💍האמת והשלום הכשרה נשים

‼️חברים אם קופצים פה פרסומות הן אינן שלנו, אנחנו בודקים מה קרה פה, נחזור לעדכן אין לזה שום קשר לערוץ שלנו‼️

הקובץ עבר עימוד סידור וניקוי, סודרו פיסקאות, פיסוק וניקוד, וניקוי שגיאות מקלדת. מוכן להדפסה וקריאה נוחה. זהו קובץ pdf מיג׳ בתמוז, מתחילת הכתיבה לצפנת פענח באדיבות אחד התלמידים

בנימה אישית, אני ממש מבקש את מחילתכם, כאמור ההליך שעברתי היה חמור ומורכב ומצריך אותי להשאר בהשגחה וצמוד לחמצן, עוד קשה לי להראות בציבור וכן להעביר שיעור, אני עוד זקוק להמון כוחות, יחד עם זאת אני מתחנן בפניכם- אנא שימו לב לכל הדברים שרשמתי, אני מכוון לדברי טעם מאד חשובים ומכוונים למה שאנו צריכים, אני יודע שזה קשה ומסורבל ואנסה לתקן זאת בהמשך, אבל אנא התחברו בכל דרך במסירות נפש ממש לנאמר, אנחנו נצטרך זאת ממש, עשו לעצמכם חוברת אליה אתם מדפיסים את כל הנאמר, לימדו זאת בחברותא או בבתי האומה, אבל אנא תנו לבכם לנאמר- כי זה כל האדם !! שבת שלום אהובים, הכל נמצא בתוכנו, עשינו הכל, כעת הקב׳ה רוצה את ליבו ואמיתיותו של האדם, את האותנטיות שלנו- רחמנא ליבא באי !! ועל זאת ארחיב הרבה וכן אלמד את סוד ההגות היהודית העמוקה, אפשר משם לגאול הכל… שבת שלום ואלפי תודות על התפילות- אני עוד זקוק לכך מאד

אני שוב מבהיר- אין הכוונה לשקט של שממה, אין הכוונה לחידלון סתמי, אלא אדרבא- ההתחברות לשקט הקדוש , היא ההתחברות לקודש הקודשים שהתגלה מבין הכרובים, סוד הדבקות נמצא בשקט הגדול הזה שעליי לבארו יומם ולילה, אין הכוונה למדיטציה חס ושלום, ואין הכוונה לפאסיביות, אלא שם בשקט הגדול מתגלה דרך עץ החיים למעמד הנסתר מול שיר הפוטנציאל, מול האין סוף, מול הריאליזציה לקיימות מלאה שכאשר מחוברים אליה האדם מתעלה לדרגה של מלאך שליח ולא עבד נרצע. לֹ֥א בַשָּׁמַ֖יִם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲלֶה־לָּ֤נוּ הַשָּׁמַ֙יְמָה֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה׃ (דברים ל׳ יב׳) ופרש ר' יוסף בכור שור: לא בשמים היא - שאין הקדוש ברוך הוא מצוה לכם דבר שאין אדם יכול לעשותו אלא אם כן עולה לשמים; וזהו דבר 'נפלא'(ראה לעיל , יא). וזהו פרשת פנחס- פנחס היה אדם פשוט כביכול ולא בעל תפקיד רוחני, אדם שחשדוהו בבורות אפילו, אבל בשל שהיה אותנטי ונאמן לעצמו זכה לגדולה עצומה- ׳פנחס הוא אליהו׳, יש מי שקונה עולמו בשעה אחת של כנות ואותנטיות.

והוא יתעלה , לפי המציאו הכל , נקרא 'חסיד'(ראה תה' קמה , יז); ולפי רחמיו על העניים , רוצה לומר: הנהגתו בעלי חיים בכוחותיהם , נקרא 'צדיק' (ראה שם); ולפי מה שיתחדש בעולם מן הטובות והרעות ,כפי שחייב אותם הדין הנמשך אחר החכמה , נקרא 'שופט' (ראה בר' יח ,כה). והוסיף עוד ואמר בארץ - להודיע כי השגחתו גם כן בארץ כפי מה שהוא משגיח בשמים , כפי מה שהם. פירוש נפלא שכל חכם לב עליו לזכור זאת, ואוסיף עוד במילותינו עוד כמה עניינים בעניין ההתחברות העצמית וארחיב על כך מאד כי הכל תלוי ועומד על זה- א. שלעולם אדם יצא מן ההסתר וידע שכל מעשיו גלויים וידועים, ואין מחשבה דיבור ומעשה נעלמים או נשכחים, ומרבית היסורים הבאים על האדם הן על ההסתרות הנלוזות שהוא עושה בינו ובינו, כנות היא מידתו של הכהן, ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, אסור בתכלית האיסור להתנהל בסתר ולחשוב שעבירה שעברה לא משפיעה ולא נחשבת- כי הכל בא בחשבון, ואין הרהור אפילו נעלם מלפניו ועל הכל באים חשבון, ואין מעשה חשבון בין מעשים טובים למעשים רעים- כי כל דבר מקבל התייחסות עניינית, ואין קיזוז הרע מפני הטוב. לכן הדרך החשובה ביותר אותה יבור לו האדם היא להמנע בכל מכל כל מן ההסתרות ומן התחמנות ומן הרמאות- מידה זו כל כך מגונה כי האדם יכול להגיע להאמין לשקר של עצמו, וביום הדין האיום והנורא יפתח הכל, והכל ידעו על הכל, ומעשים שלא קיבלו תשובה וחשבון נפש יביישו את האדם על כלות, אוי לנו מיום הדין שעיקר חרבו היא הבושה העצמית ממעשינו בסתר, כי אין דבר נאלח ושנוא מאשר חיי הסתר ורמאות עצמית ורמאות לבריות- אָר֕וּר מַכֵּ֥ה רֵעֵ֖הוּ בַּסָּ֑תֶר וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן: ס (דברים פרק כז פסוק כד) ופרש רש"י: מכה רעהו בסתר - על לשון הרע הוא אומר. ופרש הרלב׳ג- ולמדנו בזה כי עבודה זרה (ראה לעיל , טו) היא היותר קשה שבכל העבירות; ואחריה גלוי עריות, כי היא עם רוב גנותה תמשיך האדם מאד לזה הפועל המגונה , מצד ההנאה שישיג בה. והנה סמך גם כן גילוי עריות לעבודה זרה , כי כבר תמצא רוב נימוסי עבודה זרה מתיישרים לדבר גלוי הערוה. וזה נמצא בעניין עבודת פעור , כי פעירתם עצמם לפעור (ראה סנה' ס , ב) אנשים ונשים , מביאים אותם לידי תאוה , ומתוך כך ישתתפו בזימה. וזה מבואר מהיות עובדיה רבי המספר במעט המקום להם. והנה גילוי הערוה יתיישר מאד להביא לשפיכות דמים , כאשר יֵרָאה מזה בעניין גילוי ערות אשת איש וזולתה מהעריות; כי אם מצא ימצאנו בעל האשה או קרובה לנואף , עם היותו מקנא בו , ימהר יחיש המעשהו (ע"פ יש' ה , יט) להמיתו ולא יחמול עליו ולא יוכל לסבול עליו להתנקם ממנו על יד בית דין , וזה ממה שאינו צריך אל הביאור. ומכאן נבין כמה חמורה ההסתרה שמחזיק בה האדם- גברים ונשים וכל מי שבליבו להציק ולחרחר ריב ומדון, והכל בשם חופש הפרט ואידאולוגיות שונות ומשונות. ב. הכלל השני להתחברות עצמית היא ׳האמונה׳, להאמין בנתינה בצדקה ובחסד- נַ֤עַר׀ הָיִ֗יתִי גַּם־זָ֫קַ֥נְתִּי וְֽלֹא־רָ֭אִיתִי צַדִּ֣יק נֶעֱזָ֑ב וְ֝זַרְע֗וֹ מְבַקֶּשׁ־לָֽחֶם: (תהלים פרק לז פסוק כה) ופרש הרד"ק: נער הייתי... - כלומר: לא בנעורי ולא בזקוני , לא ראיתי צדיק נעזב לגמרי ,ולא זרעו שיבקש לחם על הפתחים. וזרעו- הבנים הקטנים שהניח אחריו - לא יעזבם האל , בזכותו; אע"פ שיבא לו חסרון , לא יבא לו חסרון רע כמו שיבא לרשע. ונעזב - הוא שיחסר לחם ושמלה; וכן בקש יעקב אבינו: "ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש" (בר' כח , כ) , כלומר: כדי חיותו לבד , ואמר לו האל: "כי לא אעזבך"(שם , טו). נראה , כי מי שחסר אלה נקרא נעזב. ואין המדובר על כסף בלבד כי אם עם כל פעולה נכונה ונאמנה שעושה האדם, אל יחשוב שמפסיד הוא או מפספס- אלא נאמן הוא הבורא לשלם לאדם כמעשיו, והשכר הגדול ביותר הוא ׳לנאמן׳. ג. (סעיף אחרון להיום)- אף על פי שעליי להבהיר זאת בהרחבה- אין לי דרך לכתוב זאת פרט לצורה הבאה- ׳השקט הוא קדוש׳!! שקט אינו סתם דממה, שקט אינו שעמום, שקט אינו מעיד על אנטיפטיות, השקט הוא האור הראשוני- כל הרהור דיבור ומעשה הוא רעש בעל משמעות גדולה מאד לטובה או להיפך, אולם מעלת השתיקה וההתחברות לשתיקה היא קודש קודשים ממש, באגרת הרמב׳ן כתוב - חשוב הדיבור קודם שתוציאנו מפיך, דבר זה מלמד על חיי שתיקה ושקט פנימיים קדושים וטהורים- ׳קול דממה דקה׳, ודבר זה עליי ללמדו אתכם יומם ולילה, ההגות הקבלית העמוקה המחברת את האדם לבוראו, מעמד ההקהל הפנימי בתוכנו בו מתקיים ׳לאשתאבא בגופא דמלכא- להשאב לגוף המלך, כל התשובה, ההתחברות העצמית, הנאמנות, הלב הטהור שדיבר עליו וביקש אותו דוד המלך תלוי בשקט הקדוש הזה,

