ToCode

# אין לי מושג איך לגשת לזה בהתמודדות עם בעיה, "אין לי מושג איך לגשת לזה" הוא התחלה מצוינת. ההמשך צריך להיות "אבל אני מוכן לנסות". כי שני המשפטים האלה יחד מובילים אותנו קדימה- 1. אין לי מושג איך לגשת לזה, אבל אני מוכן לנסות את הרעיון הראשון ש Chat GPT יציע לי. גם אם זה לא יעבוד בטח אלמד משהו מהניסיון. 2. אין לי מושג איך לגשת לזה, אבל אני מוכן לנסות אז אשאל חברים, ואולי אקבל כמה רעיונות. 3. אין לי מושג איך לגשת לזה, אבל אני מוכן לנסות גם משהו שאף פעם לא ניסיתי קודם. 4. אין לי מושג איך לגשת לזה, אבל אני מוכן לנסות כי זה מספיק חשוב בשביל להתמודד עם האכזבה. 5. אין לי מושג איך לגשת לזה, אבל אני מוכן לנסות גם על חשבון דברים שאני כן יודע לעשות, כי שם הדרך קדימה. אין לי מושג איך לגשת לזה. וזה בסדר גמור.

# עשר דקות עם סקאלה אתם כבר יודעים שהתחלתי לא מזמן ללמוד סקאלה, ואחד הצעדים הראשונים שלי עם שפת תכנות הוא לממש דברים שאני כבר יודע לפתור רק בשביל לראות איך זה עובד. אז הנה פיתרון של Advent Of Code 2022 Day 2 בסקאלה, תוך שימוש נרחב ב match/case שלהם והחצים שנראה שמאפיינים את השפה. ## התרגיל בתרגיל אנחנו מקבלים קובץ שנראה בערך כך:

A Y
B X
C Z

כשהעמודה השמאלית מייצגת מהלך במשחק "אבן נייר ומספריים" (A לאבן, B לנייר ו C למספריים) והעמודה הימנית בעלת משמעות משתנה. בחלק הראשון היא מייצגת את המהלך של היריב ובחלק השני היא מייצגת את התוצאה הרצויה (Y תיקו, X העמודה השמאלית מנצחת, Z העמודה השמאלית מפסידה). כל שורה מתורגמת לנקודות לפי ניצחון, תיקו או הפסד של העמודה הימנית ולפי המהלך שבוצע בעמודה הימנית. האתגר הוא לסכום את הנקודות. ## פיתרון בסקאלה נקודת ההתחלה שלי היתה הפונקציה score שמקבלת שורה ומחזירה את הניקוד שלה:

def score(line: String): Int =
  line match
    case "A X" => 4
    case "A Y" => 8
    case "A Z" => 3
    case "B X" => 1
    case "B Y" => 5
    case "B Z" => 9
    case "C X" => 7
    case "C Y" => 2
    case "C Z" => 6

בסקאלה פונקציה מוגדרת עם def, לפרמטרים יש טיפוס ולפונקציה יש טיפוס החזר. אחרי הפקודה match יש רשימה של case-ים כשהם קבועים זה עובד כמו switch/case רגיל (וכן אפשר לעשות pattern matching מתוחכם כמו בשפות פונקציונאליות). בחלק הראשון של התרגיל צריך רק לקרוא מקובץ ולסכום את התוצאה של score על כל שורה:

@main def main(): Unit =
  val filename = "./src/main/scala/day2.txt"
  var score1 = for (line <- Source.fromFile(filename).getLines)
    yield score(line)

  println(score1.sum)

את פקודת for בסקאלה אני קורא כמו List Comprehension של פייתון או for של אליקסיר, כשה yield קובע מה יוחזר. סך הכל המשתנה score1 יהיה רשימה של תוצאות של הפונקציה. וכן אפשר גם לוותר על כל תחביר הרכבת הרשימות הזה ולכתוב פשוט:

var score1 = Source.fromFile(filename).getLines.map(score)

אבל זה פחות כיף. בחלק השני אני מריץ עוד לולאה הפעם עם match/case בתוך ה for כדי לקבל את רשימת הנקודות:

  var score2 = for (line <- Source.fromFile(filename).getLines)
    yield line match
      case "A X" => score("A Z")
      case "A Y" => score("A X")
      case "A Z" => score("A Y")
      case "B X" => score("B X")
      case "B Y" => score("B Y")
      case "B Z" => score("B Z")
      case "C X" => score("C Y")
      case "C Y" => score("C Z")
      case "C Z" => score("C X")


  println(score2.sum)

