דורון פסקין - הכסף שמניע את המזרח התיכון
Kanalga Telegram’da o‘tish
כל מה שמעניין בעסקים, בכלכלה ובכלל באזור המזרח התיכון
Ko'proq ko'rsatish4 043
Obunachilar
+224 soatlar
+97 kunlar
-130 kunlar
Ma'lumot yuklanmoqda...
O'xshash kanallar
Taglar buluti
Kirish va chiqish esdaliklari
---
---
---
---
---
---
Obunachilarni jalb qilish
Avgust '26
Avgust '26
+64
5 kanalda
Iyul '26
+63
0 kanalda
Get PRO
Iyun '26
+37
0 kanalda
Get PRO
May '26
+37
0 kanalda
Get PRO
Aprel '26
+95
3 kanalda
Get PRO
Mart '26
+160
5 kanalda
Get PRO
Fevral '26
+29
0 kanalda
Get PRO
Yanvar '26
+98
2 kanalda
Get PRO
Dekabr '25
+35
1 kanalda
Get PRO
Noyabr '25
+95
1 kanalda
Get PRO
Oktabr '25
+61
2 kanalda
Get PRO
Sentabr '25
+129
2 kanalda
Get PRO
Avgust '25
+30
1 kanalda
Get PRO
Iyul '25
+41
0 kanalda
Get PRO
Iyun '25
+193
10 kanalda
Get PRO
May '25
+73
1 kanalda
Get PRO
Aprel '25
+85
1 kanalda
Get PRO
Mart '25
+57
4 kanalda
Get PRO
Fevral '25
+47
2 kanalda
Get PRO
Yanvar '25
+78
2 kanalda
Get PRO
Dekabr '24
+109
4 kanalda
Get PRO
Noyabr '24
+84
0 kanalda
Get PRO
Oktabr '24
+184
1 kanalda
Get PRO
Sentabr '24
+84
3 kanalda
Get PRO
Avgust '24
+122
3 kanalda
Get PRO
Iyul '24
+148
6 kanalda
Get PRO
Iyun '24
+107
2 kanalda
Get PRO
May '24
+55
1 kanalda
Get PRO
Aprel '24
+65
0 kanalda
Get PRO
Mart '24
+66
3 kanalda
Get PRO
Fevral '24
+67
3 kanalda
Get PRO
Yanvar '24
+88
2 kanalda
Get PRO
Dekabr '23
+138
5 kanalda
Get PRO
Noyabr '23
+138
0 kanalda
Get PRO
Oktabr '23
+205
1 kanalda
Get PRO
Sentabr '23
+27
0 kanalda
Get PRO
Avgust '23
+37
0 kanalda
Get PRO
Iyul '23
+35
0 kanalda
Get PRO
Iyun '23
+70
0 kanalda
Get PRO
May '23
+39
0 kanalda
Get PRO
Aprel '23
+78
0 kanalda
Get PRO
Mart '23
+50
0 kanalda
Get PRO
Fevral '23
+49
0 kanalda
Get PRO
Yanvar '23
+64
0 kanalda
Get PRO
Dekabr '22
+47
0 kanalda
Get PRO
Noyabr '22
+45
0 kanalda
Get PRO
Oktabr '22
+71
0 kanalda
Get PRO
Sentabr '22
+67
0 kanalda
Get PRO
Avgust '22
+104
0 kanalda
Get PRO
Iyul '22
+35
0 kanalda
Get PRO
Iyun '22
+69
0 kanalda
Get PRO
May '22
+53
0 kanalda
Get PRO
Aprel '22
+40
0 kanalda
Get PRO
Mart '22
+77
0 kanalda
Get PRO
Fevral '22
+24
0 kanalda
Get PRO
Yanvar '22
+27
0 kanalda
Get PRO
Dekabr '21
+51
0 kanalda
Get PRO
Noyabr '21
+96
0 kanalda
Get PRO
Oktabr '21
+57
0 kanalda
Get PRO
Sentabr '21
+64
0 kanalda
Get PRO
Avgust '21
+95
0 kanalda
Get PRO
Iyul '21
+279
0 kanalda
Get PRO
Iyun '21
+38
0 kanalda
Get PRO
May '21
+98
0 kanalda
Get PRO
Aprel '21
+52
0 kanalda
Get PRO
Mart '21
+39
0 kanalda
Get PRO
Fevral '21
+41
0 kanalda
Get PRO
Yanvar '21
+84
0 kanalda
Get PRO
Dekabr '20
+581
0 kanalda
| Sana | Obunachilarni jalb qilish | Esdaliklar | Kanallar | |
| 26 Avgust | +16 | |||
| 25 Avgust | +4 | |||
| 24 Avgust | +2 | |||
| 23 Avgust | +2 | |||
| 22 Avgust | +2 | |||
| 21 Avgust | +2 | |||
| 20 Avgust | +4 | |||
| 19 Avgust | +1 | |||
| 18 Avgust | +1 | |||
| 17 Avgust | +2 | |||
| 16 Avgust | +2 | |||
| 15 Avgust | 0 | |||
| 14 Avgust | +3 | |||
| 13 Avgust | +2 | |||
| 12 Avgust | +1 | |||
| 11 Avgust | +3 | |||
| 10 Avgust | +1 | |||
| 09 Avgust | +2 | |||
| 08 Avgust | +3 | |||
| 07 Avgust | +2 | |||
| 06 Avgust | +1 | |||
| 05 Avgust | +2 | |||
| 04 Avgust | +1 | |||
| 03 Avgust | +1 | |||
| 02 Avgust | +2 | |||
| 01 Avgust | +2 |
Kanal postlari
המכה הקטרית: 24 מיליארד דולר נמחקו בחצי שנה
קטר היא אחת המפסידות הכלכליות הגדולות של המלחמה עם איראן והמספרים חריגים בכל קנה מידה.