ומפרש ר' מנחם בן שמעון: כי. השכל וידוע - כאשר ישכיל במעשה רגע אחרי רגע , עד שידע אותי בעניין האלהות. כי אני יי' - שהייתי עושה חסד משפט וצדקה בארץ , אשר בהם אני מעמיד העולם. ואי אפשר לוותר על פירושו הנפלא של הרד"ק: כה אמר יי' - אם יש בהם חכמים , אל יתהללו בחכמתם כי לא תועילם; כיון שלא ידעו את יי' ולא הלכו בדרכיו , חכמת מה להם (ע"פ יר' ח , ט); וכמו שאמר "חכמים המה להרע" (יר' ד , כב). וכן אם יש בכם גבורים - אל יתהללו בגבורתם , כי לא תועילם גבורתם להצילם מן המות או מן השבי; וכן אם יש בכם עשיר - אל יתהלל בעשרו , כי לא יפדנו מן החרב , והוא ועשרו יאבדו. וזכר אילו התכונות שלוש , כי החכם ינצל פעמים בתחבולותיו ובערמתו, וכן הגבור ינצל בגבורתו ובכחו , וכןהעשיר יפדה נפשו מיד האויב בעשרו - כןמנהג העולם ברוב. ואמר להם הנביא , כי לא ינצלו באלה השלוש שדרך העולם להנצל בהם; אלא במה ינצלו? בהשכל וידוע אותי; פירושו: בהשכל אותי , בידוע אותי. ו'השכל האל' הוא , שישכיל כי הוא אחד קדמון , ואינו גוף , והוא בורא הכל ומשגיח על הכל ומנהיג כל העולם בחכמתו , עליונים ותחתונים. ו'ידיעת האל' היא ללכת בדרכיו לעשות חסד ומשפט (בנוסחנו: משפט) וצדקה , כי כן עושה אותם הוא בארץ , כלומר: עם בני האדם; וההולך בדרכיו הוא 'יודע אותו' , כמו שאמר "אביך הלא (בנוסחנו: הלוא)אכל ושתה ועשה משפט וצדקה אז טובלו. דן דין עני ואביון אז טוב לו (בנוסחנו ללא 'לו') הלא היא הדעת אותי נאם יי'"(יר' כב , טו - טז) - הנה כי מעשה המשפט והצדקה הוא ידיעת האל. ובזה ניצלו דניאל וחביריו , שגלו בחרבן הארץ עם גלות יהודה , וניצלו מן הקלון ומן הבזיון שהיה מגיע לשאר השבויים , והיו נכבדים וגדולים בארץ גלותם , לפי שהיו צדיקים וחסידים; ולא היה להם דרך להנצל מן הגלות , כי איך ישארו בארץ שלשה או ארבעה או אפילו עשרה?! כי אם בזאת - שתהיה לו תכונה נפשית להשכיל ולדעת אותי. ומה שאמר כי אני... - טעם למה שאמר וידוע אותי , כי בכלל וידוע אותי - עשות חסד ומשפט וצדקה , כמו שפירשנו. לפיכך פירש ואמר: כי אני יי' עושה חסד - אלה הם דרכי ומדותי שאני מתנהג בהם בעולמי , ובאלה חפצתי שיעשה אותם האדם וחי בהם (ע"פ וי' יח , ה). ומה שאמר בארץ ,וחסדו וצדקתו גם כן בשמים , כמו שאמר"יי' בהשמים חסדך" (תה' לו , ו) - אמר בארץ לפי שחסדו וצדקתו בארץ גלויה לבני אדם כולם , ומה שבשמים אינו גלוי כי אם לחכמים. הנה פירשתי לך שני הפסוקים האלה לפי עניין הפרשה , דבקים בעניינה באר היטב. והחכמים אשר ראינו ספריהם פרשו אלה שני הפסוקים עניין נאות , אבל לא הדביקום לעניין הפרשה: החכם רבי אברהם בירבי חייא ,המכונה 'צאחיב אל שורטה' , פירש (ראה יסודי התבונה ע' ח) שלושת אלה התכונות בחכמה: ויקנה האדם החכמה ויקָרא 'חכם'; וכשיהיה מוסיף על קניינו ומתגבר בו , נקרא 'גיבור'; והמעדיף על זה נקרא 'עשיר'; ואשר מגיע אל עומק החכמה יהיה'משכיל'; והכתר על ראש החכמות והמגדל הבנוי עליהם הוא 'דעת אלהים' , שאין האדם רשאי להתהלל כי אם בה: כי אם בזאת יתהלל המתהלל. וידיעת האל ותלמוד תורתו , אשר היא חסד ומשפט ,בה ראוי שיתהלל המתהלל. והחכם הגדול הרב רבינו משה ברבי מימון ז"ל(מו"נ ג , נד) פירש כן ואמר תחילה , כי שם ה'חכמה' נופל בלשון עברי על ארבעה עניינים: נופל על השגת האמתיות , אשר תכלית כוונתם - השגתו יתעלה שמו; אמרוֹ "והחכמה מאין תמצא" (איוב כח ,יב). ונופלת על ידיעות המלאכות , אי זו מלאכה שתהיה: "וכל חכם לב בכם" (שמ'לה , י); "וכל אשה חכמת לב" (שם , כה). ונופל על קנות מעלות המדות , כמו שאמר"וזקניו יחכם" (תה' קה , כב); "בישישים חכמה" (איוב יב , יב). ונופל על הַעֲרָמה והתחכמות: "הבה נתחכמה לו" (שמ' א ,י); ולפי זה העניין אמר "ויקח משם אשה חכמה" (ש"ב יד , ב); ומזה העניין "חכמים המה להרע" (יר' ד , כב). ואפשר שיהיה עניין החכמה מורה על העָרְמה , ושימוש המחשבה פעמים יהיה הערמה ההיא וההתחכמות לקנות מעלות שכליות או ֶלקנות מעלות מדות. אמר , שאין שלמות הקניין ולא שלמות בריאות הגוף ולא שלמות המדות הטובות - אין כל זה שלמות שראוי להתהלל ולהתפאר בו; והשלמות שראוי להתפאר ולהתהלל בו הוא ידיעת השם יתעלה , שהיא החכמה האמיתית. ופירש גם כן שלשה השמות חסד ומשפט וצדקה: חסד הוא ההפלגה בגמילות הטובה , וכולל שני עניינים: האחד - לגמול טוב למי שאין לו חק עליך כלל , והשני - להטיב למי שראוי לך להיטיב יותר ממה שהוא ראוי; וצדקה הוא היֹשר , לתת לכל כפי הראוי לו; ומשפט -לדון במה שראוי על הנדון , יהיה נקמה או יהיה טוב. ואמר שאין לאדם להתהלל לא בחכמה ולא בגבורה ולא בעושר , כי אם בהשכל וידוע האל , שהוא החכמה הגמורה; ולא בזה לבד , אלא בידיעת דרכיו ותאריו , והם: לעשות חסד ומשפטוצדקה כמו שאני עושה אותם.