## רשמים על השפה בינתיים כמה דברים שלמדתי בינתיים: 1. בסקאלה אינדנטציה חשובה, כמו בפייתון. 2. מערכת הטיפוסים יכולה לעזור, אבל גם יכולה להיות מרגיזה ולהראות הודעות שגיאה לא ברורות. 3. קהילה קטנה אומרת שאפשר למצוא הרבה פחות תיעוד, וגם דוגמאות של סקאלה 2 לפעמים יהיו שונות מסקאלה 3. 4. ידע ב Java מאוד עוזר להבין את סקאלה. סך הכל בינתיים אני מחבב את השפה. אמשיך לעדכן. אם יש לכם טיפים איך לכתוב את הקוד בסקאלה יותר נקי אשמח לשמוע בתגובות.

# אבל זה כבר שם... ואולי בסיס נתונים רלציוני הוא לא כזה רעיון טוב? או לא כזה מתאים לפרויקט שלך? ואולי Virtual DOM הוא לא כזה רעיון טוב? או לא כזה מתאים לפרויקט שלך? ואולי ORM לא היה כזה רעיון טוב? או לפחות לא הכי מתאים לפרויקט שלך? כמה החלטות אנחנו מקבלים רק כי הן שם, כי אין לנו את הידע "להתווכח", וכי זה מה שכולם עושים? כמה פעמים אנחנו מגלים, באיחור של שנה או שנתיים, שאנחנו עובדים הרבה יותר מדי קשה ולא נהנים מהיתרונות של הכלי שבחרנו? ומה עושים במצב כזה? הבעיה עם תשתיות היא שמאוד קשה להיפטר מהן. בפרויקט ריילס כל הקוד שלי מבוסס על ORM. אם מחר אני רוצה להחליף את זה לגישה פוקנציונאלית לבסיס הנתונים צריך לשכתב הכל. בפרויקט ריאקט כל הקוד מבוסס על Virtual DOM. אם מחר אני רוצה להחליף את זה לגישה ריאקטיבית או אימפרטיבית אצטרך לשכתב את הכל. אלה החלטות שהן כמו דרך חד-סטרית בפיתוח. ואלה גם ההחלטות שאנחנו מקבלים בשלבים הכי מוקדמים של הפרויקט, כשלא יודעים עדיין מספיק על הדרישות, האתגרים והרבה פעמים גם לא מספיק על הטכנולוגיה שבחרנו. אז לוקחים מה שכולם לוקחים ומקווים לטוב. מיקרו סרביסים מהווים סוג של אלטרנטיבה, כי אני בונה מוצר קטן יותר ואז ב"מוצר" הבא אוכל לבחור תשתית אחרת. אבל הם מכניסים עולם שלם של סיבוכים בהיבט של תקשורת וסינכרון בין הסרביסים. פיתוח POC הוא ניסיון נוסף להתמודד עם האתגר, אבל בדרך כלל גם הוא לא פותר את הבעיה כי ה POC הוא בסיסי מדי ודווקא במקרים הפשוטים עוד לא רואים את הבעיות של התשתית שבחרנו. מה בכל זאת אפשר (חוץ מלאכול את הלב כמובן)? זה כבר תלוי בפרויקט. הרבה פעמים אני מגלה שכתיבה מחדש בטכנולוגיה יותר מתאימה, אפילו אחרי חצי שנה פיתוח, כמעט לא לוקחת זמן, כי עיקר ההתעסקות בפיתוח הראשוני היתה בכלל בלזהות את הבעיה. אפשר בהחלט לשבת שבועיים ולשכתב קוד שנכתב בחצי שנה. אופציה שניה אם אפילו את השבועיים האלה קשה למצוא, או אם נזכרתם מאוחר מדי, היא להחליף תשתית לאט ובזהירות. בהתחלה להוסיף מודולים חדשים בתשתית החדשה ואחר כך לאט להחליף דברים קיימים. מה שחשוב הוא להסתכל על המערכת כל הזמן בתור משהו "חי", ולהיזהר מלהיתקע לאורך זמן עם תשתית שרק מעכבת אותנו, רק בגלל שהיא היתה זמינה בתחילת הפרויקט.