לפי נתונים שפורסמו היום, יצוא ה-LNG של קטר קרס ב-96% בתוך שישה חודשים. בתקופה הזו יצאו מהמדינה 18 מטעני LNG בלבד, לעומת 509 בתקופה המקבילה אשתקד.
החשבון הוא פשוט: קטר הפסידה לפי הערכות כ-24 מיליארד דולר במכירות גז - סכום השווה לכחמישה חודשי הכנסות שלה בקצב של 2025.
הסיבה המרכזית היא נקודת התורפה האסטרטגית של קטר - כמעט כל יצוא הגז שלה תלוי במעבר דרך מצר הורמוז. בניגוד לסעודיה ולאמירויות, שמסוגלות לעקוף חלקית את המיצר באמצעות תשתיות יבשתיות ונמלים בים האדום, לקטר אין חלופה משמעותית.
לפני המלחמה קטר סיפקה קרוב ל-20% משוק ה-LNG העולמי. עכשיו חלק גדול מזה נעלם וארה"ב היא אחת הנהנות המרכזיות, עם עלייה חדה ביצוא ה-LNG שלה.
עבור קטר, שהגז הוא הבסיס לכוחה הכלכלי והמדיני, זו כבר פגיעה מתמשכת בהכנסות. המלחמה חשפה עד כמה מודל העושר הקטרי תלוי בנתיב ימי אחד וכמה יקרה יכולה להיות חסימתו עבורה.
| 2 | איראן אחרי הכרזת המלחמה הכלכלית: הדולר ירד מהשיא, הבורסה זינקה
יממה לאחר ההכרזה האמריקאית על החרפה משמעותית של הלחץ הכלכלי על איראן, השווקים בטהראן שלחו היום מסר מרגיע. הדולר בשוק החופשי פתח את היום בשיא חדש של 205,460 תומן, אך בהמשך שינה כיוון וירד ל-200,500 תומן - ירידה של כ-1.5% לעומת שער הסגירה אתמול, 203,180 תומן. אחת הסיבות לירידה הייתה התערבות הבנק המרכזי, שהודיע על העמדת 500 מיליון דולר במזומן לרשות הבנקים כדי להגדיל את היצע המט"ח. במקביל, דיווחים על מאמצי התיווך של פקיסטן סיפקו לשוק איתות מדיני מרגיע מסוים. גם הזהב נסוג: מטבע הזהב "אמאמי" ירד היום ב-5.5 מיליון תומן וסגר סביב 215.5 מיליון תומן.
בורסת המניות של טהראן זינקה. המדד הכללי עלה ב-2.03% ל-6.224 מיליון נקודות, שיא חדש. המדד המשוקלל באופן שווה עלה ב-1.44%, כ-87% מהמניות נסגרו בעליות, ו-3.33 טריליון תומן של כסף ממשקיעים פרטיים נכנסו למניות ולקרנות מנייתיות.