🗝️🌹🗝️🌹🗝️🌹🗝️🌹 ב׳ה חי׳ בתמוז התשפ׳ו ׳התעוררות עצמית למציאות האמיתית׳- כל תחושת הבלבול ואיבוד הדרך נגרמים מסיבה אחת בלבד- ׳חוסר חיבור עצמי׳- ׳אבדן האותנטיות׳, לעולם לא תראו צדיק אבוד, גם בשעותיו הקשות ביותר ובאבדן המוחין וכאשר יש סבל אצלו ובסביבותיו הוא אינו מרגיש אבוד או בבלבול, והסיבה היא אך ורק שהצדיק מחובר לעצמו, ההתחברות לעצמנו והחזרה לאותנטיות תמיד שומרת על האדם, היא תמיד מחברת אותו אל בוראו, בתורה זה כתוב בצורה מאד מזעזעת במשפט אחד- בְּכׇל־בֵּיתִ֖י נֶאֱמָ֥ן הֽוּא׃ (במדבר יב׳ ז׳) ומפרש הרשב׳ם- נאמן הוא - קבוע ומיוסד כל שעה ביום; וכמוהו "ותקעתיו יתד במקום נאמן" (יש'כב , כג): יתד התקוע במקום חזק אינו ממהר ליפול. וכן הרמב׳ן מפרש- נאמן הוא; ויודע מעצמו כל המדות הכוונה ביודע היינו מחובר- מחובר למידותיו ואינו מתכחש אליהן, היום יש אבדן דרך מכוונת של אנשים שהחליטו שאינם יודעים בין רע לטוב ואומרים על הרע טוב ועל הטוב רע, מתחכמים בפילוסופיות ואידאולוגיות משונות כדי להכשיר שרץ ולקדם את עצמם, היום ממש ניתן לראות בגלות את הבורות העצמית המכוונת מאומות העולם בדעותיהם כלפי ישראל, תשקורת קלוקלת ומסיתה וכן פוליטיקה משובשת לחלוטין שמכשירה את האויב כאוהב וכן משבשת כל ערך טרוויאלי וכל מובן מאליו, הכל היום מקבל שאילתות וקושיות עקב בגידה עצמית במהותנו, ולכן הדבר הראשון שצריך לעשות על מנת להתחבר בחזרה על עצמנו היא להתחבר לערכים ולמידות הטבעיות שאין עליהן עוררין- לא תגנוב, לא תענה ברעך עד שקר וכו… ישנם דברים שברורים לאדם בינו ובינו היטב היטב שכך לא עושים, ולראיה אדם צריך לשאול את עצמו תמיד- האם אני עושה מעשה בסתר או בגלוי?! האם כשכולם ידעו על מעשיי תהיה לי בושה או אדרבא אעמוד מאחורי מעשיי?! והדברים מגיעים אפילו לדבר הקטנים ביותר כמו חרחור ריב בשלום בית- הלוא אחד משלוש עשרה עיקרי האמונה היא שהקב׳ה יודע מחשבות בני אדם, האם גבר או אשה יהיו מוכנים לחשיפת מחשבותיהם וכוונותיהם?! הנאמנות העצמית מתחילה מבפנים והיא אינה מסובכת כלל ואתן לה דרך פשוטה כעת- לָ֤מָּה תֹאמַר֙ יַעֲקֹ֔ב וּתְדַבֵּ֖ר יִשְׂרָאֵ֑ל נִסְתְּרָ֤ה דַרְכִּי֙ מֵיְהֹוָ֔ה וּמֵאֱלֹהַ֖י מִשְׁפָּטִ֥י יַעֲבֽוֹר׃ (ישעיהו מ׳ כז׳) ופירש הראב׳ע- למה נסתרה דרכי - אין השם רואה מה אני עושה , וככה משפטי יעבור; והטעם:יעבור ממני משפטי , ולא ישפטני על דרכי. הלא ידעת - בשקול הדעת , כי בראיות גמורות ידע המשכיל את בוראו. אם לא שמעת - שיהיה מאמין בדברי המשכילים. אלהי עולם - אלהי נצח; והטעם: כאשר היה , כן הוא , ולא ישנה. דרך ההתחברות העצמית כאמור הינה נורא פשוטה- האדם אינו צריך להתפלסף ולהמציא הליכות ונימוסים שלא היו ולא נבראו, הוא צריך לחוש את לבו ורגשותיו כלפי התנהגותו, כאשר האדם ינהג בנאמנות לעצמו, אפילו כנגד כל העולם כולו הוא יחוש טוב עם עצמו- כִּ֣י אִם־בְּזֹ֞את יִתְהַלֵּ֣ל הַמִּתְהַלֵּ֗ל הַשְׂכֵּל֘ וְיָדֹ֣עַ אוֹתִי֒ כִּ֚י אֲנִ֣י יְהוָ֔ה עֹ֥שֶׂה חֶ֛סֶד מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה בָּאָ֑רֶץ כִּֽי־בְאֵ֥לֶּה חָפַ֖צְתִּי נְאֻם־יְהוָֽה: ס (ירמיהו פרק ט פסוק כג) ומפרש ר' יוסף קרא: אלא אם בא להתהלל , בזאת יתהלל המתהלל: השכל וידוע אותי - מי שלמד השכל והחכמה על מנת לידע אותי; כי בדבר זה יש קיבול שכר , כשם שמפרש והולך: כי אני יי' עושה חסד לשומרי מצוותיי (ע"פ שמ' כ , ה). כי באלה חפצתי - בבני אדם שמלמדין את החכמה על מנת ללמוד ולשמור ולעשות (ע"פ דב'כח , יג) , ולא כבני אדם הכתובים למעלה, המתהללים לומר: "חכמים אנחנו ותורתיי' אתנו" (יר' ח , ח) ו"בדבר יי' מאסו"(שם , ט).

