מדע גדול, בקטנה

בקטנה: במהלך הלילה מטוסי קרב ישראליים יירטו כטב״מים וטילי שיוט שהגיעו מאיראן. כיצד? ידוע כבר שנים שמטוסי קרב נושאים טילי אוויר-אוויר, כאלו שמשוגרים ממטוסים כדי להפיל מטוסים אחרים: החיישנים במטוס מתבייתים על מטוס האויב ואז כלי הטיס משגר לעברו טיל. גם יירוט של טילי שיוט וכטב״מים נעשה בעזרת טילי אוויר-אוויר. בגדול: איך הטילים עובדים בכלל? https://www.lbscience.org/2021/04/26/%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94-%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%9D/

בקטנה: ברכות חמות לפרופ' אבי ויגדרזון על זכייתו בפרס טיורינג לשנת 2023, הנחשב לפרס היוקרתי ביותר במדעי המחשב! פרופ' ויגדרזון הוא מתמטיקאי ומדען מחשב ישראלי וכיום חוקר במכון למחקר מתקדם בפרינסטון, ארה"ב. לפרופ’ ויגדרזון תרומות פורצות דרך בתחום של סיבוכיות חישובית ועבודותיו השפיעו על שלל תחומים במדעי המחשב. אחד מהנושאים שהשאיר בהם חותם בולט ומכריע במיוחד הוא הקשר שבין אקראיות וחישוביות. הפרס הוענק לו על "תרומות יסודיות לתורת החישוביות, הכוללות עיצוב מחדש של ההבנה שלנו את תפקיד האקראיות בחישוביות, ועל עשרות שנים של הובלה אינטלקטואלית בתחום מדעי המחשב התיאורטיים". בין שאר הישגיו, תרם פרופ' ויגדרזון גם לתאוריה שסביב המושג "הוכחות באפס ידיעה", אשר יש לו השלכות ושימוש בתחום הקריפטוגרפיה. מאת קרינה סמבליאן בגדול: אבל מה זה "הוכחה באפס ידיעה"? https://www.lbscience.org/2020/12/14/%d7%94%d7%95%d7%9b%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%90%d7%a4%d7%a1-%d7%99%d7%93%d7%99%d7%a2%d7%94/

ראיתם כזה בגינה?

פרופ' פיטר היגס הלך לעולמו בגיל 94. היגס התפרסם בזכות המנגנון הנושא את שמו, שאותו הגה במקביל לפיזיקאים הבלגים בראוט ואנגלר. מנגנון היגס מתאר כיצד חלקיקים יסודיים נעשים מסיביים, וכן מנבא את קיומו של חלקיק יסודי, המכונה 'חלקיק היגס'. חלקיק היגס התגלה בשנת 2013 במעבדת CERN, וכך אוששה התאוריה שהגה. יהי זכרו ברוך

בפרק זה אנחנו מארחים את ד״ר ארנולדו סיחון, אונקולוג בכיר ומנהלה הרפואי של חברת ניופייז שפיתחה טיפול ננוטכנולוגי פורץ דרך בסרטן ע״י חימום מבוקר של התאים הסרטניים. דיברנו על עיקר הטכנולוגיה והמחקר, על טיפול בסרטן באופן כללי, על רגולציה ואתגרים ועוד שלל נושאים נוספים. האזנה נעימה https://open.spotify.com/episode/5TPhT40rTm75xLqr3jxWHr?si=gQRxHTPHRneuAtnCAXDqHA

בקטנה: אמזון מבטלת את השירות שאפשר לצאת מהמרכולים שלה בלי לעבור בקופה. מה הטכנולוגיה מאחורי השירות? בגדול: https://www.lbscience.org/2022/08/14/%d7%96%d7%95%d7%9b%d7%a8-%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%94-%d7%9e%d7%94%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%aa/

חור שחור משהק? 🫢 אסטרונומים מרחבי העולם גילו "שיהוקים" שנובעים מתוך חור שחור שהיה שקט בעבר. מיכאל לוי, סמנכ״ל הניו-מדיה של העמותה, התארח בשלושה שיודעים ושוחח עם שרון קנטור על מה בדיוק גילו ואיך, מה הקשר לדבורים, וכיצד ממצאים אלו מאתגרים את הידע שלנו על חורים שחורים? https://open.spotify.com/episode/1Z4zmHMMvQrTK6u9p8IXGd?si=p03Y4Px6ScGoXS0beN3wAQ&t=99&context=spotify%3Ashow%3A2ceMoUGy5368JuWxDeYt6g