העלייה בבורסה אינה בהכרח הצבעת אמון בכלכלה האיראנית. להפך, באיראן, עלייה בדולר וציפיות לאינפלציה גורמות למשקיעים להעביר כסף למניות - בעיקר לחברות שנכסיהן או הכנסותיהן נהנים מפיחות הריאל. גם התקשורת הכלכלית האיראנית מציינת את הדולר וציפיות האינפלציה כמנוע מרכזי לעליות היום. בקיצור, לא נרשמה היום פאניקה לאחר הכרזת ארה"ב. הבנק המרכזי הצליח להוריד את הדולר מהשיא והבורסה דווקא שברה שיא. | 806 |
| 3 |  הנפט יורד למרות החרפת הסנקציות על איראן
מחיר חבית ברנט נסחר כעת סביב 91.5 דולר, אחרי שאתמול ירד ב-2.4% ל-92.17 דולר. לכאורה, הכרזת ארה"ב על "מלחמה כלכלית" נגד איראן הייתה אמורה להקפיץ את המחיר. בפועל, השוק מגיב אחרת. הסיבה העיקרית היא שהשוק לא רואה במהלך האמריקאי איום מיידי על האספקה. משרד האוצר הרחיב משמעותית את האפשרות להטיל סנקציות משניות, אבל בשלב ה-1 לא פגע בבנקים סינים או בגופים מרכזיים שמאפשרים לסין להמשיך לקנות נפט איראני. סין היא הלקוחה המרכזית של איראן ושם נמצא המבחן האמיתי של הסנקציות.
יש גם אפקט של מימוש רווחים. לפני ההכרזה, הנפט עלה במשך שישה ימי מסחר רצופים ב-8.4%, כך שחלק ניכר מהחשש כבר היה מגולם במחיר. כשהתברר שהחבילה האמריקאית היא בשלב זה בעיקר איום להחרפת האכיפה בהמשך ולא מהלך שמוציא מיד מאות אלפי חביות איראניות מהשוק, חלק מהפרמיה ירד.
שיהיה ברור זה יכול להשתנות במהירות. אם וושינגטון תתחיל לפגוע בבנקים, בתי זיקוק או חברות ספנות סיניות משמעותיות או אם איראן תגיב בשיבוש נוסף של השייט בהורמוז, השוק יצטרך לתמחר אובדן ממשי של אספקה. כרגע המסר של הסוחרים ברור - הם מחכים למעשים, לא להכרזות. | 899 |
| 4 | מי על הכוונת? שותפות הסחר של איראן מול המלחמה הכלכלית של טראמפ
החרפת הסנקציות מטרתה להעלות את המחיר עבור החברות, הבנקים והמדינות שממשיכים לסחור עם איראן. מבחינת המשק האיראני, שלוש מדינות בולטות במיוחד: סין, טורקיה ועיראק. מנהיגי שתי האחרונות חביבות במיוחד על הנשיא טראמפ.
עם זאת, סין היא המבחן החשוב ביותר. היא הקונה המרכזית של הנפט האיראני וחלק גדול מהסחר נעשה באמצעות בתי זיקוק עצמאיים, חברות מתווכות ותשלומים ביואן. אם וושינגטון תסתפק בפגיעה בחברות קטנות, איראן כנראה תצליח לשמר חלק גדול מהזרם. סנקציות על בנקים או גופים סיניים משמעותיים כבר יהיו הסלמה אחרת לחלוטין מול בייג'ינג.
טורקיה חשובה לאיראן בעיקר כשותפת סחר וכנתיב להעברת סחורות וכספים. החמרה באכיפה נגד בנקים, חברות תשלומים וסוחרים טורקים יכולה לפגוע גם בסחר שאינו קשור ישירות לנפט - ממוצרי תעשייה ועד חומרי גלם.
עיראק היא נקודת תורפה אחרת. היא תלויה ביבוא גז וחשמל מאיראן ובמקביל מהווה שוק חשוב ליצוא האיראני. לחץ אמריקני על מנגנוני התשלום בבגדד יכול להקשות על טהראן לקבל את כספה גם כאשר הסחורה ממשיכה לזרום.
השאלה המרכזית היא סין. כל עוד בייג'ינג ממשיכה לקנות נפט איראני ומאפשרת מנגנוני תשלום חלופיים, לטהראן נשאר עורק הכנסה משמעותי. אם וושינגטון תצליח להפוך גם את העסקאות האלה למסוכנות מדי עבור גופים סיניים גדולים אזי הלחץ על המשק האיראני יעלה מדרגה. | 962 |
| 5 |  לקראת הסנקציות האמריקניות: הדולר באיראן מטפס לשיא חדש
הדולר בשוק החופשי באיראן זינק היום לאזור 199-200 אלף תומן, קרי קרוב ל-2 מיליון ריאל, לאחר שסיים אתמול סביב 191-193 אלף תומן.