התעוררות לתוכן המחשבה האלוקית- על מה היא מבוססת ומה תכליתה, והשנית היא הטכניקה- כיצד מתחברים בפועל למחשבת הבריאה כאשר אנו חשים מרוחקים מאד?!, לגבי מחשבת הבריאה- בניגוד למה שחושבים מחשבת הבריאה בסופו של דבר עוסקת בכותרות נורא פשוטות- אחדות, חסד, צדק, אמת ושלום !! והכל מסתכם בהוראה הפשוטה ׳ואהבת לרעך כמוך׳- אם זו מחשבת הבריאה יש להבין שההשגחה עוסקת אך ורק בכך וממילא עסוקה בלהביא לשם את כל האנושות- ההשגחה הפרטית היא המחשבה והפעולה היוזמת, הדומיננטית והעיקרית- המציאות זורמת לשם בין אם נרצה או לא, ואפילו אם כל האנושות תתכנס על מנת לשנות או לעצור זאת כדוגמת בני מגדל בבל לא יוכלו לעשות כן, ספינת המציאות זורמת לשם על כורחנו , ולפיכך אדם חכם חייב להבין כל זאת ולמצוא אושר ושמחה בכך שהמציאות מתקדמת ונעה רק לאהבה אחוה שלום ורעות, אף על פי שהכל נראה ההיפך !! הבנה זו והתעוררות דעתנו לתוכנית אלוקית זו היא 90 אחוז מגאולת הדעת, ורק בהבנה זו אפשר להגיע לאושר ולשמחה- ארחיב בהמשך…!! אדגים זאת במשל לילדים והוריהם- להורה שפוי ונורמלי בוודאי יש מחשבה טובה עבור ילדיו- ההורים עובדים וחיים למען ביתם ומשפחתם ומתכננים את עתידם של ילדיהם, הבעיה היחידה היא שהילדים לא מודעים למחשבת הוריהם ועסוקים בעצמם וכלל לא מודעים לדינמיקת הבית, מחשבתם הטובה של הוריהם להיטיב איתם, ולמילוי הבית בכל טוב, הילדים תובעניים ועסוקים בעולמם שלהם וכל בקשה פשוטה מהם לעזרה בבית נתקלת בהתנגדות ועצלות נוראית- ולמעשה אין ההורים מבקשים מילדיהם דבר פרט להתעוררות למחשבת ההורים ולהבנת מבנה התנהלות הבית, כאשר ילד יתעורר ויזכה להארה בוגרת, ויבין, על דרך המשל, כבר מגיל 5 את הוריו והוראותיהם, הרי שיחיה עמם בשלום ויסכים וישתף פעולה אם הוראותיהם ולא יצטרך לתסכול הצעקות והאכזבות ותיקון דרכיו על ידי מכות, הוא אמנם לא ישנה דבר וחצי דבר ממהלכו של הבית אולם ההסתנכרנות ללו׳ז הבית, להורים, לסדורו של הבית יביאו אושר ונחת רוח גדולה למשפחה… כיצד מתעוררים ומסתנכרנים למחשבת הבריאה אכתוב על כך מחר אהובים, אני משתדל לעשות את הדברים כפי כוחי, אני עדיין תלוי בחמצן ונזקק למנוחות רבות, מחילה אהובים אמשיך מחר לחלק השני שהוא מאד חשוב, המטרה היא לתת לנו את העבודה הנכונה, החשובה והיעילה לימים שבין המיצרים, עבודה נכונה בשלושת השבועות הללו תקרין לכל יתרת השנה הנוכחית והשנה הבאה במילואה, הרבה תלוי בתקופה הזו ואנו נעשה כל מאמץ לנצל אותה לפתיחת המיצרים !! יש לי הרבה מה לספר לכם, הרבה ממש ודברים חשובים, יקרו הרבה דברים בשלושת השבועות הללו- תהיו חזקים ובשוויון נפש, לא להבהל מן הארועים, למרות פורענות אנחנו נעים למציאות טובה

🗝️🌹🗝️🌹🗝️🌹🗝️🌹 ב׳ה יז׳ תמוז התשפ׳ו היום אכתוב פרק ששייך לצפנת פענח בשלב מאוחר יותר ואין כאן הוא מקומו בפרקים הראשונים של הצפנת פענח, אולם בשל חשיבותו ובשל הזמן שאנו נמצאים בו הנקראים ימים ׳בין המצרים׳ אני מקדים את הפרק לפה כפרק בפני עצמו, אולם אל דאגה, כשאגיע לפרק לפי סדרו שוב אכתוב אותו בצורה מסודרת לפי סדר הפרקים, כעת נראה זאת כפרק חשוב מאד ל׳ימים בין המצרים׳- ׳על חשיבות המחשבה והתודעה׳- רובנו חושבים שכאשר אנו משוטטים במחשבתנו לכאן ולכאן שום דבר לא באמת קורה, אנו מניחים שאלו סתם הרהורי לב סרק שאינם פועלים דבר ומתייחסים אליהם כהבל האדם, אולם אין זה כך רבותיי ועלינו לתקן עוולה זו אחת ולתמיד- אם הפלאפורמה של הכל היא אור, ואור זה מתורגם למחשבה של האדם וכן שם נולדה תודעת האדם, וכל המציאות בעצם מוקרנת מן האדם ואין עולם בלא אדם הרי שכל מחשבה ומחשבה בורא כאן מציאות ומקרינה אותה, הטעות המרכזית המקטינה את האדם אולם היא היא זו המביאה עליו חורבן, היא חוסר ההבנה שכל עוד הוא חי וחושב ומודע מוקרנת מתוכו מציאות, ולמציאות זו יש ברירת מחדל- אם האדם ער ושולט ומכוון את דעתו הרי שהמציאות שלו, אף על פי שתהא קשה כמה שתהא קשה, בסופו של דבר תקרין את המציאות עליה הוא מכוון, אולם אם האדם יזרום וירדם במחשבתו ויקטין אותה כהרהורי סרק ריקניים הרי שהמציאות תזרום לריקנות ואדם אכן יחוש שכל המציאות ריקה, שימו לב להבדלים שיש בקבלה בין ספירות כתר, חכמה בינה ודעת ששם האלוקות שורה והמלאות והשלמות היא המציאות לעומת ספירת המלכות שרגליה יורדות מוות ולית לה מגרמא כלום והיא מקור הריקנות, צריך להבין שאין זה סתם, והמציאות לא נבראה כך כדי להעניש את האדם- אלא זה הטבע הרוחני, צמצום נגרם על ישי צמצום האור, סילוק האור, ואילו הארה נגרמת כתוצאה משאיפה להארה ורצון אל האור, אם נזניח את המחשבות שלנו לתהות להן האם תמיד יובילו לריקנות ואין אדם בעולם הזה שלא חווה ריקנות עקב אי השתלטות על מחשבותיו ורצונותיו, הדבר ראשון ממנו עלינו להתחיל הוא להבין שהאדם פועל 24/7, מחשבותינו פועלות כל הזמן, כוונותינו, רצונותינו מייצרים מציאות ומקרינים אותה 24/7, אין כזה דבר שהמציאות לוקחת פסק זמן עד שנתארגן על עצמנו, כמו שאמר הגר׳א- האדם משול לציפור- אם אינו מנפנף בכנפיו מעלה מעלה בעל כרחו הוא יורד מטה מטה, ולכן ההדרכה החשובה ביותר לאדם היא להשתלט על מחשבותיו ורגשותיו כי הן הן אלו המובילות אותו אל תכלית לא טובה, אנו הדור האחרון, ואני מודע לכך שאנו חשים תחושה של עייפות ותחושת אבדן, וזה כאמור מוקרן משנים של ׳דורמיטא׳- תרדמה מחשבתית שהיתה בגלות , אולם החכמה מלמדת אותנו דבר נפלא- שבסך הכל מעל שליטת האדם ותחושת בחירתו עומדת השגחה פרטית נפלאה, וכאשר אדם מתעורר בבוקר ואומר מודה אני, הוא משול לאדם שנרדם על ההגה ולפתע מתעורר אחרי דקות רבות על הכביש במהירות גבוהה וער לעובדה שלא התהפך לתהום או שלא עשה תאונה, ועל כן הוא מודה על ההשגחה שהחזיקה בהגה בלעדיו- ׳שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך- ׳אמונתך זו השגחתך׳, האדם מודה להשגחתו של הקב׳ה על התעוררותו מן התרדמה ששקע בה שהחזיר נשמתו להכרה כדי שיוכל להמשיך מצידו לנהוג בשליטה עצמית כביכול, ׳סוד השינה וההתעוררות׳- מטרת השינה שהיא לפחות שליש מחיינו היא בדיוק לתת ענוה לאדם ולספר לו על ההשגחה, גם שההשגחה פועלת בלעדיו ומעבר לשליטתו, אולם שגם יזכה להתעוררות להשגחה מדי יום וירצה להצטרף אליה, זה עניין קצת ארוך מרתק ומורכב ואין כאן מקומו לפתוח אותו כאן, אולם כל כוונות ברכות השחר הן בסוד החזרה להשגחה הפרטית וההתעוררות אליה, כאמור, זה עמוק ורחב מכדי להסביר זאת כאן, אבל אנא שימו לב שברכות השחר הן ברכות על ההשגחה הפרטית ועל סידורו של העולם, נמשיך בסוד ההתעוררות… סוד ההתעוררות הוא סוד פקיחת העיניים כשם שאדם מתעורר משינה, הוא מפעיל מודעות עצמית, מודעות סביבתית, הכרה לזהותו השורשית, לתפקידו וכו׳ ולכאורה חוזר לרוטינה של תפילה יומיומית וסדר יום מחזורי, אין התעוררותו משנה דבר בסדרי העולם, גם מקובל אדיר שזכה להארה בלילה, וייתכן אף לגילוי אליהו ולרוח הקודש מיד עם עלות השחר יאמר מודה אני וכן את שאר ברכות השחר ושחרית וכו׳, סדר יומו לא ישתנה, ההשגות רק נותנות בהירות להשגחה ולמהלכם של הארועים, ולמעשה זו פסגת האושר- ׳הבנת הבורא ומהלכיו׳ כפי שהסביר בעל הסולם בהקדמה לתלמוד עשר הספירות פסקה מב׳ המפורסמת, וזהו למעשה התענוג הגדול ביותר משום ששם השוואת הצורה בין הנברא לבורא, הצער הגדול ביותר לאנושות היא שינוי הצורה עד הופכיות הצורה בין הבורא לנברא, כאשר אין סנכרון והרמוניה העולם כולו נמצא בדיסונסס ואף אחד לא משיג את רצונו, והתסכול מוליד תחושת אכזבה, כשלון וריקנות, ההתעוררות למחשבת הבריאה מחולקת לשני חלקים בלבד-

