המרכז למורשת מרן - רבינו עובדיה יוסף זיע"א

לא אמר "זכרנו לחיים", מה דינו? הלימוד היומי בתורת מרן - יום שני כ''ה אלול ה'תשפ''ו א. בכל עשרת ימי תשובה יש לנהוג לומר זכרנו לחיים, ומי כמוך, וכתוב לחיים טובים, ובספר חיים ברכה ושלום וכו'. ואין לדלג "ובספר חיים" כדי לומר קדושה עם הצבור. ואחר התפלה יאמרו אבינו מלכנו. וגם היחיד שמתפלל אומר אבינו מלכנו. ורק אחר אבינו מלכנו יאמרו וידוי ונפילת אפים. וכן הדין במנחה. אבל בערבית אין אומרים אבינו מלכנו. ב. מי ששכח ולא אמר זכרנו לחיים, ונזכר אחר שחתם בא"י מגן אברהם, אינו רשאי לומר שם זכרנו לחיים בלא חתימה, משום הפסק. אבל יכול לאומרו באמצע ברכת שומע תפלה, כי גם זה בכלל שאלת צרכיו. אבל "מי כמוך אב הרחמן" אם לא אמרו במקומו, אינו יכול לאומרו בשומע תפלה, כיון שאינו אלא שבח. ומי שטעה ובמקום "וכתוב לחיים טובים" אמר "ובספר חיים וכו'", אינו צריך לחזור ולאומרו בסוף שים שלום, כי כבר יצא ידי אמירתו. ג. מי שסיים תפלתו, ונזכר שלא אמר בתפלתו זכרנו לחיים או וכתוב לחיים טובים וכו', וחשב שהוא חייב לחזור ולהתפלל בשביל כך, וחזר להתפלל, ובאמצע תפלתו נזכר שהדין הוא שאינו חוזר, פוסק ואפילו באמצע ברכה, ואינו יכול לסיים תפלתו בתורת נדבה שתפו לזיכוי הרבים

הסגולה המפתיעה שביטלה את גזירת המוות בגיל עשרים! | מרן הרב עובדיה יוסף זיע״א שתפו לזיכוי הרבים! ------------ עקבו אחרינו בערוץ הווטצאפ https://whatsapp.com/channel/0029VaJoYFcGZNCo4eZaI41g המרכז למורשת מרן בטלגרם: https://t.me/MaranHeritageSite בקרו אותנו באתר: https://moreshet-maran.com/

הסגולה המפתיעה שביטלה את גזירת המוות בגיל עשרים! | מרן הרב עובדיה יוסף זיע״א שתפו לזיכוי הרבים! ------------ עקבו אחרינו בערוץ הווטצאפ https://whatsapp.com/channel/0029VaJoYFcGZNCo4eZaI41g המרכז למורשת מרן בטלגרם: https://t.me/MaranHeritageSite בקרו אותנו באתר: https://moreshet-maran.com/

לא אמר "המלך הקדוש" בעשרת ימי תשובה, מה יעשה? הלימוד היומי בתורת מרן - יום ראשון כ"ד אלול ה'תשפ''ו שתפו לזיכוי הרבים

לא אמר "המלך הקדוש" בעשרת ימי תשובה, מה יעשה? הלימוד היומי בתורת מרן - יום ראשון כ"ד אלול ה'תשפ''ו א. בתפלת שחרית מיום ראש השנה עד יום הכפורים, קודם פסוק ה' מלך וכו', פותחים בפסוק ה' הוא האלהים, ב' פעמים. ובין ישתבח ליוצר אומרים מזמור ממעמקים. ב. בתפלה בעשרת ימי תשובה, במקום ברוך אתה ה' האל הקדוש, צריך לומר "המלך הקדוש". ובמקום מלך אוהב צדקה ומשפט, צריך לומר "המלך המשפט", לפי שהקב"ה ביושבו על כסא הדין בימים אלה, לשפוט את העולם, וכל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, חותם גזר דינם, אם לשבט אם לחסד, ומראה שמלכותו בכל משלה, ומלך במשפט יעמיד ארץ, לפיכך תיקנו לומר המלך הקדוש, המלך המשפט. ג. אם טעה וחתם "האל הקדוש", ובתוך כדי דיבור (שלום עליך רבי) נזכר, ואמר "המלך הקדוש", יצא. ואם לא נזכר אלא לאחר שיעור כדי דיבור, חוזר לראש התפלה, כי שלשת הברכות הראשונות כולן ברכות השבח הן, ונידונות כברכה אחת, הילכך הטועה באחת מהן, דינו לחזור לראש התפלה. וכן אם "נסתפק" בתפלתו אם אמר המלך הקדוש, או האל הקדוש, צריך לחזור לראש התפלה. שתפו לזיכוי הרבים

