כללית

בתמונה המצ"ב: ד"ר שלומי קודש, מנהל סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי, ניצב פרץ עמר, מפקד מחוז דרום, אלי כהן, מנכ"ל כללית ורוביק דנילוביץ' ראש עיריית באר שבע צילום: דוברות סורוקה.

הודעה משותפת למשטרת ישראל וסורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי בבאר שבע. משטרת ישראל וסורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי מקבוצת כללית, חנכו היום נקודת משטרה בבית החולים להנגשת שירותי המשטרה ומתן מענה מהיר ויעיל לאזרחים ולצוותים הרפואיים. על נקודת המשטרה שנחנכה היום במלר״ד סורוקה, מפקד רס"מ דודו פיטוסי ממשטרת באר שבע ביחד עם שוטרים נוספים שיפעלו בנקודה. שירותי המשטרה ינתנו לאזרחים המגיעים אל בית החולים ולצוות הרפואי במקום, אשר יוכלו להגיש תלונות ולקבל מידע ושרותים נוספים הניתנים על ידי משטרת ישראל. בנוסף, הצבת השוטרים בבית החולים, תשפר באופן משמעותי את זמן התגובה והיעילות למתן מענה משטרתי בעת אירועים פליליים שונים ככל שיתרחשו בתחום בית החולים, וכן טיפול וניהול משטרתי מידי בעת התרחשות אירועי חרום ואירוע רב נפגעים. טקס חניכת נקודת המשטרה התקיים במעמד ראש העיר באר שבע רוביק דנילובץ׳, מנכ״ל כללית מר אלי כהן, מנהל סורוקה ד״ר שלומי קודש, מנהל הבטחון בסורוקה אמיתי פרנקל, מפקד מחוז דרום, ניצב פרץ עמר, סממ"ר נגב, נצ"מ אייל אזולאי, מפקד תחנת באר שבע, נצ"מ טירן יהוד, שוטרי נקודת השיטור, הנהלת ועובדי סורוקה. *מפקד מחוז דרום, ניצב פרץ עמר:*"אני שמח לבשר על פתיחת נקודת משטרה במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע. צוות רפואי צריך להיות קשוב לעבודתו ולטיפול בחולים בשקט ובביטחון, וזו המטרה העיקרית שלשמה הוקמה נקודת המשטרה בחדר המיון, לצד מתן מענה הולם לשירותי משטרה לכלל הציבור. למרות הפער בכ"א בחרנו להציב 3 שוטרים בנקודת המשטרה בסורוקה כחלק מחיזוק תחושת הביטחון לעוברים ושבים ולצוות הרפואי הדואג לשלומם של המטופלים. לשוטרים המוצבים בנקודת המשטרה אאחל הצלחה רבה בעבודתכם למען הציבור." *מנהל סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי ד״ר שלומי קודש:* "הצוותים בסורוקה מעניקים טיפול מציל חיים ולנגד עיניהם עומדת מטרה אחת: איך לתת את הטיפול הרפואי והשירות הטובים ביותר. אני מברך על פעילות המשטרה בכל מה שקשור למיגור האלימות. האלימות פוגעת לא רק בצוותים, אלא בכלל המטופלים, ולנוכחות המשטרה חשיבות רבה. אני מודה לצוות השוטרים שחבר אלינו ונוכחותם מהווה מכפיל כח משמעותי לצד צוות הבטחון של סורוקה שנמצא תמיד בשטחי בית החולים ועושה כל מה שנדרש כדי שבסורוקה ירגישו בטוח". *מנכ״ל כללית אלי כהן*: "צמד המילים בלוגו של סורוקה - ״מרגישים בטוח״ - אינם רק סלוגן, אלא בעלי משמעות ערכית וברורה. לצערנו, מגיפת האלימות בישראל אינה פוסחת על בתי החולים ואנו עדים לעלייה מתמשכת במקרי האלימות במערכת הבריאות. הקמת נקודת שיטור בבית החולים היא צעד נוסף ומשמעותי בסביבת יצירת סביבה בטוחה לכל הבאים בשעריו: מטופלים, בני משפחות, מבקרים, הצוותים וכלל העובדים". *ראש העיר באר שבע רוביק דנילוביץ*: ״סורוקה הוא בית. מקום בו הצוותים נותנים מהלב והנשמה למען מטופלי האזור. היום אנו נמצאים בנקודה משמעותית בה נפגשים בבית החולים שני אלמנטים מרכזיים - בריאות ובטחון אישי. שני המוסדות המשמעותיים חוברים יחד כדי לתת מענה משמעותי ואיתן נגד מקרי האלימות שהולכים וגוברים. אנו מחזקים את ידכם ומאחלים לכם הצלחה בתפקיד חשוב זה". רב המחוז הדרומי, רב פקד ראובן כמיל, ורב בית החולים עוזיאל אדרי, קבעו את המזוזות בפתחי נקודת המשטרה ונתנו את ברכתם.