‼️ יום קשה היום תסלחו לי לא אוכל לכתוב היום

בדומה לאדם שלא בחר ולא רצה לעלות על רכבת הרים והטיול הוא סיוט עבורו, אולם ברגע שיבין את מטרת המשחק ותכליתו הוא עשוי מאד להנות ולהבין את המתרחש, אם כן מה הסוד הגדול של הסנכרון למציאות?! למה שמציאות השם תעניין אותנו?! איך מוצאים עניין משותף בין האדם לבוראו כך שיסכים לחיות חיי שמחה וחירות?! כל זאת ועוד בפרק ג׳ בעזרת השם עד כאן אהובים להיום יהי רצון שזכות אור החיים הקדוש תגן על כולנו ונזכה להגאל כבר עכשיו גאולת הדעת ונזכה בכל הברכות כולן

🌹🗝️🌹🗝️🌹🗝️🌹🗝️ ב׳ה טו׳ תמוז התשפ׳ו הילולת אור החיים הקדוש פרק ב׳ בצפנת פענח- ׳משמעות המציאות׳, אם בפרק הראשון למדנו שמציאות המציאות היתה ההבנה הראשונה והחשובה ביותר ליהודי היא שהמציאות היא ׳אור ההכרה׳, ושבמצב זה ישנו חופש פעולה מלא ומוחלט להתנהגות מול המציאות, במקום יאוש ותחושת חדלון בשל ארועים שתוקעים אותנו אנו יכולים להסתכל על המציאות באור אחר ובכך לשנות את ההרגשה והבנת המציאות, בדומה לאדם שמסתכל מבעד למשקפיים וירטואליים ועיניו רואות מלחמה או אימה וכו, ותגובתו הראשונית תהיה היסטריה ותסכול, באם הוא יבין שמוקרנת אליו מציאות וירטואלית שיש בה ללמד אותו או להעביר אותו תהליך, החיים יראו אחרת לחלוטין, וביד ההכרה שלו לפענח את המציאות הנגלית ולחיות חיי חירות נפשית, הבנה, שיתוף פעולה, סקרנות, חיי חקר וצפיה ואפילו שמחה, ׳הקניית המשמעות הנכונה למציאות׳- מכיוון שהבורא רצה להוציא לאור שלמות פעולותיו שמותיו וכינויו הרי שמחוייב שכל המציאות הכתובה בתורה תבוא לידי פועל ומעשה בכל רבדיה ומימדיה בבחינת- ׳אסתכל באורייתא וברא עלמה׳- שתרגומו הסתכל בתורה וברא את העולם, ואין זה כמעשה חד פעמי אלא כמציאות מתמשכת, כל פסוק כל פרשה כל חומש הינו פרק בחיינו, התורה כתובה בעולם האצילות אולם חייבת לרדת עד לעולם העשיה, ולכן המציאות הפרוסה שלפנינו, בכל דור ודור יש קין והבל, ויוסף ואחיו, והשעבוד העם היהודי לחומר וגאולה קולקטיבית של חלק מהציבור, הסיפור מספר את עצמו בכל המימדים, ואני יודע שמיד קופצת השאלה ׳למה?׳, ולמה ככה??, ומה התכלית בכל זה, והתשובה הגורפת היא שהתורה היא הלבוש של הקב׳ה, והוא נצחי בלי ראשית ובלי תכלית, וניתן לראות זאת כסופר אורגניזם רוחני אחד ענק שפושט צורה ולובש צורה כמו אדם המתבגר מהיותו תינוק להיותו בוגר, וכמו קליידוסקופ שכאשר מסובבים אותו רק חלקיו מסתובבים אולם שום דבר לא נכנס למערכת ושום דבר לא יוצא מן המערכת, אלא שינויי הצורה בלבד, ואם נשאל מדוע ומה יוצא לו מזה, התשובה תהיה שכאור עליון פשוט שמילא כל המציאות, רק הכרה עצמותית חסרה בדרגת חופש של שלמות הנקראת הכרה עצמית או ידיעה עצמית, ולכך צריך דואליזם- שפוטנציאל האור יבוא לידי ביטוי ותהיה הכרת הפוטנציאל, כך בדומה האדם טומן בחובו פוטנציאל אינסופי אבל אלמלא יבטא את עצמו לא ידע את עצמו, ואדרבא יתפוס את עצמו בצורה לא נכונה ולא טובה, צריך להבין שאין כאן עניין של כורח או שהקב׳ה צריך להראות למישהו משהו- אלא עלינו להבין את טבע האור ומציאותו ולהבין שכך הוא מתנהג, נבראו הנבראים ׳בגין דישתמודעון ליה׳- כדי שיתוודעו אליו, ולפיכך זה תפקידנו בדיוק, הוא האור והפוטנציאל, ואנו הוצאת המציאות והכרתה, בתוך כך עלינו לזכור שאנחנו נצחיים ולעולם לא נמות ואין ברוחני פספוס או אבדן או כשלון, המציאות היא בשיוויון נפש לכל המתרחש בה- לא אדישות, לא אפאתיות אלא שוויון נפש משום מגיד מראשית אחרית, השם צפה הכל וברר הכל, ואין אצלו עניין תהליכי, אלא רק מבניות, המבניות שלו, ומבניות הבורא אינה סרט מתפתח אלא קומות קומות של אורות המסובבים על דרך סיבה ומסובב הבונים ומתארים את הבורא על כל חלקיו- בדומה לגוף האדם, ולפיכך על ארועי החיים וקורותיהם ישנה השגחה המוציאה על דרך הסיבה ומסובב את פעולותיו שמותיו וכינויו כאמור, אולם על לפרשנות של האדם ניתנה כביכול בחירה, "הַכֹּל צָפוּי וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה" התורה כבר ניתנה ונבררה- הקב׳ה השתשעשע עם התורה תתקעד׳ דורות לפני שניתנה אולם נתנה כעבור 26 דורות מאז האדם הראשון, תפקיד האדם באשר הוא הוא להלביש את מציאות התורה (לכך אנו כפויים), אולם לפרשן אותה ולהבין אותה כבר יש ביכולתנו כביכול, קריטריונים לפרשנות וקריאת המציאות- א. להבין את כל מה שנרשם לעיל- אנחנו נצחיים, אין אבדן ברוחני, אין פספוס או כשלון ברוחני, המציאות כפויה על דרך הסיבה ומסובב להתגלות כדי לגלות את פוטנציאל מציאות הבורא, אופן הגילוי מוכרח להיות בשלבים כדי לתת מקום לכל פעולה שם או כינוי, כל גילוי מוכרח באור חוזר שיכיר ויתוודע למציאות שהתגלתה, למשל האם הקב׳ה כעת מרחם, פועל בדין וכו׳ כל מילה בתורה חייבת לקבל חויה רוחנית ופיסית- לא ניתן לומר למשל שאת הפסוק ׳לא תרצח׳ אפשר להבין מבלי שירדה למציאות על כל גווניה ורבדיה, וחייבים להיות על כן קרבן ומקרבן, הידיעה שאנו נצחיים, והמציאות היא רק עניין של קיום המציאות והוצאתו לפועל, בידיה לתת לאדם חירות נפשית כאדם המתבונן בסרט או חווה חויה וירטואלית או חולם, יחד עם זאת כדי שלא נחוש משועבדים עלינו לדעת שמצד אחד אמנם אנו כפויים למציאויות הפוקדות אותנו אולם מצד שני עלינו לדעת כיצד ׳לרקוד׳ ולהסתנכרן עם המתרחש, כל התסכול הקיומי הוא בדיסוננס שבין המציאות הנגלית לעינינו לבין ההבנה שלנו את המציאות הזו,