זמני כניסת ויציאת השבת ע”פ שיטת מרן – פרשת ניצבים וילך ה'תשפ"ו שתפו לזיכוי הרבים

תפילות ראש השנה, בשמחה או בעצב? הלימוד היומי בתורת מרן - יום הששי כ"ב אלול ה'תשפ''ו שתפו לזיכוי הרבים

תפילות ראש השנה, בשמחה או בעצב? הלימוד היומי בתורת מרן - יום הששי כ"ב אלול ה'תשפ''ו א. מנהג יפה על פי המקובלים לומר בליל ראש השנה קודם קדיש בתרא לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה (תהלים כד), שהוא סגולה שלא תחסר פרנסתו ומזונותיו במשך כל ימות השנה. ואחר המזמור אומרים התפלה שעל הפרנסה. ב. התפלות בראש השנה יהיו בשמחה ובטוב לבב, ובנעימה קדושה, ומתוך כוונה שלימה, כי בטוחים אנחנו בישועת הקב"ה שיכתבנו ויחתמנו לחיים טובים. ולא כאותם שמביאים עצמם לידי בכיה בתפלות ראש השנה, שהרי ראש השנה יום שמחה הוא, וכמו שנאמר ושמחת בחגך, ונאמר תקעו בחודש שופר בכסא ליום "חגנו", איזה חג שהחדש מתכסה בו, הוי אומר זה ראש השנה (ר"ה ח:). וכן נאמר בספר עזרא, שכאשר היה עזרא הסופר קורא בספר התורה היו כל העם בוכים, ונאמר על זה בספר נחמיה (ח,  ט), ויאמר נחמיה הוא התרשתא ועזרא הכהן הסופר לכל העם, היום קדוש לה' אלהיכם אל תתאבלו ואל תבכו, כי בוכים (היו) כל העם כשמעם את דברי התורה, ויאמר להם, לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו, כי קדוש היום לאדונינו, ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם, וילכו כל העם לאכול ולשתות לעשות שמחה גדולה כי הבינו בדברים אשר הודיעו להם. שתפו לזיכוי הרבים

מתי עושים תשליך בראש השנה שחל בשבת? | מרן הרב יצחק יוסף שליט״א ספריית הVOD של המרכז למורשת מרן: https://moreshet-maran.com/vod/ ------------ עקבו אחרינו בערוץ הווטצאפ https://whatsapp.com/channel/0029VaJoYFcGZNCo4eZaI41g המרכז למורשת מרן בטלגרם: https://t.me/MaranHeritageSite בקרו אותנו באתר: https://moreshet-maran.com/

איך יום אחד בעשרת ימי תשובה מכפר על שנים שלמות? | הרב בן ציון מוצפי ספריית הVOD של המרכז למורשת מרן: https://moreshet-maran.com/vod/ ------------ עקבו אחרינו בערוץ הווטצאפ https://whatsapp.com/channel/0029VaJoYFcGZNCo4eZaI41g המרכז למורשת מרן בטלגרם: https://t.me/MaranHeritageSite בקרו אותנו באתר: https://moreshet-maran.com/

כיצד שונה הדין היומי מדינו של ראש השנה? | מרן הרב עובדיה יוסף זיע״א ספריית הVOD של המרכז למורשת מרן: https://moreshet-maran.com/vod/ ------------ עקבו אחרינו בערוץ הווטצאפ https://whatsapp.com/channel/0029VaJoYFcGZNCo4eZaI41g המרכז למורשת מרן בטלגרם: https://t.me/MaranHeritageSite בקרו אותנו באתר: https://moreshet-maran.com/

טעה ואמר "המלך הקדוש שאין כמוהו" בר"ה שחל בשבת, מה דינו? הלימוד היומי בתורת מרן - יום חמישי כ"א אלול ה'תשפ''ו שתפו לזיכוי הרבים

טעה ואמר "המלך הקדוש שאין כמוהו" בר"ה שחל בשבת, מה דינו? הלימוד היומי בתורת מרן - יום חמישי כ"א אלול ה'תשפ''ו א. יש נוהגים לכפול תיבת "לעילא" בכל הקדישים בעשרת ימי תשובה. אבל הספרדים ובני עדות המזרח אינם נוהגים כן, ואומרים לעילא רק פעם אחת. ב. תלמיד ישיבה מבני עדות המזרח שמתפלל בישיבה עם האשכנזים, יתפלל בנוסח הספרדים כפי שנוהגים אבותיו, ואסור לו לשנות את המבטא שלו, ולהתפלל במבטא אשכנזי, שנאמר אל תטוש תורת אמך. ב. ליל ראש השנה שחל בשבת, אחר תפלת העמידה, אומר השליח צבור ברכה מעין שבע. ובמקום האל הקדוש שאין כמוהו, יאמר המלך הקדוש שאין כמוהו. ואם טעה ואמר האל הקדוש, והזכירוהו באמצע הברכה, חוזר ואומר מגן אבות בדברו מחיה מתים במאמרו המלך הקדוש שאין כמוהו. ואם לא נודע לו שטעה עד שסיים כבר מקדש השבת, אינו חוזר, שמחלוקת הפוסקים היא בזה אם צריך לחזור לראש הברכה, וספק ברכות להקל. שתפו לזיכוי הרבים