האקס-מן במציאות. לכבוד יציאת סדרת האנימציה 'אקס-מן 97' התארח ברלוונט מיכאל לוי, סמנכ״ל ניו-מדיה של העמותה, ושוחח עם נועה זילברמן בתוכנית ׳טק-טוק׳. האם אדם עם כנפיים בגב יצליח לעוף? מהם החסרונות בציפוי עצמות במתכת? למה קוויקסילבר יצטרך תן ביס עם יתרה גדולה במיוחד? כל זאת ועוד בראיון המחשמל. צפייה נעימה https://youtu.be/-1L8eOf5D9k

עמותת 'מדע גדול, בקטנה' מרכינה ראש עם פטירתו של פרופ' דניאל כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה, שהלך אתמול לעולמו בגיל 90. כהנמן ועמיתו עמוס טברסקי יצרו את תחום הכלכלה ההתנהגותית: תחום שמקבל בניתוחיו את העובדה שאנשים אינם רציונליים לחלוטין, אך עם זאת אינו מוותר על פורמליות מתמטית בניתוח פעולותיהם. יהי זכרו ברוך.

עמותת "מדע גדול, בקטנה" מנגישה מדע לציבור הרחב ושואפת לטפח סקרנות מדעית ואהבה למדע, וכוללת עשרות מדענים, מהנדסים, אנשי חינוך ואומנים, שמקדמים תרבות של ידע ואוריינות מדעיים על פני צריכת מידע כזב. לפני כמה שבועות שלחנו מכתב לשר החינוך ובו מחינו על ההחלטה בזו הלשון: "למרות האתגרים הביטחוניים והמדיניים שהיא מתמודדת איתם מיום הקמתה ועד ימינו, מדינת ישראל, הצליחה כנגד כל הסיכויים לטפח מצוינות מדעית וטכנולוגית על ידי הקמת אקדמיה ותעשייה עתירת ידע מהמתקדמות בעולם. יתר על כן, למדע היו תפקידי מפתח הן בהצהרת בלפור שהובילה להקמת המדינה, הן בפיתוח טכנולוגיות חקלאיות, הן בפיתוח תעשייה ביטחונית חזקה ומתקדמת וכמו כן בפיתוח תעשיית הייטק פורצת דרך. כל אלו מהווים חלק בלתי נפרד ממיצוב ישראל ככלכלה מובילה המאפשרת שגשוג וביטחון לאזרחיה. בכל השנים מאז שהפרס הוענק לראשונה, גם בשנותיה הקשות ביותר של המדינה, כולל לאחר מלחמת יום כיפור, תמיד ניתנו חלק מן הפרסים עבור הצטיינות בתחומי המדע". כעת, לרגל ההודעה אנו מברכים את שר החינוך על החלטתו להעניק את הפרסים בכל תחומים, גם ובעיקר השנה

היום הודיע שר החינוך יואב קיש כי חזר בו מהחלטתו שבשל המלחמה, השנה יוענק פרס ישראל בקטגוריית "תקומה: גבורה אזרחית וערבות הדדית" בלבד, וקבע שהפרסים יחולקו בכל הקטגוריות הקבועות.

הפעם אנו מארחים את ד"ר ליהי פלד-אברון, חברת סגל במחלקה לפסיכולוגיה ובמרכז לחקר המוח ע"ש גונדה באוניברסיטת בר אילן, לפרק שבו היא תציג את עולם הסמים הפסיכדליים ותפרק אותם לגורמים. נדבר על אופן פעולתם ועל המנגנון המפעיל אותם, על השינויים המתרחשים במוח בזמן השימוש בהם, על סוגיהם השונים ועל טיפול בפוסט טראומה. נציג מחקר על הקשר בינם ובין מגע, ואיך מעורבים בכל זה קופים, קרפדות ומייק טייסון. הצטרפו אלינו לפרק משנה תודעה. האזנה נעימה https://open.spotify.com/episode/0N50lF6NQsfCIxUosutkrW?si=mYcqm__4QM-aHdAma3fu1Q

