יגאל מלכה - igal malka

מה הכי מצחיק בכל הקשקוש על מדינה פלסטינית? שב 1950 ירדן סיפחה אליה את שטחי יהודה ושומרון, שאלה בעצם אותם השטחים עליהם מתעדת לקום מדינת נרניה ואסרה בחוק את השימוש במינוח "פלסטין". מאחר וישראל לא החילה את החוק הישראלי על יו"ש, אז ככל הנראה עדיין אסור להשתמש במילה "פלסטין" באותם השטחים. תודו שזה קורע.

תיעוד היסטורי - ככה נולדת מדינה. ה30 ביוני 1948, חודש וחצי אחרי ההכרזה ההיסטורית, הבריטי האחרון עוזב את הארץ דרך נמל חיפה, וראש הממשלה בן גוריון מגיע לטקס הנפת דגל ישראל מעל הנמל.

‏מתי כספי מקריב את הקריירה שלו בשביל לומר את האמת שכולם מבינים מזמן אבל אף אחד לא אומר.

אנחנו מחסלים טרוריסטים עשרות שנים. מחסלים את מוסאווי, צומח נסראללה. מחסלים את יאסין, צומח סינוואר. אחרי כל טרוריסט מחוסל, צומח מיד עוד מנוול. אנחנו לא ננצח אותם בחיסולי מחבלים. הם לא ינצחו אותנו ברצח טרור ופיגועים. אנחנו ננצח אותם כשנחליט לצרוב להם בתודעה תג מחיר שיבהיר כמה לא משתלם לרצוח יהודים. הם ינצחו אותנו ביום בו תיפול רוחנו ונעצור את החיים. וזה בדיוק למה אנחנו נחגוג עצמאות וגם שמחת תורה, ופסח ופורים ואם צריך, נוסיף עוד חג כשנסיים להשמיד את ההמן הבא. אנחנו נחגוג אותם ברבאק! נחגוג אותם כשבלב, משמשים בעירבוביה שמחה וכאב.

‏במקרה הטוב השלישייה הזו עמדה בראש הגופים שכשלו בבוקר ה7.10. בכל מדינה מתוקנת, כל אחד מהם היה מספק היום הסברים לועדת חקירה כשהוא על אזרחי. במקום להילחם על פי הנחיות הדרג המדיני, הם עושים הכל כדי למלא את הדרישה האמריקאית להפסקת אש. אין צורך לפרט שכששלושתם יחד "שוקלים" לצאת אל הציבור כאילו שהם הדרג הנבחר, אז מדובר במהלך מתואם שנועד לעקוף את הדרג המדיני. קוראים לזה הפיכה צבאית.

‏עינב צנגאוקר, אמו של מתן החטוף בעזה, פונה אל השר סמוטריץ והלב יוצא אליה. כך זה נשמע ונראה בלי הפילטרים של התקשורת, הקמפיינרים והגורמים הפוליטיים שרוקדים על סיבלן של המשפחות ודם החטופים. סצינה קורעת לב שאי אפשר להישאר אדיש אליה.

תחת שלטוני אנחנו לא נאפשר למכללות שלנו ליפול בידיהם של רדיקלים אלימים, ואם תבואו לכאן ממדינה אחרת ותנסו להביא ג'יהאד או אנטי אמריקאיות, או אנטישמיות לקמפוסים שלנו, אנחנו נגרש אתכם! עוד נאום בו של דונאלד טראמפ שבועט עוד קצת את ביידן אל מחוץ לבית הלבן.

ערב יום הזכרון והקמתה של מדינת ישראל, אנו מצווים לזכור טובה לאומה הצ`כית שסיפקה לנו את "מטוסי הקרב" הראשונים של חיל האויר, בזמן שהאמריקאים הטילו אמברגו נשק על ישראל הצעירה. מטוסים אלו שנבנו באופן אירוני על בסיס המסרשמיט של הלופטוואפה של היטלר, היוו גורם הפתעה שסייע להטות את הכף ואחד הסיפורים המפורסמים הקשורים בהם הוא, סיפור הפלתם של שני מטוסי הפצצה מצריים בידיו של מודי אלון ז"ל מעל חופי תל אביב, מול עיניהם של התושבים. מודי עצמו נהרג מספר חודשים מאוחר יותר בתאונה כשמנוע המסרשמיט שלו שבק חיים לפני הנחיתה.

בדרך כלל השירים עליהם נכתבים לאחר נפילתם, אבל את השיר המצמרר בלדה לחובש, כתב דן אלמגור ב 1956 ולא העלה בדעתו שהוא מתאר באופן מדויק את נפילתו של החובש שלמה אפשטיין. אפשטיין הי"ד נפל בקרבות על ירושלים 11 שנים לאחר כתיבת השיר. את סיפורם, מספר הפצוע יוסף חגואל. שלמה אפשטיין ז"ל, קיבל על פעולתו את עיטור העוז. בן 26 היה במותו.

המודיעין האמריקאי מעריך שסינוואר לא נמצא ברפיח אלא מעולם לא עזב את המנהרות בחאן יונס. לפני שכולם מתרגשים משיתוף המידע יקר הערך, בואו נזכור שאלו אותם אמריקאים שכבר חודשים עושים הכל כדי שלא ניכנס לרפיח.