ToCode

# קורס אימייל חדש: שש תוכניות ללימוד פייתון הי חברים, בשבוע האחרון אני עובד על מנגנון דפי נחיתה וסדרות אימיילים לאתר וכחלק מהמשחקים יצרתי סידרת אימיילים ללימוד פייתון. הסידרה נקראת ״לומדים פייתון דרך שש תוכניות מדליקות״ ובמהלכה תקבלו פעם ביום תוכנית Python קצרה ממש עם הסבר על כל שורה אליכם למייל. הסידרה מיועדת למתכנתים שלא ראו עדיין קוד פייתון והיו רוצים להיחשף לזה בצורה ידידותית ולא מחייבת, בקטנה, אבל דרך תוכניות קצת יותר מעניינות מסתם תרגילי תכנות. בגלל שכל המנגנון חדש אין לי מושג אם זה יעבוד, אם האימיילים בכלל יישלחו ומתי ואם כפתור ההסרה באמת יפסיק את הסידרה. כמו שמתכנתים אומרים ״אצלי זה עבד״, לא יודע מה יקרה אצלכם. אם אתם אמיצים, מתעניינים ב Python ורוצים לעזור ב QA של המנגנון החדש - קפצו לדף ההרשמה, השאירו כתובת מייל והחזיקו אצבעות. נ.ב. קוראים וותיקים של הבלוג יזהו שחלק מהתוכניות בסידרה מבוססות על פוסטים שכבר פירסמתי כאן. אם נרשמתם לסידרת המיילים וגיליתם מכתב מוכר תוכלו לפנק את עצמכם בפרס הקורא המצטיין של החודש ולדעת שאני מודה לכם וסופר מעריך את ההתמדה.

# גם ידע הוא תשתית הסיבה היחידה שאני מצליח לכתוב את הבלוג הזה כל יום נקראת Emacs. לפני שהתחלתי לכתוב בלוג ישבתי באיזה קפה וחיפשתי את כל הפלאגינים לאימקס איתם אפשר לכתוב ואפילו כתבתי סקריפט קטן בשביל הפרסום כך שבאמת כל מה שצריך לעשות זה לכתוב טקסט באימקס וכל השאר קורה מעצמו. ארגונים טובים משקיעים ביצירת תשתיות דומות למתכנתים שלהם: תשתיות שמריצות אוטומטית את הבדיקות, שמאפשרות בצורה אוטומטית להעלות גירסא חדשה (או לעשות Rollback לגירסא אחורה), להוסיף עוד שרתים כשיש עומס. ואותו דבר גם בקוד: אנחנו יכולים להשקיע ולבנות ספריות קוד שנוכל להשתמש בהן שוב ושוב, וכך הבן אדם הבא שיצטרך לכתוב משהו דומה יוכל להשתמש באותה תשתית גנרית שיצרנו ויוכל לנוע יותר מהר. מה שלפעמים קשה לראות זה את הקשר בין מיומנויות לתהליכי עבודה. אם אני יודע לעבוד טוב עם git - לא רק שאני אעשה פחות טעויות אלא שאני גם אעבוד איתו יותר. אני אשתמש ב rebase כשצריך כי אני לא פוחד מזה, אני ארגיש בנוח להפעיל reset או למחוק בראנצ'ים, וכך אני וכל הצוות נוכל לרוץ מהר יותר. גם ידע הוא תשתית וחשוב להשקיע ולבנות אותו, כמו שאנחנו משקיעים ב Devops, כמו שאנחנו משקיעים בקוד גנרי וכמו שאנחנו משקיעים בסקריפטים קטנים וכלי עבודה.

# פחחח אני כותב את זה ביומיים (או: החלק הקשה במערכות תוכנה) לקח לי יומיים להוסיף לאתר שלי מערכת של דפי נחיתה שמחוברת לקמפיין מסרים במייל. אתם יכולים לשחק עם זה ולהירשם לקמפיין הראשון שיצרתי בדף הנחיתה לקורס פייתון. עכשיו בלחיצת כפתור אני יכול להוסיף דפי נחיתה ולחבר אליהם סדרות מסרים. אבל זה רחוק מלהיות מערכת דפי נחיתה ודיוורים כמו המערכות שיש היום בשוק: כל סידרת מסרים היא אוסף של קבצי Markdown שאני עורך באימקס, בשביל לראות סטטיסטיקות אני נכנס ל Database ומריץ ידנית שאילתות ואפילו לא התחלתי לדבר על ניהול משתמשים מסודר או תמיכה בעיצובים שונים לדפי הנחיתה. החלק הקשה במערכות תוכנה הוא לא לכתוב תוכנה שעובדת פעם אחת, אלא לכתוב תוכנה שיכולה להתמודד עם הרבה מצבים, עם הרבה משתמשים ועם שינויים שקורים לאורך זמן. ואת זה אף אחד לא מצליח לכתוב ביומיים.