*מרכז שניידר למען ילדי העולם* ארבעה אנשי צוות ממרכז שניידר לרפואת ילדים , מקבוצת כללית , יצאו לסייע במאמצי החילוץ של נפגעי רעידת האדמה בתורכיה ולהגיש טיפול רפואי, כחלק מהמשלחת הישראלית לאיזור האסון. בתמונה מימין לשמאל: יוספית משה, אחות ביחידה לטיפול נמרץ, ד"ר ערן משיח, רופא בכיר במחלקה לרפואה דחופה (מיון), ד"ר גילת לבני, מנהלת מחלקת ילדים א' ומומחית למחלות זיהומיות וירון פוקס, רכז החייאה וטראומה ואח מנהל תורן. קרדיט צילום: דוברות שניידר

*דוברות כללית (8.2):* *אלי כהן, מנכ"ל כללית: ״אני קורא להחמרת הענישה במקרים של תקיפת צוותים רפואיים. אין ולא תהיה שום סיבה שמצדיקה אלימות. לאלימות אסור להתרגל, ובאלימות במערכת הבריאות יש לטפל ביד קשה״.* *הדברים נאמרו הבוקר בדיון שנערך בוועדת הבריאות של הכנסת והוקדש לאלימות כלפי צוותים רפואיים. בדיון השתתף גם יו״ר ארגון עובדי הכללית, פרוספר בן חמו, שתיאר את מצוקת העובדים היומיומית אל מול גילויי האלימות.* *אלי כהן, מנכ״ל כללית:* ״אני משמש פה לכ-50 אלף עובדות ועובדי כללית. אני מדבר כמנהל הארגון שבו עבדה האחות טובה קררו, זכרה לברכה, שמטופל הצית אותה בעת שטיפלה בו במרפאה שלנו בחולון. הוא שפך עליה חומר דליק ושרף אותה למוות. בעקבות המקרה הוקמה ועדת שר הבריאות למיגור אלימות כלפי צוותים במערכת הבריאות שהגישה דוח מפורט עם שורת המלצות. 50% מהמסקנות הועדה לא יישמו. מספר המקרים שהסתיימו בהרשאה עומד על אחוזים בודדים. אני מדבר כמנהל הארגון שבו עובדת ד"ר אידית וייסבוך, שלפני כחצי שנה כמעט ונרצחה במרפאה בבאר יעקב. אחד המטופלים הלם בראשה שוב ושוב עם פטיש וגרם לה לקרע עמוק עד לגולגולת. עם שבעה תפרים בראשה היא חזרה לטפל בחולים, מבלי לדעת אם ומתי תגיע המכה הבאה. המקרה אירע ביוני 2022 וההליך המשפטי רק בתחילתו. מערכת הבריאות היא שיקוף של ישראל היפה – באכפתיות, בחמלה, בעבודת צוות משותפת. עובדות ועובדי מערכת הבריאות הם אנשים שבחרו בטיפול וברפואה כדרך חיים. מתוך תחושת שליחות אמיתית, בעומס רב, בתנאים לא פשוטים. לא יעלה על הדעת, שבתוך כך הם גם יחושו מאוימים. *אני פה כדי להגיד פה שצריך להחמיר את הענישה, במטרה להרתיע את התוקף הבא*. *אני קורא ליישום מלא של המלצות הוועדה - לפני האסון הבא*.

*המחקר הראשון והמקיף בעולם בנוגע ליעילות חיסון כנגד אבעבועות הקוף:* הפחתה של 86% בסיכון להדבקה באבעבועות הקוף באוכלוסייה בסיכון גבוה, בהשוואה ללא מחוסנים מדובר במחקר הראשוני והמקיף ביותר שפורסם עד כה, שבדק את יעילות מתן מנה אחת של החיסון לאבעבועות הקוף במניעת מקרים של הדבקה סימפטומטית צוות החוקרים ניתח בשיטות סטטיסטיות מתקדמות את נתוניהם של מטופלי כללית שהוגדרו כבעלי סיכון גבוה להדבקה באבעבועות הקוף והיו זכאים לקבלת מנת חיסון, בהתאם לקריטריונים שנקבעו על ידי משרד הבריאות. מהמחקר עולה כי בקרב מקבלי מנת החיסון הבודדת נצפתה הפחתה של 86% בשיעור ההדבקה באבעבועות הקוף, בהשוואה לקבוצה שלא חוסנה כלל. המחקר הינו שיתוף פעולה של חטיבת הקהילה ואגף תכנון ואסטרטגיה בכללית, והוא מתפרסם בכתב העת היוקרתי NATURE MEDICINE. נגיף אבעבועות הקוף שייך למשפחת הנגיפים שגרמו בעבר למחלת האבעבועות השחורות, אם כי אבעבועות הקוף פחות אלימה מאבעבועות שחורות. דרך ההדבקה העיקרית בהתפרצות הנוכחית היא מאדם לאדם, בעיקר בקיום יחסי מין אך גם במגע ישיר עם הפריחה ועם נוזלי גוף. גל ההדבקה הנוכחי באבעבועות הקוף שהחל בחודש מאי 2022, הוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי בחודש יוני כמצב חירום היכול לפגוע בבריאות הציבור, אשר הצדיק מבצע חיסונים כלל עולמי לאוכלוסיות הנמצאות בסיכון גבוה להדבקה. נכון ל-25 בינואר 2023 אומתו מעל 85,000 מקרים ונפטרו כ-86 אנשים. בישראל החל מבצע חיסון במטרה למנוע הדבקה בקרב