התקשורת הכלכלית באיראן מצביעה על גורם מיידי ברור - ההמתנה לחבילת הסנקציות החדשה שארה"ב תציג מחר. האיום בהחרפת הלחץ העלה את הביקוש לדולר ואת ציפיות האינפלציה. החשש הוא בעיקר שפגיעה נוספת ביצוא הנפט, בהעברות כספים ובשותפות הסחר של איראן תקשה על כניסת מט"ח למדינה.
לכך מצטרפים שני גורמים שכבר לוחצים על הריאל: היעדר התקדמות ברורה במו"מ ומגבלות על היצע המט"ח. בנוסף, הביקוש ליבוא ולנסיעות גדל בתקופה האחרונה, בעוד היצע המט"ח במערכת המפוקחת נותר מוגבל וחלק מהביקוש עובר לשוק החופשי.
הזינוק לרמה הנוכחית התרחש בימים האחרונים. כלומר, לפחות בשלב זה, זו תגובה מהירה לעלייה בסיכון הפוליטי והכלכלי. מחר יהיה מבחן חשוב. אם חבילת הסנקציות של טראמפ תיתפס בטהראן כאיום ממשי על הכנסות המט"ח, הלחץ על הריאל צפוי להימשך. איתות על חזרה למו"מ יפעל בכיוון ההפוך. | 1 024 |
| 6 |  איראן: האם הבנזין יפיל את המשטר?
איראן נמצאת עמוק במלכודת בנזין. המדינה צורכת כיום כ-135 מיליון ליטר ביום אך מייצרת רק כ-121 מיליון. את הפער - כ-14 מיליון ליטר ביום היא מייבאת ומושכת ממאגרים. בכיר איראני העריך כי יבוא הבנזין השנה יעלה למדינה כ-4 מיליארד דולר.
אתמול המחיש הנשיא מסעוד פזשכיאן את האבסורד מבחינת הממשלה. לדבריו, ליטר בנזין מיובא עולה למדינה כ-130 אלף תומאן, בעוד שהציבור משלם בין 1,500 ל-5,000 תומאן לליטר. כלומר, המדינה סופגת את רוב העלות.
לכן המשטר שוקל שינוי בשיטת הסבסוד. אלא שזה צעד מסוכן פוליטית שכן העלאת מחירי הדלק הייתה הטריגר למחאות הגדולות בסוף 2019 וכיום הציבור מתמודד עם אינפלציה ומלחמה. גם בתוך הפרלמנט נשמעות אזהרות מפני העלאת מחירים בעיתוי הנוכחי.
האם הבנזין יכול להפיל את המשטר? לא לבדו. אבל הוא יכול להפוך לניצוץ שמחבר בין מצוקת המחיה, האינפלציה והכעס על השלטון. מובן שאם הסנקציות יוקלו, הלחץ יפחת ולאיראן יהיה קל יותר להשיג מט"ח ולייבא בנזין. אבל הבעיה הבסיסית תישאר - איראן צורכת יותר בנזין משהיא מסוגלת לייצר והמדינה אינה יכולה להמשיך לאורך זמן למכור אותו במחיר שהוא שבריר מעלותו. | 1 162 |
| 7 |  כלקח מהמלחמה ולאחר כארבעה חודשי עבודה, איחוד האמירויות סיימה לבנות כלובי הגנה גדולים נגד רחפנים סביב מיכלי אחסון דלק גדולים באבו דאבי.
מטרתם להגן על תשתית האנרגיה של המדינה מפני התקפות איראניות פוטנציאליות עתידיות. | 1 246 |
| 8 |  מלחמת הנמלים בים השחור מאיימת על מצרים
ההסלמה בין רוסיה לאוקראינה מתחילה להגיע לשוק החיטה העולמי - תקיפות על נמלים, מסופי תבואה ואוניות בים השחור מעכבות ומבטלות משלוחים ומחירי החיטה בבורסת שיקגו זינקו ביותר מ-17% מתחילת יולי. מצרים נמצאת בחזית הסיכון. יותר מ-82% מיבוא החיטה שלה במחצית הראשונה של 2026 הגיע מרוסיה ואוקראינה. אם השיבושים יימשכו, יבואנים מצרים ייאלצו לחפש חיטה מארגנטינה, אוסטרליה, צפון אמריקה ומקורות אחרים בדרך כלל במחיר גבוה יותר ובעלויות הובלה גדולות יותר.
