ToCode

# מאה אחוז כיסוי קוד מאה אחוז כיסוי קוד זה לא יעיל וגם מזיק. הנה פונקציה פשוטה שתעזור להמחיש את הנקודה:

def square(x):
    return 4

ברור שהפונקציה לא מעלה את הפרמטר שלה בריבוע אלא מחזירה ערך קבוע 4. זה לא מפריע לבדוק אותה ולקבל 100% כיסוי קוד:

import unittest

class TestSquare(unittest.TestCase):

    def test_square(self):
        self.assertEqual(square(2), 4)

if __name__ == '__main__':
    unittest.main()

אבל עזבו לא יעיל, מאה אחוז כיסוי קוד זה ממש מזיק. זה מזיק כי זה אומר ששינוי קוד הולך להיות יותר איטי - במקום לשנות רק שורה אחת או מספר אחד, אנחנו צריכים לשנות גם בבדיקה שמכסה את השורה הזאת (ולפעמים שורה בודדת הולכת להשפיע על מספר בדיקות). חבילת בדיקות טובה היא כזאת שעוזרת לכם להיות בטוחים שהקוד שלכם עובד, שעוזרת לכם לבצע Refactoring בלי לפחד ששברתם משהו. באותו זמן חבילת בדיקות טובה לא צריכה להאט את קצב העבודה שלכם בצורה משמעותית, ולא צריכה לגרום לכם לחשוב פעמיים לפני שאתם משנים משהו בקוד. מול הקוד הבא בריילס:

class Person < ApplicationRecord
  validates :name, presence: true
end

אין צורך להוסיף אף שורת בדיקה. אם נוסיף בדיקה שיוצרת בן אדם חדש בלי שם ומוודאת שנזרקת שגיאה לא הרווחנו כלום אלא רק הפסדנו. הדרך היחידה של הבדיקה להיכשל היא אם אני אשנה את הלוגיקה של ה Validation כך ש"שם" הוא כבר לא שדה חובה עבור בן אדם. אבל אם החלטתי לשנות את הלוגיקה הזאת, זה קרה בכוונה והכישלון בבדיקה לא יעזור לי.

# המחברת הקטנה שנים של בית ספר לימדו אותי שכדאי להגיע לשיעור עם מחברת כדי לרשום את כל מה שהמורה אומרת, כי זאת הדרך להצליח במבחן. למרות האינטרנט, האוניברסיטה המשיכה באותו קו - כל מרצה לימד דברים בדרך שלו ובשביל להצליח במבחן היית צריך שהדרך שלו תהיה כתובה בדף המבחן. האפשרויות היו לכתוב או לצלם ממישהו שכתב. מיד כשזה נגמר ועברתי לחיים האמיתיים זרקתי את כל המחברות והפסקתי לסכם. כשהחיים שלך זה תכנות אפשר למצוא הכל באינטרנט והרבה יותר מהר ממה שאתה מחפש במחברת. סטאק אוברפלואו וגוגל הם פשוט כלים טובים מדי. שנים כשהלכתי לכנסים מקצועיים לא העליתי בדעתי לכתוב כלום, מהסיבה שממילא אם משהו מעניין וחשוב אני אוכל למצוא אותו כשאגיע הביתה בחיפוש פשוט ברשת. ודווקא בשנים האחרונות אני מבין שפשוט היה לי הכל הפוך בראש - מחברת קטנה היא כלי עבודה נהדר אם משתמשים בה נכון: אם נשתמש בה בשביל ליצור במקום בשביל לזכור. כשיש מחברת שנקראת "היום למדתי" אנחנו רוצים לפתוח אותה כל ערב כדי לכתוב מה למדתי באותו יום. והפתיחה הזאת עושה חשק במהלך היום לחפש דברים חדשים (כדי שיהיה מה לכתוב), מה שמעלה את הסיכוי שבאמת נמצא כאלה. אז אם אתם מחפשים תירוץ טוב לחזור מהחופש ולקנות מחברת הנה שלוש סיבות שלי: 1. כשאנחנו כותבים דברים אנחנו משתפרים בהם. מי שכותב כל יום דף "היום למדתי" ילמד יותר דברים במהלך היום. 2. כשאנחנו כותבים דברים אנחנו מצליחים להתמיד גם במשימות קשות או ארוכות. משימה כמו "ללמוד Node.JS" יכולה לקחת חודשיים-שלושה של לימודים עד שמתחילים להרגיש טוב בסביבה זו. עם מחברת אפשר ליצור בקלות משימות יומיות קטנות, כאשר כל יום בערב אנחנו רושמים משימה או שתיים למחר. כשמתחילים לאבד מוטיבציה תמיד אפשר לדפדף אחורה ולראות את כל העבודה שכבר עשינו. 3. מחברת עוזרת לחשוב יותר לעומק על שאלות קשות. רוב האנשים אוהבים שאלות קלות, כלומר שאלות שאפשר למצוא את התשובה עליהן בחיפוש ברשת. שאלות קשות הן שאלות הרבה יותר מעניינות כמו "באיזה מצבים נעדיף להשתמש ב ES6 Classes ובאיזה מצבים ב React Hooks". אפשר ליצור טבלא כזו במחברת וכל פעם שיש לכם רעיון לכאן או לכאן לרשום אותו במקום המתאים. לעולם לא תוכלו לתת תשובה מלאה, אבל ככל שתלמדו יותר כך הטבלא תהיה מלאה יותר והמחברת תעזור לכם להתמקד. וכן אפשר גם לציין ציורים של חיות חמודות אם זה הקטע שלכם. או להדביק מדבקות של פיירפוקס או מה שהולך היום. העיקר שיהיה לכם חשק לפתוח את המחברת ולכתוב.