אוכלוסייה בסיכון בסוף חודש יולי. מדובר בחיסון חי־מוחלש, הכולל נגיפים שאינם מסוגלים להתרבות, אינם עלולים להדביק את הסביבה, וניתן לתת אותו גם למדוכאי חיסון. בשל מחסור עולמי בחיסונים ניתן החיסון ראשית לאוכלוסייה הנמצאת בסיכון מרבי להידבק ולהפיץ את המחלה. הגדרת הקריטריונים לזכאות לחיסון נעשתה על-ידי משרד הבריאות ובשיתוף פעולה עם כללית, בהתבסס על ממצאי מחקר מקדים של צוות החוקרים אשר זיהה את גורמי הסיכון המרכזיים לתחלואה באבעבועות הקוף טרם תחילת מבצע החיסון. המחקר שמפורסם כעת, עקב אחר כלל מטופלי כללית, שענו לקריטריונים של משרד הבריאות לקבלת החיסון, והשווה את שיעורי ההדבקה הסימפטומטית באבעבועות הקוף באוכלוסייה שקיבלה מנת חיסון מול שיעורי ההדבקה באוכלוסייה שלא חוסנה. המעקב בוצע מאז החל מבצע החיסונים בכללית וזמן המעקב היה לפחות 90 ימים מזמן ביצוע החיסון. החוקרים סקרו נתונים של 2,054 מטופלי כללית שהיו זכאים לקבלת החיסון. אלה חולקו לשתי קבוצות באופן דינמי, בהתבסס על סטטוס קבלת מנת החיסון. שיטת המחקר כללה תיקנון רב-משתני עבור מגוון גורמי סיכון להדבקה, על מנת לנטרל הטיות אפשריות שיכלו לנבוע מפערי גיל, מין, מצב סוציו-אקונומי או תחלואה נלווית בין האוכלוסיות. ממצאי המחקר: הגיל הממוצע של אוכלוסיית המחקר היה 34. בסוף תקופת המחקר, 50% מאוכלוסייה זו קיבלה את מנת החיסון כנגד אבעבועות הקוף. בקרב מקבלי מנת החיסון הבודדת נצפתה הפחתה של 86% בשיעור ההדבקה באבעבועות הקוף , בהשוואה לקבוצה שלא חוסנה כלל. לדברי ד"ר רועי צוקר, מנהל תחום רפואת להט"ב ומומחה למחלות זיהומיות בכללית "כללית הובילה את ההתמודדות עם אבעבועות הקוף במדינת ישראל. בזכות היכולות המחקריות של כללית שהינן שילוב של מומחי תוכן קליניים עם אנשי מחקר כללית היא הראשונה להוכיח מחקרית את מועילות החיסון לאבעבועות הקוף , ובצורה חד משמעית." לדברי ד"ר יעל וולף, מנהלת מחלקת מחקר ומידע באגף תכנון ואסטרטגיה בכללית "המחקר המקדים של כללית לזיהוי גורמי הסיכון לתחלואה באבעבועות הקוף השפיע באופן ישיר ובזמן-אמת על קריטריוני הזכאות לחיסון שהגדיר משרד הבריאות, ובכך תרם להצלחתו של מבצע החיסונים ובסופו של דבר גם לירידה בתחלואה. החיבור בין תובנות הרופאים המומחים עם מערכות המידע של כללית הוא המפתח למתן מענה מהיר ואיכותי לסוגיות מחקריות בוערות." יש לציין כי במקביל למבצע החיסונים כללית הגבירה את מאמצי ההסברה אודות התנהגות מינית זהירה ודרכים להימנעות מהדבקה בקרב קהילת הלהט"ב בישראל. הירידה בתחלואה שנצפתה, הנובעת גם ממבצע החיסונים וגם מתוצאות מבצע ההסברה, מבטאת בצורה הטובה ביותר את מחויבות כללית לבריאות לכלל מטופליה. ממצאי המחקר שפורסם השבוע ב NATURE MEDICINE הוצגו על ידי החוקרים בפורום מחקר בינלאומי של ארגון הבריאות העולמי וכן למרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC). לינק לפרסום: https://www.nature.com/articles/s41591-023-02229-3 המחקר התצפיתי בוצע על בסיס מאגרי המידע הממוחשבים כללית, בהתאם לאישור ועדת הלסינקי המוסדית. המחקר בוצע ללא תמיכה ממקור חיצוני כלשהו.

*דוברות כללית - מחוז חיפה וגליל מערבי:* במחקר חדש המתפרסם בכתב העת הרפואי CANCER עלה*: *דיקור סיני במהלך ניתוח גניקואונקולוגי נמצא כמפחית כאב וחרדה במטופלות עם סרטן ממקור גינקולוגי (לרבות סרטן שחלה ורחם). מדובר במחקר משותף למערך לרפואה משולבת בשירות האונקולוגי במרכזים רפואיים לין של כללית ובית החולים כרמל בניהולו של פרופ' ערן בן אריה ולמערך הנשים במרכז רפואי כרמל בניהולו של פרופ' עופר לביא. המחקר נערך במימון ובתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן. *המחקר המתפרסם בימים אלה בכתב העת המדעי המוביל CANCER בחן את ההשפעה של טיפולים ברפואה אינטגרטיבית המשלבים רפואה משלימה כחלק