# החיים בפרודקשן במערכת אמיתית דברים לא עובדים כמו שהם עובדים בפיתוח, והרבה פעמים צריך עין טובה בשביל לזהות מראש את התקלות (כי זה לא יעזור לך לקטר שזה עבד אצלך על המחשב). קחו את קוד ריילס הבא לדוגמא:

add_column :bundles_users, :joining_date, :date

execute <<-SQL
    UPDATE bundles_users SET joining_date = created_at
    WHERE joining_date is NULL
SQL

change_column :bundles_users, :joining_date, :date, null: false, default: -> { 'CURRENT_DATE' }

יש פה שלוש פקודות בסך הכל וגם בלי לדעת ריילס אפשר להצליח לקרוא אותן כדי לראות איפה זה נשבר: 1. קודם כל מוסיפים עמודה לטבלא (הטבלא נקראת bundles_users, לעמודה החדשה קוראים joining_date והיא מסוג תאריך). 2. אחרי זה מעתיקים את כל הערכים מעמודת created_at לעמודה החדשה שיצרנו 3. ובסוף מוסיפים NOT NULL Constraint על העמודה החדשה כדי ששורות חדשות לא ייכנסו עם ערך NULL. יכולים לראות איפה זה נשבר? נכון - במערכת אמיתית שורות מתווספות כל הזמן לטבלאות, ולכן בקוד כאן אם תתווסף שורה חדשה בין פקודת ההעתקה לפקודה שמוסיפה את ה Constraint, אז הערך עבורה יהיה Null ומגבלת ה NOT NULL החדשה תיכשל. מיגרציה של מידע במערכת אמיתית היא אף פעם לא פעולה אטומית. הקוד שלנו חייב לדעת להסתדר עם מידע מעורבב ואת ה Constraints כדאי להוסיף רק כשהמידע הישן כבר התיישן ומחק את עצמו.

הי חברים יצרתי סידרת מיילים שמסבירה על מסלול הבוטקמפ ב Python. אפשר להירשם כאן: https://www.tocode.co.il/lp/python1 רלוונטי אם אתם מתעניינים בבוטקמפ ורוצים לשמוע עוד פרטים, או אם אתם מבינים משהו בסדרות מיילים ורוצים להעביר פידבקים והצעות לשיפור 🙂

# הטעות הכי גדולה של מתכנתים שרוצים להשתפר מה הופך אותך למתכנת או מתכנתת טובים יותר? זאת השאלה שהכי קשה למתכנתים וותיקים לענות עליה. פעם זה היה קל: לפני שמצאת את העבודה הראשונה אני בטוח שקראת המון חומר איך להתכונן לראיונות ומה צריך ללמוד, ואני בטוח שידעת שהצעד הבא הוא להתקבל לאותה עבודה ראשונה. חמש או עשר שנים מאוחר יותר הדברים כבר נראים פחות ברורים: מודעות הדרושים מדברות כל יומיים על טכנולוגיה חדשה שעוד לא הספקת ללמוד, מקום העבודה הנוכחי מרגיש בטוח בינתיים אבל הלב יודע שעוד שנה, שנתיים או חמש אולי יעלה הצורך למצוא שוב עבודה חדשה. ואז מה? הקונפליקט בין הביטחון במקום העבודה הנוכחי לפחד מהבום שיגיע מייצר תסכול. אנחנו הולכים ללמוד טכנולוגיה חדשה שלא עובדים בה במקום הנוכחי, ובגלל שאנחנו לא עובדים בה גם לא מצליחים להגיע לרמה מספיק טובה בשביל לבנות איתה משהו מועיל. דומה הדבר לבן אדם שלמד לנגן בגיטרה, עובד בזה אבל לא מצליח להתקדם - אז הוא הולך ללמוד לנגן על פסנתר כי אולי בפסנתר יש יותר עבודה ו״גיטרה אני כבר יודע״. הטעות הכי גדולה של מתכנתים שרוצים להשתפר קורית כשאנחנו מפסיקים לחפש את הדברים שאנחנו יודעים שיהפכו אותנו למתכנתים טובים יותר, רק בגלל שקשה למצוא אותם. בשביל להיות מתכנתים טובים יותר אנחנו צריכים להכיר לעומק את הטכנולוגיות איתן אנחנו עובדים, אנחנו צריכים להיות סקרנים, להיות מסוגלים להיכנס יותר לעומק בקוד, לדעת לקבל ביקורת על הקוד שלנו ולדעת להעביר ביקורת על קוד של אחרים, לעבוד בתוך תרבות מאורגנת עם מערכות CI/CD, עם שימוש נכון ב Source Control ולדעת להסתכל קדימה על קוד שאנחנו כותבים ולהבין איפה הוא הולך להישבר, ומה אני יכול לעשות כדי למנוע את זה. מתכנתים טובים הם האנשים שמביאים את הדינמיקה, את הרוח ואת הכלים החדשים איתם לארגון. את לא צריכה עוד קורס וידאו על עוד טכנולוגיה שלא תשתמשי בה - את צריכה להתאמן על בניית קוד נכון יותר בטכנולוגיה שכן תשתמשי בה. (נ.ב. מסלולי הבוטקמפ בריאקט ובפייתון מתקרבים. אם אתם כבר יודעים את התיאוריה ורוצים להתאמן על ליישם ולפתור בעיות Hands On בטכנולוגיות אלה זה המקום בשבילכם).