# טיפ npm: השלמה אוטומטית של פקודות מ package.json לקח לי שניה וחצי להתאהב באפשרות של הגדרת קיצורי דרך באמצעות בלוק scripts בקובץ package.json, ואז עוד יומיים וחצי להתעצבן על עצמי שאני לא זוכר אף אחד מהקיצורים שהגדרתי. אם גם לכם זה קורה תשמחו לשמוע ש npm עצמו כבר מגיע עם מנגנון של השלמה אוטומטית שמתממשק ישירות ל bash שלכם. זה עובד ככה: הפקודה npm completion מדפיסה רצף של פקודות bash שמוסיפות למנגנון ההשלמה האוטומטית הרגיל של המעטפת גם השלמה של פקודות npm. וכן הוא מספיק חכם כדי להשלים את הסקריפטים כשכותבים npm run. כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה לקחת את הפלט של npm completion ולשמור אותו לסוף קובץ ה .bashrc שלנו, כלומר להפעיל פעם אחת את הפקודה:

npm completion >> ~/.bashrc

יוצאים מה shell ונכנסים חזרה ואז בפעם הבאה שנתחיל להקליד:

$ npm run <Tab>

נקבל השלמה אוטומטית מתוך הסקריפטים שמוגדרים בבלוק scripts ב package.json.

# קריא למי שמבין יש שני מובנים שונים למושג "קוד לא קריא" וכדאי להיזהר לא להתבלבל ביניהם. יש קוד שהוא לא קריא לכולם, כי קריאות לא היתה המטרה של מי שכתב אותו. גם אם אתם יודעים טוב פייתון, בשביל להבין את השורה הזאת תצטרכו להתאמץ:

print''.join(list(open('../fd/0'))[1:])[-26:]

השורה פשוט לא נכתבה בשביל שיבינו אותה. היו שם מטרות אחרות. לעומתה יש מצבים שאנשים כן כותבים קוד קריא, אבל קריא למי שמבין. כשהראיתי את הקטע הבא בקורס פייתון מספר אנשים אמרו לי שהקוד לא קריא:

(rows == good_line).all(axis=1).any()

ואולי עדיף לכתוב לולאה במקום. ההבדל הגדול בין שתי השורות - במקרה הראשון קריאות לא היתה המטרה, ולכן גם אם אתם מכירים טוב אם print, list ו open עדיין יהיה קשה להבין מה קורה שם. במקרה השני הקוד קריא למי שמבין. אם אתם מכירים טוב את numpy ובפרט את הפונקציות all ו any שלו, לא תהיה לכם שום בעיה להבין מה השורה עושה. סיכוי טוב שזה יהיה אפילו יותר ברור מאשר הלולאה המקבילה. ההבדל בין שני הסוגים של לא קריא הוא קריטי: במקרה הראשון נרצה לדבר עם מי שכתב את הקוד ולהסביר שקריאות חשוב יותר מאורך קוד המקור. במקרה השני עדיף להשקיע את הזמן בללמוד numpy.