מהטיפול האונקולוגי והניתוחי. במחקר נבדקה השפעה של גישה טיפולית ייחודית המשלבת טכניקות מגע (אקופרסורה) והרפיה לפני הניתוח וטיפול בדיקור סיני (אקופונקטורה) במהלך הניתוח. הטיפול המשולב הוצע למטופלות תוך הקפדה על רצף טיפול החל מההמתנה לניתוח במחלקת נשים ודרך תחנות הטיפול השונות תוך תיאום עם הצוות המנתח, המרדים, הסיעודי וכח העזר*. תוצאות המחקר מלמדות על הפחתת חרדה משמעותית בקרב מטופלות שטופלו בשיטות מגע והרפיה לפני הניתוח, כאשר תוספת דיקור במהלך הניתוח סיפק יתרון נוסף של הפחתת כאב לאחר הניתוח. במחקר השתתפו 99 מטופלות עם סרטן גינקולוגי שחולקו ל-3 קבוצות: שתי קבוצות התערבות (A ו- B ) וקבוצת ביקורת (C). קבוצה A מנתה 45 משתתפות, בקבוצה B 25 משתתפות ובקבוצה C 29 משתתפות. המשתתפות בקבוצה A קיבלו טיפולי מגע והרפיה כ- 3 שעות לפני הניתוח ועד לשלב ההרדמה. מיד אחרי ההרדמה הוחל טיפול בדיקור סיני לאורך שלבי הניתוח ועד לסיומו תוך שימוש בנקודות דיקור שהוכחו כיעילות להפחתת כאב. משתתפות בקבוצה B קיבלו טיפולי מגע והרפיה לפני הניתוח בלבד. משתתפות בקבוצה C קיבלו טיפול תומך מקובל בלבד שלא כלל טיפול אינטגרטיבי. המטופלות מילאו שאלונים, לפני ואחרי הניתוח, שכללו שאלות על איכות ההחלמה שלהן ועל כאב, חרדה ופרמטרים אחרים של איכות חיים. שתי קבוצות ההתערבות דיווחו על שיפור בהרגשתן לאחר הניתוח בהשוואה לקבוצת הביקורת, בעיקר בפרמטרים הקשורים לכאב, חרדה ודיכאון. הציונים הכלליים במדד הכאב שלאחר הניתוח השתפרו בקבוצות A ו-B בהשוואה לקבוצה C, מה שמצביע על התאוששות טובה יותר בקרב מטופלות אלו. מדד הכאב בקבוצה A באשר לכאבים עזים, השתפר באופן משמעותי בהשוואה לקבוצת הביקורת - C. לדברי פרופ' ערן בן אריה, "המחקר הנוכחי מבטא תפיסת טיפול חדשנית של אונקולוגיה אינטגרטיבית, המשלבת מטפלים ברפואה סינית ואינטגרטיבית וצוות כירורגי, מרדים וסיעודי – בבחינת הטוב משני העולמות. דווקא בסביבה מאתגרת זו של חדר ניתוח נמצא כי לדיקור סיני ערך מוסף בהפחתת חרדה לפני ניתוח ובמיוחד בהקלת כאב לאחריו. מחקר זה מלמד כי יש לשקול הכללת טיפולים ברפואה אינטגרטיבית, לרבות שיטות מגע, הרפיה ודיקור סיני לשם שיפור איכות החיים וההתמודדות של המטופלות לפני ואחרי ניתוח אונקולוגי גינקולוגי" פרופ' בן-אריה מוסיף כי "הכשרה ב'אונקולוגיה אינטגרטיבית נחוצה עבור כלל הצוותים שנמצאים בחדר הניתוח בעת פעולות ניתוחיות , לרבות מנתחים, מרדימים ואחיות חדר ניתוח, כולם צריכים לעבוד יחד בתקשורת קולחת עם מטפלים באונקולוגיה אינטגרטיבית" במאמר מערכת של כתב העת cancer הנלווה למחקר ציינו העורכים כי אונקולוגיה אינטגרטיבית זוכה לקבל הכרה כתחום קליני על ידי הרפואה המערבית. במאמר הודגש כי למרות שדרושים מחקרים גדולים יותר כדי לאשר את התוצאות של המחקר הנוכחי, הנתונים מתווספים לספרות מחקרית שהולכת וגדלה, התומכת בהכנסת התערבויות באונקולוגיה אינטגרטיבית למערכת הרפואית, כגון הכללה של דיקור סיני לשם הקלת כאב בחולים בסרטן כחלק מההיצע הטיפולי המקובל לשיפור איכות החיים של המטופלים. פרופ' לביא מנהל מערך נשים ויולדות במרכז הרפואי כרמל מקבוצת כללית מוסיף ואומר כי "השילוב של הרפואה האינטגרטיבית עם הרפואה הקונבנציונאלית נמצא כבר בכל אגפי המחלקה ועכשיו אנחנו משוכנעים כי יש לו גם מקום סביב ובחדרי הניתוח". *עבודת מחקר זו זכתה לאחרונה בפרס עבודת מחקר מצטיינת במסגרת הכנס השנתי המדעי של החברה הישראלית לרפואה משלימה בהסתדרות הרפואית (הר"י). הפרס הוענק לד"ר אורית גרסל והמטפלת גלית גליל, מהמערך לרפואה משולבת בשירות האונקולוגי לין-כרמל-זבולון. בנוסף, עבודת מחקר זו זכתה לפני מספר חודשים בפרס מחקר מצטיין מטעם החברה הישראלית לגיניקו-אונקולוגיה בהר"י לאחר שהוצגה ע"י המתמחה ד"ר ענבל מרום מחטיבת הנשים בכרמל*.