בקטנה: בסרט חולית (Dune) נראים כלי טיס דמויי שפירית. עקרון התעופה שלהם מתבסס על כנפיים קטנות המרפרפות בקצב מהיר במיוחד. האם זה ריאלי? אז לצערנו, למרות שזה נראה מגניב ביותר, זה בלתי אפשרי. אלא אם הפיזיקה או הרכב האטמוספרה שם שונים לגמרי מהמוכר לנו. מנגנון התעופה של שפיריות עובד רק בממדים קטנים - בשל שיקולים אווירודינמיים, וגם בגלל חוק הריבוע בשלישית (כוח פרופורציוני לגודל בריבוע, מסה - לגודל בשלישית). זהו מנגנון מדהים אם אתה חיה קטנה שצריכה לצוד כדי להתקיים ולברוח מציידים אחרים. הוא פחות מתאים לנשיאת אנשים ומשאות כבדים, או להימלטות מתולעי חול. דיוק מדעי 1/10. בגדול: https://www.lbscience.org/2022/11/30/%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%A4%D7%97%D7%93-%D7%9E%D7%A2%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%99-%D7%A2%D7%A0%D7%A7/

הסטארשיפ היא חללית רב שימושית כבדה שנבנתה על ידי חברת ספייס אקס שבבעלות אילון מאסק. מטרתה של הסטארשיפ לשמש כחללית רב שימושית שבזכותה יוכלו להוריד את עלויות המסעות לחלל. החללית תוכל להעמיס 150 טונות של ציוד, לשנע לוויינים כבדים לחלל, לעזור בבניית תחנות חלל וכמובן תהיה כלי תחבורה לאסטרונאוטים, שיוכל בהמשך להטיס לחלל עד 100 אנשים בו-זמנית. גובהה הכולל של הסטארשיפ הוא 121 מטרים, מתוכם גובה החללית עצמה 71 מטרים. גובה המשגר סופר הבי הוא 50 מטרים ובכך הוא עקף את המשגר האחרון החזק ביותר לפניו, הפאלקון הבי. המטרה הראשונה של הניסויים הייתה לבצע הקפה שלמה סביב כדור הארץ ולחזור בחזרה לנקודת המוצא. שיגורה הראשון של הסטארשיפ התרחש באפריל 2023, המשגר היה אמור להיפרד מהחללית עצמה ארבע דקות לאחר השיגור, אך זה לא צלח והסטארשיפ קיבלה הוראה להשמיד את עצמה. השיגור השני התקיים בנובמבר באותה שנה. החללית הייתה אמורה להגיע לגובה של 250 קילומטרים, לבצע חצי הקפה מסביב לכדור הארץ ואז לחזור ולהתרסק באוקיינוס השקט באופן מתוכנן. בפועל החללית הצליחה להיפרד מן המשגר, הגיעה לגובה של 150 קילומטרים מעל פני הקרקע ואף לחלל עצמו. בגובה זה נותק הקשר עם הסטארשיפ והופעל מנגנון ההשמדה העצמית. ומתי השיגור השלישי? ובכן, היום! החללית שוגרה מהסטאר-בייס, בסיס הממוקם בבוקה צ'יקה שבטקסס, בשעה 15:00 לפי שעון ישראל. זוכרים את השאלה בהתחלה? לפאי שימושים רבים במתמטיקה, וגם בשיגור טילים: - ספייס אקס תשתמש בפאי כדי לחשב את כמות הדלק שנשארה במכלים של הסטארשיפ במהלך הטיסה. - פאי משמש לקביעת משך זמן ההקפה של גרם שמיים סביב גרם שמיים אחר, ובמקרה זה הסטארשיפ סביב כדור הארץ. - פאי משמש להכנסת חללית למסלול הקפה של כוכב לכת אחר. מטרה ארוכת טווח של ספייס אקס היא שסטארשיפ תגיע לירח ולאחר מכן למאדים. אז נאחל לכולנו יום פאי שמח ושיגור מוצלח! מאת: יוליאן אורינובסקי עיצוב: גל חן

מה הקשר בין יום הפאי לחללית הסטארשיפ? היום יצוין ברחבי העולם יום הפאי המעלה על נס את הקבוע המתמטי בעל השימושים הרבים. מה הקשר בין יום הפאי לחללית הסטארשיפ?