כרגע אין סיבה לדבר על מחסור מיידי שכן מצרים רכשה השנה כ-5 מיליון טון חיטה מהחקלאים המקומיים, שיא שמחזק את המלאים. אבל המגזר הפרטי, שמייבא יותר ממחצית מהחיטה במדינה ומחזיק מלאים קטנים יותר, חשוף במיוחד.
ככל שמשבר הים השחור יתארך, הלחץ צפוי לעבור למחירי הקמח והלחם הלא-מסובסד ובהמשך גם לתקציב המצרי, שמסבסד לחם לכ-70 מיליון בני אדם. | 1 433 |
| 9 |  82 אלף חביות ביום: זניח לעולם, משמעותי מאוד לסוריה
משרד האנרגיה הסורי מדווח כי במחצית הראשונה של 2026 הופקו במדינה 14.8 מיליון חביות נפט - קצב ממוצע של כ-82 אלף חביות ביום. במונחי שוק הנפט העולמי זו כמות שולית. אבל עבור סוריה מדובר בהתאוששות ממשית. לפני המלחמה, ב-2010, המדינה הפיקה כ-387 אלף חביות ביום אבל המלחמה הביאה להרס המגזר. כעת, סוריה חזרה לכ-21% מרמת התפוקה שלפני המלחמה.
ועדיין, היא רחוקה מעצמאות אנרגטית. באותם שישה חודשים סוריה נאלצה לייבא 1.5 מיליון טונות נפט גולמי, לצד 598 אלף טונות סולר, 283 אלף טונות בנזין וכ-196 אלף טונות גז בישול. לכן המספר 14.8 מיליון מצביע על כך ששיקום השדות והחזרת 152 בארות לפעילות כבר מתחילים לשנות את מאזן האנרגיה הסורי. אבל הדרך עוד ארוכה שכן היעד האמיתי של דמשק הוא להפוך שוב מיבואנית כבדה למדינה שמסוגלת לפחות לספק חלק גדול מצרכיה בעצמה. | 1 364 |
| 10 |  הקרע הסעודי-אמירתי כבר מגיע לבנקים
סעודיה הכניסה העברות כספים לאיחוד האמירויות לפיקוח מוגבר מהסוג שמופעל על מדינות הנחשבות בסיכון גבוה להלבנת הון ומימון טרור, כך לפי כמה מקורות. חברות מדווחות שהעברות שהושלמו בעבר בתוך ימים נתקעות כעת שבועות, מוחזרות או מנותבות דרך מדינות שלישיות. המשמעות חורגת בהרבה מעוד מחלוקת פוליטית במפרץ. ריאד ואבו דאבי מתחרות כבר שנים על חברות בינלאומיות, הון וכוח פיננסי. עכשיו התחרות עוברת גם למערכת התשלומים - העורק שמחבר בין שני מרכזי העסקים הגדולים במפרץ.
המהלך גם צורם במיוחד משום שה-FATF (כוח המשימה הבינלאומי למאבק בהלבנת הון ומימון טרור) הוציא את האמירויות מהרשימה האפורה כבר ב-2024. לפי מקור סעודי, הפיקוח המוגבר נועד לשמש "מסר עדין" להנהגה באבו דאבי.
רשמית שתי המדינות לא מתייחסות לעניין, אבל אם חברות כבר נאלצות להעביר כסף דרך מדינה שלישית, זה אומר שהמלחמה השקטה בין שתי המעצמות המפרציות כבר גובה מחיר בשטח. | 1 494 |
| 11 |  מטוס אחד בשבוע - אבל איתות על המרוץ הרוסי לשיקום סוריה
אחרי הפסקה של כשנה וחצי נחת אתמול במוסקבה מטוס Syrian Airlines מדמשק. הקו יחודש בשלב ראשון בתדירות צנועה מאוד - טיסה אחת בשבוע - אבל המשמעות רחבה יותר מתחבורה אווירית. רוסיה מאותתת שהיא לא מוותרת על מקומה בכלכלה הסורית החדשה למרות יריבות העבר עם הנשיא הנוכחי א-שרע. חידוש הקו מקל על תנועת אנשי עסקים ומגיע כאשר מתחיל להסתמן המאבק על פרויקטי השיקום של סוריה - חשמל, תחבורה, תשתיות, ציוד ומזון.