*דוברות כללית (22.1): *אלי כהן מונה למנכ"ל כללית* דירקטוריון כללית בראשות מר יוחנן לוקר אישר היום (22.1) פה אחד, את המלצת ועדת האיתור, למנות את אלי כהן לתפקיד מנכ״ל כללית. אלי מכהן בחודשים האחרונים כממלא מקום מנכ"ל כללית, לאחר שמילא שורה ארוכה של תפקידים בכללית בהם: מנכ״ל מכון מור, סמנכ״ל וראש חטיבת הכספים, וניהול של שני מחוזות. אלי רואה חשבון בהשכלתו ובעל תואר שני בניהול מערכות בריאות. *מר יוחנן לוקר יו"ר דירקטוריון כללית, אשר עמד בראש ועדת האיתור, בירך על המינוי ואמר*: ״*אלי הוא המועמד הראוי ביותר להוביל את כללית אל מול האתגרים הרבים בעת הזו. הוא החל את דרכו בכללית בשנת 1997 והיום נבחר להוביל אותה, בכך הוא סולל דרך לבאים אחריו ומהווה מקור השראה לעובדים כולם. אני מאחל לאלי הצלחה רבה בתפקידו. יחד נמשיך להצעיד את שירותי הבריאות בישראל קדימה , כאשר הכללית בראש.*״ *אלי כהן , הודה על האמון שנתן בו הדירקטוריון והוסיף ״ אני גאה לעמוד בראש הכללית בה צמחתי . יחד עם העובדים והמנהלים, נוביל את הארגון כולו להישגים וכל זאת למען המטופלים ובריאותם*.״ בתמונה: אלי כהן, מנכ״ל כללית. קרדיט : יובל חן, מאושר לשימוש.

מיזם משותף לכללית ולאוניברסיטת הרווארד לפענוח תופעות רפואיות יוצאות דופן "המעבדה לחיים" ע"ש ברקוביץ' אירוע להשקת מעבדה ייחודית שהוקמה במסגרת שיתוף פעולה יוצא דופן בין מכון כללית למחקר ובית הספר לרפואה של הרווארד התקיים ביום א'. באירוע השתתפו נשיא המדינה, יצחק הרצוג ורעייתו מיכל הרצוג, וכן בכירים מאוניברסיטת הרווארד ומכללית – רקטור אוניברסיטת הרווארד לעניינים בינלאומיים מארק אליוט, יו"ר דירקטוריון כללית מר יוחנן לוקר, דיקן בית הספר לרפואה בהרווארד, דיוויד רוברטס, פרופ׳ אייזק (זאק) כהנא, ראש המחלקה לאינפורמטיקה ביו-רפואית בבית הספר לרפואה של הרווארד, פרופ' רן בליצר שעומד בראש מערך החדשנות בכללית ומכון כללית למחקר, ונציגים נוספים מובילים משני הגופים. המעבדה הוקמה בזכות תרומה של משפחת איוון ופרנצ'סקה ברקוביץ', שמממנת את הזרוע הקלינית והמחקרית של המיזם. באירוע, פרופ' בליצר ופרופ' כהנא הציגו יחד את המעבדה הייחודית שהוקמה, אשר נתמכת על ידי מחקר פורץ דרך ומשותף להרווארד וכללית. נשיא המדינה, יצחק הרצוג: "המסורת היהודית מלמדת כי כל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא. במובנים רבים, הצלת חיים של אנשים רבים באמצעות תרופות גנריות וניתוחים שגרתיים, זהו החלק הקל. אך לקיים נפש אחת — לרתום את המדע כולו למען טיפול ייעודי לאדם אחד בלבד, ולעשות זאת תוך גיוס העולם כולו למענו — זהו האתגר הקשה ביותר, וזהו אתגר בו כולכם עומדים". יו"ר דירקטוריון כללית, מר יוחנן לוקר: "המיזם המשותף ממצב את כללית כארגון בריאות מוביל בחדשנות רפואית מבוססת מדע. ההישגים עד כה של המעבדה לחיים ע"ש ברקוביץ', בעיקר בתקופת הקורונה, הם יוצאים מגדר הרגיל ומשקפים מובילות עולמית בתחום המחקר והרפואה שהושגה הודות למוחות המבריקים מהרווארד ומכללית". פרופסור רן בליצר, מנהל מערך החדשנות בכללית וראש מכון כללית למחקר: "שיתוף הפעולה מהווה הזדמנות אדירה למנף את הסינרגיה הייחודית בין כללית והאקו-סיסטם הישראלי שמוביל בתחומי הרפואה המנבאת ומחקר תרגומי, לבין היכולות המתקדמות של מדע הנתונים ובינה מלאכותית בבית הספר לרפואה של הרווארד. סינרגיה זו מייצרת כר פורה לתגליות. אנו מצפים לממש את הפוטנציאל הזה, שישנה את הטיפול בחולים בישראל, בארה"ב ובעולם כולו". הייעוד של המיזם המשותף הוא לשנות באופן עמוק את עולם הרפואה המוכר היום, כך שכל מטופל יקבל מענה רפואי המותאם לו באופן אישי, לפי מכלול המאפיינים הגנטיים, הקליניים והביולוגים האישיים שלו ושל מחלתו - זאת בשונה מהגישה הרווחת למתן טיפול דומה לכל חולה באותה מחלה ובאותו שלב. הובלת מחקר משותף של מכון כללית למחקר והמחלקה לאינפורמטיקה ביו-רפואית בבית הספר לרפואה של הרווארד יוביל לפריצות דרך בהבנת הבסיס למחלות שונות ולהתאמת טיפולים רפואיים. במסגרת המעבדה המשותפת פועלת גם תכנית עמיתים להכשרה של חוקרים, מדעני מידע רפואי וביולוגים חישוביים במסגרת פוסט-דוקטורט ייעודי בהרווארד, להכשרת מדעני העתיד המובילים בתחום. שיתוף הפעולה הייחודי והראשון מסוגו בין בית הספר לרפואה של הרווארד עם מוסד ישראלי בתחום הבריאות - התאפשר הודות לתרומה של איוון ופרנצ'סקה ברקוביץ'. מכון המחקר של כללית כאמור, הוא מרכז מדע ומחקר מהמוכרים בעולם ובשנים האחרונות הוא ממלא תפקיד משמעותי ומוביל בעולם בחקר מגיפת הקורונה.