# ארבעה כללים לכתיבת קוד אדיב לא רק אנשים יכולים להיות אדיבים, התואר הזה יעבוד גם על קוד אם נקפיד על מספר כללים: 1. קוד אדיב לא עושה לך עבודה. הוא לא מבקש ממך שתשדרג כל יומיים ולא מכריח אותך לשנות את הקוד שלך כל פעם ששידרגת גירסה. אם כבר הכניסו שינויים גדולים הם ישמרו על תאימות אחורה. 2. קוד אדיב יודע לעבוד קצת בשבילך. הוא לא כולל הרבה תלויות ואם כבר יש הוא יביא אותם איתו. הוא גם יגיע עם תיעוד מקיף שכולל הרבה דוגמאות שאפשר כבר לקחת ולהתחיל מהן. 3. קוד אדיב לא יתווכח כשתחליט לעשות דברים קצת אחרת ממה שהוא תכנן. הוא יתאמץ כדי לתת לך לעבוד בדרך שלך, ויבין שכל Constraint שמוסיפים למערכת רק מקשה על השימוש בו. 4. קוד אדיב יעזור לחברים. כשאתם מנסים להשתמש בו לא בדיוק כמו שצריך הוא יידע להציג הודעות שגיאה מפורטות ומדויקות ולהסביר לכם מה נשבר ומה צריך לעשות כדי לסדר את זה.

# טיפ CSS: הסתרת פוקוס כשלוחצים על לינק עם העכבר בשביל לבנות אתרים נגישים אנחנו צריכים להוסיף אינדיקציה ויזואלית כשכפתור נכנס לפוקוס, כדי שמשתמשים יוכלו לנווט בין הכפתורים של האתר בעזרת לחיצה על Tab. הבעיה שגם לחיצה עם העכבר על כפתור מכניסה את הכפתור לפוקוס, אפילו שמשתמשים יודעים על מה הם לחצו ולא צריכים את האינדיקציה הזו. אפשר לראות את הבעיה בקודפן הבא, פשוט לחצו על הכפתור ותראו את הריבוע הכחול שמופיע סביבו: https://codepen.io/ynonp/pen/LYMrbzw <iframe height="300" style="width: 100%;" scrolling="no" title="Untitled" src="https://codepen.io/ynonp/embed/LYMrbzw?default-tab=html%2Cresult" frameborder="no" loading="lazy" allowtransparency="true" allowfullscreen="true"> See the Pen <a href="https://codepen.io/ynonp/pen/LYMrbzw"> Untitled</a> by Ynon Perek (<a href="https://codepen.io/ynonp">@ynonp</a>) on <a href="https://codepen.io">CodePen</a>. </iframe> מה עושים? פיתרון קל הוא להוסיף קצת JavaScript שיזהה לחיצות עכבר ויוסיף קלאס מיוחד ל body. בלחיצה על טאב נוריד את הקלאס הזה. ב CSS נציג את האינדיקציה הויזואלית לפוקוס רק אם הקלאס לא נמצא על ה body. קוד? ברור:

document.body.addEventListener("mousedown", () => {
  document.body.classList.add("using-mouse");
});
document.body.addEventListener("keydown", ({ key }) => { 
  if (key === "Tab") { 
    document.body.classList.remove("using-mouse"); 
  } 
});

ובקודפן: https://codepen.io/ynonp/pen/LYMmmEd <iframe height="300" style="width: 100%;" scrolling="no" title="Untitled" src="https://codepen.io/ynonp/embed/LYMmmEd?default-tab=html%2Cresult" frameborder="no" loading="lazy" allowtransparency="true" allowfullscreen="true"> See the Pen <a href="https://codepen.io/ynonp/pen/LYMmmEd"> Untitled</a> by Ynon Perek (<a href="https://codepen.io/ynonp">@ynonp</a>) on <a href="https://codepen.io">CodePen</a>. </iframe>