הערב - אור לט״ו בתמוז - ומחר עד השקיעה, אנו מציינים את הילולת רבי חיים בן עטר - אור החיים הקדוש הנכם מוזמנים להאזין כעת לשיחתו של הרב מרדכי שיינברגר שליט״א - בשידור חי מביתו, לכבוד ההילולה: 🔗 בקישור הזה: https://www.youtube.com/live/WZ2wJFj21_o?si=nRFVf57lwVNCdjpR 📞 בטלפון: 02-3024582

🌹בעזרת השם בלי נדר אנסה להעביר שידור ביום חמישי הקרוב יז׳ בתמוז, עד אז אנא עקבו מדי יום אחר הפוסטים שאני כותב 🌹

וכאמור, כל מי שחווה זאת חווה חוויה דומה ואין איש סותר את חברו- הידיעה הרוחנית החוץ גופית בדבר אחדות המציאות, האהבה, מדמעות הקיום נעשית ברורה לכל…!! ואת הידיעה הזו אנו שואפים לקנות ולהקנות… המציאות העולמית הרגילה החושית היא רק אוסף של תבניות מחשבתיות שכולאות את ההכרה העליונה, כמו חלום, כמו סרט, והאדם המזוהה והמהופנט מן הסרט המוצג בפניו יהיה כלוא בחלום זוועה בלא יכולת שליטה ודרגות חופש וחירות לחייו, ורק בני האדם שהצליחו להבין שמה שמוקרן לעיניהם הן תבניות מחשבה שבונות להן פלאטפורמה של מציאות מתחילים לחפש את הדרך להמלט מן החלום, וזה תפקידו של הצפנת פענח כיצד מתעוררים מו החלום כיצד מחזירים את השליטה ואת דרגות החופש כיצד חיים עד כאן להיום…🌹😘