*דוברות כללית (16.1):* *אלי כהן, מ״מ מנכ״ל כללית,שוחח עם רופא הילדים שהותקף היום בסורוקה. בשיחה הבטיח לו כי כללית תמשיך ותפעל מול כל הגורמים הרלוונטיים על מנת להביא לענישה אפקטיבית על תקיפת אנשי צוות רפואי שתוביל לסביבת עבודה במרחב בטוח ומכבד לצוותים ולמטופלים*. *עוד הוסיף כהן: ״מצב שבו הצוותים שלנו מותקפים באלימות קשה מידי יום הוא בלתי סביר ואינו יכול להמשיך ולהתקיים אפילו יום אחד נוסף״*.

*דוברות כללית (9.1):* *מחקר ראשון בעולם שנערך בכללית בנוגע למועילות חיסון קורונה המותאם לזן האומיקרון מצא:* *הפחתה של 81% בסיכון לאשפוזים ו- 86% לתמותה מנגיף הקורונה בקרב מבוגרים בני 65+* מדובר במחקר המקיף ביותר שפורסם עד כה, שבדק את מועילות מנת החיסון מותאמת אומיקרון במניעת אשפוזים ובתמותה צוות החוקרים ניתח בשיטות סטטיסטיות מתקדמות את נתוניהם של מטופלי כללית על מנת לבחון את מועילות מנת החיסון המותאמת לזן האומקירון במניעת אשפוזים ותמותה ממחלת הקורונה בקרב בני 65 ומעלה. את המחקר הוביל אגף רפואה בקהילה של כללית בשיתוף הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והמעבדה למקסימיזציה של תוצאי בריאות במכללת ספיר. מועילות הבוסטרים ירדה והגנה פחות מפני ווריאנטים חדשים של האומיקרון שהופיעו בישראל בסוף שנת 2022. בעקבות זאת, הומלץ על ידי משרד הבריאות בישראל, לאחר אישור ה- FDA, להתחסן במנת חיסון מותאמת אומיקרון, בתנאי שעברו שלושה חודשים לפחות מקבלת מנת החיסון האחרונה או החלמה. החיסון תועדף לאנשים בסיכון גבוה לתחלואה קשה מקורונה, לרבות בני 65 ומעלה. מחקר של כללית המתפרסם כעת, עקב אחר כלל בני 65 ומעלה חברי הכללית זכאי החיסון, והשווה את שיעורי האשפוזים והתמותה מקורונה באוכלוסייה שקיבלה את החיסון מול אלו שלא קיבלו אותו. המעקב בוצע במהלך הגל הנוכחי של הקורונה, לאחר אישור חיסון מותאם האומיקרון בישראל, בין התאריכים 24 בספטמבר 2022 ועד ל-12 בדצמבר 2022. החוקרים סקרו נתונים של 622,701 חברי כללית. שיטת המחקר כללה תיקנון רב-משתני עבור מגוון גורמי סיכון לתמותה, על מנת לנטרל הטיות אפשריות שיכלו לנבוע מפערי גיל, מין, מצב סוציו-אקונומי או תחלואה נלווית בין האוכלוסיות. גודל הקבוצה הרחב ביותר אפשר הערכה מדויקת של הקשר שבין קבלת מנת החיסון לבין שיעורי אשפוז ותמותה הנובעים מתחלואה בקורונה. ממצאי המחקר: הגיל הממוצע של אוכלוסיית המחקר היה 75. בסוף תקופת המחקר, 14% מאוכלוסייה זו קיבלה את החיסון מותאם האומיקרון. בקרב מקבלי מנת החיסון נצפתה הפחתה של 81% בשיעורי האשפוז ו86% בשיעורי התמותה מ- COVID-19, בהשוואה לקבוצה שלא חוסנה בחיסון האומיקרון. *לדברי ד"ר דורון נצר, ראש אגף רפואה בקהילה בכללית: "עם פרוץ הגל הנוכחי שנבע מתתי זנים של האומיקרון, עלתה השאלה לגבי מועילות מתן חיסון מותאם אומיקרון, למניעת תחלואה חמורה ותמותה. החיסון אושר בFDA בנוהל חרום מבלי שנערכו מחקרי יעילות למניעת מחלה קשה, ולכן ישנה אי-וודאות בעולם לגבי מועילותו. תוצאות המחקר שערכנו מלמדות באופן חד משמעי כי חיסון האומיקרון קשור בצורה מובהקת בהפחתת הסיכון לתמותה מאשפוזים ותמותה מקורונה, לרבות מהזנים הנוכחיים של האומיקרון. מהתוצאות עולה כי החלטת משרד הבריאות להמליץ על מתן מנת חיסון נוספת לאוכלוסייה המבוגרת מנעה אשפוזים רבים ואף תמותה מקורונה. פרסום ממצאי המחקר יכול לתרום לשכנוע האוכלוסייה בסיכון להשלים חיסון מועיל זה"*. המחקר מפורסם באתר האינטרנט Preprints with The Lancet כפרסום מקדים, במקביל לתהליך בקרת עמיתים בכתב עת רפואי מוביל בתחום. https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=4314067 המחקר התצפיתי בוצע על בסיס מאגרי המידע הממוחשבים של כללית, בהתאם לאישור ועדת הלסינקי המוסדית. המחקר בוצע ללא תמיכה ממקור חיצוני כלשהו. עורכי המחקר: אגף רפואה בקהילה, כללית: ד"ר דורון נצר, ד"ר שלומית ירון, ד"ר אלון פרץ, גב' טניה בקנשטיין, ד"ר אריאל המרמן וד"ר רונן ארבל. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הפקולטה למדעי הבריאות: פרופ' נטליה בילנקו, פרופ' מיכאל פריגר ומר רוסלן סרגיינקו. מכללת ספיר (המעבדה למקסימיזציה של תוצאי בריאות): ד"ר רונן ארבל.