# הרגלי עבודה אחד המאפיינים הכי בולטים של מתכנתים הוא הרגלי העבודה שלהם. זה צועק מכל פיסת קוד שבן אדם כותב ומספר יותר מכל ראיון ומכל מסמך קורות חיים. ההרגל הוא הדבר הטבעי, הוא הדבר שקל לך לעשות, הוא הדבר הראשון שאתה בוחר בו וצריך להתאמץ מאוד כדי להפר אותו. ההרגל הוא שיעזור לקוד שלך להיות טוב יותר או גרוע יותר, בלי קשר לניסיון ולידע שלך. מתכנתים שרגילים לכתוב בדיקות יחידה יכתבו בדיקות כאלה בכל קוד שהם כותבים. זו תהיה הדרך הקלה מבחינתם לבדוק שהקוד עובד או להבין טוב יותר את המשימה. להריץ לפני שהבדיקות עוברות? זה נראה להם בזבוז זמן. או חשבו על ההרגל ליצור אינדקס לכל עמודה ב DB שיש לגביה שאילתה. מתכנתת שיש לה הרגל כזה תלך לבדוק בהגדרות בסיס הנתונים כל פעם לפני שהיא מוסיפה שאילתה חדשה למערכת שיש אינדקסים לכל העמודות הרלוונטיות. מבחינתה זה הולך יחד וזה הדבר הקל והנכון לעשות. המאמץ המנטלי והזמן שמושקע בבדיקה הוא כמעט אפסי אחרי שבדיקה כזו הופכת להרגל. ודוגמא שלישית בנושא של אבטחת מידע - דמיינו מתכנת ווב שבמהלך העבודה כל כמה דקות נכנס לכתובת המערכת במצב Incognito Mode רק מתוך הרגל לוודא שלא שכח להכניס כללי בקרת גישה נכונים ולוודא שהכרת ה URL בלבד לא חושפת מידע שאסור לחשוף. מתכנת כזה לעולם לא ייפול בבורות אבטחת מידע טפשיים ורבים כל כך שאנחנו רואים במערכות ווב היום. לבנות הרגל לוקח זמן. בהתחלה זה קשה ממש ודורש מאמץ מנטלי ניכר בכל קטע קוד שכותבים. מתכנתים שמתחילים לכתוב בדיקות יחידה מגלים שבהתחלה הם משקיעים המון מאמץ ומייצרים קוד בדיקות די גרוע. זה ייקח כמה חודשים של מאמץ עד שכתיבת בדיקות תהפוך לטבע שני, ואולי כמה שנים עד שרמת הבדיקות שאתם כותבים תהיה מספיק טובה כדי להחזיר את ההשקעה. ולמרות הכל בניית הרגלים טובים שווה את ההשקעה.

# שטויות שחשוב לשים לב אליהן במבחן מעשי אחת הסיבות שאני בעד מבחנים טכניים לפני ראיון עבודה היא שמסמך קורות חיים מספר עליך כל כך מעט, עד כדי כך שלפעמים אני חושב שהוא מיותר לגמרי. וזה לא רק אני - הגישה הרווחת בתעשיה היא להתעלם מרוב הפרטים בקורות חיים כשהם מתנגשים עם מה שאנחנו רואים במבחן המעשי. אז מה צריך לעשות לפני שניגשים לפתור מבחן מעשי? ועל מה לשים דגש במהלך הפיתרון? כמובן שלכל טכנולוגיה ולכל סוג עבודה יהיו מבחנים מעשיים אחרים ואיתם דגשים אחרים, אבל בואו ננסה לחשוב על כמה דברים כלליים שיעזרו לכם בכל עבודה שתנסו להיכנס אליה: 1. קודם כל Best Practices. האנשים שקוראים את הקוד שלכם מצפים לסטנדרט מסוים אבל בגלל שזו משימת בית אין לכם מושג מהו, לכן כדאי לקרוא את מסמכי ה Best Practices המקובלים בעולם שלכם (לדוגמא PEP8 בפייתון) ולפעול כמה שיותר במדויק על פיהם. 2. תיעוד, הערות ובדיקות אוטומטיות יהיו חלק משמעותי כמעט מכל מבחן בית שתגישו. זה פשוט לא הגיוני להגיש משימה בלעדיהם כי מספיק אחד שכן יכתוב בשביל להשאיר אתכם הרחק מאחור. 3. כשמגיעים לקוד עצמו אני חושב שקריטי להימנע מטעויות שנוגעות לביצועים. גם אם קיבלתם משימת בית ממש קטנה הבן אדם שקורא את הקוד הולך להסיק ממנה על המיומנות שלכם באופן כללי, ולכן כל מה שלא יצליח לעשות Scale ירמוז למראיין שאתם הולכים לסבך אותו כשתכתבו קוד אמיתי. 4. כדאי להיזהר מ Over Engineering. לכתוב עשרות קלאסים וירושות בשביל משימה קטנה כנראה ישאיר רושם שאתם אנשים שאוהבים לסבך דברים. 5. כדאי למחוק כל קוד Template שנוצר באופן אוטומטי דרך איזשהו כלי אבל אתם לא משתמשים בו בפיתרון. פיתרון מינימליסטי לבעיה מראה שאתם יודעים מה אתם עושים ולא מלכלכים מסביב. לא יותר מדי נכון? אם יש לכם רעיונות נוספים למה לשים לב במבחני בית אשמח לשמוע בתגובות, ואם הגשתם מבחן בית ונכשלתם על משהו מוזמנים גם לשתף וכך לעבות את הרשימה. בהצלחה!