איוון בוצ'רוב מהמועצה הרוסית לעניינים בינלאומיים אומר כי חזרת הטיסות היא "סימן קטן אך מוחשי" לכך שמוסקבה מתכוונת להישאר במרוץ הכלכלי לשיקום סוריה, בעיקר מול טורקיה. כלומר, זו עדיין רק טיסה שבועית. אבל מבחינת רוסיה היא גם נתיב חזרה לשוק שהולך להפוך לזירת תחרות אזורית על שיקום בהיקפים גדולים. | 1 454 |
| 12 |  הנפט ממשיך לעבור בהורמוז אבל מתחת לרדאר
למרות המתקפות על מכליות, הזרמת הנפט דרך מצר הורמוז נמשכת בצורה משמעותית באמצעות מכליות שמכבות משדרים, מסתירות מיקום ומעבירות את המטען לאניות אחרות במפרץ עומאן. לפני המלחמה עברו במצר כ-20 מיליון חביות ביום - כ-20% מצריכת הנפט בעולם.
ארה"ב דיברה על כ-9 מיליון חביות ביום שעברו במצר בממוצע מתחילת אוגוסט. מנגד, מערכות מעקב אחר אניות זיהו 1.74-6.98 מיליון חביות ביום - פער שמצביע על היקף משמעותי של זרימות "חשוכות".
לפי מקורות, היקף השינוע החשאי עשוי לעבור את 4 מיליון החביות ביום. התשתית מאחורי העניין מתרחבת: כ-150 ספינות נצפו מול חופי עומאן לאחרונה לעומת כ-40 בינואר. חלקן ממתינות למכליות שחוצות את הורמוז כשהן "נעלמות" ממערכות המעקב.
בסעודיה נערכים לאפשרות שהמסלול הזה יהפוך חשוב יותר: 19 מכליות-על של חברת ההובלה הלאומית הסעודית כבר מרוכזות או בדרכן לאזור עומאן, עם קיבולת משולבת של כ-38 מיליון חביות. כל אלה מעידים שהורמוז לא נסגר הרמטית אלא הפך לנתיב נפט "אפור", מסוכן וקשה למדידה. מחיר הנפט מעיד שהשוק עדיין מקבל חלק ניכר מהאספקה גם אם בדרך פחות שקופה. | 1 520 |
| 13 |  העובדים הזרים השתלטו על שוק העבודה הספרדי - והמרוקאים בראש
שוק העבודה בספרד משנה במהירות את פניו. ביולי כבר היו במדינה 3.51 מיליון עובדים זרים הרשומים בביטוח הלאומי, שיא חדש ועלייה של כ-421 אלף בתוך שנה. הם מהווים כיום 15.6% מכלל המועסקים בספרד. מאז רפורמת העבודה, כמעט מחצית מתוספת המשרות במדינה הגיעה מעובדים זרים.
הקבוצה הגדולה ביותר היא ממרוקו עם 415 אלף מרוקאים שעובדים כיום באופן רשמי בספרד. מוקדם יותר השנה עבר מספר העובדים ממדינות צפון אפריקה יחד את רף 450 אלף. ביוני לבדה היו גם כ-27.5 אלף עובדים מאלג'יריה וכ-5,500 ממאוריטניה.
התהליך הואץ בעקבות מבצע ההסדרה החריג של הממשלה. עד סוף יוני הוגשו 1.175 מיליון בקשות להסדרת מעמד ועד 30 ביולי כבר נרשמו בביטוח הלאומי 262 אלף עובדים כתוצאה ישירה ממנו.
הזרים כבר מהווים כ-33% מהעובדים בענף האירוח, 28% בחקלאות ו-27% בבנייה. ספרד מזדקנת וחלק גדל מהצמיחה שלה נשען כיום על כוח עבודה שהגיע מבחוץ. | 1 491 |
| 14 |  כסף, זהב ומכליות בוערות: המלכוד של איחוד האמירויות
על פי דיווחים השבוע שיוחסו למקורות בטהראן, איחוד האמירויות העבירה בחשאי באחרונה לאיראן מיליארדי דולרים, כשני טונות זהב ואף מטוסי נוסעים - כל זאת בניסיון "לקנות שקט” ולהימנע מפגיעה איראנית בנכסיה. אלא שבשטח התמונה שונה לחלוטין. רק אתמול דיווחה חברת הנפט הלאומית של אבו דאבי ADNOC כי שתי מכליות הקשורות אליה הותקפו במצר הורמוז. באבו דאבי ייחסו את התקיפה ישירות לאיראן - זו הפעם השנייה בתוך שבוע שבה נפגע כלי שייט אמירתי באזור . לפי הדיווחים, לא היו נפגעים.
