בלעדי
לטלגרם ולערוץ הוואטצאפ – קטע מטורשישי
הטור המלא מחר במעריב סופהשבוע
כולנו בסירה אחת
ועדת הבחירות המרכזית החליטה השבוע לפסול את כל הערבים (חוץ מיוסף חדד, שרץ במפלגתו של עופר וינטר). אחרי הפסילה האישית של סמי אבו שחאדה, יו"ר בל"ד, נפסלו גם שאר המפלגות, כולל רע"מ של מנסור עבאס והמשותפת של טיבי וג'בארין. נדמה לי שמאיר כהנא יכול להתרווח בקברו. "ערבים, החוצה", הוא צעק בימים הטובים ההם. והנה, הם נזרקים החוצה, במדינה שממשיכה לכנות את עצמה "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון".
פסילתו של סמי אבו-שחאדה היא הפסילה המוצדקת ביותר מאז המצאת הפסלות. יש לה חשיבות הסטורית. סוף סוף נוצק תוכן אמיתי ומהותי ללשון החוק. מי שכותב, למחרת טבח ה-7 באוקטובר, שמדובר ב"אירוע חשוב", לא יכול לכהן כמחוקק במדינת היהודים. נקודה. יש גבול לסבלנות, יש גבול לסובלנות, הגיע הזמן לסמן את הקו האדום לא רק בדיבורים, אלא גם במעשים. זה לא נתון לפרשנות או ויכוח.
אני לא מאלה שדורש מכל ח"כ או דרדק ערבי לגנות מיד את הטרור, מקשה עליו האם ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי או מצווח מולו למה הוא לא מודה שהחמאס הוא ארגון טרור. אין בעולם עוד מדינה שנמצאת במצב מורכב כישראל. חמישית מאוכלוסייתה היא ערבית-פלסטינית, כשבינתיים נמשך עימות דמים בינה לבין הפלסטינים על פיסת הארץ הזו. עימות לאומי שגולש, למרבה הצער, להיות גם עימות דתי.
בנסיבות הללו צריך לגבש הסכמות והבנות הדדיות שיאפשרו את הדו-קיום וגם את הסיכוי להתקדמות תהליך של פיוס שיוביל, בסופו של דבר, לדו קיום יציב אמיתי. בהקשר הזה, דעתי היא שמנסור עבאס הוא האנואר סאדאת של זמננו. פסילת רע"מ, מפלגתו, וגם פסילתה של המשותפת, לא יעברו את מבחן בג"ץ והם אירועים פוליטיים שנועדו לרצות את הבייס של מפלגות הימין. הא, ותו לא. מי שרוצה להוכיח את זה, צריך להיזכר בפעם הקודמת בה הליכוד לא השתתף בהצבעה לפסילתה של בל"ד (!!), איתה עשה אז עסקים פורחים, כפי שהעיד בעצמו סמי אבו-שחאדה. הכל פוליטיקה. אם נתניהו יוכל להקים ממשלה עם בל"ד, או עם עזמי בשארה, הוא יעשה את זה. גם בשבוע שעבר זה נכתב כאן, וגם אז זה היה נכון.
בזמנו, ערב הקמת ממשלת השינוי, ניסה בנימין נתניהו בכל כוחו להקים ממשלה עם מנסור עבאס. מה הוא לא עולל כדי לשכנע את כל הנוגעים בדבר. הבייס השתכנע בקלות. ינון מגל הוביל את החבורה, בה בלט לרעה שמעון ריקלין, יחד עם כל האחרים. כשזה לא הסתייע, בגלל סמוטריץ', הם התהפכו על עבאס במהירות העור העבה שלהם. "זה בגלל שלא היו נטיעות בנגב", הם זועקים עכשיו, או "בגלל שלא הרסו בתים בנגב", הם מצווחים. מקטין לעשות עמיחי שיקלי, מי שרבע שעה קודם התראיין והסביר למה מנסור עבאס צריך וחייב להיות שר בממשלה. השבוע, בראיון ל-103, הוא העלה את סוגיית הנטיעות בנגב. למרבה הקלון, שיקלי התהפך על עבאס חודשים לפני שהחל משבר הנטיעות. כאמור, הכל פוליטיקה.
מה צריך לעשות? להגדיר "ניו דיל" חדש בינינו לבין ערביי ישראל. מצד אחד, לחדד ולנסח את ההגבלות שיובילו לשלילת זכות התמודדות לכנסת ואפילו שלילת אזרחות: מי שיתמוך בטרור, מי שיתנגד לזכותה של ישראל להתקיים, מי שיפגע בבטחון או יסית לאלימות נגד ישראל. ע"ע סמי אבו שחאדה. מצד שני, לחדד, לנסח וליישם את המאמץ לשלב את ערביי ישראל בחיינו. כולל כנסת, כולל ממשלה, כולל קואליציה, כולל הכל. גם שירות אזרחי לכל הצעירים הערבים, במסגרת חוק גיוס שוויוני חדש.
רובם המכריע של ערביי ישראל רוצים לחיות כאן בנחת, לגדל את ילדיהם, להקנות להם חינוך, לקיים רמת חיים, להתפתח. הם מעריכים את המדינה ויודעים שבכל מקום אחר במזרח התיכון מצבם היה רע יותר. הם לא צריכים להיות אסירי תודה ליהודים. הם צריכים לכבד את היות המדינה מדינה יהודית ולעמוד בסטנדרטים שנוסחו כאן.
--------------------------------------------