בספרו, קוביד-19: האיפוס הגדול, שוואב מתייחס לאחד מאתגרי האנושות בדורו כצמיחתן המהירה של אוכלוסיות אנושיות; דהיינו, הריבוי הטבעי הגבוה של המין האנושי על פני כדור הארץ בכמה מאות השנים האחרונות, ובפרט במאה ה-20. חברים רבים בפורום הכלכלי העולמי, דוגמת יובל נוח הררי, מחזיקים אף הם בדעה כי גידולן המתמיד של אוכלוסיות אנושיות הוא "בעיה". במהלך המאה ה-21, הפורום עצמו פרסם מספר רב של מאמרים סטטיסטיים בנושא גידול וקיטון אוכלוסיות ברחבי העולם. אחד המאמרים הללו, שנכתב בשנת 2021 על ידי מנהל בכיר בפורום, גורס כי קיטון אוכלוסיית בני האדם בעולם הוא "דבר טוב שיועיל לאקלים, אף אם המחיר הכלכלי יהיה כבד", וחוזה כי "כבר בקרוב, האנושות תהיה קטנה וזקנה הרבה יותר מאשר היום". ג'יין גודול, פרימטולוגית מפורסמת וחברה בפורום, התבטאה אף היא באחד מאירועי הארגון, באומרה כי "חלק גדול מהבעיות עמן האנושות מתמודדת לא היו קיימות, אם גודל אוכלוסיית בני האדם כיום היה שווה ערך לזה שלפני כ-500 שנה"– דעה שהביעה גם באירועים נוספים. תפיסת עולם זו, המקדמת קיטון בכמותם של בני האדם על הפלנטה, הביאה לביקורת כלפי הפורום מגורמים שונים ומגוונים, וחלקם אף הגדילו להאשים כי הפורום מקדם את הקטנת האוכלוסייה האנושית באופן מכוון. היזם המפורסם אילון מאסק יצא אף הוא חוצץ כנגד עמדות אלה, באומרו כי "גידול אוכלוסייה נמוך הוא איום ממשי על האנושות", ו"כדור הארץ יכול להכיל עוד פי כמה יותר בני אדם מאשר כיום".
בנאומיו, ראיונותיו וכתביו, שוואב מדגיש רבות נושאים כמו הצורך בחיסונים (במיוחד ל-קוביד-19), גלובליזציה, המאבק בשינוי האקלים, והמאבק בעוני ורעב ברחבי העולם. אחת מן האג'נדות שהוא מקדם באופן אישי, היא תוכנית האו"ם לשנת 2030.
ברובד הפוליטי, שוואב מאמין כי עידנן של מדינות וממשלות מסורתיות מגיע לקיצו, ויש לקדם ממשלה עולמית במסגרת התהליך אותו הוא עצמו יזם (בחלקו), ואשר הוא מכנה "המהפיכה התעשייתית הרביעית". את הגישה הפוליטית החדשה הוא מכנה גם בשם "משילות 4.0". בו-בעת, היה מעורב רבות בתהליך השלום בין ישראל לפלסטינים, במיוחד בשנת ה-90 של המאה הקודמת. לגישתו, המפתח לשיפור מצב העולם הוא שמירה על נייטרליות פוליטית מצד ארגונו בעת סיוע לניהול סכסוכים. את מכלול השינויים הפוליטיים בהם הוא חפץ, שוואב מציע לקדם במהלך בינלאומי מאוחד ואדיר ממדים, המכונה האיפוס הגדול.
ברובד הכלכלי, שוואב מקדם שיטה המכונה 'קפיטליזם של בעלי עניין', אשר שמה הדגש על אחריותם וכוחם של תאגידים גדולים, כגורמים שצריכים להחליף את כוחן הכלכלי המסורתי של ממשלות ומדינות. את הקפיטליזם של בעלי העניין, שוואב רואה גם כתחליף ל-נאו-ליברליזם.
שוואב תומך נלהב של יישום טכנולוגיות חדישות בחיי היום-יום, כגון ה-מטאברס, ורואה את חדירתן לחיי הפרט והחברה כבלתי-נמנעים.
על אף היותו עומד בראש ארגון המאגד אלפי חברות מסחריות בשווקים קפיטליסטיים, שוואב מציג במשרדו פסל של ולדימיר לנין, מנהיג קומוניסטי מפורסם מן המאה ה-20. יש המשווים את תפיסתו של קלאוס בנוגע ל-'קפיטליזם של בעלי עניין', לתפיסות השלטונית של דמויות כגון לנין ו-מאו דזה-דונג.
הפורום הכלכלי העולמי
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ושוואב לוחצים ידיים בפורום הכלכלי הבינלאומי של סנט פטרבורג. תמונה מהויקיפדיה בהתאם לסעיף 27א לחוק ז״י.
בשנת 1971 ייסד שוואב את פורום הניהול האירופי, ששמו שונה ל"הפורום הכלכלי העולמי" (WEF) בשנת 1987. שוואב דגל ב"תפיסת ריבוי המשתתפים" מאז הקמת ה-WEF. בו-בעת, התקנות הפנימיות של הפורום קובעות כי "קלאוס שוואב או לכל הפחות אחד מבני משפחתו הקרובים, חייב להיות בחבר הנאמנים של הארגון".
בשנת 2017 במהלך כנס, קלאוס שוואב התבטא בנוגע לתוכנית המנהיגים הצעירים של הפורום הכלכלי העולמי. הוא סיפר בגאווה כי ראשי מדינות רבים הם בוגרי התוכנית בעבר ובהווה, כולל ולדימיר פוטין, אנגלה מרקל, ג'סטין טרודו, ועוד, כמו גם מאות חברי פרלמנטים ברחבי העולם, כולל "לפחות מחצית הפרלמנט הקנדי". זאת בעודו מספר למראיין כי "הם (הארגון) חודרים אל תוך הפרלמנטים". אמירות אלה עוררו ביקורת.
בישראל ישנם מספר 'מנהיגים צעירים של הפורום הכלכלי העולמי' שהוכשרו לתפקידם זה בקורסים ייעודיים. ביניהם: סתיו שפיר, ר'דיר מריח ולוסי אהריש. גם ראש הממשלה ה-10 אהוד ברק וראש הממשלה ה-14 יאיר לפיד הם חברי הפורום, כמו גם בנימין נתניהו, אף שאינם מוצהרים כבוגרי תוכנית המנהיגות שלו. ראש הממשלה ה-13 נפתלי בנט, השתתף ונאם באירועי הפורום מספר פעמים גם בנימין נתניהו נאם באירועי הפורום.
יחסיו עם מדינת ישראל