לכן אם הדיווחים על העברות הכספים (שמוכחשים בתוקף על ידי האמירויות) והזהב נכונים, מדובר בניסיון שנכשל לייצר הבנות עם טהראן. אם הם שקריים, מדובר בלוחמה פסיכולוגית איראנית שנועדה להביך את האמירויות ולחשוף את פגיעותה. כך או כך, המסקנה די ברורה. במצר הורמוז של קיץ 2026, כסף, תיווך ודיפלומטיה אינם מספיקים כדי להבטיח את חופש השייט. | 1 679 |
| 15 |  המרוץ לעקוף את הורמוז כבר מתחיל למשוך מיליארדים
קונסורציום השקעות פרטי אמריקאי-סעודי בשם MERA Oil מתקדם בתוכנית להקים במפרץ בית זיקוק, מתקני אחסון ונמל יצוא בהשקעה של עד 5 מיליארד דולר. היכולת המתוכננת של בית הזיקוק היא 200 אלף חביות ביום. מה שמעניין הוא המיקום: MERA צמצמה את החיפוש לשלושה אתרים במדינות המפרץ שנמצאים מחוץ למצר הורמוז. כלומר, הנפט והמוצרים המזוקקים יוכלו להגיע לים הפתוח בלי לעבור בנקודת החנק שאיראן הצליחה לשבש השנה. האתר הסופי אמור להיבחר עד סוף 2026 אך הפרויקט אינו צפוי לפעול לפני 2029.
מבחינת ישראל זוהי התפתחות מעניינת שכן היא מראה שכסף פרטי כבר מופנה לתשתיות שמטרתן להפחית את התלות בהורמוז. זה אותו צורך אסטרטגי שעליו מנסה ישראל לרכוב בהצעה לחבר את סעודיה בצינור לאילת ומשם, באמצעות קו אילת-אשקלון, לים התיכון.
ברור שחברת MERA לבדה לא תשנה את שוק הנפט. אבל זהו עוד סימן לכך שהמפרץ מתחיל להשקיע בעולם שבו הורמוז כבר אינו נתיב שאפשר לסמוך עליו. | 2 050 |
| 16 | לוב חוזרת למפת הסיכונים של שוק הנפט וההשפעה צפויה להגיע לאירופה
סדרת תקיפות כטב"מים פוגעת בימים האחרונים בתשתיות האנרגיה בא-זאוויה שבמערב לוב. הותקפו מתחם הנפט, מכלי דלק, תחנת כוח והבוקר גם תחנת משנה של רשת החשמל. אחד המכלים שנפגע הכיל כ-4.5 מיליון ליטר בנזין.
א-זאוויה היא נקודה רגישה שכן במקום נמצא בית הזיקוק הגדול בלוב, בעל כושר של כ-120 אלף חביות ביום וכן מסוף ייצוא המחובר לשדה שרארה, שמסוגל להפיק כ-300 אלף חביות ביום. תפוקת הנפט הכוללת של לוב הגיעה לאחרונה ל-1.44 מיליון חביות ביום, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2013.
חברת הנפט הלאומית כבר הזהירה כי המשך התקיפות עלול להביא להכרזה על כוח עליון ולהשבתת פעילות. במקביל, יותר מ-700 מגה-ואט מכושר הייצור של תחנת הכוח בא-זאוויה מושבתים וחברת GE הפסיקה את פעילותה במקום והוציאה את עובדיה בשל המצב הביטחוני.
בשלב זה הפגיעה הישירה באספקת הנפט העולמית עדיין מוגבלת. החשש הגדול יותר הוא מהתרחבות הלחימה שתשבש את הייצוא מא-זאוויה או את ההפקה בשרארה. זה מגיע בזמן ששוק הנפט כבר מתמודד עם שיבושים בהורמוז ובבאב אל-מנדב ולכן לוב מוסיפה מוקד סיכון נוסף.
ויש גם זווית אירופית. לוב היא נקודת היציאה המרכזית של מהגרים בנתיב המרכזי של הים התיכון וא-זאוויה ומערב לוב הם בין אזורי היציאה המוכרים.
עדיין אין ראיה שהתקיפות הנוכחיות הגדילו את זרם המהגרים. אולם אם הן יתפתחו לעימות ממושך בין מיליציות ויפגעו בשליטת הרשויות, באספקת החשמל והדלק ובביטחון לאורך החוף גם סוגיית ההגירה לאירופה צפויה להפוך לחלק מהמשבר. | 2 091 |
| 17 |  אחרי הסכם ההגנה: טורקיה וסעודיה מקדמות פרויקט אזורי שאפתני נוסף
סעודיה וטורקיה מקדמות פרויקט לחיבור רשתות החשמל שלהן דרך ירדן וסוריה. שר האנרגיה הטורקי אלפרסלן ביירקטר אמר היום שמדובר ברשת הולכה אזורית גדולה, עם אפשרות לצרף בעתיד גם את לבנון. הפרויקט מצטרף לשיתוף פעולה אנרגטי שכבר כולל תוכנית להקמת 5,000 מגה-ואט של מתקני שמש ורוח סעודים בטורקיה. בשלב הראשון נחתמו פרויקטים בהספק 2,000 מגה-ואט, בהשקעה של כ-2 מיליארד דולר, שאמורים לספק חשמל ל-2.1 מיליון משקי בית בטורקיה.