# קירות עם מספיק זמן ומאמץ יש מצב שתצליחו לשבור את הקיר, אבל הרבה יותר סביר שתשברו את הראש שלכם קודם. ורק כדי שנבין אחד את השני - קירות בתכנות הן בעיות שאין לך את הכלים היום כדי לפתור אותן, או כאלה שאין לאף אחד את הכלים לפתור אותן. דוגמא לקיר? נסו לעשות Reverse Engineering לתוכנה מאוד מוגנת (בהנחה שאין לכם ניסיון קודם ב Reverse Engineering). יכול להיות שתצליחו ללמוד את כל התיאוריה של Reverse Engineering וליישם אותה על התוכנה הזאת שאתם מנסים להבין איך היא עובדת, אבל זה הולך להיות מסע ארוך ובסיכוי מאוד נמוך. רובנו די טובים בלזהות קירות מסוג זה ולא מנסים לשבור אותם. הבעיה היא עם בעיות קשות שנראות אפשריות. אני זוכר פרויקט אחד שניסיתי לעקוף מגבלה טכנית של מכשיר במשך חודשים, וכל פעם התוכנה שכתבתי עבדה כמה שעות ואז התרסקה. בכל גירסא שכתבתי הפיתרון נראה בהישג יד, אבל כמובן שגם אחרי חצי שנה של ניסיונות נשארתי באותה הנקודה. בהתמודדות עם קירות הרבה פעמים הבחירה לוותר, לקחת צעד אחורה ולפתור בעיות יותר מעניינות היא הבחירה הנכונה יותר לקריירה ולשקט הנפשי שלכם.

# בואו נתרגם משפטים עם Python ו Google Translate גוגל טרנסלייט הוא מנוע התרגום הפופולרי בעולם ולכן זה רק טבעי שנרצה להשתמש בו כדי לתרגם טקסטים גם באופן אוטומטי. אבל בשביל להשתמש ישירות בגוגל טרנסלייט דרך ה API אנחנו צריכים להירשם ולקבל כל מיני מפתחות מה שלגמרי מוריד את החשק. נו, תשמחו לשמוע שחלק מהיתרונות בעבודה עם שפה פופולרית כמו פייתון הם שתמיד יש מישהו שכבר בנה משהו נחמד יותר. במקרה של גוגל טרנסלייט למישהו הזה קוראים סוהון האן, הוא קוריאני והוא כתב ספריה קטנה שמשתמשת בגוגל טרנסלייט בדיוק כמו שהדפדפן שלכם היה משתמש בה, כלומר בדילוג על ה API Keys וכל המסביב. החיסרון היחיד של הספריה הוא שאם תפנו יותר מדי פעמים גוגל תזהה את זה ותחסום את ה IP שלכם. אבל בשביל המשחקים שלנו הספריה של האן תעבוד מעולה. אם התקנתם כבר פייתון תוכלו להקליד אותה בסביבה שלכם ואם לא אז מיד אחרי הקוד תמצאו את הקישור לרפליט:

from googletrans import Translator

translator = Translator()
texts = ['אני אוהב שוקולד', 'ועוגות גבינה', 'וארטיק וסוכריות', 'ותות גינה']

translations = translator.translate(texts)
for item in translations:
  print(item.text)

אפשר למצוא את התוכנית ולשחק איתה בשידור חי ברפליט שבקישור https://repl.it/@ynonp/python2#main.py. ובשביל להריץ אותה אצלכם על המכונה תצטרכו להתקין גם את החבילה googletrans עם הפקודה:

python -m pip install --user googletrans

הרצה של התוכנית תדפיס לנו על המסך את התרגום הלא מדויק הבא:

I love chocolate
And cheesecakes
And vinegar and candies
And garden strawberries

מה אני אגיד - לא בטוח שיהונתן גפן היה חותם על התרגום הזה. ובכל זאת כיף שיש את גוגל. ## איך זה עובד - שורה 1

from googletrans import Translator

התוכנית מתחילה בפקודות import. פקודת import היא שטוענת ספריה חיצונית ובמקרה שלנו זו ספריית החיבור ל Google Translate שכתב סוהון האן. לספריה קוראים googletrans ואנחנו רוצים לקחת ממנה את הפונקציה הראשית שנקראת Translator. ## אתחול משתנים בשורות 2 ו-3

translator = Translator()
texts = ['אני אוהב שוקולד', 'ועוגות גבינה', 'וארטיק וסוכריות', 'ותות גינה']

הבלוק הבא מאתחל שני משתנים: המשתנה translator והמשתנה texts. כל אחד משני המשתנים ישמור ערך מסוג שונה, וכאן אנחנו רואים מאפיין נחמד של Python: ב Python למשתנה אין סוג, רק לדבר שנשמר בו יש. אז המשתנה הראשון translator ישמור את התוצאה של הפונקציה Translator. בהמשך נראה מה עושים עם הדבר הזה, בינתיים יש לנו הרגשה שמדובר באוביקט בגלל שהפונקציה Translator מתחילה באות גדולה. פונקציה שמתחילה באות גדולה בפייתון נקראת פונקציית בנאי ואחראית בדרך כלל על יצירת אוביקטים חדשים ממחלקה מסוימת. המשתנה השני texts הוא קצת יותר מעניין כי הוא שומר משהו שנמצא בסוגריים מרובעים. ב Python סוגריים מרובעים הם דרך להגדיר רשימה של ערכים, ובמקרה שלנו זו רשימה של טקסטים. כל טקסט מייצג שורה נוספת מהשיר. ## התרגום - שורה 4

translations = translator.translate(texts)

השורה הזאת עושה הרבה יותר ממה שרואים בקוד. מבחינתנו שמסתכלים על הקוד יש פה בסך הכל הפעלה של פונקציה מתוך האוביקט translator, והעברת כל הטקסטים שלנו כפרמטר יחיד לאותה פונקציה. הקסם כמובן מתרחש בתוך הפונקציה: שם כתוב הקוד שהולך לגוגל טרנסלייט, שולח אליו את כל הטקסטים לתרגום, מחכה ואוסף את התשובה ואפילו מחזיר את כל התשובות בתור ערך ההחזר של הפונקציה. ערך זה יישמר במשתנה translations. ## הדפסת התוצאות - שורות 5 ו-6

for item in translations:
  print(item.text)

אנחנו מסיימים את התוכנית עם לולאה שמדפיסה את כל התוצאות שקיבלנו. ב Python הפקודה for מייצרת לולאה וכבר יש לנו עוד מבנה מעניין של השפה: השימוש ברווחים. ב Python בלוק של קוד מתחיל בסימן נקודותיים ומסתיים כשהאינדנטציה (זה כמות הרווחים בתחילת השורה) חוזרת לאינדנטציה המקורית של שורת ה for. בדוגמא שלנו פקודת ה print תתרחש שוב ושוב, כל פעם עם ערך אחר במשתנה item עד שיודפסו כל התרגומים מהרשימה translations. ## מה הלאה אפשר להעביר לפונקציה translate גם פרמטר בשם dest שיקבע לאיזה שפה רוצים לתרגם. בדוגמא מהתיעוד של הספריה אנחנו מוצאים:

translator.translate('안녕하세요.', dest='ja')

שתתרגם טקסט מקוריאנית ליפנית. שחקו עם הקוד ברפליט ותראו איך אתם מתרגמים טקסטים משפות שונות.

# היום למדתי: אפשר לשרשר השוואות ב Python אני יודע הבעיה אצלי, פשוט לא חשבתי לנסות כי לא האמנתי שזה יעבוד. זה לא עובד ב JavaScript. זה לא עובד ב Ruby. וככה פתאום, לגמרי בטעות הקלדתי את הביטוי הזה בתוך מפענח פייתון:

>>> 2 == 2 == 2

והוא ענה לי True. אז הלכתי לכתוב לו שיר אהבה קצר מרוב אושר, ופייתון אפילו חייך אליי בחזרה:

x = 30
if 20 < x < 50:
    print("I \U00002764 Python")