מדע גדול, בקטנה

בקטנה: ״בעיית שלושת הגופים״, ראיתם את הסדרה בנטפליקס? מה זה בכלל אומר? בגדול: https://www.lbscience.org/2024/05/07/שלושת-הגופים-וכאוס/

האזנה נעימה https://spoti.fi/4btfOmW

בשנת 2014 פנתה נאס"א לשתי חברות בבקשה לבנות עבורה חללית שתשנע אסטרונאוטים לתחנת חלל ובחזרה: האחת ענקית תעופה וחלל שנוסדה ב-1916, והשנייה חברת סטארט־אפ קטנה וצעירה שהוקמה ב-2002. מה קרה מאז? ספייס אקס פיתחה את החללית דרגון ששיגרה עשרות אסטרונאוטים ב-13 טיסות מוצלחות, ובואינג חוותה שורה של כשלים ועיכובים בפיתוח החללית סטארליין. הטיסה המאוישת הראשונה שהייתה אמורה להתקיים היום לפנות בוקר, נדחתה בשל בעיה בשסתום של המשגר (מרקיע). מיכאל לוי, סמנכ״ל ניו-מדיה של העמותה, התארח בשלושה שיודעים ושוחח עם שרון קנטור על תהליך הפיתוח: מה קרה בעבר, מה מתוכנן במשימה הנוכחית, והכי חשוב - למה עכשיו יוכלו האסטרונאוטים לשחק קנדי קראש בחללית?

את התמונות המרשימות האלו שלח אלינו מיכאל צוקרן, צלם חלל ולוויינים מזה שני עשורים באוניברסיטת תל אביב. הוא אוהב מאוד לתעד את החלל, ובעיקר לוויינים כמו תחנת החלל הבין-לאומית וגם הסינית! התיעוד שלהם מציב אתגר מורכב, כי הם חולפים מעלינו מדי פעם בגובה ממוצע של כ- 400 ק"מ ובמהירות של כ-8 ק"מ בשנייה, כלומר, מהר מאוד, והטלסקופ צריך לעקוב אחריהם כל הזמן. הצילומים נעשים באמצעות אחד הטלסקופים הגדולים בישראל של המרכז הקוונטי באוניברסיטת ת"א, שמיכאל בנה במיוחד למחקר בתקשורת לייזר. פוסט מפורט על האתגרים ועל דרך ההתמודדות איתם יפורסם בהמשך.

בקטנה: May the Fourth be with you. ב-4 למאי מצוין ברחבי העולם יום ״מלחמות הכוכבים״. חרב האור ללא ספק נראית וגם נשמעת מגניב, אך האם בפועל ניתן לבנות אחת? https://www.lbscience.org/2015/12/17/%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%9b%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a1%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%97%d7%a8%d7%91-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8/?fbclid=IwZXh0bgNhZW0CMTEAAR2hW7gnLYPqINiS_IkIP-no4JPYXxVbJZAIDJ-Th-TUp-oJ1aDWjcEHMV0_aem_AcShPt7zlofk-s-nBdDr_bd-2ThM8w8cSlYjoWku5lGkub5Lv-YLf1mqU9IJgcRtUR4MhkIKVuXQaBWAUJ9VKWol

עלי שמשוני, פוסט-דוקטורנטית ב-MIT ומנהלת מדעית ב"מדע גדול, בקטנה", התראיינה בכאן וסיפרה לקרן אוזן על המהומות בקמפוס שלה, על הסיכונים בחרם אקדמי על ישראל וגם על מייל אחד, שמסמל יותר מכל את ההקצנה באקדמיה האמריקאית. https://youtu.be/C1VHqJrR0Dk?si=3LDULH2OL75WTFVp

מה עושים אם רואים חיית בר פצועה או חולה? 🤧 מתנדבת העמותה קרינה סמבליאן הבחינה היום בשחף פצוע. לאחר שפנתה לרשות הטבע והגנים וקיבלה הנחיות, מתנדב העמותה אורן אוסטר הכניס אותו לקופסה בזהירות הנדרשת והביאו לבית החולים לחיות בר שבספארי ברמת גן.