אם החיבור האזורי יבוצע, הוא ייצור ציר חשמל חדש סעודיה–ירדן–סוריה–טורקיה ויחזק את מעמדה של טורקיה כצומת אנרגיה בין המפרץ לאירופה. אנקרה כבר הצהירה בעבר כי היא בוחנת העברת חשמל סעודי דרך טורקיה לשוק האירופי.
יוזכר שכל זה קורה בשעה שהקשרים בין ריאד לאנקרה מתרחבים במהירות גם בתחומי הביטחון, התעשיות הביטחוניות והתחבורה והופכים בהדרגה לשותפות אסטרטגית רחבה יותר. | 1 900 |
| 18 |  תקרית לא נעימה לשליט דובאי שיח' מחמד בן ראשד אלמכתום (במרכז בחולצה אדומה) בלונדון. בעת שהלך באחד הרחובות גבר סודאני הפנה לעברו קריאות על כך ש"האמירויות הורגת את בני עמו" - על רקע דיווחים כי האמירויות מסייעת לכוחות המתנגדים לצבא הסודאני במלחמת האזרחים הנמשכת שם. אחד ממלוויו של השיח' בן ה- 77 לא חסך מילים מהמפגין הסודאני. | 1 788 |
| 19 |  המצור מתחיל לחנוק מחדש את הנפט האיראני
יצוא הנפט והקונדנסט האיראני ירד מאז תחילת החודש לכ-500 אלף חביות ביום בלבד, כ-40% פחות מהממוצע ביולי. הסימן הבולט ביותר מגיע מאי חארג, מסוף יצוא הנפט המרכזי של איראן: בתשעת הימים הראשונים של אוגוסט לא נצפתה שם אף מכלית VLCC גדולה, לעומת 7–10 מכליות כאלה במהלך יולי.
המשמעות עבור טהראן הולכת ומתרחבת - פחות יצוא פירושו פחות הכנסות במט"ח, ובמקביל יותר נפט נשאר בתוך המערכת. מאגרי האחסון היבשתיים באיראן כבר מלאים בכ-56%, ובחארג בכ-64%, ולכן איראן נאלצת לאחסן יותר נפט גם על גבי מכליות בים.
אם המגמה תימשך, הבעיה צפויה לעבור משלב היצוא לשלב ההפקה: כשאין מספיק קונים ואין מקום לאחסן את הנפט, חברות נאלצות בסופו של דבר לצמצם תפוקה. זה בדיוק הלחץ שממשל טראמפ מנסה לייצר באמצעות המצור הימי - לפגוע בהכנסות הנפט של איראן ולצמצם בהדרגה את מרחב התמרון הכלכלי שלה | 1 987 |
| 20 |  הגז הקטרי חוזר בהדרגה אבל הורמוז עדיין חונק את היצוא
יצוא ה-LNG של קטר עלה ביולי ב-23% לעומת יוני והגיע ל-1.52 מיליון טון - חודש שני ברציפות של התאוששות. אבל התמונה עדיין כואבת לקטרים שכן ביולי 2025 ייצאה קטר 6.82 מיליון טון. כלומר, היצוא כיום עדיין נמוך בכ-78% לעומת שנה שעברה ונמצא סביב חמישית מהרמה הרגילה שלפני המלחמה.
הסיבה המרכזית כמובן היא מצר הורמוז. כמעט כל יצוא ה-LNG הקטרי יוצא דרך המצרים ולכן גם כשמתקני הייצור עובדים, קטר תלויה ביכולת להוציא בפועל את המכליות מהמפרץ. בסוף יולי יצאה דרך הורמוז מכלית LNG קטרית ראשונה אחרי כ-20 יום ללא תנועה כזו - סימן להקלה מסוימת, אבל עדיין לא לחזרה לשגרה. התוצאה ניכרת גם בנתח השוק: חלקה של קטר ביצוא ה-LNG העולמי צנח מכ-19% ביולי 2025 לכ-5% בלבד ביולי השנה. | 1 930 |