# השיפורים שהכי אהבתי ב Python 3.8 השבוע יצא פייתון 3.8 עם פיצ'ר אחד שחיכיתי לו הרבה זמן ועוד כמה פיצ'רים קטנים יותר שגם ישפרו לנו את החיים כל אחד בדרכו. הנה השיפורים שאני הכי אהבתי בגירסא: ## אופרטור סוסון הים אופרטור סוס הים (או ה Walrus Operator לפני תרגום) הוא אופרטור השמה חדש שגם מחזיר ערך, ולכן אפשר להשתמש בו בתור Expression. ולמה זה נפלא? רק חשבו על הקוד הבא:

import re

text = "5% discount"
m = re.search(r'(\d+)% discount', text)
if m:
    print(f"You've got a {m.group(1)}% discount on your stuff")

היינו ממש שמחים לשלב את שורת החיפוש (re.search) בתוך שורת התנאי. והנה בפייתון 3.8 אנחנו כבר יכולים להתחיל. הקוד נראה כך:

import re

text = "5% discount"
if (m := re.search(r'(\d+)% discount', text)):
    print(f"You've got a {m.group(1)}% discount on your stuff")

## דיבג יותר נוח במחרוזות משתמשים עדיין בהדפסות לצורך דיבג? פייתון יעזור לכם לכתוב פחות קוד עם תחביר הדפסות הדיבג החדש שלו. פשוט מוסיפים = אחרי שם של משתנה ופייתון אוטומטית ידפיס גם את שם המשתנה, גם את סימן השווה וגם את הערך. זה נראה כך:

>>> x = 40
>>> print(f"look {x=}")
look x=40

## שמות יוניקודים בביטויים רגולאריים כבר הרבה זמן שאנחנו יכולים להדפיס קקי על המסך עם:

print("\N{PILE OF POO}")

אבל פייתון 3.8 הוסיף גם את האפשרות למצוא קקי (או כל סימן יוניקוד אחר) באמצעות ביטויים רגולאריים. הקוד הבא עובד ויספר לכם אם המשתנה text מכיל ערימת קקי:

re.search(r'\N{PILE OF POO}', text)

אגב כאן יש רשימה של השמות של תווי יוניקוד: https://unicode.org/charts/charindex.html ## מה עוד? יש עוד המון שינויים בין השאר האפשרות להזיז את תיקיות __cache__ למקום אחר, האפשרות לציין ארגומנטים לפונקציות שאי אפשר להעביר באמצעות שם, שיפורים בהרבה מודולים ותיקוני באגים. את הרשימה המלאה תוכלו למצוא בעמוד הזה: https://docs.python.org/3/whatsnew/3.8.html שחקו עם זה וספרו בתגובות איזה פיצ'ר אתם הכי אהבתם.