מחקר חדש של כללית, שערי צדק, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בן גוריון: איתור מוקדם באמצעות בדיקת סקר גנטית של נשאיות הגן המנבא סיכון לחלות בסרטן השד או השחלה מביא לתוספת של יותר מ-22 שנות חיים על כל 1,000 נשים. המחקר חדש התפרסם לאחרונה בכתב העת הרפואי היוקרתי .CANCERS המחקר מצא כי איתור מוקדם באמצעות בדיקת סקר גנטית של נשאיות הגנים BRCA1 ו-BRCA2 המנבאות סיכון לחלות בסרטן השד והשחלה, על כל 1000 נשים שיבצעו את הבדיקה יתווספו יותר מ 22 שנות חיים באיכות מירבית. עוד עלה מהמחקר כי עלות תוספת שנות חיים במסגרת תוכנית סקר באמצעות בדיקת דם, נמוכה בהשוואה לבדיקות וטיפולים אחרים המוצעים לאיתור נשאיות. נשים ממוצא אשכנזי הן בעלות סיכון מוגבר לחלות בסרטן השד או בסרטן השחלה שמקורו בשינויים בשני גנים BRCA1 ו BRCA2 . בדיקת סקר גנטי (בדיקת דם) יכולה לאתר נשאות של שני הגנים הללו. איתור מוקדם של מוטציות אלה מאפשר לנשאיות להתחיל במעקב קפדני ולפעול למניעת המחלה באמצעות מעקב רפואי הדוק ו/או טיפול מונע (כריתת שד ושחלות). המחקר סקר נתונים רפואיים של כ-30,000 נשים בגילאי 30-65 שלא חלו בסרטן שד/שחלה למול נתוניהם של 203 נשים שחלו או נשאיות סרטן שד/שחלה. מדובר על ניתוח ראשון שהשתמש בנתוני אמת: כל המטופלות הן לקוחות כללית במחוז ירושלים. החוקרים כימתו את מספר שנות החיים שניצלו בזכות איתור מוקדם של הנשאיות ואת עלות האיתור המוקדם בהשוואה לטיפולים אחרים. *פרופ' אמנון להד, מומחה ברפואת המשפחה ומנהל המחלקה לרפואת המשפחה בכללית מחוז ירושלים*: "השכיחות לנשאיות הגנים BRCA1 ו- BRCA2גבוהה יותר בקרב נשים ממוצא אשכנזי ועומד על כ- 2.5%. באוכלוסייה לא אשכנזית השכיחות של השינוי הגנטי עומד על פחות מ-1%. המשמעות היא שלפחות אחת מתוך 40 נשים ממוצא אשכנזי נושאת את השינוי הגנטי המדובר. הסיכוי של נשאית של BRCA לחלות בסרטן השד או השחלה היא 80% . לכן, *לכל אישה ממוצא אשכנזי, אפילו חלקי, אני ממליץ מאוד לבצע בדיקת דם פשוטה ולא מורכבת לגילוי נשאות BRCA 1 או BRCA2 בדיקה זו יכולה לגלות האם האישה מצויה בסיכון גבוה במיוחד לחלות בסרטן השד ו/או שחלה ובהתאם לממצא, הצוות הרפואי ימליץ על מעקב ותוכנית טיפול המתאימים לה.*" *ד"ר ורד ישראלי, מנהלת רפואית בכללית מחוז ירושלים*: "במטרה לאבחן נשאיות לגן BRCA, שמשמעותה סיכון גבוה יותר לחלות בסרטן השד או/שחלה לעומת האוכלוסייה הכללית של הנשים שאינן נשאיות, מתבצעת בדיקת סקר במספר מוקדים בכללית מחוז ירושלים. את ההפניה לביצוע הבדיקה ניתן לקבל מצוותי האחים והאחיות באחד ממרכזי בריאות האישה (במעלה אדומים (כללית קרסו), בירושלים (כללית ירמיהו, כללית שערי צדק), בבית שמש (כללית ביג וכללית דונה). נוסף על כך, נשים מגיל 25 ממוצא אשכנזי וללא רקע אישי או משפחתי של סרטן השד מופנות למרכזים אלו על ידי רופאי משפחה ורופאי נשים. הנשים שנמצאו כנשאיות לגן BRCA מופנות למעקב מוגבר על מנת לאבחן בזמן שינויים בשד המחייבים התערבות. במחוז ירושלים מתקיימים מספר פרויקטים המשכיים לגילוי מוקדם של סרטן השד. לדוגמא, שיתוף פעולה של מכון מאר והכללית לביצוע ממוגרפיה ובמידת הצורך בדיקת השלמה על ידי אולטרסאונד שד בו במקום. זאת ועוד, מחוז ירושלים של כללית מתפרס על שטח גאוגרפי רחב. על מנת להגיע לכל הישובים בפאתי ירושלים נשלחת ניידת ממוגרפיה מטעם הכללית ומנגישה את השירות לקצוות המרוחקים של המחוז, כך שלכל אישה מגיל 50 ומעלה תהיה האפשרות לבצע בדיקת סקר לגילוי מוקדם ועל ידי כך, אבחון מהיר ובמידת הצורך גם טיפול מהיר". המחקר הוא פרי שיתוף הפעולה בין החוקרים ממרכז רפואי שערי צדק, אוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן גוריון ושלושה חוקרים מהכללית: ד"ר רייצ'ל מייקלסון כהן, מומחית ברפואת נשים (מרכז בריאות האישה של כללית בשערי צדק), פרופ' מתן כהן, ראש החוג האמבולטורי בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית ורופא משפחה בכללית ביג שמשון ופרופ' אמנון להד, מומחה ברפאות המשפחה ומנהל המחלקה לרפואת המשפחה בכללית מחוז ירושלים. בתמונה: פרופ' אמנון להד, מומחה ברפואת המשפחה ומנהל המחלקה לרפואת המשפחה בכללית מחוז ירושלים. קרדיט צילום: כללית מחוז ירושלים, מאושר לשימוש.