# ומה עוד יהיה בהרצאה? אחד הדברים המעניינים שקורים ברשת בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז ה AI, הוא שכבר לא צריך ללכת להרצאות בשביל ללמוד דברים חדשים. אפשר להגיד שזה אפילו מיותר. כן אני יכול לראות ביוטיוב כל הרצאה מכל כנס, אבל הרבה יותר מהר לבקש מ Chat GPT לתקצר לי אותה או פשוט ללמד אותי מה שרציתי ללמוד משם. ונכון, הוא עדיין לא מושלם ויש לו הזיות, אבל אני חושב שבהסתכלות קדימה זה הולך להיפתר ודי מהר. אז אם לא צריך יותר לשבת בכיתה בקבוצה בשביל ללמוד את החומר, למה בכל זאת אנחנו מעדיפים ללמוד בצורה כזאת? מה עוד אנחנו מקבלים מהרצאה חוץ מחומר הלימוד? הנה כמה רעיונות: 1. הרצאה מרגישה בטוחה - ככה למדנו מאז שהיינו קטנים, ויש משהו מרגיע ובטוח בלהמשיך משהו שעשינו לאורך שנים מגיל צעיר. 2. בהרצאה אני מרגיש שייך לקבוצה - יש איתי עוד אנשים שלומדים את זה. אני לא לבד. 3. הרגשה שאני יודע על מה מדובר - שאני במקום הנכון. שאני מבין. זה משהו שמאוד קשה לקבל מ AI. 4. כשאני משתתף ועונה על שאלות אני מרגיש שמסתכלים עליי - אני מרגיש שלמישהו נוסף (המרצה, שאר התלמידים) אכפת מה יש לי להגיד. ההשתתפות נותנת את התחושה שיש לי מה לתרום לשיחה ומחזקת את ההבנה. 5. בהרצאה יש דינמיקה קבוצתית - גם אם רוב הזמן רק המרצה מדבר, מספיק להסתכל מסביב על זה שנרדם, ועל זאת שמתפרצת עם שאלה, ועל ההוא שעובד על המחשב באותו זמן והשניים מקדימה שמקשקשים מול הפרצוף של המרצה. אחרי שעה אני כבר מרגיש מיודד עם רובם. 6. הפתעה - הסיפורים הקטנים שלא תכננתי לשמוע ואולי שווים יותר מהנושא האמיתי. ומה אתכם? מה אתם תמשיכו לקחת מהרצאות אחרי שנוכל ללמוד הכל מה AI? למה עוד תרצו להמשיך לבוא?

# למה לא התייאשתי אחרי הסיפור של Zecento בחור משקיע שנתיים ו 15 אלף דולר בפיתוח תוסף לכרום, ובסוף מרוויח מזה משהו כמו 200$. שוק מסוכן? אל תפתחו סטארט-אפ? עדיף להישאר בעבודה קבועה? לא יודע, בואו נקרא את הפרטים: 1. התוסף מאפשר לקבל עדכונים לווטסאפ כשמחיר של מוצר שמעניין אתכם יורד באמזון. 2. התוסף פעיל רק באיטליה 3. המוצר הוא Freemium, כלומר התוסף הוא חינמי אבל יש גירסת פרמיום שעולה כסף. מה מסתבר? רק אחוז מזערי מהמשתמשים שידרגו לגירסת הפרימיום, והבחור לא מצליח להרוויח מהמוצר שלו. לא מזמן הוא הרוויח משהו כמו 200$ מ"טיפים" דרך כפתור בסגנון Buy Me Coffee בגירסה החינמית. מסקנות: 1. יש מוצרים שיהיה קשה מאוד למכור אותם. יש גם מוצרים שיהיה קל למכור אותם, ובכל מקרה רוב המוצרים יצטרכו התאמה לקהל יעד כדי שאפשר יהיה למכור אותם (מה שקוראים Product/Market Fit). 2. לא כל מוצר חינמי טוב ושימושי שווה שידרוג, במיוחד כשה"פיצ'ר" שהוא נותן לא נראה כזה חשוב ויש אינסוף מוצרים דומים וחינמיים שעושים בדיוק אותו דבר. ואולי המסקנה הכי חשובה - אם המטרה שלכם היא לבנות מוצר שירוויח כסף (בניגוד לבניית מוצר בשביל עצמכם, בשביל תיק עבודות או כל סיבה אחרת), אז מוצרים בתשלום הם אופציה קלה בהרבה ממוצרי Freemium. כשמוצר בתשלום לא מצליח אין לקוחות ואפשר לזרוק הכל ולהתחיל מוצר חדש. מוצרי Freemium יכולים להשיג בסיס לקוחות גדול שלא משלם, ואנחנו נכנסים למערבולת של הוצאות בניסיון להבין איך לעשות מזה כסף.