ההוכחה שמביאים לאדם שאינו יכול להכחיש! | מרן הרב עובדיה יוסף זיע״א ספריית הVOD של המרכז למורשת מרן: https://moreshet-maran.com/vod/ ------------ עקבו אחרינו בערוץ הווטצאפ https://whatsapp.com/channel/0029VaJoYFcGZNCo4eZaI41g המרכז למורשת מרן בטלגרם: https://t.me/MaranHeritageSite בקרו אותנו באתר: https://moreshet-maran.com/

ההוכחה שמביאים לאדם שאינו יכול להכחיש! מרן הרב עובדיה יוסף זיע"א

למה אומרים עושה "השלום" בעשרת ימי תשובה? הלימוד היומי בתורת מרן - יום רביעי כ' אלול ה'תשפ''ו שתפו לזיכוי הרבים

למה אומרים עושה "השלום" בעשרת ימי תשובה? הלימוד היומי בתורת מרן - יום רביעי כ' אלול ה'תשפ''ו א. מקום שנהגו שבתפלת ערבית של לילי יום טוב, וימים נוראים, השליח צבור אומר בקול רם את תפלת העמידה של ערבית, והקהל אומרים אחריו התפלה בלחש, יש להם על מה שיסמוכו. ואין לבטל המנהג. ומכל מקום אם הדבר ברור וידוע שכל הקהל יודעים להתפלל מתוך המחזור וביד כולם מחזורים, ומרצונם הטוב חפצים לבטל המנהג הנ"ל, בלי שום מחלוקת, באופן שגם השליח צבור יתפלל בלחש, כמנהג שאר קהלות בישראל, נכון מאד שלא ימשיכו במנהגם, ותבא עליהם ברכת טוב. ב. מי שטעה בתפלת ראש השנה, וחתם בא"י מקדש ישראל "והזמנים", במקום "ויום הזכרון", לא יצא, ואם נזכר בתוך תפלתו, חוזר לומר מלוך על כל העולם כולו וכו', או לפחות יאמר קדשנו במצותיך וכו', ויחתום כהוגן ישראל ויום הזכרון. ואם נזכר אחר שסיים תפלתו, חוזר לראש. אבל אם חתם מקדש ישראל ויום הזכרון, ורק שכח לומר בחתימתו "מלך על כל הארץ", יצא, ואינו צריך לחזור. ג. בסיום התפלה, יאמר, עושה "השלום" במרומיו, רמז לשם המלאך "ספריאל", שהוא בגימטריא "השלום", והמלאך הזה הוא סופר, וכותב את בני האדם בספר החיים, בעשרת ימי תשובה. שתפו לזיכוי הרבים

לצערינו יש תקלה טכנית במערכת והלימוד היומי נשלח באיחור מקווים שתתוקן התקלה בהקדם האפשרי ונמשיך לשלוח בשעות הבוקר

תפלת ערבית של ליל ראש השנה הלימוד היומי בתורת מרן - יום שלישי י''ט אלול ה'תשפ''ו שתפו לזיכוי הרבים

תפלת ערבית של ליל ראש השנה הלימוד היומי בתורת מרן - יום שלישי י''ט אלול ה'תשפ''ו א. בליל התקדש חג, ראש השנה, לפני תפלת ערבית, פותח השליח צבור בפיוט אחות קטנה, וחותם בסוף כל בית תכלה שנה וקללותיה, כלשון חז"ל במגילה (לא:), ובסיום הפיוט חותם תחל שנה וברכותיה. ואח"כ אומרים המזמור הרנינו לאלהים עוזנו, שהיו אומרים אותו הלוים במוסף של ראש, כי נאמר בו תקעו בחודש שופר בכסא ליום חגנו. ודרשו חז"ל (ר"ה ח.) איזהו חג שהחדש מתכסה בו, הוי אומר זה ראש השנה. ופרש"י שאין הלבנה נראית בו לרחוקים, לפי שקטנה היא סמוך לחידושה, והתוס' פירשו בשם ר"ת, מתכסה לשון מזדמן. ע"ש. גם מ"ש עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים היה זה בראש השנה. וכן נאמר בו: כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב. וראש השנה הוא יום המשפט. וכמו ששנינו (ר"ה טז.) בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, שנאמר היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם. ב. בליל שני של ראש השנה אומרים "חון תחון" שהוא סוף הפיוט המתחיל בת אהובת אל קמה, שהוא מענין ר"ה שהוא יום הדין. ואומר הש"צ קדיש בניגון פיוטי ימים נוראים, ומתפללים בכוונה ובשמחה, כי קדוש היום לאדונינו. שתפו לזיכוי הרבים