הסכם בין כללית והטכניון לחיזוק רפואת הקהילה בחיפה וצפון הארץ: מרפאות כללית ברחבי המחוז ישמשו כשדות קלינים להתמחות. כללית מחוז חיפה וגליל מערבי והפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון חתמו השבוע על הסכם סינוף, שבמסגרתו ישמשו מרפאות הקהילה והמרכזים לרפואה יועצת של כללית כשדות קליניים עבור סטודנטים מהפקולטה. “ההסכם החדש יתרום לקידום הלימודים והמחקר בתחום רפואת הקהילה," אמר דיקן הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט פרופ' אילון איזנברג. "בישראל יש מחסור חמור ברופאים ולכן הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה היא צורך לאומי. אנו עושים מאמצים רבים כדי לצמצם את הפער, וההסכם החדש יסייע בכך." מסלול הלימודים בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון כולל שדות קליניים – שהות של הסטודנטים בבתי חולים המסונפים לטכניון, שם הם "לומדים את השטח" ונחשפים למכלול ההיבטים המעשיים הקשורים לעבודה קלינית. לבתי חולים אלה מצטרפת כעת כללית, ארגון הבריאות הגדול בישראל, שם יקבלו הסטודנטים הדרכה קלינית ברפואת משפחה, רפואת ילדים ורפואה יועצת. שני הצדדים ציינו בהסכם כי הם יפעלו לטיפוח של סביבת למידה מתאימה ולפיתוח הכישורים הפדגוגיים של הרופאים-מורים שיעסקו בחינוך הסטודנטים במסגרת החדשה. רונן נודלמן מנהל מחוז חיפה וגליל מערבי של כללית ברך על ההסכם ואמר: "מדובר בהסכם חשוב ומשמעותי במסגרתו ירכשו הסטודנטים ידע וניסיון במערך הטיפולי בקהילה וברצף הטיפול בין הקהילה לבתי החולים. טובי המומחים ברפואת המשפחה, הילדים והרפואה היועצת במקצועות השונים בכל רחבי המחוז ילוו את המתמחים ויסייעו להם ברכישת ניסיון ועצמאות תוך דגש על איכות טיפול בסטנדרטים הגבוהים ביותר". בתמונה מימין לשמאל : ד"ר מרדכי אלפרין – מנהל המחלקה לרפואת המשפחה המשותפת לטכניון ולכללית, פרופ'ח ק. ערן בן-אריה – יו"ר החוג לרפואת המשפחה, הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, פרופ' עמי אהרונהיים – דיקן הפקולטה לרפואה הנכנס, ד"ר לילך צולר – מנהלת רפואית של מחוז חיפה וגליל מערבי בכללית, רונן נודלמן – מנהל כללית מחוז חיפה וגליל מערבי, פרופ' עודד רבינוביץ המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופ' אילון איזנברג – דיקן הפקולטה לרפואה היוצא, שי גורביץ' – ראש מנהל הפקולטה לרפואה ושמעון יששכר – מנהל כספים, מחוז חיפה וגליל מערבי קרדיט צילום: רמי שלוש דוברות הטכניון

"עשיתי סיעודי" קמפיין חדש של כללית עם הראל בכיכוב הראפר נורוז כללית בשיתוף הראל עולים היום (22.12) בקמפיין חדש וייחודי שמטרתו להעלות את המודעות והחשיבות להצטרפות לביטוח סיעודי דווקא בגיל צעיר. הקמפיין החדש מתאר בצורה משעשעת את כל הדברים שהראפר הצעיר טרם הספיק לעשות בחייו אבל דווקא ביטוח סיעודי הוא כן עשה. המטרה היא להביא לידיעת הציבור את החשיבות הרבה להצטרפות לביטוח סיעודי דווקא בגיל צעיר – שכן הפרמיה נמוכה יותר והזכאות היא לפיצוי מירבי בעת הצורך. הקמפיין החדש בכיכובו של הראפר צפוי להתפרסם בערוצי הטלוויזיה השונים, בשלטי חוצות בכל רחבי הארץ והמדיה החברתית. מתוך רצון לפנות לקהל הצעיר מי שיוביל את הקמפיין הוא הראפר והמפיק המוזיקלי נורוז ומדובר בקמפיין הפרסומי הראשון בכיכובו. כיום חברים בביטוח הסיעודי של לקוחות כללית באמצעות חברת הביטוח הראל כ-2.5 מיליון לקוחות. דפנה כרמלי מנהלת מערך ביטוחי הבריאות וכללית מושלם: "אנו רואים חשיבות עליונה, לידע את לקוחות כללית על היתרונות בהצטרפות לביטוח הסיעודי כבר בגיל צעיר מה עוד שהביטוח הסיעודי של כללית באמצעות הראל זכה במדד השירות של משרד האוצר שש שנים ברציפות".