# הזדמנות שניה לא מזמן מישהו שאל ברדיט לגבי מובאקס ואם הוא עדיין רלוונטי. רוב התשובות היו של אנשים שבחרו את הכלי (מובאקס או רידאקס) לפני כמה שנים ונשארו עם הבחירה. עוד הרבה תשובות המליצו על כלים חדשים יותר כמו זוסטנד או Context. מה שהיה חסר לי באותו דיון הוא אותם אנשים שבחרו לתת הזדמנות שניה. "ניסיתי את מובאקס לפני כמה שנים, הוא לא עבד לי טוב, אבל לא מזמן ניסיתי אותו מחדש בפרויקט אחרי מספר פרויקטים עם רידאקס ואלה הדברים שאני חושב שהוא עושה טוב יותר". או "ניסיתי את רידאקס לפני כמה שנים, הכל היה שם מסובך, אבל אחרי כמה פרויקטים עם מובאקס חזרתי אליו ושמחתי למצוא את Redux Toolkit שהפך את תהליך העבודה להרבה יותר פשוט. יחד עם React Hooks נראה שזה פיתרון שאמשיך איתו גם בעתיד מהסיבות הבאות" בהתלבטות טכנולוגית בין כלים בשלים, שווה לחפש את אלה שעברו וצברו ניסיון בשתי הסביבות, ואולי אפילו למצוא פרויקטים שלהם להשוואה. הם יתנו לנו נקודת מבט הרבה יותר מעמיקה ומעניינת.

# האתגר: להוציא החוצה את התלויות רוב הקוד שאני רואה של מערכות שעובדות עם רכיבים חיצוניים (כמו בסיס נתונים) משלב את החלק שקורא את המידע עם החלק שמעבד אותו ומסיק מסקנות. זה יכול להיות בגלל אילוצים של ORM או בגלל שאנחנו לא חושבים מספיק על הפרדות לפני שכותבים את הקוד, או שחושבים אבל פוחדים מבעיות תחזוקה. שתי דוגמאות- הקוד של swapi שמחזיר מידע על מלחמת הכוכבים כולל את המחלקה:

class PeopleViewSet(viewsets.ReadOnlyModelViewSet):

    queryset = People.objects.all()
    serializer_class = PeopleSerializer
    search_fields = ('name',)

    def retrieve(self, request, *args, **kwargs):
        return super(PeopleViewSet, self).retrieve(request, *args, **kwargs)

    def list(self, request, *args, **kwargs):
        return super(PeopleViewSet, self).list(request, *args, **kwargs)

הקוד של kutt כולל את הבלוק:

export const get = async (match: Partial<Link>, params: GetParams) => {
  const query = knex<LinkJoinedDomain>("links")
    .select(...selectable)
    .where(normalizeMatch(match))
    .offset(params.skip)
    .limit(params.limit)
    .orderBy("created_at", "desc");

  if (params.search) {
    query.andWhereRaw(
      "concat_ws(' ', description, links.address, target, domains.address) ILIKE '%' || ? || '%'",
      [params.search]
    );
  }

  query.leftJoin("domains", "links.domain_id", "domains.id");

  const links: LinkJoinedDomain[] = await query;

  return links;
};

והבעיה בתבנית היא שנוצרה לנו בעיה בבדיקות. בשביל לבדוק את הלוגיקה אנחנו חייבים בסיס נתונים כי הקוד של הלוגיקה כבר מריץ את השאילתה מול בסיס הנתונים. בשני המקרים אפשר לדמיין הפרדה בין שלושה מנגנונים: 1. הקוד שבונה את השאילתה לפי פרמטרים 2. הקוד ששולח שאילתה לבסיס נתונים ומחזיר תשובה 3. הקוד שמפענח את המידע שחזר ומארגן אותו לצורך שליחה למשתמש רק (2) צריך את הגישה לבסיס הנתונים, ורק (2) הוא הקוד שאינו ספציפי לפונקציה או אפילו למערכת מסוימת. כשמצליחים להוציא את החלק הזה ולקבל אותו מבחוץ, אנחנו לוקחים צעד ענק קדימה לכיוון קוד שקל יותר לבדוק אותו, כי כבר לא צריך בסיס נתונים בבדיקה. וכן זה נקרא Dependency Injection לדרייבר של בסיס הנתונים. וכן קשה מאוד להגיע לשם אחרי שהמערכת כתובה.