🗝️🌹🗝️🌹🗝️🌹🗝️🌹 ב׳ה יד׳ תמוז התשפ׳ו מדוע אנו נזקקים ל׳צפנת פענח׳?, מדוע הכל נשמר בסוד? ומה יעשה אדם שחש אבוד בחיים הללו? משמעות המילה ׳סוד׳ ביהדות אינה קוד או הסתרה מכוונת כדי להתל בבריות, משמעות המילה ׳סוד׳ בלשון הקודש היא ׳מעל טעם ודעת׳, הסוד שייך לטרום הבריאה, טרום השפה, טרום המחשבה, ומה שנגלה למחשבתנו וחושינו הוא גילוי מצומצם של הסוד כדי שנוכל להשיג בו כמו שנאמר על הבורא- ׳ממעשיך הכרנוך׳, ומן ההשגות המצומצמות הללו יש בכח התודעה שלנו להבין דבר מתוך דבר ולהעלות ולהשיג כביכול את הסוד על דרך משל ונמשל, וגם דרך זו של עליה ברמות המחשבה על ידי התודעה ומשם להכרה האלוקית העצמותית היא גם סוד, עליה ארחיב כעת, ׳סוד העליה באמצעות התודעה להכרה עצמותית׳, זה גם סוד המעבר מדואליזם לעצמות האחדות- התשובה נעוצה במקור מחצב הנשמות- כדי לדבר על עצמות האחדות אנחנו חיים לדבר על הקונספט ׳אין-סוף׳, ׳עצמות האחדות׳ חייבת לעמוד בפני עצמה ללא הגדרה אנושית או הגדרה בכלל, ביהדות לרוב הביקורת הן על הלכות ׳היתר ואיסור׳- ׳מה שאסרתי לכם התרתי לכם׳ במדרש ויקרא רבה ( עמ' תקכא ) כתובים הדברים הבאים על הפסוק "ה' מתיר אסורים" ( תהלים קמו , ז : ( מה שאסרתי לכם התרתי לכם . אסרתי לכם חלב בבהמה , והתרתי לכם חלב בחיה . אסרתי לכם גיד הנשה בחיה , התרתי לכם בעוף . אסרתי לכם שחיטה בעוף , התרתי לכם שחיטה בדגים . ר' אחא ור' סיבנא in יונתן בשם ר' מאיר : יותר ממה שאסרתי לכם , התרתי לכם . אסרתי לכם דם הנידה , התרתי לכם דם בתולים . אסרתי לכם אשת איש , והתרתי לכם את השבויה . לכאורה , לפנינו טענה דומה לזו שבה עסקנו לעיל , על פיה אין בסיס הגיוני להבחנה בין שחיטה אסורה לשחיטה מותרת , וההבחנות של התורה הן לגמרי שרירותיות . מדרש תנחומא ( שמיני , יב ) אכן קושר בין שני המדרשים הללו , ומביא מיד לאחר המדרש על 'מה שאסרתי לכם התרתי לכם' את המדרש שלעיל על הפסוק 'האל תמים דרכו ... הא לא ניתנו מצוות אלא לצרוף בהן את הבריות . ' ההבנה שלפיה המדרש הנדון מדגיש את השרירותיות של המצוות ואת העובדה שהן פרי גזרה אלוהית חסרת טעם מנוסחת במפורש אצל המהרש"א : עניין זה מפורש כמ"ש מצות הקב"ה עלינו גזירת המלך הם בלי טעם בדבר ועל כך מונין אותנו אומות העולם וכן הביקורת מבפנים, אולם איש לא מבין שהמטרה היא ׳הסופר׳ ולא ׳הסיפור׳, מהלכות היתר ואיסור אנו לומדים את הקונספט ׳אין סוף׳, שיש ביכולת ההכרה האנושית להגיע בעצם לביטול תבניות, ובכך להגיע מדואליזם לעצמות האחדות שהמציאה את הדואליזם, 🌹מה הלימוד כאן עבורנו?🌹 אנו עדיין בפרק הראשון של הצפנת פענח ובוא הנושא הנדון הוא מהי מציאות המציאות, ומענה על נושא זה הוא הפואנטה והסוד הגדול למענה על כל הקושיות שיבואו אחריו- האם המציאות שלנו היא ריק פיסיקלי או אנרגיה מרוחה באופן הומוגני או שהיא הכרה אינסופית?! ואין אנו מתכוונים להשאיר זאת לספקולציה- אלא כל העניין הוא להוכיח זאת מבשרנו שכאשר עולים להכרת עצם האחדות מתבטלות כל המילים והרעיונות אשר ׳אנרגיה׳ ׳ומציאות פיסיקלית׳ הן חלק מהן ואנו נותרים רק אור עליון פשוט הממלא כל המציאות והוא הנקרא אור אין סוף כביטוי של עצמות האחדות, עצמות האחדות הזו גם היא אינה ריקה ופאסיבית אלא חיה, תבונית ורצונית, ומהיכן אנו יודעים זאת?! מכיוון שהאדם מגיע לשם פניומותו והוויתו המקורית אינה נעלמת ומתפוגגת, אלא נותרת חיה וערה, רצונית ותבונית ובכוחה לברוא שוב את התבניות שיצרו את העולם, מה מתרחש במוות קליני משמעותי, ולחילופין כאשר מקבלים הארה ובפרט רוח הקודש??- כיצד יודעים שהמציאות הנחווית במצבים הללו היא אמיתית? ומה הקריטריונים של אמת מוחלטת?- התשובה היא כזו- בחויה חוץ גופית דרגת החופש והשליטה נעשות גדולות ונרחבות יותר, בדומה להבדל בין חלום למציאות או חוויית סרט ומציאות רגילה, בסרט ובחלום אין כל כך שליטה ודרגות חופש, ורק כאשר מתעוררים מן החלום שבה לאדם היכולת לבצע אינספור פעולות בדרגות חופש שונות, כנ׳ל בחויה החוץ גופית,דרגות החופש של המחשבה, התנועה והידיעה מקבלות הרחבה אדירה- כמו היציאה מעולם דו מימדי לתלת מימדי, הידע הפנים מציאותי נפתח , ומימדי מציאות, הבנות, תובנות וידיעות בדבר המציאות תופחות לאין קץ, הידע בתוך הגוף מסתכם בצה שמגיע לחושינו והבנתנו הרציונלית בהתאם לכוחות ולחוקים של כדור הארץ והכוכבים כפי שאנו חווים אותם כעת, אולם הידיעות מחוץ לגוף פותחות בפנינו כוחות וחוקים ומימדים שאין אנו מכירים פה, וכוחות וחוקים אלה שולטים על הכוחות שפה, הידיעות בדבר העבר העתיד וההווה, הידיעות בדבר טבע הבריאה, מהות האדם, הנסתר והנגלה, משמעות הקיום וכל פרטיו וענייניו מתגלים ללא הסתרה, ומשמעות החיים ותפקידה נעשית מובנת לחלוטין בניגוד למה שקורה בתוך הגוף בו יש בלבול רב ואבדן דרך וחשכות הדעת,

כאשר הדבר הזה (הדבקות) מתרחש, מתרחשת הארה עמוקה בתוך האדם והוא יוצא מגדר אדם לגדר אלוקות כדוגמת אבותינו, משה רבנו, רשב׳י, הארי הקדוש, הבעשט׳ ועוד רבבות על רבבות צדיקים שזכו לדבקות השלמה והמלאה, ומהם ומפיהם אנו חיים, ואף אחד מהם לא סתר את חברו או המציא תורה אחרת ודת אחרת, כל עשרות רבבות האנשים השלמים הללו רק הוסיפו זה על זה וכולם כאיש אחד בלב אחד מנחים לאותה נקודה, ויתרה מכך- כל יהודי ויהודיה עתידים לזכות לדבקות מלאה ושלמה זו כ׳איש אחד בלב אחד׳, בשלבים הנקראים ׳גאולת הדעת׳, תחיית המתים, העולם הבא ועד האלף העשירי ובכלל, אולם כאן יש עניין שתהיה דבקות רבתית, עליה רוחנית ושלמות רוחנית שתתקבל כחברה וכעם, ותורה זו לא נמצאת אצל אף אומה ולשון- שעתידה להיות דבקות עצומה והגעה לשלמות רק כחברה שלמה ולא כאוסף של בדידים !! ולתורת הגאולה הזו רובו של העם טרם נחשף, וזוהי גם מסגולתו של היותנו העם הנבחר, הדבר נמצא ומוטמע בעצם היותנו עם שמצויד בכל הכלים הרוחניים כאמור להיות כמו ׳נחיל׳ וכמו ׳להקת פרטים׳ המסוגלת ׳לתקשר׳ בינה ובינה באופן הבונה תודעה קולקטיבית שתפעל כ׳איש אחד בלב אחד׳, למעשה התורה אינה בנויה לתחרות או כעצה טובה לאדם כיצד לחיות, אלא כתיאור המציאות שממילא יוביל לכך, כעת קשה לנו לראות כיצד העם היהודי יהפך להיות ׳חברה קולקטיבית המתפקדת כנחיל בכל רגע נתון, אולם זו כל הפואנטה, הבנת הבורא תלויה בכך שנבין שאם הבורא הצטמצם לכל בריה ובריה, עלינו לחבר את כל הבריות יחדיו, כישות אחת, להקנות לכולם תודעה קולקטיבית משותפת, שתניע את כולם לפעולה משותפת, ויתרה מזו שלכולם תהיה ׳הארה מכוונת אחת׳- מוחין אחד שינחה אותם, אין לדמות זאת לצבא של זומביטים ח׳ו, אלא אדרבא- כשם שאדם בנוי מתאים תאים, חלקיקים חלקיקים, שכולם פועלים כמנגנון מכני מסודר אחד לקיום האדם, כך העם היהודי עתיד לפעול כ׳סופר-אורגניזם׳ אחד שיעבוד ויתפקד ׳כאיש אחד בלב אחד׳, ולפיכך על העם היהודי לקבל חכמה מיוחדת מיוחדת שתכשיר אותו לכך, עבודת ההכנה לכך נעשתה 6000 שנה כמעט מאז אדם הראשון, וכ 3300 שנה מאז מתן תורה, וכעת לקראת הגאולה והחיבור האחרון בינינו ניתנת תורת הקבלה על סודותיה ורמזיה כדי לחבר את כל החוויה הגשמית והרוחנית מן הפשט ועד הסוד, ולשם כך אנו זוכים ללמוד וללמד את תורת ׳הצפנת-פענח׳ שהיתה גנוזה אלפי שנים עד בוא הזמן הזה, עליה נאמר- ׳אכשר דרא׳, הדור מוכשר כבר לקבל את המידע והזה ולעשות בו את הפעולה האחרונה של איחוד התודעה הקולקטיבית של כולנו יחד לכלל ישות אחת, ועל כך התכנסו פה היום !!

