נשמרים. https://www.lbscience.org/2020/11/25/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94/ שגיא ברודסקי: ג׳ניפר דאודנה (Jennifer Doudna) ועמנואל שרפנטייה (Emmanuelle Charpentier). ביוכימאיות שנטלו חלק עיקרי בזיהוי מערכת ה-CRISPR וניתובה לעריכה גנטית. תגלית זו, שזיכתה אותן בפרס נובל, משמשת כיום במעבדות מחקר רבות ויש לה פונטציאל עצום לריפוי מחלות גנטיות. https://www.lbscience.org/2020/10/07/%D7%94%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%96%D7%95-%D7%96%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%A1-%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%A9%D7%A0%D7%AA-2020/ מאיה סער: מריה סיבילה מריאן (Maria Sibylla Merian). החוקרת (האישה) הראשונה שתועדה בעולם המדע. נולדה ב-1647 בגרמניה. בהיותה בת 52, יצאה מריאן עם בתה הצעירה למסע מחקר חלוצי, שאת רובו מימנה בעצמה, מה שהיה מאוד ייחודי עבור נשים במאה ה-17. הן חצו את האוקיינוס אל סורינאם, מושבה הולנדית בדרום אמריקה, שם מריאן תיעדה לראשונה יחסי חרקים עם צמחים באיורים צבעוניים ובשפה הלטינית, שהייתה אז השפה המדעית. בספר שפרסמה עם חזרתן, תועדו כמאתיים מינים של בעלי חיים וצמחים מהעולם החדש, אחדים מהם נראו לראשונה באירופה. מריאן הייתה חוקרת פורצת דרך וכן אומנית מוכשרת. היכולת שלה להתבונן ולתעד את תצפיותיה בדיוק רב, זכתה לשבחים מאומנים ומחוקרים מפורסמים רבים שנים לאחר זמנה. מריאן ובתה יצאו למסע מדעי חוצה אוקיינוס כמאה שנים מוקדם יותר ממסעו המפורסם של צ'ארלס דרווין על סיפון אוניית הוד מלכותו ביגל, מסע שמהלכו החלה להתרקם במוחו תאוריה הידועה בשם "אבולוציה". https://www.lbscience.org/2021/03/08/%d7%97%d7%95%d7%a7%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%a8%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%94/

שריינו ביומנים. לכבוד יום דרווין נקיים ערב הרצאות קצרות, מרתקות, מקוונות וחינמיות 😎

הגפן נמצאת כאן זה עידן ועידנים, והיא אחד הצמחים הראשונים שהאדם ביית. אנחנו כאן כדי לעשות סדר בנושא. בפרק זה אנחנו מארחים את יותם שרון, יינן מומחה עצמאי, יועץ ליקבים ועסקים, יבואן ציוד לתעשיית היין ויצרן יין בעצמו. נדבר איתו על ייצור יין, על הכימיה והביוכימיה בתהליך, על שיווק, תרבות, היסטוריה, ארכאולוגיה ואקלים, ועל שלל נושאים נוספים הקשורים למשקה המשמח לבב אנוש. אז תמזגו לעצמכם כוס יין ישראלי איכותי ותלחצו פליי. האזנה נעימה! https://open.spotify.com/episode/0uM20M1XIo7pSgygx7gH04?si=cnYioPu-SlyH0TNDymlpGg