# תוכנית ללימוד שפת תכנות חדשה (והפעם - סקאלה) פעם אחרונה שהסתכלתי על סקאלה היתה בגירסה 2 נקודה משהו. היא נראתה כמו גירסה מוזרה של Java שמנסה להיות שפת תכנות פונקציונאלית אבל פחות טובה מקלוז'ר או אליקסיר, ולא ראיתי את הטעם להמשיך. לאחרונה יצא לי להסתכל שוב על השפה, הפעם בגירסה 3, ואני לא יודע אם זה אני שהשתניתי או סקאלה אבל היא נראית הרבה יותר מוצלחת ממה שזכרתי, אז אני מתכנן לנסות שוב ללמוד סקאלה מאפס. היתרון הכי גדול של ללמוד שפה חדשה בסוף 2023 הוא כמובן כלי ה AI שהופכים את תהליך הלימוד להרבה יותר מהיר. כל פעם שאני נתקע או שמשהו לא עובד אני פשוט מדביק את הקוד שחשבתי שצריך לעבוד ל Chat GPT או לבינג ומבקש ממנו שיציע תיקון. ובגלל שאני ממש בהתחלה הוא מצליח יפה לזהות את השטויות שלי ולהציע גירסאות יותר תואמות לשפה. אני לא יודע איך ילך המסע שלי עם סקאלה וכמה זמן הוא ייקח, אבל אני אוהב בתחילת מסע לשרטט מפה של דברים שהייתי רוצה למצוא. זאת הרשימה שלי של תוכניות שנראה לי שיהיה מעניין לממש בסקאלה כדי להרגיש שאני מבין מה הולך שם. 1. מספיק סקאלה כדי שאפשר יהיה לעבוד - תחנה ראשונה תהיה לפתור את התרגילים הראשונים של פרויקט אוילר וכמה שאלות מ Advent Of Code וכל מיני אתגרי הכנה לראיונות עבודה רק בשביל לראות שאני מצליח לכתוב קוד בסיסי בשפה. אני מקווה לכל תוכנית שאכתוב להוסיף גם תוכנית בדיקה כדי להבין איך עובד מנגנון הבדיקות בסקאלה. 2. פיתוח אפליקציית ווב עם בסיס נתונים - היא לא חייבת להיות מתוחכמת, אפילו Backend לאפליקציית Todos יהיה טוב פה. המטרה היא לראות איך מתקינים חבילות חיצוניות, איזה אפשרויות קיימות לפיתוח ווב וחיבור לבסיסי נתונים ואיך נראית תוכנית קצת יותר גדולה בסקאלה. 3. חיבור לבסיס נתונים neo4j עם טיפוסים - לא אשקר, אחת הסיבות המרכזיות ללמוד סקאלה היא העבודה בתוך ה JVM. בגלל שאני כבר מכיר neo4j ואוהב לעבוד איתו, הייתי רוצה לראות אם הדרייברים של סקאלה ומערכת הטיפוסים שלה יאפשרו לי לעבוד בצורה יותר בטוחה עם בסיס נתונים זה. 4. פיתוח אפליקציית GUI - אין לי מושג איך בונים ממשק גרפי בסקאלה, ואני מקווה שיש משהו יותר מוצלח מסווינג. בכל מקרה זו תחנה שאשמח לבקר בה. משחק איקס עיגול או סנייק יהיו מועמדים טובים לתחנה זו. 5. יש שמועה שסקאלה מתקמפלת ל Web Assembly, וזה בהחלט כיוון שחשוב לחקור אותו היום. וכן יש גם את scala-js אז צריך לראות איזו אפשרות תעבוד טוב יותר. הקוד עצמו יכול להיות פרונט אנד לאפליקציית הווב בסקאלה שתכננתי לכתוב, או משחקון צד-לקוח בלבד. 6. תחנה אחרונה ללימוד סקאלה תהיה פיתוח משהו אמיתי שאני צריך, והדבר הראשון שקופץ לראש הוא בוט לסלאק. כן השמות דומים וגם הרבה זמן רציתי בוט לסלאק וספריה כמו ScalaBot נראית כמו רעיון מאוד אטרקטיבי שאולי יחליף גם את בוט הטלגרם הפייתונאי שלי. יודעים כבר סקאלה ורוצים להציע תחנות נוספות למסלול? אל תתביישו להשאיר תגובה. וכמובן תרגישו חופשי להשתמש במסלול הזה כבסיס בפעם הבאה שאתם רוצים ללמוד שפת תכנות כלשהי.