המדע מאחורי באטמן 🦇 סמנכ״ל ניו-מדיה של העמותה, מיכאל לוי התארח בערוץ רלוונט ושוחח עם נועה זילברמן בתוכנית ׳טק-טוק׳ על המדע והטכנולוגיה מאחורי האביר האפל. באטמן משתמש בכלי נשק עתידניים וחפצים דמיוניים. האם אפשר לייצר אותם מבחינה הנדסית, ורק מגבלה כספית מונעת מאיתנו להילחם בפשע? https://youtu.be/7761E6w-VzM

בין הכוכבים, הגלקסיות ואין-ספור גרמי השמיים ברחבי היקום, ישנו כדור קטן שהוא הבית שלנו, והשבוע צוין יום החג שלו. שורשיו של יום כדור הארץ במחאה שקטה שהתקיימה בארצות הברית ב-22 באפריל 1970, בעקבות סדרת תאונות הרסניות אשר פגעו במערכות אקולוגיות ובסביבה. במחאת הענק השתתפו כ-20 מיליון אנשים. בשנת 2009 קבע האו"ם את ה-22 באפריל כיום כדור הארץ הבינלאומי, והוא מצוין ב-193 מדינות ברחבי העולם. בכל שנה נבחר נושא ליום זה. השנה הנושא הוא 'כוכב נגד פלסטיק', בחירה המשקפת את המטרה להפחית את צריכת הפלסטיק בכ-60% עד 2040. אחת הבעיות המרכזיות שיוצר השימוש הנרחב בפלסטיק היא הצטברות פסולת בלתי מתכלה המזיקה לסביבה. פסולת פלסטיק מגיעה לאוקיינוסים, משפיעה על המערכת האקולוגית הימית ופוגעת גם בחי ובצומח ביבשה. לצד המלצות לצמצום צריכת פלסטיק פרטית ותעשייתית, גם המדע והטכנולוגיה התגייסו להילחם בבעיה: חברות רבות, ביניהן גם סטארטאפים כחול-לבן, מפתחות חומרים מתכלים שיחליפו את הפלסטיק בשימושים שונים, ויש אף חומרים שבייצורם משתמשים בפחמן דו-חמצני מהאטמוספרה! בנוסף, מדענים הינדסו חיידקים כדי שיוכלו לעכל פלסטיק בתנאים הקיימים באוקיינוסים, ובכך לצמצם את כמות הפסולת שכבר נמצאת בהם. כולנו תקווה שבעזרת השילוב של מדע, מדיניות וצרכנות אחראית נוכל להביא לצמצום בעיית הפלסטיק שפוגעת בכוכב הלכת האהוב שלנו. יום כדור הארץ שמח! 🌎 כתבה יוליאן אורינובסקי

בקטנה: לא. בגדול: תאוריית המפץ הגדול, שנוסחה לראשונה ב-1922, מבוססת על הנחה שבסקלות גדולות מספיק, היקום נראה אחיד. אבל האם ההנחה הזאת נכונה? הצטברות של עדויות שונות מאתגרת את ההנחה הבסיסית הזאת. בכנס שארגנה החברה המלכותית למדע בבריטניה, יתאספו כמה מהקוסמולוגים המובילים בעולם לבחון את תקפותה של התאוריה בת מאה השנים, לאור הממצאים. "עולם המדע בבעיה"? להפך, עולם המדע עושה את שלו - מתעדכן על סמך מידע חדש, מעלה סימני שאלה וצומח מהם. זה סוד ההצלחה של השיטה המדעית. אז תודה לישראל היום על הזדמנות להזכיר איך מדע עובד (לשמחתנו), ושכותרות קליקבייט עלולות להעביר בדיוק את המסר ההפוך. מאת נעה זילברמן

בקטנה: כיפה ימית היא מערכת הגנה אווירית אקטיבית ימית ניידת ליירוט רקטות, טילים וכלי טיס בלתי מאוישים בשטח ימי. לאחרונה המערכת יירטה בהצלחה איומים שונים. מה עיקרון הפעולה שלה? בגדול: https://www.lbscience.org/2023/10/31/%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C/

מה הקשר בין מפרשיות, חקר החלל ואיקרוס? מפרש סולרי - טכנולוגיה חדשה של נאס"א. מיכאל לוי סמנכ״ל ניו-מדיה של העמותה התארח בשלושה שיודעים, ושוחח עם שרון קנטור על השיגור הצפוי החודש, על הטכנולוגיה וכיצד היא תוכל להשפיע על חקר החלל ועל התיישבות עתידית בו. https://open.spotify.com/episode/4YWLVUbY5WiJcPgCBq3Re5?si=6xNr1YQNRGm3QE0oHQC8iQ&context=spotify%3Ashow%3A2ceMoUGy5368JuWxDeYt6g&t=4249