ב׳ה יג׳ תמוז התשפ׳ו יום השקת ה׳צפנת-פענח׳ פרק ראשון- ׳צפנת פענח מציאות המציאות׳ מהי מציאות המציאות?! ראשית הקדמה קצרה על חכמת הקבלה עליה העם היהודי עומד ומסתמך- חכמת הקבלה ניתנה עוד לאדם הראשון, והועברה דרך שת, נח אברהם וכו… (על השתלשלות חכמת הקבלה אתן שיעור שלם בפני עצמו), חכמה זו ניתנת להוכחה על ידי השגה, האדם המקבל חכמה זאת מקבל גם ׳טכניקה רוחנית של התחברות׳ המאששת את כל הנאמר בה, גם לאומות העולם היתה זליגה מן החכמה עקב האומות שיצאו מהאדם הראשון, ולכן גם באומות העולם ניתן למצוא חכמות עתיקות בהן נאמרים דברים דומים לנאמר בקבלה, אולם מאז מסירת התורה למשה לפני כ 3300 שנה (- כ 26 דורות מאז אדם הראשון- 10 דורות מאדם עד נח, 10 דורות מנח ועד אברהם אבינו, ועוד 6 דורות מאברהם אבינו ועד משה רבנו), המשיכה את החכמה האלוקית בצורה מפורטת ולא רק מדידטיבית, ממש הלכה למעשה כיצד לחיות בעולם הזה, בכל רמח איברנו ושס׳ה גידנו מבלי להתנזר מדבר, ואדרבא, לעשות שימוש בכל מכל כל, כִּ֣י כֹ֣ה אָֽמַר־יְ֠הֹוָ֠ה בּוֹרֵ֨א הַשָּׁמַ֜יִם ה֣וּא הָאֱלֹהִ֗ים יֹצֵ֨ר הָאָ֤רֶץ וְעֹשָׂהּ֙ ה֣וּא כֽוֹנְﬞנָ֔הּ לֹא־תֹ֥הוּ בְרָאָ֖הּ לָשֶׁ֣בֶת יְצָרָ֑הּ אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃ (ישעיהו מה׳ יח׳) ולכן במעמד הר סיני ניתנה תורה מלאה, מפורטת ומדוייקת, ספר סופר וסיפור (בלשון ספר יצירה), המלאה ועשירה באינטלגנציה רוחנית המקנה לאדם יכולת השגה רוחנית מלאה להתחבר בחזרה לסופר מתוך הספר והסיפור, המתנה הזו ניתנה לעם נבחר הלוא הוא העם היהודי , מתוך כך שהוא מצוייד בשלמות הבריאה כולה, בניגוד לכל שאר הישויות- הארציות והמלאכיות, והבין לבין, שהן רק חלקי אדם ולא האדם השלם, היהודי בהגדרתו הוא צלם אלקים, חלק אלוק ממעל ממש שבמבניותו כולל את כל התשתית האלוקית להכלת האור האלוקי במילואו, בזמן שכל שאר היצורים חסרים, כאשר מתפלספים ושואלים בכל העולם על ׳מהו יהודי׳, התשובה היא- התשתית השלמה והמלאה לאור האלוקי, שלמות עשר הספירות, שלמות חמשת העולמות, שלמות 32 נתיבות החכמה, שלמות התורה, שלמות הבריאה כולה, רק העם היהודי בשל מבניותו, מסוגל להדבק ולהתחבר לקב׳ה באופן הבראשיתי כשני האלמנטים ׳אור׳ ו׳אינסוף׳, ואף על פי שיהיו עמים ומסורות שיטענו להשגות, וניסים, והתקשרויות וכו שיישמעו לנו מאד דומים לעקרונות החכמה שלנו, עם כל זאת יש להבין ש׳דומה׳ אינו ׳זהה׳, רק עם שיצליח לקיים הלכה למעשה את כל פרטי החכמה יכול להיות דבוק בה, אומה שלא קיימה את ההלכה, שלא עברה את מהלכה של התורה מגלות לגאולה, אינה יכולה לקיים את הדיבר הראשוני- ׳אָֽנֹכִ֖י֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִ֑͏ֽים׃׳ (שמות כ׳, ב׳) (על מטרתם של כל אומה ולשון וכן על קבוצות המלאכים ושאר היצורים דמוי אדם אפרט בשיעור בהמשך- זה חשוב ממש, אבל עלינו לדעת שהם חלקי אדם- הכוונה לאדם לא שלם, ולכן אינם יכולים לזכות לדבקות מלאה, על אף סיפורי ניסים ונפלאות מהארותיהם המדיטטיביות ואחרות) אור שלם יכול להכנס ולדור רק בכלי שלם המותאם אליו לחלוטין, העם היהודי שלם בכל רמח איבריו ושסה גידיו והוא אינו נברא אקראי, והוא אינו נברא אבולוציוני, אלא מטרת הבריאה, יש להבין שאין כאן המטרה להציג ׳גזענות׳ או אפלייה אלא רק להבין את המציאות כפי שהיא ברואה, אמנם אדם הראשון הוא האדם השלם וממנו יצאו גם אומות העולם, אולם כמו בחוקי הגנטיקה, חלק אומות העולם נטמא, ואילו החלק שבררו אבותינו נטהר והמטען הגנטי הרוחני והגשמי נשמר בשלמותו- בראשית ברא אלקים כו'- פירש רש"י "בראשית - בשביל ישראל הנקראין ׳ראשית׳ ובשביל התורה הנקראת ראשית", זאת אומרת שקיים מתאם מלא בין התורה ובין ישראל, ואין כאן עניין גזעני בהעדפת עם על עם, אלא בכלי שרת שתפקידו להיות הכלי המושלם לאור המושלם, ולכן ישראל משולים ל׳שכינה׳- לבת זוגתו של הקב׳ה כביכול, עליהם נאמר- ׳איהו שוכן, איהי שכינה׳, (הוא השוכן והיא המקום שבו השוכן ישכון, ורק היא), לכך יש מטרה ולא סתם הצהרות היסטוריות שכל עם מייחס לעצמו, המטרה היא ׳הלבשת שלמות הבורא בכל העולמות׳, ואין כלי אחר לכך, ומעולם לא נמצאה אומה שאכן קיימה והלבישה את הבורא בחמשת העולמות, הבורא כתב את עצמו בתורה- (שבת קה.): "ורבי יוחנן דידיה אמר, "אנכי", נוטריקון, אנא נפשי כתבית יהבית". ׳אני את עצמי כתבתי ונתתי׳ ולפיכך התורה אינה מסמך משפטי או היסטורי ובטח שלא סיפור, אלא תיאור מבני של הבורא עצמו, ורק אדם שיקיים אותה במילואה יוכל לזכות לדבקות ולהארת הבורא בתוכו באופן שלם ומושלם,

🌹🗝️🌹🗝️🌹🗝️🌹