האקדמיה ללשון העברית

האקדמיה ללשון העברית on Facebook לקוחות יקרים, נא להקריב את המוצרים! לקוחות יקרים, נא להקריב את המוצרים! ‌‌‌‌‌‏ תאמינו או לא – אין במשפט הזה כל שיבוש: בהחלט אפשר להקריב את החלב, הלחם ודגני הבוקר. 🤯 ‌‌‌‌‌‏ לקרב מוצרים או להקריב אותם? גם וגם – ‌‌‌‌‌‏ 👈🏼 במקורו הפועל הִקְרִיב עניינו 'קירב', 'הביא קרוב אל', ומכאן 'הגיש', 'נתן מתנה' – זה הקורבן המוגש לאל. שימוש זה תקני לחלוטין, גם אם כיום אפשר למצוא אותו בעיקר בלשונם של ילדים וגם בלשון הספרותית. ‌‌‌‏ 👈🏼 בעברית בת ימינו נוצר ריחוק רב בין פעולת ההתקרבות ובין עניין הקורבנות. לפיכך במשמעות 'הביא קרוב' בוחרים על פי רוב בפועל 'קירב' בבניין פיעל, ובמשמעות 'נעשה קרוב' משתמשים בפועל 'התקרב' בבניין התפעל. ‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏ שתפו ותייגו חברים שיש להם סבלנות וחברים שמשלמים רק בקופות השירות העצמי. 🙄 https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/448962913_880390870792359_8107452394062250463_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720&_nc_cat=1&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=_kri7t6zItkQ7kNvgH2O0sr&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&oh=00_AYBcfqMeQDFH0MsH73PbbiIT_tlLtSgkcg8mn115RdwOcw&oe=668208B5 (Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook שחר חסון, הפעם לנו יש שאלה בשבילך: מה אחוז האנשים במדינה שפנו אלינו כדי שנבהיר אם מותר לומר אחוֹז? שחר חסון, הפעם לנו יש שאלה בשבילך: מה אחוז האנשים במדינה שפנו אלינו כדי שנבהיר אם מותר לומר אחוֹז? 🤯 ‏ ‏ הפניות באיור הן פניות אמיתיות שקיבלנו לאחרונה, והתשובה לכולן היא כמובן – לא! ‏ ‏ ההגייה הנכונה (והיחידה) היא אָחוּז. ‏ ‏ וכדי לחסוך רשומה נוספת – זוֹג הוא דופן הפעמון. 😎 ‏ ‏ ‏שחר חסון - Shahar hason https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/448959070_879605257537587_458713514743181224_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720&_nc_cat=109&ccb=1-7&_nc_sid=833d8c&_nc_ohc=NqIIC-CuOpcQ7kNvgFhlOda&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&oh=00_AYDjv76bpGjvkTmq1s4EDjZfSQAgfRBeXWEbbyw_7zz7xQ&oe=6680B72D (Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook ‌‌‌‌‌‏ מזמן לא הזכרנו לכם: אל תאמרו "ממזמן"! ‌‌‏ ‍‍‍‍‍גיבוב שתי מילות היחס מ־ במילה "ממזמן" – שנשמע לא מעט בלשון הדיבור – אינו תקין. ‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍‌‌‌‏ 👈🏼 אני מחכה לך בכניסה להופעה. באתי מזמן (ולא "ממזמן"). 👈🏼 מזמן לא הקשבתי לשיר של עומר אדם (ולא "ממזמן"). ‌‌‌‌‏ ‍‍‍‍‍‍מאותה סיבה לא תקינים הצירופים הרווחים בלשון הדיבור: ממקודם, ללמעלה. ‌‌‏ שתפו ותייגו חברים שמזמן לא דיברתם איתם. 😎 https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/448950095_879080577590055_1752335658676964229_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720&_nc_cat=110&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=_09OHorq9DMQ7kNvgHIfjso&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&oh=00_AYDfnBaqFkZMvVUmh2BumQeC-yijdd9O2wGx2Aq86j3Yag&oe=6680A332 (Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook אז איך אומרים 18,215 מכוניות? אז איך אומרים 18,215 מכוניות? 🤨 (Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook נתקלנו בשאלה המעניינת הזו ברשתות ורצינו להרגיע את גיא: נתקלנו בשאלה המעניינת הזו ברשתות ורצינו להרגיע את גיא: ‏ אין שום בעיה לאחוז את המקל משני קצותיו, על אחת כמה וכמה אם הידיים ארוכות מספיק או אם המקל קצר דיו... 😊 ‏ ולמה אנחנו אומרים שאין בעיה? כי אנחנו, בהיותנו אנחנו, חייבים מעט להתחכם: ‏ הביטוי המקורי בספרות חז"ל לציון 'ניסיון בלתי אפשרי להשיג דבר והיפוכו' הוא בכלל 'לתפוס את החבל בשני רָאשיו' (וזה מסובך במיוחד כשרוצים להשתמש בצד אחד של החבל, למשל כדי למשוך משהו וכיו"ב). ‏ ואם כבר התחכמנו – הינה כמה גרסאות משפות אחרות להצבעה על ניסיון לא מוצלח לעשות שני דברים במקביל: ‏ בלטינית: לשבת על שני כיסאות בגרמנית: לרקוד בשתי חתונות ברוסית: לרדוף אחרי שתי ארנבות באנגלית: לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה ‏ שתפו ותייגו חבר שמצליח לתפוס חבל בשני ראשיו וחבר שמצליח לרקוד בשתי חתונות ואל תספרו להם מי הוא מי. https://scontent-fra5-2.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/449162652_878818657616247_1913568541620016687_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720&_nc_cat=109&ccb=1-7&_nc_sid=5f2048&_nc_ohc=iRJMvXOshvEQ7kNvgFvaiaj&_nc_ht=scontent-fra5-2.xx&edm=AJdBtusEAAAA&oh=00_AYChMJKQeTr6s8R-hLljDwKEdgaEJoAPEbMbfGHeCwqexA&oe=667F342F (Feed generated with FetchRSS)