# כמה זמן זה לוקח? כמה זמן צריך בשביל לבנות תיק עבודות טוב? כמה זמן לוקח לבנות אפליקציית מובייל שתקבל חשיפה טובה ותפתח לכם דלתות? כמה זמן לוקח ללמוד משהו מספיק לעומק כדי לעבור ראיון עבודה? כמה זמן לוקח בשביל נטוורקינג טוב? בשביל שיכירו אותך בתור פרילאנס מומלץ? כמה זמן לוקח עד שמישהו ימליץ עליך לחבר? כמה זמן לוקח עד שמספיק אנשים ימליצו עליך, כדי שתמיד תהיה לך עבודה? כמה זמן לוקח עד שהפרויקט הקטן שלך יתחיל להכניס כסף? כמה זמן לוקח בשביל למצוא משקיעים? בשביל לגייס את העובד הראשון? עד האקזיט? כמה זמן לוקח לבנות קורס אונליין טוב? האמת שאף אחד לא יודע. כל מקרה לגופו וכל פרויקט הוא ייחודי. בהקשר הזה חשוב לשים לב להבדל בין מטרה לאמצעים - אפליקציית מובייל טובה שזכתה לחשיפה רצינית תייצר לכם ערך שווה הרבה מעבר לזמן שלקח לכתוב אותה. זאת המטרה. בדרך לבניה שלה תצטרכו לבנות הרבה אפליקציות שלא יזכו לחשיפה, תצטרכו להתגבר על הרבה קשיים טכניים, ללמוד לשווק ואז לנסות עוד טריקים, לנסות לכתוב משהו רק לאייפון או רק לאנדרואיד או לשניהם - כל אלה אמצעים. בשביל לבנות את קורס פייתון פה באתר בניתי את הקורס 3 פעמים מאפס עד שהגעתי למבנה שאני מרגיש שעובד. בכל איטרציה התוצאה היתה קצת יותר טובה והמבנה היה קצת יותר מגובש. כשהתחלתי לא היה לי מושג איך זה ייגמר, כי כל פעם אפשר לראות רק צעד אחד קדימה. ככה זה עובד עם פרויקטים גדולים. כשלוקח המון זמן להגיע למטרה, כדאי לגוון באמצעים ולנסות בדרכים חדשות. אבל זה טפשי לחשוב שנטוורקינג טוב לא יעזור לכם רק כי אתם כבר חצי שנה הולכים למיטאפים ולא מרגישים שזה עובד. אולי זה לוקח יותר מחצי שנה, אולי צריך ללכת למיטאפים אחרים ואולי צריך לעשות משהו אחר באותם מיטאפים. כמה שייקח ייקח.

# הפתעה לא נעימה אפל יצאו עכשיו עם פיצ'ר חדש שנקרא Safe Browsing שגורם לכך שהדפדפן באייפון שלכם ישלח חלק מנתוני הגלישה שלכם לשרתים בסין. המשפט הבא מתוך אחת הכתבות בנושא מזכיר משהו חשוב לגבי ניהול ואיפיון מוצר: > You can turn Fraudulent Website Warning off (in Settings > Safari) as long as you're willing to accept less vigilance against sketchy pages. The issue is really that Apple activates the feature by default without alerting users, and that it doesn't specify just where Tencent operates כלומר הפיצ'ר נדלק בצורה אוטומטית ובלי להסביר למשתמשים במה מדובר, איזה מידע נשלח ומה בדיוק הסינים יכולים לעשות עם המידע. אלה בדיוק סוג ההפתעות שהמשתמשים שלכם לא ישמחו לקבל. אני מקווה שנגלה בקרוב שמדובר בבאג שהתגנב למערכת ולא במנגנון ריגול מתוחכם שאפל השתילו בשביל הסינים. ובכל מקרה הלקח הוא פשוט - רוב המשתמשים והעיתונים יסלחו לכם על פירצת אבטחה פה ושם, אבל על חוסר שקיפות משלמים היום ביוקר. נ.ב. לינק לאחד המקורות בנושא (מאמר של מאת'יו גרין): https://blog.cryptographyengineering.com/2019/10/13/dear-apple-safe-browsing-might-not-be-that-safe/.

# תבחרי סיפור ״שנה שלמה למדתי בשביל העבודה הזאת. היה ממש קשה אבל אני שמחה שהתמדתי - יש לי היום עבודה טובה ששווה את המאמץ״. ״השנה האחרונה היתה נפלאה - כל יום התעוררתי ללמוד משהו חדש, הרגשתי שהמוח שלי פועל על טורבו. אני לא מאמינה שהקורס נגמר ותכף מתחילים לעבוד״. העולם עושה מאמץ גדול למכור לנו את הסיפור הראשון, אבל העבודה האמיתית שלנו היא להתאמץ ולאמץ את הסיפור השני. רק איתו יהיה לנו קל להתחיל ללמוד משהו חדש כשהדבר שאנחנו יודעים לעשות מתחיל להתיישן, ולא לקחת ללב כשכל ארבע-חמש שנים צריך להחליף את כל מה שלמדנו.